שירת החוק - זאת חוקת התורה | שיעור לפרשת חקת | הרב דודי דודקביץ'

[מוזיקה] צריך לעשות את כל פרשיות התורה לזהות כציר ההתקדמות של עם ישראל לארץ ישראל. כלומר, כל הפרשיות של ספר במדבר הן הפרשיות של ההליכה, אין הפרשיות של העיכוב בעקבות חטא המרגלים ואין הפרשיות של הטעויות שעם ישראל לא טועה. ואין הפרשיות של המצוות לראות אותם כתהליך התפתחות כמו ילד שגדל עם משהו. כל הפרשות הלו מטרתם לגדל אותנו, להכין אותנו אל ארץ ישראל. שואל האור החיים, פרשתנו שאלה נפלאה. זאת חוקת התורה. צריך לדעת למה כינה למצווה זו שם כללות התורה. כלומר לתורה יש המון חוקים. אם זה אחד מחוקי התורה אין צורך לקרוא בשם הכללי. זאת חוקת התורה כי יש פה תחום ספציפי. אולי נשאל את זה בצורה אחרת. אם ישאלו אתכם אדם שמבין קצת בעולם תורה שאל אותכם מה אתם יודעים בישיבה? מה תהיה התשובה הראשונית? מה תורה או אני מניח שעוד יותר תשובה תהיה גיטין יש מה לומדים עכשיו בישיבה מה תגידו תורה זה נשמע אדם תלוש נכון לומדים דברי תורה נכון יש לך מה להגיד בזה יש פה תורה מאוד מאוד ספציפית מאוד מצווה ממוקדת תן לה כותרת עולמת למה היא זכתה לכותרת הכללית ברחבה הזו שואל לא אור החיים שזאת חוקת התורה אפשר לו לומר זאת חוקה או זאת חוקת הטהרה הטומ חוקת הטהרה כדרך שאומרו זאת חוקת הפסח הסיום נפלא כי פרשנים עובדים בדיוק כמו שגמרא עוברת עובדת הם מביאים מקבילות כראיה לכך שהייתה אלטרנטיבה מה להגיד זה לא איזה המצאה שאני שואל אומר האור החיים יש פרשיה אחרת בתורה שדן הבני קורבן פסח שלא כתוב זאת חוקת התורה קורבן פסח זאת חוקת הפסח תגיד פה זאת חוקת הפרה אדומה חוקת הטהרה למה השם הכולל הזה רבי יצר ברדיצ'ב עסק בשאלה הזו בלי להזכיר את השאלה זאת רוקת התורה אשר ציוה השם לאמור הכלל כי טעמי התורה והמצוות הם נעלמים מכל האדם כאדם צריך לעשות סוד ולקיים כל התורה מחמת ציווי השם עליו לעשותם ולקיימהם. זהו הרמז. זאת חוקת התורה. כל התורה והמצוות הם חוקים אצלנו. זה חשוב מאוד המשפטים שיש פה. הוא לא ענה לשאלה למה זה כתוב דווקא פה. אתרצה להבין. אומר אבל הגישה הכללית שהתורה זה חוקים. רובנו אוהבים לומר או להרגיש שהתורה בעיקר היא מובנת. יש מקרים חריגים שהיא לא מובנת ואנחנו רוצים לקבל את התורה בגדול על ידי הבנה ובמקרים מיוחדים כמו פרדומה להגיד נו אם יש כמה מקומות ודדים שאנחנו לא מבינים אפשר לחיות עם זה כיוון שרוב הפעמים אנחנו מבינים שיש בזה היגיון עמוק אז אין מה להיבהל יש כמה מקומות שלא הבנו יש לנו כל כך הרבה אמון לנוכח כל התורה שלמדנו שאם מלאת היגיון והסברים וטעמים ורמזים וסודות אז גם את זה כנראה כלול כ אני עוד לא מבין רבי יצר מברדיצ' אומר הפוך באמת כל התורה כולה כולה היא חוק קים אותה מדין החוק לא מדין ההבנה שבהם באמת גם כיום כשמשתמשים בביטוי זה החוק בעיקר משתמשים במילה הזאת להשתמש כאמירת מסגרת משמעתית מחייבת לא שאתה חייב להבין את זה הראיה שכמות החוקים שעליהם עוברים או לא עוברים היא לא תלויה בהיגיון עליון אלא היא תלויה רק מרצון של משמעת המסגרתית למשל בתי כנסת והכות אליו סגורים מימי המלחמה באיראן לא ראיתם את הקודל שומעים יותר מהקורונה כי בקורונה המציאו פטנט אגפים אגפים כל אגף יחיל את הכמות המותרת ועשו ככה בכותל המון המון שטיבים קטנים כאלו פה החוק היה אחר, החוק היה קינוס. אז הכותל היה ריק מאדם. יהודים יכול להיות אך ורק עם אישורים מיוחדים בחלק הפנימי של הכותל, בכניסה דרך המנהרות. היו שם במנהרה הפנימית איפה שהגברים מתפללים. זהו. חוק זה חוק. למרות שכל אחד מבין שיש משהו לא הגיוני בזה. למה לא הגיוני? כי לא פסקו ההליכה בקינג ג'ורג' למשל, אם הלו בודקים באותו יום במיד רחוב בירושלים, היא היה מניעה שבאותו רגע בק במיד רחוב יהיו 80 אנשים יחד, חברת הכותל היא לא קטנה יותר מזה, אבל זהו בית הכנסת, בית הכנסת כשאתה אומר לאדם את אומר לך, תשמע, זה לא הגיוני מה הוא לך שואל אתה מה זה לא הגיוני? אומר לך, אבל זה החוק. חוק עניינו פם ציווי שאתה לא בך מבין אותו. דרך אגב, יש איזה מובן כללי בו. מובן הכללי הוא שלא ניתן להגיד לכל מקום חלוקה פנימית. רחוב זה קשה להגדיר, רחבה מתוחמת יותר קל להגדיר. אז נכון שאפשר עכשיו לקשות הרבה קושיות אבל בסוף אין ברירה. אי אפשר לתת כל כך פירוט של כל מיני דברים. יצרנו איזה מסגרת שהגיון הכללי בא תקף הגיון הממוקד לא בכך תקף אומר על זה רבי לוי יצחק כל התורה כולה במידה רבה היא חוק על מה הוא מתכוון גם למצוות המובנות כן כי גם המצוות המובנות זה מותנה שהבנת או לא מותנה שהבנת אם אתה אומר שהמצווה היא מדין ההיגיון שבה מה נשמע באותו ד שאמרת מדין ההיגיון שבה שאם מגיון לא יהיה תכף לא נקיים את זה כל ברגע שהמצווה היא שכלית ואתה אומר שהכוח של נובע מזה שהיא שכלית היא מובנת שכלית כאילו יתננו אותה והתנאה התנאה הזו היא לא היא לא גאווה של ישראל שהרי כל הגאה של ישראל זה נעשה ונשמע לא נשמע ונעשה נעשה ונשמע זה מותנה תגיד נשמע לא יודעים אם עושים או לא ואילו ישראל הקדימו עשייה לשמיה כלומר אמרו המחויבות היא לפני הכל כמו שמישהו שואל אותך אני יכול לבקש ממך משהו אתה אומר תנסה אתה אומר בוודאי כל מה שתבקש אני אשמח לעשות זה דיבור אחר לחלוטין זה לא מותנה וזה מותנה אז אם כן אומר בלבי יצחק ברדיצ'ב כל התורה כולה מחוייבת לעשותה. למה? כי השם ציווה. זהו. אתה ציווית ואנחנו עושים הרבה פה ממקומות כאלו. כשבא פתאום מישהו רוצה להסביר למה הוא ביקש מני אומר לו אין צורך שתסביר לי. אתה ביקשת ואני כל כך שמח להות מה שאתה מבקש. אני כל כך מאמין מה שאתה מבקש שאני מקיים. מישהו אומר לי אני יכול לקש לך את המכונית. אז אתה אומר לו כן. אומר אני חייב לסביר לך למה זה לא נעים לי. אם במערכת יחסים טובה כשילד לוקח מאבא שלו את המכונית אז הוא לא מסביר לו בטח כשאבא לוקח מהילד שלו את המכונית שזה קוראה ליטים נדירות אז אבא לא אומר תשמע לא נעים לי תסביר לך למה לקחת לך את המכונית ילד אמור להגיד אבא אתה לא צריך להסביר לי אתה צריך את המכונית דבר קשה אני עכשיו יושב צריך עזרה מכם ממישהו אם המצב הוא שתחיל להסביר למה זה מביע שאין איזה אה רצון עמוק ופנימי להיות חלק מ מאיזה עבודה משותפת של המקום הזה זה לא מותנה בסדר מחמת ובזה יברואר מה שציוה לעשות פרה לתאר מטומת מת עכשיו הוא יסביר הגיון פנימי לחוקת התורה כי הכלל הנשמה והחיות אשר באדם אשר הנשמה והחיות נחצב מתחת כיסא הכבוד רוצה תמיד לעבוד את הבורא ברוך הוא בלי הפסק רגע אחד רק הגוף אשר באדם אינו מניח נשמת אדם רוצה בקרבה והגוף הוא המעכב ומה מעכב כשון חז"ל סור שבישה מעקב אז היא המעכבת ויש מלחמה תמיד בין הנשמה והחיות עם הגוף ואדם הזוכה מנצח את הגוף לעשות כרצון הנשמה רב חרלב כתב אחד המקומות שצריך לדבר עם הגוף עם הנשמה בשפות שלהם אומר אם נגיד לגוף כדאי לך לקיים מצוות ידי זה תשנג על השם הגוף לא מבין את השפה הזו זה שפה זה ידיש בשבילו ואם נגיד לו נגיד לנשמה אם לא תקיי את המצוות אתה אנשי לא מדבר אליה זה שפה גסה בשבילה הנשמה צריכה לשמוע צריך לבוא את השם מצד החיבור הגוף צריך לשמוע שצריך לבות השם מדין כללים חומריים כדאי שכר ועונש ולמה זה הגוף אינו רוצה לקיים התורה ומצוות פני שאין משיגת מהתורה והמצוות כי אם יודעת מהתורה והמצוות הגוף גם כן רוצה לק מצוות כשאנו יודעת מה התורה והנשמה והנשמה נחצבת מתחת כיסא הכבוד ומסיגה טעמי התורה והמצוות לכך רוצה תמיד לעשותם לקיים בלי שום הפסק ק רגע הנשמה היא רוחנית זה התדר של הדיבור שלה זה התדר של הכוח המפעיל שלה שהנשמה שומעת רוח אלוקים זה מורר אותה להיות פעילה בזה אבל הגוף לא כך לכן יש בין הגוף לבין הנשמה בשפה כללית דיסוננס כלומר אין הרמוניה אזה קולות שונים שהם בניתוק הם בפיצול הם בוויכוח הם ניתים במריבה בסדר ואדם הזוכה מגביר או מגבר הנשמה על הגוף לעשות התורה לעשות לקיים התורה והמצוות לכך אדם המת שהנשמה עולה למעלה ונשאר הגוף לבדו מטמא או מטמא הגוף כי אין עכשיו גורם מאזן מה קורה בשעת פריחת הנשמה הגורם המאזן שמוכן לקחת את הגוף או לגרום לגוף צות את רצון בורא איננו אז אין יכולת לקדושה כי הגוף אוטומטית חוזר לנקודת המוצא שלו לרצונות הבסיסיים שלו כי אם סליחה לכן האדם המת לכן הוא לכך עכשיו תראו איזה הסבר יפה קברי הצדיקים אינם מתמים למה כי הגופים הצדיקים הם מזוכחים שהגוף גם כן רוצה בקיום את המצוות ולכך גם הגופים שלהם מנמ מתמים. כלומר אצל צדיקים אין את הפיצול אישיות הזו. ממילא גם הנשמה וגם הגוף חפצים בזה. וזהו הרמז חוקת התורה. מחמת שהתורה היא חוק שאינו גילוי. טעם התורה לא מבינים את הטעם של הדרך הגילוי הזה. אז לכן אין הגוף רוצה לקמת תורה. ואז הגוף מתמח מותו. ולכך ציווה השם יתברך לעשות פרה לתר מטומת הגוף לבד שהוא מטמא במותו. כלומר מה קורה בשעה שיש מציאות שהולכת הנשמה? הגוף ממילא נהיה טמא כי אין לגוף רצונות רוחניים. הוא נופל לרצונות המאוד בוסריים, מאוד מגושמים שלו. עד פה הסבר למה התורה צריכה להיות חוק. כי בחוק במידה רבה זה המענה התורה כך בנויה אתה אמור לקבל אותה גם כשהיא חוק או יבואר פירוש שני זאת חוקת התורה ובר הפסוק מושביק את הביתה בנים שמחה כי בעולם הזה נראה לאדם שנברא כדי בכדי לעשות עסקי עולם הזה אבל באמת זה אינו עיקר והעיקר בריאת האדם היה להשיג אחדות הבורא ברוך הוא כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדול. זה הייתה מטרת בריאת האדם. וזה הוא מושיב יקר את הבית. שבוע הגואל במרה בימינו אז תגלה עיקר הסין של אדם בעולם הזה כדי להשיג אחדות הבורא ברוך הוא. זה רמזות חוקת התורה כי יש מצוות אשר השכל מחייב אותם. נמצא אדם עושה אותם אינו ניכר כל כך שעושה אותם בעבור ציוי הבורא. על אלו המידות. ולכך נתן הבורא ברוך את מצוות אשר. אין השכל משיג בהם טעם כלל ואדם עושה אותם אז ניכר שני עושה אותם רק בעבור מצוות הבורא ברוך הוא עליו עכשיו נסה רגע להבין מה הכנא אנחנו מקיים מצווה שהיא חוקה היא למעשה מספרת לנו קיום המצווה הזו שלמען את כל התורה קיימנו לא כי נעים לי כי נחמד לי כי זורם לי כי זה מדבר אליי כי אהבתי אלא אני מקיים את זה כי אני מקבל עוד מלכות שמיים לכן רבה מצוות פרד ומשי למעלה מהבנה היא מעידה על היחס של כל אחד מאיתנו לכל התורה כולה שכל התורה כולה אני מקבל אותה גם על צד שאני לא אבין לא רק על צד שאני אבין אנחנו נמצאים במסגרות שעיקר תפקידם כל הזמן להסביר יש תופעה מנותחת על ידי כל מיני גופים שבמקומות שמגיע דיל מאוד צעיר. כל דבר מנסים להסביר לילדים. חלקם כשהם גדלים זה גם פעולה הפוכה. כי אם לא תדע להסביר דבר מסב נכון, נתנו לו במוח, סיגלנו אותו לחשיבה שקודם שזה לא מספיק ברור ומו. לא נכון לקיים את זה. כי כל הזמן טרחנו להסביר. טרחה להסביר היא יוצרת רפלקס מותנה. שאם אני אבין ישתם אם אני לא אבין לא לכן התורה במקביל כל הזמן הזכירה גם את המצוות וגם את החוקים כי החוקים יודעים שגם המצוות היו מתוך כבלת שמיים לא מתחדיות לא מתח דברים אינלו בסדר וזהו הרמז אה אם סיימנו פה את הפסקה לא זהו רמז פסוק זאת חוקת התורה לכך נתן הבורא מצוות אשרם חוקה שאין השכל מחייב אותם ש נראה אשר ציווה השם לעשות שאדם אינו עושה מצות רק בעבור ציווי הבורא עליהם באמת בהרבה מאוד מקומות אחד הטestטים שעושים לאנשים זה הטestט האם הוא מסוגל לעשות דברים בלי להבין אותם כל אחד מבין שיש יתרון גדול להבנה אבל תורה צבאמצע ההסתרות צריך להסביר לכל חיל וחייל למה עושים כך ולא אחרת לא ניתן לכך שום מלחמה. לכן מצפים שהציות יהיה למעלה מטעם ודעת. בוודאי מקומות כמו צבא למשל. אם לא יהיה לאדם קבלת הסכמה עקרונית בלי שהוא יבין כל יכולת בניית הכוח והמהלך מותנת. ולכן התורה אמרה יש חוקה. וזה טוב שהתורה מתנהלת חוקה. שזה למעלה מטעם ודעת. כלומר זה הבנה שגל בסיס הכרה שלום של כן וזה הבחנה מאוד משמעותית אומר לוי ברדיג'ר כי אחרת כל הזמן זה פעולה מותנת כשאני לא אבין היה ויכוח גדול בזמנו בין תלמידה הרבי מלובביץ' תלמידי הרב צבי יהודה איזה סיבות ואיזה נימוקים צריך לומר מדו אסור לוותר על ארץ ישראל חלקי הארץ לטובת שלום תענו תלמידי רבי נובובביץ' הוא כתב את זה הרבה פעמים אגיד את זה בקודים שכח כלומר סימן שכבן באור החיים כתוב שאם באו נוחים לצו על עיר כן אז יוצאים עליהם אפילו בשבת קם ברוקל סכי ממון כי שמתי הארץ נוכל להיכש בפנים. אם לא נריב איתם כשהם גונבים אופניים לישוב שהעלבים בכפר הרבי הצמוד, מחר יגנבו לו אופניים, יבואו לגנוב מתוך בית תכשיט. אם האישה תסרב יהרגו אותה, לכן אתה כבר כת צופה פני העתידות ולכן זה מותר. כן. מה הרב צודה אמר? למה אסור לוותר לארץ ישראל? עם מה? ישראל כן זה ארץ ישראל מה יהיה הנפקמינה לכאורה בין שני ה ביטויים האלו זה לא שלא מביטעות אם יבואו כל האלופים עם משקפי שמש בקול קשוח תגידו אין שום סכנה בעניין מה יהיה לפי ההבנה הראשונית ברבי מילובביץ' [מוזיקה] אפשר אז היה פעם שרבנו ויכוח מאוד מאוד מאוד חריף בין חבורה שהינו יחד הרב יהושע ואנוכי מגרב יהושע היה לפניח הבד מאוד מאוד מוצלח מ אזור השרון שהוא היה מאוד מסור לארץ ישראל והוא כל הזמן הסביר וכתב הוציא כלפי הזב שכתוב עליהם שזה מסוכן חלק מהחבואה אצלתך אמרה אי אפשר להגיד את הנימוק הזה זה נשמע שבלי הנימוק הזה זה מוכן לוותר. אמרתי להם שזה בכלל לא מחלוקת. רבי לובביץ' לא אומר זה מציאות שיכולה להשתנות. אומר ויטור לארץ ישראל זה מובנה כך בחוכמה האלוקית שאמילה זה יהיה מסוכן. כ תיד את כל הביטחוניסטים שגידו זה לא מסוכן אל תקשיב להם כי התורה אמרה או חז"ל אמרו או זה מה שעולה מהפסוקים שאם לא נהיה בארץ ישראל זה יהיה אם נוותר עליה אפילו על חלקים אנחנו מגדילים את הסכנה זה מהות זה לא יעזור אם יבואו עכשיו קצינים יותר מונוסים התורה יודעת יותר טוב אם כיסתכל באורייתא ברע עלמה אז המבט הזה הידיעה שהתורה זה חוק שהוא הגיוני מוד רק אני לא יודע אותו זה מוריד את סוגיית המוותם או לא מותם זה מד שם את זה במקום אחר טרק הזה לא נספיק פה את שר הדברים אז ברשותכם תסתכלו בעמוד השני רגע שנמצא אצלכם טוב רציתי אולי להראות את ה איפה נתחיל פה כדי שנספיק אולי נתחיל ברשערש בסדר זהו צד ימין אולי אולי נדלג ישר למהרל סליחה אולי אחרי זה נחזור שתפארת ישראל בצד שמאל למטה רואים חר שבארנו לך כי מידות השם יתברך גזרות על ישראל כמלך הגוזר על עמו מאוד מזכיר את דברי מה שהיינו כעת נכון אין עליך לחשוב כמו שחשב הרמבם זל במורה נבוכים בפירוש המאמר הזה איזה מאמר האומר עד כאן ציפור יגיעו רחמך משתקן אותו למה כי עשה את מידותיו את דבריו של הקדוש ברוך הוא מידות ואנ מידות אלא גזרות מסביר הרמבם תסתכלו בבקשה קצת למעלה מורא נבוכים שלוש שורות בלבד חלק ג פרק מחים לא תקשה עליי באומר מתקן ציפורגו רחמך כי הוא לפי אחד משתי הדעות אשר זכרנו. צה לומר דעת מי שחושב שאין טעם לתורה אלא הרצון בלבד. אנחנו נמשכנו אחרי הדעת השנייה. כלומר יש מחלוקת האם יש טעמים למצוות והמשנה הזו הולכת כמו הדעות שאכן יש טעמים למצוות. ואנחנו לא נמשך דכי הדעה הזו. שתי דעות. כן. מגיב על זה המהרל שעכשיו אנחנו גוראים אותו. אין עליך לחשוב כמו שחשב הרמב"ם זל בפירוש המאמר הזה שדעת חז"ל שגזר עלינו מצוות ואין להם טעם רק שם גזרה לנסות ישראל לצרף אותם אם יש מרות מצוותיו נגיד את זה רגע בשפת הצבא מה מטרת עבודות רשר אומר מטרת חלק מהטרתורים בצבא מי שעבר יש איזה היגיון בהם לפעמים בדרך כלל יש היגיון מלחמתי אבל בעבודה בתוך החטיבה הוא הגדוד בסידור הבסיס הרבה פעמים אין בזה היגיון אז למה עושים את זה מה או המילה החשובה הזו משמעת רוצה לדעת האם תלכו במצוותי אם לא אני נותן לכם איזה מצווה זה המבחן עד כמה אתם נאמנים בסדר אז אומר המורא נבוכים שאנחנו הולכים באופן אז שיש פה מהן גזירה מגיב א המרל ח שבהרנו לך כי מידות השם דח גזרות על ישראל כמלך הגוזר על עמו אין עליך לחשוב כמו שחשב הרמבם במורא נבוכים בפירוש המאמר הזה שת חז"ל שגזר עלינו מצוות ואין להם טעם שהם גזרה לנסות ישראל וליצף אותם הם ישמרו את מצוותיו זה לא ניסיון במצווה הספציפית זה ניסיון עד כמה אתה ממושמע בלי לי שאפילו הבנת ודעתו זל בהמשל כי לכל מצווה ומצווה אין ספק שיש בה טעם למה ציוה ומצווה הזאת ולדברים הפרטיים של המצווה מר לסעיפי כל מצווה ומצווה אבל לדברים מצבל דברים פרטיים שהם במצווה כי כל מצווה ומצווה שיש בה דברים פרטיים להם אין להם טעם ועל זה אמר וכימה אכפת לו הקדוש ברוך הוא אם שחד מן הצבה ומן מן האורף כיס צווא דבר פרטי כיס השחיטה שישחוט ולא אם לא יש בו טעם שישחות בצו לא שישות צא בן העורף דבר הזה אין טעם כך הם דבריו נסביר רגע מה שהוא רוצה לומר את הסברו של הרמבם אבל הוא רוצה להגיד אל תחשוב כמו שפשוט הרמבם שפירש שזה גזרה בלי טעם אלא לא כך באמת לכל מצווה יש טעם פסקה אחרי השלוש נקודות השניות פה אבל זה אותו זל במשל כי לכל מצווה ומצווה אין סג שיש בה טעם רק למה אין טעם לפרטי המצווה נגיד זה רגע בצפת הבעל שם טוב שם נשאל על פרה אדומה שאלה מעניינת מאוד אמרו לו אתה לימד אותנו שכל מצווה ומצה שכתובה בתורה היא נוהגת בכל מקום בכל זמן ולכל אדם מה זאת אומרת צאת אל הרגל לא נוגת בכל מקום עוד הרבה מצות נוגעות באיזה הגדרות מדויקות. אמר בעל שם טוב, הכוונה היא כזו, שלכל מצווה ומצווה יש תוכן פנימי, לא גדרי המצווה, אלא פעולה של המצווה שמעוררת אצל האדם רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל. אם לא ניתן כ לקיים את המצווה, אז מה אני עושה? ואם מילא גם היה יותר גדול, אם הלכים את המצווה תהרהר. או תעשה פעולה כזו שהיא תחליף למצווה שבה בתוך הפעולה הזו אדם מבטא את הקשר העמוק שלו אם המצווה בואו נקרא את זה רגע שוב שימו לב למילים מה המהרל כי לכל מצווה ומצווה אין ספק שיש בה טעם למה ציוה מצווה זאת אבל הדברים הפרטיים שהם במצווה כי כל מצווה מצה ש דברים פרטיים אין להם טעם כלומר לפרטי הדעניינים אין למגמה הכללית יש טעם ועל זה אמר וכימה אכפת לקדוש ברוך הוא אם שוחט מן הצווא או מן העורף כי שחיטה צו דבר פרטי כבזת שחיטה שישחוט ולא ימלוק יש בו טעם אבל שחוט מן הצבא או לשחות מן האורף דבר הזה אין לו טעם כך עם דבריו אז אם כן הביטוי של הגזרות זה על ידי אותן מצוות אם אפשר לקיים אותם או אי אפשר לקיים אותם המהרן מסיג על זה אומר ודאי אין טעם לפירוש הזה כי על כל התורה כולה אמר כי מי גדול אשר לו חוקים משפטים צתים צדיקים ככל התורה הזאת ואמר עוד שמתם ועשיתם כי חוכמתכם ולתכם לעני כל העמים אשר ישמעון כל החוקים האלה כל דבר שבתורה בכלל ובפרט הכל דברי חוכמה לא כמו שתב הרמבם כי דברים פרטיים אין טעם כלל כי לא היה זה תורה של חוכמה נסביר רגע זה לא כך אומר גמר הרמבן לא חוכמתכם ובינתכם חוקים צדיקים וטהורים חוקים שבטים צדיקים כל דבר בתורה יש לו טעם לא בכך אני יודע את הטעם עכשיו רגע בואו נסביר איך זה נוגע לשאלה הראשונה ששאל רבי לי צר ברדי למה כתוב בזאת חוקת התורה לא כתוב בזאת חוקת הטהרה איך זה עונה לשאלות רבי יצחג יגיד שפה במצוות חוקת שהיא הכי רחוקה מההגיון למה היא הכי רחוקה מההיגיון או היא עובדת בשני ניגודיות תארת את הטמים תמ את התהורים אם בא אנחנו נכתוב זאת חוקת התורה כוונה תלמד ממנה שגם במקומות שנראה לך שאתה מבין אל תקיים את התורה מד דין ההבנה אתכם אותה כמו פה שאני ממש לא מבין ממילא אל תתנה את עבודתו יתברך לא בהבנה אלא בזה שמתקשרו ומתמסרים אליו בוא נקרא עוד משפט אחד אה אולי כבר אני אגיד את שלי כי הזמן קצת מתאחר אז א נדמה לי שמעל כל זה צריך להסביר את זה בעוד זווית אחת יש לרב זצל משפט בספר לא מוכר זה הספר שנקרא אז זה לא עוז הבאתי מקום אחר יש ספר עלה שנקרא אה מה כן כן תודה רבה אבל את ה באיזה מזרז הוא כתב את זה נמ לי שיש שם עוד איזה אגף בתוך הקובץ הזה איזה עוד שם יותר פרטי שכחתי אותו טוב אני רוצה רגע לקרוא את המשפט הזה שביני משפט חשוב מאוד אה כן הוא אוהב ישראל באהבה להתמלכו בסדרה הזו אוהב ישראל בקדושה אוהב ישראל בקדושה חמישה כרחים חומים כאלו יש אותו פה גם הישיבה פה יש מקום אחד משפט שזל שלא כתוב בשום ספר רק אצלו אבל זה לא דוד רק שלא נמצא בעוד מקומות יש לי את זה בהרבה תלמיד רצה צי תטטו את זה ממנו למרות שזה לא כתוב בספריו הרשמיים כשם שיש חוקים לשירה כך יש שירה לחוקים כלומר אל תראה את החוק דבר יבש אני מניח ששופט את המשפט הגבו לצד כיו שמחים עכשיו לשמוע מפי את המשפטים האלה אל תראה בחוק משהו יבש כמובן שכונה לחוקרי התורה אל תראה במשהו שהוא יבש יש בהם טעם הטעם אמרתי איך קמה היא חוקה ממני אבל הטעם קיים כמו שיש שירה כמו שיש חוקים בשירה יש המון חוקים בשירה אם מישהו פה יודע לנגן יש המון חוקים אפולים איפה הורדים איפה לרבי מימוז'יץ בספר שלו יש תורה שלמה בפנימיות על איך סדר הנגינה בירידה בעלייה בעלייה בירידה ברצוב בשוב טוב מלא יש לו שם טור שלם על זה שירה יש בה המון חוקים שאלתי פעם את חילק אמרתי לו מה אתה עושה אני לומד עכשיו מה לומד נגינה חילק מה יש לך עוד מה אתה צריך למוד נגינה זאת אומרת המון יש מה ללמוד המון יש מה ללמוד בדר אז מכל מקום באו לנו שיש איזשהו חוקים בשירה מה שהרבה יותר קשב לנו זה לשים לב שיש שירה בחוקים למרות שהתורה אמרה ותה כתבו לכם את דברי את השירה הזאת למדה בני ישראל מה ששירה זה התורה באה התורה ולקחה את את המצווה הכי לא מובנה צה להגיד לך נכון זה נראה לך חוקת התורה אבל כמו שהמילה תורה יש בה הוראה עם הבנה פנימית עם היגיון עם נימוקים ככה תשפוט גם את כל החוקים כמה את החוקים תשפוט בהזדהות כאילו הם תורה זאת חוקת אתה והבאתי לך את זה פה במקום שזה נראה הכי פרדוקסלי זאת אומר זה לא יכול להיות שהגיון כזה צד אחד בהגיון תטאר ואני שמתאר אני נטמע התורה רוצה לומר לך תדע לך דווקא פה תשמע כל כך לא הגיוני זה המבט שלך צריך אותה לתוך כולה בחור המצווה שזה הכי מבטא אותה כי קשה מאוד לאדם להבין אותה לא רק זה יש מחלוקת ראשונים ואחרונים האם זה מצווה או אם אדם רוצה צה את הגוזלים ושילח את הם זה מצווה או שאפילו מצווה לכתחילה שלח אתהם לקחת את את האפרוחים כן שלילוח הכהן למשל שח דוגמאות הטובות פה מה זה חוקם מה ההיגיון מטמא או מטאר כן שלוח הכן זה נשמע שיש לנו רחמים אז אם יש רחמים למה לפי הזוהר ראוי לשלח את הציפור אדרבה אל תשלח אותה למה אתה לוקח גם את הבי ביצים זה ייסורים לאמא תשאיר את זה אולי לך שהחוקים האלה יש בהם טעמים עליונים ונפלאים ואת השיטה הזו דווקא במקום הכי רחוק דווקא במקום שבו זה נראה שכאילו אני לא יכול להבין את החוק התורה אומרת לך תדע לך לתורה יש חוקיות יש בה היגיון דרך אגב היום בעברית בתנו שאומרים יש חוקיות באירוע הזה זה אומר שיש בו איזה היגיון פנימי שיטתי שגם אני עוד לא עליתי עליו. החוקיות היא תמיד מעידה שיש פה איזה משהו נצרך ואמיתי. אפילו חוקיות בטבע. זה שיש בזה איזשהו היגיון שאולי אני עוד לא פיצחתי את המנגנון. טוב. ממילא לפי זה מאוד ברור וגם מאוד ברור למה אדם כי ימות באוהל. כמו שחז"ל אמרו שזה ממי את עצמו שרק מי שלומד תורה נחסף עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. כמה פעם כמה זה צודק. היה לו משהו שהוא לא הבין בחיים. תום גבור 20 שנה אומר סוף הבנתי את זה זה בהיר לגמרי עבורי יה רצון שנזכה לקיים דברי התורה גם כעצות כלשון הזוהר וגם כפיקודין כלשון הזוהר כי שניהם יחד יוצרים עבודת בן עבודת אבן תורה של אהבה תורה של ירה שניהם יחד מתכבצים אז באמת מצליחים שחוקת התורה תחיה ולא רק לא יהיה זאת תורה שאדם כמות באוהל הי תחיה את נפש לומדיה ואת נפש בעליה בשורות טובות