Preparing video...
0:00 / 0:00
שותפות עם ה' | שפת אמת אחרי מות קדושים | הרב יהושע שפירא
562 views
לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama...
Categories:Torah
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
אחד קר
[מוזיקה]
כלה כבר קיץ
טוב חזרים
היה הפסקה
ארוכה טוב
לחזור בקראת סוף
הפרשה שמסיימת
מת בפרשת אריות
ולפני כן יש אה פרשיה
קצרה שהיא הכותרת של פרשת
עריות נוגע גם א לימים האלה ספירת העומר
אנחנו מדברים על עלייה מתומאה לטהרה כל
התפילה שבקהילות רבות מישראל מתפללים אחרי
ספירת העומר כדי לת
תהרנו מקליפותינו
ומתומותינו. והטהרה מהקליפות
והתומות היא הטהרה ממעשה ארץ מצרים
שמפורט בפרשה שלנו כל ענייני האריות. אבל
בהקדמה יש פרשיה שכמעט עומדת בפני עצמה.
וידבר השם אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל
ואמרת עליהם אני השם
אלוקיכם כמעשה ארץ מצרים אשרתם בה לא תעשו
וכמעשה ארץ קנן אשר אני מביא אתכם שמה לא
תעשו
ובחוקותיהם לא
תלכו שחז"ל מפרטים פה שהכוונה לאיש שלוקח
איש ואישה שלוקחת אישה ואישה שניסאת לשני
שני
אנשים והתורה ממשיכה את משפטיי תעשו ואת
חוקותיי תשמרו ללכת בהם אני השם אלוקיכם
ושמרתם את חוקותיי ואת משפטיי אשר יעשה
אותם האדם וחי בהם אני
השם אז
ברשי על המילים אני השם
אלוקיכם אז הוא
אומר למה כתוב כתוב כאן אני השם
אלוקיכם לפני שכשהקדוש ברוך הוא בא לצוות
אותנו את
המצוות כאן בפרשה
לעניין אריות אבל יש כאן איזה משהו רוכבי
כללי
שכאשר אתם
באים לקבל את מלכותי קבלו
גזרותיי זה קשור לפרשות פרשות שמע שאנחנו
אמרנו היום. חז"ל אומרים למה קדמה פרשת
שמע לפרשת והיה עם שמועה? לפי שיקבל עליו
עול מלכות שמיים מתחילה ואחר כך עול
מצוות. ויש כאן שני
צדדים. א'
שקבלת אור מלכות שמיים היא קודמת לקבלת
אור מצוות.
כלומר אנחנו לא מקיימים מצוות של מי שהוא
לא המלך. תודה
רבה. מי שלא מלכנו הוא יכול לצוות כמה
שהוא רוצה. זה לא מחייב
אותנו. אז לכן קבלת אול מלכות שמיים, קבלת
מלכותו יתברך זה ההקדמה, ההכנה,
הבסיס לכל קבלת המצוות. וכאן אנחנו מוצאים
גם את הצד ההפוך, שאם אתם מקבלים את
מלכותי, אז קבלו גם את
גזרותיי, כי אם אני מלך אז המצוות שלי
מחייבות. אז יש כאן שני
צדדים. הקדמת המלכות, אבל שהנגזרת הענף זה
קבלת הגזרות.
והמושג שרשי מדבר עליו קבלת
מלכותי השפת המת כאן בעצם פותח אותו ל אה
הרחבת הדברים ממקומות אחרים וכן בגמרא
לקבל אול מלכות שמיים
תחילה זה הדברים שבנו אז המילים קבלת
מלכותי
וגם לקבל עול מלכות שמיים.
וכך עכשיו הוא אומר הרי הפסוק נדלג על
פסוק ג' רגע הפסוק ד' את משפטי תעשו ואת
חוקותיי
תלכו תשמרו ללכת בהם אני השם אלוקיכם זה
שוב חוזר על אני השם אלוקיכם אז אם כן
המצוות הם נמשכות מתוך אני השם אלוקיכם כן
הוא בכל מצווה בפרט שצריך להיות כוונת
עשייתה כדי לקבל אור מלכות שמיים. כלומר,
תעשו את משפטיי ואת
חוקותיי, אבל כל זה סעיף של אני, השם
אלוקיכם. יש
מערל על גמרא מאוד מופלגת. הגמרא
אומרת על מה עבדה הארץ? מה הסיבה שיצאנו
לגלות?
הגמרא אומרת סיבה מוזרה מאוד שלא ברכו
בתורה
תחילה. אז אומר המהרל למה לא
ברחו? זה נראה שעשו את הכל ורק לא ברחו
בתורה תחילה. אמר זה ואפילו נגיד שלא ברחו
בתורה תחילה. אז המחיר של עבירה כזאת היא
גלות.
יש לנו שלושת העבירות החמורות עבודה זרה
גילוי הרי שכות דים לא ברכה ברכת התורה
היא דאורייתא נכון זה לא כמו רוב
הברכות שהם מדרבנן זה ברכה
מדאורייתא אבל עדיין בשביל זה לצאת לגלות
אומר
המהרל שהם ודאי ברכו בפועל את הברכה לא
זאת הכוונה הכוונה היא שלג גודל חוכמתם
המופלגת. הברכה בתורה, שזה הדבקות בנותן
התורה, ברוך אתה השם נותן התורה, זה לא
היה לפי
הערך. זה מה שחז"ל אומרים. כל שיראתו
קודמת לחוכמתו, חוכמתו מתקיימת. וכל שאין
יראתו קודמת לחוכמתו, אין חוכמתו מתקיימת.
כמה יראה
צריך? זה תלוי עם החוכמה. ככל שהחוכמה
יותר גדולה אז צריכה להקדים לה גם ירה
יותר גדולה הוא אומר הם היו חכמים עצומים
עד שהברכה בתורה שהיא קבלת המלכות שמיים
הדבקות בנותן התורה לא התאימה אז החוכמה
לא התקיימה
והתפוררה ונתקה
ממקורה ואז אנחנו נתקנו מנותן התורה
ויצאנו לגלות
רק לפי זה מותר להגיד חשבון. יוצא
שכשחוזרים
לארץ, על מה נבנת הארץ? על הכישרון. גם אם
עדיין לא רואים אותו, אז צריך להוציא אותו
לפועל, לברך בתורה תחילה. כלומר, שהדבקות
בנותן התורה היא הכישרון שמשיב את ישראל
וגואל אותם. אנחנו בחודש, חודש הגאולה של
הדורות האלה אז הדבקות בנותן התורה יהיה
עיקר אז אומר כן בכל מצווה בפרט שצריך
להיות כוונת עשייתה כדי לקבל עוד מלכות
שמיים לכן אני השם אלוקיכם אחרי את משפטי
תעשו את חוקתי תשמעו שזה תכלית המצווה
ונאמר אשר לא
ציווה בכלל שעשיית הציווי יותר מקובל מטעם
המצווה. כלומר שהתורה שאומרת אשר לא ציווה
השם לא אומרת עשית מעשה לא
טוב. המעשה הוא באמת לא היה
טוב. אבל זה כתוב בהקטרת הקטורת של
אה של הנדב ואביות. זה הפרשה שלנו אחרי
מות שני בני אהרון. אז ה אשר לא ציווה השם
זה
לכאורה בגלל שיכטירו
קטורת אומר לא זו
הבעיה יש בעיה זה מעשה לא טוב אבל
השורש העיו שבמעשה הזה שהשם לא ציווה
והראיה באמת בכל פרשת
שמיני יש קורבנות קורבנות קורבנות אין
מעשה הקטורת
אבל בתורה לדורות ודאי שיש קטורת. לא רק
שיש קטורת אם עבודה שבחשי בפנים עבודה
יותר עליונה מאשר כל הקורבנות. אז הם עשו
אפילו מעשה יקר וקדוש
ועליון. אז מה הבעיה? אשר לא ציווה השם.
שזה באמת גם
ההבדל בין המשכן והעגל.
מה מה הבעיה בחט העגל? אמר מה עשית את
העגל מסכה יש לך בדזהב?
נו ואנחנו הבוקר התפללנו לאיזה
כיוון? לבית קודשי הקודשים מה היה
שמה? שני כרובים מה ההבדל בין כרובים
לעגל? יש מפרשים שאפילו רוצים להגיד
שבצורה יש קשר
ביניהם. שקרוב זה גם כן
מעשה רק לא רצו לקרוא לזה באותו שם.
אבל נגיד שזה לא שזה צורה אחרת. אז זה
צורה ממותרת, זה צורה אסורה. אם זה עבודה
זרה הכל אסור. אם זה עבודת השם הכל מותר.
מה ההבדל? אשר לא
ציווה. אומר רבי יהודה הלוי בקוזרי, כל
הבעיה בחטא העגל זה
שאת
האשתחוויה עשו ממעשה
ידי אדם. אנחנו יזמנו את זה.
אנחנו פעלנו את זה והקדוש ברוך הוא לא
ציווה. ברגע שהקדוש ברוך הוא לא ציווה אין
השראת שכינה שם. להשתחוות לזהב בלי שכינה
זה אשר לא ציווה. יש שם פעם מהקלו
אשר לא לא ארוך כזה.
כן. אז היה טעות של שני בני הארם. כן. כן.
זה אחרי מות.
אז אשר לא ציווה בכלל שעשיות הציווי כלומר
הוא לא אמר בגלל שהם יקטירו
קטורת אלא בגלל שלא ציווה יוצא שעשיות
הציווי כלומר הדבקות מזה שהשם ציווה את זה
קבלת מלכות שמיים מקובל יותר מטעם המצווה
כי טעמי
המצווה הם רק שבעבורם ציוונו השם יתברך
בהם אבל למה השם ציווה יש לו טעם והאמת
האמת היא שאף פעם אנחנו לא יודעים לגמרי
את
הטעם אפילו טיפה מים אוקייינוס של הטעם
אנחנו לא יודעים כי טעם אלוקי זה טעם של
מי שדעתו רחבה עדן קץ ולמעלה מזה ותעם
אנושי כמה הוא יכול להכיל אבל אפילו בחלק
שאנחנו יכולים להכיל אז זה רק למה הוא
ציוונו אבל למה אנחנו עושים את
זה אנחנו עושים את זה בגלל שהוא ציווה הוא
ציווה בגלל שיש יש טעמים שמורים עמו וכמעט
לא נגלים לנו אבל עשיותנו צריך להיות רק
עבור לעשות רצון השם
יתברך יש לזה נפקמינה כאן
כי ה פרשת עריות חלקה גדול זה כלול בדרך
ארץ שקדמה
לתורה זה לא רק תורה מאיפה אנחנו
יודעים כי גם שבע מצוות נח כוללים
עריות. אשת איש אסורה גם על
גוי. אמא אסורה גם על גוי. נכון שזה לא
אותה הרחבה של פרשת עריות. לגויים יש התר
לחלק מהפרשה
הזאת. זה לא דבר ידוע. אבל גוי מותר
בביתו ובנות לות לא עשו
עבירה. גוי מותר בביתו כי אין להם איחוס.
האמא הולידה אבל האבא אין חוסה. אם כן לצד
מסוים יש שאנחנו לא ניכנס לזה אבל
הגוי גם חייב באריות למה זה דרך ארץ שקדמה
לתורה למה אנשים הולכים לבושים גם
כשחם כי זה דרך ארץ זה לא בגלל שהם קיבלו
תורה צניעות זה דרך ארץ שקדמה לתורה זה
טבע אנושי ואם מישהו פורץ אותו אז הוא פגע
גם בדרך ארץ לא רק בתורה לכן שבע מצוות
בני נוח כוללו לות גם את עניין עריות. אבל
האמת היא שהרמב"ם אפילו על שבע מצוות בני
נוח אומר שהקיום
האמיתי עם השלכות של שבע מצוות בני נוח זה
רק אם מקיימים אותם בגלל שהשם ציווה את
ישראל ללמד אומות העולם לקיים שבע מצוות
בני נוח אם שהוא עושה את זה
מדעתו בלי קשר לתורת ישראל אז חלק מהמעלות
של חסיד אומות העולם לא נתנות לו
אז לענייננו אז אבל עשיותנו צריך להיות רק
עבור לעשות רצון השם יתברך וכשאדם מקבל
אול מלכותו קודם ממצווה יוכל לעשות את
המצווה כתקנה מה זה כתקנה זה לא דווקא
שפרטי ההלכות יוודעו לו יותר באמת בעזרת
השם יש לו סיעתא דשמיא ידי זה וגם הוא
יזכה לכוון יותר להלכה אבל לא זה העיקר
אלא כתקנה הכוונה עם
הנשמה. יש את פעולת המצווה, יש את הנשמה
של המצווה. אני לבשתי ציצית הבוקר, לבשתי
תנית הבוקר. אבל הנשמה של זה השראת
השכינה. לא הבד, לא החוטים, זה העיקר.
למרות שיש דינים בחוטין במספרם,
בקשירתם, בצורת הבגד, הכנפות. אבל הנשמה
של המצווה זה שכשאדם עושה מצווה שורה עליו
שכינה. לכן כשמביאי בכורים היו באים
לירושלים היו קמים
בפניהם אפילו עם הארץ מגיע עם
ביכורים כולם קמים
בפניו הוא עם הארץ מה אתה קם לפני עם הארץ
לא אני קם
לפני השראת
השכינה של שורן מי שעושה
מצווה וזה כתקנה שיש נשמה בתוך המצווה כי
סתם בד עם ארבע כנפות וחוטים
מתנפנפים יש מי שיגיד זה יפה מיש מי יגיד
זה לא יפה זה לא
העניין העיקר זה שאלה אם אתה זוכה להשראת
שכינה לידי זה לדבקות אלוקית או לא וזה
כתקנה וכן אשר יעשה אותם האדם וחי בהם גם
כן הפירוש מה זה חי בהם אפשר להגיד ויש
חשבון כזה כמו בעיה עם שמוע אם אתם
תשמעו אז אני אתן לכם
יבול מבורך ואם לא ובדתם מהרה אז ודאי
כשיוצאים לגלות הרבה מתים אז אם תעשה את
המצוות תחייה חיים בעולם הזה אבל הוא אומר
אבל הפרוש העמוק זה כאשר עשה אותם האדם
וחי בהם להמשיך חיות משורש הכל והוא
מלכותו יתברך כלומר להיה דבוק בחיי החיים
ובאמת זאת הסיבה למה אם אדם אדם לא עושה
מצות ועודתי מהרה כי זה כמו ענף שנתקו
אותו
מהעץ אז הוא מת
בסוף אם ישראל לא שמעו מצוות אז הוא מתנתק
מהשורש אם כן אנחנו בחודש יער יש מקום
להזכיר שלפעמים אנחנו שומעים גם תלמידי
חכמים שאומרים
אם עם ישראל לא ישמעו
מצוות ושמענו פעם שיש כך וכך עבירות כאן
בדור הזה אז א הם יצאו חזרה
לגלות אבל צריך לשים לב שבעיה עם שמוע זה
רק איך
יוצאים זה לא עוסק בשאלה איך
חוזרים החזרה היא מסוג אחר לגמרי זה
המחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע אם גאולה
תלויה בתשובה או נתל בתשובה
אם החזרה הייתה גם לפי והיה עם שמוע אז
פשיטה שאתה יוצא לגלות על זה ודאי שאתה לא
חוזר אבל החזרה היא עניין אחר לגמרי
ובדורותינו אנחנו רואים יום
העצמאות החזרה להיות טומ בארצאה לא נעשה
מתוך שמירת תורה ומצוות אדרבה מתוך א ביתה
וחוצפה גדולה של א מקימי
מדינה ובכל זאת הקדוש ברוך הוא הביא אותם
מרצה זה אין יותר הקמת מדינת ישראל אין
יותר הפך לכאורה מויה עם
שמוע אלא שווה עם שמוע זה איך יוצאים לא
איך
חוזרים עכשיו למה אפשר לחזור אם יצאת על
זה לכאורה קל וחומר לא זה לא עובד
ככה בגלל שאנחנו נבנים
מחדש וכשנבנים מחדש כמו ילד שנולד מחדש אז
אז ילד לא
נדרש לדרישת שדורשים מבוגר. מבוגר אנחנו
דורשים שאת נקיות גופו הוא ינהל לבדו. ואם
לא צריך פסיכולוג, פסיכיאטר, ישפור, אני
לא יודע מה צריך. אבל ילד לא נדרש לנהל את
נקיותו לבדו כשהאומה נולדת
מחדש. אז עד שמגיעה הנקיות הנשמתית
האמיתית, זה לוקח זמן. אז זה סבלנות אבל
כשהיא כבר גדולה אז יש תביעה הרבה יותר
חדה לכן היציאה והחזרה הם לא אותו
דבר א אבל ה אם נחזור לוים שמוע אז
היציאה בגלל שלא שומרים תורה מצוות זה
מפני שאיש מראה תורה ומצוות זה ניתוק
משורש החיים אז הוא אתה לא חי לא חי בסוף
הענף ימות
אז להמשיך חיות וחי בהם הכוונה להמשיך
חיות משורש הכל והוא מלכותו יתברך כי לאדם
ניתן לקרב כל דבר לשורש החיות על ידי
המצוות שאין לך דבר שאין בו מצווה ועל ידי
המצוות יש חיות לכל הדברים לפני כמה
חודשים ראינו ספת אמת כר באיזה פרשה
שהתורה מונה
עניינים בעולם והיא אומרת בכל דבר יש
מצווה יש מצוות בבעלי חיים יש מצוות
בדויים יש בכל דבר יש מצוה עשית אתה עושה
בית עשית מהקל גגך אתה עושה
בגד תעשה ציצית כל דבר יש בו מצווה למה כי
הכל חי משרשו
האלוקי והעולם נברא באופן
מופלא זה לא הנחת היסוד שלנו בגל ביחוד
שחלק גדול ממנו לא עובד ככה זה שהחיות
תלויה
בנו הרי הקדוש ברוך הוא מוליד ילד בן תשעה
חודשים לעריונו כשהוא לא עשה כלום ויש לו
גוף מושלע
מופלא מתפקד באופן בלתי ניטען
לתיאור
ה עניין שהוא הפלא הכי גדול בכל הקוס זה
המוח האנושי
אין פלא מדעי יותר גדול מאשר המוח האנושי.
זה שי כל הפלאים שיש
במציאות. אין מושע מחקר
יותר
מדהים. ונולד ילד עם מוח
מופלא בלי שהוא עשה
[מוזיקה]
כלום. אבל עכשיו אם הוא לא אוכל הוא מת.
אז יש פה שתי
מערכות. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם והוא
בחייה אותו והוא דואג לו.
אבל הוא אומר, אם אתם לא תקימו את
המצוות, עכשיו אנחנו כבר 30 יום קודם החג,
יום השישי, הקדוש ברוך הוא טלה את כל
העולם בשישי בסיון. אם אתם מקבלים את
התורה מותר. ואם לא אני מחזיר את העולם.
לטובה. עכשיו אתה בראת את העולם, הוא כבר
2000 וכמה מאות שנים
קיים. אז למה עכשיו פתאום זה תלוי? לא זה
מהתחלה תלוי יום השישי כשהקדוש ברוך הוא
בורא את העולם הוא בורא אותו באופן שיש בו
שני שותפים ואם שותף אחד לא יעשה את שלו
אז השותף הראשון השותף השני זה אנחנו לא
עושה את שלו אז השותף הראשון גם לא עושה
את
שלו למרות שהשותף הראשון לא צריך את השני
אבל הוא רוצה אותו הוא נותן לו חצי
מהשרבית הוא אומר לו זה תלוי בך אם אתה
תעשה את שלך אז יהיה חיות אם לא תעשה זה
לא יהיה
חיות כמו שנותים לאדם בעולם הזה תאכל
תחייה לא תאכל אני הקדוש ברוך הוא נותן
לנו שפע של חיים וזה שהאוכל גורם לנו
לחיות זה לא דבר שבידנו אדם לא יכול לקחת
לחם ולהכניס אותו לכל מערכת הדם ולכל
התאים דבדן חייבים את השותף הראשון שיעשה
מהלחם משהו שמחיה את כל הגוף אבל לאכול
אנחנו צריכים
דרך אגב, לכן אנחנו הולכים
לצבא. למה אנחנו הולכים לצבא? יש לנו
תפקיד, אנחנו
שותפים. הקדוש ברוך הוא לא מנהל את ישראל
ככה שרק הוא עושה את זה לבד. והרעיון שאני
רק אלמד תורה ואז אני פטור מפעולות
במציאות הוא דבר לא כל כך פשוט. הוא אפילו
מוזר מאוד. שמעתם מישהו אומר אני לומד
תורה אז אני פטור
מלאכול הקדוש ברוך הוא ידע כשאני
שבע כל המבנה של העולם הזה הוא שיש בו שני
שותפים
ולא רק בעניינים הגשמיים שאני צריך להיות
לאכול כזה לסבוע ואדם לא פטור מזה גם אם
הוא לומד תורה בהתמדה עצומה הוא לא פטור
מלאכול
וגם בענייני קדושה אנחנו
שותפים ואדם לא פטור מקדושה. אני
כהן אה מדי פעם יותר מתרגש מדי פעם פחות
אבל אתה אומר ברוך אתה השם אלוקינוך אשר
קדישנו בקדושתו של
אהרון אני קדוש בקדושתו של אהרון אהרון
הכהן זה לא זה לא עניין של מה בכך האם
הייתי אשר קדישנו
במצותיו זה אומר אותו דבר אולי אפילו
יותר אבל יש כאן תוספת מיוחדת אז היא היא
היא מעוררת
לחשיבה. אני קדוש בקדושתו של נו אז
א שכולם יכבדו אותי. דרך אגב יש מצווה
כזאת
וקידשתו אצל
אה קהילות
א עדות המזרח יותר מקפידים לזה. אשכנזים
אה דרך דלה עדות המזרח אתם מקפידים את זה
עד שהיה עדות כאלה שהיה בעיה לכהלים
להתחתן כי האישה מצווה
בקידשתו הוא כהני ישראלית אני לא רוצה
וקידשתו כל
החיים אז היה לכהנים
בעיה טוב לכאורה יש לזה פתרון פשוט כמובן
רוב העולם אני נשוי
גילוי נו אבל
ה הכהנים באמת אבל זה לא שכהן אומרים לו
אתה קדוש בקדושתו של אהרון אז אתה פטור
משום דבר להפך אתה צריך כל הלוויה כולם
הולכים ונמצאים במקום ממוזג או בלי שמש
גשם ואתה בדרך כלל עומד באיזה מקום
א ואתה כל הזמן צריך להיזהר
לא
להתאמ
ו יש לך יותר עבודות משל כולם וגם העיקר
כשיגיע בעזרת השם גאולה אז אין לך נחלה
צדם אתה צריך ללכת א לבית המקדש לעבוד
ואתה חי על חשבון אחרים תרומות מעשרות
כאילו אני רוצה להיות בא לבית התרגלתי כבר
מה שמישהו יצטרך לתת לי ואם אני לא מצחן
בנ הוא נותן לאח שלי ואני מה לא רוצה לכות
ככה זה
כהן כהן הוא שייך למדרגה אחרת וזה גם
עבודה
שלו אז כל העולם זה שותפות בין הקדוש ברוך
הוא
לבינינו והקדוש ברוך הוא לא משרה את
שכינתו בלי שאנחנו נפעל את המצווה דרך אגב
חז"ל אומרים שמצווה לשון צבתא מי מחליף
אותי בגל בחול אה הנה הוא כבר מת אז בוא
בוא ווא ווא
ווא התלהבתי ופתאום ראיתי את השעון להמשיך
משכל ו מלכותו
יתברך סליחה כי לאדם ניתן לקרב כל דבר
לשון שח ידי המצוות שאין לך דבר שמצוות
ולידי המצוות משה חול הדברים כי בלא זה
נקראים מתים כמו שכתוב כמו שאמרו זכרונם
לברכה רשעים בחייהם החיצונים נקראים מתים
כי הם מנותק משורש
החיים. טוב, נמוד פה. יש פה עוד הרבה
ארומות פה. נפלגתי היום.