שותפות עם הקב"ה | עבודת אלוקים - שיעור 24 | הרב יהושע שפירא

אמנם כל זמן שהמושג של עבודת אלוקים עומד בתור עבודה מתייחסת לעצם ארום ומגולה מהכרות אידיאליות בפנימיות עצמות של מושג העבודה עצמו אף על פי שיגדל הציור המדעי האלוקי בצורה מטפיזית ספיריטואלית, רוחנית, נשמתית מופשטת על ידי כל מיני גדולה פילוסופית ועיונית שבעולם. עוד לא יצא הדבר בכלל השקפה הילדותית הנפגשת תמיד רק עם עצמים. כלומר שה עבודה אתמול הרכנו בעניין הזה של עבודת עבד שהיא רק פוגשת את עצמות המלך ואת האינטרס של המלך שהבד צריך לשרט, זה בעבודת השם התפיסה הילדותית אבל ההכרה המבוכרת שהיא מיוחדת לישראל, בני בכורי ישראל, כלומר הבשלה מבוכרת מלשון בשלות. כנבים במדבר מצאת ישראל כביכורה בתאנה בראשיתה כלומר שהיא הבשילה ואחרים עוד לא דיברנו על השאלה של הבחירה פה נכון שרק הזכרנו כאילו הניגוד שבין ילדותיות והבשלה הפירוש של בכורה לא רק כראשון ולא רק כ א פותח את השער של ההורות אצל הזוג שזה מה שהבכור עושה אלא בכורה כהבשלה. כלומר יש ביקורים זה המבשילים הראשונים. למרות שבפשט היינו יכולים להגיד שביקורים זה הראשונים כמו בכור. והמשלה היא במים ראשונים בלהבשיל. אבל לא שהבכורה מדברת על המשלה צריך אולי בפשטנים כאן יש פה חידוש של הרב שצריך למה מה מצאנו בסוף בסוף >> בושר לעומת הבשלה שזה הילדותיות זה כאילו בוסריות ות כאן זה מה ש טוב אולי ניאן בזה בהמשך אבל עניינינו אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכאן זה ה פירוש של בוסר לעומת אב שלה התפיסה הבוסרית היא תפיסת העצם תפיסת העבד תפיסת הכוח של הגדול לעומת ה א חולשה המשעבדת של הקטן שהיא הייתה גם תפיסה בכל העולם בין דרגות שונות של בני אדם קסטות שדיברנו אליהם לאחרונה מתי אתמול והיא והביכורים זה כל התפיסה שיחסית של אבינו לא מלכנו עם כיוונים עם כבדים עם כיוונים שבן הוא עוסק בדמות של אביו בעיקר ב אישיות הטובה, המטיבה, הדואגת, האכפטית, המזינה, המחלקת ולא רק בעצם הדמות שבעצם ממילא מושכת לעצמה ולא נותנת. ויש עבודת השם שהבסיס שלה זה כאילו האלוקות מושכת לוקחת ממני את כוחותיי אליה וההבקרה זה שכל הדמות האלוקית היא לא רק עצם שהוא זר ומושך אלא הוא דמות של טוב של נתינה של השפעה של אידיאליות. אידיאליות הכוונה היא לא רק שהוא טוב ומיטיב, אלא שהוא עושה את זה בצורה האופטימלית, השלמה, ה הכי ישרה, הכי אה אכפטית, הכי מוסרית, הכי מתיבה. וכשכך אנחנו רואים את הדברים אז מה זה עבודת השם? למה אבא צריך שהילד ישטוף כלים בסוף הארוחה? אז יש צורך אחד. ה היה הרבה הכנות לפני ההורים חינו. עכשיו הם רוצים קצת לנוח שהילדים יעבדו שבעצם יש פה נטילה מהילדים את כוחותיהם לצורך מנוחתם של ההורים ו בכוחות מוגבלים של הורים זה לגיטימי זה לא כמו אצל השם יתברך שהוא כל יכול אז לא מובן בכלל להגיד דבר כזה אין אין איזה שום פשר אבל אם נמשיך רגע במשל ההורים שאצלם זה כן לגיטימי אבל יש להורים גם טעם פנימי למה הם לא מבקשים מהילדים של השכנים לעזור ואפילו אם נגיד שהם הזמינו את השכנים לארוחה כי הם לא חלק הם לא חלק שצריך לחנך אותו ולגדל אותו, להיות שותף, לא צריך א להעצים אותו, לא צריך לבגר אותו, להבקיר אותו. זה הילד של השכנים מגיע לסעודה שיאכל, שינה, שיתפנק. מה יקרה אחר כך? אם הילד שלי רוצה עוד מנהגה, אני בודק האם זה הדבר נכון? הילד של שכ תשאל את אמא מכונה אין בעיה זה לא שחסר לי גלידה אלא שלילד שלי אני לא נותן כי זה יפר את האיזון של הבריאות שלו אבל לילד של השכנים אני לא בריא לא בריא זה לא עניין שלי אני ממונה לפנק אותו שהריכף אצל השכנים וזהו אז כשאני אני מבקש מהילד שלי לשטוף כלים במקום עמוק. אני רוצה אותו שותף. אני רוצה אותו שותף לא בגלל שאני מחפש שותפים בלבד בבשר ודם. ההורים גם צריכים שותפים, צריכים באמת את העזרה. אבל יש משהו יותר עמוק. בטח למי שלא צריך את העזרה. הוא יכול לעשות הכל לבד בלי שום מאמץ. אז למה הוא צריך את העזרה? בשביל העוזר, לא בשביל הנעזר. לא. יש משמעות בחיים כשהוא עוזר והוא חסר משמעות כש הוא לא נדרש לכלום. אם אתה לא נדרש לכלום, אז אם תהיה או לא תהיה זה לא משנה. ואז עבודת השם היא שותפות. נעשה שותף במעשה בראשית. כל נפש החיים בשער ד' מדבר על זה שכשאדם לומד תורה האמת היא שזה כל נפש החיים מהתחלה עד הסוף. שהמושג צלם אלוקים שאיתו פותח רב חיים את הספר זה הכוונה היא מודן שם בריכות אבל שורש העניין זה שאדם נברא באופן שהוא שותף לבורא בבריאתו זה דבר בעלך זה דבר משמעותי ולכן כשאדם יודע שעל ידי לימוד התורה שלו הוא חיי עולמות עליונים ותחתונים והוא מרומם אותם ומאיר אותם באור אלוקי אז הוא שותף יש אה ירוני רעיוני שהרב היה שר במוצאי שבתות הוציאו את זה אפילו עם המנגינה בישלץ >> מה >> עם השלט סקים >> לא לא זהמחים >> לא ישאלו רעיוני ששלט לא מכירים ואישה הרוצים מזמינה שהרב היה שר טוב אז על כל פנים >> כן >> מה >> מחת ידידים ואישהי רימו שירו של יהל שמרן הרוח מכין שם >> ומי זה ידידים ובדק את הישיב לצעירים. טוב, לא חשוב. >> אם כן, תכניס לוויקיפדיה שיש שמה. בואו אנחנו נמשיך. >> יש גם יקר >> מה >> יש גם א ישר >> סתדקן את השני ציקים פה. >> שנה אחרי הוציאו >> גם הוציאו. >> אז יש שם שורה אחת של רבי יהודה לוי. שהרב היה שר בדבקות מיוחדת וחוזר עלי הרבה בעצם זה היה הליבה של השיר הזה ש והתייחד העובד עם המלך במלכתו לא חשבתי על זה אבל עכשיו אני חושב שבעצם זה המשך וולוזי זה המשך ולוזי ש בעצם זה שיר נפש חימי בחסידות הרבה פחות נותים להסביר כך שה עבודת השם היא מחיה את כל העולמות חסידות עיקר עבודת השם זה שעל ידי זה דבקים בהשם כמו שהוא למעלה מגדרי ו בנפש החיים העיקר זה שאתה שותף עם השם במלאכת העולמות והתייחד העובד עם המלך במלכתו ש אנחנו בשבוע של מתן תורה פעם דיברנו על זה שיש ארבע מדרגות בתורה וגם בדור שלנו יש את הארבע מדרגות האלה ולמרות שנמנה אותם מלמטה למעלה יש במטא מעלות עליונות שאין במעלה מראה איפה העליון יותר במטה ובמעלה זה עניין עמוק מאוד לענות בו אבל רק נגיד שיש ארבע מעלות בלימוד התורה המעלה הראשונה בלימוד התורה זה שהיא מחיה את כל ערכי העולם הזה בחיים עליונים והיום זה הרבה יותר גלוי וואי שכחתי לגמרי רביתי אפלב בו משב שיבעה נכון על אבא שלו וואו שכחתי אז אה האבא שלו רבועז אפל בוייל שנפטר שאנחנו באמצע השיבה פתאום הזכרתי אז הוא הלך פעם עם מחיכות הנוע הגדול בדר לחיים ארוכים הרב תאוו בוורט או ב בהתחלה בהתחלה של ההכרות והם הולכים א להתפלל בישיבה במרכז הרב אז אה ובדרך הוא שאל את רב צבי למה לא מתגייסים לצבא בישיבה למה לא הולכים לצבא מה זה לא חשוב מדברים לפני קרוב ל-30 שנה אה אז אה אז כבר ראו את הבניין של הישיבה מרחוק אז רוב צבי אמר לו אתה רואה את הבניין הזה האקדמיה אקדמיה העליונה ל א רוחני לרוחניות צבאית בישראל משהו מאין זה אמר לו כשאני גדלתי בישיבה אצל הרב צודה לפני 70 שנה מהיום בקירוב אז הרב ציודה דיבר איתנו על זה ואף אחד לא ראה את זה אומר היום כולם רואים את זה זה היה לפני 30 שנה היום זה נותן בוקס בפרצוף בגלל ש כשאתה הולך למילואים אז הסיכויים שלך לקב לפגוש עוד כיפה במילואים היא לא יודע רוב הסיכויים כמויות מטורפות זה לא רק אבל זה הרבה הרבה מעבר לכמות באוכלוסיה וגם בכל היחידות הקרביות ובכל המסירות נפש אתה רואה שאין כוח לצבא אלא מתוך תורה. אין כוח להתיישבות אלא מתוך תורה. אין כוח להולדה אלא מתוך תורה. התורה היא מעמידת החיים הממשיים ובוודאי החיים הלאומיים שאין כוח לא ללאומיות אלא מתוך תורה. ומי שתורתו ואמונתו ומסורתיותו ויהדותו נחלשו אז לאומיותו מתפוררת. מתבוללת כל האמירות הנוראות. אנחנו בכאב נוראי שיש בשמאל כל מיני אנשים ש מרגישים שאולי זה יהיה להם טוב לבטא איזה חולשה ריכבון הוראי שהליכה עם גויים אויבים שחפצים ב אה ניצחון אויבינו לפעמים אפילו שותפים איתם זה יותר א מתאים מה ששות שותפות עם חלקים הבריאים של עמנו חלקים התורניים שלמנוכ זה עובר עלינו משהו נורא על השוליים האלה הם בריכבון בהתפוררות לאומית. זה לא אנשים אה רק בקצה של הקצה. אתמול אה התפרסם הקלטה. התפרסמה הקלטה. מזל שיש ערוץ 14 בעולם. אחרת לא היינו יודעים את מה שאנחנו בשכל מבינים קצת. אבל כשאתה שומע את זה אתה נדעם מרוב כאב וריכבון שחייבים ל לרפא להתרפא ממנו או לרפא אותו או להתרפא ממנו רפואה חייבת לבוא שעומד מי שהיה רמתכל שר ביטחון ראש ממשלה אהוד ברק שהוא המפקד של כל המאהומות בשלוש שנים האחרונות והוא אומר אנחנו נגייר גיור אמוני כדי שיהיה לנו רוב ולא כמו שאבות המייסדים של המדינה האלו גם ממדינות הרב אנחנו נבחר לנו רק את האיכותיים להעלות אתם יודעים מה זה איכוטים אני אסביר לאשכנזים שבינינו. אשכנזים לבנים פריבילגים, מטורפים, מקולקלים, חולניים. זה נקרא איכות. איזה שינאת ישראל, איזה איבודשתנות, איזה התבוללות עמוקה. הוא לא רוצה יהודים מסוגים שעלולים להצביע בסוף לביבי והוא רוצה גויים לעשות להם גיור המוני בלי אורתודוקסיה בלי הרבנות האורתודוקסית הוא אמר את זה כדי שיהיה פה איזון דמוגרפי גם אין להם כוח ללדת וגם זה מפיל אותם לתוך התבוללות. כבר אמרנו הרבה פעמים שאנחנו לא עומדים כל הזמן מדברים על מדינת כל אזרחיה. לא זאת הבעיה. זה יותר חריף. הבעיה היא מדינת כל מתבולליה. מדינת כל אזרחה. זה אומר שהיהודים יהודים אבל יש גם לאחרים זכויות שבות ואיזשהו מישור אנחנו מסכימים ש צריכו להתבות לא בכל המישורים בטח לא במישור שלא הווא צמיון המדינה אבל לא הם רוצים את מינת כל מתבולליה מדינת כל פרי וגיליה ומצביעי שמאל זה מה שהם רוצים יהודים לא היהודים לא משנה אם היהודים מצביעים לימין אז שלא יהיו אם הם מצביעים לשמאל אז לא משנה שם גוי אנחנו זה למה איך זה קרה לו הוא מסר את הנפש לעלם ישראל יותר מכולם ביחד הוא היה מפקד ללא חט גיבור גם יאיר גולן איך זה קרה להם אין תורה. שתי מילים. אין תורה. אז הכל תפור. אז דבר ראשון זה שהתורה היא נותנת את הכוח החיוני לחיות, להוליד, להילחם, להתיישב. והדבר השני זה שהתורה נותנת את הקומה הרוכלית של האומה. רבנים, עולם תורה, ישיבות שוחטים משגיחי כשרות, דיינים, רמים, ראשי ישיבות, מחנכים, כל קומת הקודש של האומה, רבנים צבאיים שהתגלו כנותני הרוח, אבל לא הצבאיות שבהם, הרבנים שבהם. אז כל קומת הקודש שבאומה זה ודאי התורה נותנת זה ודאי החולין לא נותן והזמרה והעניין השלישי בתורה שזה בעולם הליטאי העיקר העיקרים זה ש עלינו על נטל להעמיד ולהחיות ולקיים את כל העולמות כולם בוודאי להעמיד דו לקיים את האומה אבל לא מעשית סגולית כשאנחנו מתפללים ולומדים אז הקדוש ברוך הוא ממילא מעמיד את האומה ומחייה אותה וכל הניצחונות זה מכוח התורה אנחנו מסכימים כל הניצחונות מכוח התורה זה לא פותר אותנו מי לעשות על זה המחלוקת מי שחושב שיש ניצחונות בלי תורה אז החיות הפנימית שלו נאקרה ממנו אבל מי שחושב שאם יש תורה לא צריך ניצחונות וביטחון בה שמספיק אז שלא הגיש כף לפה נראה אותו שבע סגולית עד לאט לוקחים את הביטחון הרי אף אחד לא מעלה על דעתו בשיבות המוסר היה דבר כזה מרחיק לכת באופן פגשתי את זה השבוע שהיו יוצאים עם גמרא ליער לבד לשרוך על השם שיהיה לך מזון מחדד את מתחת הביטוכן. אני לא בטוח שמותר על פי הלוכל לעשות את זה לשיטתי. מי אמר שמותר לעשות את זה? לא. אולי היה שיטה כזאת שרק לפתוח בהשם לצאת עם גמרא לתוך הירשם לפתוח בהשם שהוא יחלקה לך. רק שיש לי עוד קושיה מלבד הקושיה אם זה מותר הלכתית שחור זה לא פשוט אבל מלבד הקושיה הזאת יש לי עוד קושיה אז תסמוך על השם שאתה שובע למה אתה אוכל אתה הולך ליער פתאום מגיע מגש עם אוכל מאדרין הכל מה שצריך טוב רבותיי סליחה אני הלכתי להרם הגמורה לא בשביל לשבת לאכול עכשיו אם הקדוש ברוך הוא רוצה שזה יהיה בבטן שלי מזים זה אף אחד לאה על דעתו דבר כזה כולם מבינים שאיזה השתדנס צריך המחלוקת תהיה על המידה טוב אז מה אמת המידה טוב אז זה ברור שאפשר לומר שלאכול אין ליטמן דפליק שאף אחר לא יכול לעשות את זה במקומך אם כ אם זונדה אני לא יודע אולי תסמוך עליזה זון זנדה יבוא במקום שיבוא מגש יבוא זונדה מדלתר לאכול שבכל הישיבות יהיה עמדות זונדה באמצע הסדר מי שיבוא יזריק לך את האוכל אנחנו ברור שזה לא עולה על הדעת של אף אחד רק זה ממילא מלמד שבלי השתדלס בכלל זה בכלל לא אפשרי אף אחד לא מעלה את זה לדעת השאלה היא עד איפה השתדטלס והפתורון הפשוט הוא ש מה שאומר המסילת ישרים מה שנהוג בנשים קרכך זה השתטלס הרצויה ולא מעבר לזה אבל גם לא פחות מזה טוב אז נחזור אז ה זה באמת מעמיד את העולם אז זה לא פותר משתטס מהאחריות לצאת לצבא. צל חסידים אומרים שעיקר עניין התורה היא שעל ידת הדבוק בו יתברך נשא אחד עמו. ואם יהיו עולמות או לא יהיו עולמות. כשהרב אומר והתייחד העובד עם המלך במלכתו זה בעצם פסוק משפט שורה בשיר של רבי יד לוי שהוא ולוז'י המדרגה השלישית עכשיו מה נכון כל המדרגות כל המדרגות יכול להיות תעשי שימו לב שלכן נראה לי גם ש ליטאים יש יותר מסע ומתן עם חוק הגיוס כי בסוף הוקים בלהעמיד עולמות הם פונים אל המציאות הם לא נבדלים ממנה ואם מישהו לא לומד סוף כל סוף אתמול שלשום גפני אמר בשם הרב לנדו שמי שלא לומד שיתגס קראנו את המכתב של הרב שך פה בשיעור על הגיוס הרב שח אמר אין דבר כזה מי שלא לומד לא רשו בישיבה אין לו שום פטור של תורת האומנותו וזה חמור מאוד הוא פונה לראשי ישיבות אמרו אל תעשו את זה בשום פנים קראנו את המכתב הזה ועכשיו אמר הרב גפני בשם הרב דובלנדו אנחנו מדברים רק על מי שלומד האם מחסידים גם מדברים רק על מי שלומד בהתחלה כולם דיברו על כולם אבל כשזה הגיע למיסה יש משא ומתן משע ומתן לא כל טענה שלך במשע ומתן אתה מתכוון שזה יהיה התוצאה אבל אתה מכוון שיהיה לך עוד קלפים כדי לנהל מסומתן. אז כשהגיע הסוף אז מורים בסדר התגייסו כמה אלפים בגיבוי הרב לנדהו זה זה עולם חדש לחלוטין במדינת ישראל כל המתנגדים לחוק הם או רוצים להפיל את הממשלה שזה הגוב לדעתי או כואבים ו מטשטשים את סיפור המציאות הו עכשיוסטים שעצה להם הדרך שכלפי החרדים נקרא להם את הצורה כלפי חילוניים מחללי שבת שרונים מתבוללים סבלנות כימקימה מאור פנים אפס כפייה אפילו תתחנף אליהם תסבול את כל מה שהם אומרים לך עדיין תהיה סובלן והמבוגר האחראי על כלפי החרדים עכשיו כולם עכשיו שמעתם פעם בסיסמה כולם עכשיו אז יש כאלה או מרוב מרוב כאב או מרוב בלבול המושגים או בגלל שהחרדים מאיימים עליהם. החרדים מאיימים. לפני שלוש שנים בערך היו אותו מספר חרדים וציני דתיים. זה כבר מזמן עבר. יש יותר חרדים מ צניים דתיים וזה גדל אקספוננציאלית. כלומר שניהם גדילים אקספוננציאלית אבל בין אחד שגדל אקספוננציאלית א' לאחד שגדל אקספוננציאלית ב יש פר אקספונננציאלי ו זה דרמה וגם זה יושב שם בפנים עמוק אנחנו אומרים מה זה טוב לכל יהודי שנולד נחזור לענייננו. אז כל הארבעה הם אמת. רק רק נגיד שלכן החסידים זה לא תלמיד בכלל בקיום העולמות. זה דבקות אלוקית. לכן זה לא הלומד או לא לומד. זה האם אתה דבק בשם או עסוק בעולמות? למרות שיש פה היפוחים היפוכי היפוחים סוגיה מאוד מורכבת נקטתי צד אחד אפשר גם להקשות שזה בדיוק הפוך לא ניכנס לזה על כל פנים בחוץ לארץ היה מקום לראות את התורה רק בשלוש דרכותיה העליונות יש פסוק לשלוש דרכותיה העליונות של תורה בלי הרביעית שהרביעית היא לא שייכת תמיד ב'קו כרביעי הוא לא שייך זה כל נברא לשמי לכבודי יצרטיב אף עשיתי שהדרגה הרביעית התחתונה זה זה אפילו כזה לא פשוט וגם כתוב בספרים שזה מלשון חרון אף כמו שבעולם המעשי זה מתגלהג אחרון אף אז בגלות להקים שיהיה מועלים ושוחטים ו משגיחי כשרות ורבנים ודיינים וראשי שיבס זה ודאי היה צריך ושיהיה א תורה שמקבמת את העולם גם כן ושיהיה דבקות בהשם גם כן אבל שיהיה מה ש מחיה התיישבות צבא ואפילו כלכלה זה לא היה שייך כל זה לא היה ביד ישראל בכלל אז מחוץ לאצה רק המדרגות העליונות וכל אחד נדבק לפי דרגתו אבל כשגעים לארץ ישראל אז אדרבה האפסיטיב זה בדיוק אפילו שהאלוקות מתגלה עד למטה וזה עיקר המעלה שכל הנברא כל הנברך כתוב ש כל >> נקרא בשמי >> הנקרא בשמי כל הנקרא בשמי לרבות את האף הסיטיב שהסוף של האף הוא מסביר את הכל הנקרא בשמי כל לרבות אף עשיתיב אז עיקר רגיל הוא דווקא שכל הדרגות האלה הם מחיות גם את ה עכשיו קראתי בטו בשבט שהרבצה להשתתף בנטיות אז הגישו לו מהדר לחפור לא רצה רק בידיים הכל בידיים הוא התרגש ודמעות ו אז שאלו אותו מה אז אמר הקדוש ברוך הוא דבר ראשון נתה והייתה השם אלוקים גן בעדן מכז"ל אומרים מה הוא נותן נטיות אף נתן נטיות כלומר שתקיים את העולמות זה שוותפות זה שוותפות ולא ולא שינית אבל זה שותפות ולא שינית לא רק סגולית אלא גם מעשית והרב אומר זכינו בארץ ישראל שהשוטפות אם המלך במלאכתו זה עד כדי שמה הוא נוטע גן גם אתה נותע שזה יורד למטה זה כל נקרא בשמי. זה עומק הגילוי האלוקי שזה יורד עד מטה מטה. אבל האמת היא שכל הארבעה. בפוליטיקה אפשר לומר בזהירות שיש מקום לומר שקיום האומה זה הציונות הדתית לגבניה. ולהקים שוחטים, מועלים, רבנים. זה ש"ס שזה הכי חריף אצלם ולהעמיד את העולמות זה דגל התורה ולדבוק בשם זה אגודת ישראל החסידים מסנגדים ספרדים שהם הרבה יותר פרקטיים להקים את קומת הקודש באומה וציוינים שהם להקים את האומה כל כולה כל ה נקרא בשביל ואנחנו שמחים במקומנו, אבל אנחנו צריכים מאוד מאוד להיות קשורים לכל החלקים האחרים. חלק מהפירושים לאף זה שהעשייה עלולה לחשוב שהיא לבד. אומר לו, לא לא, את את מצטרפת, את לא לבד. יש כאלה שיש חרון אף כי הם רוצים עשייה בלי כל הדרגות העליונות. ואנחנו אומרים לא לא דווקא הצטרפות אז כל הנקרא בשמי כל המדרגות כולם ועיקר זה אף עשיתי עד שזה יורד למטה ל מה הוא נוטע אף אתה נותר יש א מאמר חז"ל שהוא בעצם מורכב משני מקומות יש דברים כאלה ורבותינו יש מאמד אמר חז"ל ידוע של מחשבה תפיסה בי כלל אבל בראות הדין הוא יהיו תפיס אין שום מקום שזה כתוב בזוהר אלא יש שני מקומות אין מקום אחד מחשבה כתוב מקום אחר דליבר תפיס כתוב מקום אחר אבל רבותינו חיברו את זה כבר נעשה משפט אחד שגרו עלשוננו גם קודש בריך הוא בא ואורייתא וישראל חד אין שום מקום מזון זה הרכבה כזאת ויש הרכבה של הרב שהיא כנראה משני מקורות שכתוב עכשיו תורה אני נותן לכם לעתיד לבוא חיים אני נותן לכם שזה עץ החיים שלמעלה מעץ הדעת ויש בזה מימד שליטוע נטייה בארץ ישראל זה כבר המדרגה של חיים אני נותן לכם זה הכולל האף הסיטיב כשזה נעשה עם כל המדרגות האחרות לא חס וחלילה מנותק טוב יוסי פלקנו מגלל א פרשת יתרו גלדי גלדי איזה פרשה ללכת לשבת נוה בפרשת יתרוחזיקים מעמד יודע אתם חזקים אליך אתם אנשים חזקים איך מחזיקים העמן טוב טוב אז בני בכורי ישראל כנביא במדבר מצאת ישראל כבקורה ותאנה ברשותה והיא העיבוד מאיפה הרב מביא כאן את המילה העיבוד עבודה >> עבודה שכוא כלומר זה עבודת השם מה זה עבודת השם עבודת השם זה לא עבודת עבד אלא העיבוד של האידיאלים האלוקיים זה עם המלך במלאכתו האידיאלית של שורשי מקורי הטוב שלמעלה מכל הטוב הגלוי זה העיבוד של האידיאלים האלוקים לעבדם אז משקל לעובדם אבל זה לא יראת אתה עכשיו זה עבודת השם העליונה עם כיוונים לעבדם לשכללם להשתדל לסגם כלומר שאדם יהיה נתון באידיאלים האלוקיים העליונים בתובשם העליון לא רק שיגיד שהשם הוא טוב זה לא מספיק צריך לאבד ולשכלל את כל האידיאלים את האידיאל כלומר איך זה היותר שלם מה שלא תמצא אתה צריך להגיד איך שורשו באלוקות הוא היותר שלם שאפשר לחשוב ולמעלה ממה שאפשר לחשוב וזה עבודה שאין לה קץ ואין לה סוף וככל שאנחנו עוסקים בה יותר אנחנו יותר עובדי השם עליונים לא בורסקי שמעבדים את האורות אלא מנקבים הרגליות לאדירם באדם בעם באדם ובעולם וזהו העומק עומק הדעת של עם חכם ונבון אשר לא חוקים ומשפטים צדיקים טובים אידיאליים ישרים שלמות כל היושר שלמות כל הצדק שלמות כל הטוב זה אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים עם חכם ונבון עם חכם ונבון זה לא עם שהוא הוא כשור לעול וחמור למשע בלבד. זה רק בסוף בתחתית, אלא שהוא חכם ונבון על הצדיקים של החוקים. ככל התורה הזאת שזה צדק אלוקי עליון, המלאה אידיאלים ניסאים ועצות אלוקיות אדירות ואומנות איך להוציאה מן הכוח אל הפועם לדור דורים. ‏V