שופרות הגאולה | שיעור לפרשת כי תצא | הרב דודי דודקביץ'

[מוזיקה] ברוכים הבאים למצטרפים שלום וברכה לוותיקים אני רוצה לעסוק היום באיזה מאמר של הרב זצה לתקופה הזו לראש השנה התבקשתי בשבוע שעבר שיהיה שיעור לכבודו של הרב אז אה ננסה ל לעמוד את זה גם הפעם אני מבקש לעשות זה איזה הקדמה קטנה עד שיצלמו. אנחנו נלמד מאמר מתוך מאמרי ראייה. נלמד הקבילה שלו הפחות נפוצה בציבורנו, אבל אני עושה לזה קצת הקדמה. אה, יש ספר על הרב צל שנקרא איש נגד הזרם, לא בטוח שמצוי בספריותנו, של הרב מנחם הכהן, היה רב של קבוצה של איזה קיבוץ בשלי רחובות, קבוצת שילר. דמות מיוחדת כתב ספר על הרב שנקרא איש נגד הזרם אפילו קריכה רכה אפילו עיצוב לקריחה זה כמובן א וזה מתאר את חיי הרב בסיפור בסיפור שהוא יחסית מנסה אף על פי שהוא מחייה את הסיפור מנסה שזה יהיה נאמן מאוד הרב צודה כתב לזה הערות בסוף הספר יש הערות של רב צודה דערות ממש מיוחדות כגון כתוב שם על מסע מחנות שס מושבות תודה תיאור על אחד מהמשתתפים שהיה לו זקן צהוב כותב לא היה לו זקן צהוב היה לו אז כותב היה לו כן פאות נל זה הדרך על התיאורים שצ מרגיש צורך להעיר אפילו על תיאורים כאלו ואחרים ומבוא לספר כך הוא כותב אני מאוד מחבב את הספר הזה אתמול נפטר אחיו שב מנחם הכהן שהוא אבא של מי שמכיר פרופסור אביד הכהן משפטן ידוע וחשוב כיום וגם לרב לחם הכהן היו יש בנים תלמידי חכמים חשובי הפוסקים של בני בקר זה אחד בניו היום אה כותב בהקדמה כך של הגאון מוילנה על הגרא ככה היו אומרים לא מר דאטר לא רב עיר לא ראש ישיבה ולא דרשן הוא מונה שמות סדרת לא אלא אלא שמו בפי כל זה הגאון. לא לא הגאון אומר על הרב זצל צריך להגיד גם ראש ישיבה גם רב ראשי גם פוסק גם הוגה ועם כל זאת גם גאון. והאמת היא שכל התארים שהוא כותב שם והם רבים. לא אמרתי את כולם בעל פה הם עדיין מועטים ביחס לתארים הנכונים לרב. כמעט בכל דבר הרב זצל היה כיפשות תוחד בדר כלומר זה לא התרסות שאני אומר בגלל שגדלתי במגזר זה אובייקטיבי כן הביא דור של מזל מזצה להקרא לרב זצה לרב הרב אליו הקורא לרב זצה לרב זה היה הדמות הירושלמית הנהרצת צר שלום מזלמן השידוך הראשון שלו התבטל בגלל שהש שודחים כשהם שמעו שאבא שלו רוצה עומד על כך ש מסדה חופה בקידוש שנהיה הרב זצל הם שייכים לאגף הקנאי אז התבטלה החתונה התבטלה החופה השידוך התבטל ואז הוא השתדר חם מי שלמים הייתה אשתו משפחת רוחמקין זה לא סיפור לא מוכר אפילו כתוב בספרים אה אבל בכל מימד שנרצה אם ניקח אותו כפוסק אם ניקח כפרשן רמבם שבת הארץ אם כך כפרשן השולחן ערוך באר אליהו על בורגרע אם קח תודה רבה מה >> כן כן יש אם ניקח אותו תודה רבה יש לו כוח קח אותו כמשורר כעוגדות כמנהיג כמוליך דרך כרב של עיר ולחר כך של מושבות ושל כל ארץ ישראל כמחדש תהליכים שלא היו כמותם כל שנות הגלות כל מקום שלו נשים זצל משכמו ומעלה בולט מה אתם רוצים היום לחסוף איזה פען אחד שלו שאתם בטח מודעים לו אבל לא מגדירים אותו אולי כך אזצל היה נועם בחסד עליון לנאומים שלו קשה לתאר היום דמות שככה ינהרו כולם לנאום שלו נאומים מרתקים חשובים מלא תוכן וגם בנויים לתלפיות. שני הדברים כאחד. את אחד מהם נלמד היום ברשותכם. אנחנו יודעים מתי הוא נאמר. למלא שיש שומרים שהקדוש ברוך הוא מסר להם את עולמו, זה לא היה מגיע אלינו. זה מאמר חשוב שהוא גם עוסק בענייני של התקופה וגם בענייני התקופה התכוונתי אלול. וגם עוסק בענייני התקופה בכלל אנחנו ננסה להרחיב אותו כפי מידת יכולתנו יש פה עוד דפים סתכל ידיו המאמר הזה נדפס במאמרי ראייה מאמרי ראייה יש להם יתרון גדול בכך שאינו דומה מאמר לרעיונות לרעיונות שאתה רוצה לכתוב אותם בספר שאתה כותב בספר עוד יותר כשאתה אומר הגיגים לעצמך חד הרב קבצים איש מכיר זה רעיונות של איש ופי המחשבות שכל הזמן כותב אבל הם לא נועדות לתווך אותם אלינו אם מישהו ישמע פעם דרשה דרשה אמורה להיות מכוון אל קהל השומים שלה. יש כאלו שיוצא להם לדרוש בכל מיני מקומות ומי שעוקב לכם שומע אותם מדברים אחרת במקום הזה ואחרת במקום הזה ואחרת במקום הזה כי כל מקום הוא קהל אחר. אתה צריך לתוווח את הדברים אל הקהל. בסדר? אותו דבר שאתה כותב נאום. בטח אם אתה כותב את מה שאתה רוצה לומר את המאמר שלך בעיתונות כללית, אתם בטח לא מכירים דמויות מוליכות ומובילות בציבוריות שלנו שכותבים בעיתונות הכללית כמעט. הרב זצל כותב שם, הרב כותב מאמרים שם מבקש שיפורסמו המאמרים פונה לעורך עורך נכבד. אני מבקש שתיתן למכתב הזה מקום חשוב בעיתונך. הוא מתכתב, הוא כותב, הוא נועם. לפני כים רחבים מאוד. אתם מבינים שלנאום נדמה לי שאין כמעט אף דמות כיום גדולה ככל שתהיה שהיא מנקסת כל כך הרבה גיוון ושכולם מגיעים לדרשות שלו שת פונות אליהם אז הנאומים שבעל פה שגם הם נגבצו חלקם למאמרי ראייה למרות שהם לא מאמרים אלא הם יותר אמירות והמאמרים שנכתבו בעיתונות הרחבה או בכל מיני בטעונים נאספו בממרי ראייה הם הזדמות קצת כמו האגרות. יש שני דברים שלומדים אצל הרב. יש את המחשבות הפנימיות שלו העמוקות שאפילו לא סודרו כמו קבצים. יש את המחשבות שסודרו על ידי תלמידיו. שם עבורנו בנויים כבר באופן שיטתי. זה מה שעשה למשל הרב הנזיר. אמר לרב זצה אני רוצה להבין יש פה שיטה גם אמר לו כן יש שיטה. עכשיו צריך לתרגם את זה המון המון המון המון הגיגים. רוצה נניח מישהו מכם שמע בטח הרבה שיעורים מכל מיני דמויות האם אתה יודע להגיד מה השיטה היא בנויה יש לה הבאת רעיון בכל מיני תחומים יסודיים זה מה שעושה רב הנזיר באורות הקודש זה מה שעושה רב צודה באורות לוקחים מחשבות ומקבצים אותם יוצרים ממהלך אבל עדיין אגרות כלומר מכתבים מאמרים ונאומים הם נותנים איזה מפגש שלו איך הוא רצה לפנות אל קהל השומים. בסדר? אנחנו נלמד היום מאמר אחד שהוא מאמר מאוד מיוחד. אנחנו יודעים מתי הוא נאמר. כי מסר עולמו לשומרים זה לא נכתב אצל אף אחד. אז זה היה בכתב שכתב אותו. אם אתם רואים יש העמוד שופרות רואים? סתכלו בתחתית לקראת תחתית העמוד בסוף המאמר זה דברים שנאמרו מדברי רבנו זצל בראש השנה תרצ זה דברי רבנו לא להתבלבל כמו שהיום אצל הישיבות החדשות אז יש תיוג רבנו זה יהיה רב ציודה זה הכללים ואסור לסור מהם אם שרת אז אולי אתה לא מספיק מכוון אלא התורת אמת אלא רבנו פעם קראו רבנו לרב זצל ובכל מקום קראו רבנו לרבנו אתה יודע כמו שרבים אצלכם אה כאלו שמקירים את החזות בדור האחרון אז אתם משתמשים בביטוי אדמור הזקן על בעל התעניינים מעולם לא משתמש בטורי זה מסיבה פשוטה כי יש המון אדמור הזקן יש אדמור הזקן של צ'ורטקו המון הזקן של סדי גורה אדמור הזקן של קרץ' שנף בכל מקום כשאתה אומר אדמור הזקן שואלו אותך למי התכוונת אז מי שהעולם שלו רק אחד הוא יכול להגיד רבנו כולם הבינו ואז ישאלו אותך באיזה נדרה שאמרת את זה אמרת את פה זה רבינו פה זה רבנו פה זה רבנו פה מי אז קוראים רבנו אין עוד דתה אתם מבינים שמשנה תגד זו לפני פטירת הרב כמובן זה נאום כמעט בשנתו האחרונה הדמות שכותבת מסכמת את השיעור שלו בחורבת רבי יהודה החסיד נהרך ונשם רבי מאיר מידע קרים את רבי יעקב מידע אז הנה נדמה לי שזה אביו. לא זוכר אם זה אולי סבר שזה אביו. אם תראו הרבה פעמים בדעת מקרא, חלק מהאורחים זה רבי מאיר מיד. זה נתפס בעיתון החשמונאי. תכף נדבר על זה. אנחנו מתחילים ללמוד את זה. אבל כדי ללמוד אני רוצה להיעזר בעוד כלי שפחות מקובל במערכות הישיבות שלנו. יש ספר נפלא ביותר, סדרת ספרים נפלאה ביותר שאולי האדם שיש לו המון זכויות, אולי הכי הרבה זכויות בהנצחת הדמות הכוללת של הרב, הלו הוא ומישה צבינריה, שבכלל הקמת הציבור לרב, הרב נרש את הזכויות הכי הרבה בתחום הזה הוא הקים את עולם הישיבות. ממנו זה התפתח. שבות נקים בכל מקום שם בגיבה לראש הגיבה שם הוא היסד את כל התהליך הזה של ציבור שצמא לשמוע זה השפה שלו בתוכה הוא חי ואותה הוא משפיע בכל מקום שבו הוא נמצא אז הרב נראה סדרת ספרים באחד מהמועדי עירייה ספרים נפלאים הוא תמיד מתאר את זה חי כי הוא ראה את הדברים או שהוא שמע מפי ידידים שראו את העניינים חי. אז אני רוצה לקרוא את הרקע למאמר החשוב הזה. בשביל זה עשיתי את זה פה מאוד ארוך מסודר. אם אתם רואים עמוד השני זה מתוך הרב נר שזה מחולק גם פה באיזה היגיון פנימי שיובא בהמשך עוד יותר. צד ימין זה העריכה שלי. כן זה לא ככה נתפל. צד ימין זה התיאור של העניין. בצד שמאל זה הדרשה שכתובה פה קצת שינוי לשון. בסדר? אנחנו ננסה לעבוד את המשולב. נתחיל בענייני הרב נריה. סימן שנתחיל מכיוון שרב צודה תמיד אוהב להגיד ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה מדברו. השתמש בממרה של הירושלמי שהרבה צדיקים אהבו אותה ובטרוז'ין מאוד אהבו אותה ובעוד מקומות שלעולם יהיה בעל השמועה נגד עיניו חייב להיות הלימה התמה עמוקה בין בעל השמואה לבין השמואה לבין האמירה זה הוא כמו שתמיד אומר לומר הרב להו שבפרקות כתוב הוא היה אומר שזה האמירה שלו בשפת הרמור זה העומר שלו או בשפת אנגלית מודרנית מה הסי שלך מה האמירה שלך טוב מה המירה שלך זה הרבה פתפל זה מה המירה שלך נקודתית בפרקי אבות מה העומר שלך זה אומר הוא היה אומר שהלל הקטן היה אומר אז זה הלל הקטן זה תמציא את האישיות שלו תמציא את האופי שלו תמציא את הרעיון שהוא מנח בכל מקום למשל כשחיפשו מישהו שתקן ברכה בעיקרא את המינים את מי מצאו >> שמואל הקטן שמה שמואל הקטן היה אומר מה כתוב פרקי אבות >> תגידו לי צריך את שמואל הקטן מאיפה הוא הביא את זה שמואל הקטן מה זה ממרה שלו מאיפה זה לקוח >> אז מה זאת אומרת שהוא היה אומר ברור הכוונה היא כשהיית רואה אותו מה הוא אומר נפל זה היה המסר שלו בכל מקום וכן המשנה מביאה פסוק שהיה אומר תנא כשחיפשו מישהו שינסח את חיפשו מישהו זה החיים שלו זה האמירה שלו אבל אני דעתי צריך להוסיף על הירושלמי הזה עוד שני ממרות אני כך מציע ללמוד שלומדים מאמרים של דולי ישראל עוד שתי מאמרות לא רק להמיד את בעל השמעה מול עיניו אלא עוד שני דברים להעמיד מול עיניו מתי זה נאמר והיכן זה נאמר זה הכרחי אחרי אתה מבין רק חלקית נדמה לי שבירושלמי זה כלול בשאלה מי היה אומר אצלנו מי זה הרבה פעמים עלול להיתפס רק מהאיישות בניתוק מהתקופה אם אני אשאל את הישבים פה לפני מה קורה בשנת תזדקד תרשו לי לפקפק האם נדע להגיד על זה יותר ממשפטים בודדים שגם הם ספקם נדע להגיד אותם אז לכן זה מאוד משמעותי לשייך כמו שאצל הרצל ממש עושים בזה עבודה לשייך תורות שנאמרו בחוץ לארץ, תורות שנאמרו בארץ זה לא איזה חילוק חדשני, זה משהו מאוד הגיוני. מכל מקום, מה הוא מספר פה? בקובץ אורחות סיפרנו א' תלמיד. כך הוא קינה את עצמו בשם א'. מה הוא סיפר? הלא הוא מי זה אותו אחד? ד הוא הכי ירושלים רבי אליעזר אלינו זל שהיה תלמיד של הרב תיאור נאה על דרשתו של מרן הרב זצל בראש השנה מחורבת רבי יהודה החסיד שבירושלים העתיקה שנאמרה בעת שרה ועשתה רושם גדול על כל שומע סוף הקיץ של שנת תרצג כלומר ערב ראש השנה ההוא שבו הוא נושא את דבריו הידיעות המגיעות מגרמניה לחודשי שלטונו הראשונים של הצורר היטלר עם אח שמו נוראות ואיומות מיום ליום ועם זאת מתפתח היישוב בארץ ישראל כי הקדוש ברוך הוא מתקין רפואה מן המכה עצמה העלייה לארץ ישראל מכל ארצות מרכז אירופה גוברת והולכת זה צריכה להיות בערך העלייה החמישית בערך באים אנשים מזכילים מלומדים מגיעים הרבה מרכזי אירופה וגרמניה שהם יעבו פה יסודות להמון דברים חשובים בתהליכי ישיבת ציון של אותם ימים עד ימינו מביאים עמהם גם קצת הון הם משתתפים כעבור זמן קצר בניין הארץ ובפיתוחה יותר מ-30 א000 יהודים עלו לארץ בכל השני ההתנגדות הערבית לא באה עוד לידי ביטוי היא פרצה כל אחר כך ואנחנו חשבנו שננו רואים ושומעים את פעמיה של הגאולה המתקרבת ובאה כשבוע לפני ראש השנה נודע כבחה גבא עלינו לטובה התפלל הרב בחורבת רבי יהודה החסיד שבמרכז העיר העתיקה וידרוש מנייני הזמן והיום ביום א' של סליחות גם מודבקו מודעות על כך והקל ו להשתתף בתפילה ברובעם צריך לזכור שבאותם ימים מרכז החיים היהודים הירושלמים נמצאים במה שאנחנו מכנים היום העיר העתיקה כשרומד זסל היה אומר למדתי בעץ חיים אז הוא אפילו לא התכוון לעץ חיים לפני הרכבת הכלה הצמודה ל מחנה יהודה מול בית כנסת זה ההורה חמה שמי התפלל בובר לוין כל בוקר אלו התכוון לתלמוד תורה אצם המפורסם והמעולל שכל גדולי ישראל עברו בו הוא תתכוון לעץ חיים ברוב היהודי צמוד לחובת רבי יהודה החסיד ליד בית ככנסת זה חשוב שנקרא מנחם ציון שם למעלה עולים קצת מישמקים מנחם ציון נמצא שם החז של רב שמואל סלנט רב שמואל סלנט חלק מהדירה של התלמוד תורה אצל זה התכוון התכוון רב אברום לימים פתחו את הישיבה הגדולה של צחיים שבראש עמד רביסר זלמן מלצר ובאלי ימים גדלו כל הגאונים שאתם מכירים מרב שלו מזלמן עד אחרים זה התלמוד תורה האגדי מי היה משגיח בישיבה היא ובתלמוד תורה בר לוין שגר ממש קרוב לשם אבל צריך חיים מה שם הכל מתנהל שם שם גר רבי שמואל סלנט שם גר רבי יוסף חיים זוןפל הכוונה ברובע הוא גר רבי יוסף חיים בבתי מחסה איפה שתלמוד רזילברמן היום מאחורי המרכז הספרדי בסדר פחות או יותר אני רואה לפי הפנים והכל מתרחש שם במרכז יש פנינה הלא יחובת רב יהודה החסין שהיא סמל להגעת האשכנזים לירושלים אחרי 1700 1800 שנה היא סמל אדיר לא בכדי טרחו בבניינה בעשרות שנים האחרונות שטרכו להשיב אותה להשיב התרה ליושנה טרכו בקיומה גם תלמידי הגראה בירושלים אדרט אליהו וגם תלמידי תלמידי הרב זצל כל כך דחפו את בניינה של החובה כי הייתה סמל עצומה כל הכל הדברים המרכזיים קראו שם זה הרקע הראשוני עוד נחזור לפה בואו נראה את הנאום את הדרשה והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו עובדים בארץ השוב נדחים בארץ מצרים שתרבו לך השם בהר הקודש בירושלים אלוקינו אלוקי אבותינו תקע בשופר גדול לחרותנו אנחנו עוד מעט נטאר קצת אתרק על הפתיחה הזאת. מתי היא נאמרה? מה האווירה? המטרה היא לא רק ללמוד את המאמר. אנחנו לא אינטלקטואלים רק אנחנו הולכים לחיות רגע את המאמר הזה עד כמה שנצליח בעזרת השם על שופר גדול של גאולה ניבא הנביא. לתקיעת שופר גדול אנחנו מתפללים גדול דווקא. מי שחשוב לקרוא פה גדול דייקה יכול לקרוא גדול דייקה. בעברית דווקא שומר שופר גדול למה שופר גדול מה אתה מתכוון שזה יהיה שופר דווקא של אנטילופה אם זה שופר תקני תימני ספרדי אשכנזי לא טוב בכלל אני ג צריך לשאול מה הכוונה שבאמת כך יקרא בדור ההוא הכוונה היא שופר זה תקיעת שופר טכנית או זה משהו רוחני פנימי מביע איזה רעיון למה דווקא שופר שופר גדול. כי מדרגות שונות יש בשופר של גאולה. יש שופר גדול, יש שופר בינוני רגיל ויש שופר קטן. שופרו של משיח נמשל אל השופר כיפשוטו, אל השופר של ראש השנה. כלומר, כשאנחנו אומרים בנביא ישעיהו ומכניסים את זה בתפילה בשופרות והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, אז אנחנו מתכוונים לומר שהשופר הגדול של המשיח כנראה דומה לשופר של ראש השנה. אם עכשיו נבין מה הם השופרות של ראש השנה, נוכל להבין מה הוא השופר של המשיח. כל סבר את האוזן הרב זצל הוא לא יחיד בזרם כשר נחם בן לויטבס צל ז היה בטבריה מדי פעם רואים אותו פותח את החלון שואל אותו מה אתה מחפש אמר רציתי לשמע אם השופר מהדד בחוץ כלומר יש איזה הקשבה פנימית לשופר הזה האם הוא יבוא רק בדמות של שופר או שיהיה בו איזה גילוי שהיגיע את השופר הזה הלכה קובעת בשופר של ראש השנה שלוש דרגות א' שופר של ראש השנה מצוותו בשל איל אנחנו מאוד משתדלים בזה רובנו ב בדיעבד כל השפעות כשרים גם שופר של למשל מה >> יכול להיות תלוי אם היא כשרה או לא כשרה מה >> פרה >> פרה לא זה כתוב מפורש שלו ש נקראת שופר קרן יקרי שופר לא יקרי אולי צבי, אולי אייל, אולי עז. חלק מהמחלוקת גדולה מאוד. תראובנו הרי לא מבינים בשופרות, גם לא יודעים להבחין בין בעלי חיים, בעלי קרניים, נכון? לכולם אתה קורא לו צבי, לכולם אתה קורא אייל, לכולם יעל. דבר אחד שאנחנו יודעים זה שבמידר יהודה ישים. זה מזל שגם יש שם אחרים אנחנו אבל זה מאוד מסובך. גם >> הזיהוי מה שאלה מי מה בכלל שרך לאותו זן מי זה כבסה מי זה אייל מי זה יאל מי מהם משפחות ש נקראים בשם החל הזכה לבן הנקבה גין הצעירות לגיל הבגרות אבל ענייננו שופר של יאל של איל זה האידיאל אחרי זה כל השופעות שרים למעט טמאים בעיקר או קרן וכן הלאה של פרה ג' שופר מבהמה טמאה וכן שופר מבהמת עבודה זרה של גוי פסול של אמרות שהם עקרונית פסולים אבל אם תקע בו יצא ידי חובתו הוא מותר לתקוע בכל שופר שהוא אם אין שופר כשר ובלבד שלא יברך עליו >> מהפילו >> מהשמע שאפילו זה בדרגות יכול להיות שזה קצת מעורר דינים כי זה מזכיר >> את העגל גם צורים >> אז צריך לבדוק על בכל אופן בינתיים להצמד פה כי צריך אחרת להרחיב בזה הרבה דגות לו המנויות בהלכה בשבע שראש השנה מקבילות הם לדרגות בשופר של גאולה מה הוא לאמיתות דבר שופר של גאולה מה הכוונה שהיתקע בשופר גדול בשם שופר של משיח אנו מתכוונים להתעוררות ולדחיפה גורמת לדחייתו גאולתו של עם ישראל כמו ש משתמשים הביטוי שרוצים להגיד על איזה כתב או איזה איש תקשות אומרים הוא השופר של הממשל ממשלה מה לשופר משתמש בשופר מה הכוונה שהוא מביע את הקול שלהם בקול גדול בכל מקום שאפשר והתורה זו היא התקיעה המקבצת את העובדים והנידחים המביאים והמביאתם להר הקודש בירושלים הרעיון פה הוא רעיון גאוני אז אתה הולך להשוות בין גדרי הלכה של השופרות לאפשרויות שונות בגאולת ישראל אם זה היה דח חבדי זה בנוי באופן מאוד דומה רק עם ניואנסים אחרים וזה בחינת כתוב שם זה כך שיש בחינת שופר כזו ויש בחינת שופר כזה זה ממש בנוי כמוד דרחבדי באמת הרב זצל היה משכיל חבדי אויבד ברסלבר תלמיד של המהרל תלמיד של הרמחל כמו שמביא הרב הנזיר כל אלו ביישיות שלו נמשכו למקום אחר תלמיד של הגאון כל יסכו לזה על השולחן שלו יש לו ליקוטי עצות והוא לומד ליקוטי תורה והוא לומד כמובן כתבי הרמחל כמובן גם ההרל ועוד ועוד עוד כל זה לאישיות אחת שמנקסת את כל הנכלים האלו לאיזה מקום אחד אני רוצה גם לעצור פה ולהפוך למוד הקודם לראות קצת את הרקע לשיחה הזאת קודם כל ניכנס קצת לחוויה כעת איך נראית השיחה הזו מי משתתף בה? אני רוצה רגע לשאול קודם כדי לעשות זה ישיר יותר. אתם נמצאים בקריית משה ושומים שיש דרשה כזו ברובע? הולכים או לא הולכים? >> אני מקווה שהולכים כי בדרך כלל התשובה הזו היא לא נכונה. תמיד הייתי שואל פה בישיבה מי שמע שיעור מרב חיים קנייבסקי? זוכר שהיא שואל את השאלה הזו. והאצבעות היו אם נהיה כנים לא מרובות >> מה עושה שיעורים >> בטח שאלתי מי השתתף בדרשה זו וזו של הרב רוזנר שם היו תשובות עוד פחות מזה שאלתי מה המרחק אספר לכם שכשהייתי בישיבה לצעירים לפני פטירתו של רב אברהם הייתי לשאול אותם כמה מכם היו בשיעורים של רב אברום התשובה הייתה לא משמחת את המרחק רק מטר מרב אברום הייתי אומר תמיד לתלמידים פה שאתה תהיה סבא יהיה לך בעזרת השם בן תלית חכם גיד לך ראיתי בשבט הליבי תגיד לו אתה יודע מי כתב שבט הליי תחבט הרב אוזנר שואל אותך סבא אתה ראית אותו פעם תגיד לו בדרך כלל לא לך למה לא ראית אותו איפה היג רב עוזר תגיד לו בבני ברק איפה אתה למדת באותו גיל תגיד לו במתגן מה המרחק שלך בין רבותי לבני ברק? תגיד לו באופניים שבע דקות לבית של הרב עוזנר שאל והיית בשיעורים שלו מה אתה תענה? אלא לא אותה בושה, לא תהלימה. לא תמיד יש לאנשים שכל ללכת לדברים הנכונים במקומות הנכונים. זה תמיד זה מצייר מאוד שאם יהיה הופעה של אומן יהיה בה הרבה יותר מאשר הופעה. לא הופעה, דרשה או שיחה של גדול בישראל. זה משהו שיש בו תקלה נורא. לשיחה הזו מי מגיע? תראו איזה גיוון בתיאור של האב לינר. ביום הראשון של החג בבוקר אשקם נתגלה כי רבים מאוד הם האנשים רוצים לראות את המעמד הזה ולשמע מה יאמר בו עם אור היום ירדנו לכל אורך רחוב יהפו השקד ביותר הם מגיעים כבר כבר ירושלים גם מחוץ לחומות יש עוד שכונות נוספות אבל הולכים רחוב יפו הגענו לחומת העיר העתיקה ונכנסנו לתוכות לתוכה דרך שער יפו כמו שקרבנו לרוב היהודי התב לנו שהיום ירבה ביותר מספר יהודים בעיר העתיקה קבוצות קטנות אבל דחופות אז זו אחר זו הגיחו מן הסים טעות נכנסו כחולן לתוך רחוב היהודים המרכזי צד ימין בסדר מוצא בית הכנסת המרווח של חובת רבי יהודה החסיד עוד נראה רק בשעה מוקדמת זו אבל הנה ברגעים המעטים האלה גבר זרם הבאים מכל קצבי העיר לחורבה כי זמן התחלת התפילה הלך וקרב המוני יהודים רובם נשו טליטות מחזורים בידיהם הם הלכו ברחוב כשהם מטופים בטליתותיהם מלבושיהם שונים מקובצים כל קצבי עולם רבים הבגדים האירופאים השחורים וחגיגים עם מה כובע מי שמכיר את הצ'מברלין הזה חרים מלבושי מזרחים מלבוש מזרחי לכל סוגיו השונים וביניהם מפוזרים לובשי תלבושת ירושלמית מן כתיפה בצבע בולט המגיע עד לארץ ושתיים רחב על הראש אתם מכירים עוד נועם שמנקז את כל הגיוון שמתואר פה אם זה יהיה דמות שמתאימה לאנשים יותר שמאורים ברחבי העולם לא יגיעו אשטריימלים. אם יגיעו השטריימלים לא יגיעו האלו שנראים שהעולם הרחב מעשיק אותם מתוך תורה. זה לא יגיע אותו ציבור. כולם מגיעים לשמוע. יש אמירה לרב. כל מכוונים להגיע לחורבה בעיר בעוד מועד כדי לתפוס מקום טוב. מרחוק הרגשנו בקבוצה מיוחדת שהלכה וקרבה. זו הייתה קבוצת מלו של הרב בני משפחתו ותלמידי ישיבתו מרכז הרב צריך רק להבין שבאותם ימים במרכז הרב אין מה שנקרא כיום מרכז מתים יש את אנשי היישוב הישן לרב עוד אין ציבור יש לו מעריצים רק הרב צודה שמחולל את המהפך הזה תלמידים שהדרך הופכת להיות תהליך החיים שלהם ושל של ציבוריהם ושל משפחותיהם של הקיבוצים שם באים לתוכם ם חיים קיבוצים התכוונתי קהילות של הישיבות שלהם, ציבור ענק. טעם ימים יש לו מעריצים שחלקם מפנימים היטב את הדרך יש לו מלווים יש לו גם כמה בני ישיבה אבל זה לא ריקוד גלים בסדר בראש הלך הרב בקומותו האדורה ותלבושתו החגיגית מעיל משי שחור דותט כל גופו עד כפות רגליו לראשו חבוש השטרי אל הגבוה המכונה ספודיק ועיניו נוצצות כברקים ואף על פי כן חן מעוררות וחולמות. כמה תיאור יפה על הרב. תמיד הוא חולמני כזה, איש חזון, חלומות גדולים, כל העובר על פניו הוא המשיג אותו מאחוריו, משתחווה לו בהירת כבוד. הוא עונה בניינו הראש של כל אחד. בניות המזרח מתכוים אליו שתחוויה ותופסים את הדול לנשקה. ערבים מצדדים עצמם כנבה מפני מראה העוד. אף השוטרים הבריטים וחי עוד מלכותו ממרים למלאכתם מברכים אותו בהצדעה בגוף מתוח. הוא מחזיר להם ברכה בהגעת אצבע לשטריימל. הצדעה מיוחדת במינה. אני יוצר פה וחוזר למאמר. מקווה שאתם עומדים בין המעברים. כן, שלוש שופרות יש, אתם זוכרים אותם והרב צל רוצה להגיד שהשופרות של ראש השנה הם השופרות של המשיח. עכשיו הוא מתחיל לבנות אותם בדרשה גאונית. היו היה בישראל בזמנים שונים וישנה גם כיום בחלקים וביחידים מישראל התוררות ורצון שמקורם בקדושה באמונה חזקה בהשם ובתורה בקדושת ישראל בתעודתו ברצון לקיים את רצון השם שהיא גאולת ישראל השלמה זהו השופר הגדול והמעולה רצון עם להיגאל מתוך הרצון הנעלה למלא את תעודתו הגדולה הגדולה היינו דחיית קודש ממלכת כהנים גוי קדוש מקורם בקדושה כמו שהוא קרא לזה קודם למלא את הודתו הגדולה שאנה ניתנת להתמלא ביותו גולה ועלוב אתם יודעים קצת לתארך איזה ימים עומדים לעיני הרב באותה סקירה על איזה תקופה הוא מדבר מי הדמויות שעומדות מול עיניו כשהוא מדבר על היו הייתה בישראל בזמנים שונים למי הוא מתכוון הגרה בעל שם טוב >> הגרה בעל שם טוב שתי שתגידו אמר הדטרה של הבית כנסת שבו הוא מדבר הלא הוא רבי יהודה החסיד עצמו הרמבן כול אלו חזון של קודש מפים מול עיניהם ותהליכים מדרגתיים של גאולת ישראל אבל הרצון הוא לשוב לארצנו בקדושה בטהרה כל המשמעות של ארץ ישראל בקדושתה נסגבה ובתחיית הקודש שבה אבל יש שהרצון הקדוש נחלש אין התלהבות גדולה לר רעיונות עליונים שבקדושה, אבל נשאר לפחות הטבע האנושי הבריא, שגם הוא מקורה בקדושה, אבל אין מודעות ישירה לקדושה. לא הקדושה היא הדוחפת, אלא מה הדוחף גם אנחנו רוצים להיות עם ככל העמים, עם מדינה, עם חיים עצמאיים אפו שופר, סליחה, אבל נשאר לפחות הטבע הבריא האנושי, שגם הוא מקור בקדושה. טבע אנושי בריא זה מחולל רצון טבעי פשוט באומה לקים את שלטונה בארצה לקום ולהשתחרר לחיות חי חופש חי דרור למה אוסף את המילה חי חופש חי דרור >> מה כי יש שיר כזה נכון מכירים אותו בוודאי חיי חופש פשוטים ככל העמים רצון טבעי זה מתוך הגשה לאומית טבעית זה הוא השופר הבינוני הרגיל המצוי בכל מקום הפו שופר כשר פי שמצווה בראשון יותר מאשר בו בדיעבד כל השופרות כשרים תנסו למקם קצת עבורנו על מה פה עומד מול עיני הרב זצל מה >> חלוצים עליות למיניהם המושבה כנרת והמושבות שבהם הוא מבקר במסע שיש זיכה אבל המודעות העיקרית היא חיי עצמאות לאומית. אולם יש גם מדרגה שלישית בשופר של משיח ואפי מקבילה לשופר של ראש השנה. שופר קטן, פסול, שתוקים בו בהכרח, כי אין ברירה אם אין שופר כשר בה נמצא. מתי זה קורה? מה המשמעות הרוחנית של זה? היא מפסה התלהבות הקודש ורצון הגאולה הנעלייה נובע ממנה. היא הפסה, היא עבדה. ואם גם הרגשה אנושית לאומית וטבעית ורצון של חיי לאום בכבוד גם הם הפסו אתה מעדיף היית להישאר אולי באירופה ולהגיד שאתה צרפתי אם אי אפשר לתקוע בשופר כשר לגאולה באים אויבי ישראל ותוקים באוזנינו לגאולה הם מכחים אותנו לשמוע כל שופר זה השופר הטמא שומעים את הקריאה לציון דרך טומת העמים הם מטריעים ומרישים באוזנינו וננו מנוח בגולה אפילו הם בועטים בנו משם שופר של חייתי טמאה נהפך לשופרו של משיח עמלק פיטלור אני לא יודע מי הכוונה שכנראה זה אנטישמי היטלר אתם יודעים מי זה מכירים את השם מי זה >> לא פיטלורה מי זה >> מהות >> אבל איך מי זה הפיטל לור הזה >> מה >> אחד מהמנהיגים שם >> טוב תודה מעוררים לגאולה ומי שלא שמע תראו איזה סיום עכשיו צובט ומי שלא שמע כל השופר הראשון אף כל השופר השני הרגיל לא רצה לשמע כי הזנב נאתמו הוא ישמע לכל השופר הטמא הפסול בעל כורחו ישמע זה כש שהיטלר עם מחשימו וזכרו עולה ועכשיו יתחילו גלי ההפלה, גלי עלייה, גלי בריכה אל הארץ. ברשותכם, בואו נהפוך את הדף, בואו נקרא קצת א', מתי נאמר עם הדברים? ונקרא אותם בצורה חיה פחות ארוכה. פה היה כתוב על הממר הזה שהוא נערך. עכשיו נקרא את השכתוב שלו. אבל ברשותכם אני מתחיל ממש בצד ימין פסקה אחרונה אחרונה למטה אחרי קית ההפטרה רואים בסדר עכשיו זה קצת להבין עוד יותר מתי נאמרת הדרשה הזו אחרי קרת ההפטרה קם מלמול בקהל ופתאום הושלח הסן עכשיו ידרוש הרב הציפות והמתיחות גדלו עוד יותר גם החום היה הרב הרב על המדרגות לפני אהרון הקודש הופיע דמותו המקסימה של הרב הוא פתח בקול נמוך ומתיחות השומעים נתגברה עוד יותר עכשיו תחשבו תיכנסו גל הנהליים של אותה תקופה אותם ימים יש לנו קרובים שנמצאים באירופה חלקנו הגענו ארטה לפני כך וכך שנים באחד משלבי השופרות האלו ובא גדול המחשבה של אותו דור ויוצק תוכן כן לתהליכים האלו אני לא קורקת את כל דבריו ואם אתם רואים זה ממש הדרשה אני ברשותכם רק רוצה לראות שפירשנו אותו נכון אז אחרי הפסקה השלישית שבה הוא מדבר על השופר הגדול הוא אומר חסידי עליון אלה רואים בסדר שופר הגד חסדה עליון אלה ראו בעיניי ירוחם את ירושלים של מעלה מחובר את ירושלים של מטהם הריחו באוויר הארץ חיי נשמות איפה לקוח הביטוי זה חי נשמות חי נשמות ארצך כל גרגיר של אהבה קדמת ארץ ישראל הקדוש קדושה עליונה וכל השופר הגדול הזה עלול לארץ לארץ ישראל הרמבן רבודה לוי רבי יובדן ברטנורה תלמידי הגרא חסידי הבעל שם טוב אפשר להיפגע שהרב זצל פה לא שמר על ה תיאור ההיסטוריה המדויק הכרונולוגי שקודם חסידה הבעל שם טוב ואחרי זה ממדי זה לא משמעותי כמובן כי כולם לאותו מקור נמשכו והוא בתהליכים שיצרו יחד את הגל שבע ציון הגדול חסדה זהו ודאי שופר גדול לחירות עכשיו הוא מביא גם את השופר השני שהזכרנו אותו קודם יש גם שופר אחר שקול יודעים לעלות לארץ ישראל מפני שזוהי ארץ אבותינו פה חיו אבותינו קוראים לזה בשפת השירה הישראלית של הדור האחרון כאן נולדתי כאן נולדו גם אבותיי אבל לא כל המשמעות שקרוחה בזה יש פה תוספת קטן טנה במועדי עירייה שק בשבילה שווה את כל מה שראינו זה ההבדל בין שכתוב ערוך לבין כתיבה חיה כמו מי שמכיר מתוך התורה הגואלת אבל פה פרץ הרב בבכי יש שופר של בהמת מעט אתם מבינים שכשהרב בוכה לפני תקיעת שופר תדמינו לעצמכם את המשמעות שנמצאים בדקות המיוחדות האלו. איך אמורה לראות התפילה או קבלת התקיעות שופר כשהמסר הזה עומד מול העיניים? למה מחכים לשמוע כתב בשופר? הוא אומר את הדברים האלו שראינו קודם, אני קורא את סוף הפסקה הזו. ומי שלא שמע לכל שופרו הראשון ואף לכל השופר השני לא שמע שומע בעל כוחו בכל השופר אולם על שופר זה אין לברך כי אין מברכים על כושל פורנות ואנו מתפללים כאן אנחנו ממשיכים כבר פה בנוסח הזה אנו מתפללים תקע בשופר גדול לחירות אל תביאנו לידי חירות באמצעות שופר קטן של תועת פורענות אף גם שופר בינוני אינו ראוי לעם השם קדוש אל בקשתנו על זה התפילה שאתם מתפללים השנה ראש השנה התקה בשפר גדול לחירות תחזיקו מול עיניכם את ההרצאה את השיחה הזו של הרב זה התקה בשופר גדול לחירות בקשתנו התקעה בשופר גדול בשופרה של החירות האמיתית של הגאולה השלמה עם מקור הקודש וכולנו מצפים ליום הגדול שליו נאמר והיה ביום ההוא התקע בשופר גדול כבר עובדים בארץ השוע ונידחים בארץ מצרים שתחבו לשם הקודש בירושלים אנחנו לצערנו בשנתיים אלו חווינו שופר של התוררות לאומית ענקית וגם של התאורות תשובה בעם ישראל מתוך בהמה טמאה המכה הנורה הזו שקיבלנו בשמחת תורה לפני שנתיים עוד מעט היא הייתה שופר בהזקות ועוד זקות בכל שופר שידדו לנו באוזניים לחירותנו פקחו הרבה עיניים בתשובה רוחנית בתשובה לאומית אבל דרך בהמה טמאה הבהמה הטמאה הזו המפלצת הטמאה הזו שנחספנו עליה צעקה לכל עם ישראל באוזניים תזכרו כמה אתם זקוקים לגאולה שלמה לגאולה של זהות יהודית, לא רק לעמק סיליקון ומעצמת הייטק. ומתוך השופר הטמא הרבה אנשים עברו, ברוך השם לשופר הבינוני ולשופר הגדול. חלקם צעדו אל הצורך בהקמת חוסן לאומי, צוויון ישראלי שעומד על שלו שומר ריבונותו פה בארץ. חלקם איתו הוא מול הקומה הגדולה יותר, השופר הגדול לחירות. על זה אנחנו מתפללים לשופר הזה. אני רוצה לסיים במילים האחרונות של הרב שלא נמצאות בממרי ראייה. הדברים היו מהירים ומוזברים, מתאימים לשעתם ולרגשות שומיהם. כל אחד הרגיש שעכשיו הבינו יותר את הנעשה בעולם וברור לו יותר יחסו למאוראות. והרב עבר בינתיים להטיב דברי תנחומים. נצח ישראל לא ישקר. הבטחת השם יד מביאיו לא תשוב ריקם אליהו הנביא עתיד להשיב לבבות על בנים ולבנים על אבותם הוא יתקע בשופר גדול תקה זאת הסרת בו המשיח נתעלב ונתקדש כולנו לקראת שאיפה זאת ביום הקדוש הזה במקום הקדוש הזה במעמד הנסגב הזה וכבר עמד על הבימה התוקע מיד שהרב מסיים נאמד הבעל תוקע וכל רעש אדיר מל כל חלל בית הכנסת מפי ההמון הרב שקרא בדבקות למנצח שבע פעמים יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשרה סלע ותקיעות זקות וברורות אדירות ומרישות מתוך השופר הגדול של חובת רבי יהודה החסיד התנסו במלו כל הבניין הרם במקום הקדוש הזה בסמוך לכותל המערבי ולמכום בית המקדש יהיו התקיעות נסגבות ומטהרות יותר מאשר בכל זמן ובכל מקום ו כל העם נרגש ורוטתט פתוח ולעט לקראת תפילת המוסף תפילה כזאת לא התפללתי עוד כל ימי חיי שם שאני זוכר את המעמד הזה בכל ראש בתקיעת שופר בתפילת מוסף כך בטוח אני זוכרים אותו כל אלה שזכו לשמוע את דרשת הרב זצל בעיר העתיקה של ירושלים מחורבת רבי יהודה חסיד בראש שנת תצד למדנו את המאמר הזה עם התורים של רב נריה כדי שגם אנחנו לא נש שכח את המאמר הזה ואת התוכן שלו ואיתו נתפלל גם בראש השנה ואיתו נתקע מעומק ליבנו ושופר גדול לחירותינו שופר של גאולה וישועה ונחמה ואוזה גבורה ושיה בגדלות כיה לעם המיוחד הזה ביום שבו הוא זוכה להמליך את השם יתברך פעם נוספת עלינו שיהיה חודש טוב ומבורך