שבת חזון, מלאכת לש בשבת, רפואה בשבת | הלכות שבת | הרב אור טאוב | שיעור לנשים

פתח בחוכמה וכת חסד [מוזיקה] לשנ אז קודם כל כמנהגנו אנחנו לומדים להצלחת חיילינו בעזרת השם יחזרו הביתה לשלום בריאים ושלמים גופם ובנפשם יחד עם כל החטופים הניצחון גדול לעם ישראל ישועה גדולה בקרוב ולרפואת א ניה יצחק בן חנה נחמה עזרת השם רפואה שלמה בשרות טובות אז אנחנו בשיעור אחרון סדרה אמנם יש עוד הרבה הלכות שלא הספקנו לדבר עליהן אבל יש שנה הבאה בעזרת השם בוקר לימוד אז כולם מוזמנות שמה בעזרת השם נרחיב גם שם אני לא מתחייב שנספיק לדבר על הכל ללחות שבת ברוך השם זה מה שורים בבוקר כן דת שורים בבוקר א אבל כן השתדלנו לגעת בכמה סוגיות מרכזיות ואני אני רוצה שהיום ננסה קצת ככה להקיף את זה כלומר להכניס את זה לתוך איזשהו מסגרת אנחנו בעיקר השתדלנו לעסוק בסוגיות שקשורות בהכנת מאכלים בשבת שהם סוגיות שנוגעות לכמה מלאכות כמו שראינו גם למלאכת בישול גם למלאכת תוכן כמו שראיינו בשבוע שעבר אני רוצה היום שנדבר גם על מלאכת לש שהי וד מלאכה שחשובה וקשורה בעניין הזה וכמו שאמרנו גם פעם שעברה אני רוצה קצת לעסוק בענייני רפואה בשבת שזה הלכות שאני חושב שחשוב תמיד להזכיר להתחדד בהם א רפואה בשבת דברים שקשורים לרפואה נראה בהמשך השיעור בעזרת השם נגיע לשם אבל לפני שאנחנו נכנסים חזרה ללחות לש אני רוצה שני דברים אחד על השבת הקרובה השבת הקרובה הבאה עלינו לטובה היא שבת חזון והיא השבת שבעצם נמצאת בתוך ימי בין המצרים בתוך תשעת הימים ויש לגבי המנהגים שונים לגבי איך עושים ומה עושים הנקודת מוצא הפשוטה שלנו היא וככה חשוב כל הזמן לזכור שאין אבלות בפרהסיה בשבת זאת אומרת גם לא עלינו אדם שיושב שבעה שנוהג מנהגי אבלות במהלך השבעה בשבת כמעט כל מנהגי הבלות לא חלים עליו רק מנהגי אבלות שהם בפרהסיה שהם הם עדיין נוהגים בשבת גם באבלות אבל מנהגי אבלות שבפרס לא נוהגים אותם ולכן גם בשבת הזאת גם בשבת חזון היא אמורה להיות ולהיראות כשבת א נחלקו המנהגים בין הניג נתחיל ככה נתחיל בזה שלחלק מהפוסקים הספרדיים הרבה מהלכות שנוגעות לימים האלו מתחילות משבוע שחל בו כלומר החל מיום ראשון ולכן למשל כל סוגיית כיבוס וכל סוגיית מקלחת וכדומה הם לא רלוונטים לרוב בספרדים ואז גם אין להם שאלה לגבי האם להתקלח לקראת שבת או לא אבל האשכנזים שמלכתחילה אוהבים פחות להתקלח אז כבר סידרו להם ככה סתם א את אומרת יש השתלטות אז אני הנציג היחיד בסדר א אבל א יש כאלה שיש להם שורשים בכל זאת א אז מנהג האשכנזים שכ רוב ההלכות רובם המוחלט חלות אך כבר מראש חודש אב ולכן א בעצם מתעוררת השאלה לקראת שבת מה כן ומה לא אז בקצרה רק אני אומר ש כיבוס לקראת שבת למנהג האשכנזים לא אבל רחיצה לקראת שבת שבאופן כללי אנחנו מתיירים אותה במציאות החיים שלנו היום במים פושרים או ב מים קררים גם לקראת שבת משתדלים להתקלח במים פושרים ככה לכבוד שבת וכמובן ללבוש בגדים נקיים לכבוד שבת בגדי שבת ששבת לא תרה כ אבלות ואז ממילא בשבת עצמה אין לנו שום דבר שמביא לידי ביטוי את האבלות למעט זה וזה קצת בהפוך על הפוך למעט זה שבשבת הזאת יש עניין לאכול בשר זאת אומרת א שאל אותי מישהו היום אמר לי האם יש עניין בשבת הזאת ז לצמצם אכילת בשר או לאכול דווקא עוף ולא בשר אמרתי לו להיפך בשבת הזאת יש עניין שאנחנו כן נראה שאנחנו שמחים בשמחת השבת ולא מטבלים בשבת ולכן אף על פי שבימים האלה אנחנו לא אוכלים בשר ולא שותים יין בשבת אנחנו כן עושים את זה אז כמובן כל אחד לפי טעמו ומה שהוא אוהב לא חייבים לעשות דברים שאנחנו לא אוהבים אבל כל מי שמתלבט את השבת אם לעשות בשרי או לא זה השבת לעשות בשרי א אז זה לקראת השבת הקרובה הבא עלינו לטובה כמובן שבכל שאר הדברים הא נוהגת כרגיל עוד מנהג אחד שנהגו האשכנזים זה שבמוצאי שבת בהבדלה בגלל שכבר בעצם לא שותים יין אז יש מהאשכנזים שנהגו שנותנים לקטן לשתות יין עכשיו הקטן הזה הוא צריך להיות קטן כמו בכל מיני תחומים הלכתיים שאנחנו צריכים שיהיה לנו יצור מדויק לטובת הדבר אז ב האגדה אומרת ש בבני ברק יש גוי שהוא נשמר משנה לשנה א כדי שיהיה לנו בפסח למי למכור את החמץ ויש עוד איזה עמלקי אחד ששומרים אותו כל פעם ש אפשר לקיים מצוות מחיית עמלק יש לנו כל מיני דמויות כאלה לאורך השנה שאחנו רוצים לשמור אותם אז להבדיל גם הקטן של שתיית יין בהבדלה לאשכנזים הוא צריך לשמור עליו בגיל מסוים הוא לא יכול לגדול אם הוא יגדל יותר מדי אז הוא כבר לא יהיה הקטן הזה אז אבל נחלקו הפוסקים מה ההגדרה בדיוק הוא צריך להיות מצד אחד אחד שיודע לשתות מלא לוגמיו כדי להוציא אותנו ידי חובה אה מצד שני מישהו שאנחנו עוד לא מחנכים אותו למנהגי הבלות אז הוא עוד לא בן תשע אבל הוא כן כבר בן שש אז הוא צריך להיות בטווח הזה של בין שש לתשע יש הרבה פוסקים שהסתפקו במה הג ההגדרה המדוייקת הלכה למעשה מי שנהג אצלו במשפחה שקטן שותה שימשיך מי שלא אפשר לשתות גם גדול ישותה ודעי שכשאין קטן אז גם גדול שותה מהבדלה והספרדים לא נהגו בזה בכלל נהגו לשתות כרגיל מהבדלה כי זה עוד בעצם המשך של השבת לכן אפשר לשתות מהיין של הבדלה כרגיל לרוב המנהגים לא כלומר רוב הפסקים אומרים שמ ומלכה לא אוכלים בשר יש מהפוסקים שרוצים לומר שמי שכל שנה כל שבת מקפיד כל עודת מ ומלכה לאכול בשר יכול במ ומלכה של מוצאי שבת בשלושת השבועות גם לאכול בשר לא כל הפוסקים הסכימו לזה אבל א אבל כן כן למי שמקפיד על זה כל מוצא שבת אז יש צד להקל בזה טוב אז עד כאן לגבי שבת חזון עוד דבר אחד לפני שאנחנו מתקדמים ללחות לש שלושה דיוקים מהשיעור הקודם שאחר כך התבוננתי בהם ו רציתי לדייק אותם א הראשון זה שדיברנו לגבי א סעודת שבת בבוקר עד חצות היום היום א ואכן כך מופיע בכל הפוסקים שאין חובה להתחיל את הסעודה לפני חצות היום אבל א' יש כף החיים ועוד כמה פוסקים שכן אומרים שעל פי סוד יש עניין להתחיל את הסעודה של הבוקר דווקא לפני חצות היום אז אומר קודם כל חשוב לציין את זה שיש דעה כזאת על פי סוד שהיא גם באה לידי ביטוי בהלכה א אבל יותר מזה שיש אמרנו שבעצם כדי היסוד היה שאי אפשר להתענות בשבת כדי שלא להתענות בשבת אז אמרנו מספיק לעשות קידוש או לאכול משהו אמר הזכרתי גם שגם לשתות מים זה בעצם לא להתנות אבל אף על פי כן הפוסקים כובים שביחס לשבת לא לסמוך על מים כלומר לא להסתפק בכוס מים של של שבת בבוקר אלא כן לעשות קידוש ולעשות את הקידוש במקום סעודה לאכול משהו קטן כדי שזה לא יחשב תענית שחיב להות משהו שברך את מספיק ו שזה מזונות א נגיד עשו שעשיתי קידוש אז חשב כ כן צריך צ זה לגבי קידוש ממקום סעודה נכון בו כאילו עד חצות כאילו שאחרת זה כן א אז בסדר זה הגדרה שאפשר יכול להיות היא אני לא יודע אם היא אם בהכרח כל הפוסקים יסכימו לזה אבל אני מסכים שזאת הגדרה טובה בשביל להגיד לנו שעשינו משהו שהוא כבר מוציא אותנו מהגדר הזה של לא אכלתי כמו שצריך אכלתי משהו ראוי יש לו איזשהו יש לו נוכחות כאילו לדבר הזה שאכלתי וזה זה בסדר כן כאילו ש ג אז אז יש פה סוגיה נוספת והיא שאלת קידוש מקום סעודה ההגדרה שלנו בקידוש מקום סעודה זה שאני צריך מלבד היין ששתיתי של הקידוש או לאכול כזית מזונות שבעצם ברגע שאכלתי כזית מזונות גם התחייבתי בברכה אחרונה מן ש או יש דעות שאומרות שמי שלא יכול או מאיזשהי סיבה אי אפשר לשתות לאכול מזונות לשתות עוד רביעית מהיין זאת אומרת חוץ ממה ששתיתי מהיין שזה היה נגיד מלאו לגמו כדי לצאת די חובת קידוש אז שתיתי עוד רביעית יין א עכשיו כל אחת תבחר מה היא מעדיפה על הבוקר רביעית יין או כזית מזונות המת זה נפק מינה לפעמים למי שנמצאת באיזשהי שיטת תזונה כזאת שלא אוכלים דגן או כל מיני דברים כאלה ואז באמת היין הוא פתרון למרות שגם יין הוא לא תמיד פתרון אידיאלי ל מעל הזמן מה זה מעל ה אה אני מסכים לפחות לכזית של הזה היא מעל הזמן אפשר ל כזית גן אפשר למהמרים לא האמת שסודה ה כן האמת שבגמרא יש דעה כזאת ובראשונים דנים בה שהגמרא אומרת שיש תמרים הם מיזן זייני כלומר הם זנים הם כן מזינים את הגוף לכן יש סברה להגיד שהם גם נכללים כמו מזונות אבל הלכה למעסה אנחנו לא פוסקים ככה הלכה למעשה זה או יין או מזונות וזה אגב באמת חשוב מאוד שכש עושים קידוש לא לשכוח את השלב הזה זאת אומרת גם אם עכשיו זה לא צריך לקרות בשנייה שסיימתי את הקידוש אבל לא להגיד לעצמי אוקיי אני עושה קידוש נלך להכין את הסעודה ואחר כך נאכל לא עשינו קידוש אוכלים כזית מזונות בזה יצאנו ידי חובת קידוש מקום סעודה ואחר כך נעשה את הסעודה גם אבל לפחות קידוש מקום סעודה עשים טוב אז זה הערה אחת הערה שנייה לגבי סוגיית הביצים תזכרו פה הביצים לקלף את הביצים ואז לאכול אותם מיד נכון א אז אני טעיתי על הדעה של לאכול מיד אז אזה מה שאני רוצה להגיד אז אני לא לא הכרתי אופציה כזאת של לקלף אותה ולאכול מיד ואכן אין כזה דבר לאכול מיד אבל כן וזה מה שרציתי לדייק ולומר כן יש יש בקילוף של מותר בשבת למרות שלכאורה יש לזה קשר לבורר לכאורה אני מפריד פסולת מאוכל הקילוף מותר כי זה דרך האכילה של זה אומרים הפוסקים היות וזה דרך האכילה זה צריך להיות גם כדרך האכילה כלומר כמו ההגדרות שראינו בפעם שעברה ביחס למלאכת תוכן שאני יכול לעשות את זה סמוך לסעודה גם פה זה צריך לקרות בהגדרה של סמוך לסעודה ולכן לשיטת הרב עובדיה זה יהיה חצי שעה כן זה יכנס שוב פעם לקטגורייה של החצי שעה סמו לאכילה ולשיטת הפוסקים האשכנזים זה יהיה סמוך לסעודה כלומר בהכנות לסעודה עצמה יש כאלה שיגדירו את זה בשעה שעתיים אבל שזה יהיה סמוך לסעודה ולאכילה עצמה אבל שוב בין כך וובין כך ההערה היייתה שלא מצד אחד לא חיייבים לקלף ביצה ולאכול אותה מיד מצד אחד מצד שני לא זה מה שרציתי לדייק עכשיו שלא חייבים לאכול אותם מיד אבל כן בתוך הגדרת הזמן של סמוך לסעודה או בחצי שעה או בשעה או הנות הסלט כן בהכנות הסלטות הסלט ו אה ודבר שלישי זה שדיברנו על סחיטה של לימון אז רק רציתי להעיר שיש בזה דעות שונות בין הפוסקים אני אמרתי את הדעה שגם הרבה פוסקים ספרדים מביאים וגם חלק מהפוסקים האשכנזים של הם מותר עכשיו לשחט את הלימון לתוך היד ולתת למיץ לרדת לתוך הסלט אז הרבה פוסקים ספרדים באמת מקלים בזה ויש חלק מהפוסקים האשכנזים שמקילים אבל יש יש מהפוסקים שמחמירים בזה יש פוסקים אשכנזים שמחמירים בזה כי הם אומרים שזה בריירה ביד א אני אני מסתפק בסברה אבל אני כן רוצה להגיד שאולי הפתרון לזה אני לא יודע אם כולם כל הפוסקים יסכימו לזה אבל הפתרון לזה בעיני זה לשחוט הפוך מה זאת אומרת במקום לשחוט את הלימון כאילו עם שהראש על הלימון כלפי מטה ואני בעצם סוחט מעל הסלט ואז זה ברור שאני בעצם בורר פה את הגרעינים מתוך המיץ אז לשחות כשזה הפוך ואז המיץ מהלימון יצא הגרעינים ישארו בתוך הלימון הם בעצם בכלל לא יצאו מהלימון אז לא עשיתי שום שום פעולת איסו אבל תכלס זה גם אנחנו תמיד ביד התחכמויות כ הטב כל אחת לפי מה שמרגיש טוב לב כן לאצו החלק שחטו הוא למעלה ואז ה פסלו החלק שחו מסת ככה ו בזה אני מרוויח את זה שאני בעצם לא הוצאתי את הגרעינים מהלימון בכלל ואז לא התעסקתי במלאכת בורר בכל שצץ צריך להוציא את הכל יש כלים יש כלי כזה שהוא כאילו עושה חור בני וא אפילו לא קצה ואז כאילו אתה וחק בעצם הגרילים רים בפניים של כלי בורר ב חד משמעית כן כלומר ברגע שעברנו לכלי שההגדרה שלו היא לעשות פעולה של סוג של בריירה לטובת לטובת הפרי ועדיין ברגע שהוא כלי בריירה אז זה אסור כן כל כלי שמשמש לברירה באיזשהי צורה הוא אסור בשבת כמו שראינו לגבי פומפיה כל כלי שמשמש לתחיה אסור בהגדרה בסדר אנחנו לא יכולים להשתמש בו בכלל טוב אז עד כאן זה היה סוגיות זה השלמות מפעם שעברה וסוגיות של א מלאכת תוכן שדיברנו וקצת נגענו פה במלאכת בורר אני רוצה לדבר היום על מלאכת לש כמו שאמרנו א העבירו בן השם תודה בוא נתחיל קודם כל עד שהדפים מגיעים מהשאלה איפה היייתה מלאכת לש במקדש קודם כל מה ההגדרה מה זה לש או יפה אז מה ההגדרה מה ההגדרה של ה אישה תנסו להגדיר לי את המלאכה חקי א יפה א אז יש פה באמת זה מעורר שאלה מעניינת אם אני לוקח עכשיו חוזר לסוגיה שקצת דברנו עליה פעם שעברה אבל אם אני לוקח עכשיו מלפפונים ועגבניות ומערבב אותם יחד האם עברתי על מלאכת לש למה לא י משה אח זה לא יוצר פה נוצר בצק אוקיי אז יפה אוקיי זה הגדרה חשובה רגע עוד מעט נשתמש בהגדרה הזאת א אבל בוא נשאל את זה רגע על עוד סוגיה נגיד שיש לי עכשיו בצלחת מעשה שהיה לפני 20 ולא זוכר כמה שנים 26 שבע שנים היה ישיבת רמתגן אז בזמנו היייתה הולכת לכל מיני בתי כנסת לשמח את הבתי כנסת לעשות ככה העיר המגן היתה נראית אחרת הישיבה היתה נראית אחרת זה היה קצת אחרת כל העסק והיינו הולכים עם הישיבה לבתי כנסת היינו עושים תפילה בבית כנסת ברחבי העיר כה תפילה קצת יותר בחיות ובהתלהבות א ומדי פעם היינו גם עושים סעודה באותו בית כנסת אז היה סעודה כזאת שהיינו בבית כנסת הרועי צעירים אז הם עוד היו צעירים א ועשינו סעודה אחרי התפילה וגם הרב אריאל היה איתנו בסעודה תוך כדי הסעודה ישבנו ככה שולחן של בחורי ישיבה מה יש לבחורי ישיבה לעשות בסעודה מפלפלים מתחילים לדבר על איזה משהו סוגיה מעניינת אז אחד החבר'ה אומר רגע יש לי פה בצלחת חומוס ומטבוחה כן כאלה תעשייתיים לא משהו כזה לא מפנק יש לי חומוס ומטבוחה הוא אומר ואני אוהב לערבב את החומוס ת המטבוחה ביחד לאכול אותם כשהם נים דבר אחד האם מותר לעשות את זה בשבת לא מותר לעשות את זה בכלל א בסדר את אומרת זה סכנה בלי קשר א לא הוא היה אשכנזי אפשר ללמד עליו זכות שהוא היה אשכנזי אז א אחד על השני סדר האם יש הבדל או שלא מה כמו עסה ע ר יש הבדל כ זה לא חלב קפה זה אוכל זה אוכל אני חושבת כאילו מוכן לאכילה זה מוכן לאכילה אולי זה גם קשור ואתה מעבר שני אוכלים בכל ג גם בכול צלח בעצם זה קורה גם בלי לשים לב נכון אחד זה לא היה ראוי לאכילה ושום דבר לא ראוי לאכילה מה השאלה עכשיו אם כן זה מותר מצד ל לא נמים נכון ופה לא ית אם זה אסור אבל כלו בוא ח שאלה יותר רחוק לשפוך חנב לטפה או או בדיוק רציתי להגיד תרכיז לשים מים על תרכיז למה למה זה לא לש לאס ואז או אוקיי כאילו חימת שמשהו משתנה פה שה לא משתנה ב זה לא משתנה זה עדין את אומרת וב ן לא נכון לא משרים אה אני אגיד רגע רגע אני אגיד רק אני אגיד ש במשפט אחד לגבי סוגיית ההגדרה המולקולרית נקרא לזה או ה כימיית שזה זה באמת קצת יותר מורכב כי בדרך כלל בהגדרה הלכתית אנחנו יש לנו כלל הלכתי כזה שהוא גורף בעצם בכל התורה כולה שאנחנו פועלים לפי החושים טבעיים שלנו ולא לפי משהו שהוא נסתר מעינינו או שמצריך מאיתנו איזשהם כלי מדידה או כלים מדעיים כדי לדעת אותו א ואז א זה באמת אני אתן סתם דוגמה לזה זה לא לא ניכנס לזה עכשיו כי זה סוגיה בפני עצמה אבל נגיד במלאכת א דש בהקשר של שחיטה של בגד איפה נמצאים הנוזלים בבגד יש לי סיבים בבגד ו הנוזל בעצם נמצא בין הסיבים עכשיו האם מותר לשחות סודר מצמר בשבת לא האם אם יש לי עכשיו מעיל שהוא ניילון מותר לי לנער אותו בשבת כן אם יש לי עכשיו סודר סינתטי הוא עשוי מחומר שנראה כמו צמר בתוצאה הסופית כי יש לו סיבים כאלה והנוזל באמת קלו בין הסיבים אבל באמת אני לא ח פה משהו שהוא א שהוא נמצא שם עכשיו אם אני הולך להגדרות אם אני מנסה לדקדק בהגדרות המדעיות של כאילו איפה בדיוק נמצאת טיפת המים ומה היחס בין הסיבים וכולי אז יכול להיות שאני אסתבך שם הפוסקים הולכים על הגדרות יותר פשוטות שיותר נקרות בעין בהקשר הזה זה קצת יותר מורכב באמת הפוסקים בעצם אומרים ככה אומרים מדאורייתא באמת השחיתה של צמר היא אסורה גם חיטה של בגד סינתטי שנראה כמו יהיה בו איזשהו סוג של סחיטה כנראה לא מדאורייתא כלומר זה לא ה של הכלים נכון נכון אז שוב אז הספ אז מה שנראה בעין שהוא זהה לגמרי הוא באמת יהיה בעייתי הספוג הספוגי שבת ה איך קוראים להם קלין משהו לא זוכר איך קוראים להם האלה לא העגולים זה עוד יותר פשוט כי הם באמת דירים שונים אלה שקריות ספוג שממש נראות כמו קריות ש של יום חול אבל דלו אגב מה ההבדל ביניהם שאין להם כרית ספוג באמצע זא אומרת היא רק הפלסטיק החיצוני אבל בגלל שזה בעצם הרבה חוטי פלסטיק שקרובים אחד לשני אז בעין גם בעין רגילה אני רואה את ההבדל בסוף אם אני לוקח את זה ולוקח את זה ממיץ זה אחד ליד השני אני אראה שהם שונים אחד מהשני אני אזהה שהם אחרים ולכן הפוסקים התירו את זה כולם מה שזה ניקר שתי אמר לי מה את עשה זה ס ש אמרתי ק לא זה ממש ק אני לפעמים אנחנו ום שבת אני מסכים אני מסכים אגב אני אני אגיד את זה ככה בואו לא נשאל שאלות ידבק כדי שלאם אתזה כן אבל בפשטות הסברה של הפוסקים שהתירו את זה היא שבאמת זה לא זה לחלוטין עכשיו שוב אני כן חשוב להזכיר ולומר מה שמבלבל פה זה שגם ה פ גם הסקוץ' הרגיל האיסור בו זה לא השכבה החיצונית שלו ה שכבה המתכתית החיצונית שלו היא אין בה באמת ה היא לא בולעת הבעיה זה הספוג שנמצא בפנים שבאמת הוא לא ניכר בעין אבל אם אני עכשיו פותח את הסקוט הזה ורואה את מה שנמצא בפנים זה ברור לי שזה לא אותו דבר ברור שפה יש ספוג וופה אין ספוג ר לא הם היו סופגים בעצמם הם חומר שסופג בעצמ כן כן למה לא להשתמש ב שבוע ספורים של שבת לא אין בעיה מי שכן מי שרוצה לעשות זה א כלו זה לא חידוש הבתי כמעט היה לך סטארט אפ פה אבל א כמעט ברגע האחרון אז אני חוזר אז רק אמרתי את זה כדי להגיד ששוב בדרך כלל אנחנו הולכים לפי החושים הטבעיים אני אתן רק עוד דוגמה אחת מתחום אחר וזה שאנחנו ב יש לזה המון המון דוגמאות אבל סתם דוגמה שהרבה עמים אבים לדבר איה לדבר עליה זה השאלה האם כשיש לי תפילי או מזוזות או ספר תורה האם חיייבים לעבור לעשות להם הגעה ממוחשבת היום יש לנו אפשרות לקחת למשל ספר תורה יש מערכת מסו מיוחדת כזאת מכניסים את הספר תורה הספר תורה נסרק מההתחלה ועד הסוף על ידי המחשב והמחשב בעצם בודק האם הספר תורה כשר או לא הולי את הכל הוא יכול לבדוק היום זה כבר יותר משוכלל אולי אפילו אפשר כמעט הכל אבל למשל חסרות ויתרות שזה דבר מאוד משמעותי כלומר אם פספסו איזה או תחשבו על א א ספר תורה זה יש בספר תורה 326 אל אותיות נכון 326 אם אני זוכר נכון את המספר מדויק א זה אומר שמי שכתב את זה הוא כתב הוא כותב כמה ספרי תורה כנראה יכול להיות שהוא פספס איזה ו אחת יכול להיות שאיזה י אחת הפלקה לו על הדרך והמחשב פשוט מוודא שאין עכשיו בוא לפני המחשב יש בודק שבודק בלי מחשב אז הוא יושב ועובר על כל ספר תורה ומגלה שאין אבל מה הבעיה בבדיקה כזאת גם הוא יכול לס למה ואן אדם כ מכ את הבעייה המרכזית בבדיקה של ספרי תורה ותפילין מזוזות זה שאנחנו מכירים את הטקסט זה הבעייה הכי קשה המוח שלנו אוטומטית משלים את האותיות כן באמת הרבה פעמים מי שמזהה דברים זה מי שלא מכיר את הטקסט מי ש פתאום אומר רגע למה אין פה י עכשיו לפעמים זה נגיד המילה מזוזות היא כתובה בחלק מהמקומות חסר בלי ו באמצע אז מישהו שואל למה אין ו א נכון יש לזה חזל מסבירים למה זה חלק מהסיבה שנותנים לאנשים להשים ספר תורה לא זה כדי לזכות אותם להיות שותפים במצווה שותפים בתוך ה כתיבת הספר אבל אני אומר שוב העיקרון הוא שיש לנו אופציה לבדוק במחשב ההלכה אומרת אני לא חייב לבדוק במחשב למה כי מחשב זה לא כלי טבעי התורה לא מחייבת אותי לעשות שימוש בכלי שהוא לא טבעי אני צריך לבדוק ספר תורה בהגעה בעין אל המחשב יכול לעשות זה מה שאדם יכול לעשות המחשב יכול לעזור לי פה זה המלצה של כל פוסקים שכל ספר תורה יעבור הגעה ממוחשבת היום כל בודק תפילין עושה הגעה ממוחשבת לתפילין כולם עושים את זה אבל צריך לזכור ולא להתבלבל שזה לא חובה הלכתית אין חיוב הלכתי לבדוק בעזרת מחשב וכן ל זו הדרך יש לזה המון דוגמאות בהמון תחומים הלכתיים שור אבל אני חש שפעם סוגיה של הים ש זה אותה סוגיה נכון נכון זה אותה סוגיה בהחלט אותה סוגיה כלומר לאלת עכשיו מיקרוסקופ לדוק מק בדיוק ההגדרה של חרקים שאסורים מן התורה זה חרקים שנראים בעין הרי ברגע שפתחתי את הפה כבר נכנסו לי יש איזה הפוסקים בימי אערוך השולחן לפני 80 שנה דנו בשאלת ה אז גילו גם את כל העולם המיקרוסקופי ואת כל היצורים שמסתובבים כל החיידקים והוירוס וכדומה ואז אחד האנשים שאלו את הפוסקים אמרו להם רגע אם אסור לאכול חרקים אז איך אנחנו יכולים לאכול חי חיידקים חיידק זה גם יצור חי ו בתורה לא כתוב שמותר לאכול חיידק אז מי אמר שמותר לאכול את זה ואז הפוסקים דייקו ואמרו כל מה שנראה בעיין אסור לאכול אותו חרק שנראה בעין אסור לאכול אותו עכשיו בעין פה אני בסוגריים אומר הגדרה חשובה זה בעין שהיא יודעת מה היא מחפשת כי לפעמים אני אסתכל על ה לחסה ואני אגיד נקי אבל אם עכשיו יבוא בן אדם שקצת מבין בזה יותר והוא יגיד לי הנה תסתכל אתה רואה את הפס השחור הזה פה ואני אראה את הפס השחור הוא אומר לי תסתכל עליו כמה שניות ואני רואה פתאום הפס השחור זז אה עכשיו הוא זז לפה זז לפה כן המתגים למשל שזה סוג של חרקים בחסה הם בגודל של בין מילימטר לשתיים ה יכול להיות מאוד קטן אבל הוא נראה בעין אני יכול לראות אותו בעין אז זה חרק שאסור לי לאכול אבל אם עכשיו אני צריך להתחיל להביא איזשהו מיקרוסקופ כדי לראות אותו אז זה כבר חרק שהוא לא אסור בעין המיקרוסקופ יכול להיות כלי עזר אני יכול להשתמש בו כדי להגדיל שיה לי יותר קל לראות אבל אם כל מה שאני יכול לראות אותו זה רק במיקרוסקופ אז זה לא אסור זה לא ח מה אסור כי רואים אותם בעין את התוים את התוים גם אבל גם את ה חרקים שמסתובבים עליהם לשוף לחתוך אני אגיד ככה קודם כל בשיל רק בשביל ללא סוגייתנו ויש הרבה מה להעריך בסוגית חרקים באופן כללי אבל רק בשביל לעשות לנו את זה מסודר בראש אז עקרוני תותים לצערנו במציאות חיינו הם מלאים בחרקים ולכן מה שצריך לעשות כדי לאכול תותים זה קודם כל להוריד להם את הראש רגע קודם כל להוריד להם את הראש זאת אומרת בהחלט כואבת אני אני כל הזמן כל פעם שיש סוטים בסופר אני מודה להשם כי אני רואה את המחיר אני רוא את המחיר ואני אומר עכשיו אני יכול להגיד לילדים שלי לא זה בגלל החרקים זה לא כי אני קמצן זה לא הייתי אומרת וך אבל בסדר א אני ה להגיד לדים שזה בג לא גל רגע רגע אז אני אומר עוד פעם עקרונית מה עושים כדי לאכול תות תות אני מדבר עכשיו קודם כל ל תות רגיל א תות שדה כן תות עץ אגב הוא הרבה יותר מסובך בסדר תות עץ זה כן מורידים להם את הכן אז שוב הראש הכוונה לנקודת חיבור עם העלה לחלק ה מורידים את הגבולים קצת מהבשר של התו ואז שוטפים את התוים משרים אותם שלוש דקות בתוך מים עם סבון מוציאים אותם מהמים ע סבון משפשפים אותם או עם סקוט או עם מברשת שיניים עושים לה כזה ניקיון כזה כמו של שיננית משהו טוב לא אם עושים בעדינות אפשרת אתיה במכונה יותר זה גם אופצייה זה גם אפ רגע שניה רק לטובת מי שרוצה בכל זאת לנסות בבית אז שוב אנחנו משרים משפשפים שוטפים וחוזרים על זה שוב כלומר פעמיים פעמיים שפשוף בתי לשאול זה לכל הד לכל התוים כל הדות כל הת כי אנחנו שמענו פה כל מיני שמועות הרב קבוצה ר כל כם הזמן מתעורר ניון מאוד צוער על העניין של הוטים לא דטים ב כל העניין הזה של חרקים וקיפול ב אז השאלה הבאה תראו אני אגיד לכם אני אגיד את זה אני לא יודע אני לא יודע אם מתאים לי אני לא יודע אם מתאים לי להסתכל פה בציבור אני לא יודע א זהו אז לא יש בחוץ לארץ יש כאלה שמביאים חוץ לארץ שהם יותר טובים אני אגיד ככה קודם כל א אני אצלנו בקהילה יודעים להגיד שהרב של הקהילה הוא יש לו כמה מקטעים שהוא מג'נון בהם אחד מהמהם זה ענייני קשרות וזה בעיה בסדר אז אני לא יודע אם אתם רוצות לשמוע את איך שאנחנו מה שאני מדריך אצלנו אבל זה זה רף קצת יותר משובש סליחה א אבל בענייני חרקים אני אגיד יש פה כן ברוך השם זכינו ובעיר ה מדגן גר אחד מ מגדולי הדור באופן כללי ובענייני ארץ ישראל הרקים הגדול שבגדולים ללא ספק ונא נראה לי אפשר ללכת לאורו הרב אריאל כן לא אמרתי סליחה לא אמרתי חשבתי שזה ברור אבל בסדר כ הא דברה אז הרב אריאל בעניין הזה הוא לא כמו כל סוגיה בחיים הוא לא מחמיר סתם אבל הוא גם בודק את המציאות הייתי פעם עם הרב אריאל בסיור ב א איזשהו איזשהם חממות גידול חממות א ביו איך קוראים לזה נו ורח לי השם לא חממות של הידרופוני ל גידולים הידרופוניים מנותק מהקרקע נכנסנו לחממה היה שם חסה מנותקת מהקרקע הדבר הראשון שעניין אותי בחסה הזאת היה לדעת האם יש עליה חרקים או לא זה מה שעניין אותי כן אני רצי לא לא אכפת לי כל הזה רציתי לדעת אם החסה הזאת עם חרקים או לא בסיעתא דשמיה ניגשתי לעלי חסה הראשון שראיתי ו תוך כדי זה גד ניגשתי לעלה איך שאני מסתכל על העלה עושה לי שלום ככה איזה רקת נחמדת לא כי היו כאלה שרצו להגיד שזה קשור לאדמה שזה יוצא קשור לזה זה עוד סוגיה כן זה עוד סוגיה מעניינת אז למיסה אני חוזר רק אני אומר באופן כללי בסוגיית החרקים סוגי החרקים בעלים נטיית רוב פוסקי דורנו לומר ש בירקות עלים ובירקות המוחזקים כמו למשל תמרים כמו למשל תותים כמו למשל תאנים וכולי יש חרקים ופשוט צריך לדעת לראות אותם אתה לא מ תנים תנים לא לא רגע רגע סליחה לא לא להעליל עלי זה תאנים רגילות חיות תאנים מיובשות זה יותר מסובך תאנים חיות אפשר לאכול רק שצריך לבדוק אותם היטב לבדוק היטב תענה חיה זה אומר לחתוך אותה לרבעים להפוך אותה כלומר להוציא את ה בפנים החוצה ולהסתכל על כל רבע לפחות 20 30 שניות [מוזיקה] כי כי אז הם זזות ואז אפשר לזהות אותם נה ש ווא אני זכרתי שזה הפוך שות הם הבעייתיות לא לא ה מיובשות הם יותר בעיתיות כי שמה יותר קשה לראות את החרת טוב אבל אה ליח כן כן אנחנו לא יודע איך הגענו לישה לעולם [מוזיקה] החרקים אז אז שניה רק רק לסיכום סוגיית בוא נסגור את כל החלונות בסדר קודם כל סוגיית החרקים אני אומר באופן כללי אני יודע שיש דעות שונות שנשמעות לכו אחרי המיינסטרים בסדר אל תחפשו את הדעות האזוטרי שלא בהכרח מקובלות הלכתית יש מיינסטרים יש לך סלט ברוך השם יש גם אתם לא ות בזה יש פה ברקול יש פה זה יש פה הכל איפה לקנות גם את הח הסלטים הכל נגיש אנחנו לא גרים באיזה מקום שאין בו אפשרות כזאת אז ללכת על זה בהקשר של תותים מה טוב זה יש מה להיכנס לזה אבל לא עכשיו לא ניכנס לכל ההבדלים ביניהם שמות אחרים א ו א לגבי תוים שוב אמרנו לגבי תוים חיים ככה לעשות לגבי תוים קפואים א' אני ממליץ לקנות תוים כפויים בכשרות גבוהה מה זה קשרות גבוהה למשל הרב רובין או הרב לנדה יש גם כאלה של בדץ מחזיקי הדעת ושל עוד כמה כן זה טוב אבל אני אומר יש גם בדץ בלז וכדומה אני פחות ממליץ לקנות אותם אבל אני כן ממליץ גם בטוטים מניסיון בסדר אנחנו קנינו פעם חבילה כזאת של שתי קילו וטים הרבל לקחתי חופן שמתי בתוך וצפו צפו ועלו אז אני ממליץ כן רציתי לטחון אותם אבל רציתי לבדוק מה אני טוחן אז אני אומר לכתחילה לכתחילה אני ממליץ גם בטוטים לעשות להם השרייה אחת ר פשוט לקחת אותם לשטוף להשרות קצת קפואים להשרות קצת כדי שאם יש שם משהו שצף שיצו ואז לטחון זה לא מעכב מי שתחנות כאלה שבקשר גבוהה שכתוב עליהם תחינה בלבד זה בסדר אפשר לשתות את זה בגלל שהוא לא מוחזק הספציפי הזה כןכן כן טוב עד כאן סוגיית א חרקים אנחנו חוזרים ללוש את החרקים חזרה א טוב אני רוצה לקרוא הדף שלפני כן הוא א אוקי אחר כך תנה ח כן כן אנחנו נחזור לשם כןכן נחזור אליהם בעזרת השם הדף שלפני כן הוא מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה שכמו ש באיפה שכתוב לש בשבת אה מתוך הספר שמירת שבת כל חתה שכמו שכבר אמרנו נכתב על ידי הרב נויי לאור פסקיו של הרב שלומה זלמן רבח זצל ומיועד אומנם לאשכנזים אבל נותן לנו פה הגדרה עוזר לנו פה בהגדרה של מלאכת לש אז אני קורא בסעיף א' אין איסור לישה מן התורה ואף לא מדרבנן אלא אם כן התמלאו שלושה תנאים אלה בסדר שימו לב בשביל שאני אעבור על ההגדרה של איסור לש צריכים להתקיים כמה תנאים אחד שיערב שני חומרים זה בזה בסדר אז קודם כל אם מדובר בחומר אחד אין פעולת לש פעולת לש מתחילה בזה שיש לי שני חומרים ואני מערבב אותם זה נקודה ראשונה חכו שלב שני שלפח חות אחד החומרים האלה הללו יהיה דק כגון קמח ואם הוא גדול מטבעו שיהיה טחון או קצוץ כגון ביצה קשה קצוצה או סמיך כגון ריבה מה הוא רוצה להגיד הוא רוצה להגיד שאם אני לוקח תפוח כן נגיד לקחתי תפוח חתכתי אותו לחתיכות ללא פיציות חתיכות רגילות כמו שחותכים תפוח ושמתי אותו בתוך יוגורט האם עברתי על מלאכת לש לא למה כי זה גודל גדול בדיוק כי לא התקיימה פה הדרה של משהו שהוא דק או סמיך מה הוא אומר לפחות אחד הגט הוא לא ני לא לא אבל הוא אומר לפחות אנומר ד כן טוב עוד שניה עוד שנייה נגדיר את ההגדרה במלואה אבל ברגע שהחיות האלו הם כאלו אין לי וכמו שאמרנו מקודם בהקשר של סלט מפנים ואמניות לא נוצרה פה תערובת מבחינה הלכתית אין פה תערובת לכן אין פה מלאכת לשוה לא הבנת כ אבל רגע אח אני רציתי לא לא דיברנו על על זה שצריך טעימות בשביל להכיר את הכ אוקיי אז רגע רגע שנייה בוא נקרא ר נשלים את ההגדרה בג שימו לב זה בעצם שוב אז ההגדרה א' זה שני חומרים ב זה שאחד מהם יהיה דק וג שכתוצאה מלית החומר תהפוך התערובת לגוש אחד ואין זה משנה אם בלילה זא תיוצר על ידי הוספת נוזלים על החומר או על ידי הלכות הטבעית שבתוך אחד החומרים שכן גם במקרה האחרון תתבצע הלישה בשני החומרים האחד יבש והאחד נזיל או אפילו אין כל משכה בשני החומרים אלא מטבעם הם נדבקים זה בזה כמו המערב דבש בגבינה או חמאה באבקת קקאו אז בוא נלך רגע רק כדי לעשות לנו את זה בהיר יותר ההגדרה הקלאסית של מלאכת לש כמו שהוזכר פה זה בעצם קמח מה אני עושה בקמח אני לוקח סליחה בצק אני מתכוון מה אני עושה בקמח אני לוקח את הקמח שהוא כבר מפורר כלומר התצורה של הקמח עצמו אם שנייה אנחנו מסתכלים על התצורה של הקמח עצמו הקמח עצמו אין בו משהו שמדביק את הפירורים אחד לשני כשאני מערב את המים בקמח אני גורם לזה שהדבר הזה נדבק אחד לשני ונוצרת לי שהיא בצק שהיא הלש האולטימטיבי בסדר זה ממש מתקיים מתקיים פה כל הקריטריונים וה הופכת להיות לישה דוריתה יש לי שאלה מותר לעשות חובבות בחל שאלה יפה מה את אומרת מה התשובה כאילו כאילו לא זה קע זה גם כאילו לא אני מסכים לגמרי אני חושב ש אה חוץ מי השאלה איך הגעתי לשם א אם מותר לטלטל את החול עוד כל מיני שאלות בדרך גם באמת הפעולה הזאת ש לערב חול עם מים היא פעולה של עש ואסורה בשבת נכון זה לאב דק אוכל בדיוק נכון נכון זה לאב דווקא לאכילה נכון נכון ולכן בשבת בבוץ כאילו בליל אלי אולי אני אתן דוגמה היא אומנם לא מצוייה א אצל נשים אבל אצל לוחמים או בעיקר שריונרים כשנמצאים בשטח יש הרבה גריז על הידיים היום כבר יותר משוכלל יש כפפות וזה נעים כאלה החיילים כברם יותר סטייליסטים אבל פעם לא היה דבר כזה והרבה פעמים הידיים מתלכלכות בגריז ואיך ואיין גם ברז עם סבון עם מים חמים כדי להוריד את השמן מהיד אז מה עושים מה אז אז לוקחים קצת מים זה נועל נועל של שריונרים תותחנים וכאלה שופכים קצת מים על הרצפה איפה שיש קצת אדמה עושים קצת בוץ לוקחים את זה ומשפשפים את הידיים ככה ושפשוף של הידיים עם הבוץ בעצם סופח אליו את כל השמן ומנקה את הידיים אחר כך שופים את הידיים עם מים ואז הידיים נקיות וזאת פעולה שאסור לעשות אותה בשבת כי היא באמת גם אם אני יושבת בגינה של הבית כנסת והבת שלי שתתה מים חזירה לי מגעילה כזאת עם פירורי בבה ואני רוצה לשפוך את המים אני לא יכולה לשפוך את זה לחול של ה נכון כאילו לא למה לולה שופת בו אני שופכת את המים הנוצר שם בו אז לא שופכת מים עלד שאני אומרת לא מסיבה אחרת של משקה כי מהכי זה מט מלאכה אחרת אבל אבל זה באמת לא זה באמת נכון אגב חוץ ממלאכת זורע שיש שם יש באמת מחלוקת גדולה ומעניינת בין הפוסקים והיא נוגעת לענייננו מאוד בשאלה האם פעולת הלישה היא הפעולה האסורה כלומר כשאני מתחיל ללוש אותם יחד או עצם זה ששמתי מים שנגעו בקמח האם רק המגש של המים בקמח כבר מתחיל את הפעולה אסורה או שאני צריך ללוש אותם ביחד נחלקו בזה בגמרא אחר כך רבותינו נחלקו בזה וגם השולחן ערוך והרמן החלקו בזה הלכה למעשה מנהג האשכנזים להחמיר בזה יותר מנהג הספרדים להקל בזה יותר איך ידעתם השה זה הבה זה המחלוקת מחלוקת רבי יהודה ורבי יוסי ורבי א מה מהאיסור האם זה או זה א אבל בוא נחזור רגע לעוד כמה הגדרות לפני שאנחנו באמת יש פ עוד כמה דוגמאות א בואו נחזור רגע לעוד שגרה כן הוא אומר תהפוך התערובת לגוש אחד זאת אומרת שבעין צריה ות לו משהו שהוא אחיד זה המשמעות של גוש אח גוש אחד זה אומר שהתערובת יש לה איזהשהו נקרא לזה הרמוניה כאילו משהו פה הופך להיות אחד עכשיו באמת השאלה איפה ההגדרה איפה הגבול כן מה מחזיק מעמל כרתי גינים סיל רגע רגע רגע אוקיי רגע אתם אתם מתקדמות למקום הנכון אבל שנייה לפני שאנחנו מגיעים לשם א אז פ מדברים נגיד על סלט צין שזה לא הה הואו א סליחה שנייה רק שאלה אחת תחופה שאני עונה להי שוא זה משהו [מוזיקה] אלבל טוב סליחה א יש פה עוד כמה הגדרות שחשוב לדבר עליהם ועוד כמה דוגמאות בואו נראה רגע קודם כל את סעיף ב הוא אומר ודע כי איסור לישה קיים גם אם עושה כן סמוך לסעודת להבדיל ממלאכת ן שבה ראינו שסמוך לסעודה יש לנו צדדים לכולה במלאכת לש זה לא מועיל א וג הוא כבר מתחיל ליישם את ההגדרות נמצא שמותר לו לאדם למאך בננה עד שתהפך למאן בלילה אתם זוכרות את הבננה משבוע שעבר אז עכשיו הבננה הזאת יש לנו היה לנו שאלה לגבי תוכן עכשיו יש לנו שאלה לגבי לש אולי אני עכשיו הופך את הבננה מבננה לסקווש בננה אז הוא אומר מותר לעשות את זה והוא שמחנה בידית המזלג ולא בשיניו למה משום איסור תחינה כן זה קשור ל בד אז עוד פעם יש פה שני דברים רגע בוא נפריד אותם אחד אחד לאחד יש את האיסור של לטחון את הבננה ולטחון את בננה כמו שאמרנו עם שעברה לא לטחון זה לא רק לחתוך לחתיכות קטנות גם למעוך זהלא רק למוך א גם לחתוך לחתיכות קטנות ב שני הדברים שייכים למלאכת וחן ובעית הבננה אנחנו אמרנו שכשוכים בננה והמטרה של מעיכת הבננה היא סמוך לאכילה עבור תינוק או זקן או מישהו שלא יכול לאכול את זה כמו שהוא מותר לעשות את זה אלא שמנהג האשכנזים לעשות את זה בשינוי כלומר כמו שהוא אומר פה שמחנה בידית המזלג ולא בשיניו זאת אומרת הוא הופך את המזלג מואך הפוך מה שינוי לא במזלג איך מוכים בננה איך מוכים בננה בדרך כלל ביום חול עם השיניים של המזלג לא עםם השיניים בפה כן עם השיניים של המזלג אז מוחים ככה עם השיניים של המזלג נכון אומר ה שמירת שבת כלכתה תהפוך את המזלג מה זה תהפוך את המזלג לא תשתמש בחלק הצר של המזלג הידית שינוי גםם אני רגע כך נוהגים האשכנזים אומר הרב עובדיה רק להקר לכם את ההלכה מבפנים מותר למך בננה בשיני המזלג כמעשה ובחול לצורך התינוק על דעת להכילו לאלתר ואין צריך לעשות הריסוק בשינוי [מוזיקה] שאלה זה זה אסור בכלל את צודקת זה בכל מקרה אני לא יכול להש אבל חוץ מזה גם פעולת הח צריך לעשות אותה אחרת אשכנזים אומרים בשינוי ספרדים אומרים זה לצורך תינוק סמוך לאכילה לא צריך שינוי [מוזיקה] זהו או אז אני אקריא לכם את אני אקריא לכם מה הוא כותב על זה [מוזיקה] א טוב כולם כולם מדברים רק על הבננה אבל יש שנייה אני רוצה ר להחי לכם את זה בפנים עול שבת טוב אני לא מוצא את זה בפנים אני אגיד את זה בעל פה לא הנה שוב אנחנו עוסקים בעצם ב שתי מלאכות שונות בסדר צריך לא להתבלבל ביניהם אנחנו עוסקים במלאכת לש ומלאכת תוכן מלאכת תוכן זה אומר שאני לא יכול לטחון עכשיו א כלומר לרסק פרי אם לא זה סמוך לאכילה ואז ופה מתחלקים מתחלקות האפשרויות לשתיים למנהג האשכנזים לצורך תינוק או קטן לצורך תינוק או חולה סליחה אפשר לעשות את זה בשינוי לשיטת הרב עובדיה לצורך תינוק החולה אפשר לעשות את זה גם בלי שינוי כשאני רוצה לרסק אבוקדו סמוך לאכילה האשכנזים והספרדים מודעים שאפשר לעשות את זה אלא שראוי לעשות את זה בשינוי בסדר ריסוק האבוקדו מותר רק בשינוי כל זה לגבי השלב של טוחן עכשיו אנחנו צריכים לעבור לשלב שכן זה התחלת הסלט עוד לא הגענו ל מה שינוי זה אומר למשל שאני משתמש במזלג בצורה שונה ממה שאני רגיל ביום חול השתמש זה בדיני לישה זה עוד רגע נגיע לזה תלוי במה פה אני לא יודע אם זה חשב ממש שינוי כי בסוף את עם אותו מזלג משתמשת הייתי מעדיף שינוי יותר ניכר אם זה אם את לא עושה ככה אף פעם אז כן שזה סמוך לאכילה כן סמוך לאכילה ככנ יכ אבוקדו גם אשכנ לא אז גם גם בזה גם בזה האשכנזים אומנם אומרים ש טוב זה גם קשור קצת ללש אבל בעיקרון גם בתוכן לאשכנזים אפשר סמוך לאכילה בחתיכות קצת יותר גדולות כלומר לא למעוך אותו לגמרי אלא למעוך אותו קצת אחרת מיך שאני ארגיל להגיד לחתוך אותו לחתיכות ולא וך עד הסוף כן אבל אבל כשאתה אומר בננה כאילו ל ש דבר או יפה עכשיו אנחנו את צודקת עד עכשיו דיברנו על תוכן עכשו אנחנו חזרים ללש בוא נחזור שניה ללש אני קורא עוד פעם נמצא שמותר לו לאדם למיי בננה עד שתהפך למן בלילה והוא שמחנה בידי תמזג ולא בשיניו ולא יוסיף לבלילה זו כל משקה אוכל אלא על פי התנאים שיבואו לאלן למה למה מותר כזה ר כי זה רק חומר אחד כי זה רק הבננה לא הוספתי לו שום דבר עכשיו נגיד שאני רוצה להוסיף סילן לבננה הזאת אז רגע אז בוא נקרא את המשך וכן יש מתירים ללוש פירורי מאפה שעפו מקבר והוא שלא יוסיף משקה על פירורים אלה נגיד עכשיו יש בעוגות הבית קראות את זה שנשאר בסוף כזה קצת דבוק לדפנות ואז הילדים מגרדים את זה ועושים אייזה כדור מותר לעשות כדור עוגת הבית בזה לא ש שאלה אם מותר לתת להם לאכול עוגת הבית זה שאלה בספק ספק פיקוח נפש זה שייך לנושא הבא א אבל הקרונית זה מה שהוא אומר שזה כזה מאפה זה מאפה אחד מותר להדביק את החתיכות שלו חזרה להיות אחד א שכן אינו לש במקררים אלה אלא מין אחד בלבד מה הרוב עם הבננה זה לא לש לא נפרד זה מקרה נפרד כן לא בננה עם עוגה בננה סלאש עוגה בסדר כל אחד בפני עצמו ערבב אותם אחד עם השני בגלל שזה מפה ולא מה רק בלל שזה דבר אד ש דבר אחד אז לכאורה גם טופי שילדים מותחים ועושים אליה פלסטלינה אנחנו נצטרך לדון במה השימוש שלהם אני עושה איתה ובונה אית ה דברים אז יכול להיות שהיא תהיה בעייתית אבל באמת הילדים שלי שאלו אותי אם אפשר להשתמש בסליים בשבת כראות את הסליים ה זה שיש צריך לעשות עליו איסור הכנסה לארץ כן אז לכאורה באמת אני לא עושה פה שום פעולה אני לא אני לא הלה זה אני מותח וסוגר את אותו חומר אני לא משנה משהו בדבר הזה עצמו לכן עעל פניו אין בזה איסור זה לא מחזיק באמת צורה זה כזה מהלא אז זה רגע אז יש סוגיית האם יש בזה בונה או כל מיני דברים נוספים אבל בסליים אני לא חושב שזה הבנתי ניסיתי למצוא איזה איסור כדי להגיד להם למה אסור אם תמצאו תגידו לי זה יש איסור משום מקלקל בגדים ומקלקל כל מיני דברים בבית זה כן א עכשיו בסעיף ד' שימו לב זה גם חשוב כמו כן מותר לשפוך שמן חומץ ומיונז על גבי ירקות כגון תפוחי אדמה החתוכים לחתיכות גדולות קצת וליתן ב מלח ותבלין כדי להכין מהם סלט ובדומה לכך לגבי הכנת סלט פירות שכן אין הוא מחבר את החתיכות האלה לבלילה אחת אז עיקרון נוסף חשוב לזכור כל פעולה שאני עושה שהיא לא באה כדי להפוך את זה לדבר אחד אני עכשיו שם טיבול בסלט אני הטבול לא נועד כדי להדביק טיבול נועד כדי לתת טעם מי אמר שאסור לשים מיונז לא מותר אבל מה זה מדביק המיונז כן את אומרת התכלית של המיונז זה להדביק את זה אחד לשני וליצור משהו שהוא אחיד לא תחצ למינ תונה תונה גם זה גם זה עושה אותו זה גם מתמזג עם הטונה זה מיונ זה לא נכנס בתוך התמונה כן את אז רגע עוד שניה בוא נחזור לכל הסלטים עוד שנייה רק בוא זה לקבל זה לא לא לא מ מה שניה בוא נדבר על הדוגמאות היותר עוד רגע נחזור לדוגמאות היותר מורכבות אני קורא עוד בפנים מותר לשפוך דבש על גבי אגוזים שלמים כן דבש על גבי אגוזים שלמים למה שוב הוא לא מדביק לי את האגוזים הוא בסך הכל למרות שהדבש כן יוצר איזשהו חיבור ביניהם אבל בסוף ה מטרה של הדבש זה לתת טעם באגוזים אבל זה לא ש זה פשוט לאך לה גוש אח אני לא יודע אם הדק ספור אני מסכים זה יותר מה שמ שזה יראה גושון נכון נכון נכון נכון נכון וכן מותר לערב סוכר דק באבקת קקאו או בקינמון שכן אין כאן דבר אשר על ידיו יחוברו שני החומרים הללו לבלילה אחת שימו לב פה זה כבר עוד יותר דק לקחתי קקאו וסוכר וערבבתי אותם יהיה קשה להפריד ביניהם עכשיו ועדיין זה לא נקרא לש למה כי הם לא הפכו להיות אחד אני יכול עכשיו תאורטית אני יכול לשטוח אותו ולהפריד לקחת גרגיר קקאו גרגיר סוכר ולהפריד אותם אחד שני תשמע לי דווקא עונש יצירתי למי שלכך עם הסליים את ה זה בבית אפשר לתת לו להפריד את הסוכר קקאו יכול להיות א רגע רגע אז מה קורה עכשיו אם הוספתי לכאורה לפי זה אם עכשיו הוספתי מים לקפה למה כי ש מתמ כה אחזה לאו יפה זה צריך לזכור כל הזמן את שני הצדדים האלה וא אניני אגיד פה עוד עיקרון לש אומר שהפכתי משהו שהוא מוצק לנוזלי יותר בסדר או השארתי אותו באותו מצב או הפכתי אותו לנוזלי יותר סליחה למוצק יותר כן הפכתי משהו שהוא נוזלי יחסית למוצק יותר זאת הפעולה שבה אני לש או השארתי אותו במצב או הפכתי אותו למוצק יותר אבל אם הפכתי אותו לנוזלי יותר אז אין פה פעולה של לש ולכן בכל פעולה שבעצם אני הופך את הדבר לנוזל וגם פעולה של נוזל של ערבוב של נוזלים למשל אם אני מערבב עכשיו סילן עם יוגורט אם אני מגדיר שהיגר הוא נוזל או על ידי הערבוב הזה אני הופך אותו ליותר נוזלי לא עברתי על פעולת לש אם הוא נוזלי לחלוטין אז הוא נוזלי אז אין לי בעיה תה עושה ואז הואשן נכון יוגורט הוא נוזל או מוצק מה יוגורט יוגורט ה סמיך כזה הוא סמיך הוא לא [מוזיקה] יש טוב אני לא לא עד כדי כך מבין בזה אבל אני בוא נלך על יוגורט דנונה 3% האלה הרגילים של הדוסים בסדר אבל הלבן השת משהו שמים אותם הרי הם יוצאים כמו נכון נכון אני מסכים שיש כאלה את צודקת יש כאלה אבל בוא אני שניה בכוונה בוא ניקח את הדוגמה הזאת חלק מהפוסקים אומרים למשל שההגדרה אם אני עכשיו שופך אותו למרכז הצלחת האם הוא נשאר גוש כמו באמת ה הלה של פעם הגיל והאש וזה של פעם או שהוא מיד מתפשט לצדדים ם ל את זה לא ש וזה ושמה יהיה באמת נקודת ההבחנה שלנו כלומר בעצם ואגב זה קמינה לעוד כל מיני סוגיות הלכתיות למשל ברכה בברה אחרונה כמה שיעור אני צריך בשביל ברכה אחרונה ועוד כל מיני דברים כאלה אם זה משקה זה נוזל זה נשפך אז זה נוזל ולכן מבחינתי אני מתייחס לזה ככה גם לדיני לש לכן לערבב במשהו שהוא נוזל והוא פשוט נשאר נוזלי אין לי בעיה גם אם הוא טיפה סמיך בסוף הוא נוזלי בסוף זה דבר שהוא נוזלי הוא אומר דשי נכון גנ אם זה דבש גבינה מים גבינהגבינה ה זה זה אסור ועכשיו עכשיו השאלה מה קורה לה בערבוב הזה האם הערבוב הזה עושה אותה יותר מוצקה או יותר [מוזיקה] נוזלית רגע רגע עוד מעט נגיע לשדת ביצים יש לנו עוד הרבה ע מה לדבר ועוד מעט זמן הד רגע אז בוא רק רק יש פה עוד כמה סוגיות ש נדבר עלי גיד נסגור בסוף נסיים להכין את כל הסלטים מה הייתה השאלה גם בחגים כאילו לא כי נגיד חזה כי אני אמרתו מנשם בעיקרון אני אגיד באופן כללי מלאכת המלאכות שאותרו ב לא כל המלאכות אותרו ביום טוב יש מלאכות שאותרו ביום טוב יש יש כזאת יש כזאת הבחנה בין לא רצה להכנס לזה עכשיו יש כזאת הבחנה בין איזה מלאכות הותרו ואיזה מלאכות לא הותרו מלאכת לשיא כן נמצאת בקטגוריה של מלאכות שיש יש בהם צד תר עכשיו זה יהיה תלוי באופן הכנת המאכל ויכולת שלי להכין אותו לפני או לא גם בזה יש מחלוקת שולחן הרוך רמה יש אזה כמה פרטים בגדול א במצבים מסוימים יהיה אפשר לעשות את זה השאלה אם אפשר לעשות את זה באופן טבי צריך לראות איך עושים את זה בדיוק ואת כל ההגדרות אני לא יכול לענות לך חשו בשלוף אבל א צ חייבת ם סדרים היוג עם הסכום של רגע בעצם אז בעצם ההגדרה הי זה להפוך משהו נוזלי ולעשות ממנו משהו עם גוף כו שיש לו גוף שהוא יותר מוצק כן נכון ואם אני הופך אותו לנוזלי יותר אז לא רגע אחיה למשל אתה עושה א כל זה כל זה אמרנו בשביל להגיע לתחיה בסוף ופעם אנחנו מכינים את דק פני שבת אבל פעם שכחנו וראיתי את מסגירה א הוא קודם כל שם את המים ואז לב שפק את התחינה הגול וזה הוא אמר לי שכח עצמך ין אם לא יודעת מה הוא הסביר לי שכ אבל אני לא יודעת למה זה היה ככה אוקיי אז עוד שנייה נגיע לטחינה א ניסה לארבב אותך [מוזיקה] שם עדיף משר את התחינה נ אה בוא נקרא רגע את סעיף ה כי הוא חשוב לטובת הגדרת העניין אבל יש משום איסור לישה גם אם לא יערב את שני החומרים כלל אלא רק ישפוך אחד על חברו והם מתערבים ונדבקים זה לזה מעליהם בין אם ישפוך את המשכה על גבי האוכל בין אם יתן את האוכל על גבי המשכה ולכן אסור לשפוך מים על קמח גם אם לא יהיה הרבים יחד וכן להפך הזכרתי את זה שזה מחלוקת פה הוא מביא את הדעה האשכנזית המחמירה יותר הדעה דעת הספרדים להכל בזה יותר גם אבל גם הספרדים נוהגים לכתחילה לחשוש לדעה הזאת וסתם ככה לא לשפוך מים על קמח בשבת בסדר אז פה זה מ יש פה עוד כמה סוגיות בשאלה אם זה מתכוון או לא מתכוון ויש פה עוד כמה אבל גם זה קשור לאזוריה שזה עוד עוד סיבה שבגללה לא נוכל לעשות את זה כן א טוב יש פה עוד כמה פרטים אני אנחנו לא נספיק לש אני רוצה א כן לעבור לכמה דוגמאות פרקטיות בוא נתחיל תחינה בסדר בשביל להרגיע את הרוחות כן חשבתי לפחות יהיה פה איזה מנפל אפל בסוף ע קצת חינה שיהיה י בנין ש אז ככה אני מתחיל מ האשכנזים בסדר האורחות שבת שזה אחד מתלמידיו של רב שלום מזלמן הוא כותב ככה אין להכין בשבת מאכל העשוי מ שומשומים תחונים המכונה המכונה תחינה אגב סתם לחשוב על השם הזה של המאכל כן מה זה תחינה נכון גם השם משהו טחון כאילו אז מאיפה הבאתם את המילה איכשהו זה נהיה שזה בעצם זה היה הסומסום שטחנו אותו וזה היה באמת גם בארץ וגם בהרבה מקומות בעולם סומסום היה הה מאכל איכותי היו מכינים ממנו גם שמן וגם כל מיני מאכלים נוספים כל מה שאנחנו מכירים היום גם כמו ה חלווה וכל מיני כאלה שהם בעצם נטרו מתוך מתוך זה אז זה הפך להיות גם מה את אומר אצל האשכנזים לא היה להם כאלה דברים כ באמריקה מחה ים תיכוני כן ים תיכוני א בסדר יש אניני מדבר על המקומות שהיה בהם אנושות לא על המקומות של א הזיה אה על כל פנים המאכל הזה אומר הארוחות שבת משום אז הוא אומר אין להכין את זה למה משום זה לא נמצא בדף שלפני כן משום שכאשר נותן מים לטחינה הגולמית ומערבים מדבקים ומתקבצים חלקי התחינה הזה לזה ונוצרת איסה עבה ואם הכין את המאכל וגיבוי אתב מערב שבת מותר להוסיף לו בשבת מים וערבבו תוספת המים רק מדללת את העיסה אבל אם לא נתערב המאכל היטב מערב שבת הובא בשבת להוסיף לתוכו נוזלים ולגב הרי זה אסור משום שגיב זה גורם לחלקי העיסה להידבק היטב הוא מתאר תחינה בצורה כזאת שברגע שאני לוקח תחינה גולמית ומוסיף לה את החומרים של התחינה מה קורה לה באותו זמן היא מתקשה ולכן זה אסור לעשות את הדבר הזה בשבת עכשיו אני רוצה רגע ול אבל יש לשלב ש אז אני רוצה לשאול רגע את א באמת שזה יותר נוזלי אז כל מכינות התחינה איך מכינים תחינה ביום חול כן ביום חול רגיל אני שר מחינה ביום ואז אני מתחילה מים לפי כאילו אני מתחילה ולפי המידה שצריך ולימון מץ לי מה קורה בשלב הראשון כשאת שמת את המים ד מים ז אתה לא תודע כמה נפרדים כאלה מים כמובן מים חבים מדבד כן אז כן יש השאלה אז זאת זו הבעיה שהוא רוצה להגיד מה מה זה אומר ואז מה מי אמר שש אסור להתפיח א זה לא ציח שכ להפיח שור להכ חינה בשבת ו םחל כזה תופח והדרך היחידה שמותה הוא אמר זה לשים הרבה מים ככה היא באמת תופחת ישר כאילו ה אז אני לא יודע למה הוא השתמש במילה תופחת אבל זה קשור ללש לא אני לא יודע יכול להיות שיש זה אבל עקרונית הסיבה קשורה למלאכה הזאת למלאכת לש כלומר בעצם מה הוא אומר הוא אומר בתהליך ההכנה של התחינה נכון שבסוף אני רוצה שהטחינה תהיה לא שמיכה מאוד אלא יותר יותר נוזלית מהטחינה הגולמית כן נכון לכל הדעות אני רוצה יותר נוזלי תחינה הגולמי אז בעצם אני הולך והופך משהו שהוא לא לא סמיך ללא סמיך אבל הרב פמג יר נשפכת בלות י שכלת ת אני אני חושב שהיינו צריכים לעשות פה בר תחינות בשביל לבדוק את כל האופציות השונות אבל אם שופכת את המים המרת אז אין אתש שפ מ בצצ ואז אני מ שתש אבל אם אני עושה את זה לאט לאט ואז אני מוסיפה אז י אז אז אני רוצה באמת להקריא לכם את מה הלקות יוסף כותב על זה ואיך הוא מתאר את זה הוא אומר ככה תחינת ומסומן שכבר הכנוע מערב שבת ורוצים להוסיף במים בשבת כדי דללה יותר מותר להוסיף למים בשבת ולבחוש זה מוסכם לכולם נכון להוסיף מים תחינה כולם מסכימים ויש אומרים שאף מותר להכין תחינת ומשומן בשבת על ידי הוספת מים ולימון ומלח על גבי תחינה גולמית שנילושה כבר בבית החרושת ונעשית בלי להבה ואף על פי שדרך העולם להוסיף לה בתחילה מעט מים ולערבב ואז היא נעשת קשה כמו עיסה מכל מקום כיוון שאין עוסים כן כדי שתהייה טעימה יותר אלא כדי להקל עליהם את החנתה גם וגם לבסוף מוסיפים למים וחוזרת להיות רכה לפיכך איין לחוש בזה לאיסור לש ובלבד שייעשה כן סמוך לסעודה ויש חולקים ומחמירים שמאחר ובתוך כדי הלישה נעשה את התחינה כמו עיסה קשה יש לחוש לאיסור שנראה כלש אז לאלא אז ברור שמר אז רגע אני אגיד את זה ככה אני חושב שקודם כל אבל אם עשית הרבה מים יפה אז קודם כל אז אני רוצ להגיד ודם כל לכל הדעות גם לפי הרב עובדיה פה לכתחילה עדיף להכין תחינה לפני שבת שלאש תחי הרז ככה הסביר זוכר ששור הכות מסביר את ה הקולינרית גם בשביל לחזק את ההלכה והוא אמר שפים ובאמת בחינה יותר טוב תת לה זמן להיפתח ני לא ה מחזקת אב הוא אמר בשבת שם אבל או אז רגע אז שלב ראשון אידיאלית אנחנו מכינים תחינה לפני שבת לא הכנו לפני שבת מה אפשר לעשות אז יש פה בעצם מה שאני רוצה לעשות זה לא להגיע למצב שבו זה מתקשה תוך כדי ולכן יש אפשרות לעשות קודם את המים ואז לשים את התחינה ואז על ידי זה אני רואה כל הזמן שבעצם כמות המים היא גדולה יותר מכמות התחינה ואני לא מגיע לשם או מי שמכירה ויודעת להעריך גם בלי זה יכולה לפי אלקות יוסף לשים גם כמות גדולה של לשים תחינה ולשים עליה כמות גדולה של מים ולערבב ככה שלא יהיה שום שלב בדרך שבו זה מתקשה ברגע שעושים באופן הזה אז יצאנו מהמחלוקת יצאנו מהספק עוד פעם לכתחילה לפני שבת בדיעבד לא הכנו לפני שבת אפשר להכין באופן הזה יש מהפוסקים האשכנזים שיגידו לעשות את הלישה בשינוי כלומר לערבב לא כמו שמערבבים רגיל אלא בשתי ערב כלומר לערבב באיקסים אבל אה לספרדים ודאי ש לא צריך להחמיר בזה ואפשר באופן הזה להכין תחינה בשבת אז זה לא כשר לאופן הכנה ביום ח אני נגיד התרגלתי כבר בגלל ש הרגלתי להכין את התמד כזה לא מש לא לא זה לא ישפיע י לא ישפיע אה עכשיו בוא נחזור לסלט ביצים א וגם סלטונה שאלה מה קורה עם החריף בסוף יש אחוק כ לא יודע אני לא יודע אעם הסלט ביצים הולך עם היוגורט עם הסרוק זה נראה לי שייך לתחומים [מוזיקה] אחרים איך אנחנו מגדירים מה [מוזיקה] אנח נראה לי שגם פה חזרנו לשאלה בעצם וזה גם קשור לסלט ביצים אני אגיד ככה גם בסלט ביצים שוב השאלה מה תהיה התוצאה הסופית של מה שאני מכין עכשיו אם התוצאה הסופית של מה שאני מכין עכשיו זה שמשהו יתגבש גבל על ידי הפעולה שעשיתי אז אסור לי לעשות את זה בשבת עכשיו זה מאוד תלוי בצורת ההכנה ובתוצאה הסופית יש מי ששמה הרבה מיונז וגורמת לזה שהכל בעצם נדבק על ידי המיונז והופך להיות עיסה אחת אזה באמת יהיה אסור יש מי ששמה מה יש מי ששמה מעט מיונז ומה שיוצא לה זה סלט שיש בו סלט ביצים עם טעם של מיונז היא לא רוצה שה מיונז ידביק את זה הכל תלוי בדרך הכנת הסלט שאלה איך אנחנו מכינים את הס נו מסים בצ אז רגע אז הדוגמאות של גבינה על גינה עים זחוק של המה שאמרנו החומוס ו השאלה תמיד תהיה האם הדבר הזה עושה את זה יותר מוצק או יותר נוזל אם אני עושה את זה יותר נוזל אין לי בעיה אז המו ד בה לא המו העושה את זה זושה לאג השקיע ב כן מות חינה לחומוס אבל לא הפוך רגע אז אני אגיד רק על הדוגמה שהבאתי בהתחלה של המטבוחה והחומוס הרב אריאל שם הלכנו הבחור הזה הלך עם הצלחת לרב אריאל אמר לו הרב לערבב את זה עם זה אפשר או לא הרב אריאל אמר לו זה באמת בעיה אין בעיה באמת בעיה במן למה למה כי שמה מה מה שקרה זה שהיה מעט נוזל במטבוחה לא היה הרבה נוזל מבוכה וה חומוס היה חומוס תעשייתי כזה שאתה מוציא את הקף אתה צריך לתת תפיקה חזקה כדי שהוא ישאר ב צלחת וערבוב שלהם רק גרם לזה שזה נהיה עיסה מוצקת מוצקה יותר שמעורבת ולכן זה בעייתי ע אבל זה גם בלי לערבב את זה זה עושה דברים כאלה זה לא צריך לערבב כדי להגיע לשם בעיה הייתה שהמוח הייתה נוזלית לא היייתה נוזלית מדוחה לא כות לא זה אומר שהא דקה לא הייתה נוזלית כי אם היא הייתה נוזלית לא הייתה בעיה אז אני אומר העיקרון הזה צריך להוביל אותנו בכל סוג של תערובת שאנחנו עושים אם עכשיו אנחנו יוצרים גוש מ משהו ביחד זה אסור אם עכשיו אנחנו מפרידים זה גורום לזה להיות נוזלי יותר אז מותר לעשות את זה עכשיו נכון שיש מקרה בעיניים ויש מקרים של ספק יש מצבים שזה לא חד משמעי וברור לא שמעתי שיש סלט צלחת אנילא כ פשוט כול ברור לא לא ברור ש שאני תוך כדי האכילה והפעולות שאני עושה פעולות אכילה ואני לא מערבב אז אין לי בעיה הבו הבעייה היא כשאני עושה באופן אקטיבי ערבוב של משהו אחד עם השני א הסוג פרון שוב זה יהיה תלוי עוד פעם המילה סחוג מצטיירת לכל אחת בראש בצורה קצת אחרת זאת אומרת יש כאלה שש יש אחת שיש לה בראש את סחוג יוחאי בצנצנות זכוכית זה נראה בצורה אחת יש אחת שיש לה בראש א זחוק שהוא נוזלי יותר זה לא משנה בכל מקרה שאתה מרבב כו הוא לא משנה את המרקם של ה מה שלא שמת בין אם זה יוד בין אם זה גבינה בין אם זה לא יודעת מה זה לא משנה לו את המרקם המרקם נשאר אותו דבר תלוי כמה צמה לא מ זה לא משפש כן שם את זה לדבר השאלה זה מה קורה אעם המרקם נשאר אותו מרקם זא האמת כנראה ש אז עכשיו אז רגע אז אני רוצה אני רוצה להגיד רק הלכה למעשה שנייה אחרי שדיברנו על הכלל אני רוצה להקריא כמה דוגמאות תראו שאפילו האשכנזים המחמירים יש להם פה כמה סלטים שהם לא יטרו עליהם [מוזיקה] אי זה אגב אגב מסורת מהבעל שם טוב זה מסורת מה זה פשוט זה מה שהיה להם זה מה שהיה להם יש מסורת יש מסורת בשם הבעל שם טוב שהבעל שם טוב היה אוכל בכל שבת בבוקר צביבל מתאי צביבל מתאי זה בצל עם ביצה כן ככה מקובל מהבעל שם טוב ולכן חסידים כלומר סלט ביצים עם בצל פשוטט בי ולכן חסידים מקפידים ואגב שימו לב תראו עד כמה הוא כותב כאן ארוחות שבת כן אשכנזי הוא כותב הבא להכין סלט ביצים עשוי מביצה מפוררת שמערבים בבצל קצוץ ושמן טוב שייעשה שינוי בסדר נתינת השמן לביצה והיינו שייתן תחילה את השמן ואחר כך את הביצה ויעשה שינוי גם בגיבוי שגבל שתי וערב ורבים נהגו להכין את הסלט הזה ללא שינוי אז הוא מביא פה ביערה הוא כותב ככה מנהג זה נפוץ בכלל ישראל מקדמת דנה ככה היו נוהגים להכין סלת ביצים ומצינו שנחבט בזה כמה מגדולי האחרונים ועלו בזה סברות שונות והנראה שהסבר להקל בזה כי דברי הרב שלומה זלמן אורבך המובא בשמירת שבת כלכתה הוא מביא פה כמה סברות למה אפשר להקל בזה זאת אומרת וזה פה הטוויסט קצת הוא אומר עקרונית סלת ביצים לפי הקריטריונים שדיברנו הוא היה אמור להיות בעייתי בכל זאת נהגו להקל יש סיפור מפורסם שפעם שאלו את הרב את רבי שלמה זלמן שאלו אותו האם מותר להכין דיסה בשבת באיזשהי צורה ויש כאלה שאומרים אולי הסיפור היה ממש על סלט ביצים אז הוא אמר רב שלום הזמן נה כן איך אני יודע כי אמא שלי הייתה עושה את זה ו ובעצם הוא רצה לבסס בזה את היסוד הזה של להגיד יש פה אישה יראת שמיים שככה עשתה אני סומך עליה שיא עשתה כמו שצריך שעשתה על פי הלכה גדל בגרמניה הוא אמר שכל הלכות הכ חוץ מאשר לחות קשרות לחות שבת כזה אנשים ים וא אמר מי שבסופו של דבר ב ה הרב לשוב ללחות פן זה האישה ולכן ללחות שבת לחות ר את המשפט הזה מופיע בדברי הפוסקים כן ככה המשפט מופיע בדברי הפוסקים אלא מה שלצערנו בדור שלנו המסורות קצת התנתקו במיוחד אצל האשכנזים שעברו שואה בדרך ולא לא פשוט ש והספרדים שנו לאר כן וגם התמנים התמנים שגזרו להם את הפאות כן כל המה שעברנו בדרך זה מותרות אז זה ברור שזה קצת יותר מורכב כן אם אמא שלי הייתה האמא של רב שלומה זלמן אז א הייתי יכול להגיד לאמא שלי עליה שלום היייתה אה בדרך כלל כשאני התחלתי לללמוד בישיבה היא היייתה סובלת בשבתות שהייתי חוזר הביתה מהישיבה כי כל פעם הייתי מגיע עם איזה חומרה חדשה שהיא לא שיערה ולא תערה שיכולה להיות חומרה כזאת א אשריה אבל ברוך השם היא א בדרך כלל קיבלה התחרפנה בהתחלה אחר כך אמרה טוב מה אני אעשה הישיב בוחר א הודיע שככה עושים אז ככה עושים א אבל זה אני חושב שזה דוגמה טובה לזה שבאמת הלכתית במה ש בכללים שאמרנו זה הה נראה לנו לא הגיוני בפועל רב שלמה זמ היה אומר אפשר להכין סלט ביצים בשבת מכינים סלט ביצים בשבת מהי לנ איך מכינים סלט טונה לא אפשר להוסיף דברים אבל כילו הבסיס סי אז אז שוב העיקרון יחזור לאותו עיקרון כלומר אם עכשיו א כן הוא אפילו אומר על זה סלט טונה סלט העשוי מדגי טונה טוב פה זה הצל תונה יותר משוכלל סלט העשוי מדגי תונה הוא ביצים מפוררות ו מיונית דינו כדין סלט ביצים אותו דבר כן להתיר להתיר להכין אותו בשבת אז זה בכללים העקרוניים כן אבל פה הוא אמר שאפילו בזה אפשר אפילו שזה לא בכלל העקרוני הזה גם עדיין אפשר לעשות את זה זה שייך לתוכן זה כבר לא נכון טוב יש פה עוד הרבה הרבה סוגיות שלא דברנו עליהם ואני חייב אמרתי שאנחנו דבר על רפואה בשבת נשארו לנו כמה דקות אז אני חייב יש פה שוב יש פה עוד הרבה דוגמות סתם אני אגיד לכם שיהיה לכם רעיונות רעיונות לסלטים לשבת יש פה סלט גזר סלט קרוב וגזר סלט תפוחי אדמה תחינה עם חזרת א כן כן יש גם כאלה זה נכון כ אני זוכרת שקרת שספרו כל הסיפור הזה של המיונז יש שם כאילו רתי דיו ורא רב למה דווקא מיונז מה זה למה דוקא עם מיונז ש מונז מדביק ואז שוב זה סורים אחרים כילו לא רק כל מיני כמו מה לא זוכת אני זוכרת הבונה היח שאני זוכרת כי זה היה יחודי אבל ה טו צריך לראות את הדוגמות הספציפיות אבל א אני לא יודע להגיד עעל על מיונז ספציפית ביחס לאחרים לא יודע אם מיונז הוא שונה יכול להיות טוב אז רק בכמה משפטים לגבי ענייני רפואה בשבת אני רוצה להגדיר כמה הגדרות חשובות כמו שאמרתי פעם שעברה בסיום השיעור יש לנו משפט שחז אומרים לגבי מצבים של ספק פיקוח נפש בשבת השואל ער איזה שופך דמים ונשאל ערי זה מגונה אמרנו ש יש לנו מצב אם יש ספק אין ספק ולכן לא הולכים לשאול את הרב בשבת כשיש מצב של אולי פיקוח נפש לא הולכים לשאול אלא קודם כל פועלים עכשיו אני רוצה רגע להגדיר הגדרות כמה לסדר לנו קצת בהגדרות יש הגדרה שהיא חולה שיש בה סכנה חולה שיש בו סכנה זה לא הגדרה של מצב של פיקוח נפש מצב של פיקוח נפש זה המצב הבהול שאומר אני עכשיו נתקלתי בסיטואציה אני צריך לפעול זה ברור שבפיקוח נפש אני מחלל שבת אין לי ספק אני מקווה ש אף אחד אין סימן שאלה בדבר הזה אבל גם חולה שיש בו סכנה שזה אומר שהוא יכול להיות כבר לאורך זמן במצב הזה יכול להיות שזה חולה סופני לא עלינו והוא חולה שיש בו סכנה לאורך זמן אנחנו עושים עבורו פעולות האסורות בשבת א באופן כללי כן כל הפעולות הנצרכות לו עכשיו כשהוא זה חולה לאורך זמן זה נהיה קצת יותר מרוכב אני לא אכנס לכל הפרטים אבל נגיד לצורך העניין לא מזמן שאלה אותי מישהי שעובדת באיזשהי מחלקה עם חולים סופניים ורוב פעולות שם עושים עבור החולים הם פעולות שהם מותרות בשבת אבל האם מותר לה למשל להדפיס את הכל כן צריך להדפיס מדבקות לתרופות האם מותר לה להדפיס את המדבקה לתרופה זה לכאורה משהו שהוא לא קשור באופן ישיר לחולה שיש בו סכנה פה א ולכן אני חוזר רגע למציאות החיים שלנו במצב שיש לנו ספק פיקוח נפש ה מתגלה לנגד אינינו מצב שיש לנו עכשיו ספק פיקוח נפש כמו למשל לפני הרבה הרבה שנים תערכו אצלנו זוג חבר היה להם תינוקת בת כמה חודשים ו חצי שנה משהו כזה ופתאום רואים שהיא מתחילה להשתעל ומפסיקה להשתעל ואז אנחנו קולטים שמשהו עובר עליה כי אני במצוקה ו הפנים שלה מתחילות להחליף צבעים כפשוטו כן לא בזה אז אמרתי לאבא אמרתי לו בגלל ש לנהל את הסיטואציה הבנתי שאני יוכל לטפל בזה יותר טוב מאש אמרתי לו ל הקשר למדה הוא התקשר למדה בזמן שהוא התקשר למדה אני תפסתי את התינוקת עשיתי לה מה שעשיתי א והיא שפריצה החוצה מתוך הפה קליפס כזה קטן לשיער שהיה תקוע עלי בפנים א ברוך השם היום הי אמא לשני ילדים לפני שבוע היה בריט לבן השני שלה א אז היה שווה להציל אותה כן זה מצב של פיקוח נפש שבו באותו רגע אנחנו חייבים לעבוד על אוטומט ולא להתלבט כלומר לעשות את כל הפעולות כרגיל להתקשר לא להתחיל להגיד טוב אני ארים את הטלפון בשינוי בזמן שאתה מרים את הטלפון בשינוי ההיא מאבדת עוד נשימה להרים את הטלפון להתקשר כרגיל לעשות כל כל פעולה שאני צריך לעשות וחושב שאולי יכולה לעזור לעשות אותה כרגיל לא [מוזיקה] להתלבט אני מסכים אני רוצה להגיד אבל אל תחשבי על זה אל תעשי את החשבון הזה לא לעשות את החשבונות האלה בזמן הזה של הפיקוח נפש המיידי לא לעשות שום חשבון בכלל רפה קטנה בית ח גיד אתה לא יודע תצליח לה התשובה היא חד משמעית כן כן כן כן זה דיוון ארוך ומעניין אבל לא נכנס אליו כרגע נכון נכון ון אבל בשריפה שפורצת בתוך העיר חד משמעית לכבות להזמין כן אבל המציאות שאנחנו חיים ביום הי שזה תמיד עלול לפגוע באנשים צפופה יש אנשים שמסתובבים יש לפעמים בלון גז שהפיצוץ של הבלון יעוף למרחק כל מיני דברים כאלה אנחנו לא לוקחים סיכון אז זה שהפעם שכמי אומרים לנו שקוראים לגוי ואומרים לו כל ה מכבן מפסיד זה לא רלונטי זה יהיה רלוונטי אולי במציאות שבה אני האש מאוד תחומה ואני אין לי שום חשש שזה עכשיו יכול להתפשט או לפגוע במישהו אז אני עדיף לעשות את זה בצורה אחרת אבל זה כמעט ולא מציאותי בחיים שלנו כצי בחיים שלנו היום כמעט בכל מ ו זה פיקוח נפש וצריך לכבות כן לא להתלבט אלא לכבות למשל כן וכן זו הדרך מיליון דברים יש לנו בלון גז מחובר לבית הכל אה אז זה מצבי פיקוח נפש שם מיידיים שבהם ברור לנו אבל אני אומר גם מעבר לזה גם המצבים שהם מעבר לפיקוח נפש מיידי לטובת חולה שיש בו סכנה גם ם החולה שיש פה סכנה הסיטואציה הזאת הא סיטואציה מתמשכת אנחנו מחללים עבורו שבת בייסורים דאורי אז כאילו מותר להכניס את המדבקות זה קצת יותר מורכב אז וזה זה בדיוק החילוק האם הדבר הזה נוגע ישירות לחולה או לא פה זה כבר נהייה יותר מורכב חולה שיש בו סכנה הגמרא אומרת על יולדת כן יולדת שהיא סומה כלומר היא עיברת ועכשיו היא צריכה ללדת בשבת והיא מבקשת שידליקו את האור אז חזל אומרים לכאורה מה זה מדליק את הור הא לא רואה לום זה משנה אם הדליק את הור או לא אבל זה מיישב את דעתה למה אז זה או שזה מישב דעתה כי הצוות יודע לעבוד יותר נורמלי כשמדליקים את האור או ש אם אפילו רואה איזה שינוי גוון זה מרגיע לא משנה מה אנחנו מדליקים את האור כדי ליישב את דעתה עכשיו ישוב הדעת שלי יולדת זה סוגיה בפני עצמה האם הוא מתרחב לכל הסוגיות הל חיות או לא זה לגבי יום כיפור ש פעם אמרו שתינוק ש כא יל ת שיש חוםש שיש ב קנה כי זה מסוכל ש חום ולכן מותר לי בעצמי וני לא צכ לבקש לד ללח לי ישח ס אז רגע אז שנייה ר לפני שאנחנו עוברים להגדרה הזאת אני רוצה לסיים רגע הגדרה ראשונה הגדרה הראשונה שהגדרנו זה חולה שיש בו סכנה חולה שיש בו סכנה אנחנו עושים עבורו הכל לצורך העניין בהקשר של יולדת למשל אם אנחנו חוזרים לסוגיית יולדת יולדת מרגע שהיא בתחילת הלידה כלומר ברגע שהיא בהגדרה שלה אני חיל לפני כן אם עכשיו היולדת מתלבטת האם לנסוע לבית חולים או לא אסור שהשיקול שיכנס לתוך ההתלבטות שלה זה השבת כן היא לא יכולה להגיד לעצמה עוד חצי שעה יוצאת שבת יאללה אני אמשוך עוד קצת זה גם לא זה לא ממש סיירים זה לא באמת סירים נכון זה כאילו זה זה זה יעצור עוד מעט זה יפס והיא מושכת עוד חצי שעה לא אם לא השיקול של שבת הוא לא שיקול השיקול צריך להיות האם עכשיו היה יום חול האם הייתי נוסע כבר ל בית חולים בשלב הזה או לא אב לפי זה להחליט לפי זה להחליט פ סוע שתי ובסוף זה ח זמן טולא דעתי אם אני אלך ברגל ופתאום ארים א אי בסופו של דבר אםם אם את ביום חול באותה סיטואציה היית מחליטה לסוע גם בשבת עשי אתזה באותו אופן ממש מל לכן אני אומר לא להתבלבל לא להכניס את השבת בתור שיקול אנבר כולם יים תינוקות בחוץ רק ביום כיפור הייתי היחידה שתחילה זה באכ כ להפך זה מה שאני רוצה להגיד אין ספק אין ספק ברגע שאנחנו מתלבטים האם לסוע או לא ויולדת אומרת אני מרגישה שאני צריכה לסוע לבית חולים זה מה שצריך לעשות בסר לגבי השאלה איך לסוע אז יש פה חילוק אחד בין יולדת לבין שאר החולים שיש בהם סכנה בחולה שיש בו סכנה רגיל אנחנו רוצים להגיע לבית חולים כמה שיותר מהר בצורה הכי מהירה ופשוטה ביולדת לפעמים יש לנו זמן היולדת היא בלידה היא מכירה את עצמה כבר היא יודעת שהיא לא יולדת כל כך מהר או שהיא יודעת שהיא ב שלוקח זמן עד שהצירים מתפתחים ואז הי יכולה להזמין נהג גוי יש עדיפות בזה שהיא תזמין נהג גוי אבל עוד שוב פעם כל זה בתנאי שזה לא פוגע בשום דבר לא בטיפול ולא בהגעה לבית חולים ולא בזה שנכנס יותר ללחץ בגלל זה אלא הכל בנחת ום כבר לפני כן התארגנו הבעל כבר ב בטלפון של נהג גוי יש לעזר מציון כזה שירות עם נהגים גויים רגע אז אני אומר אם הכל בנחת ואין בעיה אפשר להזמין גוי אבל אם עכשיו יש איזשהו חשש או איזשהו זהו האישה היולדת אומרת לא יודעת אני אני רוצה עכשיו לנסוע להזמין אמבולנס מיד ואמבולנס כמו שכבר אמרנו עדיף על אופציות אחרות בגלל שהוא יכול לחזור גם והוא לא לא מחלל שבת בעצם החניה שלו וכולי לכן אמבולנס פשוט גם י שם צות רפואי מר מהר מותר ואף מצווה כן מלא רק אם היא לא רוצה אם היא מעדיפה את אמא שלה על פני בעלה אז שיפטרו את הבעיות בשלום בית אחרי הלידה סתם לא ברור שאם היא מעדיפה מלווה אחרת אז זה וודאי בסדר אבל היא חייב להיות למלווה לפחות מלווה אחד כן ממש ש הפוסקים מתקשים על זה שיהיה מלווה שהיא לא תגיע לבד אה אני חוזר רגע להגדרות אז זה חולה שיש בו סכנה לעומת זא יש לנו חולה שאיין בו סכנה שזה הרבה הרבה דרגות חולי שבהם יש לי איזשהו צורך רפואי אבל אין סכנה פה אבל כן יש צורך רפואי למשל חולה סכרת שהוא בשלב המאוזן כן הוא עכשיו מאוזן הוא נקרא חולה שאין בו סכנה כי הוא עושה עכשיו ה הוא נמצא באיזשהו אופציה שיכול להיות שהמצב שלו יחמיר אבל הוא כרגע הוא לא הוא מאוזן בסדר א אז בחולה שאין בו סכנה גם פה אנחנו מתיירים איסורי דרבנן עבור אותו חולה לעומתו יש לנו גם אדם שהוא נפל למשכב או מתחזק והולך כבריא זאת אומרת יש לנו איזה קטגוריות של כזה קצת לא מרגיש טוב כן הקטגוריות ה בסדר אני מצליח לסחוב אבל לא נעים לי ובהם בעצם עיקר האיסור עיקר הנפק מינה המעשית של זה שבכל המקומות האלה אנחנו לא לוקחים תרופות כן יש לנו גזירה שנקראת איסור שחיקת סמנים גזרת שחיקת סמנים ומשום הגזירה הזאת משום החשש שיבוא לשחוק ממנים אנחנו לא לוקחים תרופות סתם ככה הרב עובדיה פוסק להקל וחלק מהאשכנזים גם פוסק להקל במשחי כאבים הרב עובדיה אומר אם אני לוקח אקמול שמטרתו רק לשכך כאבים ולכך הוא נוצר מותר זה לא תרופה שנועדה לה וזה הסייד אפקט שלה אלא זה המטרה של התרופה אומר הרב עובדיה מותר פוסקים האשכנזים מחמירים בזה יותר אומרים גם משכחי כאבים כן כמו שנאמר אצלנו בפולניה סבול בשקט א אז גם אם זרג משכח כאבים לא לקחת רגע מה למה למה לא כאילו מה הבעייה גזרה שמ יבוא לשחוק סמנים כלומר פעם תרופות לא היו מוכנות לנו בכאלה היה צריך לשחוק אותם ולכן שחיקה איסור דאורייתא של מלאכת תוכן ולכן להגיד שהום אין שחיקה היום יש גם היום יש כמו לא אבל יש הרבה תרופות ש גם גם שמכינים אותם אבל גם יש תרופות שממש היום תוכנים אותם גורסים אותם עושים להם כל מיני פעולות נגיד הקפסולות שמה שוב זה גזירה כללית זה גזירה של חזל שהיא כללית על כל כל דבר שהוא רפואה ואם אדם לא יקח ואז הוא יפול למשקה אז אז אז אוקיי אז זה הגדרה כזאת אם אדם הוא נופל למשכב כלומר הוא אם הוא לא יקח את התרופה הוא עכשיו נהייה חולה או שהוא כבר חולה או שאם הוא לא ייקח אותה הוא יהיה חולה בעתיד במקרה כזה הוא נקרא כבר בקטגוריה של חולה שאין בו סכנה מתקרב לשם יכול לקחת את התרופה תרופה לא כל רה תרופה כל תרופה כן כל תרופה כל בן אדם שלוקח תרופה הוא יכול להיות עכשיו א יש נגיד נגיד מיגרנה בסדר לצורך הענין מיגרנה זה אז לא אז זה מה שאני אומר אם המיגרנה אם אם מישהיא יודעת על עצמה שהיא אם היא יודעת זה עובר חצי שעה שעה וזה עובר לי אזו תקח תרופה אבל אם היא יודעת שאם עכשיו היא לא תקח כדור אז הא רק התפתח ובערב היא כבר מושבתת במיטה אז היא יכולה לקחת כדורש סובלת בשבן ש הלה טובה השאלה טובה חזל עדיין גזרו חזל עדיין גזרו כן איו קבוע בכלי בום ש שיש לי ע הקרון הרבה פעמים כמובן מהל שבת מה לא לא אבל בגלל שה י ה אז פעמים א להג שכאילו לא הסיקה את הפול יתי ם מותר כל יוד יד ג אז בוא נגדיר פה כמה הגדרות קודם כל קודם כל ילד בהגדרה באופן כללי ילד והכוונה פה ילד זה עד גיל שבע ש הוא בהגדרה חולה שאין בו סכנה זאת אומרת חולה שאיין בו סכנה זאת אומרת מבחינתנו גם אם עכשיו הוא לא נופל למשכב או לא זה עצם המציאות עצם זה שהוא יש לו צרכים כילד הם כמו צרכים של חולה שאין בו סכנה ולכן יהיו פעולות שיהיה מותר לנו לעשות עבורו בגלל הצורך של ולכן למשל ילדים יכולים לקחת תרופות בכל מצב ההגדרה שלו היא הגדרה הלכתית של חולה שאין בו סכן ולכן גם אם הוא לא חולה וכל ולכן אם יש לו צורך כל שכן אם הוא חולה אם יש עכשיו דלקת גרון לאחת הילדות הא יכולה לקחת תרופה בשבת ולכן גם היא יכולה להתחיל את האנטיביוטיקה בשבת עשיו אני רוצה להגיד יותר מ זה גם מבוגר שאם הוא לא יתחיל את האנטיביוטיקה בשבת זה ידרדר את המצב שלו כלומר הוא צרך להתחיל אנטיביוטיקה עכשו כי אם הוא לא יתחיל עכשיו זהלא יה טב אז גם הוא לא התחיל לפני יכול להתחיל בשבת כל מה שהפסים אומרים לא להתחיל בשבת זה במקרה שבו הוא לא זה לא היה קריטי יש לו למשל איזה זיהום באור והזיהום הזה הוא דחף הוא לא התחיל עכשיו לא התחיל אתמול לא התחיל שלשום עכשיו פתאם בשבת הוא החליט שהיום הוא רוצה להתחיל אומר לא זה תחכה למוצא שבת באופן כללי במשחות בצרכים רפואיים אנחנו שתי אפשרויות הרב עובדיה אומר למרוח עד שזה יבלה לגמרי ברור ז שמתי לרזה רפוא שזה לא יבלה ב ככה רגע אופציה ראשונה רב ובדיה אומר שהיא בלה לגמרי באור זה במקרה של משחה שיש לה צורך רפואי אופציה שנייה שזה גם האשכנזים מסכימים לה זה לשים בנגיעה מבחוץ בלי למרוח בכלל כן למשל הקלאסי כן איך שמים משחות לתינוקות אז שמים בנקודות אש חיטול למרח את זה לבד אבל הרב זה משו כדי לא להגיע למצב של ממר נכון מבחינת רפואה כל בקריטריונים שמה שאמרנו בהגדרה שעכשיו הוא חולה שאין בו סכנה הוא יכול להשתמש בתרופות אז כן אז הוא יכול לעשות את זה באופן הזה בקיצ שזה משהו שהוא הרבה זמן כן נכן אפש שם יש ילד בן ש שהוא פם זמן כאילו השאלה ח אכ גדול או שגי זה לא רפו אני חושב שזה כן קודם כל כל גרון יכול להיות שאנחנו נגדיר אותו כמאכל בריים כי יש גם אנשים סתם ככה לוקחים אותו כדי להרגיש יותר טוב זה יכול להיות שאפשר להגדיר אותו באמצע וגם אני חושב שאפשר לטעות להקל אם יש לו הרבה פעמים צורך בזה והוא עוד לא מספיק חזק גופנית כדי לא להיות צריך את זה אז הוא עדיין נמשך לקטגוריה של ילד מה יהיה בהמשך זה צריך לראות לפי ההתפתחות כןנ שאלה טובה מה לגבי כל הויטמינים וכל התוספות תזונה למיניהם וכדומה אז יש לנו הגדרה בחז שנקראת מאכל בריאים מאכל בריאים זה אומר דבר שלא רק חולים לוקחים אותו אלא גם אנשים שרוצים לחזק מזגם ככה זה נקרא כלומר הם רוצים להרגיש יותר טוב ולחיות יותר טוב נגיד ויטמין c יש כאלה שלוקחים ויטמין c רק שהם לא מרגישים טוב יש כאלה שלוקחים קבוע ויטמן d או כל מיני תוספת תזונה למיניהם את כל אלה אפשר לקחת גם בשבת בגלל שהם לא בהגדרה של תרופה יש פוסקים שמחמירים בזה אבל נטיית גם שמרת שבת חתה וגם הרב ובדיה להקל בזה שכל דבר שהוא תוסף תזונה שהוא לא לא רפואי אפשר לקחת אותו עכשיו שימו לב שיש דברים שהם כן רפואיים בזה זאת אומרת לא הכל א הוא שזה טבעי כן גם בדברים טבעים מסוימים הם רפואיים לכן צריך לשים לב אבל יש דברים שה כןלא לא מזמן למשל מה לא מזמן למשל לקחת לפתוח את זה נגיד מגנזיום מאוד עוזר לדברים מסוימים כ זה ממש כן עכשיו השאלה ה אני חושב שזה לא למרות ש רפים ממליצים על זה כלומר למרות שזה לא רק המלצה של התזונאים הטבעוניים אלא גם הרופאים ממליצים על מגנזיום אני חושב שזה מאכל בריים כי כן כי גם אנשים יותר מזה גם את יכולה להביא ראייה לעצמך אם את אומרת אני האם אני לוקחת מגנזיום רק שיש התכווצות או שאני לוקחת תמיד אם אני לוקחת קבוע זה אומר שאני הכנסתי אותו לקטגוריה של איזשהו דבר ששומר עלי בריאה ולא של מה שבא לעזור לי כשאני לא מרגישה טוב ולכן הוא בגדר מאכל ברי א א אחד מבחינת הזה אבל בסדר זה כן כן הרב אני שמעתי קראתי איפשהו שטיפות עיניים אה מותר לשים בשבת כי עיניים ישרות ללב נכון הגמרא אומרת שמחלה בעין היא מסוכנת יותר כי יש לה קשר ללב אנחנו לא יודעים להוכיח את זה מדעית היום אבל היות וכך אז אנחנו נזהרים יותר בדברים שהם קשורים לעיניים כאילו טפות אנטיביוטיות כל הזהר בשבת בכף גם טפות נגד אלרגיה יש צורך לקחת כן אפש גד אלרג גם ב וגם שוב זה יחזור לשאלה מה האלרגיה הזאת תעשה יש מי שאלרגיה רק תעשה קצת לא נעים ואפשר לעבור את זה ויש מש רגע תשבית ואז אני לא חושב אני חושב שאנטי היסטמינים הם ממש עושים פעולה בגוף זה משהו קצת אחר אני רוצה רגע אבל פה ש קחת כל ום עדיין בש אז יכול להיות שזה יהפוך באמת להיות משהו אחר זה לא מאכל בריים אבל זה כן כשאני יש לי צורך או כמו שאמרנו שזה מאכל בריים או שיש לי צורך רפואי כן הדוגמה הקלאסית תמיד זה גלולות למניעת הריון גלולות למניעת הריון אנחנו לא נגיד לאישה להפסיק לקחת אותם בשבת כי אז קבל הרבה שאלות לחתות במקומות אחרים אז לכן כן להמשיך לקחת אותם כרגיל כי כל תרופה כל תרופה שצריך לקחת אותה ברצף להמשיך לקחת אותה גם בשבת כן יש מריש מרים ש במת יש ם תכונות של מוע גיד אני לא חושב שגזרו על זה נראה לי שאפשר ישים שממש מקלים על כלים ש אני לא לא מכיר פוסק שעשר אז זה יהיה מותר מר לש על בג עכן על הגוף שוב לא על הבגד על הגוף ל הבגד אסור על הבגד אסור מישהו מוליד זה סוגיה שדיברנו עליה פעם אחד השיעורים אבל על הגוף כן א על הגוף על הגוף כן לציצי אם המטרה היא יריח של זה אם המטרה היא ריח יש לי בעיה לא אז לכן הפטרון הוא פותח אתה לא יכול לשים לור כי זה ס אז הפתרון הוא לשים לפני שבת על איזשהו בד או משהו כזה לשים את זה בתוך שקית או מקום סגור ואז לפתוח את זה בשבת אני רוצה להגיד משפט אחרון רק בעניין א מה אה שואלה את המדחום רגע אז רק אני אחזור אז מה ד בה שה לא המה לקחת כתי לקקל אותה ברוך השם אבל אני וצה לעצמי מותר בכלל להכי אות בש הם מותר אז רגע אז אז קודם כל בגלל שאנחנו הופכים את זה לנוזל בגלל שאני הופך את זה לנוזל אין לי בעיה אני הופך את האבקה לנוזל אין לי בעיה אפשר להכין את זה בשבת כי אני הופך את זה לנוזל אז למה אס כי זה מצד תוכן זה לא לא ב שזה בתוכן אבל שניה רגע לפני שני מתפזר אני לא לא רוצה לפספס את השאלה אה לגבי אני מזכיר שני דברים אחד ילדים הם לא גוי של שבת לא עושים איתם פעולות שאסורות בשבת גם לא להדליק מדחומים אם צריך מדחום אז אז שוב זה תלוי בהגדרה אם ילד הוא חולה שאיין לו סכנה ועכשיו מאיזשהי סיבה וזה מה שרציתי להגיד גם באופן כללי יותר יש מצבים היום שבהם אנחנו לא יודעים בוודאות למשל חזל אמרו ש שבר הוא נקרא כנה ש סכנת איבר כן שבר ביד הוא נקרא סכנת איבר הוא לא בהכרח מסוכן אבל היום רפואית הרופאים אומרים גם מצב של שבר להגיע לעשות צילום למה כי לפים זה יכול להשפיע עד דברים לפעמים משתחררים כל מיני אנזים בגוף שעלולים לפגוע לפעמים יכול לקרות כל מיני דברים להגיע אז נכון שזה לא דחוף אני לא צריך לסוע כן פעם בלפני כמה שנים אחת הבנות שלי נפלה לפני שבת בשבת ראינו ש התנפח לה ככה פנס יפה בעין הלכתי איתה ברגל למעייני הישועה הייתי בטוח שיעצרו אותי איך שאני אכנס עם כזה ילדה עם פנס כזה בעין הגעתי לשם הרופא שלח אותנו לצילום עכשיו אגב סתם מעניין דיברנו על זה מעניה ישועה אין מעלית שבת יש שם גוי או גוייה שמעלים אותך במעלית אז הגעתי עם הבת שלי מחלקת ילדים שם זה נראה לי קומה שבע אז הגוי העלה אותי לקומה שבע הרופא אמר רדו לצילום הגוי הוריד אותנו לצילום זה בלמטה עשינו צילום עלינו חזרה למעלה עם הגוי לקומה שבע ואז הרופא אמר טוב זה שום דבר אין כלום שיחרר אותנו הביתה עכשיוי אני לא יכול לרדת במעלית כי הבת שלי כבר לא חולה היא לא מוגדרת כחולה יותר הרופא אמר הכל בסדר אין שום דבר זה סתם נראה לא טוב אז היא לא מוגדרת כחולה אני ודאי לא יכול לרדת במעלית עד עכשיו יכולתי להעלות איתה כי הייתי מלוה שלה עכשיו אני לא יכול ירדתי ברגל שבע קומות עם העגלה בדרדור ה לא ה יכ נכון שוב מעלית שבת אם זה היה מעלית שבת כן אבל פה הגוי הפעיל את המעלית הוא הפעיל בשבילי אז זה קצת יותר אי אפשר היה לבקש מהגוי ככה לעשות ג לא זה לא עוזר כי אני כבר עד עכשיו יכולתי להשתמש בגוי הגוי עשה פעולה בשבילי עבור החולה עכשיו אין חולה אז זה יכול להיות שזה מועיל צריך לראות אם זה אם כבר גוי שיהיה עד הסוף ואז הוא היה עושה בשביל עצמו איך שהוא איך שהוא הם לא היו כאלה אדיבים שם עד כדי כך ל לש גו יכול לעשות פעו עצ אני ב חתי תה שומרת קר מישי ו והייתה אחת הרביה שהייתה שיחה טובה ישתבח שמו ממש רצתה לקחת אי במעלית הכל אז אמרה לי לכי לחברים שלי שמה המוסלמים יכולים להציע אותך כזה רחוק אמרתי להש גם ככה אבל היא ממש רצה לעשות הכל בשבילי בסף שח ם עם התינוקת אבל אני לא השתמשתי בשירותים שלה טוב אז זה קצת מורכב אני אין לי זמן להרחיב אבל יש דברים שכן יש דברים שלא נכון זה תלוי במה אז אז אני חוזר ואומר כה ככה אז אם עכשיו יש לי סיבה שבגללה אני צריך למדוד חום כי יש לי ספק וחשש שאולי החום גבוה ברמה כזאת שזה כבר נהייה מסוכן אני אעשה את זה נכון אני אשתדל להדליק את המדחום בשינוי אבל ואיין לי מדחום כספית לצורך העניין אז אני אשתדל להדליק את המדחום בשינוי ולמדוד חום אבל זה מגיע מהמקום שבו בעצם יש לי איזה חשש של ספק פיקוח נפש אם אין לי חשש של ספק בפיקוח נפשם אני אומר בס אני מכיר את הילדים שלי מעלים קצת חום הכל בסדר קצת אקמול והכל עובד או דברים כאלה אז לא אז פה אני לא יכול לעשות את זה זאת אומרת ההיתר מבוסס על זה שיש לי ספק פיקוח נפש אז זה הי כאילו היה לפסיה אז ש נולד אז תמיד הנו צריכים חזה ופעם אחת לא כזה אני יודעת שש זה משהו אחר פה זה הינו אפילו אזה 38 נכון בכל מצב שבו יש איזשהי התווייה שאומרת שאני חייב עכשיו במצבים מסוימים לבדוק אז ודאי שאנחנו נעשה את זה שוב זה יושב על ספק ח נפ שזה בסר אז בספק פיקוח נפש ואת דדי ואם תגלי שזה 38 אז תגידי אוקי פ שאלה מה ההשלכה של זה מה המשמעות של זה מבחינתך [מוזיקה] נכון אז אז אוקיי אז לא אז באמת לא אם את אומרת אני אגיד עוד פעם בסוף בסיטואציה נכון שיש לנו גם נטייה מול הילדים שלנו להיות קצת יותר היסטרים אבל בסוף בסיטואציה שלי מול הילד שלי אני הסמכות ההלכתית עכשיו והסמכות הרפואית אני צריך להחליט עכשיו האם יש פה מצב מסוכן או לא עכשיו יש אמה יותר היסטריית היא רואה הילד שלה קצת עלה לו החום זהו בית חולים בסדר אז זה הגדרת הספק בפיקוח נפש שלה אנחנו לא מתווכחים איתה היא הגדירה שזה הספק בפיקוח נפש היא נוסעת לבית חולים זה ביתר יש אמא אחרת שעד שהילד שלה לא מפרכס על הרצפה וצועק אומרת הכל טוב מה הבעיה אין שום דבר לד ראשון כן אבל יש גם עניין שחשוב לי להבין שחום בגת לא הח ור לאפ ש את תגדירי האם יש פה חשש ספק סכנה או לא אם זה רק כדי כלת אם זה כדי לדעת מה הטיפול אז לא אבל אם זה ספק סכנה אז כן כו גם אם זה יהיה דוריתה אם אני אצטרך את זה בשביל הספק סכנה אני אעשה את זה נגיד שזה חולה שאיין בו סכנה לא אמרנו על ילדים חולה שאין בו סכנה כן נכון אז נגיד יש שמה יותר זה יהיה נכון זה יהיה יותר פשוט להקל בזה שוב יש יש פה עוד כל מיני פרטים שלא הספקנו לגעת בהם אבל כן יהיה לי הרבה יותר פשוט שם כן ועדיין לא עדיף לתת לילד שהוא מוד וגל חינוך ללחות פה באמת כבר לא לא בכלל לא טוב אנחנו מסיימים פה בעזרת השם סיעת דשמיה תודה רבה לכל המשתתפות בשיעורים האלו נגענו בתמצית של הלכות שבת אני רוצה להזמין אתכם לסדרה ארוכה א של לכות שבת במסגרת בית המדרש אבקשך בימי רביעי בבוקר בשנה הקרובה במסגרת השיעורים הרבנית נומי שפירה תלמד שיעור בפרשת שבוע ובמדרש על פי על הפרשה הרב שלומי שפירה ילמד פנימיות התורה ואני אלמד בעזרת השם הלכות שבת בהרחבה את מה שלמדנו בתמצית בשיעורים האלו נשתדל להרחיב להעמיק יותר לגעת גם בשורשי ההלכות במקורי הדינים כלומר מאיפה מגיעות ההלכות מאיפה מגיעים הרעיונות שאנחנו פוגשים בהלכות שבת וגם להשתדל לראות את המבנה ההלכתי של כל סוגי הלכות וההשלכות שלו הלכה למעשה בסוגיות השונות של הלכות שבת במלאכות כמו בישול מלאכות כמו בורר מלאכות כמו לש ו תוכן וכדומה כמובן הלכות שונות שקשורות להלכות שבת כמו מוקצה א לנסות להבין גם את המבנה ההלכתי וגם את הפרטים הלכה למעשה כמובן המחלוקות השונות והמנהגים השונים שבהם ג נהגו פוסקי ישראל וקהילות ישראל כדי להפוך את זה למשהו שנוכל להשתמש בו בעזרת השם בשבתות אז אתם מוזמנות להירשם בקישור המצורף השיעורים הם ללא תשלום למעט עלות סמלית בתחילת הדרך ואשמח לראות אתכם איתנו רבות בנות הוח ואת עלית על כולם