רע מבחין טוב. התבוננות בתשובה על חטא | אורות התשובה פרק ו, ז | שיעור 5 | הרבנית נעמי שפירא

[מוזיקה] הסיבה שאנ יש בתוכנו לפי מה שאנחנו בפסקה יש בתוכנו טבע טוב ויש נתירה ברנו זה שהרב רב חיים מסביר נפש החיים שכש לפני החט הרע היה מחוץ לאדם א על יידי אכילה אחילה צדעת אז הרע נכנס פנימה אז יש לנו התרוצצות בפנים היא לא בחוץ לנו היא בפנים ולכן אנחנו צריכים בפנים לעשות עבודה של התבהרות פנימית בשביל לשוב בתשובה איך בכלל חותי שמשהו נחלש האור והטוב וה אלוקיות והבהירות מטשטשת הנפש הכוונה בכלל האישיות נחלשת התודעה בהירה הבנה הכרה הזדהות השייכות האמון כן זה קורה לנו לא מעט פעמים או שאני אומרת לעצמי אני ממילא לא אצליח או שאני אגיד ממלא לא שבה כבר חטאתי אטעם או שאני אחשוב רגע הדתיים האלה בסך הכל הדת הזאתי רוצה זות דברים נורא חמורים אז אני לא רוצה יש דברים שאני אוהבת אבל לא יקדימו א כאילו נפגשתי עם איזה משהו וזה טלטל אותי או שראיתי אנשים שהם פחות מקפידים ממני ו הוא לה חיים טוב אז למה לי לסבול כל מיני דברים כל מיני דברים שקורים לנו שאו שמחלישים את התודעה הפנימית שלנו והאחיזה הפנימית שלנו או שהם מחלישים את ה הכללית שלנו בדבר בערך שלו בשייכות שלו או ברציונליות שלו בשייכות שלו ל המציאות אומרים זוי למשל איזה מפגש הזה דיברו על זה שכאילו אין דבר יש סוגות שלפני החתונה שהם בתודה שאף אחד לא שומר נגיעה בסוף בואו אף אחד לא עומד בזה זה משהו איזשהי ידיעה תיאורטית ו וממילא כאילו מה מה אנחנו נהייה היחידים שנאבק כמובן שזה חס וחלילה זה לא נכון וגם אף אחד לא אמת זה לא מתיר שום דבר אבל זה מחליש מחליש ברגע שאתה יודע מיוחדי מספרים לך שהזוג הזה הדוס כן גם הוא נפר אז אדם אומר טוב נו לא נעים אבל אני בחברה טובה כן זה כמובן חס וחלילה להגיד את זה זה חמורה אבל זה דוגמה לטשטוש אותו אדם יכול להחמיר ולהקפיד עעל המון דברים אבל פה נחלש וכולנו כל לב יודע מרת נפשו כולנו מכירים את המר זה הרבה מאוד פעמים אנחנו לא מגדירים את זה כחלש פה הרב עוזר לנו להבין שזאת החלשות נחלש א נחלשת הנפש ונ יכולה לעמוד נגד נטיית הרע שבה זאת אומרת יש בתוך כל אחד מאיתנו נטיית רע זה מהחטא הראשון יש נטייה כזאת וכאשר התודעה שלנו מאוד בהירה אז הנטייה הזאת מאוד עמומה כאשר ההכרה שלנו היא לא בהירה אז הנטיה הזאת היא יותר חריפה ויותר בולטת ויותר א לקבלת מכו איך עודים על הקרה יותר י דרך הפסקה אנחנו נראה חסרון יכולת זה ז אומרת חוסר היכולת לעמוד מו נטיית הרע בצאתו אל הפועל מחליש את כוח הרצון של הטוב ומר ביכולת הגדולה הזאת ש נחלשת אז כוח הרצון של הטוב זה זה כבר השלב הבא א הוא הוא הוא חלש מה שדוחף אותי ש אומר לי לא תתלי ידיים נגעת במשהו לא זה אל תמשיכי לשכב או כל מיני כאלה סיטואציות כאלה של אין לי כוח יאללה אני אעשה את זה אז המקום הזה של אין לי כוח נשאר ואין לי כוח אין יאללה אני אעשה את זה מחלש הכוח הרצון הזה של הטוב א חלישות הרצון מחוללת חלישות הידיעה הידיעה והכרת הטוב מ טשטשת אז שימו לב כמה זה משמעותי הרצון רצון א זה שהרצון לא כל כך חזק זה גורם לי לטשטוש הידיעה כבר הפרגמטית הידיעה מה נכון לעשות מה לא נכון לעשות איך נכון לעשות אלא נ יש צידוקים זהים כן זה בעצם לא באמת עשיתי את זה או כמו אמרתי קודם אף אחד לא מחזיק מעמד זה רק איזה משהו לכת למשיכה או כל מיני כא כל מיני תירוצים זה בעצם לא התייחסה אליי זה מישהי אחרת זה במצב אחר כי כי בעצם מה ש יותר גבוה ממה שאני בסוף עושה זה הרצון שלי אם הרצון שלי הוא חזק אז א אז הוא ינצח את זה אז יהיה לו תשובה שהוא יגיד בסדר גם בלי תשובה אני אעשה את זה אני חושבת דוגמה הקלאסי שרבי נחמן נותן במעשה מעבדת בת מלך שהמשנה בת מלך עבדה היא נמצאת בשבי ומ שנאל המלך רוצה להציל אותה והוא אפילו מצליח לראות אותה ו היא אומרת לו בפעם השנייה ה אומרת לו א שנה תתגעגע אליי וביום האחרון רק אל תשתה יין ותבוא תיקח אותי ואז יש לו משרט והוא עובר ליד נחת מה נחל והוא אומר איך איזה מוזר זה זה נחל אבל יש לו ריח של יין הוא אומר את זה למשרת שלו והמשרד שלו ועכשיו הגיוני בהגיון אם ההגיון היה מחזיק אם כוח הרצון היה חזק אז הי אומר למשרת שלו אתה יודע מה לי זה פספוס לשתות כי אם אני אשתה יין אבוד שתה אתה תגיד לי אם זה מים או יין אחרי שאתה תשתה אני אשתה אם זה בסדר או אם זה לא בסדר לא הוא ישר אומר וואי איזה מוזר וזה ומיד הוא שותה ומיד הוא נרגם זה נראה כאילו הרציונל והחשיבה היא כאילו משהו נקי זה מדהים איך זה מתלכלך ומושפע מכל מ כאילו האמת היא לא הכל סובייקטיבי כן כמו שאומר הר יודע להסביר את הכל בכל הצורות נכון אז הוא אומר השורש של זה זה הרצון אבל זה זה קצת חריע כי לפעמים באמת יש לנו הרצון שלנו באמת לגמרי שם וכאילו משהו תחקש כאילו במעשים ואז יש את האידיאליזציה של השכל אבל באמת הרצון הוא לא אני מרגישה שלא אנחנו לא הקשבנו לרצון ולכן כלו באמת הרצון של אז אז אז אנחנו מדברים על רצונות מסוג אחר וא החפת אם הייתי שוחה רגע ובאמת חושבת מה הרצון שלי אז זה לא היה א שלי כילו לא קש כל כ צ כן אז בטרמינולוגיה הזאת של הפסקה הזאת אז זה בין כנראה בין חפץ לרצון שהחפץ הוא באמת תמיד גבוה אבל הרצון בהקשר הזה הוא יותר נמוך כי אם היה לי כוח הרצון ככה הוא טוען שהרצון הוא יותר גבוה מה בהירות השכלית הוא זה שמנווט אותה אז שוב בשפה שלך זה נכון בשפה כרגע שרב מדבר אז כן הוא קורא לזה רצון רצון הטוב מטשטש נחלש סליחה נחלש ואז ההכרה מטשטשת הכרת הטוב מטשטשת זאת אומרת ההבחנה מה טוב ומה לא טוב זה מטשטש ואז אז לטענתו של הרב השורש של זה הוא ברצון י שורש עוד יותר גבוה זה ביכולת היכולת הגבוהה היא נחלשת זה משפיע ככה הוא הסדר שלו יכולת רצון הכרה כי האדם אומר לעצמו כל מיני צידוקים כשאת יודעת שאת רוצה דבר חזק אז גם כשיש כל מיני אבמ אתת ר מחזיק אבל כשהרצון שלך לא חזק אז א אה דווקא כ נכון כן כן זה המון דברים כל היום לא מכסה על הכ כן כל מיני כזה או או בכלל כן ש לכן לכן ה עוצמה של הרור של הרצון בטח אצל המד ה כל כך כל כך קריטית תגיד אני הבן שלי בכיתה ד אני לא ף הוא למד הוא שמע את זה אבל הוא בא ואמר לי זה פעמים ת לפעמים המוח שלנו מספר לנו סיפורים אנחנו נראה לנו יש כל מיני מחשבות ואנחנו לא חייבים להאמין לכל המחשבות שלנו זה דבר כל כך חזק בעניי כי כאילו נראה לך שמה שאתה חושב זה כן כן כן שאלה יזה מחשבה למים ולאיזה לא נכון נכון זה כל הסיפורים נכון כן קודם כל היכולת לראות ד מחשבה כ שאת רואה שזה מחשבה את יכולה להישאר עם הרצון העמוק עם החפץ כי ברגע שאת יכולה לומר הנה יש כאן מחשבה ויש כאן מחשבה יש מחשבה תוכלה לבחור כן אבל גם הרצון שזה הה נכון גם מחשבה נכון ואז כש תוכל לראות שאלה מחשבות או שיש לי כל מיני רגשות או שיש לי איזשהו חשק כ אמר יש כאן חשק ולא וואו אני חייבת אז אז זה הולך אחרת כן כן כן כן אז אז א אז ההכרה הזאת מטשטשת ויותר מזה הוא לא מסביר כן אז הקרה מטשטשת מכיוון שהכה מטשטשת אז אדם ל בח מה יומי החסרון יכול וו יכו לעמוד נגד הרע מה זה בעצם ל הפועל זה בחט עשית החט או שעי הח זה בסוף בסוף אומר ככה איך אנחנו רואים את את חוסר היכולת הזאת מה ההשלכה של חוסר היכולת הזאת זה חלשת כוח הרצון הטוב זה הולך ככה חוסר ביכולת החלשת הרצון החלשת הכרת הול לא אני הוא לא נמצא פה שהיא דיברה רצון ה דיברה רצון פנימי כןכ אז דיברה ל פנימי אז אמרתי זה נכון בזה אבל בפסקה הזאת הרב לא מדבר הוא לא מביא את המושג חפ כן א מבינה איפה יצא החפץ בר איפה איפה היינו שמים אותו אני חושבת שהיכולת הפגם ביכולת הוא החלשה של ההכרה של החפץ כך זה נראה לי זה מה שזה אומר גם ביכולת הוא בגלל שחפץ נעלם כן כן שזה קורה לנו אנחנו עכשיו זוכים להיות בעשרת ימי תשובה זכינו להיות באלול אלה הם זמנים שיש תודעה אלוקית טפת אנחנו מקבלים התמיכה אבל כשאנחנו יוצאים אחר כך לשנה זה לא נמצא שם הבהירות הזאת לא נמצאת וום בימים האלה גירושו השם במצו קראו ביותר קרוב אנחנו באמת מרגישים הרבה יותר קל לדבר על זה אבל אבל ב במלחמה החזיתית שלנו במהלך השנה אז באמת לא מעט פעמים אנחנו מאבדים את זה אנחנו שוכחים את עצמנו אז דברים אחרים מבחוץ נשמעים לנו יותר אמיתיים ממה שאנחנו י יש לנו בלבול בן אדם מקבל על עצמו אחה ווא מאוד בואר עלי מסרג אבל בפועל אחר כך כש כשהשבת בחייים א מזמין יות ה אומר לא בדיוק לא היום לא בערך באמת קשה נכון נכון לשוב זה לשוב הביתה אבל אם שבת זאת אומרת מתי כן מתי ש אתה יצאת משם תה יוצא והסיפור שלנו זה לצאת זה לא רק להיות בנקוב טו כן אנחנו לא רק ברחם אנחנו גם נולדים כן אלה הימים של ההיווצרות אז הם מאוד מוגנים אבל א צים אז אני הייתי חושבת שזה גבוה מזה א א עכשיו התשובה באה אחרי בינה ועכשיו הוא רוצה להסביר מה הבנו דרך החטא כאילו מה החטא לימד אותנו כשמגבירים את הכרת הטוב הב בשלמותה גם עם הכרת הרע זא אומרת זה הרווח של התשובה התשובה היא מתבררת דרך זה שיש רע רע מבחין טוב כי אנחנו רק כשאנחנו אחוזים בסיבה טובה זה לא הרבה פעמים זה לא מספיק חזק אבל כשאנחנו אומרים כי אנחנו לא רוצים את זה זה יותר חזק כמו שאת אמר דיטה כאילו אם את אוכלת משהו ר בא לי בכל זאת בת איך כואב לך הבטן את אומרת אני לא רוצה כאב הבטן עזרה לך כאב הבטן עזר לך לך להבחין מה מה שאת כן רוצה כי את זה את לא רוצה מה קורה כשאדם חוטא כשאדם חוטא הוא מקבל את האפשרות לבחון את מעשיו כן להבדיל להבדיל את עצמו מהחל כמו שאם אנחנו רוצים להזהיר ילדים על משהו נגיד לא לגעת במשהו חם הם לא יכולים להבין אנחנו מקרבים אותם קצת ואז הם נרתעים א אומרים זה יותר גרוע מזה אל תעשו את זה זה רע מבחין טוב כי אחרת זה תיאורטי והם סקרנים אז זה שאמרו להם זה נכנס מאוזן אחת יוצא מאוזן אחרת אחר כך זה כבר מאוחר אז לא נמצא בחה כן כן זה לא נחרט והרבה מאוד פעמים וכאן יש התבוננות מאוד מאוד עמוקה על כוחה של תשובה ועל השימוש של התשובה בחטא נכון שאנחנו לא רוצים ואנחנו שצריך כאילו לחתו בשביל להגיע ל צריך לחזור בתשובה מהחטא ודם כל חנו חטים כן אומרת ד למדנו את זה למדנו את זה בה כוכבית זה לא שאני נאלצת לחתו כדי להבין יש בי עיוורון שהוא דוחף אותי נטיית הרע נטיית הרע דוחפת אותי בחט מה איך אני יכולה להפוך את החטא למנף את החטא לא רק למנף את החר למנף זה לקחת כוח לעשות אותו עוד יותר זה ממש להפוך אותו כאילו זה לעשות מערה טוב אם אני משתמשת בו ככוח מבחין אם דרך החט שעשיתי התשובה משתמשת בו על מנת להבחין על ידו את את עצמנו מהרע אז תיקנתי אות ותיקנתי את עצמי כי השתמשתי בידיעה הזאת במקום שרק דחיתי אותה לחזק עוד יותר את ידיעת הטוב דרך הפעמים הוא מתוק כאילו אתה לא תמיד כומת לך הבטן י זה הסיפור אבל אחר כך יש צרות אחרות אם חזרת בתשובה כנראה שהבנת שאולי הכן כשהוא באמת מידיי מתוק זה נכון את צודקת כשהוא מידי מתוק ומודי מתגמל אז קשה לי לחזור עליו בתשובה עכשיו לפעמים זה גם לא חט גם יכול להיות שחבתי שזה חט אבל זה לא כמו בכל דיאטה הרבה פעמים אומרים תפר אותה מדי פעם כדי להתמיד בה לא לא כי הנפש שלך צריכה יציאות כן אבל יש גם מים גנובים עם ד כזה ש שאתה עושה משהו שהוא לא השאלה מה קורה אחרי זמן זה השאלה לא מה קורה באות מה קורה אחרי זמן אם בחר לחזור בתשובה כנראה שרג בדיוק אז שאלה אם אדם עושה תשובה או לא כאילו בדבר הזה זה ברור לא אבל גם לפעמים החזרה בשובה היא לא חייבת להיות על החטא הזה עכשיו שאותו אני מרגישה כמה הוא היה לרע אבל אתה יודע שהדבר הזה מציב אותך למקום שמרחיק אותך מהקדוש ברוך הוא שהוא בודאי הטוב שאתה רוצה קרוב אליך תמר יכול יות שאנחנו לא מרגישות כל חטא וחטא כח שאנחנו מרגישות יודע גם באופן כ אתה יודע הדבר הזה מרחיק אני לא אולי מבינה מה אני לא מרגישה למה אבל אם הוא מרחיק במקור הטוב שאני רוצה ולי אני לא רצה גם אז זה נכון שפה דווקא במקום הזה צריך להבדיל בין מה שקראנו לכות במשהו באמת חטא ברור וגם במשהו באמת חטא הלוואי הלוואי שהיינו מצריכים ממש לראות את ה אבל את הרע אבל עצם זה מה שאנחנו נגיד עוד מעט ביום הכיפורים על חטא שחתן לפניך בעונש וברצון כן חתנו ברצון זא אומרת הבנו בעונש כאילו משהו בתוכנו נמשך ואפילו לא ברור לנו זה לא שמישהו הנס אותנו מבחוץ בדרך כלל אנחנו לא על זה אנחנו לאשלים שם אבל עונס זאת אומרת שנהננו מתוך עצמנו זאת אומרת שמשהו בהכרה שלנו כ כל כך מטושטש ש שבכלל לא מבחין שבכלל לא רואה את זה וגם על זה אנחנו מבקשים תשובה וסליחה כן אנחנו אז פה באמת הבירור של התשובה הוא הוא הוא הסיכון בגלל שהוא נכנס לקרביים שזה זה נראה לי כל כך חשוב לברר אתזה אז הוא אומר כשמגבירים את הכרת הטוב הבא בשלמותה גם עם הקרת הרע הרע מבחין את הטוב כש שעומק הרע נעשה ידוע ברעתו מבהיק יותר עומק הטוב בטובו זה הסיפור של התשובה זה להעמיד אותם אחד מול השני ולהגיד זה לא זה כן כעומק רה נהיה בהיר ברעתו עומק הטוב מבהיק בטובו ודווקא פה אנחנו עשויים מוד פעמים אנחנו עושים את זה מהר מאוד לחזור בתשובה ואז לא הבחנו וכשלא הבחנו אנחנו נחזור לשם עוד פעם ומרת דווקא שם לשאות למה אוקי אני רוצה לעשות י אין לי כוח אין לי כוח לחפירות כן או כי קשה לי לעמוד מול עו מקרה אז אני אומרת לו טוב לא משנה אני כן אבל אדרבה בשביל לעשות תשובה רוקה אז אז ככל שנבחין [מוזיקה] ברעה נמל אותו נשיג אותו נספי לעצמנו אותו נחדד אותו זה הרבה מאוד פעמים על ידי התבוננות בפועל זה הוידוי זה עוד לפני זה של הדוי כן זה בחרתה כן אבל הווידוי הוא ממש לעמוד מול זה נכון נכון אבל שזה גם בתוך החת ההבחנה בין הרצון הטוב ש אז זה עוד פסקה כן נכון זה גם בתוך אחת ההבחנה הזאת שהיא עד ארבה היא הופכת את ה את התשובה להרבה יותר מנחלת וה נכון נכון ועמוקה וככל שבדי את הגרן ככל שאת תגידי את זה יותר בכלליות אז שוב יכולת ההבחנה שלך תחלש ואז ממילא המידה שלך מולח את הבה תהיה חלשה יותר כלומר מה שקורה זה שהייתה פה החלשה החלשה החלשה החלשה נפילה והנפילה יוצרת בעזרת השם כאב וצעד ושם מתחילה להיות התעצמות ההתעצמות בא קודם כל בעבודת הבירורים ההבחנה וככל שאנחנו נוכל להבחין את הרע לבדוק את החלק הרע שבתוך הרע ולהבחין את הטוב ממנו אז נוכל יותר להתרפא זה כמו שעושים טוח כן אז ככל שמנקים יותר אז אחר כך הגוף יכול לעבוד טוב בהחלמה אבל ככל שנשאיר אז נשאיר לו שריות אז אז כאילו אנחנו אומרים מה אנחנו לוקחים את זה כל כך כבד יללה יאללה אפשר להגיד את זה גם באמת לא כל דבר יש כוחות בנפש לשכוח אבל אבל דווקא יש לנו עכשיו ימים כאלה זמן כזה ועוד יותר ביום ם כיפור הרבה פעמים אנחנו ים עצמנו 10 פעמים וידוי זה לא מוגזם כאילו נכון קשה כן כן כיש בזה משהו מאוד מתיש כבר אמרתי את זה פעם אחת כבר אמרתי את זה פעם א אבל הצד השני של זה שוב אם יש לנו סבלנות ולא כל הזמן האשמה העצמית וזה אז זה כמו שזה זה להגדיל להגדיל בן קדש כ ויש תרגילים שנותנים בנפש שנותנים נושא נפש הג אתה א א מאוד פשוטים כאילו מה מצבן אותך בגיל אז זאת אומרת הדבר הראשון שנשלף לך עכשיו תסתכלי עוד והרבה מאוד פעמים הדבר הראשון שנשלף לך זה כי את אמרת אותו לעצמך מלא מלא פעמים אבל זה לא בהכרח נכון יכול ות שאת הולכת יותר עמוק אז זה יותר מדויק אז יש משהו שמוכן לשהות במקום הזה ללכת איתו עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם באיזשהי כנות יותר עמוקה שהיא אפילו לא נמדדת אצלי אלא כל פעם היא כמו א מנקה עוד שכבה כמו שאנחנו רואים בנפש גם כן במעגלי התיקון שלנו שאנחנו לא נעשה עוד פעם את אותו דבר מביא בזוגיות או בכל מיני קשרים אנחנו עושה את זה אחרת אבל אנחנו נחזור לאיזה נקודה שורשית שהיא הבעייתית שלנו כמו שדיברנו בשבוע שעבר שהיא נקודה שכל פעם קופצת לנו אבל נחזור ל זה רך יותר נחזור אל זה בהיר יותר נחזור לזה שונה אז אז ההבחנה הזאתי כאן מה שמאוד משמעותי זה יכול את ההבחנה ברע ובטוב ושוב ככל שאנחנו עושים את זה עם פחות כובד של השמע אלא עם יותר רצון לתשובה רצון להתנקות כאילו כמו אתמול התעסקתי עם הכתמים מן הסתם גם אתם אז שמתי פעם אחת עשה משהו שמתי עוד פעם התקדם כאילו אז לפעמים זה עזבו אותי אב לפים זה סוג של אתגר כזה שש מי מנצח א מה כנו מכן זה כן כן אבל לא תמיד את רוצה להשתמש בה את אומרת יאללה זה ילך יותר זה צודק זה גם נמצא מאוד בחיים בהמון התנסויות בחיים לפעמים זה נראה לך תיק אבל אם את לא אם את לא לוקחת את זה רגשית חזק אז זה סוג של אפילו רמה של שעשוע של בחינה של למידה של תשומת לב של איזשהו מרחב בתוך המקום הזה ככל שהוא פחות אישי המרחב יותר גדול ואז ואז זה מדהים למה כי ככל שימחת את כבר לא תחזרי לשם משהו שלמדת באמת לא תלמדי ע היא כבר למדת זה לא בהכרח כב בהיר נכון נכון יותר מיר לפני שנים למדתי למדנו קבוצת נשים אצל מורה מיוחדת מוזיקה יניקה איך איך בעצם מלמדים ילדים וגם יסודות של מוזיקה באופן אינטואיטיבי אז היא אמרה דבר מאוד עמוק בכל הת האישה וקה אז היא אמרה בסוף השנה היא אומרת לילדים בואו איזה שיעור אתם נחזור ע אף פעם לא יחזרו על שיעור שלמדנו מושג יסודי אף פעם לאחזור על זה הם רק יחזרו על משהו שהוא ששם לא חוזר למקום למה כל החלק ממ כן זה כבר חך זה מות את הול ידע להחין ש שלמדת אתזה בדיוק אתה חושב שאתה הבנת את זה לבד וזאת ההקרחה הכי גדולה של מי שמלמד שהוא נהיה שקוף כן כן אז גם פה כאילו ההבחנה היא מאוד מאוד משמעותית בגלל שככל שאתה תבחין הכרת הטוב תצל תהיה צלולה וחזרנו לשורש שממנו הידרדרנו כן מכאן אנחנו יכולים לעלות ברגע שהכרת הטוב נהית מאוד מאוד בהירה אה ו כשעומת הרה נשה ידוע ברעתו מבהיק יותר עומק הטוב בטובו וכל מה שידיעת הטוב מתבררת והפגם שגרם החטא להחשיך את הידיעה הולך לו אז קודם כל חזרנו לידיעה שזה מקביל להחלשת שהא הייתה הראשונית כן מלמעלה למטה אז על ידי זה זה הולך לו על ידי השבת הרצון סליחה והפגם שגרם החט להחשיך את הידיעה הולך לו על ידי השבת הרצון נטיית הנפש של הטוב כן אז הרצון חוזר נטיית הנפש של הטוב חוזרת כי בסופו של דבר הי אנחנו רוצים טוב ישנו יאטרה אנחנו רוצים טוב אז ככל שבחנו בזה אז יותר ברור לנו מה שלי מה לא שלי אמנם עשיתי את זה אבל זה לא שלי זה לא מה שאני רוצה וזה גם מאוד אני חושבת אחת ה אחד האפשרויות להשתמש בהבנה הזאת זה ביחסי אנוש בין בני אדם בקשר בקשר בפגיעות ככל שאנחנו מתבררים שם אז באופן פשוט ניקינו את מה שהפריע אנחנו יכולים לחזור למה שמחבר אנחנו יכולים לקחת אחריות על החלק שלנו אנחנו יכולים לדן אותו כאילו זה לא מפלצות שעומדות אחת מול השנייה אלא באמת יש כאן איזה מגבלה איזשהו עיוורון איזשהו חוסר דיה איזשהיא חולשה אבל ברור לי שאני לא רוצה את הסבל הזה וברור ו וכולי אז ככל שאנחנו מדברים על זה ובעצם מרחיק קים אתזה מאיתנו אז הגיוס הפנימי רצון הטוב ה באופן טבעי חוזר לנו כי הוא באמ אמיתי לנו קנה לנו חלק מאיתנו מתעורר מתעוררת על ידי הקרה גם כן הנטייה לבסס את הרצון הטוב ולהציל גם אותו פגמו של החטא והנפש אשר נחלשה מקבלת את טובה בזה להעמיד את נפילתה ולתקן את יכולתה שתהייה במילואה בתור יכולת לטוב אז בגלל הברור הזה אז היכולת מתחזקת ונהיית יכולת תו חשב עד עכשיו הסברתי שכאילו זה קופץ ללמעלה אבל נראה לי שטעיתי כי בסוף כאן זה יכול לה טוב אז לא אמרתי נכון זאת אומרת זה כן מלמטה למעלה כן זהלא קופץ ישר למעלה כמו שאני חשבתי אז נראה את זה עוד פעם שכי כל מה שידיעת הטוב מתבררת והפגם שגרם חט להחשיך את הידיעה הולך לו על ידי השבת הרצון נטיית הנפש של הטוב שזה היה חלישות הרצון השבת הרצון אז חוזרת מתעוררת על ידי ההכרה גם כן תיה לבסס את רצון הטוב ולהציל גם אותו מפגמים אשר נחלשה חזרנו לתחילת הפסקה מקבלת את טובה בזה להעמיד את נפילתה ולתקן את יכולתה זה הרבה יותר נכון ממה שאני אמרתי כן א א אז למה כי יש דבר אחד שהתעלמתי ממנו וזה הפגם שגרם אחר כאילו מה שקורה זה שהרווחנו הרווחנו את הרע מבחין טוב זה הרווחנו אבל יש שם פגם ואי אפשר הוא לא מתעד הפגם הזה א ככל שהידיעה מתבררת ההחשכה הפגם שיצר את ההחשכה נחלש ואז יש השווה של הרצון הטוב ואז יש חזרה אל היכולת ככה זה עובד אז מה שאתם אתם אמרתם שהוא נכון כאילו מים נובים עם טקו זה הפגם שלכם היה לי מתוק ואני רוצה את זה ובאמת בלי ההכרה שהמת הזה לא משרט אותי אני אחזור בתשובה אני אשה אני אגיד כמה דברים אבל אני כל הזמן ארצה את זה כי כי זה נחמד אז ההכרה זה הפגם של ה שהנטייה הטוב קיבל משהו מש מסו אז כשש צות מזה אין לנו דרך לצאת מזה אנחנו חייבים שר יבחין טוב זאת אומרת צריכה להיות הקרה מאוד ברורה רע שבזה ואז הפגם נחלש כשהוא נחלש אז אנחנו יכולים להשיב את הרצון כי הרצון הזה אם אין לו את הבהירות הזאת אז אומר טוב למדתי משהו עכשיו חזור לשם זה מה שאנחנו אומרים שעבירה גוררת רה זאת אומרת את א א מישהי לפני שנים אה ליבתה אותנו באיזשהו הקשר והיא סיפרה לנו שב ביום כיפור א מלחמת יום כיפור היא אבדה אדם מאוד יקר לה היא הייתה מסורתית היא תמיד לא צמה ומאז היא כאילו היא אכלה והיא כאילו חיקתה שהשם יעניש אותה או שהוא לא העניש אותה ש אמרה די כנראה אן שח אבל זה הייהה הי ש אז היא יש נטיית רעה ונטיית רעה הזאת לא חטפה מכה כאילו היא ציפתה שהיא תחטוף מקה ירד שמיים שלה כמו אנשים שמניים אור בשבת ומחקים כן כן ממשהו קרה מוגע בבר בדיוק זה זה זה מה שקרה ש מה שקורה זה שהיא רק שלה השמיים שלהם היא היא ילדותית היא היא לא היא בוסרית ולכן הם מודדים את המציאות לפיה שלא מתאים לדמות הבוגרת שלהם והכל מסתובב סביב זה מה שמה שמאוד מקשה להם להבחין רע כי כי התפיסה של הרע היא מאוד דמונית כאילו הרה מופיע רק בצורה כן יש עליו הצלפה ואז אנחנו יודעים שורה בפול אנחנו אם זה היה ככה כולנו היינו צדיקים לא התה בחירה לא הייתה בחירה אז אנחנו אנחנו בעצם כשאנחנו לומדים על הבחירה אז אנחנו לומדים שאנחנו חולים שרע מאוד תחבה זא אומרת שרע יהיה מאוד מאוד פוזיטיבי במובן הזה שהוא יכול להטי איתי ודוקא טוב רתי אז אז א צריך תודעה יותר בוגרת על מנת להתמודד עם ניסיון כל כך קשה של אמונה ש אנחנו לא שופטים על הניסיון זה ההתמודדות היא מאוד ילדית אבסטרקטיות כאילו של אלוקות ה דבר שמאוד קשה להתמודד או תמיד כ זה סוגיהן נכון נכון כל אדם ג לכל אדם ברור לכן אנשים חושבים שאדם מאמין הוא פטי פטי מאמין בכל דבר אבל אדם מאמין הוא חייב להיות מאוד פיקח כן כי כל הזמן יש התמודדויות ו האמונה הזאת ו שאדם באמת אומר אדם שהוא יותר מאמין שהאמונה אצלו יותר בחוזק אז הוא אומר אני אני כשאני אוכל בח חלילה ביום כיפור אני אחתה לכל התפיסות שלי אני לא צריך עונש מבחוץ עונש מבפנים הוא חריף יותר העובדה שהיא סיפרה לנו את הסיפור הזהב היא כן היא מספרת שהיא כאילו זועקת כי אנחנו היינו דתיות כילו אז היא כאילו זועקת תתקנו לי את הסיפור הזה אני הולכת איתו זה סיפור לא פטור הוא כואב לי כן הוא כואב אז ההבחנה ההכרה היא מאוד מאוד חשובה ההבחנה היא מאוד מאוד חשובה פה להבחין את ה את הרע ו רציתי רק לשאול כן מדבר על החיזוק של הרצון ואז בעצם אין רצון לרע א וכאילו בעצם סתם אני כילו שכלו תמיד יש רצ תשיבי רק רק שם גר שאי אפשר כאילו יש דברים שאתה אומר אני יכול למצות את ההרה אבל אני לא עושה אותו לא הנטיה נמצאת זה עוד לא כן אנחנו צכ להמשיך עם הפסקה והנפש אשר נחלשה מקבלת את טובה בזה להעמיד את נפילתה ולתקן את יכולתה שתהייה במילואה בתור יכולת לטוב ועל ידי זה נעשה את הבחירה חופשית באמת כי מול נטיית הרע יש לי יכולת ככי מה קרה לי ש היכולת נחלשה ואז לא באמת בחרתי אונס ננסי לעשות את זה כי משהו בתוכי לא היה מספיק חזק בעקבות התשובה מהחטא שנעשה בעקבות גם היכולת אז כוח הרצון חזר אליי ההכרה חזרה הבהירות חזרה ואז אני באמת יכולה לבחור כי יש לי משהו מול הרע הוא קיים ואני יכולה לבחור ושיקול הטוב נשקל הו באין מפריע כי הגם ביכולת לא מפריעה לשיקול הטוב להישקל מה שאמרנו קודם שבאמת אנחנו יכולים להמציא לעצמנו כל מיני תירוצים מאוד מאוד מוזרים למה אנחנו לא עושים משהו טוב או למה אנחנו לא חוזרים בתשובה כמה פעמים קרה לנו שרצינו לבקש סליחה ממישהו והיה לנו המון צידוקים למה לא עשינו את זה ובסוף כשעשינו את זה זה היה כל כך הרבה יותר קל מכל מה שתכננו לעצמנו אז זה דוגמה אחת מלף של הסיטואציה וממילא זא אומרת כזה ברור לנו כשאנחנו אומרים רגע אבל ביקשתי שלוש ארבע פעמים סליחה וזה היה נהדר אז יש לי יכולת לבחור באמת הכל הזה שאומר לי לא זה לא ילך הוא רק יעלב מזה הוא סתם יקפוץ עליי א כל הדברים האלה ה בררתי אותו לא שולט עליי אני יכולה להגיד בר שטויות כי הכוח של טוב הוא ברור וממילא כוח המושך הרוחני שיש בכל נפש במשך אל הטוב פועלו להגביר את הכרעת הטוב ולהעמיד את סדרי החיים של היחיד ושל הציבור כולם על המרכז של הטוב הגמור שמנתו האחרונה היא אור השם אומרת אז מה קורה שאני יכולה לבחור ואז יש לי התעצמות של הטוב כשיש לי התעצמות של הטוב יש לנו נטיית ש נטייה של רע התעצמות של טוב זאת אומרת מצד השורש שלנו אנחנו שייכים לטוב מאז החטא יש לנו נטייה לרע ככל שאנחנו נעצים את הטוב אז לא נבחר אבל ברמה הגבוהה שלו לא נבחר לא בחרנו ברמת האונס ננס לעשות את החל בררנו אותו בחרנו אחרי שבחרנו זה כמו מצווה גוררת מצווה כן אז עברנו לנטייה הזאת לא לא לא לנטיה הוא קורב לזה כוח המושך הרוחני שהוא פנימי יותר יש נטייה לרע וכוח מושך רוחני לטוב להמשך אל הטוב זה שני הצדדים כמו שאת אמרת בעצם לא שאנחנו צדיקים במובן זה שאנחנו לא מתמודדים כן כן יש לנו נטיית רעה יש לנו כוח מושך לטוב הנטייה רע מתגברת כשהכול שלנו נפגמת על ידי תשובה אם היא נפגמת עד כדי חטא על ידי תשובה הא יכולה להתברר להתהפך לתת יתר כוח ובהירות לטוב ואז להימשך אל הטוב העצמי שלנו האלוקי אללא רשה ואז אנחנו ממלא כוח המושך הרוחני שיש בכל נפש למושך אל הטוב פ כלו להגביר את הכרעת הטוב נותן ייתרה יתר של כוח ואז כאילו אנחנו יכולים אפילו להתאבד על הטוב כן משהו שהוא באמת לא קל לנו לא פשוט לנו מנוגד לחברה שלנו לפעמים יוצר איזה אי נעימות או כל מיני דברים כאלה או אי נוחות זמנית יש לנו בגלל שהבהיר היא כל כך חזקה יש לנו יכולת להימשך לשם וללכת אחרי זה זה שייך לחפץ זה עדיין דורש הכראה זה עדיין דורש הכראה כן יותר קלה היא יותר קלה יותר קנו לא מבטלים את הלא לא אין את הדמיון הזה תשובה קדמה לעולם אנחנו לא נפסיק ללמוד דורות התשובה כן אנחנו זה יהיה בדברים יותר דקים בעזרת השם כן כמו הלב לינו החטאים של משה כן יש עוד כמה בדרך שהיינו מאמצים כן אבל א אז אז אז זה לא זה לא אנחנו בני אנוש אבל ההכרעה יכולה לקחת תחומים מצו ש כ יותר ישל בתחומים אחרים נכון נכון נכון נכון כמו שיש כל מיני חברות אז יש ברוך השם הרבה חברות שה מה שקופץ לי זה לא שאני בא לי לרצוח מישהו לא ויש חברות שאפילו מה שקופץ זה לא שבא לי לבזות מישהו למרות שיש חברות שכן אז לאט לאט חברה הוא אדם כן שהוא מה שקופץ לו זה שהוא לא הוא לא נעים סבר שהוא לא סבלן שזה באמת לא יפה אבל הוא לא אמר דברים לא בסדר שם שם הוא לא הגיע אז תמיד יש עוד מעלות יש לנו נתי הטרה יש לנו עיוורון אבל החטא שאנחנו מאוד משתדלים לא לעשות אותו אבל במידה שעשינו אותו הוא יכול לשמש התשובה ממנו יכולה לשמש הכרה הרבה יותר גבוהה חזקה לכן מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד בגלל שאיין להם את ה דבר הזה הם צדיקים ואין להם את המכשלה אז לפעמים כשהם עומדים מול הדבר הם לא יודעים איך להתמודד איתו כי בסיטואציות הרגילות שלהם הם לא פגשו את הצורך הזה את הקושי הזה וכשהוא מגיע אלהם הם חסרי יכולת לעומת אחרים שהם משופשפים שמה כי הם התחפשו במקום הזה אז אז יש לנו חלק כזה ויש לנו חלק כזה אנחנו רוצים להגדיל כמובן את החלקים אבל אז ה וא אלו להגביר את הכרעת הטוב ולהעמיד את סדרי החיים של היחיד והציבור כולם על המרכז של הטוב הגמור ש מילתו האחרונה היא אורש שזה ה עכשיו אני חושבת שגם אנחנו עכשיו נמצאים בסיטואציה שהתבשל אליה שהיא מאוד עוסקת בזה כי כאילו אתה אנחנו מבינים שאם לא נילחם על ה על הבהירות שיש לנו כן אז א א נילחם על משהו כאילו זה לא משנה מה הרי רוצים להפי את הממשלה אז אז נגיד טוב אז לא יה בג משהו אחר לא י כי כי כשהדבר מחריף אז הוא מתבהר יש לנו המון המון צער על ההחרפה אבל יש גם מעלה בהבהרות כן יש איזה מעלה בהבהרות הזאת שהיא כאילו כבר לא משחקים אותה שבית המשפט באמת מכים עצמו כן יצים עליון אז יש לנו כן עליון דורש מנשים פתאום לנשות שיח מי זה יהודי ומה זה יהודי ומה זה ערכים לעומת זא אומרת זה שיח ש שאולי שלי לפני הרבה שנים עשות אותו ולא עשינו אותו אבל אנשים חיו ועכשיו פתאום זה כן מעורר לשיח יותר עמוק קב נכון אז אנחנו אנחנו כאילו אם נשתמש בפסקה הזאת אנחנו מצטערים על חטא אבל דווקא ובמיוחד בימים האלה השם נותן לנו כוח ללמוד אותו להבחין אותו לבדל את עצמנו ממנו ומשם לצמוח לראות אותו בעיניים ובאמת זה הכל כוח העצום של יום הכיפורים שכמה שזה מבוך אנחנו עומדים מול השם אנחנו אומרים חתנו לפניך רחם עלינו רחם לינו תן לנו כוח בינה סליחה וה הלמידה הזאת היא צריכה ענווה היא צריכה כנות היא צריכה יושרה אבל הכי אי אחי צריך אימון צריך לפוצץ את המוגלה בדיוק ך לאט לאט לנקות כן וכל עוד היא היא יושבת עלינו היא כאילו בלתי פטירה והיא פטירה כן תשובה קדמה לעולם יש תשובה השם נותן לנו כוח בזמן הזה לעמוד מול מול זה לעמוד מול החטא רע מבחין טוב להבחין רע להבחין טוב ואז לחזור לרצון הטוב ליכולת ולבחירה לכן כשהביא חופשית אנחנו יכולים לצל חירות ור על הילד עשה משהו לא טוב צ אחד לאל כילד בא עצמו ומרשם רחמן וא כאילו עשם רוצה לצלוח ל נו צריכים להגיד את זה זה החלק של אמו כי כי בתודעה שלנו הרע הוא כל כך רע הוא כל כך מפלצתי שאני שונא את עצמי ואף אחד לא א אותי סיפורים מבים את זה כן אז אז יאוש זה לא זה נותן לרע הרבה יותר מדי כוח וזה לא נכון יש לו כוח אבל הוא מאוד נקודתי מאוד ספציפי הקדוש ברוך הוא שהוא ברא את העולם הוא ברא אותנו הוא ברא את המדברה שלנו אז אז הוא נותן לנו את האפשרות לתקן וזה זה הימים האלה ללכת איתם ללכת עם המתנה הזאת של האפשרות לתקן כמתנה שמוציאה אותנו עבדות חלות וזה וזה זה ממש ממש ממש חלות שבלי התורות האלה קשה לעמו ס מ ממש כי זה מאוד מאוד אה קשה כממה בדיוק הסקתי אתם בספר נברי ציור של יום כיפור ישצ מפורסם הזה צר ש כאילו כולם כזה יום כיפור וכולם נאנחים את רה כזה הדמות כזאת ו את אומרת זה יכול להיות ככה א זה גם לא חייב להיות ככה זה מאוד א זה כתוב על ירושלים פה נוף מסוס כל הארץ למה מסוס שאדם עולה לירושלים מביא קורבן ברגע שאנחנו חסמנו את המקדש אז חסמנו את היכולת הזא לראות את התקפות ין האמון אש יורדת מן השמים אוכלת את הקורבן כפר כמה אנחנו חסרים את הבת כל הזאת תכפר אנחנו מדרש מיתנו המון תעצמות נפש אבל הרב ה שיעור שן תשובה ד הוא אומר יש את כפרה אבל לפניכן צריך לעשות את התשובה שה תשובה זה לא אותו דבר כן כ נכון נכון נכון בוודאי הו הכפרה בקורבן כן בלי וידוי זה לא עולה עם המחשבה שלו לא הדוי וגם ה להתנסות שוב באותה התנסות זה תשובה שלמה זה מה שרמ אבל לא ן ן אבל המידה הזא חסרה לנו אז אנחנו בוכים אותה לכן המון בסליחות יש את השב טוב מה שה