קרבן תודה בעבודת השם | שיעור לפרשת צו | הרבנית נעמי שפירא | לנשים בלבד

[מוזיקה] טוב אנחנו נתחיל אז יש לנו כמה בפרשת שבוע צו יש לנו כמה השלמות של הקורבנות של פרשת שבוע ויקרא ויש לנו גם קורבנות חדשים חד מהם זה נדבה שלא היה זה לא קורבן לא קורבן שהופיע בפרשה הקודמת פרשה מתחילה עם מולה שמתחילה שמופיעה עם חטאת ועם השם שמופיעים אבל אבל שלמים אבל מצורות אחרות מ בתים אחרים שאנחנו לומדים ויש עוד קורבנות נוספים ולקראת סוף הפרשה פרשה ארוכה אז מתחילה בעצם ה ימי המילואים מתחילים פרשה הבאה תהיה היום השמיני פרשת שמיני היום השמיני למילואים ימי המילואים מתחילים א בסוף אדר כל אומרת היום השמיני מילואים ראש חודש ניסן יש קצת חשבונות אבל רוב השיטות זה ככה ככה אני מבינה שאז אנחנו כאילו מותאמים עם הזמן גם כן מבחינה זאת ם כי ש שנה לא מעוברת אנחנו כבר די די בפסח אבל שנה מעוברת א אז א חיפשתי הרבה כי לא ידעתי איזה משפת אמתים הם פחות מוכרים לי אז א א על על על המקום של קורבן תודה קורבן תודה זה קורבן שמקרים ם בו גם חמץ כל הקורבנות אסור להקריב חמץ רק קורבן מנחת ביכורים וקורבן תודה שתי הלחם וקורבן את יודע חלק לחמים הם חמץ וזה המון המון המון לחמים וגם וגם הזמן שהקורבן צריך לאכול אותם מאוד מהר כן עד הלילה שזה בעצם אנחנו לומדים מזה שאדם עושה קורבן תודה הוא צריך להביא הרבה אנשים שיהיה מי שיאכל ו באמת יש מעלה לקורבן תודה לעומת קורבן חטאת ושה אפילו עולה באופן מסווים שזה בא לשוח של השם במובן שלמים זה השוואה אימון חטאת ושם אני חושבת שגם עולה א זאת הוואה א זאת השואה שמגיעה במדרש במקומות אחרים הא לא מגיעה מול שלמים אומרים על שלמים כי הוא מביא שלום לעולם גם גם המקריב גם האדם גם הקדוש ברוך הוא וגם הכהנים כולם יש להם חלק בקורבן לכן זה נקרא שלמים אבל כאילו לעתיד לבוא או המחשבה הבראשיתית היא שזה יהיה סוג הקורבנות בבית המקדש קורבנות על הודעה ועל שבח ולא קורבנות על חטא שבעקבות יש מי שמסביר שבעקבות הנפילה של עם ישראל בחטא העגל קיבלנו בעצם בית מקדש שמופיע מופיע בו השבר מופיע בו האפשרות מופיעה בו האפשרות של התיקון אבל המציאות העתידית או המציאות השלמה או המציאות המיוחלת היא מציאות של של של קורבן תודה שקורבן שמגיע מנדבת הלב של הקדוש ברוך הוא זה צד אחד נדבת הלב של האדם לקדוש ברוך הוא וגם מצד זה שאדם מודה והכל התודעה הזאת של הודייה הודעה שבח זה מופיע פה בהרחבה ביחס לעבודת השם של קורבן תודה אנחנו שאיין לנו קורבנות הרבה מאוד בדיבור על מזמור לתודה ו ברכות טבות א של עבודת התודה באמת כ גם להבדיל בין קודש לחול אז יש א בתפיסות לא יהודיות יש המון עיסוק בהכרות תודה ואמירת תודה כל אומרת יש יותר מודעות לחשיבות של תודה לאדם אבל פה אנחנו מדוברים על החשיבות של התודה כאמירה קדוש ברוך הוא ובעצם הוא שולח למדרשים יש הרבה מאוד מדרשים זה ה א אז אני רק אבי שלומדים על פסוק כאילו יש שמה את המשל שמי שמקריב תודה הוא כמו מדליק אור כמו מדליק אורות בדרך שזה משל מאוד מאוד יפה שהוא כאילו נותן את ה הכרה ה הקיימת הנוכחת ההובי במעורבות של השם יתברך ובטוב האלוקי הנוכח במציאות וזה כל כך חזק עד שאדם בא לבית המקדש ומזמין המון חברים ומקריב א מקריב תודה שזה דבר יקר זה גם השקעה של זמן גם השקעה של כסף גם השקעה חברתית יש לזה הרבה מאוד מעגלים שהם נותנים את הציון הציון דרך או הציון חשיבות אמירת חשיבות לוואי בעזרת השם שנזכה לזה בדרך הזאת אז הוא פותח זה עמוד 40 בעצם זה תרנ כי הבא אחריו זה תרנ במדרש זובח תודה יכבדנני שהמדרש אומר ש בעל חט רק על נס ושם דרך זה המשך הפסוק המדליק נרות שם ן שם בכל הדרשות שם קצת הסברתי שמדליק נר נרות זה כאילו מאיר את הדרך העניין הוא כי פרסום ניסה או מצווה רבה מצווה רבה זה דבר חשוב שאדם מפרסם את הנס וכאן אנחנו מדברים על נס שיש לו השקה בטבע ועל זה אנחנו מדבר זאת אומרת זה לא נס טוטאלי הוא נמצא בתוך בתוך המציאות לכן חשוב לפרסם אותו בר שהוא לא למשל אתמול רץ מאוד מאוד הסרטון שנכנסת חוליה של לא חוליה קבוצה של של החיילים לבית באעזה ב שיפה ליד שיפה והוא שם לב החייל שהכוס קפה עדיין באמצע ההכנה ויש חתול על המיטה הזאת זאת אומרת שהמחבלים נמצאים ואז הם יראו לא היייתה תגובה ואז יראו עוד פעם ואז הייתה תגובה מאוד מאוד חריפה הסבירו שראו את הצל הם ראו את הצל אז כנראה ראו שהם יותר קרובים ממה שיש וככה הם ניצלו אז זה חלק מתכס המלחמה וזה עדיין ס כי אפשר לא לשים לב ום כל הזמן בדריכות והדריכו היא מאוד קשה להישמר אתה רואה אנשים בסוף נכנסים לאיזשהו בית הם עברו נגיד המון המון בתים רקים אין כאילו משהו מתרגל לזה ו יכול להיות לנו חס וחלילה אסון והנה אין אז זה פרסומי ניסה הרבה מאוד אנשים היום שייצאו מהזה עושים פרסומי ניסה זה מאוד מאוד משמעותי זה משמעותי לגדל את שמו יתברך זה משמעותי לתודעה שלהם שה מושגחים שהקדוש ברוך הוא נמצא במציאות שהוא מתקיים מציאות שהוא פועל במציאות ש ה עושים מעשה ששם השם נמצא איתו שהשם מתהלך בקרב מחנינו כל האונות האלה הם מאוד מאוד דרמטיות בשבילנו כי הם נלחמות מול התודעות האנושיות הרגילות שהן אני לבד והכל הכל קורה לי עקום ואיין לי שום סיכוי ואיזה פחד ומי אמר שאני אצליח כל הדברים האנושיים שהם בעיוורון הפשוט שלנו אנחנו לא רואים אז זה מאוד מאוד רלוונטי לנו מאוד מאוד רלוונטי לנו אנחנו חיים בנס כל כל שנות קיום המדינה ואנחנו חיים אנחנו יותר רואים את הניסים עכשיו כאילו מובן אחד אנחנו ככה טרודים בשאלה מה יהיה פסח מה יהיה המשך כן תהיה תפרוץ מלחמה מתי כן אבל כל הזמן כאילו יהוד ושמרון היו התראות מאוד חריפות על פורים על הכל כ זה נמצא נמצא מאוד מאוד חזק בהתנהלות מיותר מפחות אבל זה א ועם זאת כי אנחנו באופן מסוים ממצב יותר מודע לכל אלה כמוני ש בסוכות לא חששו היו כאלה שמאוד חששו ם היו יותר בעניינים ור צרו טריה והכל שלא חששו ש אנחנו בלתי מנוצחים כאילו במובן מסוים אז התודעתי תודעה מאוד מאוד מאזנת תודעת התודה תודעת הנס היא מאוד מאוד מאזנת ומקיימת ונותנת פרופורציות ונותנת חיות זה רק מהצד האנושי ובוודאי שפי כמה מצד עבודת השם שלנו שזה גם גם הקרת תודה שזה הדבר הכי בסיסי מודרני וגם שוטפות עם הקדוש ברוך הוא בכל בכל מה שניתן כשאדם בתודעה שלו הוא לא לבד אז הוא הרבה יותר נוכח את החצ נכון שזהו לא הכים פתאום אתה ק שכשזה הלך הנחנו את זה כמציאות שזה חסד א נכון נכון להסתכל על זה להתפעל כל הזמן שזה חסד אלוקי ש טוב הוא פשוט שאנחנו לא חושבים כמה זה חסד עצום אבל ושוב לא מעט פעמים אנחנו מבינים את זה רק כ שהטוב הזה נלקח מאיתנו אז אנחנו מבינים כמה חסד הוא פשט כמה טוב הוא פשוט כאילו שאין סבל זה כל כך מובן מאליו שאנחנו לא אז זה זה זה להידבק במידותיו כאילו לעשות טוב פשוט ו במובן הזה במובן הזה זה מצדיק את זה ש אנחנו לא מתפעלים כי אם היינו נורא נורא סובלים ומתפעלים על כל קמצוץ טוב היינו במצב נורא נורא רע אז פרדוס כי איך אתה מחזיק את זה בלי כן מלי כל הזמן ליילל כן בדוק זהו א פרדוקס לשת אותו א כי באמת כל הטבע היא גם כן הנהגתו יתברך שמו רק שאינו ניכר וכש השם יתברך לפעמים ניסים הרי זה יצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו להודיע כי השם יתברך ברא ומנהיג כל הטבע גם כן יחסית בשפת אמת קל הוא מאוד מוסבר כמו שכתב הרמבן זל שיש ניסים נסתרים בטבע ונסים נגלים איין שם לכן המכיר בנס בחסדיו של הקדוש ברוך הוא הוא מביא תודה על זה בזה הוא שם דרך זה המשך הפסוק זבח תודה יכבדנני ושם דרך ביש האלוקים אני לא זוכרת שם דרך ישלי אני חושת שיש עוד מילה הראנו באש האלוקים אז הוא כמו שם פנסים בדרך זה כי הוא מראה את יש האלוקים כן ההוא שם דרך הוא מודיע מלכותו יתברך שמו בעולם א וגם זה שוב כמו שאמרת זה חבל דקו זה סוג של פרדוקס כי אם אדם כל רגע אומר תודה ה אומר הלל כל יום הריו מבז כל אדם שאומר תודה כל רגע על זה שכאילו לא נדרסתי לא זה זה הוא קצת פסיכי אז אז כאילו יש יש איזשהו איזון ש שהוא או כמו שיש בדיחה למישהו שהוא שאל את רב אברום א ה שפירה אם הוא צריך להגיד א הגומל כי היה לו איזה משו אני לא זוכרת הוא הלך ולא היייתה תאונה לאמרות שהיה חש אז הוא אמר לא אני לפי זה אני צריך להגיד תודה גומר כל בוקר כי כל בוקר הרבנית מוציאה את כל השמיכות וחובת אותם תאר לעצמך מה היה קורה אם אני הייתי מתחת לשמיכה זה מאוד רמ זה בצורה עוד יותר מרומזת אבל כן תן לחכם וחכם עוד כאילו הוא לא אומר הכל אז זאת אומרת אז יש יש איזהשהו איזה שהיא תפיסה שהי שהיא לא על כל דבר אתה אומר הגומל מצד שני תגידי הגומל כן תגידי ן גם הרה שאתה בעצם הקדוש ברוך הוא הוא טוב ומטיב אז בגלל זה הטוב הוא פשוט כאילו ס חש ל הורים ילדים זה שהורה עושה המון דברים זה גם מצד ה הילד כל הזמן אומר יואו תודה י תודה אתה כאילו לא אני אוהבת אותך כאילו כן גיד נכון תפילה כות השחר זאת אומרת יש את הלוכי נשמה יש פשוט אנחנו כן כן מכירים טובה כל יום אבל לא לא במז לאכן לא בקורבן כן לא בקורבן כ תודעה כזאת של שהקדוש ברוך הוא בכל דבר בכל דבר אפשר נכן להשתפך ע לכן מי שאומר הלל כל יום הר הו מחרף ה מגדף מצד אחד מצד שני בכל פסוקי דזמרה יש לנו הלל נכן יש את תודש שכן יד נכון נכון יש ל מישהו ע שאומר תודה באוכל ואז כ א כמו שכתוב מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי השם שזה באמית מזמור שעוסק בארבע שחייבים לקר תודה מזמור שאומרים אותו יש מי שאומר אותו לפני קבלת שבת יום שישי ובאמת מזמור מלא בשבח ו עודיה תהילים קז ובאמת כל כ אומרים א אומרים נכון נכון כן כי כן אבל לא את כל המזמור כל הפרק נכון נכון נכון נכון נכון ואנחנו אומרים אותם בליל יום העצמאות צרכים להודות כן ובערב שבת נכן הרבה מאוד פעמים שיעורים של בעלי על יום עצמאות הם סביב המזמר הזה לא רק שלו של הרבה שמעבירים שיעור על על יום עצמות עוסקים במזמור הזה כ ממה ניצלנו ועל מה אנחנו צריכים להודות וכ אפשר שאלה חציה למה בערב יום בערב פסח לא זמור לתודה לא מקריבים קורבן תודה אה ערב פסח אנחנו כאילו יד אנחנו זה כבר קורבן הפסח אז ביום בימים טובים לא מקריבים קורבן תודה זה כנראה קורבן אבל זה נקרא יום טוב פסח ידן הוא כן הוא הפסח הוא ביום ואז בלילה נכון יש בזה חמץ אבל זה לא קשור רק לפסח גם בום ימי ימים טובים אחרים לא מקריבים קורבן שימי לב בכל חל עומד סוכות את גם לא אומרת מזמור תודה כי לא מקריבים קורבן תודה נכון כי זה בעצמו יום טוב זה יום טוב אנחנו אומרים הקרבת כן כי זה עוד זה עוד לפני זה לא בלילה זה עוד לפני אז זה עוד ביום אז ביום עצמו אנחנו כבר לא אומרים תחנון זה כבר יום טוב נכון אמנם זה נראה מבולגן כי אנחנו שורפים חמץ והכל אבל זה יום טוב כן אז אנחנו לא אומרים אומרים תוד הכי תודה ביום הזה זה אז התודה זורמת להקשרים האחרים כי אומרים מזמור תודה בימים שמקריבים קורבן תודה ימים שלא מקריבים קורבן תודה לא אומרים מזמור לתודה אחרכך בערב אומרים אומרים כן בוודאי כן ברזה ככן כן זהו לכן היא שאלה כן יש יד יש טו אזה א ובאמת כל העובד השם יתברך ומבקש למצוא האמת הוא רואה תמיד איך השם יתברך הוא המנהיג לכל בכל יום תמיד ועובדי השם יתברך מבררים זאת ומרת זה הבירור של אדם שעובד השם לבדוק ולברר איך השם מנהיג א כל יום מנהיג לכל בכל יום לכן המון פעמים בלימודים אנחנו עוסקים בפוליטיקה עוסקים במה שקורה ביום יום כי אנחנו מנסים לפרש את ההנהגה האלוקית כמו שהיא מתרחשת עכשיו ברגע זה וזה נקרא שם דרך כאילו שהוא זה מיישר דרך דכתיב ישרים אסתר אנחנו מסתכלים ורואים את המציאות של השם במגילה נכון נכון נכון ויש דעה בגמרא שהמגילה היא ההילולות שואלים למה יש דעה שאומרת בגלל ש בד אחשוורוש יש דעה שאומרת המגילה היא הילול אז ההילולות המעשה הוא ההלל אז יש לנו את ההזדמנות הזאת אנחנו אומרים את זה בערב ובבוקר שזה חוץ מ באמת ליל ליל פסח אנחנו לא אומרים על ליל בערב אז בגלל ערב הבוקר יש שני פסוקים אלוי יומם אקרא ולא תנה ולילה ולא דומילי ועוד פסוק שסומכים את זה אז אבל גם זה הלל אז הלל הוא סיפור המעשה ולראות איך השם נגלה נכון ו זה האחרון שניתן יכתב בתוך המקום של ה אז זה מאוד זה מאוד נכון אה נותן לנו כוח דכתיב ישרים דרכי השם וצדיקים ילכו בם כן פושים יכשלו בם אז להיות צדיק או לרצות להיות צדיק לרצות להיות עובד השם זה לחפש את האור האלוקי את ההנהגה האלוקית בתוך היום יום בתוך המציאות היום יומית שלא תמיד נראת לנו טובה אדרבה לפעמים נראת לנו מאוד קשה והם הדרכים שבעולם הזה שהם נסתרים והצדיקים מכירים האמת כומרת זה ברור שכשזה גלוי כל אחד רואה הדילמה היא כשזה נסתר ושם דרך הוא לשון סידור ושם דרך הו לשון סידור כמו ושמו איש על עבודתו לסדר את הדרך לשים אותה כן זה כמו זה משל מאוד מאוד יפה כאילו יש לנו כמו כמו הזה הזה להגנת הטבע איך קוראים לם החברה כן שהם שמים את הסימון הזה כן יש לך כם שם תוד כאילו אז העיזים הם הולכות בדרך שנח לפעמים נוח לנו ללכת בדרך שלהם לפעמים לא כל כך אז עוברים אחר כך רואים רגע זה דרך דרך זה סוג של סימנים מי ש צדיקים הצדיקים דרך כי בעולם הזה בשבילנו בשבילם בשבילנו שמכירים הסימנים זה לברים כן נכון נכון שזו ה רואים את ההנהגה האלוקית של השם ובגלל שהשם הוא טוב אז רואים אותה כתודה כטובה וכ אפשרית להגיד עליה תודה למרות שזו דרך שהיא ס כי משהו שהוא גלוי כתודה הוא גלוי אבל העבודה היא איפהשהוא לא גלוי להגיד על זה תודה כמו מה שהיא אמרה על המגילה למה חשוב לנו לדעת שהרגו את דבשתי למה זה משנה כבשתי מכניסה את אסתר אבל זה ראיית חוץ שמה הרי מ שנת 3 עד שנת 13 כן יש לנו המון שנים והתרחשות ומבחינתנו יש המון ידע חלקו לא רלוונטי למה הוא רלוונטי זה צורה להסתכל אז כאילו אנחנו אומרים עכשיו אנחנו במצב מאוד קשה עם ישראל זה איך אתה מסתכל על זה הצדיק הוא רואה הוא רואה לפעמים ממש צריך לעשות היפוך להראות אור אלוקי אצל אנשים שעוסקים בקבורת מתים כן אז אנחנו צריכים עוד הרבה יותר כוח כן זה זה עיניים בד איך מסתכלים על בדיוק זה כמו ציונים זה כמו מסלול זה המשל כן כי ה התפיסה הפשוטה האנושית היא לא רואה דרך כנו היא רואה בלאגן היא רואה אדרבה היא רואה משהו מאוד רע א משהו מאוד מסוכן משהו מאוד מפולג לא משנה כל מיני היא נותנת פרשנות לעולם לא ננצח רק אם כל מיני כן אז רגע זאת אותה מציאות איך אנחנו מפרשים אותה וגם קצת בהקשר של סעודת פורים שהשנה היה גם את הקל שומרת יך אפשר לחגוג א איך אפשר לשמוח אבל כאילו הסעודה והשמחה זה סימן גם כאילו להרות מהדרך שלנו כלו לא רכן כאילו אנשים וגם אנשים שזה קשה להם סתם דיברתי עם מישהי שה לא בדיוק בכיוון הזה י אומר לי מה אבל איך אתם עושים סעודה ואיך אתם ככה שמחים אמרתי לה דווקא זה הזמן זה המקום להגיד ו וגם כאילו סתם זה יצא כי סיפרתי על משהו שתוך כדי אז כאילו איכשהו הפלנו גם כאילו על החטופים וזה ואז כאילו זה זה הרגיע אותה כאילו אבל אמרתי להפוך זה נותן את המקום וזה נותן את הדרך כן כן המחשבה אז באמת יש כאן תביעה מוסרית שיש לה שורש טוב השורש הטוב הוא א לא לשכוח אנשים שהם בסבל שהם בני אמין אבל שאלה מה זה אומר שכחה ואיזו דרך היא הנכונה בשביל לזכור זאת שאלה פתוחה והאם שמחה היא הפנית גם או לקיחת שותפות זה מה שאת אמרת אנחנו שותפים משיכים נכון נכון נכון נכון אז אז הרבה מאוד פעמים זה מבלבל כי אם זה בא ממשהו שהוא חסר תבה רוחנית מוסרית אנחנו לא מתרגשים כן אבל אם יש טענה מוסרית אז זה מכווץ אותנו אז אנחנו צריכים יותר להתבונן ל הדבר א לכן הוא אומר זה צדיקים כי באמת צריך ברור במקומות האלה א באמת אולי מתחבר הפסוק של יש הפסו של במרדכי ידע את כל אשרה כאילו זה אולי זה הוא לא רק ידע את כל אשר נעשה הוא ידע גם את המשמעות שמ שאנחנו באמת תם לא יודעים כאילו אבל הסימון לדרך ל ידי הצדיקים בזה שהם יודעים את זה וזה שהם מפרסמים את זה כי כאן נגיד מורך ידע הוא ידע אבל אני לא יתוא מספר ל לכן הוא יצא סק פר לא לא הוא ידע הוא ידע שזה חלק מהלך אלוקי זה שוא יצא עם סק ואפר זה לא מביע כ זה מביע את המציאות שאנחנו רואים בעיניים שלם לא בעיניים כן אז באמת בכלל בהתחלה הוא אומר עובד השם ואחר כך הוא אומר צדיקים כן ואנחנו הרבה מפרשים שבכל אחד יש את כל הדרגות מראשה ומעלה וכן יש בנו את החלקים האלה ולכן חלק הצדיק שבנו הוא החלק ש את היא כן שוא חותר לראות את המציאות עכשיו במידה שהוא באמת חלש אז הוא בשאלות אז הוא מתעניין אז הוא ובאמת לפעמים גם אני אגיד את הצד השני שאדם שהוא באמת נחשב יותר צדיק אוא יותר עוסק בזה לא לא בהכרח שכל שאלה שעולה אצלו עולה אצל מישהו אחר אז יכול להיות שהוא עסוק לפרש דבר אחד ואנשים אומרים רגע אבל מה תגיד על זה אה כאילו לא לא כל אחד הוא נתון באותה שאלה כאן גם בתוך מכלול השאלות אז אבל אני חושבת ש אפשר להגיד את זה גם במובן הזה שאותו חלק פנימי הוא ויכול להיות גם שנגיד שעצם זה שהם מבררים את הפנימיות ועוסקים בזה בעבודת השם העליונה שלהם גם אם אנחנו לגמרי לא יודעים זה משרה את המציאות הרוחנית על כלל ישראל זה גם גם סוג של תשובה שהיא מתקבלת כן אולי גם זה לא בהכרח שם צריכים לפרסם את זה כמו שיעקב אבינו ידע עד קץ הימים אבל הוא לא גילה לפני מותו את ה מה מה הולך לקרות לכן עצם הידיעה הא היא פועלת באופן נסתר א שהם מבררים האמת והפנימיות מתוך החיצוניות ובני ישראל בכלל נקראו בשם דרך כן שם דרך כן אז הם נקראו דרך ובהיותם בגלות מצרים ושר גלויות שהאור נסתר והם זוכים גאולה מיישרים בזה הדרכים ומהירים לכל העולם זה כבר תפקיד תאומה זה הוא יוצא מהמישור הפרטי למישור הכללי הרבה מאוד פעמים עובר מישורים כן אז אז הוא אומר מה שצדיק אצלנו בתוך עם ישראל הוא כלל ישראל לאכל האומות ולכן דווקא אולי מזה אנחנו לומדים גם אחורה שגם אנחנו רואים ש צדיק ורא לו כי הוא צריך לעשות דרך אז מבחינת השכר העתידי זה ישר עולה לנו השאלה למה צדיק ורע לו אם הוא צדיק צריך להיות לו טוב אבל מבחינת התפקיד שלו אם היה לו טוב לא היה מחדש משהו בעולם אבל אם רא לו והוא מראה שברא לו יש דרך אלוקית אז הוא עושה תיקון וכך אותו דבר עם ישראל אתה בחרתנו מכל העמים ודווקא יש לנו היסטוריה לא כל כך עליזה אז א אז יש על זה ר שיר מאוד ציני כן אתה בחרת נחשת של אלטר אני לא זוכרת שם כן בכל אופן אתה אתה אני לא זוכרת ש מי כתב את זה אבל כאילו מאוד קשה אז אתה בחרתנו ושמת אותנו בדרכים בדרכים מאוד מאוד מעוקלות מאוד חשוכות כי אנחנו יש לנו תפקיד להראות את הישע האלוקי את האור האלוקי את הטוב האלוקי בתוך דרכים הרחוקות שזה משהו שמאוד מאוד חוזר אצל השפתים גלה להראות ם איפה הוא באמת מונח כאילו באמת מחובר לארץ ישראל הוא לא כן כן כן כן אז א ויותם בגלות מצרים ושאר גלויות שהאור נסתר והם זוכים לגולה מיישרים בזה הדרכים ומרים לכל העולם ד שצריכים להודות על נס כן זה מה שיש לנו ב ב כן במזמור זה הולכי דרכים ועוברי באוניות ו מי שיצא מהכל ואלה שנרפאו זה ארבעה שצריכים להודות מכל מקום אלה הנשים מתלבשים קצת בטבע כן אז הם צריכים להודות על נס אבל זה נס שלבוש בתוך טבע כי הם הצליחו לעבור בדרך שהיא מסוכנת אבל יש כאלה שמצליחים לעבור בדרך מסוכנת נכון יש כאלה שלא אבל בסוף כן זה לא מקום שאף אחד לא חוזר ממנו הסכנות ב מרבות כן אז זה נס כן נכון ולכן תודה יש בו חמץ ומצה כן כי מצה היא הנהגה עליונה בלי אסתר וחמץ הוא כשמתלבטים משתנה על ידי צמצום ואסתר וזה שעור שבעיסה שמשנה העיסה אז זה מעניין מאוד המחשבה שזה אסתר המחשבה שלנו הולכת הפוך אבל מה שקורה זה שלמה החמץ למה הלחם תופח בגלל השעור בסדר אז השעור זה אני זה אתה זה כולנו אז מה ניסי בזה ככה ופים לחם אז לכן חמץ מבטא את הפעולה האנושית מצא מבטאת את חוזר הפעולה האנושית את הבידול הבידול מהמעשה האנושי והגילוי האלוקי הפשוט כביכול הפשוט כל כך מורכב אבל הוא פשוט בגלל שאין שום דבר חוץ מנס כן אנחנו וזה אחד המחשבות אחת המחשבות ה יפות בפסח שאנחנו ניזונים מ ילוי אלוקות כן כ כן לכן לחם האמונה ולחם הרפואה כן שוזה זה מה שעולה בבית המקדש על השולחן של השם כן אז רק זה הולה חוץ מי קורבן תודה שהאדם מביא את הכרה האנושית בטוב האלוקי ולכן הוא הביא לשיטתו פה גם חמץ כן זה לא רק איזה עמדת ביטול אני כלום אני אפס אתה השם הכל א זה עמדה שאומר אני בתוך החשבונות שלי של המלחמה בתוך הארגונים שלי בתוך העשייה שלי אני מגלה את הצד האלוקי שהקדוש ברוך הוא אתה הבאת לי אז לכן אנחנו מביאים גם מחמץ וגם ממצה שיש עניין לסמוך גאולה לגאולה כן לכן פורזה כאילו באמת שתי גאולות מאוד מאוד הפוכות כאילו נכון נכון זה ממש נטו הצ נכון וזה גם גם נעוץ ח סופם בתחילתם תחילתם בסופם כי זה כמו סוף וזה התחלה זה גם סוף שנה בחילת שנה וגם גלות וגאולה זה ההתחלה שלנו כן אנחנו בעצם מסגלים לעצמנו שתי תנועות נפש כ אנחנו מספים איפורים את המציא לראות את המציאות ופסח את ה קבלת האורה האלוקית נכון נכון אנחנו כבר מתחילים זה אין תחנון אין הספד אין זה ושע והשלב הזה הוא השלב המעברי של הסרת החמץ והתכנות למצע זה שלב להוריד את היה האשי שלי כן כן לכן זה שלב ארוך זה שלב מאתגר במובן הזה אבל זה שלב מכין בשביל לגלות ור אלוקי אנחנו צריכ לקחת צעד אחורה אבל צעד אחורה שהוא לא רע שהוא כלי הוא ביטול אבל הוא כלי אז הבנה הזאת היא מאוד מאוד אסביר שאלה כאילו אם מחבץ כזה רע אז למה אנחנו אוכלים אותו כל השנה נחנו פחים עליו ים מצוות כאילו זה תמיד א כאילו זה הלחם שלנו מה אנחנו כאילו כל כך ככה נלחמים ב אבל זה באמת השבוע הנקי הזה כאילו כמו שהוא הניקוי כזה כן ממש ככה התשובה שראיתי שחיפשתי נכון את הדבר נן כן שבוע ניקוי שאתה מסתכל רק על הז אתה יכול לחזור לחץ גם שם לראות את ה באמת להיות סמוכים על שולחן השם זה מלה היא דורשת החנה כן להיות קרבים כן וזה סיור ש בעיסה שמשנה העיסה והנס ביצית מצרים היה למעלה מכל הטבע לכן הוא מצא אבל ניסים הנסתרים בטבע הם חמץ ומצא כנל כי גם יש בהם צד אלוקים מצא וגם צד אנושי חמץ כמו שכתוב במדרש כבדני בעולם הזה ובעולם הבא כן אז בעולם הזה זה כמו חמץ בעולם הבא זה כמו מצה וזהו שצריכים ולהעיד שגם הטבע הכל מהנהגת יתברך ללמד על הכלל כולו זאת אומרת אם אנחנו רואינו על דבר קטן מכאן אנחנו מרחיבים על כל המציאות כמו שכתבנו לאל והנה אמרו חזל על פסוק ושמרתם את המצות וכו כשם אוי לא הסתכלתי על זה כשאני בדק אה כדרך שאן מחמיצים את המצה אין מחמצן את המצווה אלא אם בא מצווה לידך עשה אותה מיד מה כן אל תחמיץ כן כך אין מחמיצים את המצוות וזה מה זה עתגר כ כי באמת יש פם אנחנו מחמיצים את זה זה להיות בדריכות מאוד מאוד חזקה ה לא קלה ועניין גם כן יבואר על דרך הנל כי התורה אור למעלה מהגשמיות והטבע והמצוות הם נרות איך להביא אור התורה בכל המעשים עכשיו הוא הרבה בפרשה הזאת עוסק בתורה ור נר מצווה ותורה אור כי הוא מביא אני לא ידת אם כנראה שלא נספיק שעבירה מכבה מצווה אבל עבירה לא מכבה תורה ואז אם אנח לא יכולה לבות נכון את האור את האור היא לא יכולה את הגילוי אז כשאנחנו אם אנחנו עושים את המצווה עם האור של התורה אז היא גם לא אז היא מכבה רק את האור של המעשה אבל לא את השורש של זה לכן א ולאשר המצוות הם בעשייה צריכים שימור שלא להחמיץ במחשבות זרות ופניות הבאים מצד שוטפות המעשה בגשמיות שזה אנחנו תמיד מרגישים את זה כאילו את ה את הדבר הזה החמקמק בסוף אנחנו בסוף פורים זה יום אחד אנחנו חושבים על זה המון ובסוף המצוות כאילו כמה זמן לוקח ליסוד כמה זמן לוקח לשלוח מנות כמה זמן בסדר אנחנו שולחים עוד מנות ועוד מנות ועוד מנות אבל בסוף זה נורא נורא נקודה זה נהייה ככה אז אתה מרגיש את הכשות של זה מצד אחד מצד שני בלי זה אין כלום כן דבר עד מחרתיים עכשיו אנחנו באמת בעניין וז זים למצוות מדבקים בהתלהבות שורש המצווה ואין באים לידי חימוץ כלומר מה מה הפטנט שאתה אדם מונח בשורש האלוקי בשורש של התורה אז הוא לא מחמיץ אני אתן דוגמה אבל זה הרבה לא הרבה שנים הייתי עסוקה במצוות כיבוד הורים אז יש המון יש המון דילמות יש המון דילמות והמון קשיים כןלא בא לי קשה לי אולי לא צריך אותי אולי כן צריך אותי בכל מיני קשרים אז ש התודעה היא יש לי מצוות כיבוד הורים והיא עכשיו קוראת לי אז זה מאוד וסף למקום הזה גם לעשות את זה וגם לעשות את זה בעין טובה וכשאין תודעה כזאת הרבה הרבה הרבה יותר קשה כי הכל מתווכח עם זה כן אז זה מאוד עוזר תודעת המצווה הכרת המצווה אור המצווה מאוד עוזר זה עוזר בזה זה עוזר בנושא של צניעות שאנחנו המון המון דברים לכן מאוד חשוב לנו ללמוד תורה איך איך איך שהרב אריאל אומר זה זה רש חובה רשותית כן זה חובה אם אם אדם לא מבין מה הוא עושה אז הוא לא קשור הוא מאוד מתקשר לאחוז בדבר הזה זה חומק לו כן התודעה עוזרת למשוך את האור האלוקי למעשה ולתת לו המון תוקף ובאמת יש לו המון תוקף ש אני חושבת זיזים כן הם דרוכים כמו כן מזדר צות כ כ נכון זהו הזריזות היא מבטה את הדריכות הפנימית אז לכן יש מי שאומר שעל הבוקר בפורים לעשות כבר סעודה כדי שכן יצאו כל מיני כן כן עוד לאכול כן ני בבוקר חוץ מהסוד סחק ביק שמה מגילה כבר 7 בבוקר אמר קיימתי שלוש מתח וגם וגם הוא יכול גם לחזור ט ידיים כן כן נכון נכון זה מה שאומרים תיטול ידיים אחר כך תהיה עוד סעודה אבל זריזים נכון נכון נכון הנה הזריזות זה עוד תפר מאוד יפה נכון נכון הצד השני של הזריזות הפחות מוצלח זה לחץ ואחר כך חוסר שהיה בדבר בר כי מרוב שאתה זה דופק לך את המוח שאתה צריך לעשות את זה אתה לא שם אתה עושה v וזה הצד אני לא יודעת אם זה דווקא פזיזות כי אדם פזיז הוא לא שם לב לדבר ולכן אבל פה זה מתח זה לחץ כאילו צריך ב בדיוק ואז אני נפטר מזה ואז זה לא זריזות זה דריכות שהיא לא בריאה ומאוד קשה ולא נעימה ומאוד קשה ומאוד קשה לשת את זה כן להיות בדיוק בדיוק בדיוק בסוף מה שקורה זה שאדם מרוב הדריכות שלו הוא נתון בקליפה ולא בתוך לכן הרבה אנשים קשה להם מאוד עם הזריזות כי זה אומר מבחינתם א לא להיות נוכחים מצות שצריך ות נכון נכון ואז מה קורה יש גם את הדבר הזה שאתה ב8 7 בבוקר כבר נגמר לי החג זהו עכשיו זה כבר יכול להיות יום חול לא כאילו את מבינה אבל זה סוג של הדבר הזה כי עכשיו אני צריך למלא אותו את הזמן הזה איך אני אמלא אותו כי כבר עשיתי אז לזריזות יש כמו כל מידה יש לה מצרנות יש לה מגבלה אתה עושה ע הזמן שנשאר לך עכשיו נכון וזאת ש אחת השאלה היא כשאתה עושה את הדבר הזה האם זה מעמדה חיונית או מעמדה מאוד מתוחה ואז יש אנשים שאומרים הזריזות שלי היא כזאת אני צריך מתינות בשביל הזריזות כדי שהא תהיה באמת זריזה כן הזריזים לא מבינים את הסיר הזה בחיים של כל אדם זה גם נכון זה גם הרבה מאוד פעמ נכון נכון היא מאוד מאוד משתנה מ כןכ נכון כן לא הוא שהה שם זהו זהו יש את הדבר הזה נכון זאת עמדה פנימית כיכ כי זאת המגבלה של הדריכות קבלה של הדריכות היא לא לשות לא לא זה שלא יצא כן כן זה מדהים לא לא לא זה לא כן כן זה ברור זה ברור שזה ככה אנחנו רק מסתכלים על עצמנו כל אלה שלא כאלה זריזים או שריז אבל זה לא מיטיב לפעמים הזריזות לא מתיבה אז ל אז זה דבר ללמוד אותו מאוד מאוד מאוד עמוקה זה דבר מאוד עמוק כןש אחד שזר בדרך כלל בדרך כלל זה כה מלחיצה אותו ים האתיות מלחיצה את הזריז כן כ כן כן כןק זה מאוד נו אנחנו מתחתנים עם המורים המושלמים אני לא מצפש פבל אתזה לפעמים זהמ להתנגש אחרים א א אבל אבל זה גם נכון זה גם זה גם מאפשר ור כי שוב בתוך הדריכות יש היבטים חיוביים ושליליים בתוך המתינות יש הבטים חיוביים ושליליים ואם אנחנו נוכל להתבונן להיבטים השליליים בעיניים אז נוכל להטיב עם כל אחד מההיבטים האלה זה לא שנשנה את הזולת אבל זה נרחיב את הגבולות גם שלנו וגם שלו וזה הלימוד של החיים שלנו שבעיקר אתה לוד את הביקורת שיש בדיוק הביקורת היא בא כהגנה בדיוק נכון הביקורת נמצאת אז זה גם מבצר וגם לא מגם לשנות את הצד הש נכון היא שליטה היא באה מהגנה בגלל שברגע שיש מישהו שושנה מני אולי הוא צודק מה זה הוא אומר עלי אז אני צריהם אתהה באמת לא מכיר דרך אחרת כאילו אתה לא לא חושב שכאילו לדוגמה אני כאילו בחינוך שלי והרגל שלי ואחר זה זה חוסר א זה חוסר כ זה חוזר כבוד ל מי שאתה מאחר ליו ויש אנשים שאומרים כאילו זה אומר לי תקשיב השעון זה לא קודש תרגלי עכשיו כאילו אני מבחינתי זה לא השעון הוא קודש אבל יש מיה יש איזשהו אמת בדבר הזה גם אתה לא םצ הביקורת שאתה באמת לא יודע לא חושב שיש דבר כזה שאפשר נן אב יש אנשים שהחור הוא לא לא מכבד אותם נכון ולכן הכלל שהוטבע הוא לא מוחלט נכון שני הכרי כן כן אבל אבל אני חושבת שזה גם זה אם נלך יותר עמוק יש עוד משהו ש יש איזשהו פחד יש חשש יש איזשהו אפשרות של שליטה ששוב לפעמים זה מיטיב איתנו ולפעמים זה לא מיטיב איתנו ואז זה שאלה איפה הנחת למי שאין לו את זה היא תרופה בשבילי נכון אבל לפעמים הנחת הזאת ולפעמים היא לא דברים שהוא היה רוצה לשות ן בדיוק בדיקו לא אז בדיוק זה הסיפור זה הסיפור לא בו שהוא מרוויח אולי הוא פשוט לא יודע אבל כולנו בוחרים וכולנו לא בוחרים יש לנו היבטים כאלה ואחרים לנו גם אטים של של שזה מנגנונים שהם לא רק מנגנונים מקראה שתי אחיות אחת מהם בערב ליל הסדר בשע בבוקר הבית תוקתק מסודר ואורגני הא גמרה לבשל הי רק מכינת ואחת שתופרת עכשיו את הכיסויים לספה והבית שלה עו עוד לא נקי אפילו בניקיון האחרון והיא תגיע לליל הסדר חמש דקות אחרי והן מאוד אוהבות אחת השנייה אבל זה יש גם אופי היא מאוד מיתי היא מאוד מאוד מהירה ברור ששפ זה לא רק זה של בחירה אחרת היו מד שים להגיד זה לא מתי ש אנחנו לא יכולים סר מתנו אחריות כי זה אופי עדיין יש תח של בחירה מסמת ני חושבת שם מישהו נוקט בדרך מסוימת סמן ש כנראה חרת הוא היה לפחות מנסה לא להיות ש לפעמים הוא גם באמת לא רואה דרך אחרת והוא נפגש עם דמות הפוכה כי יש משהו בתוכו שמחפש את זה אבל המשהו הזה לא מרפה לא מרפה כי יש שם איזה אחיזה שחלקה לא בריאה והחלק הלא בריא שיכול להתרפא הוא המתנה שבן הזוג נותן או לא וזה מה שאנחנו יכולים לקחת או לא לקחת זה זה הסיפור א אבל אבל באמת במצוות זה התודעה הי מאוד מאוד עוזרת לא להחמיץ וזריזים למצוות מדבקים בהתלהבות שורש המצווה ואין באים לידי חימוץ זאת אומרת הוא לא רק ש מדבקים בהתלהבות שורש המצווה שזה מלהיב אותי זה חי לי ואז הזריזות היא פנימית היא שוהה היא היא שמחה היא לא אילוץ חיצוני מכווץ כן זה באמת משהו שהוא זה מקום של אז אין אפשרות שהכנסה כן אז מספרים על רברי לוין ממש הרבה סיפרו עליו שמצד אחד היה לו המון נחת מצד שני הוא היה מאוד זריז כאילו כשהוא היה עם האדם הוא היה בכל הנחת וברגע שזה נגמר כבר היה בדבר הבא זה באמת פלא עצום שאוחז בתודעה כאילו כשהתודעה כי הרבה מאוד פעמים כשאנחנו ממתינים זה בגלל שהתודעה לא התבשלה אז זה גורם לנו להמתין או שזה גורם לנו להזדרז כי ממילא לא תגיע ובוא נגמור עם זה אבל לא מעט פעמים אדם משתהה עם דבר בגלל שהוא עוד לא בשל מבפנים הוא מחכה להבשלה כן זה קורה לנו המון אז לכן גידו יש אנשים שמאחרים אז הם צריכים להגיע למקום שהוא כבר מלא הם לא יכולים להיות הראשונים הראשוניות הזאת היא כל כך מכווצת הם צריכים את ההבשלה של האירוע ואז הם יכולים להפעיל זה נוח להם אז זה זה עכשיו יכול להיות שיהיה מישהו אחר זה בכלל לא יפריע לו ונוח לו להתחיל כי זה המקום הבטוח לו אבל יהיה מישהו שיגיד לא נוח לי להתחיל אבל אני רוצה כבר לגמור עם זה אז איך אני אגמור עם זה אם אני אגיע קודם אז יש המון בתוך האסטרטגיה יש לזה הרבה מאוד גוונים כן זה זה זה זה מאוד מורכב הרב צדדי כשאדם נמצא בהתלהבות אז הוא נמצא שם אז הוא זריז כי הוא נמצא בתוך הדבר כן זה אז ביטוי מאוד מאוד יפה כאן א שבת הגדול כנראה שזה באותה שנה הצו היה השבת הגדול הרבה פעמים זה ככה שבת הגדול הוא מצווה ראשונה לכלל ישראל ונקרא הגדול למה קוראים לשבת שבת הגדול כי קיבלנו יש כמה סיבות לזה אחת זה שצה חדש החודש הזה לכם אזה אה ואני חושבת לא סליחה זה לקיחת עשה לקיחת עשה לקיחת עש חוד הזה פתוח אבל לשבת הגדול זה לקיחת עשה כן שזה אבל זה לא המצווה הראשונה אז כאילו כן אבל מצווה הראשונה שעם ישראל הצטוו לעשות כעם כהכנה ליציאת מצרים כי לא היו ערומים מהמצוות אז הם לקחו את הזה ואז הם שחטו את הפסח ועשו ברית שתי שני דמים אז לפי החשבון שזה היה בשבת אחר כך יום רביעי כן יש חשבון משלם אחזה ע על פי מה שאמרו רזל רצה הקדוש ברוך לזכות את ישראל ירבה להם תורה מצוות השם חפץ למן צדקו יגדיל תורה כלומר הקדוש ברוך הוא רצה לתת לנו אחיזה זה מעלת המצווה שהתורה היא אור אבל אנחנו לא יכולים לאחוז היא נמצאת בתוכנו אבל המצווה שהיא נר זאת אומרת כלי נר זה כלי שמכיל את השמן לא כמו שאנחנו רגלים היום נר אז המצווה היא כלי אז השם רוצה ש חז בווא נתן לנו מצווה שהיא כלי הכלי הוא לקחת את הסה ולקשור אותו לקרעי המיטה כן זה משחו קחו לכם זה והוא קנל שאז ככה הוא הוא נותן לנו אחיזה בו והוא קנל שהמצוות הם התפשטו תארת התורה בעשייה והוא פרסומי ניסע בתוך הטבע קנל הוא סוגר כאן את הסיפור הזה כי אנחנו עשינו דבר שהוא פשוט הוא טבעי אבל זה נס גדול בגלל שזה האלוהים של מצרים ואנחנו קשרנו אותו אז פרסמנו זה שבת הגדול הנס הגדול שקרה מזה שהם לא שחטו אותנו כן כמו שהיו אמורים לעשות מזה שלקחנו להם את הלי אלוהים שלהם קשרנו אותו ווא התפשטות הערת השבת לימי המעשה טוב ותמיד לקראת סוף הזה הוא יכניס לנו עוד כמה רעיונות שהוא לא יסביר אותם כדם אבל אנחנו לא נספיק אותם והכל עניין אחד כי שבת הוא כולו תורה והנהגה שלמעלה מהטבע ו ביציאת מצרים התחיל להתגלות הנהגה הנל בעולם כי באמת עד עד עד לוש בעצם עד נתינת המן לא היה לנו ציווי לכלל ישראל על שבת נכון שעם ישראל שבט אבל לא בגלל ציווי אלוקי אז כל האיסוף הזה נמצא שם מה הוא משי א הפרסום ניס פרסום נס בתוך הת כי שבת זה נס בתוך טבע קלי וקימה כן יש הרבה סגירות שם בסדר טוב כמו שקצת חשבתי מהתחלה רק דף אחד ספ