קיום הבריאה הוא ברחמים | שפת אמת לפרשת כי תצא- תרנה | הרב יהושע שפירא

אחד ודי קרא כלה טוב אנחנו בשנת [מוזיקה] תרנה ב סעיף קצת מיוחד [מוזיקה] שונה יש עוד כאלה אבל שונה קצת א מהדברים הרגילים שאנחנו רגילים לפגוש אצל שפת אמת משהו שאפשר לחשוב שהוא קצת יותר פילוסופי קצת יותר א השכלתי אבל נראה לי ש צת אמת ראה בו עומק עבודת השם כפי שנראה במדרש כשם שנתן רחמיו על האדם כך על בהמה ועוף אז יש כאן השוואה שהקדוש ברוך הוא נותן רחמים על האדם ובאותו אופן הוא נותן רחמים גם על בהמה ועוף שנאמר כי כרא כאן ציפור לפניך ומצוות שילוח הכן בעצם מתחשבת ברגשותיה של האם לא תיקח האם על הבנים יש פה עניינים של רגישות לאמהות בבעלי החיים האבן עזרא אומר שיש שלוש מצוות כאלה בתורה ששלושתם זה רגישות ל א הורות בבעלי חיים אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד לא תבשל גדי בחלב עמו למרות שלמדנו מזה כל לכות בשר וחלב אבל התורה מציינת את הלכות בשר וחלב בקשר של האם לגדי ומצוות שילוח הכן לא תיקח ההם על הבנים אז שלוש פעמים בתורה שיש התחשבות ברגשי ההורות אצל בעלי החיים אצל האדם ודאי יש זה בעשרת הדיברות כבד את אביך ואת אמך ברור שיש א איסור לקלל ולהקות אז ברור שיש משקל ורות אצל האדם והחידוש כאן והמדרש מציין את זה שכשם שיש ענייני הורות אצל האדם יש ענייני הורות גם אצל בעלי חיים הוא מקשים איך המדרש אומר שיש אורות ורחמים אמן שלשון המדרש כשם שנתן רחמיו יש רחמים בנוגע לכאן סיפור הוא מקשי יתה במשנה האומר על כאן ציפור יגיעו רחמיך משתקין אותו כלומר זה לא רחמים ואמרו בגמרא הטעם למה משתקין אותו שעושה מידותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים ואינם אל הגזרות באמת העניין הזה של מידותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים ואינם אלי גזרות הוא דבר עמוק מאוד ונתון במחלוקת של הסברה בין גדולי רבותינו יש מהרל נפלא על זה וסת האמת מתייחס בכמה פעמים לעניין הזה וכאן אנחנו רוצים לראות את המובא לפנינו אז אז מה פירוש ש חזל מצד אחד אומרים שזה לא רחמים אלא גזרות ומצד שני כתוב שנתן רחמיו זאת בעצם הקושיה ונראה לפרש על פי מה שכתוב בספר חובות הלבבות בביאור ההפרש בטובת אלוקים על האדם בעצם היה צריך לכתוב בין תובת אלוקים לאדם לבין טובת איש לאיש זה לשון קצרה אבל זה בעצם הכוונה כלומר כש הקדוש ברוך הוא עושה לנו טובה ואדם עושה טובה לאדם אחר זה לא דומה בכלל למה שהם הכל לטובת עצמו ומר אדם כשההוא עושה טובה הכל לטובת עצמו ו זאת הייתה מחלוקת קצת של רבי שמעון בר יוחאי שנאלץ לברוח למערה מול רבי יהודה לגבי הרומאים אבל כאן הסת באמת מרחיב שכנראה בכל אחד מאיתנו יש צד של רומאי שהוא לא יכול להשתחרר ממנו שרבי שמעון בר יוחי אומר כל מה ד אידו וגרמו אידו אז שמה דוגמאות זה שווקים ומחאות וגשרים שבסוף יש להם אינטרס בכל זה להרוויח בעיקר ממון זה נטייתו של כובש ליצור תלות ממונית ולסחוט מהאוכלוסיה המקומית על ידי שירותים שהוא נותן את ממונה אז לא רק ברומאים מצאנו את זה בעצם גם כל אדם כשהוא עושה טובה הוא לא לא יכול להימלט מזה שיש לו אינטרס בטובה הזאת והוא אומר אפילו העשיר החומל על הרעש אפילו מידת הרחמים שבעצם מידת הרחמים היא המידה שהכי עסוקה בזולת כי מידת החסד זה מידה שדומה למה שכתוב ש יותר ממה שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק לפרה יש שפע היא צריכה להעביר אותו הלאה אם לא יכאב לה ביותר יותר מאשר הצימאון של ה עגל הארי הקדוש לפני פטירתו הרי הקדוש כל תורתו זה פלא עליון שזה קצת יותר משנה וחצי כל תורת הארי הקדוש רב חיים ויטל למד אצל הרי הקדוש קצת יותר משנה וחצי וזה כל העולם היהודי נהפך מקצה לקצה ביר השנה וחצי הלה אבל כשהוא סיים לפני מותו אז הוא אמר לרב חיים ויטל שכל מה שהוא לימד זה עוד לא באמת ה היה רוצה ללמד הרבה יותר וכמה שאתם רוצים ללמוד אני הייתי רוצה ללמד עוד יותר כי כל מה שהעגל רוצה לנהוג זה עוד מעט לעומת שהפרה רוצה להניק אז למה הוא לא נתן יותר אומר כי הפרה יודעת שאם היא תיתן יותר אז העגל יחנק אז לכן היא יוצרת את עצמה למרות הכאב שלה כדי שהוא לא יחנק אז לכן כל מה שיש לנו מתורת הארי שהפך את כל היהדות מקצה לקצה בהבנת סודות התורה ופנימיות התורה זה רק מה שיכולנו לקבל כי אם הוא היה נותן יותר אז אז היינו עוברים על גדותינו ולא לטובה אז לכן הוא התאפק אז ההתאפקות הזאת היא לא מידת החסד היא מידת הרחמים התחשבות בקושי של המקבל בעצם לתת כשאדם יש לו הרבה והוא רוצה לתת אז הנתינה היא ודאי למען עצמו כביכול דווקא מידת החסד היא מידה שהכי עסוקה בצורך של הפרה להניק אבל מדת הרחמים היא מסתכלת על המקבל שצר לא כואב לא אני לא נותן כי לי יש צורך עכשיו לפזר אני נותן כי לך יש צורך כואב לך והצורך הזה הוא כביכול ריכוז של הנותן לא בעצמו ואף על פי כן גם הרגשת הכאב של הזולת היא כואבת לנותן היא לא צורך שלו מצד עצמו היא צורך מצד הזולת אבל ההזדהות הזאת גורמת לגם לא כב אז לכן גם זה נחשב בעצם כאינטרס אישי אז עוד פעם הפרש בין טובת אלוקים על האדם לבין טובת איש לאיש שהם האנשים הכל לטובת עצמו כל הטובות האלה ואפילו השיר החומל על הרעש זה לא בגלל שהוא מרגיש צורך לפזר אלא הוא מרגיש את הכאב של הרעש מפני שכואב לו צער הרי אז בסוף זה כואב לך הרי זה מכוון לדחות הצר מעד עצמו הן שם תחילת שער עבודת אלוקים וזה הבחנה דקה מאוד ש הצביעה העצמית למידות נקיות א עושה את החשבון עמוק עמוק ודק זה כבר מרבותינו מהראשונים בעצם יש לזה עוד מקורות קודם וכל בעלי המוסר ובעלי החסידות וכל האנשים שהמקווה ובחנו את המידות עד אז הם אומרים זה בעיה בעצם לעולם אני לא יכול להיפטר מ הסיגים שמלווים את המידות הטובות שלי את המידות הטובות שלי הבעל שם טוב היה מוסיף על הפסוק אין צדיק בארץ אשר עשה טוב ולא יחתה אבל שם טוב היה מוסיף שתי מילים באותות טוב כלומר אין צדיק אשר עשה טוב ולא יחתה באותו הטוב זה לא שהוא לא חטה בדברים אחרים אלא שהוא עושה טוב ואיין שום פגם בטוב הזה זה לא יכול להיות כי בסוף האדם נתון בתוך גבולותיו והאגו ש כן מדן של הקדוש ברוך הוא נכון ואנחנו אפילו מצווים כולנו אמרנו היום ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך בכל לבבך יש שני בטים בשני יצריך הרמ שק דובר אומר אין ביראה בכל אבך למה יראת השם זה רק עם היצר הטוב היצר הרע לא אוהב לירה זה לא תענוג לירה אבל לאהוב אי אפשר לאהוב בלי להנות כל תאי הוא חוסיד [מוזיקה] באסתר אז לכן אז בשני יצריך אז אי אפשר לרוב בלי להנות בלי להתענג אפשר זה דבר אחד זה להגיד שקדוש הוא נתר את זה בנו זה איזהשהו מ סוג של גמו חזק את שב אמר לנו על מפרסמים עושה מצווה ככה זה הקדוש ברוך הוא המילים ככה זה זה להשאיר את זה שרירותי אבל רבותינו נתנו לא רק תעם אלא הרבה טעם בעניין הזה לא ניכנס אליו עכשיו לעומק אבל רק נגיד במשפט אחד קודם כל הרבה מרבותינו דיברו על זה שזה חלק מותנו גבוליים אם אני נתון בגבול אז ממילא אני לא יכול לראות את כל העולם אלא מתוך הגבול שלי וגם אותך אני לא יכול לראות אל מתוך המבת שלי אז אני לא יכול לצאת מעצמי לחלוטין כי אני נתון בגבול כלומר זה נגזרת של עניין אחר שאנחנו לא נבראים בלתי גבולים או אם נגיד את זה יותר חריף אנחנו לא נבראים בוראים יש ברמבם ור נבוכים אנו קצת מדבר על זה שיש דברים שהם מחוייבי המציאות דבר הוא מחויב מציות יש ד הוא אפשרי מציאות העולם הזה הוא אפשרי אפשר הה לברוא אותו אפשר ה לא לברוא אותו אבל הוא תברך הוא מחויב ויש עוד סוג של דברים שנקראים נמנעה המציאות לא יכול להיות וזה מחלוקת המקובלים לא נוטים לדעת הרמבם בזה והרמבם הביא מאות לנמנע המציאות אז נמנע מציאות אחד זה האם הקדוש ברוך הוא יכול לברוא עוד הקדוש ברוך הוא א זה נמנע כי הראשון יהיה הבורא והשני יהיה הנברא אז לא יכול להיות אז זה נמנע המציאות כש המקובלים אומרים שזה לא נמנע המציאות זה אמירה חסרת פשר אבי מורי עליו השלום היה רגיל להסביר את זה השואל האם זה זה קצת יותר משעשע מהשאלה אם הקדוש ברוך הוא יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים אבא שלי היה תמיד שואל האם הקדוש ברוך הוא יכול לעשות מלפפון עגבניה אומר מה הבעיה בשאלה מה הבעיה בשאלה כי זה שטויות אתה אומר שטויות תה שואל אם הקדוש ברוך הוא יכול לעשות ועכשיו אני הולך להגיד לך שטויות אז למה אתה מתכוון אומר אם אתה מתכוון מלפפון בטעם עגבניה ודאי שהקדוש ברוך הוא יכול לעשות מלפפון בצבע עגבניה גם הקדוש ברוך הוא יכול לעשות במשקל בגודל חצי מלפפון חצי עגבניה אבל מלפפון עגבניה לא כל אלה זה סתם מילים חשרות פשר ו יש בשמונה קבצים וגם במקומות אחרים שמקובלים אומרים לרמבם זה לא נמנ המציאות זה אתה דבר אמרת דבר חסר פשר ו ניסית להגדיר איזה תפיסה באלוקות על פי זה להגיד שהקדוש ברוך הוא יברא עוד הקדוש ברוך הוא אז המילים יברא עוד הקדוש ברוך הוא זה מלפפון עגבניה זה חסר פשר אז ממנה לא צריך להגיד שזה נמנה המציאות מה הבעיה שנו מקובלים להגיד נמנה המציאות כי זה להגביל בעינינו את הכל יכולת האלוקית והוא כל יכול לגמרי אין שום דבר נמנ טוב אז נחזור לכאן ממילא בעצם זה שאנחנו מוגבלים אז אנחנו בהכרח רואים את הכל בנקודת הגבול שלנו גם אם אנחנו יוצאים החוצה זה מתוך הגבולות שלנו אנחנו לא יכולים לוותר עליה ולהיות לא אנחנו אז זה מלפפון זה לא אני זה מישהו אחר כבר וזה כבר טעם יותר עמוק למה אני אף פעם לא כול לצאת מעצמי אלא וכאן הנקודה העמוקה שעוד רגע נראה אותה כמו ששפת אמת מבטא אותה אבל נגיד אותה בלשון חבית יותר כל זה נכון אם ה נברא הוא רק נברא אם הנברא הוא רק נברא אז באמת הוא מוגבל בגדרו והוא לא יכול לצאת החוצה באופן אמיתי אף פעם אבל כולנו אמרנו היום נשמה שנתת בי תאור ברתה זה חלק אלוק ממל ומצד החלק אלוק ממל אז יש בנו משהו שהוא בלתי גבולי גם בתוכנו ולכן כל ישראל הרבים זה וזה כי באמת עם ישראל הוא אחד וההגבלה היא רק בחוץ ובפנים יש אחדות אמיתית נשמה אחת בגופים מחולקים אומר בעל התניה על ישראל ובאופן עוד יותר עמוק ונסתר כל הבריאה כולה היא נשמה אחת בגופים מחולקים הנשמה אחת היא ישראל כל המציאות זה דרגות של גופים מחולקים וממילא כשאנחנו אומרים שאצלנו לא יכול להיות בלי אינטרס כמו שומר כאן החובות הות אבל אצלו יתברך הכל הוא בלי אינטרס כמו שנראה עוד רגע אז אנחנו לא אומרים דבר שהוא רק מנתק בין דרגת לשורש האלוקי אלא גם דבר שהוא מחבר כי זה שיש לנו דעת אלוקים כזאת שאנחנו יכולים לדעת עליו שאצלו אין אינטרס זה הטעם של הנשמה שבנו שגם היא תומת טעם של למעלה מהגבולות ואין האינטרס ולכן דעת אלוקים זה בעצם למעלה מתיקון ומידות כי תיקון ומידות הוא בתוך הגבולות שלנו ואז הוא נאלץ לקבל את המגבלות שככה זה אין מה לעשות אבל כשאתה לומד דעת אלוקים ואתה יודע שאצלו המגבלות האלה לא נכונות ואני יכול ללמוד את זה באיזשהי מידה להזדהות עם זה להתפעל מזה להדבק בזה להדבק במידותיו של הקדוש ברוך הוא מה הוא רחום אף אתה רחום לכאורה אפשר היה להגיד שיהיה לך מידת ובות תהיה רחום לא לא לא לא לא להיות רחום זה דרך ת שקדמה לתורה זה גם החסידה רחומה על בניה לכן נקראת חסידה להיות רחום זה לא המצווה זה מתחת למצוות מה הוא רחום אף אתה רחום זה למעלה מהמצוות זה יותר עליון מהמצוות כי זה לא רחמים במגבלותיו אלא זה הרחמים השלמים האלוקיים וזה שאנחנו יכולים ללמוד עד כדי להידבק במידות שלו כפי שהם אצלו זה יותר עליון מתיקון המידות כפי שאנחנו יכולים בתוך שלנו אבל אם אנחנו מלים הרחמים שלנו מפלים אז אך אנחנו ים ות שלו שלא רק בידיה לא זא אומרת הפלא יכול להות מצב של רחמים שלי שזה מוחלט אמת מוחלטת הנקודה כאן מה שאומר הזוהר הקדוש ישראל סתים וגליה מה שאנחנו אומרים על עצמנו שאנחנו מוגבלים אנחנו אומרים אמת מצד הגליה שלנו ומצד הסטים שלנו הפנימיות הנסתרת שלנו חלק אלוקה ממעל מצד זה אנחנו באמת מוגבלים ואז שערה הקושיה אבל כשאני עושה רחמים עושה את זה בצורה מגבלת אני עושה את זה בשתי שכבות יש את הגליה של הרחמים שלי ואת השתים של הרחמים שלי את זה שאני רחום ואת זה שמה הוא רחום אף אני רחום שאני רחום מתוך דבקות ברחמים שלו ואף על פי שאני יוצק את הרחמים שלו לתוך הרחמים שלי אבל אני יוצק הרחמים שלו לרחמים שלי ואני לא נשאר רק ברחמים שלי וזה מה שהוא אומר שזה בעצם התירוץ לקושיה בין שני מאמרי חזל שני מאמרי חזל שאחד שנתן רחבו על בעלי חיים אחד ש גזרות ולא רחמים כשהוא אומר גזרות ולא רחמים עוד רגע נראה את זה בתוך עצות האמת רק נגיד את העיקרון ככי כבר בעצם אמרנו את את התוכן כשאני אמ אומר על כאן ציפור הגיעו רחמיך ובעצם אני רוצה להסביר שהרחם האלוקיים אני מכיר אותם כי אני יודע מה זה רחמים והוא נוהג ברחמים כפי שאני מכיר אותם אז אני מטיל את המגבלות האנושיות על האלוקות זה חס ושלום ו משתקין אותו זה סוג של הגשמה אז לכן אומרים לו אתה אתה לא יודע לדבר זה כ למעלה נכון והם לא רחמים אל הגזרות עוד רגע הוא יסביר נפלא מה פירוש לא רחמים אל הגזרות אבל הכוונה לעניינינו הם לא רחמים במובן האנושי המוכר לנו אלא למעלה מזה ומה שכתוב שכשם שנתן לחמו על הדם כחל במה וכי כאן ציפור זה באמת שהוא רחום כפי עליוניות אז יוצא שהמדרש מדבר על מדרגה של הרחמים כמו שהוא אצלו והגמרא מדברת על מניעת הבלבול עם הרחמים שלנו ולכן זה מיושב עכשיו נראה את זה ב מינים שלו למדנו מדבריו כי אין רחמיו של הקדוש ברוך הוא מסוג רחמי אדם כי לא שייך בו עניין הרחמנות של סב אדם שהרי הכל מאיתו יתברך עכשיו הוא מסביר הסבר נפלא אני לא בעל זיכרון טוב אבל אני לא זוכר הסבר כזה זה ממש שמחתי אתמול בערב מאוד שראיתי את זה אמ שרי הכל מאיתו יתברך והצל שמגיע לבריאות הכל במשפטו ולא שייך אצלו רחמנות כמו למה הרגשת הכאב שלו הרגשת הכאב שלנו לא דומים אז אתה יכול גיד כי הוא לא משועבד כמו שהוא יגיד עוד רגע אומר לא כי הוא עושה את זה כרגע הוא גורם את הצער כרגע לפי מה שנראה לו זה בדיוק גזרות גזרות זה שעכשיו גזרה חוכמתו שהעני יהיה עני שהמתיישבים הוא היה מרחם עליו ברחמים הרגילים אז אדם רגיל מה הוא עושה הוא את המציאות אבל הוא הרגע קבע את המציאות אז איך אתה יכול להגיד שעכשיו הוא ישנה לכן זה תרד סטר זה לא יכול להיות ופנחס מקוריץ היה מגדולי תלמידי הבעל שם טוב ויש לו ספר חם פנחס שהרב ציודה רבנו הרב ציודה היה מאוד אוהב ו יש שמה קושיה על תורת הבעל שם טוב בעל שם טוב היה אומר שכל מ דה מגונה יש בה צורה כשהיא בקדושה והיא רק נפלה לצורה מגונה יש גאווה בקדושה ויקבע דרכו בדרגה השם יש כעס בקדושה צריך להיזהר מהמידות הרעות גם כשם מקדושה אבל יש דבר כזה ואז הוא שואל טוב אז זה בסיס בתורת הבעל שם טוב אבל איפה נגיד שיש כפיר בקדושה אפשר לכפור מקדושה הוא אומר כן אנחנו כל הזמן כופרים בקדושה אומר בא אליך אני אם אתה מאמין שהשם ברגע הזה יוצר אותו אני הוא כל וודאי לעשות אותו עשיר ברגע אחד יד השם תקצר ברב ו במעט יכל לעשות אותו עשיר אבל הוא עני ורעב אז אם אתה מאמין שהקדוש ברוך הוא ה טוב אז אתה מאמין שזה הכי טוב לאני אז אל תתן לו צדקה אנחנו כופרים ונותנים צדקה למה זה כפירה בקדושה כי זה חלק מהשפות הקדוש ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא אומר אני עושה אותו אני ואתה תתן לו ויותר ממה שהבעל הבית עושה עם העני הני עושה עם הבעל הבית אני נתתי לו להתיישר בשביל שאתה תזכה לתת לו צדקה אתה צריך לתת לו תודות הרבה יותר ממה שהוא נותן לך שנוהרים שהולכים לכווץ כסף ישיבות אז יש שני סוגים יש כאלה ש נבך המצב לא פשוט מבקשים כסף יש שנוררים עמוקים שאומרים אני באתי לעשות לך טובה הם אומרים את זה בתוך הלב ולפעמים הם גם יכולים להגיד את זה אני באתי לעשות לך טובה אתה לא רוצה אני עשה את טובה מיש שחר הקדוש ברוך הוא שלח את עולם התורה עם פחות כסף כדי לעשות טובה לכל אל שבת אמכם מאושר אתה לא רוצה בסר ננעלו דלתי נדיבים דלתי מרום לא ננעלו הקדוש ברוך הוא ידק באופן אחר אני אני פה בשבילך לא רוצה לנצל את הפתח אזלא וגדולי ישראל כשהיו לכים לשנורר הם היו לכים ככה אז נחזור לעניינינו כמובן שזה צריך טקט אם עושים את זה בלי טקט זה נורא יום זה צריך פה צריך אדם עדין בשלות בלי בשלות זה לא עובד הדבר הזה מה אז אני לא שנורר רת העניין למה שור במובן ה ראשון אני לא רוצה ושמים ון השני עוד לא הגעתי א אז הוא אומר כן אז שרי הכל מאיתו יתברך והצער שמגיע לבריאות הכל במשפטו ולא שייך אצלו רחמנות רק שכך עזר הקדוש ברוך הוא להנהיג העולם במידת הרחמים כומר אז למה הוא כך הוא רוצה שיהיה חיסרון שמשתלם אז זה חלק ממשפטו ולא חלק מצערו ולכן נקרא הקדוש ברוך הוא בא על הרחמים הוא באלי אנחנו הרחמים באלים עלינו כשאנחנו כבר רחמים זה תופס אותנו אנחנו לא יכולים להשתחרר זה מידה טובה אנחנו לא בלים הוא בא על הרחמים שאינו כמו בשר דם שהרחם גוברים עליו לשנות את רצונו אתה רואה את העני מסכן אין לו זה אתר הקדוש בר ברוך הוא התאפק אין לו מה לאכול הקדוש ברוך הוא התאפק זה לא זה לא כופה את המציאות על רצונו שתיתן לום לא אז דוש המיה שלי תש כן הכוונה נתון תתן הצו צ לים שמעתי חנוני כן אז תיזהר יכולה להשתנות אמ כי אתה צריך לתת כי אני רחום כי אני גזרתי עליו להיות אני ועליך להיות עשיר כדי שתיתן לו זה הרחמים שלי הרחמים שלי זה גזירה על תבנית המציאות ואיפה מתבטא הרחמים בזה שנתתי לך כסף והזמנתי לפניך אני ככה הרחמים שלי תגלים ואם אתה לא תרצה ותפר את צתי אני אמצא עוד אמצא חסר עצות הקדוש ברוך הוא אבל בעצם נתון תתן זה כי רחום אני גם כן כי מה שאתה נותן זה הגזירה שלי איך שיהיו רחמים בעולם אבל זה לא משעבד אותי אנחנו מרחמים אחרי שיש אני הוא יוצר את העני עם הצורך לרחם עליו אז הוא בא על הרחמים רקר בה הקדוש ברוך הוא שליט על הרחמים ונתן רחמיו על הכל אז רחמים אצלו הם נקיים לחלוטין וזה עצמו דברי המדרש כשם שנתן לחמה ל האדם כלך ל הבהמה קנן שהכל גזרה מלפניו וזה שאומר על כאן צפור גור חמך אותו אחד נראה כלפי חוץ גם אם הוא לא מתכוון שמשווה רחמיו של הקדוש ברוך הוא בסוג רחמי האדם אז מה הוא אומר שהחכמים שלו יתברך יש להם איזה שבח למה הוא משבח אותו אלא שבפני למ ש גם על כן ציפור הגיע חמה ואני לא יכול ללכת לדאוג לכל הציפורים יש גבול מה אני יכול לעשות והוא יכול לדאוג גם לכל הציפורים אבל זה אותו סוג רחמים רק בהתפשטות יותר רחבה וזהו שכתב שכתוב שעושה מדתו של הקדוש ברוך הוא חמים כלומר כמידת בשר אדם אבל החן של הקדוש ברוך הוא הם גזרות כמו שכתבנו טוב רשי נדחק זה כבר שבת שלום שנזכה להיות דבוקים ההוא רחום א את רחו שלום שלום זמן [מוזיקה] טוב [מוזיקה] שמפיקים בוקר טוב