קידוש של שבת | הלכות שבת | צורבא מרבנן- קיה | הרב רנן שאז

אחד די קרא גלה טוב בוקר טוב לכולם ננסה להיכנס נעליו הגדולות ש מורנו ורבנו הרב גזי שמפיץ תורה ברבים ברגעים אלו וא נשלח לו גם ברכת הדרך והצלחה רבה בכל מעשה ידיו בכל מקרה אנחנו עכשיו עוסקים ב כניסתה של שבת בדיני קידוש אחת המצוות הראשונות שאנחנו עושים שאנחנו מכניסים את השבת אחרי התפילה אנחנו מקדשים על היין ננסה להבין קצת את החובה הזאתי לקדש על היין מאיפה למדו אותה האם החובה לקדש על היין הייא מדאורייתא או מדרבנן ומה הנפק מינות המעשיות שיוצאות מהשאלות האלו כפי שאתם יכולים לראות במקור אחד הגמרא מסכת פסחים רוב דיני קידוש לא נכתבו מסכת שבת דפקה מסכת פסחים בפרק עשירי שם מדברים על ליל הסדר ודרך אגב שמזכירים את קידוש ליל הסדר מדברים כבר על כל סוגיית קידוש אומרת שם הגמרא אחי כ אמר זכור את יום השבת לקדשו זוכרהו על היין בכניסתו מפה לומדים שקודם כל עיקר מצוות הקידוש היא בלילה לכן אנחנו מנסים מקדשים בלילה אין לי אלא בלילה ביום מן ען אומרת אם אדם לא קידש בלילה איך אני יודע שהוא חייב לקדש גם ביום תלמוד לומר זכור את יום השבת אז זה קודם כל מצד קידוש דאורייתא יש עוד מנהג מאוד חשוב שאנחנו עושים ביום שלא אנחנו קוראים קידוש הרבה זה מצווה מדרבנן שו אנחנו עושים ביום מי מברך אמר רב יהודה בורא פרי הגפן ולכן יש הבדל מאוד גדול בין הקידוש הלילה שבו יש ברכה מ משל עצמה לקידוש מקדש השבת לעומת היום אנחנו אומרים פסוקים ואז מברכים בורא רי הגפן מה שרק לומדים מהגמרא זה דבר חשוב לא כולם יודעים את זה אבל אדם שלא עשה קידוש בלילה בגלל סיבה קודשי זה קורה הרבה לחיילים נש הרבה מחיילים מערב כל הלילה וכולי לא הספיקו לעשות קידוש הם מחוייבים ביום לעשות קידוש אבל לא כמו קידוש שאנחנו עושים ביום את אותו קידוש שאנחנו עושים בלילה עם כל הברכה וכל הנוסח זכת וכולי וכולי כל מה שחורים מקדש שבת צריכים לעשות אותו ביום על היין חוץ מיכול הו שאותו לא נוהגים לעשות ביום לכן צריך לדעת דבר כזה שכל עוד אדם לא עשה קידוש בלילה הוא מחוייב גם ביום הספר החינוך פה מביא לנו את הסיבה העיקרית שהקדוש ברוך הוא ציוה אותנו לקדש תעם לדבר אומר הספר החינוך מקור שתיים מצוות קידוש שבת בדברים לדבר ביום שבת בהכנסתו וכן ביציאתו גם הבדלה אנחנו עושים שיהיה בהם זכר גדולת היום ומעלתו והבדל אתו לשבח משער הימים שלפניו ואחריו שנאמר זכור את יום השבת לקדשו כלומר מה מה זה זכור זוכרהו זכר קדושה וגדולה לא מספיק לזכור שיש יום כזה שנקרא שבת צריך להבין את המשמעות של היום הזה את הגדולה של היום הזה ופירוש אמרו לנו חמים שדברים לנו מצוים לאומרן על היין שכן בא בפירוש זוכרהו על היין למה דווקא על היין אומר החינוך משורשי מצווה זו כדי שנתעורר מתוך מעשה זה לזכור גדולת היום ונקבע בלבבנו הרי עיקר השבת כל השבת בעלה הידה על חידוש העולם על זה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם כשש עשה השם ול כן התחייבנו לעשות המעשה עם היין למה לפי שטבע האדם מתעורר בו הרבה אדם כששותה יין כל הרגש שלו כל החיות שלו מתעוררת ולכן הוא סועד ומשמח והרבה פעמים החינוך מסביר את זה הרבה מצוות שהרבה מצוות ציוו אותנו לעשות בדרכים מסויימות כדי שנוכל לעשות את המצוות האלה כמו שצריך עם כל השמחה עם כל הרצון ככה גם את הקידוש אבל כמו שאנחנו רואים הגמרא אומרת שצריך לעשות את הקידוש על היין אמנם לא ברור אם המצווה עצמה של הקידוש מדאורייתא היא כבר מחוייבת ביין ואדם שקידש בלי יין מדאורייתא לא יצא ידי חובה או שנאמר שבאמת מדאורייתא מספיק לכמו שנח לזיכרון לזכור לדבר אני יכול להגיד את הקידוש רבנן אמרו לך לעשות המצווה על היין יש לזה כמה נקמנות ונראה שנחלקו בזה הראשונים שימו לב מה אומר התוספות זהן אפ אה לא בזה לא י נפק מם זה הינו פת זה מחלוקת אחרת א נראה שאתה צודק זה דבר שחשוב להזכיר אותו שאפשר לקדש גם על הפת כמו שנראה בהמשך למי שאין יין יכול לקדש גם על הפת בלילה ביום זה כבר דבר הרבה יותר בעיתי אבל בלילה מי שאין לו יין יכול לקדש על הפת נכון אומר התוספות זוכרהו על היין זכירה כתיב על היין תוספות פה מביא עוד טעמים כמה פסוקים זכרו כין לבנון נזכיר דרך המיין פסוקים שם שיר השירים וזכרנו קידוש ויכול לא מצינו על בתפילה ויכולו עיקר העניין שלו הוא בתפילה אנחנו עוברים לדף לעמוד 10 באותו מקור כדי אמר בשבת ולא נתקן על אלא להוציא בניו ובני ביתו אומר התוספות ונראה קידוש על היין הסמכתי מה הכוונה זה שמצאו לזה זכר בפסוקים זה לא אומר שמעיקר הדין צריך לקדש יין בעיקר מי ש מי שקידש בתפילה גם בתפילה אנחנו מקדשים מזכירים את קדושת השבת יצא ידי חובה אבל דרבנן חיבו אותך ומצאו אתזה גם זכר השמחת תמיד ש דרבנן חכמים שרצו שתעשה כידו שן רצו למצוא איזה זכר בפסוק ולכן הוא אומר שזה מדרבן גם ברמבם שימו לב מפורש ברמבם במקור ארבע מדברי סופרים לקדש ולהבדיל על היין אומרת מדאורייתא צרייך לקדש את השבת לזכור אותה בדברים אבל לעשות את זה דווקא על היין או על הפת או על מיץ ענבים או לא משנה מה זה דווקא מדרבנן אמנם הבית יוסף מקור חמש מעתיק שאלה עצומה ששאל הרן יש לנו במסכת שבת דיון ברוך השם היום בעולם השפע אנחנו לא כל כך מכירים את השאלות האלה אבל בתקופתם היה הרבה שאלות של קדימויות במצוות אדם לא היה לו כסף היה צריך לבחור שימו לב לאיזה רמת שאלה הוא שואל מה אני קונה יין נר לשבת או פת אין לי כסף גם לחלה גם ליין וגם לנר הוא צריך להחליט איזה מהם אז יש איזה דיון מאוד גדול בגמרא בסכת במסכת שבת והגמרא שאומרת שימו לב מקור חמש מי שאין ידו משגת לקנות נר חנוכה ונר שבת יקדים נר שבת זה גמרא מפורסמת חשיבות של שלום בית כן נר שבת תפקידו הוא להעיר את הבית שיש בו שלום ולכן נר שבת קודם לנר חנוכה מפרש בגמרא משום שלום ביתו כלומר משום דאמרינן ותזנח משלום נפשי זו הדלקת נר שבת שבני ביתו מצטערים נשב בחושך אז זה מובן למה נר שבת קודם לנר חנוכה אבל למה נר חנוכה קודם לקידוש היום אומר הרן משום פרסום מניסה זה הבית יוסף מעתיק את הרן למה נר חנוכה אנחנו יודעים שיש לו חביבות מיוחדת ומפרסם את הנס ואז שימו לב לשאלה ששואל ואף אגב קידוש היום דאורייתא וני חנוכה דרבון שואל פה שאלה עצומה איך אתה יכול להקדים מצווה דרבנן בפני מצווה דאורייתא יש לנו כלל פשוט מאוד במצוות תמיד מצווה דאורייתא קודמת זה מצוה דרבנן הוא מתרץ כיוון ד אפשר לקידוש ופת כמו שהארת קדומי שמן אנר חנוכה עדיף אומר יהיה לך חלה תקדש עלי אתה לא צריך יין תקנה חלה ונ חנוכה ככה תוכל לפתור אבל מה אנחנו לומדים מהשאלה שלו מעצם השאלה ש אנחנו רואים שהרן הבין ש לקדש על הין או על הפץ זה דאורייתא כ אם השאלה לא מתחילה מה הוא שואל איך אתה מקדים מצווה של דרבנן מפני מצווה דאורייתא איזה מצווה דאורייתא לקדש זה דאורייתא אבל הי או הפת זה דרבנן ולכן מכאן לכאורה מוכח שהוא סובר שלא רק הקידוש עצמו הוא מדאורייתא אלא גם לקדש על הען פת זה בעצמו דאורייתא וכך גם הבין הבח שם הבח טמא על על הבית יוסף וכתב הבית יוסף אנחנו מקור שש אף גב דור חנוקה דרבנן כן אפשר פת הקדו שמן חנוכה עדיף עד כאן לשונו בלשון זה כתבו רבנו נסים זהרן ומשמ סירלי יוצא מתוך דברים קידוש דאורייתא הוא לא רק בדיבור אלא היין ועל הפת אומר הבח וו נעיר ה זה לא מובן כמו שראיינו מקודם ברמבם ובתוספות לא צריך לקדש על היין ו על הפת מדאורייתא אבל חלק מהאחרונים דחו את דברי הבח המחת האבה מביא אותם ואומרים אין מכאן הוכחה שהבית יוסף סובר שקידום זה דאורייתא בעיקר שיוצא מזה דבר פן אנחנו יודעים שהבית יוסף כמעט תמיד הולך עם שטת רבו ומורו הרמבם אם נגיד שהבית יוסף פה רבי יוסף סובר שקדוש זה דאורייתא נגד הרמבם זה יצא פלק גדול בלי שהוא הזכיר את זה ולכן צריך לתרץ תירוץ כזה ויש זה יסוד שמובא בפוסקים בהרבה מקומות יש מצוות שזה נקרא עיקרה מהתורה קידוש ומצווה מהתורה נכון שאיך לעשות את הקידוש כגון יין או פת זה כבר מצוות דרבנן אבל זה מצוות דרבנן שעוסקות במה במצווה דאורייתא כי כיוון שהקדוש עצמו מצווה דאורייתא זה מצווה ש שורשה הוא הרבה יותר גבוה מהמצווה שהיא כולה דרבנן נר חנוכה אין שום מצווה כזאת מדאורייתא בתורה בשום מקום אין זה חזה שצריך להדליק נר חנוכה ולכן גם לקדש על היין למרות שזה דין דרבנן כי בסוף מהתורה מספיק שהייתי מדבר בלי עין בלי פת הייתי עכשיו עומד בפניכם שבת מחזיק וירטואלי כלום לא הייתי צריך להחזיק כלום ואומר את כל הקידוש הייתי יוצא מהתורה נכון אבל בסוף דרבנן אמרו לי צורה משמת לעשות את זה אמרו לי לקחת יין שלם כמו שצריך ולכן גם היין עצמו למרות שהוא מדרבנן הוא שייך למדרגה יותר גבוהה שזה נקרא עיקרו מהתורה ולכן אנחנו מחמירים בו יותר מדרבנן אנחנו ש אדם יוצא בתפילה או בדיוק נכנס פה לדלת פתוחה ומצויינת אם אנחנו אומרים ש מהתורה אדם יצא כבר בתפילה עוד מעט נראה את הנפק מינות המעשיות שלזה יש זה ממש כמה נפק מינות כי אם אמרנו שכל הדין שצריך לקדש אליין הוא רק דרבנן אז יוצא שכשאדם מתפלל ערבית מה הוא אמר בנוסח של התפילה נוסח של קידוש הוא אמר מקדש השבת אז ליכה הוא כבר יצא יד חובה דבר על זה שימו לב במקור שמ במשנה ברורה מביל לזה השלכה מעשיית ראשונה על כן אם ספק אם קידש או לא אם אדם לא זוכה אם הוא קדש ל היין או לא הוא לא זוכר אם זה היה דין דאורייתא מה היינו אומרים פק דאורייתא חומרה צריך לחזור ספק דרבנן לכולה אומר המשנה ברורה דספק ה דרבנן לכולה למה כמו שהארת כי הוא כבר יצא מהתורה מתי בתפילה גם קטן שהגיע לחינוך יכול להוציא לפי זה אפילו לגדול בקידוש אם הגדול התפלל כבר שימו לב עוד חידוש הרי אנחנו יודעים שקטן חייב במצוות מדרבנן מדין חינוך ולכן קטן לא יכול להוציא גדולים במצוות כי הגדול חייב מדאורייתא אבל אם הגדול כבר התפלל אבל שמו לב צריך לחשוב והקטן לא התפלל נראה אתזה בהמשך כי אם הקטן התפלל אעז הקטן זה נקרא טריי דרבנן יש לו גם דרבנן של הקידוש וגם דרבנן של החינוך אבל אם הקטן לא התפלל והגדול התפלל יוצא שיש להם את אותו חובת מצווה שניהם מדרבנן ולכן הוא יכול להוציא את זה המקור של המשנה ברורה מובא פה במקור ת מגן אברהם לא נקרא את כל דבריו אבל הוא מייסד את זה כבר שבאמת עיקר ה דין שאנחנו מתפללים ערבית אנחנו יוצאים ידי חובת קידוש מדאורייתא בתפילה אבל אנחנו מקיימים קידוש דרבנן בהו איך אני מוציא מצוין אתה מעורר את כל הפתחים שלך אתה הורס את כל השיעור לאלא מצויין מצויין אתה שואל שאלה מצוינת זה עוד רגע נראה עוד רגע נראה שזה בדיוק השאלה שהאחרונים זה אחת מהשאלות הכי מרכזיות בזה נחזור רק מה הוא אמר ועוד מעט נראה את זה בפנים הוא שואל שאלה מצויינת הרי אנחנו נראה בהמשך שגם נשים חייבות בקידוש מהתורה למרות שקדוש ומצות הש שהזמן גרמה אבל כמו שהוא אומר מצויין הוקש זכור לשמור כיוון שאישה חייבת בכל דיני שמירת השבת אסור לה לעשות שום מלאכות אז היא גם חייבת בזכרון השבת אם אני התפללתי ערבית ואשתי עסקה עם הילדים הסלטים לא משנה מה היא עסקה והיא לא התפללה ערבית אז לכאורה אני יצאתי ידי חובה מהתורה והיא חייבת מהתורה כיצד אוכל להוציא אותה עוד רגע נגיע לבעיה הזאת בכל מקרה הביאור הלכה במקור 10 רק מעורר פה שאלה עצומה הוא שואל שתי שאלות איך אפשר להגיע לזה שאדם יצא ידי חובה בתפילה עוד ראיתי לעורר בידין זה אני במקור 10 בעמוד 11 דעה איתא בפסחים קיז אמר רבח הבר יעקב צריך להזכיר יציאת מצרים בקידוש היום דבר ראשון מאיר כתוב בגמרא שצריך להזכיר אנחנו באמת אומרים בקידוש זכר אבל בתפילה שימו לב בתפילת תרבית אנחנו לא מזכירים את יציאת מצרים בשום מקום אז שואל הביאור הלוחה המשנה ברורה חסר לנו לכאורה בקידוש של התפילה את הזכרת יציאת מצרים שאלה שנייה הוא אומר מה שעורר תיות בפנים דלוק מלן ד מצוות צריכות כוונה אדם הלך לערבית הוא חושב עכשיו לצאת ידי חובת קידוש מה פתאום הוא כל מה שהוא מתכוון זה מה להתפלל הוא מתכוון לצאת ידי חובת תפילה הוא לא מתכוון לצאת ידי חובת קידוש ולכן איך אתה אומר המגן אברהם שהוא כבר יצא ידי חובה מדאורייתא הרי לכאורה הוא לא כיוון על זה מובא אנחנו מקור 11 בעמוד 12 לגבי הקושיה הראשונה שלו מה נעשה עעם זה אח יציאת מצרים הרי בתפילה אנחנו לא מזכים יציאת מצרים מתרץ המנוחה תאוה זה כבר תירוץ שמשנה ברור עצמו הזכיר אותו כאפשרות לתרץ אומר אף על פי שבקושי אין מזכים יציאת מצרים יש לומר שאין זה לעיקוב רק מדרבנן גם זה אפשר להגיד שזה דרבנן החובה להזכיר יציאת מצרים רק מדרבנן ואז לכן בסוף מהתורה יצאתי גם לי שהזכרתי שום דבר ורק מדרבנן לא אבל מה נעשה עם הכוונה אומר כף החיים במקור 12 וזה שכתבנו בן התורה יוצא ידי חובת קידוש מהזה שהזכיר שבת בתוך התפילה כל אחד יודע גם דכמה מצוות צריכות כוונה ככה נפסק לכה בשולחן ערוך בסימן ס אדם עכשיו כיים מצווה הוא צריך להתכוון לשם כיום מצווה אדם לא יכול סתם להרים לולב אדם צריך לכוון לצאת ידי חובת מצוות לולב אם אדם רוצה לצאת ידי חובת קידוש זוכרהו על היין צריך לכוון אומר ובתפילה לא כיוון לשם קידוש כיוון כוונתו היייתה לשם תפילת השבת ובתפילת שבת צריך להזכיר בשבת ממילא יוצא ידי כוונת קידוש מסביר הכף החיים אני אסביר את דבריו הרי מה עיקר התכלית של הקידוש ראינו מקודם בחינוך למה אנחנו מקדשים כי אנחנו מה אנחנו רוצים מה התכלית אנחנו רוצים לזכור את רוממות השבת אנחנו רוצים לזכור את גדולת הקדוש ברוך הוא מעשה בראשית הדבר הזה קורה בתפילה קורה מצויין אדם מזכיר את כל המעלות שהוא מברך כן בתפילת השבת ולכן אומר כף החיים עצם הרצון להזכיר את מעלת השבת בתפילה היא בעצמה כמו הרצון לקדש ולכן אדם יוצא יד חובה כבר בתפילה אמנם בשביל הבעייה שנראה בהמשך חלק מהאחרונים אמרו לכוון מפורש לא לצאת ידי חובת קידוש בתפילה זה נגיע עוד רגע כן אני כבר עובר נחזור קצת לחלק מהדברים אני עובר לעמוד 14 בשביל שנוכל להגיע לשאלה ששאלת אם האישה אומרת הגמרא מקור 16 אנחנו בעמוד 14 מקור 16 מאיפה יודעים שנשים חייבות בקידוש הרי אנחנו חוזרים קידוש זה מצוות השש הזמן גרמה נפקא שבת כי עיקרון נשים קטורות מזה אמר רבד ברבה נשים חייבות בקידוש דבר תורה מה שואלת הגמרא למה מצוות עשה שע זמן גרמה וכל מצוות עשה שזמן גרמה נשים פטורות הב מתרץ תירוץ ראשון לא הם חייבות רק מדרבנן מקשה עלו רבה והדבר תורה אמר ועוד כל מצוות עשני חייבי מד רבון אלא אמר רבה אמר קרא זכור ושמור כל שישנו בשמירה מה זה שמירת השבת כל המלאכות שאנחנו שומרים לא נוסעים ברכב לא מבשלים לא מחפשים כל המתת מלאכות זה שמירת השבת ברור שאישה חייבת בזה לכן היא גם חייבת בזכירת השבת מהיא זכירת השבת קידוש קידוש הבדלה ואז אנשים הוי תנו בשמירה תנו בזכ אומר הבית יוסף מקור 17 כיוון שאישה חייבת כמו איש היא גם יכלה להוציא אותו ואחד אנשים ונשים חייבים בקידוש וכתוב בקול בו שמוציאות את האנשים הואיל וחייבות מן התורה כמותם כך גם פוסק השולחן ערוך במקור 18 אני עובר כבר לעמוד 15 מה מהב מהרה לאדם שתו כתוב את זה תראה מקור 19 מכל מקום גם פה זה נכון אבל גם פה הזכירו את זה תהיה מקור 19 מסיבה אחרת מכל מקום יש להחמיר לכתחילה שלא תוציא אישה אנשים שנה מבני ביתה דילה מילתה כן יש פה צניעות שלא עכשיו אישה תבוא בבית כנסת תקדש לכולם פחות ראוי בבית שלה וכולי אבל גם זה כתוב פוסקים בדרך כלל אישה שתוציא את האיש זה כילו לא יודע לקדש וכולי ולכן על זה כתוב תבו מהרע מכל מקום עוד מעט נדבר על מציאות שבא לצערנו בשבעה החודשים האחרונים הרבה נשים צדיקות התנסו בדבר הזה שאיפה הבעל היה הוא לא היה בשבת בבית הרבה נשים צדיקות מי עדיף שיקדש הם או הבן שלהם זה נראה בהמשך אבל בכל מקרה שואל פה שאלה מציינת ששואל אותה ערוך השולחן ערוך השולחן מקור 20 שואל איך גבר מוציא את אשתו ידי חובת קידוש ונראה לכאורה דמתי מוצאים זה את זה מתי אפשר להוציא או כששניהם התפללו כי אז שניהם כבר קיימו מצווה מדאורייתא ושניהם חייבים רק רבנן או ששניהם לא יתפללו ואז שניהם חייבים מהתורה אבל אם האחד התפלל והשני לא התפלל דבר שכיח מאוד שהאיש הולך תפילה והאישה עסוקה בבית בילדים וכולי והיא לא יוצאת לה ידי חובה להתפלל אין המתפלל מוציא ידי חובת מי שלא יתפלל הפוסקים ם התורה יוצאים בתפילה ואם ה יוצא אם כן מי שהתפלל הגבר חיובו רק מדרבנן ומי שלא התפלל חיובו מן התורה ולא עתיד רבנן ומה פיק דאורייתא שימו לב מה אוך השולחן אומר אך לפי זה לא מצאנו ידינו ורגלינו בכל המשפחות הרי זה דבר שכל בית ישראל בכל תפוסותי במאות שנים האחרונות נהגו הגבר הוך התפילה הוא חוזר הוא מקדש על היין איך נסביר את מה שכולם עושים שבעל הבית מקדש ומוציא אשתו ובנותיו וכלותיה אף על פי שלא יתפללו אומר הערוך השולחן תירוץ ו תירוץ הזה יושב סוגיה אני אגיד אותה בקצרה א לא נשר עוד הרבה זמן יש סוגיה שנקראת דין ערבות מה הכוונה אני עכשיו תקעתי בשופר יצאתי ידי חובה כל המ תקיעות אבל שמעתי שיש לי שכן שעוד לא תקע בשופר והוא לא שמע אני רוצה ללכת להוציא אותו ידי חובה איך אני יכול הרי אני כבר יצאתי אני כבר כן המצוה הוא עוד לא קיים איך אני יכול להוציא אותו ידי חובה יש דין שנקרא ערבות ברגע שאחד מישראל אפילו אחד עוד לא יצא ידי חובה כל ישראל ערבים לו כאילו הם עוד לא יצאו לגמרי ידי חובה ולכן זה מה שנקרא אף על פי שיצא מוציא כל מצווה שקיימתי אותה אני יכול להמשיך להוציא בה אחרים ולכן אומר ארוך השולחן למרות שהבעל כבר יצא הוא יכול להמשיך להוציא אחרים זה רוך השולחן למה זה מסתבך כי הדין הזה של ערבות יש בו מחלוקת ראשונים גדולה מאוד האם גם נשים הם בכלל ערבות או שלא האם בנשים גם יש הדין הזה אני לא אכנס לסוגיה מאד גדולה יש שם ראש תשת רבי קיגר מפורסמת ו אבל זה דין מאוד גדול ולכן הרבה האחרונים פקפקו בפתרון של אורח השולחן ואומר לא מספיק שלהגיד שהוא כבר יצא והוא יול להוציא אם גבר מוציא גבר זה פתרון מצוין גם אם כבר יצאתי חו אפילו אם קידשתי לגמרי נגיד אני קידשתי על היין קידשתי לגמרי אחר כך אני הולך לבקר מישהו בבית חולים והוא לא קידש הוא מבקש ממני לקדש לו אני יכול לקדש לו הכל הכל אין בעיה אני יכול להוציא אותו ידי חובה למה כי יש דין ערבות אבל באישה יש בזה מחלוקת ולכן אומר שימו לב מקור אחד הרב נוי ברית בשמירת שבת כלכתה מקור 21 אנחנו באותו עמוד עדיין בעמוד 15 יש אומרים שטוב תעשה האישה אם תתפלל בליל שבת תפילת ערבית הגם שבדרך כלל היא פטורה מתפלל תפילה זו נשים פטורות ערבית כדי שגם חיובה מצוות קידוש יהיה רק מדרבנן כך שבעל יוכל להוציא אותה ידי חובת קידוש אם באמת האישה תחמיר להתפלל ערבית הדבר הזה יפתור את הבעייה ולכן נשים שיש להם אפשרות ראוי שבליל שבת יתפללו ערבית מה אבל אפשר לעשות יש הרבה נשים שאין להם אפשרות לא תמיד זה אפשרי אז מה נעשה אנחנו עוברים בקור 16 יש עוד פתרון עוד פתרון מה הכוונה שימו לב האור לציון מביא לפי תשובת רבי עקיבא הג רבי עקיבא יצה לחדש חידוש גדול שבו הוא אומר כמו שהזכרנו יסוד קידוש הוא להזכיר את גדולתו של היום מספיק אפילו שהיא תגיד שבת שלה הוא מבורך יש צד להגיד שיצאה בחובת קידוש מדאורייתא היא בירכה את השבת והגדילה אותה אומר הו לציון גם באופן שהאישה לא התפללה יכול הבעל להוציא אותה ידי חובת קידוש ומכל מקום טוב שהאישה תאמר שבת שלום אני מוסיף ומבורך ואז זה עוד יותר מגדיל את זה ובזה תצא חובת קידוש מן התורה וכך יהיו שניהם חייבים מדרבנן בלבד אז אמרנו פתרון אחד הוא הפתרון הכי טוב גם שאישה תתפלל זה תמיד טוב הרבות תפילות לעם ישראל לא לא יזיקו לנו עוד תפילות של נשים תפות מתקבלות ברצון אז בודאי הכי טוב שנשים יכו להתפלל מי שיכולה ראוי לעודד אותה איך תתפל ערבית וכך בוודאי ובוודאי אין שום בעיה אם אי אפשר והרבה נשים לא יכולות אז הפתרון השני זה שהיא תגיד שבת שום מבורך ובכך תגיד את מת השבת ויש צד שיוצאת מהתורה פתר שלישי שהבעל עצמו כשהוא מתפלל יכוון בכוונה לא לצאת ידי חובה לא לכוון צת יכוון לא לצאת ידי חובת תפילה ולכן במקרה כזה של קידוש חס וחלילה של קידוש של קידוש בתפילה בדיוק ובמקרה כזה הוא וודאי עדיין חייב מן התורה ואז אין שום בעיה כזאתי ש הוא יכול להוציא אותה הו לא יכול להוציא אותה כיוון שהוא כיוון מפורש לא יצאת ידי חובה אני יעיר פה דבר חשוב אמרתי אוכם חיילים חיילים הרבה פעמים שלא יודעים אם יצא להם לקדש או לא יצא לקדש בתפילה שכוונו מפורש כן לצאת ידי חובה וכתבו את זה פוסקים כ נראה לכן יש פה הבדל אדם שהוא פה ממת גן הולך על בית כנסת יודע שהבית מחכה לו הבקבוק הכל מוכן אין שום בעיה הוא יכול לכוון לא לצאת הוא לא צריך לחשוש שיקרה שהוא לא יקדש יש שאומרים פ הקידוש כולם ביחד שבת מקודש במילה הזו ואז מתח רעיון נפלא זה ממש פותר את הבעיה יכול להיות שמזה נובע יפה שבת מקודש זה חלק מהעניין להגיד ששבת התפקיד זגג אותה שבת מקודש שבת מבורך בדיוק כזה דבר מאוד מאוד יפה אז כמו שאתם רואים פה בגם מקור 23 זה מה שהערתי שאדם גם כשההוא יצא ידי חובה אומר השולחן ערוך במקור 23 יכול לקדש לאחרים אבל פה יש חידוש מאוד גדול הוא יכול לקדש לאחרים אף על פי שאינו אוכל עמהם עוד דבר מאוד מאוד חשוב בקידוש זה קידוש במקום סעודה והוא יכול לקדש למרות שהוא לא אוכל שם כיוון שהם אוכלים שם למה כי ברגע שאדם מקדש הוא יכול לקדש לאחרים הוא מוציא אותם ידר חובה הוא לא צריך צת אני אגיד לכם חידוש יותר גדול מזה אדם יכול לקדש לברך בורא פרי הגפן ולא לשתות מהכוס בכלל רק מישהו אחר ישתה איך זה יכול להיות יש לנו כלל בברכות הנהנים שאדם חייב לשתות יש פה כלל מאוד חשוב נספר סיפור וזה נעצור שכאשר הברכת הנינים היא חלק מטופש של ברכה אחרת שבה יוצאים ידי חובה כמו קידוש אדם יכול לקדש ולא לשתות כולם יודעים שבברכת האירוסין הרב שאורך את האירוסין מברך על ובהרבה מנהגים הספרדים אומנם נוהגים שהרב שותה ו הרבה רב אשכנזי נוהג לא לשתות רק החתן והכלה שותים ושאל כבר הפני איך זה יכול להיות אז לכאורה זה לא חלק אינטגרלי מה הברכה יש אזה הרבה תירוצים אבל מסופר ל רב חיים בריסק וגם אני ראיתי את הרב רד נוהה ככה ספר רב חיים בריסק שמה שהוא היה עושה זה קצת מטפטף על היד פתרון מצד אחד הוא לא רוצה להציא שהנה הוא שותה כי אחרים לא שותים קצת טפטף עליד טעם את הבורא פרי הגפן כמובן בצינה שיהיה דרכו שתלמיד חכם נראות כמו שצריך וככה יוצאים מידי חובת כל השיטות שיהיה שבת שלום ומבורך [מוזיקה] נענע אותו ד חרי ש נותן ם שבת שלום מבורך רב