קול יעקב המתגלה בשבת | שפת אמת לפרשת תולדות- תרלח | הרב יהושע שפירא

ח דודי נקרא כלה ספר תבה אנחנו בשנת תרלח דיבור המתחיל כבר כתבנו במקום אחר אני רוצה להפוך את הסדר היום ולקרוא קודם את המשפט האחרון מה כתוב במשפט האחרון ונראה לי שהוא עניין עמוק למרות ש לי נראה שאף פעם לא עסקנו בשפת אמת בעניין שהוא לא עמוק אבל כאן כנראה זה עמוק באופן מיוחד אז נשתדל לחפש אולי למצוא משהו עמקות שעליה דיבר צות אמת כבר כתבנו במקום אחר דברי קודשו שמורי זק ניזל ס ב קדישה בעל חידושי הרים על הבהרות עסק וסטנה שהם בחינת ימי המעשה ורחובות הוא שבת סוכת שלום טוב אז כידוע ש יש בפרשה שלוש בהרות יש באר הראשונה שסימון שחפרו א חפר אותם אברהם אז בהתחלה רבים איתו והתעסק אמו הוא קרא לזה עסק אחרי זה בחינת רב הוא גם עלי על השנייה הוא קרא לזה סטנה בסוף כתוב ויעתק משמה הוא עבר דירה ושמה כבר היה בסדר אז אולי נפתח בשני דברים א' בזיהוי של המקומות הללו שהוא לא זהוי פשוט בכלל יש בו הרבה מחלוקות בין המזהים ובכל זאת הזהוי ה יותר בולט זה שגרר זה הכל היה בגרר ונחל גרר שגרר היא בתווך בין שלושה קודקודים קודקוד אחד זה רעים קודקוד שני זה בהרי וקודקוד שלישי זה עזה בין ראים בהרי ועזה זה גרר יש עוד זיהויים שנותנים יותר לכיוון אופקים כיוון כיבו צורים אזורים האלה אבל זה הזיהוי המצוי ביותר לפני שנתחיל אני רוצה להגיד רק רדק מופלא על ה בעצם אם זה הזיהוי אז איפה היו עסק סטנה ורחובות הוא לא אומר את זה לגמרי רדק אבל זה משמעות הדברים נדמה לי ככל שאתה הולך יותר מערבה כלומר יותר לכיוון החוף יותר לכיוון מצרים אז זה החלק שהפלשתינאים עעל בערות וככל שאת הולכת יותר מזרחה אז זה פחות ארץ פלישתים שהם היו על החוף ויש לו יותר סיכוי ששמה יעזבו אותו לנפשו ולא יריבו איתו הוא יוכל לקרוא לבאר רחובות אז אם כן מהנקודה שציינו שיש לה שם אני לא זוכר אני אנטי שמי אז אני לא זוכר שמות אז אבל יש לנקודה הזאת שם אזה טל קטן שמה שמזהים אותו כגר אז הרועים הולכים מערב לכיוון הים חופר שתי בערות זה כנראה באזור עזה דרך אגב לא רחוק משם יש נחל גרר שממשיך לנחל אעזה שזה מה שחוצה היום בין הצפון לבין הדרום כלומר דוחקים את כולם דרומה מעבר ר לנחל עזה זה הנחל המדובר איפה בדיוק בנחל דובר פה אנחנו לא יודעים אבל זה זה הנחל אז הוא הולך מערבה וככל הנראה באזור אזה הוא חופר רבים חופר עוד אחת רבים גם עליה עסק סטנה הוא מבין ששמה לא תצמח הישועה ויעתק משם כתוב רחובות אז הוא עובר ככל הנראה מזרחה מהצד השני של העיר ואז הכל בסדר אומר רדק שזה סימן לבניו שאת האזור של עסק וסטנה הם לא יכלו לרשת ואת האזור של רחובות [מוזיקה] כן ואומר רדק לא יכלו לרשת את אזור של עסק וסטנה כי שמה כאילו יצחק הבין ששם הוא לא יכול להתמודד עם הפלישתים עד מתי עד ימות המשיח לא יכלו לרשת את האזור הזה עכשיו אני אומר נראה לי שמעולם לא ירשנו את האזור הזה יותר מאשר היום כל יום עכשיו אנחנו רשים אותו יותר ויותר אז אם כתוב שעד ימות המשיח לא ירשו את זה ועכשיו רשים יותר ויותר כל אחד ישיק את המסקנות שלו לחיים לחיים רדק נפלא על הפרשה טוב אז זה עסק סטנה ורחובות אז אומר עסק וסתה זה בחינת ימי מעשה טוב עסק זה ברור כמעט עושים עסקים וגם ממילא מתוך כך יש מריבות הרמבן אומר שעסק זה בית ראשון וסטנה זה בית שני שיצא עליו סטנה כתב סטנה ורחובות זה בית שלישי אפשר גם לומר אם כבר הרחבנו קצת שעסק זה כל המלחמות שהיו לישראל כי בעסק הם אומרים לנו המים כאילו הארץ שלנו אז הם לא חפרו את זה ה א זה הארץ שלנו אז זה טענות על הארץ אחרי זה יש מלחמה אחת שהיא רק סטנה טהורה ה היא לא בשביל לכבוש כי אין שום אפשרות לכבוש אבל הם לא באו בשביל לכבוש הם באו בשביל סטנה טהורה ואחרי סטנה בעזרת השם ויתק משם נעבור מכל ה סור מרע הזה ונזכה לעשה טוב לרחובות בית שלישי על כל פנים אז ה עסק וגם הסנה שמתלווה אליה זה ימי המעשה עסק פה זה לשון עיסוק או לשון עושק כי התעסקו אמו ולכאורה לא עיסוק במובן של ביזנס רגיל זה במובן של ביזנס דוקר אבל לכאורה ורחובות הוא שבת אתה יחיב השם לנו פרנו בארץ שבת סוכת שלום שעכשיו אין אין מריבות יותר ויש להרחיב את העניין על פי מאמר חכמינו זל בתנחומא כתוב ברחובות תיתן קולה רחובות יתן קולה זה במקום שמרחיבים אותה כך אומר המדרש שמה בנו ניכנס לעומק המדרש כי יש לנו הרבה מה לראות כאן והוא עניין עמוק אז נתרכז כאן בדברים אבל רק נאמר שנקדים כדי להבין אחר כך יותר טוב את המאמר שיש קול ויש איפה נותנים אותו הקול שלה של החוכמה והנושא שם במשלי היא נותנת אותו ברחובות והאמת היא לא פחדנית היא לא שומרת את זה לעצמה ופוחדת מה יגידו עליה היא אומרת את שלה חבות וברחובות יתן כולה כאן מתברר שיש את עניין הכל ו את ה נתינה שלו בכל התרחבות הדברים עכשיו הוא מסביר מה זה הכל ומה זה ההתרחבות ועל זה הוא אומר שזה עניין עמוק דכתיב הכל כל יעקב כלומר הכל זה הצד הפנימי של יעקב אבינו שזה מהפרשה שלנו הכל כל יעקוב פירוש רוח הפנימיות שבכל איש ישראל מה זה הכל כל יעקב כמו שכתוב ויפח באפו נשמת חיים לרוח ממללה אז נשמת חיים הכוונה רוח של דיבור אז הכל כל יעקב שומע יצחק את יעקב מדבר ממלל ואז הוא אומר זה כל יעקוב כלומר זה הרוח הפנימית נשמת החיים של יעקב אבינו זה לא רק כושר הדיבור אלא יש פה כל כולל פנימי אז הוא אומר הכל הפנימי זה הנשמה זה הרוח הפנימית שה רוח ומלה נשמת חיים איין שם בתרגום נמצא הכל עיקר חיות הרוחניות כומר הכל זה ביטוי לחיים הפנימיים אבל הידיים שהוא מלביש החיצון בגוף ומעשים גשמיים הם צריכים תיקון הכל כל יעקב וידיים ידי עשו עשיו מלשון עשייה כשאתה בא לעשות עם הידיים אז שמה יש גסות יש מגושמות יש חירות אז תמיד זה צריך זיכוך זה צריך חידון אז יש הבדל בין הכל כל יעקב שהוא טהור הוא פנימי הוא נשמתי אבל כשאתה בא לפעול בפעולת הידיים אז אתה הולך לעולם שיש בו הרבה צורך יקון ונוכל לומר וכאן זה החידוש המעניין כי הכל נמשך נמשל לאורך הדבר לעומת מה רחובות זה רוחב הדבר בעצם יש פה מימד הרוחב אז הוא אומר זה יש מימד האורך מימד הרוחב עוד רגע נראה זה עולם העשייה ומימד האורך זה הכל עכשיו מה זה מימד האורך אומר מימד האורך זה שבעצם אתה מתרחק עד אן קץ ברוחב אתה לא מתרחק כשה מתפרס לרוחב נכון שיש גם התפשטות אבל ההתרחבות היא לא הליכה מכאן והלה אלא שמה שקורה כאן נעשה יותר רחב אז זה כאן אורך זה הליכה מכאן שם אומר הכל הוא הולך מכאן לשם לאן זה לשם שם ועוד שם ועוד שם איך אומרים שם ברבים שמיים ומר האורך הכל של יעקב זה כתוב חזל שהכל כל הוא לא מביא את זה אבל שהכל כל זה כל תורה וכל תפילה שתי קולות אז הכל כל יעקוב זה ההליכה לאורך ש יעקב הולך מכאן עד לשורש האלוקי כמו שאומרים עומק לרוח פה העומק זה האורך נכון הסיום נכון העומק העומק ו הור זה האורך ואם כי יכול להיות שדווקא מה ש התכוון כאן שהעומד הכי גדול זה הרוכב עוד רגע נראה עוד רגע של רוחב כמה של אך א טוב אז ב בואו נרה נראה איך הוא מגדיר את זה כי באמת זה סוגיה א שמתפשטת להרבה אפשרויות ויש ברבינו הרבה אפשרויות אחרות לדבר על אורך ורוחב אבל כאן הוא אומר עניין שבעצם הוא זה ההקשבה המיוחדת של עשות אמת שוא אומר רחובות זה מלשון רוחב אז מה מה המיוחד פה אז הוא אומר הכל כל יעקב זה בעצם שיהודי תמיד קשור לאיזה שם רחוק עליון סגב אלוקי זה הקשר שלו אומרו נוכל לומר כי הכל נמשל לאורך הדבר כעניין שנאמר לעולם שכולו ארוך מה זה עולם שכולו ארוך עולם הבא למה הוא כולו ארוך צדיקים אין להם מנוחה לא ב עולם הזה ולא בעולם הבא שמ ילכו מחי אל חיין כמו שבעולם הבא אתה הולך עוד ועוד ועוד ששמע שמיים ישמע שמיים גבוה מעל גבוה וגבוהים עליהם ולא מפסיק ללכת אז אין קץ ואז אין תכלית ל בעצם יש פה עוד מימד אמרנו שלושה מימדים בעצם יש ארבעה מימדים שלא תמיד ה מסתדרים אחד ע השני בפועל יש לנו שלושה אבל יש רוחב עומק העניין שמובא כאן בסוף אורך ויש גובה וכאן האורך הוא במובן של גובה כלומר שאתה עולה למעלה לשמיים ואה הולך לעולם שכולו ארוך לעוד מדרגות ועוד מדרגות ועוד מדרגות עד אין תכלית יוצא שהכל כל יעקב שהוא צד הנשמה הוא השייך לעולם הבא עולם שכולו ארוך פרשנו ממקום אחר שהוא הידבקות הכל בשורשו עד שאיין הפסק כלומר מה זה אורך שיש נקודה כאן ויש נקודה שם והקו של האורך הוא מחבר בין שתי הנקודות הרוחב הוא לא כזה הרוחב שיש לי משהו ו הוא מתפשט האורך זה יש לי אני נמצא פה ויש משהו שם רחוק והקו של האורך הוא מחבר ביני כמו דרך שהיא הולכת תמיד לאורך אז היא מחברת בין נקודת המוצא לנקודת היד מה נקודת המוצא המדרגה של האדם בעולם הזה מה נקודת היד השורש האלוקי של הכל אז הדבקות הכל בשורשו עד שאין הפסק בין החיצוניות כאן החיים בעולם הזה לבין מקורם האלוקי זאת נקרא אורח יומי זה אורך הימים כיים חיינו ואורך ימינו מה פירוש אורך ימינו שמים הולכים עד שורשם האלוקי עד עולם שכולו ארוך אומנם עכשיו נראה לי שזה הכוונה לעניין העמוק שרוצה להגיד כאן התפשטות הנקודה כ הנקודה היא נקודת המוצא של האורך רוחב זה כבר לא נקודה אורך זה עדיין לא הנקודה לא מתפשטת היא רק הולכת לכיוון אחד אבל ברוחב היא כבר לא נקודה היא כבר איזה משטח שטח אז באורך היא נשארת נקודה אבל שהנקודה הזאת שבעצם היא מחברת למעלה תתפשט בכל המעשים בכל רוחב העולם הזה היא לא הולכת לעולם הבא היא מתפשטת בכל רוחב חייי העולם הזה כלומר שבכל ענייני העולם הזה יש תמיד את הנקודה שקושרת אותם למעלה אבל זה לא רק בעניין אחד הנחתי תפילין היום אז שם הייתי קשור למעלה אבל אחרי זה הלכתי לשתות כוס קפה אז זה כבר לא לא רוחב זה שהאורך הזה מתפשט בכל התפשטות הנקודה שהיא נקודת המוצא נקודת הקשר של האורך בכל המעשים להמשיך גם השייה גשמית אחר הקדושה הוא נמשל לרוחב הדבר והוא עיקר עבודת התחתונים אני רוצה לחזור פה לפני שאנחנו ממשיכים הלאה על אה עניין שאנחנו הזכרנו כמה וכמה פעמים בשם בוגר שלנו דוד ריינוס ש אומר הסת אמת לדבר הרבה הרבה על השבת ואפשר היה לחשוב שמה שהוא מתכוון זה שאדם צריך להתרומם מימי החול ולהעלות למדרגת השבת אב תסתכלו טוב בסת אמת הוא לא הולך לכיוון הזה הוא תמיד אומר שצריך להיות דבוק בשבת כדי שהיא תאיר את כל יומי החול לא כדי להעלות מהחול השבת שזה בעצם להתנתק מהעולם כדי להיות דבוק בקדושה אלא להיות דבוק בקדושה באופן שהוא התפשט בכל לאורך וח זה בדיוק זה זה העומק פה זה עומק העניין שאתה לא הולך וזה זה אולי המקום הכי חד שראינו את זה אתה לא הולך לעולם הבא ונשאר שמה את אומ מה יש לי לעשות אני רק מחשב בעלמה דעתי אמרנו פעם בשם אבי מורי עליו השלום שחיפשנו יש לנו כמה סעיפים חשודים שלזה הוא התכוון אף על פי שלא מצאנו את הלשון הזאת כך שהוא אמר משם עשת אמת שזה בלשונו יש לנו כמה סעיפים אני חושב אחד מרכזי שאני לא זוכר איפה הוא כרגע יש לי רשום בבית שהוא אומר שבעולם הזה העיקר הוא לזכור בעולם הבא כי אדם שנמצא בפרס דור ולא זוכר שיש טרקלין אז הוא לא מבין איפה הוא נמצא ולא רק שהוא לא מבין את המפה אלא הוא מאבד את כל הטעם של ההתרחשות שאותה הוא עובר פרוזדור שמוביל את רקלין הוא סיפור אחר לגמרי מפרוד בלדי שנמצא לבד זה בכלל אותו סיפור אז לכן פה צריך להיות תמיד זכור בעלמה דעתי אומר אבל בעלמה דעתי כל הזמן יהיו זכורים בעולם הזה כי כל הטעם של עלמה דעתי שזה מגיע עלי ידי הבחירה שלי על זה שאני במקום של טוב ורע של אסתר עסקתי בגילוי אלוקות זה עיקר הטעם של העולם הבא אז יוצא שעומק הטעם של העולם הבא זה העולם הזה להמציא עולם הבא אם אנחנו היינו כל יכולים וטובים עד בלי די עם שכל כמו שלנו היינו ממציאים עולם הבא אבל עולם הזה אף אחד לא היה ציא ולד בעולם ה מה וולד בעולם הבא כן כן בדיוק זה ש היינו עושים עולם הבא שכולם נולדים בו וגמרנו אף אחד לא היה ממציא עולם הזה הואו כל מי שהיה פעם בעולם הזה מבין בדיוק למה אני מתכוון אף אחד לא היה ממציא עולם הזה להמציא עולם הזה זה עניין עמוק מאוד ועומק העניין זה שאדם נעשה שותף לדבקות האלוקית זה לא בא מאליו דרך אגב אחת הסבות הנפלאות לעניין המלחמות שאנחנו מופתעים מה פתאום במלחמה אנחנו כבר מסגסגים אנחנו כבר פורחים פתאום נחת הרב אומר תסתכל על תולדות ישראל נולדנו מתוך מלחמה הרי היינו במצרים הקדוש ברוך הוא כל לפזר סמר דמה על המצרים להוציא אותנו להגיד לנו אחרי כן יצאו בחוש גדול קחו להם את כל הזה וברכת חושך היא קצת כמעט כזאת הרי לאודים היה אור אז תשאיר אותם בחושך תוציא אותנו תעיר אותם כשנגמר תעשה עקב לכיוון השני חלס מי צריך את המכות האלה אפשר להתחיל עם מכת חושך ולגמור את כל העניין לא עם ישראל מתחיל ממכות מתחיל ממלחמה נוראית והוא לא רק מתחיל ככה זה יהושע זה שופטים זה שמואל' זה שמואל ב זה מלכים א' זה מלכים ב זה חנוכה למה כי כמו שבאדם הפרטי אף אחד מאיתנו לא חושב שיום אחד הוא ייקום בבוקר ולא יהיה יצר הרע אני כל פעם ש את היצר הרע שלי אתה לא רוצה זה יום אחד נופש אתה עובד כל כך קשה 24 צא יומיים לנופש מחכה לך הכ י שמוצא יומיים לנופש הוא לא יוצא הוא עובד נון סטופ ויש מה ללמוד ממנו אומרים איך יכול להיות שאתה יצא לנופש והוא יצר הרע לא יצא לנופש א מי עובד את השם יותר הוא עובד את השם יותר כן אבל יש הבדל גדול לא אין יצר הרע כן אז כשם שבאדם הפרטי יש יצר הרע גם באדם הגדול של האנושות כולה יש יצר הטוב ויצר הרע ליצר הטוב קוראים עם ישראל הכבשה אחת יצר הרע קוראים שים זבים כל פעם יש יצר רע כמו באדם לפעמים גי ולפעמים תי ולפעמים כעס לפעמים כל פעם יצר הרע הוא אחר הוא הבולט אז ככה לפעמים מצרים לפעמים יוון לפעמים כל פעם מישהו אחר אבל יש יצר רעה וכל החיים עלי אדמות זה שהאומה הישראלית נלחמת להביא את הגאולה ואת האור האלוקי נגד מנגדים מונעים עעם כוח עצום 70 זבים אבל איזה כבסה וגם היצר הטוב הוא כבסה אחת והיצר הרע זה 70 זהבים אבל איזה כבסה היצר הטוב אז אם כן כל העולם הזה זה מלחמה כדי שאנחנו נקנה את זה על ידי מה על ידי מעשינו הכל כל יעקב זה מתוך האורך של עולם הבא מגיע אלינו איזה נקודה אחת שהיא בכלל לא מפה היא שכת לשם אבל משמה הגיע לפה למה הכל כל יעקב מתלבש בידיים ידי עשו כדי שכל הידיים ידי עשיו יהו מלאים מהטעם של הכל כל יעקב אומר וכן ימי המעשה נמשך יום אחר יום וכל אחד יש לו עניין והרה מאוחדת אז ימי המעשה דומר למה לא לעורך יום אחר יום ושבת קודש מתאספים כל השורשים שלמים לכן נקרא רחובות זה מדהים שבת נקרא רחובות הרי מזה הוא התחיל אז מה זה יום אחר יום הוא לא אומר בפירוש אבל נראה שוא אומר ככה זה לא שה השתלשלות של שישה ימים זה האורך לשבת זה הרוחב נחלה בנים יצרים שזה ממש השטח אבל זה דומה קצת למה כי בכל יום ימי המעשה אתה לא יכול להרחיב את הקדושה על הכל אי אפשר יש טומ יש רישה יש חולין אבל כל פעם אתה נוגע בנקודה שמשית אותך לעולם הבא אבל בשבת כל הנקודות האלה מתיצות להיות שכל העולם הזה כל חיה מעשה אתה אוכל קוגל הקוגל הקדוש אדמור הזקן אומר שוגל זה מדרגה יותר עליונה מאשר תקיעת שופר למה אומרים שבשבת שראש השנה שכל להיות בשבת לא תוקים בשופר ואוכלים קוגה עונג שבת זה מעלה עליונה מאוד ובאמת מעלת שבת הא יותר גדולה ממעלת ראש השנה שבת זה סקילה ראש ששנה לא נמצא תעשה את כב השופע זה לא אותה דרגה אז עונג שבת זה שייך לעולם הבא זה קביע וקימה ראש השנה מי מקדש ישראל זה לא אותה מדרגה אז עונג שבת זה שפתאום ה חוט הדק שיורד פה לעולם ורק נוגע נוגע לא נוגע כמו יעקב הוא מתפשט על הכל ובעצם ימי המעשה זה שיעקב כל פעם יש לו נגיעות פה ושבת זה שיעקב מתלבש בידי עשו וכל ידי עשו הופכים להיות מוארים מימי אזה יוצא שמה זה שבת שבת זה לא הליכה לשם להפך הקשר לשם בדקות שעוסק בעולם הבא זה כאילו דווקא ב ימי המעשה ושהעולם הבא מופיע פה לגמרי זה שבת וזה עמוק מאוד שבת שלום