קדשה בגזל דאחרים | שיעור כללי בקידושין | הרב בן ציון אלגאזי

[מוזיקה] פשוט רבותינו הרב שלומי הרב אוריה הרב רועי הרב דודי הרב יהודה הרב שלום שליטה אנחנו נעסוק היום במעין סיכום של פרק ראשון בקידוש כסף ניגע בנקודה אחת כמובן שאי אפשר לגעת בכל הסוגיות שברוך השם פה עמלנו בזמן אלול זמן חורף ביום ראשון הבא עלינו טובה כל הישיבה עוברת לפרק שני שליחו זה יוליך אותנו עד סוף זמן חורף במקביל להכנות לחיי ולום לגמור את המסכת ולהיבחן בעזרת השם אז א אני רוצה לעסוק בנקודה שהיא קצת ככה גובלת בעניין של ייסורי קידושי כסף בזה שסופו של דבר אדם מקדש בכסף כולנו מקדשים קידוש הכסף צריך שהטבעת תהיה בבעלותו של החתן בעלות גמורה נתחיל מהמחבר המחבר בסימן כח בהלכות באבן העזר בהלכות קידושין כותב המקדש את האישה בגזל או בגניבה או בחמס אם התייאשו בעלים ונודע שקנה אותו דבר בייאוש הרי זה מקודשת ואם לם אינה מקודשת ה דין הזה שהטבעת צריכה להיות בבעלותו הגמורה של ה של החתן זה עוד לפני המרם כמות שנמצאים לפניכם יש בנישואים כנ חתם הוא מביא שפשוט וברור שזה צריך להיות בבעלותו הגמורה אני קורא כאן את הנישואים כחתם טבעת הקדושים צריכה להיות שייכת למקדש קנויה לו בקניין גמור ושלם כמובן שהוא מביא אחיזה את המחבר של מקדשים בגזל ושאר דברים אחרים ואז הוא מביא נפק מינה שאולי שייכת גם פה בישיבה לבחורי ישיבה אפשר להתווכח על זה גם משתת הרב אריאל ארק אלי קורא אומר שחתן המקבל טבעת מעורב או מאחרים יכוונו לקנותה לו מתנה גמורה והחתן יכוון גם לקנותה ויקנה אותה גדי הקבעה של ג' טפחים צריך טקס שלם שההורים נותנים לו הוא קונה מהם מגביע בג תפוחים ייתרה מכך אם זה חתן הסמוך לשולחן אביב על זה אפשר להתווכח כמו שאמרתי דיברנו על זה קצת בערכות חנוכה העומד לקדש אישה בטבעת שניתן לו מאביב מתנה אלו האחרונים שצריך שאב יזכה לו את הטבעת באמצעות אדם אחר כיוון שדעת כמה פוס כי אם אין הבן הסמוך שולחן אביו זוכה במתנה שנותן לו אביו אלא אם כן מזכה לדי אחר יש כמה אחרונים שאומרים שאין לחוש לך אבל בכל אופן יכול להיות שצריך מה כדי שיהיה בבעלותו גמורה אחרת אחרי זה לא בות ז בעל את האבא זה הרב מ הרה מצוינת למה שלא יבת כנית נותן להתקדש לו אבל כיוון שהוא לא רוצה בעבד קנני הוא רוצה שיקדש על ידו שהוא יתן לה אז מתחילה הב אם הוא היה מקל אבד קנני אבא היה תלמיד חוכם ולמד קידושין בזמן חורף אז אין חיינמי ניים פ לפלים לא כל האבות כלה תלמידי חמים שיודעים גגם סוגיית הרב גם אבד כנעני וגם מדין שניהם והוא רוצה שהוא יקנה על ידי הטבעת אם החתן הוא לא ילים גמורים על הטבעת והוא סמוך לשולחן אביב וכאן אפשר להתווכח האם תלמיד הוא נקרא סמוך לשולחן אביב כן או לא על הצד שכן צריך שהיה ל בעלות גמורה וצריך לעשות את הפטנט הזה שאנחנו מדרים עעל כרגע טוב למה אני אומר את כל ההקדמה הזאתי נחזור על זה בעזרת השם בהמשך השיעור כדי לברר את העניין הזה דרך קידושין בגזל דח ירים יש סוגיה שמופיעה בגמרא למדתם את זה מסתו בקי מקור אחד לפניכם אומרת הגמרא כך התת דמה שקר במשחה דמ אישה רחצה באיזה גיגית של מים את הוגברה חתף זוז מחבר ודלה כן אחד לקח זוז מחברו ואמר להם מקדש לי אתה הוא גבר לקמ דר ואמר לת דחש לא דרבי שמעון דמר סתם גזלה יאוש בעלינו אז הסיפור היה שהוא גנב איזה זוז מחברו הלך לאישה ונתן לה את זה הוא היה גזל ורצו לרב שאל האם הקדוש חלים או לא אומר לא לד דחש לד רבי שמעון מה אמר רבי שמעון סתם גזלה יאוש בעלים מסכת כלים פרק טו שם מופיע לגבי ענייני תומא וטהרה ההבדל בין גנבה מגנב וגזלן מחלוקת חכמים ורבי שמעון מתי הבעלים מתייאשים האם מתייאשים מגנב או מתייאשים מגזלן דעת רבי שמעון שם במשנה זה משנה לא מופיע בגמרא דת רבי שן במשנה שסתם גזלה יאוש בעלים מה הסברה של רבי שמעון אומר רבי שמעון גניבה אם גונבים לאב יאוש בעלים למה הוא אומר אני אמצא את הגנב אני אקח את זה ממנו הגנב פחדן אני אתפוס אתזה אבל רבי שמעון סובר שאם זה גזלה וגזלן עמד מולו והוא כזה חצוף לגזול ככה ברש גלה אז הביים מתייאשים מזה ולכן סתם גזלה יאוש בעלים גם אם הבעלים לא התיישבו באופן אקטיבי אני משאר בדא איתם שהם התייאשו בגלל שזה גזלן מצוין זה המשנה מסכת מסכת כלים וזה הגמרא פה מסכת קידושין בא רשבא במקום בקידושין ואומר כך לדחש דרב שמעון אמר סתם גזלה יאוש בעלים דאילו נתייאשו בעלים מה קורה אם היה גזלן ושמענו במפורש לא לא משערים בדעת הבעלים שהם התייאשו אלא אנחנו שומעים שהבעלים התייאשו דאילו התייאשו הבעלים אב ליאוש בידי דידי ושינוי רשות בידה דידה וקנאתו ה וכיוון שכנתו הי אף הוא קונה אותה מה אומר הרשב אומר הרשבא כדי שבסוף יהיה לך בעלות על חפץ ש שגזל צריך שיהיה שני פעולות אחד יאוש בעלים שניים שני רישות זה גמרא גמרות מפורשות בבב קמה פרק הגוזל כדי שתהייה בלים על דבר שגזל לא חס ושלום זה לא צריך לגזול אבל אדם שגזל והוא רוצה להיות ביים על גזלה צריך שיהיה שני אחד שהבעלים התייאשו שניים שיש שינוי רשות אומר הרש בו סתם גזלה אנחנו לא פוסקים כרבי שמעון שיוש בעלים אבל אם שמענו במפורש הבעלים התייאשו אז נוצר פה עכשיו שני התנאים בהלכה כדי שהוא יהיה בלים על אותו דבר אחד יש ביוש שניים הוא העביר את זה מידו לידה של האישה ביידה של האישה נהיה שינוי רשות הנה שני התנאים כדי שיהיה פה פעולת קידושין בגזל אדם גוזל סתם ככה גזל לא יכול לא יכול ליצור קידושין אבל אם בגזל יש שני תנאים שנוצרו יאוש ושינוי רשות הרי שזה יכול להקנות איפה השינוי רשות מתחולל הרי כשזה נמצא אצלו זה לא נקרא שינוי רשות הוא הגנב הוא הגזלן כשהוא מעביר את זה לידיים של האישה הרי שכאן נוצרו שני התנאים איך חלים הקידושין הרי כשההוא העביר לה את זה עוד לא היה בעלים או אומר הרשב חידוש גדול מאוד ושוני רשות ביידה דידה וקנאתו היא וכיוון שנאתו היא אצלה נעשה מיס קינין שניתוק מהבעלים את החפץ הוא קונה אותה ברגע שהיא קונה את החפץ אז הוא קונה אותם בחפץ שהוא העביר אליה מישהו פה מצא למה לא יצא מי העביר את החפץ אליה הוא והוא יצר את את הפעולה של הוא העביר מידו לידה אצלה ביד התחולל התחוללו התנאים לקניית החפץ הטבעת לצורך העניין נעסה יס קידושים מה מפריע לך זה לא מישהו אחר הוא הוא הגזלן לא אשת הכבוד היא מתחתנת איתו זה הוא הוא עשה פעולה של גזלה זה נמצא בידו הוא העביר אליה מה חסר איזה תנאי כתי של שינוי רשות השינוי רשות התחולל גם אז ממילא ממילא אני יכול להחשיב את זה לא יודע קצת להגיד את זה בפשט של הגמרא אולי שזה ככה מפרע לך גם מפריע לי למפריע מתברר שזה הגיע לידיים שלה ונעשה גם שינוי רשות אז למפריע נוצר פופול קניין של שזה נחשב כתבת של הבעל לא גזן עכש אני רוצה שייהפך להיות קינין תקשיב טוב אבל האש לא מה אז האישה קנתה מצוין אז האישה קנתה ברגע שהיא קנתה נוצר מחמד זה שהיא נעשה פה קניין בגוף הטבעת כי הרי נוצרו בטבעת שני תנאים הרי שפלת הקניין חלא מה ני צריך שהיה שני תנאים כדי שפלת הקניין חלא שני התנאים כדי להיות ביים על הגזל בסדר זה להיות ביים על הגזל חלו איזה שני תנאים יאוש ושינוי רשות מה זה לא שלא היה בלים לפני הוא לא הה בלים גמורים אולי תגיד והוא נאפ ך להיות ביים גמורים על ידי הקנאה בידה של מפריע זה חל ככה אפשר להבין את זה באופן פשוט רגע אני לא שומע מה מה שהרב יהודה אמר א לא אבל רבותיי תקשיבו כשהוא רוצה לקנות מדין אבן קנני הוא צריך להגיד קדשים מדין אבן קנני הוא צריך לעשות איזה פעולה פה זה לא נאמר פה אנחנו רוצים לקנות מדיני קנייני גזל זה שאתם תלמידי חכמים ויודעים את כל ה אתם רוצים להלביש כל מיני דינים זה בסדר אבל השאלה מה כוונתו לקנות מה כוונתו לקדש מה מה הרב אומר ההפך הוא זוהם מ אצל האבא הרב רוצה להגיד הוא מפרגן אבל ה לא יודע את את ההלכה גם לא לא קונים בפרגון קונים בלוחה בסדר מה יש לך קצת כאב בבטן גם לי יש זה בסדר מה מצויין אתה אומ אתה אומר איזה סמרה מצויין ויכל להות שזה אבל בפשטות אנחנו אמרנו לכאורה בפשטות צריך להיות ביילין ככה פתחנו את השיעור אתה אומר עכשיו אולי לא חייב להיות בייל טוב אני שומע אם אם תרצו רבי סי נמשיך הלאה בשיטת הרש בו וכך למד המגיד משנה פשט ברמבם הרמבם מקור שלוש אומר כך המקדש ת האישה בגזל או בגניבה או בחמס אם התייאשו הבעלים ונודע שקנה אותו דבר ביאוש הרי זו מקודשת ומ לה נה מקודשת אומר המגיד משנה המקדש ששה שם בגמרא או בהלכות בתם כשות בלים א ומקודשת אף לגב דק מנן שיוש בלבד אינו קונה אין בעיה אח שהוא ביד האישה הרי יש כאן יאוש ושינוי רשות כשהיא בידה וכיוון קנאתו היא אף הוא קונה אותה ור הוא היא קנתה את החפץ הוא קונה אותה במה שהוא נתן לה את החפץ והחלו יס קניין הקידושין חלו על ידי שניהם פינ הפלים נוצרו פה הנכונים ליצירת קידושין מה מה מה מה הוא לא הוא לא ה ה הוא באל על הגזילה הוא עשה את פעולת הגזלה והוא התחיל תהליך של ניתוק מהבילים על ידי זה שנוצר פה יאוש הרי זה התנאי הבסיסי וגמר התהליך של הניתוק נוצר בידיים שלה על ידי שינוי רשות זה שינוי רשות זה לא חלק מהבל זה רק תנאי שהיה פה כאילו מעכב מה בעלות זה נוצר יש לי פה את התנאים סוף דבר אני אני ככה באופן הכי בבתי שיכול להיות הבנתי כשזה הגיע לידיים שלה כביכול למפרע הוא נהייה ביילי ואז אם נפר נהיה בתב שהוא נתה משהו משלו מה הרב ממנו אבל היא קיבלה ממנו שכוך בזכותו מה רצ להגיד בזכות טוב קצת קצת קצת רוצה להגיד את זה אבל תכף תראו בקשה את המאירי המאירי מביא שני דעות בעניין המאירי כותב במקור חמש בגזה של אחרים אפילו שידך ואפילו אמרה לו אן אינ מקודשת אל אם כן תברר שתעשו הבעלים ואין הלכה כ דברי אומר סתם גזלה יאוש בלימי אבל נתברר ש נתייאשו מקדשה ובגבה אף על פי שלא נתברר שסתם גניבה יאוש בלימי אף על פי שאמרו יאוש כדי לא קני כן יאוש בלבד לא קונה הרי כשבא ליד האישה יש בו יאוש ושינוי רשות באמת יאוש כדי לא כן אבל אם שני התנאים נוצרו אצל האישה קונים ונמצא שאינה צריכה להחזיר את הדומים ומאחר שכנעת זה התנאי לפי המאירי הגיעה לידיים שלה צריכה להחזיר לא צריכה להחזיר זהו אם נוצרו התנאים הנכונים היא קיבלה קצת כמו שהרב שלום הגדיר בסוף ממנו היא קיבלה משהו שנשאר אצלה ומאחר שכנתו כשבא לידה א הי מקנה עצמה בו והתחייב הוא בדמיו הוא חייב את הכסף למי לבלים והיא זה נשאר אצלה נשאר אצלה נוצר חלא קידושין זה צד אחד זה מה שאמרו הרב המגיד והראש בו אבל יש חולקים להצריך יאוש ושנוי רשות ביד המקדש כמו שאתה טענת אורי צריך שהכל תחול ו כדי שיקדש בממון שלו מדברי המאירי אני מדייק דיוק פשוט לשיטת הרש בו והרב המגיד אין צ ך לקדש בממון שלו אלא תפעל פעולות כאלה ואחרות שלא יכול גזל עלעל הטבעת יהיה קידושין מממון שלך זה לא התנאי כי המאירי מדייק ואומר יש מי שדורש שהממון יהיה שלו נפק מינה שכל פעולות הקניין בגזל יחולו לפני כן שאנו רשות ב גדש כדי שיש ממון שלו וכשאנו משיבים עליהם מהו דכתב זוז מכב ושדי להי כן שאנחנו רואים שלא ור לא יכול להועיל אלא אם כן הכל לפני כן היה שלו מצויין אז מחלוקת רישונים גדולה מאוד האם התנאי של שינוי רשות חייב להיות אצלו או גם יכול להיות אצלה ואת ביאור מחלוקת הראשונים אנחנו צריכים להבין עד הסוף המחבר שקראתי לכם בתחילת השיעור מקור שש המקדשת האישה בגזל גנבה בחמס ישוע בעלים ונודע שקנה אותה דבר מקודשת ומלה ונה מקודשת וכאן יש דבר מאוד מעניין כאן יש מחלוקת בהבנה של המילה נודה בין המגיד משנה לבין הגרא כי כשהבאתי את המגיד משנה הוא גם דיבר על הרמבם זה הר ציתות מדברי הרמבם המחבר הזה על המילה ונודע שקנה המגד משנה אמר שתנאי אחד נעשה אצלו תנא אחד נעשה אצלה אצלו יאוש ואצלה שינוי רשות הגרה על הלשון של המחה ברבין לא כך תראו את הלשון של הגרה ונודע ולשון הרמבם ושולחן ערוך משמע דוקא שהמקדש צריך שיקנה ביאוש ו כגון שיש שינוי רשות יש הבנה אחרת מדברי המגד משנה על הרמבם ממילה גם על השולחן ערוך האם זה צריך להיות אצלו הכל גם יאוש וגם שינוי רשות או שאפשר לפצל את זה לשניים אצלו יאוש ואצלה שינוי רשות מה הכריח את את הגרה להגיד שאצלו צריך להיות הכל כמובן זה בשיטת המאירי שאמר שיש מי ש אומר שצריך שאצלו יהיה הכל מה הכרח שייש אצלו הכל והוא יהיה לפי זה בלים של הטבעת באופן מוחלט זה נראה בהמשך אבל בכל אופן כך למד הגרל לעומד המגיד משנה את שיטת הרמבם ושולחן ערוך סליחה קנה קנה באופן מוחלט ובילי עוד רגע ניגע בזה הפר בינו לבינה עוד רגע אנחנו בלחות קידושים אנחנו במסכת קידושי אנחנו לא בכמה רק אני רוצה להשליך לפק מינה עד כמה הוא צריך להיות ביים זה כל מה שאני רוצה לברר פה בסופו של דבר כל החתנים שמחתנים היים צריכים להיות בענים גמורים דרך אגב מתחת לחופה כל משרד ח בקידושין שואל את הכוסון לפני כן הטבעת שלך מכספך בדרך כללם כולם אומרים כן כי אין להם בריירה אחרת אבל מיד אשואל אותו מאיפה יש לך את הבחור ישיבה אז אם הוא אומר שהוא עובד אז בעיה צריך לטפל בו ואם לא אז אז אז בעיה לכאורה לא בעלים קיצור כן בגדל אחר כן כי כי כי אתה רוצה להגיד שמח צריך את שני התנים שאם זה רק יאוש אז אתה רוצה ביכרה לגר כן כן כן אין לך אז הגר אז הגרה הגררה צוות כ מחבר לפחות ודאי אתה אומר כוח בקצות רבי יס הדיוק שלך נכון בא הקצות אומר הקצות ונראה ליני ודעתי קצת ארוך לקחנו את העניינים שלנו דודי בקדושי אישה בעין נתן ו מכספו כספו צריך ות בינים על הכסף וכיוון דיו שנו קנה אלי מחמד שינוי רשות דידה הרי לא נתנו וכי כתב הרב המגיד ד מקודשת יתמה אומר הקצות איך יכול להיות שאנחנו נגיד שחצי מהמהלך של הקניין של הטבעת נעשה ביידה של האישה זה לא כספו וקידוש צריכים להיות מכספו אלא תמד הרב המגד ד קנאתו גם הוא קנה אותה כמו שכתב הרש בקדושה פרק הנזיקין בד הקדושה הקדש בעיקר אחוש הקדש שקשה דקת איך החיל אקדש כין קדיש דבר שנו שלו וכתב משום דיק שינוי השם קנאה גזלן בזה השינוי בקנית וקדשו באים כחד אומר הקצות על פי הרש בו הפטנט הידוע לכולנו יש מושג שנקרא שפעולת החלו חלה בבס אכס איך על ידי גיטו וידו באים כאחת אז כביכול זה לא כאילו שההבנה הפשוטה ש50 א נעשה אצל הבעל יאוש ו-50 א אצל האישה לא זה נעשה כביכול בבס החס אצל האישה מה זאת אומרת ברגע שהוא נותן לה אז ה-100 א כביכול היו אצל הבעל כך כך רוצה הקצות להסביר על פי הרש בו בסדר אני אני מסכימים ברגע שזה מגיע לידיים שלה ואני אומר גיטו וידו באים כאחת אז כביכול הוא עשה את הכל בבד אחת טוב ומי הוא נראה דהיינו דווקא בשינוי השם אומר הקצו כל הוורט הזה יפה שאני יכול להגיד שזה ס אכס כי דובים זה דווקא שינוי השם אני רק אסביר את המושגים כדי שיהיה ברור יש שני אפשרויות שבסוף יהיה שינוי שזה יגרום בעלות לגזלן או שינוי השם או שינוי רשות עד עכשיו דנו כל הזמן בשינוי ה רשות שנכנס לידה של האישה עכשיו אומר הקצות כל החידוש שאני רוצה לחדש בדעת הרשב שזה יעזור כביכול המגיד משנה להבין איך זה יכול להיות קידוש אם זה לא כסף שלו זה רק בשינוי השם שינו רשות זה לא יכול לעבוד בואו נראה שניה את הקצות מי הוא נראה דיינו דווקא בש השם גוף קונ בושחל אבל ביאוש ושינוי רשות דינו קניין אלא משום דליד לוקח ביתר תי כי מבואר ברמבם במלחמות כן ובתוספות בגוזל אם כן לא שייך לומר שהיא קנ אף הוא קונה אותה למה כיוון דבעינן כסף קידושין משלו וזה אינו שלו אומר הקצות זה מה שאומר פה מקודם הורי לא מבינים איך זה יכול לעבוד לפי המגד משנה מה אנחנו רוצים להגיד שאצלה התחולל כל העסק מה פתאום רגע לפני שהוא נותן את הכסף הוא חייב להיות בלים גמורים על הטבעת על הכסף הזה הכסף חייב להיות שלו וזה אלא שלו ואז נגיד אולי כן נכניס את הפטנט ההלכתי שנקרא ב אכס גיטו וידו לא שייך לממרח קידוש בקנין בן כחד לדידי שינוי רשות לא מענה אלא לדידה שינוי השם יכול להועיל גם אליו שינוי רשות מועיל אומר הקצות רק אצלה ולא אצלו כי אצלה נעשה שינו שי שינוי רשות דבתר ולדידי אב ביסור ליד אומר אומר הקצות פי לפלים אצל האישה יכול להעיל שינוי רשות למה כי בהתר ראתי לידי היא קיבלה את זה ממי הא קיבלה את הטבעת מהחתן אז בהתר אבל אצלו איך זה הגיע רבי יסי במה באיסור ראתי לידי אם זה באיסור רת לידי השינוי רשות לא יכול להתכונן אצלו אם לא יכול להתכוונן אצלו זאת אומרת שההוא לא נהייה ביילי אם הוא לא נהיה בלים אז הוא לא נתן לממון שלו ואם הוא לא נתן הממון שלו אינה מקודשת כך שואל הקצות ולזה שפיר כתבו הראש והטור בקידושין אינו המספק הדוש לחוד קונה לחומרה אבל באמת הוא לא נהפך להיות ביינים על ה עלע על הטבעת הזאת בסדר רבי יסי אז הקצות למעשה פה פורך את כל המלך שאמרנו קודם אם רצינו להביא שעל ידי ההבנה של המגיד משנה ברמבם להבנתו או ברשב בגמרא בקידושין שזה יגיע ל הידיים שלה אז השינוי רשות אצלה יכול להועיל כלפי הבעל אומר הקצות לא יכול להועיל בשום אופן אצל הבעל זה באיסור ט לידי הוא לא באלים על הממון אם אצלה זה קרה זה לא מועיל לו ולכן אין קידושים נקודה כן לא בשביל לחייב אותך זה שלך הראשון אומרים במקום שמה בשביל לחייב אותך יקנו לך את זה אל תדאג מה שאתה צריך להתחייב נהית בלים על זה לא מה פתאום מה פתאום מה זה בשביל לחייב אותך כשאתה עושה דברים שלי איסור חייבו אותך עשו אותך בלים בשביל לקדש אישה אתה חייב לקדש אישה בגזל אין דרך אחרת שמה אין דרך אחרת תתחייב על ידי שאתה עושה פעולה של איסו פה אתה חייב לקדש לגזור ולקדש אישה נכון רק רק לענייני חיובים עשו אותך בלים אבל לא לשאר דברים אחרים אדרבה זה שמה מוכרח כמו שאומר הקצות אדרבה בקיצור הקצות לא מצליח להבין את העסק אומר הקצות אם אני הולך עם המהלך הזה שלי אולי לרמבם זה כן יכול להועיל אבל לראש ודאי לא יכול להועיל אומר הקצות אמנם הרמבם תעמד סביר עלי פילו שינוי רשות ואחר כך יאוש נ מקנה ואף עגב יסור ת לידי הקצות מחדש בדת הרמבם שלא חייב להיות תהליך של יאוש ושינוי רשות יכול להיות קודם שינוי רשות ואחרי זה יאוש פילו שינוי רשות ואחר כך יאוש נמי קונה אף לגב ד ביסור ליד אם כן בקידוש שרכן קנת לקידושין קניין שלא באים כאחד וגזלן נמי קונה על ידי שינוי רשות ז צריך לומר ינו ר כמו שינוי קצת ף לגב ד גז ביסור א שינוי רשות אחר כך יוש דוודאי באיסור תד לוקח אפילו אחי קונה בהצטרפות שניהם אומר הקצוות אם יש מצב שבו אני יוצר מציאות שבה יש לי גם גם שינוי רשות וגם אחרי זה מה יאוש ויאוש הלא תלוי ברשות אז אני יכול לצרף את היוש עם השינוי רשות ולכן יכול להועיל אבל ש רוצה להגיד הקצות בכל מקרה אבל אם אני אלך במהלך שאנחנו דיברנו עליו בשיעור שקודם כל ישמ רבי יסי יוש ואחרי זה יש שינוי שינוי רשות זה וודאי לא יכול לגרום לבעלותו של החתן של הבעל ולכן זה נקרא באיסור אלידי והוא לא יכול לקדשה מה בעיקר לרמבם הוא ברמבם הוא רוצה ע הוא לא מצליח הוא אומר אם אני אסביר את הרמבם ככה אז זה יכול להועיל אבל אם אני אסביר את הרמבם בצורה רגילה שיש קודם כל יאוש ואחרי זה שינוי רשות יועיל או לא כמו שהסביר המגד משנה יועיל או לא יועיל מציאס מצוין זה זה אם הסביר את הרמבם בצורה הזאתי אבל אם נסביר אותו כמו המגיד משנה לא המגד מיש כן אמר המיש אמר אם אתה רוצה לפעול פעולה של יאוש ואחרי זה שינוי רשות לא יכול להועיל זה סליחה לשיטתו יכול להועיל סליחה וקצות אומר לדידי זה לא יכול להועיל אבל אבל זה בתנאי שתהפוך את העסק זה לא משנה הוא מוכיח מזה שבפי הרמבם זה לא משנה הסדר הואש מה באים באים כאחד אבל אבל אני הבנתי ברמבם שצריך בש אומרת לפי דעת רגע בוא נראה שאנחנו מסכימים מקצות אם אם ברמבם יהיה קודם כל יאוש ואחרי זה שינוי רישות אצלה זה יועיל או לא יועיל שינוי השם כן זה וודאי כי זה נעשה אצלה אצלה בת דו ואצלו באיסור ת ליד אתה רוצה להגיד שזה גם הפוך יהיה ככה זה מועיל שמה זה מ אז אז מה מה זאת אומרת עניין אני הבנתי שאם בסופו של דבר נוצרו שני התנאים שקודם כל יש מצב של שינוי רשות שזה לא הגיע לידיים שלה ככה אני הבנתי בקצות לא הגיע לידיים שלה אם זה הגיע ידיים שלה באיסור נגמר העניין אבל אם אני אומר שהיה לפני כן שינוי רשות ואחרי זה נוצר הייאוש היאוש לא מעקם מזה שזה יהיה בא אחת כמו שהרב שלומי רוצה להגיד ככה הבנתי בקצות מה לא יודע עשה שינוי רשות באיזשהו מקום לא אחי אני אומר זה שהוא הביא דבר שנעשה על ידי שינוי רשות מקום אחר ואחרי זה נוצר אצלה היאוש שני הדברים האלה ביחד יכול להיצרב מה ש מה ש קצת ככה לדעת הרמבם א יעשה את הפעולה של ה של ה מגיד משנה שאני אעשה קודם כל מה אני אעשה קודם כל מה שינוי שינוי יאוש ואחרי שינוי רשות והשינוי רשות אצלה ביד זה ך נהפך להיות איך במה באיסור האתי ליד כי הוא לא באילים נ הילא הוא לא בא עילים לגמרי נכון הוא לא בא עילים לגמרי אז ממילא אצלו זה באיסור אצלה זה בהתר לא יכול לאכול קדישים אבל אם אני אעשה פעולה שני אני אני אהפוך את הסדר ואז היאוש לא מעקב אותי אז הקידושים יכלו כן לחול מה זה מה כן מה הייאוש אתם רוצים להגיד שמה שאצלו נעשה כל העסק אם נעסה אצלו כ לפי שכם מה החידוש בקצות שזה כמו שינוי השם טוב נראה לי שאתם בסדר אני מסכים אבל אבל לא הבנתי ככה בקצות אוקיי אז זה לשיטת הרמבם אז זאת אומרת מה שאנחנו רוצים להגיד פה שלשיטת הרמבם יכול להועיל יאוש ושינוי רשות אצלו לא משנה איך בסדר רק תסכימו איתי דבר אחד שאם זה כך אין הרבה חידוש כי בכל מקרה לפי הקצות אצל הבעל זה בהתר תי לידי זה כבר אצלו בהתר כשהוא מביא לה הוא מביא לה גם בהתר לא אצלו זה באיסור כ הוא גנב אבל אבל אחרי שאצ הפכו שני הדברים ביחד אה אז זה שלו אז כן באים כאחד בסופו של דבר אזז הוא לא חידש שום דבר בסופו של דבר בסדר לא חידש פה משהו מעבר למה שהוא אמר קודם הבנתי בסדר חצבתי שאתם רוצים לחדש מה נפשך אם זה הכל לא משנה אם שניהם הכל אצלו אז דא מזכי שלא חידש שום דבר א שבכל אופן זה כמו שש ז זה יכול וין טוב שכוך בסדר לא הבנתי ככה אבל שיטת הראש זה שינוי ראשות אחר כך יאוש לא כני אם כן על כוחך טעם הדיווש ואחר כך שינוי רישות אינו אלה משום דעתי לידי תרה אם כן לגזלן אינו קונה כלל ואפילו בשעה דעתי לידי דישה כיוון לדידי באיסור רת ליד וכיוון דבע וקני לא בקידושין כיוון דין הכסף שלו לשת את הראש זה לא יכול להועיל אבל בא תרומת הקרי והופך פה איזשהי הבנה מחודשת ביותר נפלאה ביותר אולי הורי לפני כן רמז עה קצת ננסה להבין את מה שהוא מחדש פה ואז זה כבר תפיסה אחרת לגמרי בקידושי כסף רבי יסי פה יכול המהפך בהבנת קידושי כסף מה אומר תרומת הקרי לפני שנבין את תרומת הקרי ברשותכם תהפכו שניה אחד לריטה מקור 11 יש ריטה ויש מיש למלך הם יהיו הקדמה להבנה המחודשת של תרומת הקרא אני אחייב להגיד לכם שהתפללתי מההבנה המחודשת הזאתי כי זה גם נגד תפיסה שתפסנו כל הזמן בקידושי כסף לאורך כל הפרק הרטום בסוף דבריו מדבר על מי שרוצה לקדש בקידוש באיסורי הנאה רוצה לקדש באיסורי הנאה אומר הריטבא מדובר פה על אישה חולה נותן לה איסורי הנאה שהיא צריכה אותו את אותו איסור הנאה כדי לחיות איתו אז תראו בבקשה בשורה שלישית מלמטה ואם כן נמצא נהנה באיסורי הנאה של תורה אלא ודאי אסור למוכרם וכיוון דלא חשיב ממון הכלל ואפילו יכולה שראויה להנות בה אינה מקודשת דלו ממון יבלה אלא אם כן אומר לה הרי את מקודשת לי באותה הנאה שיש לך שנתתי לך דבר שתרפא אתה הנאה שו פרוטה אומר הרי טווה כך יש אישה לא עלינו חולה בא הבעל חתן נותן לה איסורי הנעה הסורי הנאה מבחינתנו לא שוים שום דבר ייסורי הנאה הם לא שווה ערך ה הם אפס שום דבר לאישה זה מאוד חשוב אומר הרטבה היא לא תהיה מקודשת אף על פי שבשבילה זה מצין אותה זה הפיקוח נפש שלה אין בעיה למה אומר הרטבה מה שהוא נתן לה לה ממון היה אבלה איסורי הנאה מבחינתנו זה לא שבה שום דבר היי בשבילה זה חשוב זה לא מעניין אלא אם כן אומר לה מתי זה כן יכול להיות אומר לה הר קדשת לי באותה הנאה שנתתי לך שדאגתי לך שיהיה לך את אותו איסור אבל אם זה בגוף האיסור הנאה עצמם עצמם לקדש אותה לא יועיל למה כי איסורי הנעה לא שבים שום דבר יופי בא משנ מלך ושואל מקור 12 תומר איך ייתכן דרי יאמר דזין בתר דידה ואף אלגב ד לדידה שווה לא יועיל והרי המקדש בגזל אחר יאוש מקודשת ואף על גב דסתם יאוש לא קני משום דה בשינוי רשות ביד האישה הרי אף על גב דיו לא נתן לה כלום כיוון שכנעתם אם מחמתו מתקדשת כמו שבי הרן ריה ושמר די מך ד גזל לא קשייה שהרי כתב הרב אמרד פרקין דן ז על דך דין הד מקדש בגזל הללו מקדש בגזל זה שנו הר יש כאן יאוש ושינוי רשות כשהוא בידי וכיוון קנאתו היא אף הוא קונה אותה הרי לך עכשיו הבור של המשני מלך מבואר שכפי שדברי הרב המגד עליו יש חילוק בין האי גזל י דרשי ואר תווה רשי ואר תווה הסיבה שתמנה שקדש שי לפי שאמים או איסורים אסורים בהנעה למקדש אף לאחר שבאו ליד האישה עדיין אותה סיבה במקומה עומדת שהרי לעולם אסו מקדש בהנאת אותם דברים אבל היי ד גזל שהסיבה שתמנה ש תתקדש הוא לפי שאינו שלו משום דוש כדי לקני כיוון שכנתו היא בשינוי רשות אף הוא קונה אותה בא המשל מלך ועושה פה חילוק נפלא ביותר אומר המשל מלך מה יהיה החילוק לפי דעת הרטבה בין מי שמקדש באיסורי הנאה לבין מי שמקדש בגזל כמו הסוגיה שלנו מה החילוק יהיה אם אני מקדש אישה באיסורי הנאה הסורי הנאה אצל הבעל לעולם לא שווים שום דבר כמו שאמרתי הם הם הם אפס לא שומעים שלמה אצלה לכאורה זה יהיה שווה משהו שואל המשני מלך מה יהיה ההבדל בן שת הרב מגיד שאם הני לוקח משהו שאצלו זה לא שווה אצלה זה כן יהיה שווה כי הרי אצלה נהפך להיות מה שינוי שינוי רשות ואז אולי אצלה זה כן זה כן יועיל למה אנחנו אומרים לפי הרב המגיד שמתייחסים אחר מה שקורה אצלה וייסורי הנאה לא מתייחסים למה שקורה אצלה קורים מה שקורה אצלו השאלה ברורה לכולם בסדר השאלה ברורה לכולם אני חוזר עוד פעם אני חוזר עוד פעם יש שני דינים שמהווים הבדל בין מה שנמצא אצל הבעל למין מה שנמצא אצל האישה נתחיל מאיסורי הנאה שהבנו ברטבה אם אצל הבעל זה שווה ערך סליחה אצל הבעל איסורי הנעה לא שוה ערך ונתתי לאישה ואצל האישה זה שווי ערך מה אנחנו אומרים רבס מקודשת או לא מקודשת ד שאת לא מקודשת לא מקודשת ניקח אומר המיש מלך ניקח את המקרה שלנו הבעל נתן לה חפץ גזול היה יאוש השינוי רשות אצל מי נעשה אצל האישה אצלה מתכונן משהו מקודשת או לא מקודשת עלי בדרב המגיד מקודשת כאור אנחנו רואים שמה שנמצא בידיים של האישה זה מה שקובע אז למה יהיה חילוק בין מקדש באיסורי הנאה לבין מי שמקדש בגזל אומר המיש למלך חילוק פשוט לאולם כשאני מקדש באיסורי הנאה גם אם זה נמצא אצלה זה לא שוו ערך לה זה וערך אבל בעולם זה נשאר חסר ערך נשאר חסר ערך אין קידושים אבל לעומת זאת בגזל כשזה עובר מהידיים של הבעל לידיים של האישה באותו רגע זה נהפך להיות קניין לכול דבר ועניין זה נקנה כיוון שזה נקנה אז הקידושין יכולים לחול בסדר רבי יסי ההבנה ברורה זה אז שנמצא מצוין שנמצא אצלה זה נקרא ממון אולא נקרא ממון בגזל נקרא ממון אבל לעולם בייסורי הנאה יקרם המון לא יקרם המון מצוין תראו את המשפט האחרון ר של המישנה מלך אומר המשני מלך אני רק אומר ככה אני רוצה שרק נבין את זה עד הסוף אומר אף לאחר שבאו ליד האישה בייסורי הנאה שתי שורות מלמטה עדיין אותה סיבה במקומה שרי לעולם אסור מקדש בהנעת אותם דברים אז אין לזה באמת שוך אף פעם תקרא לזה אך בי גזל שהסיבה שתמנה תתקדש לפי שאינו שלו משום יאוש כדיו קני כיוון ש קנאתו כן יאוש בלבד לא קונה אבל כיוון שכנתו היא בשינוי רשות אף הוא מה עושה קונה אותה כי חל פעולת הקניין או לא חלה פעולת הקניין חלה פעולת הקניין כן יקוב מה רצה לשאול מצויין לפי זה עכשיו בואו תראו תרומת הקרי אומר תרומת הקרים כן אני חושב שלא אני אגיד לך למה שאלו למה כי לאולם בעולם אין אזה שוך אין גופו ממון זה בערך יכול להיות שבשבילו זה כן בשבילה גם אבל בסוף דבר שהוא איסורי הנאה מבחינתנו הלוך כובד שזה אפס מה לא גם גם כשהוא חולה הוא אסור מ אותם דברים רק מה מותר לו לאכול אבל הוא אסור באותם דברים השבויות הממו בעולם היא לא היא לא שבות כן אז עוד פעם זה הרטבה חילק אם אני מקדש אז זה החילוק ברטבה אם אני מקדש בפרוטה שנלוות או בדבר עצמו רבי יסי תראו עכשיו בתרומת הקרי אומר תרומת הקרי אחרי שהבאנו את כל ה את כל המהלך פה במקור תשה ונראה שפירש בדברי הרב המגיד כאשר פירשתי אלא שביאר בטעמו כיוון זה לאחר דב לידה פקה ממנה איסור גזל וחשוב כאילו היה שלו מעיקרה ולדידי לא מהשם הוא זה כל כל הוורט היה ברב המגיד כשזה הגיע לידיים שלה אז אם היא קנתה אותו בשינוי רשות זה כאילו הוא נהיה ביים אומר לאדינו משם הזה אבל עיקר התם כיווון ד התורה אמרה יאוש ושינוי רשות כונה על ככח דהאם בתורה כוח לגזלן למכור או ליתן לזולתו אחר יאוש דם לא כן איך יזכה הקונה בשינוי רשות ובפרט אם נמה יאוש אינו קונה אלא אינו אלה לגזלן ולא לאדם אחר אבל הידה הרמבן גבי קורבנו של דיקשה ונראה בעיניי עכשיו תשמעו טוב אומר הג אומר תרומת הקרי יהיה מה שיהיה גם עם כל ההסבר שאמרנו בכל אופן איך איך איך הוא הוא מקדש אותה ה אומר אין ספק של הגזלן יש איזשהו כוח קנייני פה הראייה שהוא יכול למכור את זה למישהו אחר ונראה בעיניי שהרב המוד לא לכך להתכוון מה מה לכך להתכוון שלכאורה אצלו זה יאוש וצד שינוי רשות אלא מה שכתב א הוא קונה אותה אין כוונתו על הגזלה כאילו הוא קונה את הגזלה מאז בגלל שזה שינוי רישות אצלה אבל כוונתו על האישה עשיו תראו את ה חידוש הגדול בתפיסה של קידושי כסף ורצה לומר סביר דלא בי שיתן דווקא משלו אין צורך שהקדוש יהיו משל הבעל אלא כיוון שהיא קונה דבר מחמתו אף הוא קונה אותה ולפי זה גם גם רק לדידה ואינה יכולה למכור אותה לאחר מה לפי זה גם באיסורי הנאה ראוי שיתקדש כיוון לדידה מה הדין רבי יסי מותרת פילפלים אומר לנו אומר לנו עכשיו תומת הקרי הגדרה מחודשת ביותר להבנת קידושי כסף אנחנו עד עכשיו תפסנו שלכאורה הוא צריך להיות בייל ולהעביר לה משהו מבעלות אליה אני חייב להגיד פה הערה שככה מלוה אותנו לאורך כל הזמן חורף הזה הרש בו שנמצא בס בדף מז עמוד ב בקידושין שהבנת קידושי כסף זה שיש חיסרון אצל הבעל ויתרון אצל האישה יוצא מרשותו ועובר לשותה זה לשון הרעש בו אז בהבנה הפשוטה כל זמן הבנו שצריך שיהיה מינוס אצל הבעל בחשבון בנק ופלוס בחשבון בנק של האישה לא לפי הבנת הרומת הקרי זה הבננה אחרת לגמרי צריך שבסוף לאישה יהיה תוספת של כסף האם זה חייב להיות מכוח בעלותו של הבעל לא דיי בכרך שאני דאגתי שיהיה תוספת אם הבעל דואג שיהיה תוספת כספית בזה הייא מקודשת פי לפלו זה הבנה מחודשת לגמרי בקידושי כסף לכן לכן הוא אומר איך אני מסביר את כל המהלך הזה כאן שאם אני מקדשה בגזל מקודשת אף על פי שהשינוי רשות נהיה אצלה לא אכפת לי שהשינוי רישות נהיה אצלה ואז השאלה של הקצות י זה לא קספו לא מקדש מכספו של הקצות זה לא שלו לא צריך שיהיה שלא ככ אומר תרומת הגרי מה צריך רבי סי שבסוף אתה תדאג שישה יהיה פת כספית אני קורא עוד פעם את הלשון שלו כי אני התלהבתי מהלשון מהחידוש הזה ני ודעתי זה לא הרשב אלא אם כן אלא אם כן אלא אם כן אלא אם כן הרש בו זה הקצו באופן פשוט אף על פי אף על פי שכן אף על פי שהראש בו פה אצלנו לכאורה אמר כמו המגיד משנה בתחילת השיעור אמרתי את זה אבל אבל אפשר הרב לדייק גם ברש בו קצת אם אני מדייק הוא לא אמר שצריך שיצא ממנו כסף כסף אליה ה אומר שיצא מרשותו זה לשון הרש בו שיצא מרשותו לרשותה יכול להיות שזה עומד בקטריו של תרומת הקרי אני לא יודע לא אם לא היה יהו יור יסורי ייסורי לא ברור לא תרומת הקרא היה דתי זה פשוט שאם לא היה יאוש אז אין לו שום דבר ברור לא צריך עכשיו שיגיע אלי גם אבל אבל אבל האם צריך שזה יהיה לפני כן ביל שלו כמו שדרש הקצות לא זה זה מה שאני רוצה לחדש כן הרב אוריה מה הבעל זה לא נקרא חסר כי אני הבנתי בחסר זה שיש משהו בבעלותו לגמרי שאת זה הוצאתי אבל דבר שהוא רק בתהליך התחיל יאוש וזה לא בעלותו אני הבנתי מהרש ב באופן פשוט הבנת הרש בשני כ מיתה יש לו ביילס והוא חסר מה שבא בגזל אתה לא יכול לקרול עכשיו שהוא חסר יותר יותר יותר פה בהבנה שלנו זה שהוא דאג מאשר חסר לפי הרשב באופן פשוט יש דבר בעלותו שאת זה הוא חסר כך הבנתי באופן פשוט אני קורא עוד פעם את את הכוונת לא לא מסתדר הרב מה לא הוא אומר שבפשטות צריך שיהיה חסר אומר גם פה הוא חסר משהו כן שמעתי מהרב רביה נכון חיסרון יש אני לא חושב זה לא נקרא חיסרון של דברים שנמצאים בבעלותו לאני יודעתי לגמרי תראו עוד פעם את את תרומת הכרי זה פשוט חשוב לזה ואז רצה לומר סבי דלא בי שייתן דווקא משלו אלא כיוון שהיא קונה דבר מחמתו אף הוא קונה אותה ולפי זה זה החידוש שלו גם באיסורי הנאה ראוי תתקדש כיוון לדידה דין נדידה מהדין רבי יסי מותרת אלא שיש לחוש מצד אחר יסורי נענינו ולא חשיב גופו ממון כיוון דלא שווים מיד רק לדידה ואיני יכולה למכור אותה לאחר לכן לא א אלא גורם לממון דויד שור נסקל וזה תשובה גם לרב רועי קודם שבסופו של דבר זה לא גופו ממון גם אצל הבעל גם אם זה אצלו הוא צריך את זה בסדר רבי יסי בסדר מצויין מצויין זה חידוש נפלו ביוסה ורק אני רוצה להגיד רק מילה אחת לפי ההגדרה הזאתי רביס מחודשת יוצא לנו עכשיו שבהבעה המגיד משנה שאם השאיר אותו בהבנה הפשוטה ברמבם שמה שיש דבר שהוא יוצא מהבילים ואז אצלו אצל הגנב נפך מה רב יסי יאוש וה הגמר של הדבר נעשה אצל האישה לא בגלל שזה כמו שאמר המגיד משנה אבר אלי המגיד משנה לכאורה בהבנה המחודשת לפי תרומת הקרי אני רצה לחדש שזה גרם שזה הגיע א אליה ממנו די בכך שהיא תהיה מקודשת אם בסוף זה נהייה בעלותה לגמ אומרים זה מה שרציתי לחדש כן מה החידוש ב תשאיר אותו רגע בצד יש לי עוד חידוש להגיד אז בסדר בשוך יאיר אני לא כן לא רבי ישראל לא בהנאה לא בהנאה אני לא רוצה אני רוצה להגיד אני רוצה לחדש אני לא מחדש פה עכשיו קידושי הנאה קידושי הנאה דיברנו על זה הרבה בשיעורים אני רוצה לחדש משהו בקידוש הכסף אם התנאי שקדוש הכסף צריך להיות ביים אני רוצה לחדש לא חייב להיות בייל כי עובדה שהוא לא בייל נקודה הוא מה הוא כן הוא הוא יש לו בייל א הרב אוריה תשמע עכשיו את ההגדרה שלי רוצה להגיד הוא בלים על הזכות להביא את זה לאישה א סבה יש בעלות מחודשת הוא כיוון שהוא קנה את זה ביאוש הוא בלים בזכות להביא הוא היחיד שיכול להביא את זה לאישה כי הוא הגנב זה הזכות שלו מה כן לפי זה לפי זה בטבעת של ההורים שכוך שכוך יעקב טבעת של ההורים כיוון שבזכותו ההורים מפנים את הטבעת אליה מה זה גרם המקרה שלנו של תרומת הקרי הוא לא צריך להיות בליים מה מסכימים איתי רבי ישי המסכנה היא צריכה להות פשוטה עוד פעם עוד פעם אני יעקב מסקנה פשוטה אם זה כך לפי תרומת הקרי כיוון שהאבא נתן את זה לחתן לבנו אפילו שהוא סמוך על שולחנו אבל בתיו של הבן זה ניתן לה למה לא אבל לא לקח אל פה לא זה האבא נתן לו הוא לא גנב מה אז מה אבל אבל אבל אבל בהתר זה רגע רגע רגע רגע רגע זה נעשה בהתר או באיסור אם זה נעשה באיסור אני מזכירים הרב ה נעשה בהתר אבא אומר לו עכשיו תשמע בגללך תיתן לה עכשיו תוספת בסדר ברוך השם אבל אבל אבל ה הוא הילד עצמו גרם לה שיהיה ל תוספת של קידו של למה לא למה לא למה לא מה מה לא גנב מה זה לא הר הוא לא גנב מאבא שלו אדם שלוקח מאבא שלו שהוא סמוך שהוא חמ הוא גנב השם יראך מה שהולך פה נמצא את הכולם פסולי עדות לא אז אם הוא לך שולחן זה כבר זה משהו אחר לגמרי אבל אני רוצה להגיד יותר מזה זה החידוש אפילו סמוך לשולחנו אני בת את תרומת הקרא כיוון שהוא לא צריך להיות בילי הרי רגע מה הבעיה מה הבעייה של תרומת הקיבה להגיב אנחנו צריכים שהוא יהיה בעלים נכון הרי זה השאלה של לקצות אז לקצות רגע לקצות אני גיד מנחת ודאי זה לא עובד תכף אני אגיד עוד פטנט עוד פטנט שמצאתי לקצות ודאי לא עובד בסדר כי הקצות אומר שחייב להיות שלור בבעלותו אני זה מסכים הרב אבל תרומ את הקרי שהחידוש בקידוש כסף שלא צריך להיות בעלותך הה צריך להיות בזכותך אתה ביינים על הזכות כך חידשנו את זה מה לא מה למה למה למה גזן נתן לו בעלות על הזכות להביא זה לאיזה אישה שהוא חפץ לא לא חב מה לא הוא נתן לו מה החתן יותר גרם הגזלן יותר בעי לי מהבן ע מה פתאום מה מה מה פתאום אם הוא נותן לו את זה על מנת שהוא יתן זה יהיה מחמתו זה יותר גרה משר גזלן מה שום נים חס ושולם רק רק גזלן התורה נתנה לחתים צ לעשות פעולות אז אז אלך נמי אבא שנותן לו אומר לו תשמע אני מאפשר לך להוסיף משהו לאישה זה בא מחמתה שלי ש לא צריך הכסף שלך הרב מתחדש לא צריך שהכסף יהיה שלך חמתך לא שלך זה כל הבורד פה סליחה שהרב לא הבין את החידוש רגע אז עוד רגע עוד שנייה אחת אני גם נכור זה גם יועיל כיי כי זה דת אחרת יש פה דת אחרת אבל אבא נתן לו לא נתן לה נתן לו נתן לו אב אבא יותר גר מק זה מה ש להגיד כ הב רוצה להגיד אב אתה גרק כי יש פה דעת אחרת מעכבת נו בסדר ארש לו לתת זה גרם מג שיש לו איזשהי בעלות חלקית מה כן ודאי שות את זה מתנה לא אבל אבל עוד פעם השאלה הר ששלי לכאורה סמוך על שולחן אביב ש נתן לו על מנת שייעשה את הפעולה הזאתי וזה לא גרם יאוש מגזלן טוב טוב רבי י מה אני אחדש עוד עוד חידוש אחד עוד חידוש אחד רגע זה זה תרומת הקרי ככה השגתי אבל תראו עוד עוד עוד מהלך אני חושב נפלא בהבנה כאן יש תוספות שמופיעה במסכת בב קמה על מה שהרב יהודה דיבר עם מי שקונה מאבק שמה אנחנו רוצים להשוות בין יאוש של גזלנים שנקראה יאוש אחד של יאוש מגזל ואחרי זה יאוש השם ויאוש בעבדה מתנתק יוש באופן עקרוני ברשי במציאה זה מופיע כאבק אומר התוספות ועוד למה לא הבאתי את כל התוספות הוא ארוך את לכו העניינים שלנו ועוד דלמה לא יעיל כל שנקטו כול עלמה דעתו מגר מייאוש דע לא דמ ליאוש דחה לגבי גזלן יאוש דמצי מה ההבדל יאוש כן בכל עניין אפילו אם אין הגזלה ברשות הגזלן משעת יאוש אם כן יאוש דך לא כלפי דידי כמתנה באלמה וא לפתור מן המעשה ואפילו צ למר זה לא כני עכשיו המשפט בתוספות אלא אם כן הגזלה ברשות הגזלן מתי אני אומר שלכאורה הוא יכול לקנות אם יש יאוש זה נמצא בשלוש הגזלן אבל אם היא ברשות הרבים בשעת יאוש כל המחזיק בא זכה בסדר יאוש שנמצא ברשות הרבים או אומר תוספות כל המחזיק בא הזכה מצוין אומר הקובץ שיעורים על התוספות הזה מקור 15 מד הסתפקו בתוספות למן דאמר יאוש כדי קני כן יאוש בלבד קונה אם נקנית לגזלן גם במנחת ברשות הרבים בסדר החפץ מונח ברשות הרבים הבעלים התייאשו האם זה יגרום לקניין של הגזלן כי הרי יש יאוש ויאוש כדי כני לכאורה אומר קובת שיעורים אתמה דחמ דמר ליף מד והינו גם גזלה היא עבודה מהבעלים אן לכאורה בין גזלה לבין עבדה ושניהם היו שכול אוין ובעבודה אינו זוכה בה אלא אם כן יעשה מישה קנין ואם כן מנתית בזלה לקנות במונח את ברשות הרבים אומר הקובץ שיעורים האם יכול להיות מצב שהגז יקנה שהחפץ מונח ברשות הרבים הוא לא עשה פעולה של קניין אבל היאוש יקנה לו את זה אומר קובת שיעורים כך זה חידושו וצריך לומר כ ד אם יהיה נפקר חיוב השווה נעשת של הגזלן כמו שכתבנו למעלה ואם קנה אותה הגזלן נפקע חיוב השבה אמרינן קניינו והפקתו באים כאחד אני עכשיו רוצה להגדיר את הכובד שיעורים לענינינו אנו אומר הכובד שיעורים מה באמת מעכב את הקניין של של החפץ זה שאין עוד יאוש בעלים ברגע שיש יאוש אז הבייליס הובקעה אני רק אגיד עוד מילה אחת גם כשהבוקר הוא עוד לא נהפך להיות בייל הגזלן לגמרי על החפץ אבל אבל אבל מה כן חשוב לי כדי שיהיה בייל אני צריך ש המעקב של הקניין שזה הבייס יבקע איך זה ובקע על ידי מה על ידי יאוש מה קורה בזמן יאוש בעלים או אומר הכובד שיעורים חיוב ההשבה נגמר אין יותר חיוב השווה האם הוא נהפך להיות ביים זה לא אז לכן במקרה של התוספות שאם הוא קנה בהפקר בזה לא זה עוד לא מקנה לו את זה כי זה נמצא הוא לא עשה פעולת קניין אבל האם יש עוד חיוב השווה על החפץ ברגע שיש יאוש בעלים אין עניין עכשיו אני רוצה לקחת את העניין שלנו מה גורם למצב שבו האדם יקדש אישה בהבנה הפשוטה צריך שיהיה הקצאות אני מביא את הקצאות תכף אני אסכם אותו צריך שיהיה ביילס על החפץ לגמרי מה זה ביילס שיהיה גם יאוש וגם שינוי רישות זאת אומרת שבסוף זה הפך להיות קניינו לגמרי בא קובת שיעורים ומחדש לנו חידוש עצום אומר קובת שיעורים אין צורך שהוא יהיה בייל לגמרי על חפץ די בכח שנתחיל פעולה של ניתוק מהבילים אני קורא לזה כאילו זה נמצא אצלו זה נמצא ברשותו זה שלו רק מה יש משהו ש שמעכב אותו מלהעביר את זה הלאה מה המעכב רבי יסי זה ה זה שהבעלים עוד לא התייאשו הבעלים התייאשו הוא שר מעקב כשהוא שר ה מעקב הוא יכול עם זה לעשות אחרי זה פעולת קניין הגם שאיין עוד שינוי רשות אתם אתם מבינים אותי בקיצור כדי לעשות פעולת קניין לא צריך שיהיה גם יאוש ושינוי רשות צריך להסיר את המפריע מי המפריע פה כרגע הביל איך אני מסיר את הביל שיש פעולה של מה של יאוש נגמר העניין כל זמן שהבעלים עוד כרוכים בדתם על החפץ אז אני לא לא יכול לא יכול לעשותם פעולה קניינית עם החפץ אבל כשהסרט את הבעלות שלהם הרי שעשיתי פעולה קניינית יאוש כבר גורם לזה שיש לי שימו לב טוב קדורה יכולת לעשות פעולה קניינית בחפץ אגם שאני עוד לא בעלים של החפץ כן אני אני אומר יאוש קונה הוא אומר את [מוזיקה] זה בסדר אבל הוא רוצה להגיד ששם אני צריך שיהיה לי גם עוד פעולה עוד פעולה של קניין נוספת למדמ יוש בסדר אבל אם אני עכשיו לוקח לענינינו אנו מה מה עושה פעולה של יאוש באופן קרולי מה עושה פעולה של יאוש גורמת מבחינתי גם ם יוש קונה גם יוש קונה גם למ יוש קונה זה עושה את כל הפו עניין עוד לא הרי הרי באב קר הוא לא יכול לקנות האם זה מסיר את המניע של הבעלות על החפץ כן עכשיו לעניינינו בקידושין האם בקידושין אני צריך שלהיות ביינים על החפץ לא מה אני צריך כן רבי עיזי להסיר את המניע של הבעלות על החפץ עכשיו אם לפי זה אם ההגדרה הזאת נכונה אז עכשיו יוצא לנו ככה יש לנו שלוש אפשרויות איך להבין את קידושי כסף אפשרות אחת להבין קידושי כסף וזה הקצות הקצות אומר במפורש עד שאתה לא בעלות גמורה על החפץ ווזה הכל שלך לא מועיל אני רק חוזר על הקצות עוד פעם אומר הקצות צריך ש אינו קונה ל מחמת שינו ישוב הרי לא נתן הוא לא נתנו וקידוש הכסף צריך להיות אומר הקצות מכספו אגב הקצות זה בדיוק הגרה שהכריח במחבר שאמר במחבר ובדעת הרמבם יותר מדויק במחבר זה יותר ברור שחייב להיות שני פעולות לפני שהוא מקדש בגזל אחד ש יאוש ושניים רבי יסי שנוי רשות איפה חייב להיות השינוי רשות ברשותו כי הוא חייב להיות בלים גמורים מצויין יש דעה נוספת שאומרת אין חובה שהוא יהיה ביינים גמורים אלא מה צריך שיהיה כן מה צריך שיהיה צריך שיהיה כמו תרומת הגר הקר צריך שיהיה אחי תמצא לזה שהאישה תקבל בזכותו כסף בהגדרה שהגדרנו הוא בלים על הזכות להקנות לאישה חפץ הוא לא צריך להיות ביינים על החפץ הוא צריך להיות בלים על הזכות לקנות את את החפץ ואז לניו דעתי וזה מחלוקת עם הרב שלומי שהוא אומר הרב שלומי אצל אבא זה לא יעבוד כי הוא הביים האבא ממשיך להיות בליים אני אומר לא אם האבא אפשר לו להיות ביילין גם אם זה לא שלו באופן אבל ודאי שהבן הוא היחי תמצא להכנעה לאישה יועיל החידוש היותר גדול אני חושב שיש פה זה של הקוב ור לא צריך אפילו רבי יסי זכות בעלת על זכות להקנות לאישה זה לא צריך את זה די אם אני מסיר את את הביל שיש אפילו על ידי יאוש זה כבר מאפשר לי לעשות עם זה פעולת קניין אחרת גם אם אני לא בלים על העניין די שהוא שהוא הביים הראשונים תנתק מהחפץ הרב יהודה מקבל את הגדרה מה לא ביסורי הנאה זה בייסורי הנאה זה לא יעזור לכולל כי אין גופו ממון אין גוף המון מה מה לא ה בעה אין חינמי אין חינמי תומת הקרא כן אני אדבר עכשיו לפי הקוב שיעורים לפי הכובד שיעורים נכון לא אבל אבל בסדר רב לפי זה יוצא עכשיו רגע נחזור הטבעת שבה פתחנו בהתחלה בהתחלה לפי ההבנה הפשוטה לאלה שהחמירו בזה יש כאלה שהחמירו ואמרו חייב להיות בבעלותו של החתן לגמרי ואחרת אם הוא סמוך ל שולחן אביב לא יועיל אין החינמי בהבנה הפשוטה זה שתי ת הקצות שחייב להיות שלו לגמרי לא שלו לא יועיל אגב איך פותחים את הבעיה מקנים למישהו אחר הולכים לבעל החנות אבא משלם לו והוא מקנה בקניין גמור ל לחוסן ואלה שאומרים שאיין אחוש לך לניו דעתי אין לחוש לכך או אין לחוש לךך שהוא נקרא סמוך וחן אביב שזה שייך לאביב בהבנה פשה לפי הלומד שעשינו אין לחוש לכך כי ברגע שהאבא גילה דעתו שהפן הוא יהיה הגורם המזכה הרב שלום או שהוא מסיר את בעלותו מבחינתו את בעלותו על הטבעת יש מין יאוש כזה שלו על הטבעת די בכח שהחתן יעביר את זה לאישה ויקדש אותה בטבעת הזאת אלה שו אפשריות שיש כן לא זה לא זה לא זה לא יעבוד בהפקר לא ברור שהבקר לא כי בכובד שיעורים אני צריך שיהיה איזשהו שזה יהיה אצלו אק זה לא אצלו לא רבי ישי לא סליחה לא הבנתם את הקובץ שיעורים אני אגיד אני אגיד לכם אני אגיד אני אסביר אני אסביר למה למה באבק שאלו אותי לגב ב אבק אני אגיד קודם כל הוא הזכות שלו שהוא הגזלן בסדר אם זה זכות הוא זה אצלו זה אצלו הב הריה זה אצלו רק מה הוא לא יכול לזוז למה הוא לא יכול לזוז כי יש עוד ביילס על זה שיהיה ייאוש יווצר הניתוק שהוא יוכל להשתחרר לעשות עם זה פעולה אבל כשזה בבקר אין לו שום זה לא אצלו מה מה ק בבקר א א גם רבי סי תלך עכשיו לכל אישה בעולם גבר בשל מה שאני אעשה את זה זה תקני משהו שכוך זה ברור זה לא עובד זה חייב הרב ור אתה מסכים איתי זה חייב להיות מה שהוא עשה פה הוא גזלן כבר עשה טוב אז אני יש לו פוטנציאל לזכויות ממוניות לא לא לא לא לא בבקר אין לך כלום אם לא תעשה שום פעולה אין לך כלום יש לך תיאורטית פה זה לא תאורטי רבי ישי כן התחיל תגיד התחיל משהו הוא עשה פעולה לפחות הוא גזל משהו עשה משהו בחיים שלו מה אבא נתן לו משהו אבא נתן לו משהו לא אתה יכול תאורטי אתה יכול ך לנסות פה האבא נתן משהו בבעלותו אומר לו האבא נתתי לך זה כבר אצלך ביד אני מתנתק זה יכול להועיל אבל תיאורטית שהוא יכול לקנות זה דאי לא יכול להועיל טוב ככ כך רבי עשי הטוב ביותר לא יודע אם הולכים לפ שתת הרב אריאל אז ודאי שהוא אומר ים ש בחורי ישיבה לא נקראים שמחן סמוכים לשולחן אביהם ככה הרב אריאל אני ידעתי בחור שכל רגע הולך לאבא שלו לבקש כסף גם ה מחייתו בישיבה זה על חשבון האבא הוא נקרא סמוך שבי האם צריכים לחוש לכל הדעות והשיטות יתכן שכן והטוב ביותר באמת לעשות את זה דרך צד שלישי להקנות שאבא יקנה את הטבעת למישהו וההוא יקנה את זה לחתן על מנת שאין לאבא רשות בזה יגיד לו תשמע אתה מתנתק מה בחור ישיבה הרב בחור ישיבה האברך הוא הכי סמוך לשולחן הרוך בהגדרה הם הכי סמוכים בחור ישיבה עוד אפשר לדון אברך פשיטה כך נראה לניו דעתי בקידוש שיהיה פרק שני רוכב לוכ