קבלת שבת | הלכות שבת | צורבא מרבנן- קז | הרב בן ציון אלגאזי

חד ודי נקרא כלה כמדומה שסיימנו את כל העניין של א הדלקת נרות בכל מיני מקומות כאלה ואחרים נכון תוך הבית ש מחוץ הבית יולדת כל זה סיימנו בית מלון בחורי ישיבות אנחנו הגענו ל-63 בי דין קבלת שבת בהדלקת נרות בברכה א צריך להגיד שלום עליכם סמנכל הישיבה היקר ברון סעדון שחזר מהקרבות ממש בעזה ברוך פודו מציל שמחים שהוא איתנו בעזרת השם אורך ימים ושנות חיים אמ שמחים מאוד א אנחנו בקבלת שבעת בקת נרות אז ככה יש לנו מחלוקת ראשונים גדולה מאוד האם אישה מקבלת שבת בעצם זה שהיא מדיקה נרות אני אתן פה את הביאור לעניין יש עניין לקבל שבת מבעוד מועד כדי לעשות תוספת שבת זה חלק מהעניין של אתזה זה נראה בעזרת ה שם החוברת הבאה מחלוקת ראשונים גדולה רוב הראשונים סוברים שאדם צריך לקבל שבת מבעוד מועד כדי לקיים דין תוספת שבת תוספת שבת למעשה מקיימים בכמה דקות מרתות לא צריך שיהיה שעתיים קודם מי שמקדים גם ברוך יהיה אפשר פלאג כבר לקבל שבת אבל לא בבס לי זכר צדיק לברכה היה יושם מחצות היום כבר מתכונן לשע בס קודש יושב ם בבגד שבס מחכה לשבת הוא לא היה מקבל שבת כי אי אפשר לקבל שבת מלחצות היום אבל בקדושתו רצה לקבל תוספת שבס קדושת השבת כבר מבעוד מועד בכל אופן לעניינינו אנו האם אישה שמדליקה נרות היא כבר מקבלת שבס או לא יש בהג מביא אותו הרן אומר הבאג מקור 21 ראיתי לבעל הלכות גדולות שאומר ואך דקב דלו קנר חנוכה נר שבת ברשע קודם כל מדליקה נר חנוכה אחרי זה מדליקה נר שבת למה ד אם היא מדליקה שבת ברשע איצר לה הדלוק דחנוכה משום דקבלה לשבת לה אומר הבק הדלק נרות שבס קיבלת שבס אחרי זה אתה כבר לא יכול לעשות משהו אחר לכן בנרות חנוכה מקדימים לפני נרות שבת מצויין אבל הרן על הריף במקום שמה חולק עליו אומר הרן וכמה הוא דחוק גזה התם אם אמרו ביום הכיפורים כשאמר זמן כן משום מוסיפים מכול הקודש וכים מפסקים בעוד יום יכול להפסיק ןלי שלא לאכל ביום כיוון שאמר זמן הרי קיבל מתה אומר מלא אדם אומר זמן בפה מדבר הוא רוצה קבל שבת בסדר גמור אבל הוא עושה זה הדלקת של נרות שבת כבר יש קבלת שבת עליו אבל הדלקת נר שבת אם הדליקו מה קיבול שבת יש בכך הרי כדי שלא יהיה תרוד בערב הוא מה הוא עושה הוא מדליק נרות מבעוד יום כדי שלא יהיה תרוד אבל אי אפשר להגיד שבזה יש כבר קבלת שבת ועוד אמרו בש פרקין ק בשלישית מביא ראיה שהיו עושים כמה תקיות לפני שבת שש תקיות היו עושים לפני שבת כל תקיה היו מפרישים את העם מאוד דבר כזה ואחר נו אז הוא אומר מה כל תקייה כזאתי אומרת לך שאתה מיד ים לקבל שבס בקיצור הראשונים חלקו על הבג זאת אומרת רן על הריב ועוד ועוד אלא מה אף על פי שחלפו עליו נחלקו בזה הספרדים והאשכנזים המחבר והרמה הידוע בואו נראה את המחלוקת שיש בין הספרדים לאשכנזים המחבר מקור 23 כותב כך לבג כיוון שהדליק נר של שבס חל עליו שבס וגם נאסר במה במלוכה נגמר העניין המחבר אומר ויש חולקים על הבאג ואומרים שאין קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר אלא בתפילת ערבית בלבד שכיוון שאמר החזן ך הוא הכל פורשים מלאכתם זה מה שאמר הרן קבלת שבת צריכה להיות על ידי דיבור פה אמרו ברוך הוא ול דידן כיוון שהתחילו מזמור ש השבס אב כ בורכו לדידו מצוין מה שלא יהיה שיטה שנייה אומרת מזמור ש השבס בורכו העיקר שיהיה דיבו הרי מה כנגד המחבר אומר והמנהג שאותה אישה המדל מקבלת שוב בדלקה אם לא שיתנה תחילה ואפילו תנאי בלב סגי אם היא עושה תנאי מועיל שלא מקבלת שבת אבל אם היא לא עשתה תנאי היא קיבלה שבת הספרדים כמו הרן אשכנזים כדעת הבג אז האישה מתי מקבלת את השבת פי הספרדים לא מספ הספרדים שהיא תגיד הרי אני מקבלת עלי תוספת שבט דיבור רק דיבור בעלמה עכשיו בת באמת אני חוזר ואומר את זה יש בלוחות מפורסמים זמן הדלקת נרות שבת זה זמן אקסטרה 20 דקות לפני השקיעה מקבלים אבל אם אישה יש לה לחץ בבית ולא מספיקה לארגן את הכל שתחכה עוד חמ 10 דקות תדליק נרות שבת אחרי זה תגיד גם מקבלת עלי תוספת שבז קודש ואז יצא ידי חובה מדאורייתא לפי רוב השיטות הראשונים זה תוספת שבת זהזה או שתגיד בואי שבת בואי שבת ב שבת שבת מקטה לכו לא יודע מה אומרים עוד שמה אה מה ישי איך הפיוד שמה בואי קלה ות הזו בואי קלה בואי קלה קטן ברגע שאמרה את זה נגמר קבל שבת בסדר וראוי שאישה כן תעשה קבלת גם אישה שלא הולכת לבית כנסת ונשארת בביתה שתעשה קבלת שבת בבית לפני כן תתפלל מנחה ואחרי זה תקבל עליה שבת א הציבור לא יודע מ זה בדרך כלל באים בית הכנסת אז הגברים בדרך כלל אצל הספרדים מקפידים על זה מאוד שאיך שגומרים מנחה לפני השקיה כל הציבור עושה חצי סיבוב ואומר בואי כלה בואי כלה שמ קתה אומרים את זה זה ואז כולם קיבלו עליהם שבס ובאותו רגע גם קימו דין תוספת שבת נשים ש ות בבית וקוראים את האלונים רגע לפני שהיא נוסעת להונגריה לפסח שתקבל שבת בסדר א תראו את ה מנוחת אהבה מנוחת אהבה מביא על המחבר מרן בשולחן ערוך הביא דעת הבאג בשמו סיים ויש חולקים על הבעל ולפי הכלל המסור בידינו כשכותבים מרן שתי שמרן כותב שתי דעות יש שדעתו לפסוק הדעה השנייה יוצא שדעת המרן כדעת הרמבן כדעת הרן נסיעתו שאין מקבלים שבת בהדלקה הרב עובדיה יוסף לאור זאת שהמחבר פסק כדעת רוב הראשונים ולא כדעת הבאה כי הוא אומר יש אומרים יש אומרים יש אומרים בטרה אז הרב עובדיה אומר במקרה כזה אישה קודם כל מברכת ואחרי זה מדלקת ומזה הרב עובדיה יוסף עשה עסק שלם שני דברים הרב עובדיה עשה כל פעלו בעולם האדיר היו שני דברים שהוא הגיש בכל נברה לספרדים לאכול בשר חלק ולא להקל בשר קש ודבר שני שאישה קודם כל תברך על הנראות שבת ואחרי זה תדליק ועל זה מברך ובר לשית הנביא רעיות לפה ולפה לפה אין דרשה ביזדים שבסוף הוא לא הגיע לשני הדברים האלה רביי כןכ הייתה בעיה שהבנות בזמנה למדו רק בי ספר אשכנזים במות אשכנזיות אז הם למדו אותם שמברכים רק אחרי תהליך השתכנזות של הספרדים היא ידועה לכולם הר אובדה נלחם בזה והצליח הרים ראש לספרדים רק הראש קצת נטה יותר מדי ימינה שמאלה דע אבל הה איזה פספוס קל במהלך אבל אבל מבחינת הרב עובדיה אין ספק שהוא עשה מהמהלך גדול בנקודה הזא שהוא הדגיש ולכן רבי חיים בסוף הציבור החרדי גם הספרדים רוצים ללמוד אצל ישיבות אשכנזיות גם הבנים של הרב עובדיה למדו בישיבות אשכנזיות ותמיד היה אומר לי איזה אחד א חרדי הוא אומר הספרדים לא רוצים שיקבלו יותר מדי ספרדים כדי שלא יהיה ישיבה ספרדית וידועה הדחה הבדיחה הידועה שהגיע פעם אחד להתקבל בישיבה אשכנזית ראש ישיבה רואה שהוא ספרדי חרדי זה הוא אומר לו לא יוד אין לי פה מקום אומר לא אני אקח כיסא נשב פה בצד אומר בחדר אוכל אין הכל הכל מלא לגמרי דודה שלי גרה פה ליד אני אלך כול כל יום הח צהריים אומ אבל בפנייה הכל צפוף אומר במסדרון אני אקח אני מוכן לשאול על המסדרון עלל הזה אומר תשמע מדברים פה ביידיש הוא אומר לו אני מבין יידיש אומר לו עברית אתה לא מבין יידיש אתה מבין חצי שעה אני מסביר לך א א א טוב בכל אופן הרב עובדיה כמו שאמרתי בזה היה אחד הדגלים שלו מקור 2 25 הברכה צריכה להיות קודם ההדלקה שאפילו לדעת אומרים שקבלת שבת תלוייה בהדלקת נרות אין האישה מקבל את שבס בקתה בלבד אלא עד שתסיים הדלקת כל הנרות שברצונה להדליק לכבות שבת וממילא דין הדלקת נרות בערב שבת ככל שאר המצוות שמברכים עליהם עובר לעשייתן הגמרא בפסחים דז ואישה מברכת לאחר ההדלקה נכנסת בספק ברכה לבטלה בטח לפי דעת הרמבם דעת מרן שולחן ערוך שקיבלנו אורותיו אבל לעומת הרב עובדיה המרן הרב אליהו בסידורו כל אליהו וגם הספר שלו על השבת והלך בעקבות הבן איש חי גאון וזנו הבן איש חי שפסק דעת הרימה שקודם כל בדלקת אחרי זה מברכת דרך אגב כדי שיהיה עובר לעשייתן אשכנזים זה המקור לכיסוי העיניים היא מדליקה מכסה כאילו לא רואה מגלה את עיניה אחרי הברוכה אה עובר לעשייתן כי הרי גם אשכנזים צריך להיות עובר לעשייתן זה לא ביכת השבח זה ביכת המצוות הכיסוי והגילוי מהווה כאילו זה המקור לכיסוי של העיניים הספרדיות לכאורה לא צריכות לכסות חסות כי כבר למדו בבית יעקב אשכנזי אבל אבל בעיקרון אין צורך הם מדליקה אחרי זה מתפללת זה רק ב ע יתם עובר לשית רק בגלל עובר לשית בטח הוא אומר אחרי שכבר הדלקת מ העניין טולי מה מה עשינו פה זה בקת המצוות נוה גם כן כל דבר אומר הרב אליהו ב-26 בערב שבת או בערב יום טוב נהגו אנשים לעצום מעיניהם וא לברך על הנרות אחר ההדלקה וא לאחר שסיים ההדלקה כל הנרות תכף מיד תניח את הגפרור או כי זה בעיה כי הרי אם מתחבא כבר קיבלה שבס שרבה מעליו ותניח ידה לעיניה תעצום עיניה תברך ומיד אחר הברוכה מה היא תעשה תפתח את העיניים תראה זריחת אור הנרות בהתפשטות אורן במקום ההוא פילפלים הרי מצווה להנות לאור הנר אמרנו שזה או בצלקת נרות יש גם כבות שבס גם עונג שבס וגם העניין של שלום בית אז ברגע שהיא מגלה את העיניים והיא רואה את אור הנרות ודאי ש בגדר עובר לעשייתה אז ראינו פה עכשיו שני הלכות נקמנות מעשיות האשכנזים שמקבלות שבת א' היא צריכה להתפלל מנחה קודם הדלקת נרות שבת זה לאשכנזיות ש מתפללות מנחה היא לא התפללה ש אחרי צריכה להתפלל מנחה להתפלל מנחה לפני הדלקת נרות כי בהדלקת נרות הא כבר מקבלת שבס ולא רלוונטי כבר מנחה הספרדיות יכולות להתפלל מלחה גם אחרי הדקת נרות שתים לגבי גפרור הגפרור לספרדיות יכולה מה לעשות לכבות כי שום דבר עוד לא קרה אשכנזיות מניחות את הגפרור בעדינות כדי לא לכבותו בסדר אלה שני הדברים שיש וא אני אומר לספרדיות לא לשכוח אחרי תפילת מליחה שלהם קודם משקיעה לקבל תוספת שמס מצוין במקור 27 ועל פי זה נוהגות קצת אנשים שאח הקוש ברך הדליקו בשליחות לארץ הבתילה שבדם הדליקו ב זה לדעת הבג ואין מכבות אותו מצויין ורבי סא גם ל ע הבג גם את דעת הבג גם דעת אשכנזים יש אפשרות שאישה תעשה תנאי שלא מקבלת על עצמה את שבס קודש בהדלקת הנרות תראו את השולחן ערוך מקור 28 ויש אומרים שאם מתנה קודם שהדליקה שאינה מקבלת שמ שומה עד שומר החזן בברך הוא מועיל ויש אומרים שאינו מועיל הרימה אומר שאפשר שמועיל התנאי הזה המשנה בורה אומר נכון צריך לעשות התנא אם היא רוצה באמת לא לקבל שבת יש הרבה נשים שבירושלים הוא אבות להתפלל בכותל קבלת שבת שמה מגיעה ישיבת הכותל עושה שם התרוממות הרוח גדולה וכולי אז אוהבים לראות את זה היא רוצה לנסוע במונית לשם או ברכב לשם תעשה תנאי אחרי זה תוכל לנסוע כמובן שעוד לא כמובן ש לא מדובר במקרה שיש כבר חלילה הקיה כמובן שמדובר לפני כן ב-29 נדי תחילה ואין להתנות כים לצורך אומר המשנה מורה מאחר שיש חולקים סוברים דלא מעט תניא הרי ראינו לפני שנייה שיש מחלוקת אם תנאי מועיל או לא מעל אז אומר המשנה בורה עושים פשור אם זה לצורך אפשר מה זה צורך פסקי תשובות אומר מה זה לא צורך אני חושב שכל דבר שהוא צורך מצווה לא יודע עוד הכנות לכבוד עונג שבס צורך נסוע לכותל צורך מה היא צריכה לעשות שלא לצורך לא יודע לעבוד בגינה זה לא לצורך סם אם מי עוד אוה זה כן אומר הפסקי תשובות לא נתבאר בירור מה הוא צורך אם הוא דווקא צורך דבר הנחות צורך שבת או גם שאר דבר מצווה הו אפילו הדבר כלמה שהיא תודה כפס עליו והמקל יש לו על מי לסמוך וכל שכן במקום חולי וחולשה אם היא עושה תנאי התנאי מועיל שכוך עד כאן סיימנו רבי יסי את דין הנאים שעושים זה התנאי שעושים יש כמה תנים שעושים שנה כל השנה לא זה זה דורים רבנו תנאים נושל אה כן אתה עושה חוץ מדורים כאילו יש תנא שאתה עושה כל שנה כן שב מה כל שבת היא תעשה את ה מקבלת כי בפשוט כן למה לא בטח ה מקבלת אז צריך לעשות תנ לא יודע תביי לי איפה הפטנט הזה רשום מה זה סטארט אפ ני כל השנה מו יפה טוב רבי ס מעניין לעניין באותו עניין נתחיל היום את העניין של קבלת שבת אז קודם כל בוא בוא נראה איפה יש דין של תוספת שבז קודש אורטו להוסיף מקודש לחול כדי שגם החול יתקדש איפה מצא הגמרה כזאתי מסכת ראש השנה מסכת ראש השנה במקור אחד כותב רבי ישמעאל אומר מוסיפין מכל על הקודש מנלה נפקא לנתניה ו ניתם את נפשותיכם בתשעה יכול בתשעה תלמוד לומר בערב היא בערב יכול משתחשך תלמוד אומר בטישה ע כיצד מתחיל מתנה בעוד יום בלמד שמוסיפים מכול על הקודש אומת אין לה בכניסתו מנ שו גם ביציאתו אתמו לומר מערב עד ערב אין י אלה יום הכיפורים עד כאן כל הפסוק הזה מופיע מערב עדר תשבתו שבתכם גבל יום כיפור מנן לנו שאר שבתות ומועדים טובים תלמוד לומר תשבתו ימים טובים מנין שנאמר שבתכם הכיצד כל מקום שנאמר בו שבוט מוסיפין מכלל על הקודש נקודה אלמר ביסי הבעייה הזה שיטת הרמבם נכור הגמרא מפורשת ראש שונג יותר ברור מזה אין ובכל אופן יש רמבם הרמבם כותב שכל דין תוספת לכאורה רק לגבי יום הכיפורים בלבד לא לגבי שבתות לא לגבי ימים טובים פנ פלו עים הרמבם הזה תראו את הרמבם מקור שתיים כשם שיש שבות מלאכה בו ביום כיפור בין ביום בין בלילה כך שבות ינוי בין ביום בין בלילה וצריך להוסיף מכ מכל על הקודש בכניסתו ו מציאתו שנאמר ניתם את נפשותיכם תשעה לחודש בערב כלומר התחיל צום להתענות מערב תשע סירי כן ביציה שצריך שואה בנו מט חסרים שנאמר מערב עד ערב תשבתו שבתכם מצויין זה הגמרא זה הגמרא שהכל מתייחס לעניין יום הכיפורים רק מה הגמרא הביאה גם מקור לגבי שבתות הגמרא גם מביאה מקור לגבי יוםטוב הרמבם התעלם לכאורה מזה אני אומר לכאורה כדי נראה מה השיטה הבית יוסף ראה את השיטה של הרמבם מציין מקור שלוש והרמבם בפרק ה לא הזכיר דין תוספת זה כתב הרמבם גד מלכות שיטת הסור תמה משום דלט תוספת דבר תורה אלא לעינוי יום הכיפורים בלבד כך אומר המגיד נשנה ברמבם דספייר דהלכה כמן דדריש לקרא לדרשה איני עד כאן לשנו יש שמה בגמרא מחלוקת לאן הפסוקים האלה הולכים אז הוא אומר כנראה שלפי הרמבם הפסוקים האלה של תוספת מנוצלים לדבר אחר בגמרא בראש השונה לכן הוא לא פוסק דין תוספת לגב שבות בימים טובים מצויין אבל רבי סי רוב הראשונים למדו את הפשט של הגמורה שזה הולך גם על יום כיפור גם על שבתות וגם על ימים טובים תראו תריף מקור ארבע זה מחלוקת ראשונים גדולה מאוד האם תוספת שבתות בימים טובים דאורייתא או דרבנן לפי הרמבם יוצא שזה דרבנו לפי רוב הראשונים זה יוצא דאורייתא תראו ריף תנו רב בחודש ומר ך כיצה מתחיל וכולי וכולי וכולי אין להם כיפור מודב מינימ ומר כל שביטה שאתה שובט ב מוסיף בין לפניה בין לאחריה מצויין אלא מה יש שניים שסוברים בדעת הרמבם שגם הוא סובר שזה דאורייתא מי סובר את זה זה הגרא יש גרא שמביא לזה ראיה תכף נביא את הגרא בפנים אבל קודם כל תראו את הביאור הלכה אומר הביאור הלכה ודוד ד מדרבנן אפילו לרמבם מצווה להוסיף בכל הקן כמעט נקראו בית יוסף מה שקשה בית יוסף שלא היה רמבם להוסיף באמת כבר קללו מה שבי דין התקיות שהיו תוקעין ערב שמס וכן כתב בביאור הגרא אומר הגרא לא נכון הרמבם לא התעלם מהגמרא בראש השונה למה כי הרמבם כותב דין תקיות בערב שבת התקיעות כל פעם צריכים לפרוש ממשהו הרמבם הביא בדיני שבס בהלכות שבס הוא הביא מה דיני תקיות כיון שהוא הזכיר דני תקיות הוא הבליע בתוכם את העניין של תוספת שבת מה שרוצה להגיד הגרא שלפי כל הראשונים כולל הרמבם כולל התימנים יש חובת תוספת שבת וימים טובים מדאורייתא כך אומר הגרא ואפילו לרמבם מצווה להוסיף מכול על הקודש מעד התקיות הנזכר נקודה מצויין השולחן ערוך לא למד את הרמבם כמו שלמד הגרא כר בבית יוסף הוא אמר שהרב חלק לכן הוא כותב מקור שש יש אומרים לשון יש אומרים כי זה רק ריף שצריך להוסיף מכול על הקודש הרימה ואם רוצה להקדים לקבל ם שבת ממלכה ולך הרשות בידו אומר המגן אברהם צריך להוסיף ואב מצוות עשה דאורייתא ואני אומר מצ עשה דאורייתא גברים ונשים חייבים בזה כיחד כי אישה שייכת גם בזכור וגם בשמור אלא אם כן יש דיון בפוסקים האם בחלק הזה של התוספת אולי נשים לא שייכות כי זה זמן גרמה כשנכנסת שבת עצמה אז היא חייבת מדין זכור בשמור בדיבור אחד נאמר או כל שישנו בשמור ישנו בזכור יתכן וראיתי לומד בפוסקים על זה אומרים זה לגבי שבס אבל לגבי וספת שבת זה מחוץ לשבס יכול להיות שזה כבר מצות הש שהזמן גרמה ונשים בזה יהיו פתורות נר נראה בזה מהלך בעניין הזה נראה את זה בהמשך בעזרת השם א אבל בואו נראה לפי פי רק נגמור את החלק הזה אומר השולחן ערוך מאכרים תפילת רביית כדי להוסיף מחול על הקודש רק דבר אחד כן חשוב רבי יסי גם מי שרוצה לקבל תוספת שבס צריך להוסיף מי יכול להוסיף רק מפלג המלחה וילך השבוע היה לי שאלה מאוד מעניינת מחיילים בצבה מעזה חיילי הישיבה שנמצאים ב תתקשרו אליי אמרו תשמע יש לנו שאלה אנחנו יכולים לקבל שבת יותר מוקדמת אלאמה אם נקבל שבת מוקדמת ודאי נעשה פעילות צבאית תוך כדי הם יקבלו שבת מוקדמת יעשו קבלת שבת עודת שבת וזה אבל זה יהיה קרוך בעשיית פילות צבאית או לקבל שבת יותר מאוחר אפילו אחרי הדלקה רק ש נקבל את התוספת המינימלית שיש ונעשה את הכל המלאכות הצבאיות בחול ו השאלה הרי לכאורה הם עושים את הכל בהתר הם נמצאים בעזה זמן מלחמה אז מה ה נפקא מינ הם עושים את זה לפני או אחרי אני אמרתי להם באופן פשוט באמת יש שאלה גדולה האם כל העניין של המלחמה זה אוטרה או חוייה אם זה היה אוטרה אז לכאורה שיקבלו ח יעשו מה נקא מינה זה אוטרה אבל אם אנחנו אומרים שזה דחויה ויש כאן המושג הזה שנקרא עדרי דתה זה המושג של שיש עתר מיוחד למלחמה בשבת בלי קשר לעניין של פיקוח נפש כי זה מחומה זה החידוש הגדול של דרדה בגמרא בעירובין אז אמרתי להם תשמעו אני חושב שלני יודעתי עדיף בשבילכם כדי שלא יהיה הכלת ראש בשבס בשביל הזה יש לכם אפשרות ככה או ככה תאחרו את קבלת השבת שלכם תעשו את הפעילות הצבאית שאתם עושים אותה ממילא ותיכנס שבש מה שאחרי זה אתם חייבים לעשות חייבים לעשות אבל להכניס שבת במודעות שאתם אחרי זה הולכים לעשות גם חילון שבת בשביל בשביל יקר הד שבטא שלכם אל תעשו את הדבר הזה כך כך כך נראה לי באופן פשוט כי אנחנו אומרים בשבת מושג שנקרא אף שמינת שלא יהיה מצב שאנשים יזלזלו בשבס קודש כך כך נראה לי מעניין לשאול היום את הרב אריאל בצהריים מה הוא סובר ב בעניין הזה בסדר השאלה הייתה ברורה רבי ר נראה לי ש עדיף בצורה הזאתי תראו בבקשה בחיי אדם חיי אדם כותב מקור תשע כך כל אדם חייב על כל פנים לפרוש ממלאכה לפחות חצי שעה קודם הלילה קודם הלילה כן בזמן תוספת הוא קודם בין השמשות והעושה מלאכה בתוספת שבת עובר על עשה והעושה בין השמשות כבר חייב השם תלוי תזכרו טוב לשבת יש שלוש דרגות קודם השבס מי שעושה מלאכה עד השקיעה מבטל מצוות עש של תוספת שב עובר ועושה מלאכה בין השמשות השם תלוי מצד הכוכבים חייב סקילה אלה שלושת הדרגות שיש ועושה ב שאז הספק נים ואפילו מסופק כבר הגי עסור ובזמן מועט מאוד יכשל חס ושלום לכן יהיה כל אחד נזהר מאוד שלא יכנס חס ושלום בספק איסור כרת לכן ימהר לקבל כל מהד אפשר כל שכן בימים הקצרים שפתאום תשקע השמש ויוצאים מהכוכבים ונמצא שחד שבת חס ושלום על כל פנים לא יתאחר יותר מחצי שעה קודם הלילה כי בין השמשות עם תוספת שבת עולה כמעט לחצי שעה אז תקחו צת הכוכבים בין השמשות קצת לפני כן חצי שעה חצי שעה קודם קודם צת הכוכבים קודם קודם הלילה צריך אדם לשבט ממלאכתו דהיינו לקבל עליו דין תוספת שבס ואז הוא מקיים את כל המצוות של קבלת שבת ולא נכשל חלילה לא בהשם תלוי בטח לא חס ושלום בדברים אחרים הסיבה התוספת כו קשן בייסורים כי זה לאזה הסיבה זה זה לא אומר אם אם תתקרב יותר מדי אז יש לך סיכוי להיקשר דוש אבל יש מצוות עשה בפני צמה של תוספת כמו שראיינו עכשיו תוספת וכל מתוח השבס כל החיים כולם צריך להוסיף מקודש על חול תזכור שנים רבות נעימות בטובות אמ