צינורות השפע - שפת אמת לפרשת אמור - הרב יהושע שפירא

טוב ספ רטבה אנחנו בשנת תרנב בדיבור המתחיל בפרשת לחם הפנים בפרשת לחם הפנים ביום השבת ירכינו כלומר שהעבודות במקדש בדרך כלל הם עבודות יום ימיות אז קבים את המנורה כל יום מקטירים קטורת כל יום מקריבים קורבנות כל יום יש עבודה אחת שנעשה פעם בשנה וזה עבודה בקודש הקודשים ויש עבודה אחת שנעשית פעם בשבוע וזה העבודה של לחם הפנים ש מחליפים את הלחמים את 12 הלחם כל שבת והוא הדות כי השפע יורד בשבת הכל על כל ימי המעשה כלומר העבודה של לחם הפנים נתייחדה שהיא לא עבודה יומיומית יש לה עוד ייחוד הייחוד השני שלחם הפנים זה שהוא עוסק באוכל גשמי יותר מכך שיש עוד בשר ודם בבית המקדש שגם זה בסוף אוכל לא הדם אבל הבשר שעולה על גבי המזבח הוא נועד לאכילה מה שאיין כן ה ורת שנועדה לריח וה מנורה שנועדה להעיר אבל יש הבדל בין האכילה על גבי המזבח לבין לחם הפנים אכילה על גבי המזבח זה אכילה לגבוה החלק שלא נכל גבוה לא לא מגישים אותו בתוך כלים של המקדש נכון ש בשלמים כששוחים יש חלק כהנים יש חלק בעלים אבל החלקים האלה לא הגיעו לאחד מכלי המקדש מה שמגיע לכלי המקדש למזבח הוא עולה למעלה אבל כאן יש לחם שמגיע לכלי במקדש ולבסוף הוא נאכל לכוהנים מתוך הכלי במקדש לוקחים אותו מלחם הפנים בשבת ותמיד היה לו נס שאחרי שבוע שהוא היה שמה הוא היה חם כיום מ לקחו ומוציאים אותו החוצה ושמה כהנים אוכלים אותו כלומר שלחם הפנים זה לא הקרבה לגבוה אלא היניקה של האדם מהגבוה שזה סוג אחר לגמרי של כלי שבזה הוא מיוחד אין עוד כמותו בתוך כלי המקדש ו אותו כלי שאדם ניזון מגבוה הכלי הזה בעצמו הוא פעם בשבוע רק בשבת ז אומר מכאן והוא עדות כי השפע יורד בשבת לשון חזל מיני מתברכין כולו על מין שמה יום יום השבת מתברכים כל הימים אז כל ששת הימים הבאים מתברכים מהאכילה שייש בשבת מלחם הפנים אז הוא ידות כי השפע יורד בשבת על כל ימי המעשה שלא צריך כל יום שפע מגבוה אם אדם מדובק בשבת ממילא כל ששת ימי המעשה גם כן מושפעים בשפע גשמי למה למה זה חשוב למה כל העבודות ב דע שהם כלל יום ולחם הפנים הוא רק בשבת מפני ש כשה עולם הריבוי מתכנס לתוך האחדות אז הוא מתכנס לפי ערכו של הריבוי אז יש שבעה ימים וכל יום הוא עולה לריח ניכוח לריח הקטורת להעיר אבל כל זה זה עליה למעלה אבל כשה אחדות מפרנסת את הריבו וי אז היא מפרנסת לפי ערכה היא לא זקוקה לכל הריבוי כדי לפרנס וכך כל השפע שיורד לעולם הגשמי שמקורו בלחם הפנים יש בו טעם של שבת טעם של האחדות של השביעי ולא טעם של הגשמיות והפירוד של העולם הזה אד רבה יש פה שתי תנועות הפוכות ממש הבחנה נפלאה שהתנועה מהריבוע אל האחדות היא באה לפי ערך הריבוי שהוא הולך ומתכנס למעלה וזה עבודת הקורבנות ועבודת הקטורת ועבודת המנורה אבל העבודה של לחם הפנים שאנחנו יונקים ומתפרנסים מגבוה זה לפי ערך המקדש ואז יום ום השבת הוא היום היחידי שממנו בא השפע וכל ששבעת הימים וכל ששת הימים גם השבת כמובן אבל גם כל ששת הימים מתפרנסים מיום השבת ומקבלים טעם של שבת לכל השבוע הים בשבת היו אוכלים את זה בשבת ברגע שמחליפים את לחם הפנים מוציאים את לחם הפנים ששמו שבוע שעבר וכלים אל זה חדש נשאר רק קונים חדש נשאר בשבוע הבא באמת יש יש מקום לשאול קודם הנחנו בפשטות שלחם שאוכלים הוא המפרנס לשבוע שאחרי אפשר לומר שהלחם ששמים הוא המפרנס כלומר כשלח נמצא במקדש ולא אוכלים אותו ממנו כל הפרנסה יש מקום לדון לכן ולכן וגם לדון לא רק ללכן ולכן אלאם גם לכן ולכן ביחד כומר שהפרנסה היא כפולה מזה שיש לחם על השולחן ומזה ששולחן לקחנו ודווקא שני הצדדים האלה ביחד מפרנסים שזה החיבור לגבוה ממש שמצד אחד אנחנו אוכלים אל מצד שני באותה שעה יש לחם על השולחן והלחם הזה במשך כל השבוע זה לחם שבשבת שמו אותו כמו שהמ נשאר תמיד בצנצנת כ כן נכון נכון אז כן אז כן והוא עדות כי השפע יורד בשבת על כל ימי המעשה וכי השפע יורד מבית המקדש לכל המקומות כלומר השולחן שהוא לא עבודה מלמטה למעלה אנחנו לא מוסרים לגבוה אלא אנחנו מניחים לפני ה גבוע ומפרנסים למטה אז יוצא שהמקדש הוא המפרנס את השפע לכל המקומות לכל העולם וכי בני ישראל שנבחרו נפשותיהם ממשיכים השפע לכל הברואים למה מפני שמי נצטוו לשים את הלחם על השולחן בני ישראל אז יוצא שבני ישראל אחראים על השפע של כל הבריות כולם עכשיו זה צריך פה נקודת הנחה הקודמת כדי להבין את הלימוד פה ההנחה הקודמת היא שבאמת המקום המקדש הוא המקום האלוקי וממילא הוא מבטא את הראייה של כל העולם בנקודת המבט האלוקי משם הקדוש ברוך הוא מופיע משכן שמו מביט מחייה לכל העולם ואם אתה רוצה להבין את היחס בין אלוקות לעולמות אז שמה יש זהרן פין של כל היחס הזה אחר כך הוא התפשט בכל אבל המקור של ההתפשטות זה המקור האלוקי והמקור האלוקי זה בבית השם יש בית להשם בארץ ושם בבית השם הדברים מסודרים בסדר האלוקי שבו מונהגת המציאות והסדר האלוקי הוא שישראל עובדים במקדש ו הראייה השנייה שהשפע יורד מבית המקדש בכל המקומות שיכת דווקא לשולחן כי כמו שאמרנו כל שאר הכלים הם לא ראייה לזה כל שאר הכלים הם רק שכל המקומות צריכים לעלות אל הקודש אבל לא שהקוד מפרנס את הכל לחם הפנים הוא ראייה שהקוד מפרנס את הכל וממילא כיוון ש הצד האלוקי נבחן ומופיע מתגלה נפרס לאיננו בבית המקדש אז הלחם הפנים הוא הוא מלמד ש מבית המקדש נמשך את כל הגשמיות גם כל המזונות כל הפרנסה וגם שישראל הם אלה שמושכים פרנסה לכל חזל אומרים ש האומות העולם גורמים לעצמם רעה במה שהם פוגעים לישראל כי כשישראל בעולם ממילה גם לאומות העולם יש שפע עצום ו מרגע שחרב המקדש ניטל טעם הפירות השפע ירד למטה כבר הפרי הוא לא טעים כמו שהיה קודם ולא נראה רקיע בטהרתו כומר כל המציאות השמיים והארץ וכל אשר בהם ירדו דרגה כי אין מי שישפיע עכשיו אנחנו עובדים רק על מיעוט של הישרדות שהעולם איך שהוא שורד אבל הוא לא חי הוא לא מעיר הוא לא מתוק הוא לא בוהק אז לא נראה רקיע בתורתו וניתן טעם בפירות אפילו כתוב שטעם ביעה ניתן וניתן לעוברי עבירה שזה מים גנובים תקו אל כאילו כל השפע וההנאה בעולם התפוגגו כשישראל לא משפיעים את השפע בעולם לכן מכיוון שהתפקיד שלכם שם הפנים הוא באמת ההשפעה קודש של כל העולם לכן ציוה הקדוש ברוך הוא שבני ישראל יכו יב לחם בשולחן הקודש ולמה יב מפני שהציווי עעל ישראל הוא מעיד שישראל הם מושכי השפע מלמעלה והורדת למטה ולכן יש יב לחם כי הירידה נעשת באופן שהוא מתאים למבנה ולמערך של האומה הישראלית כמו שהארי הקדוש אומר על הצד השני שהיו חכמים בישראל שרצו לעשות בקיבוץ הגלויות שלנו רצו לעשות נוסח אחיד שכל ישראל יחזרו לנוסח אחד צ נעסה ניסיון כזה והיו עוד ניסיונות כאלה ניסיונות שלא צלחו הארי הקדוש אומר ש לכל שבט היה נוסח משלו כל שבט בישראל נתפלל בנוסח אחר גם שר בשמיים שלו הנוסח התאים לכך שבשמיים וכל אחד יש שר אחר ולהיכנס באותו שער הוא צריך נוסח אחר נראה שכאן ת אמת מביא את הצד השני של המטבע כשם שעליית התפילה מלמטה למעלה יש לה תבניות לפי הפרצוף של האומה הישראלית שזה יב שבטים וכל אחד יש א קוזרי על פי אה מי שקדם לו גם אה נדמה לי שאולי זה ספר צילה אברהם אבינו את המושג יב אלכסונים שלא ניכנס לזה אבל שגוף משוכלל יש לו יב אלכסונים אז ה הצורה הגיאומטרית גם כוללת יב ויש בזה אריכות דברים ומזה הדב את החודשים ודב את ישראל וזה התבנית של כל המציאות אבל ענייננו כשם שכשאומרים של מציאות עולים דרך יב שערים כך כשמורידים את השפע מלמעלה מורידים אותו ביוד בית שערים ומה אם הוא דבת שערים כל לחם הוא שער אחר ושבט אחר בעצם מוריד רכות השפע והראיה לדבר הזה זה שהכהן הגדול מסתובב כל הזמן עם הלוח ליבו 12 השבטים וגם על כתפיו באבני השם כלומר שתבנית המפגש של ישראל ם הקדוש ברוך הוא וגם ירידת השפע האלוקי אל המציאות הוא דרך התבניות של ישראל דרך יב שבטים ולכן יש יב לחם מעניין שבאמת הכהן הגדול נושא אותם על ליבו וזה לא עולה ולא יורד בכדי כהונה זה לא עלי וירידה זה רק עצם השערים ובעליה לא מצינו יב רק בירידה צרך ות כי מה שהארי הקדוש אומר זה שהעליה של התפילה היא דרך יב ותפילות כנגד קורבנות תקנו אז לכאורה היה צריך להיות שיהיה לנו איזה הופעה לזה ש בקורבנות יש 12 שערי עליה סוגי עבודות ש אבל אתה זוכר 12 שעם אבל פה זה בוודאי לא מובהק כמו לחם הפנים לפחות שא אני לא זוכר שם זה לא עליה כשם ורכים עלי זה עליה וירידה אבל תפילות זה לא כנגד לחם הפנים זה כנגד קורבנות ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו אמ טח זה לבני החושן השערים האלה שבעצם הוא מביא את לבם של ישראל למרות שבתוך החושן היה שם הבה לו זה השם שמאיר ו צריך יון ר כרגע חשבתי על השאלה הזאת והעניין דכתיב יש מישהו שמחליף היום את הרב אלגזי כן העניין דכתיב לחם פנים לפני אז לחם הפנים מה מה פירוש פנים פה שזה לפני השם שזה לחם שהוא השפע הגשמי אבל הוא עומד והוא יונק מפני השם יתברך זה באמת הקדוש ברוך הוא זן ומפרנס לכל הברורים לכן כשאתה מביא ךם הפנים זה לא רק שהוא בבית המקדש זה לא רק בבית השם אלא כאילו הוא פונה לבעל הבית בעצמו שהוא יונק מבעל הבית זה לא שאתה לוקח רק שפע מהבית אלא הוא מאיר פנים אלינו ומה שהוא זן הוא מפרנס אותנו לכן כשיהודי אוכל אז הוא צריך להרגיש שזה השולחן אשר לפני השמש שנהגו להגיד את הפסוק זה השולחן אשר לפני השם אף על פי שזה השולחן כאילו זה השולחן שאני אוכל בו אבל הוא מושווה זה השולחן השר לפני השם שהשולחן שלי הוא כמו שולחן הפנים שהוא לפני השם ובאמת העצה הכי נפלאה ששמעתי לתקן את אהבת האכילה ש בדורות שלנו מצינו שלו מתקנים את אהבת האכילה לא עסוקים בזה כל כך התיקון הוא יותר להיות בריא שזה תמיד היה התיקון הכי עיקרי שנגד התאוה זה הבריאות צ ה היה נכון אבל א בכל זאת היה פרישות גם מענייני א אכילה למינימום שהוא לכאורה אולי אפילו פחות מהבריאות היה פרישות כזאת רבותינו מה דיו בקו של חרובין אנחנו עכשיו בשבוע של רבי שמעון כבר כבר אנחנו בתוך עוד אז הוא יושב במערה ורק חרוב ומעיין זהו וחלק מזה זה שהקדוש ברוך הוא מגלגל גם איזה פרישות מתאוות אכילה אז ה היה לנו במחזור הראשון של הישיבה בחור ג'בר גדול והוא הלך לרב מרדכי ליהו זצל סרת ימי תשובה הוא שאל אותו אם לצו סרת ימי תשובה כתוב פוסקי צו בס בתשובה הרב אליהו צ מי שזוכר היה לו תשובות חתוכות וודאיות אין ספקות אחר כך לא אומר לו אבל הרב הרב רואה שאני בנוי טוב זה לא יפריע ללימוד לא יפריע כלום לא אומר הרב אבל יש לי הרבה מה לתקן אומר לו אתה רוצה לתקן תעשה סעודות מה שתקנו פעם בצומות היום מתקנים בסעודות ככה אמר מרדכי זצל על עשרת ימי תשובה לא על יום יום אז תאוות אכילה היום נהגו שלא להתעסק איתה שמעתי פעם שיה שצלצל לרבנית חנה תהו עליה שלום רצתה תיקון בתאוות האכילה עכשיו אנחנו עסקים בלחם הפנים אז רצתה תיקון לתאוות האכילה עכשיו אני מסייג מראש שלא לומדים ממעשה על הקללות יכול להיות ששם באופן פרטי היה עניין מיוחד ש הכירה אבל בכל זאת זה מעשה נפלא אז היא צלצלה וביקשה שתדריך אותה אז הה שזה לא עניין לטלפון אם את רוצה תבואי ונדבר אז א קבעו פגישה אז הרבנית כשהיא הגיעה אמרה לה בואי נלך לטייל הולכים לטייל מי ש מכיר קצת את קריאת משה הולכים לטייל יורדים בבעל השאילתות ומגיעים ליד אנג'ל ודך מדברים מפטפטים מגיעים לאנג'ל אז היא אומרת לה בואי ניכנס נכנסים יש חנות המפעל ענקית עם כל סוגי ה אז אומרת לה את אומרת שיש לך תאוות אכילה איזה עוגה כאן את הכי זה הכי מושך אותך היא מסתכלת מסתכלת זה זה רבנית חנה זה זה כן לוקחת את העוגה ואומרת בוא איתי הולכת ל דלפק משלמת נותנת לה שיהיה לך [‏צחוק] לבריאות אזה לימוד גדול כל פנים העצה הכי נפלאה ששמעתי שמעתי מהרב גד ונקל הרב גד אמר שאם אתה רוצה לתקן את האכילה אז התיקון האמיתי זה שכשאדם יושב לאכול שיאכל כיושב לפני המלך ומר תחשוב שעכשיו אתה יושב אצל המלך והמלך המלך מלך מלכי המלכים אתה יושב לפניו ואתה אוכל אצלו על השולחן קודם כל אם הוא מגיש לך מנה אתה אומר לו לא את זה אני לא רוצה אין דבר כזה אצל המלך זה לא תיקון תאוות האכילה תיקון תאוות האכילה שאתה אוכל את זה בעדינות באצילות ואתה אוכל כפי הנכון כפי המתאים והמלך רואה ואתה עושה את זה בדרך ה הדינה והצילה במובן הגשמי של המילה אבל עוד יותר שאתה עומד לפני המלך שיוויתי הביה לפניי באוכל תמיד זה מעלה עליונה א הרב קפץ למטרה של תיקון תאבה לאכול בריא וכמה שצריך מה הדרך עשו זה מה שהוא אומר מה שהרב גד אומר נראה לי דרך איך קופצים רק מדמיון של ברוחות כן אנחנו כל הזמן חיים על הדימיון לא איך אתה מתפלל שאתה מדמה שאתה בבית קודשי הקודשים ואתה עומד לפני השכינה והדמיון הזה הוא כל כך מציאותי שאסור לעבור בדל אדמותיה אם תלמד את הס ות הכיל מוקים בלג בעומר מותר לעבור בדמותך אבל אם אתה עומד ב-1 מנחה כשאתה כולך שטוף בענייני היום יום אסור לעבוד בדמותך כי אתה כעומד בפני השכינה השכינה פה איך אפשר לבוא הדמיון הזה הוא הוא המציאות האמיתית מה שאתה חושב למציאות זה הדמיון המציאות האמיתית היא שבאמת זה שולחן אשר לפני השם לחם פנים לפני כי כל מה שאתה אוכל לחם זה נמשך מלחם הפנים אז ממילא אתה באמת אוכל לפניו זה המציאות מה שנדמה לך שאתה לא אוכל לפניו זה הדמיון המוט התלוש אבל מה אם ראתה עין ס נפש שנכנסה לנגל כל זהזה כבר סבעה בעין ודיעין סבעה נפש נו שמגישים בן אדם הרבה אוכל כבר כמו ס כבר לא יכול לאכול לא זכיתי להיות הרבה זכיתי לא להיות הרבה בבתי מלון א מדי פעם נצרך לכל מיני עניינים בבתי מלון לפעמים יש בופה בעיקר בסעודה שלישית אז יותר נוהגים שיש בופה יש שמה המון המון אוכל מעודי לא ראיתי שמישהו נמנע מלאכול בגלל שיש שם שפע גדול להפך אני רואה איך מביאים לשולחנות ונשאר רב לשולחן טוב אז בפסוק שמה תכתוב צרכים אבל יש כמה דברים וסיבות או צריך לסיים כבר יש עוד זה זה לא הוא לא מדויק לא הוא לא מדויק אבל יש כמה דברים סיבות קרובות ורחוקות ויש מקבלים את פרנסות ההם בבחינת אחור כילא חר יד כלומר צריך לדעת שכשמקרבים וכל הבריות מקבלות את השפע באותה דרך יש כאלה שמקבלים במאור פנים יש שמקבלים את השפע כלאחר יד אבל לא רק זה כאילו השפע ניתן באופן שהוא ניתן בחלקו במאור פנים וחלקו הוא ניתן בלא אחר יד וכל אדם בוחר גם זה גם תלוי בבחירה שלנו מאיזה שפע לקחת העצה של הרב גד בעצם היא העצה כיוון שהקדוש ברוך הוא נותן שפע שחלקו הוא נותן במור פנים וחלקו הוא נותן כלי אחר יד אז אם כשאתה אוכל אתה עסוק באוכל במה שבינך לבין האוכל אז ממילא אתה בוחר לקחת את מה שניתן כי לאחר יד למה זה לאחר יד כי זה שפע שניתן ללא אור פני מלך חיים אבל אם אתה בוחר לשבת על השולחן בלי דמיונות אלא באמת לפני השם בלי דמיונות שזה רק בינך לבין האוכל כי זה לא דמיון באמת השם נתן את זה וכשאתה אומר ברוך אתה השם כל ברכה בעצם הם מעמידה אותך לפניו אתה אומר את זה בלשון נוכח ברוך אתה השם המוציא לחם מן הארץ אז אתה פונה אליו הנה אתה נתת לי את הלחם הזה אז אתה כאילו עכשיו בשולחן הפנים אתה מדבר איתו אתה לפני השם והלחם שניתן זה ממנו אז היציאה הזאת של הלחם ממנו באופן של מאור פנים זה הבחירה שלנו לקבל את השפע שהוא נותן באופן הזה ואם אדם בוחר לקחת רק את האכילה אז הוא בוחר את הלח אריד ובני ישראל רצה הקדוש ברוך הוא שיקבלו השפע פנים בפנים ולכן יש ציווי שישימו לחם הפנים וזה פנים בפנים לכן הוא נקרא לחם הפנים שאתה נמצא פנים אל פנים מול הקדוש ברוך הוא וכש אתה נמצא פנים אל פנים הוא לקדוש ברוך הוא אז זה החלק של השפע שהוא במאור פנים וכשהכל בבית המקדש שמים לחם הפנים הם מזכים לכל ישראל לקבל את השפע הגשמי ואת המאכל בדרך של פנים ופנים וזה העבודה שלכם הפנים אז אולי נקרא עוד משפט אחד דיתה מן דכי דלו דילי בית סקו לבת מי שאוכל שלא שלא הוא מתבייש להסתכל כלומר אם אתה אוכל אוכל וזה לא שלך באמת של מי השפע של הקדוש ברוך הוא אז אם אתה אוכל כלי אחריד אז באמת אתה מתביש להסתכל בקדוש ברוך הוא אז לכן אדם רגיל לא מדמיין את זה הוא מתבייש מה אני אוכל לפני השם אבל למה באמת בעומק הבושה כי זה לא שלי הקדוש ברוך הוא נתן לישראל לבני ישראל תורה ומצוות שיזכו במעשיהם לקבל הצריך להם כמו שכתבתי במקום אחר בשם אורי זק ניזל בפירוש הפסוק לחמי לאישה הריח כוחי ישמרו שוא אומר מה זה לחמין לשי ריח ניחוחי שבני ישראל יראו שהשפע הפרנסה ירד מלמעלה בדרך ריח ניחוחי כומ זה אני נותן לכם את זה באופן שאתם מקבלים את הריח ניכוח שלי זה לחם שאתם יש לכם ריח נכח ממנו מפני שהוא נעשה פנים בפנים ועל ידי שישראל מקיימים תורה ומצוות אז באמת הם זוכים שזה יהיה שלהם כבן אצל אביו שהוא לא אוכל לא משלו אלא אוכל משלו ועוד שהוא עשה את מצוות אביו אז ודאי מגיע לוזה בתמורה ממילא הוא לא מתבייש ממילא הוא מסתכל בפני אביו ואוכל מתוך קרבה ולא מתוך ריחוק לא אחריד זה לחם לחם הפנים [מוזיקה] לפניו כןש נס קפה לא יתנגד לא יודע מה נסקפה נעשה אחר נעשה את השתייה אחרת מים מים בסדר מים כאלה מים כא זה מתאים למה שהרב אלגזי אמר זה בסדר הרב אלגזי אמר סר וקורע זה בסדר זה בסדר גמור של ליך נשמ מה שלומך הש צ שני