צו השעה פנימיות התורה | עבודת אלוקים - שיעור 12 | הרב יהושע שפירא

על כן אין לשאיך כמה גדולה היא החובה עכשיו על גדולי תלמידי חכמים וכל מי שיש לו כישרון ונטייה לדברים רוחניים ונסגבים לקבוע עיקר הלימוד והעיון במרומי החוכמה האלוקית שהוא שהיא כוללת את האגדה בכללה כאשר צופכו את זה מעולם אנשי הסגולה שבכל הדורות עם בעלי העיון בקבלה חסידות פילוסופיה מחקר מוסר לצדדיםדיהם ם השונים והמסטעפים. אז הרב אומר, יש פה צורך הדור נפער חלל תהום נפערה בין ההתפתחות של העולם לבין ההסברות בעומק עבודת השם. ואנחנו צריכים להשלים את הפעם. ולכן יש חובה על גדולי תלמידי חכמים, שזה החובה העיקרית שגדולי הדור, תלמידי חכמים שכבר מילו כרצם בשס ופוסקים, לא מדובר כאן על כל אחד ואחד בהתחלה, אלא דווקא על גדולי תלמידי חכמים. הרב רואה לפניו באותם הימים עולם ישיבות עשיר שבחלק הזה בקושי נגעו. בולוז'ין היה המשבר המפורסם שבנשברים היה חיים נחמן ויעליק. שהיה בעל כישרונות להגדה. הרב אומר את זה בעגרות. היה בעל כישרונות לעולם האגדה ולא נתנו לזה מקום. אז א הוא נפל. היו תלמידי חכמים גדולים שבעולם הנגלה הם היו מאוד מאוד מוכשרים ומיסורים ו העירו אור גדול וכל השאלה הזאת נזנחה ואז אחדו שינויים אבל הרב קורא אז לגדולי הדור להתגייס לריפוי והרב אתה מוסיף כל מי שיש לו כישרון ונטייה לדברים רוחניים ונסגבים. הנושא הזה של כישרון ונטייה הוא סוגיה חשובה מאוד, לא נעריך בה עכשיו הרבה, רק לומר שמצד אחד, אם לאדם יש כישרון באיזשהו תחום, הרב אומר שזה אות משמיים, שעל זה הוא נשלח. איך אנחנו יודעים למה נשלחנו? לפי הכלים שהקדוש ברוך הוא נתן בידיים. כשאדם מוצא את עצמו נוטה לאיזה עניין אז יש כאן הדרכה אלוקית סמויה. סמויה במקדוש ברוך הוא לא מתגלה בפועל ואומר, לא מתגלה בדיבור, אבל הוא כן מתגלה בבריאה. הוא ברא את רובן עם כישרונות מסוימים ו זה עוד שהוא רוצה ממנו את השליחות הזאת ה כתוב באורות התורה כתוב בעוד מקומות שהנטייה היא סימן לשליחות האלוקית שמותלת על האדם אבל צריך להיזהר עם הסימן הזה, כי לא כל כישרון צריך להוציא לפועל. מה יקרה אם אדם יש לו כישרון לגנוב? בעל כשר מיוחד בלגנוב, אז זה סימן שהקדוש ברוך הוא רוצה ממנו לגנוב. פשיטה שלו. אז מה הקדוש ברוך הוא רצה ממנו? עם כישרון הגניבה. שזה יהיה ניסיון שלו, שהוא יתגבר על נטייתו לגנוב. הוא מרגיש בקצה אצבעות שבע לו נגנוב כי יש לו כישרון. לא תחסום שור בדישור. כן. אבל לא תגנוב. זה יותר א אם השור שלך הולך לאכול של מישהו אחר אז תחסום ותחסום. אז אם אדם הנפש הבהמית שלו, השור שלו הולך לגנוב אז צריך לחסום אותו. לא כל כישרון רע. ברוך אתה אדוני אלוהים מלך העולם שהכל נהיה בדברו. >> ו יצא לנו שני פרמטרים עיקריים. פרמטר אחד זה מה שהקדוש ברוך הוא התגלה ואמר בתורתו מה הוא רוצה ולא תגנוב זה אחד מהדברים שהוא אמר בפירוש מה הוא רוצה בפרמטרי השני זה שבאופן אישי איך אתה מוציא לפועל את הכישרון סליחה את הרצון האלוקי שנכתב בתורה ובכל ענפיה עד ספרות הפוסקים שזה בהירות הדרך. הדרך היא מה שהקדוש ברוך הוא הדריך אותנו בבהירות בספרות הפוסקים. אז ההוצאה לפועל של הדרך שהקדוש ברוך הוא גילה לנו זה על ידי מה שהוא סימן לנו בכישרונות. וכאן יש א שיקול שצריך לקחת בחשבון. כלומר, כל מי שיש לו כישרון ונטייה דברים רוחניים ונסגבים, אז צריך לקבוע עיקר הלימוד ועיון במרומי החוכמה האלוקית. זה נכון לכל גיל. זה נכון במידה שווה לכל גיל. זה נכון לכל אדם. קודם כל המילה עיקר לא עוסקת ברוב. הרב לא אומר שרוב אז מה אם כי יש מקומות אחרים שאפילו יגיד את זה. אלא זה תלוי בימי. וכאן יש לנו הדרכה מרבותינו שחלקה מגיעה ממרן הרב עצמו שה בסיס של שעשו פוסקים לא לכולם באותה מידה ולא לכולם באופן שווה אבל הוא ודאי נצרך כדי להעמיד עליו את הקומה של הלימוד הרוחני ויחד עם זאת הלימוד הרוחני העיקר. אני רוצה להוסיף משהו שהרב לא כותב פה הוא פשיטה. אנחנו נוהגים להדגיש אותו. זה נטייה מהחפץ חיים. חפץ חיים אהב לספור מצות. אז זה גם בכמות. לעשות חשבונות של כמות כמו שרואים בהקדמה כמה ערורים כמה לוים כמה עשים הקדמה מפורסמת אבל גם במקומות אחרים הוא צריך חשבונות כמה זה בשבת כמה זה מביאים את זה שחזל מכפילה א הכפולות נפלאות אבל אם ניקח את זה לענייננו אז יש כאן אה חשבון של הלכה, אלא שזה לא הלכה שלומדים בסדר בוקר, בדרך כלל. וזה אפילו לא הלכה שנמצאת בשולחן ערוך. למה היא לא נמצאת בשולחן ערוך? כי היא יותר חשובה משולחן ערוך. הלכתית כמו שמצוות האמנת אלוקות היא המצווה הראשונה בחשיבותה בתורה והיא לא מופיע בשולחן ערוך שוויתי השם נגדי תמיד זה הדרכה שבאמת שורשה באמנת אלוקות אבל השולחן ערוך לא מונה את המצוות הכלליות ות העליונות הנסגבות של התורה >> זה זה חיזוק ליראת שמיים אבל זה לא שאומרים לך תלמד דעת אלוקים רק מביאים לך את המסקנה לבידה ו המצוות האלה הם מצוות הכי חשובות הלכתית בתורה לכן תמידיות באמת המשנה מורה מונה שש מידות ב בור הלוך שש מידות מצוות תמידיות ויש לנו כלל שכל התדיר בחברו קדוש מחברו זה השש המצוות התמידיות המצוות החשובות בתורה ו הרמב"ם שמביא את הכל אז הוא מביא אותם ביסודי תורה כרמב"ם כולל את כל התורה כולה לא רק את ה אה ארבעה הורים שהתייחדו לעניינים לפרקים מסוימים בחיי האדם לאור החייו אה האסור והמותר שזה כולל כמה סוגים של הלכות בשר וחלב מחלות אסורות ו דומיהם ואחרי זה לא אבן העזר כל ראשו של משפט זהו מה זה ארבע טורים עם כל החשיבות של ארבע טורים הם לא התכוונו לכלול הכל. יש מגן אברום, לא זוכר באיזה סימן, שהוא מונה את כל המצוות שלו, את כל המצוות שלא נמנו, אבל רק בכותרות. אז באמת בחסידות נטוי יותר להדגיש את המצוות. כמו זה מצווה, זה חיוב מהתורה. התורה חיו את העניין הזה. רצו לך לדעת את מי שאמר הוא היה עולם. כלך לך אצל הגדה. כלומר, האגדה היא המקום שבו מקיימים מצוות דעת אלוקים. זה לא רשות, זה לא בשביל ההפסקות קצת שיהיה משהו שהוא לא חולין, אבל גם לא ממש לימוד תורה. לא, זה לימוד תורה של ההלכות הכי חמורות וכמובן שלפעמים הוא הופך להיות גם משהו שהוא לא עמוק ומקיים את עומק הדין של דעת אלוקים, של אמונה, של אהבה וירה, של דבקות וכולי. וגדולי ישראל במהלך במהלך הדורות צוחו על זה בכל מכל הגבלים. והרב כאן אומר הראש וראשון בכל העניין הזה זה העוסקים בתורת הסוד. עוסקים בתורת הסוד הם מדברים גם המקובלים אומרים זה קיום המצווה החשובה ביותר בתורה. דעת אלוקים בתלמוד תורה שבזה זה מצווה עליונה שביונות אבל כאן זה איך היא תמציא לקיים מצווה עוד יותר עליו שזה דעת אלוקים על זה כתבו בקבלה בחסידות בפילוסופיה הרמבם אומר שיקר לו ללמד אחד מעיקרי אמונה יותר מכל מה שאדם דל זה הדבר הכי יקר ללמד למה כי זה נשמת התורה זה ליבת התורה זה העיקר זה היסודות אם לא הכל מתפרק אז זה הכי חשוב ועכשיו היסודות שלנו היום שעל ידם אנחנו נעמיד את היהדות בשעת משבר של הפער שהעולם התפתח הרבה. לא רק טכנולוגית, אנחנו לא מדברים בכלל על טכנולוגית פה, אלא מוסרית, אנושית, נפשית. והתורה לא התפתחה באותה דרגה לפני שהקליפה הממהרת להתפתח יותר מהפרי. אז עכשיו אנחנו צריכים לפעול אם כן הפרי ילך להתפתח בין אם אנחנו נהיה שותפים בין אם לא נהיה שותפים. כמו כל הפירות בעולם שמתפתחים אחרי הקליפה שלהם, גם אם אנחנו לא נכנסים לתוך התפוז לפתח את ה פרי. הקדוש ברוך הוא מפתח פרות אחרי קליפות. זה הסדר. אלא שבתפוז הוא לא ביקש את עזרתנו ואת שותפותינו. אין צורך. אבל בנוגע לפרע הזה אז הוא רוצה שזה יבוא דווקא על ידינו. הוא רוצה שאנחנו נתגייס. והזכות הגדולה שיש לנו זה שהקדוש ברוך הוא רוצה את שותפותינו בזה. שאנחנו נהיה מאלה שמגדלים את הפרי של גידול התורה. יגדיל תורה ויעדיר. אז זה ה חובה שאי אפשר לשאר כמה היא גדולה על כל מי שיש לו כישרון לדבר הזה במינון הנכון זה העיקר אבל במינון הנכון הרב רב חיים אבולוז'ין הביא דיוק מהגמרא על המינון הנכון כף חונטין אבל אה יש עוד דעות בניגן על המינונים ואני חושב שבישיבת מרכז הרב לא נהגו ככה גם מפני ששמה זה רק חשבון על היראה וכמובן שאם מישהו רואה שהח התבואה שלו צריכה יותר מכו חומטין אז או פחות קו חומטין זה הכלל וזה גם רק לעירה, לאמונה ולדעת אלוקים ו לא בחשבון הזה, זה חשבון אחר לגם. וככה גם נהגו. סיפרנו כמה פעמים ש רבנו הרב ציודה נכנס לישיבה מישהו שזכיתי להיות תלמיד שלו שנתיים תה טוי'. הרב אברהם רמר שזכרונו לברכה ש היא היה אז בגיל 18 הגיע מכפר הרוע מתחיל ללמוד בישיבה ולמד אורות הרב סודה הולך במסדרון ליד ב ב כמוב בין ספסלים רואה שהוא לומד רואות צר הוא שואל אותו לא זה מעניין אותך זה מדבר אליך רוצה לדבר זה הדבר ה שכי מדבר אליי בעולם הרב רמר אמר אז הרב צודה התחיל לבכות למה כי הרב צודה הסתובב עם ספר אורות במתכונת קודמת שנקרא אורות מאופל אצל כל גדולי הדור עם הבשורה הם לא צריכו להבין מה מה סתכלו לא הבנו לא הבנו את השפה לא השפה הלשונית החיצונית ולא השפה של ההלך נפש הפנימי לא את המחזות שהרב מסמן לא לא הבין הריצו את הרב, הוא לא הבין. והיה לנו פעם דין תורה על השמונה קבוצים ביקשו שאני איהיה שמה. זה דין תורה מעניין שהמטבעת טבע את הטובע. פעם יחידית היה כאן מישהו שרח את השמונה קוצים והוציא והוא רצה שכל הזכויות יהיה שמועות למשפחה הוא רצה לתת להם את הזכויות ונו לא רוצה לדבר איתו בכלל אסור בברום שהוא גם משפוך שם בברום משפוך שב קוק אברום אמר שאין דבר כזה זכויות יוצרים לא להוציא כל מה שאמרו זכויות יצוב זה להוציא אבל לא להוציא זכות כזוה ואז הוא הוציא או אמר להם מה יש לכם טענה כספית הנה קחו את הכסף והם לא רצו לדבר איתו אז הוא טבע אותם לבית דין כן נטבע אז הוא ביקש לא אז את ההבידין שם זה היה בבית דין של הרב קרניץ הרב בית דין שמה אני פעם הייתי איתו בדין תורה אחר היו אח ואחות של איזה יהודי עשיר האח היה חרדי והאחות הייתה ציונית דתית יש מנהגים שונים ונוגע לירושת הבת בין המנהגים. אז א האחנה את האב בית דין שמה מטעמו והאחות שהייתה תלמידה שלי ממדה אותי ואנחנו דיברנו ודיברנו ותחצתי עם הרב אריאל גם על כל הילים האלה ובסוף הגענו לפשרה אורגנת ונקשרנו הבית דין הזה לאדם ילך למחל וו לפי שמציל אז אומר לי בית דין שמנו חיכינו למנחה שהוא מלך נשמע אמר לי היה אצלי התלמיד שלך עם הדין תורה הזה וביקשנו ממנו להביא את ה להביא את הספר על מה מדובר אז הוא ראה את השמונה קבוצים היה שם הרבה מעשים מעניינים אבל הוא ראה את השמונה קבוצים אז הוא מביא שלושה כרחים מביא לכל הדנים והדיין הזה אומר לי, תשמע, אני לא מבין כלום, אני לא מבין כלום אבל מילים כאלה שמיות, מרוממות, מופלאות זה רק לרב קוק יש אני מבין שזה שמעי שמיים, אבל אני לא מבין מה כתוב, לא הצלחתי להבין מה כתוב אב בית דין הוא גאון אז הרב ציוד הסתובב ולא הבין אותו ופתאום הוא רואה צעיר בן 18 שזה הדבר הכי מדבר אליו זה הוא ברכה מאושר מרוב א א זכות שגדל לנו בארץ ישראל דור חדש באמת גדל דור חדש רושם יש ריבוי של עיסוק והענות לתביעה פה של הרב האם זה מספיק לא זה רק התחלנו יש פה עוד המון המון המון עבודה שצריכים דווקא את מי שיש לו נטייה לזה וכישרון לזה וצריך להיות שפע ברכה בעניין הזה מפער עצום מה שה אמר שהבדים האלה לא יכולים להיות משהו אפטי ומשהו תריב שער המצי איפה המקום זה בתור בתוך הדברים בין הקדרים >> כן בין הסדרים בתוך הסדרים כן כן שאתה אומר אבל גם כשאתה אומר בתוך הסדרים אתה מתכוון אני מדייק בדבריך זה לא הסדרים רק בתוך קצת בהתחלה הם חברו אותה קצת בסוף זה לא הסדר לאי אבל אם להמיד מלשבת שלוש ארבע שעות לאחר >> קיבלת פעם צלחת עם מרק בלי מלח בלי מלח בכלל מרק בלי מלח סת אומר לא זה היה טעים לא שמת קצת מלח כמה מלח זה היה הראי ולא היה לה אש לא היה הרבה עיסוק, קצת מלח, אז זה שינה את הכל. זה הקו חומצין שאמר רב חיים מבולשי. העיקר לא נמדד בכמויות. אם כי לפעמים לכמויות יש משקל. וגם למלח כמה מלח תעשה בדיוק זה ודאי יש משקל. א תשים יותר מדי גם. אבל מלך הוא מאוד חריף בטעם שלו אז זה מהר מאוד הופך להיות יותר מדי. מה המינון? זה קשור לסדר הכללי של הישיבות ולהדרכה פרטית. אבל אתה צודק שנגיד בחבד אז ההדרכה הכללית היא שלומדים שני סדרים נגלה וסדרת חסידס ושהמוכשרים בעלי הכישרון והנטייה המיוחדים הם לומדים שני סדרים חסידות וסדר אחד נגלה אבל זה לא הדרכה פשוטה זה לא הדרכה פשוטה אם למישהו יש שאלה אישית אז הוא צריך לקבל הדרכה אישית. אני אומר את זה כמי שיש לו נטייה לעניינים האלה. זה לא הדבר פשוט. טוב, כל הניגודים שנפגשו במחנות הללו ומכולם, כלומר ביניהם, שכבלה זה לא חסידות, וחסידות זה ודאי לא פילוסופיה וגם לא מוסר, אז יש מחלוקות גדולות בעניינים האלה, ניגודים ומכולם, כלומר כל בעלי ההגדה, בעלי עלי החלק הנשמתי נשמת הדאורייתא על המתאחדים בדברים מעשים בלבד אלה שעומדים רק נגלה שהם א עוררו אותם שזה לא מספיק לא באו כי מאותה נטייה הקיצונית שנולדה בכל מפלגה לחשוב שהעולם איננו צריך לקיומו כי אם להדא תהיה שזה רק כל לבדה זה לכן תמיד ביד כיס ובצמה אני מזכיר עניינים שאינם מחבד לעולם בדרך כלל אני אומר רב צצב בשנה היה שמה שני דברים א באמת אה מיוחד אחד מהם זה היה היוזמה שלהם שנה שעברה עשו סרטון ליד כסל על הרב נריה נכון על הצד החבדי של הרב נריה והיה לו אבל לרב נריה עסו לזכרו וגם הוציאו אני בגשתי שהשנה הקרי את זה עוד פעם בגלל שזה השנה הייתה 30 שנה בפטירת הרמ וגם אה אה היה חוברת שהיוצאו תדפיס מתוך כל הנבואה במהדורה החדשה שיש בה גם פרקים על החסידות וגם בעיקר על חבד אבל אני שמחתי מאוד ודיברתי את זה בהתוועדות שמה שהוציאו גם על רבי חיים יולוז'ין לא האמת היא שרב חיים מבולוז'ין ינק הרבה מאתניה וגם הסכים איתו באופן בולט יותר מהרבה מחכמי ישראל. סוגיה לא פשוטה אבל האין עוד מלבד של התניה שלא רבו כל כך להזכיר לא מוזכר בכלל בחסידות אבל זה לא ה אבל בנפש החיים זה כן א תפס מקום משמעותי מאוד והביאו גם את זה ו הביאו שניהם כאחד שמחתי שמחה גדולה זה ההפתעה בשבילי אני עדיין לא מבין בדיוק אם תשאלו אותי להסביר איך זה קרה אני לא יודע אני לא שואל אם זה עובד א תקלקל אבל אה ושמחתי מאוד מאוד כי אנחנו תלמידי הרב זה צהל אז שהרב אומר הניגודים לא באו כי מאותה הנטייה הקיצונית שנולדה בכל מפלגה ג לחשוב שהעולם אינו צריך לקיומו כאיל לבד צריך רק אותי אם אני אהיה הכל בסדר ואם אני לא אהיה אז הכל לא בסדר זה אבל זה לא ככה לתורה יש 70 פנים וצריך דווקא עם כל ההערות של כל הדעות כמובן 71 הוא מחוץ לתחום יש 71 72 171 172 271 272 זה יש דברים שמחוץ אבל יש ריבוי פנים ואלו ואלו דווקא הם דברי אלוקים חיים ואם אחד אומר רק שני לא זה הסיבה שהרב אמר אל תהיו לי קוקי סטים אל תגידו שהכל זה רק תורת הרב קוקו אל תהיו לקוקיסטים ורק יחידי יחידים הסתגלו יפה אשרנו טוב חלקנו מנאים גורלנו שאנחנו תלמידי מי שסיגל אותנו יפה אל ההשקפה הרחבה והאמיתית שלא די שהעולם כולו אי אפשר לו לעמוד כי מעל ידי ההתרחבות הגדולה של כל סעיפי הדעה וההרגשה. תשימו לב, זה בדיוק למדנו את זה אתמול גם ב מאמר ייסורים ומקים. זה מצוי אצל הרב הדעה וההרגשה. הרב הוא לא ממוחקי עולם הרגש וגם לא מהמזהירים הגדולים שיקרה לך אסון אם תרגיש משהו כי זה בר חלוף או כל מיני רעיונות כאלה. הרב הוא לא לא היה שם בכלל כל הזמן הדעה וההרגשה כמובן שהדעה היא המנחה בלי דעה כל העולם הרגשות א יכול להגיע לעברי פחד אבל דעה בלי הרגשה זה משהו מת והרב כל הזמן מדבר על הדעה וההרגשה ובאמת הרבה מה א גדולים האלה עסקו לא מעט בעניין ההרגשה כל אחד לפי מידתו אלא שגם חלק אחד אי אפשר שיהיה מובן כל צורכו כי אם על ידי שיתוף כל הצדדים השונים והנראים רחוקים ממנו ורק בזה יוכל חן כיסא לממלכת הדעות זה הלה דעה שניתנה בין שתי אותיות אם אתה רוצה דעה טובה אז אתה צריך מצד אחד כל מצד שני הוויה שזה הפסוק כל דעות הוויה שהדעה אין הרבה דברים כמה ניתנה בשני אותיות אז ה ה חז"ל מציינים את זה שיש מעט דברים שיש שם ואיזה עניין ועוד פעם שם השם. אז הרב אומר מה פירוש גדולה הדעה שניתנה בשתי אותיות שאתה לא יכול שיהיה לך דעת אמיתית רק עם שם אחד. זה גדולתה שהיא חייבת לראות את הדברים מכמה היבטים וכמה גווני גילוי של אור אלוקי. ושיהיה לך רק גוון אחד זה לא דעה וזה גלדותה שהיא צריכה דווקא ריבוי גוונים דווקא אלו ואלו דברי אלוקים חיים אז ממילא צריך לפתח בתי מדרשות שיש בהם נימוד יומני עם חילוקי דעות ושם מכנס לתוכו את הקבלה והחסידות והפילוסופיה והמוסר והמחקר. אני חושב שהמחקר פה זה לא מה שהיום אנחנו קוראים אקדמית אבל אולי גם היה כבר מזמנו של הרב גם מחקר אקדמי והרב גם מציין שהמחקר האקדמי הטהור הוא גם חלק זאת אומרת הרב היו חוקרים שהם מקבילים לעולם האקדמי דייקנים לא פחות וגם יותר מכל האקדמיה. הרב הנזיר שת החוברת שלו פרסמו ואתה רואה שמה איזה דקדוק אקדמית מקדושה היה לו בכל א פרטי הערותיו והיה מדוקדק ביותר גם במקורות קודש ובכל הנבואה גם במקורות של חול יפת אלוקים ליפת וישכון באי שם גם כל ה שהרב הנזיר התקרב לרב זצל אז הוא התפעל מאוד זה היה מתוך שיחה בבאזל הוא הגיע אליו לבזל ובלילה סוכחו על חוכמה יוונית והרב הנזיר אה אומר שמה שהרב אמר לו לא הסביע אותו לא הרו את נפשו כי הוא למד חוכמה יוונית ממקורותיה. הוא למד א בשפה לטינית וא את כל הפילוסופיה המקורית והרב א שלא למד את זה בלטינית וגם לא הקדיש לזה את הזמן שהקדיש לזה הרב הנזיר אז קופיה ראה את הדברים א תרגומים תמצים כאלה אחרים ציצוטים אני לא יודע א בדיוק איך וזה לא הזביע את נפשו כי הוא הרגיש שזה לא מדוקדק לפי עומק המחקר שלו למרות שנראה לי שלימים הוא הבין שהמעוף שהרב רואה את הדברים הוא הרבה יותר חשוב מהדקדוק אם כי זה היה חלקו של הרב הנזיר אז יש מחקר גם במובן הזה זה והרב זצל גם חיזק אנשי מחקר דוקטורים איך קוראים לדוקטור המפורסם >> זיידל נכון אה אז הוא חיזק גם את המחקר אפילו אבל בתנאי שהוא לא הולך למקומות הוא לא חוצר את ה-70 פנים של התורה הוא יכול לא להיות תורה רק א רוקחות וטובחות, אבל הוא לא יכול להיות א מנוגד לתורה. היום א ה סכנה בניגוד היא סכנה גדולה מאוד שצריך להיזהר. בכל זאת אנחנו דרך אגב מי שעוד היה חוקך דק הבחנה ביותר זה הרבי מלובביץ'. הוא היה איש ב נטייה של מחקר, הוא גם למד באוניברסיטה, אבל הוא גם היה בעל נטייה, מחקרית, דקה, חדה, מקבילה לאקדמים היותר מדויקים והיו עוד גדול ישראל. כן, הרבול, מרגליות היו אנשים שזה היה היכולת המיוחדת שלהם וזה מביא את אה את ה גם מפה יצאו כמה א בוגרים שלנו שיש להם יותר נטייה במחקר ומוצאים את זה באופן נאה. אבל יש כאן דרישה של הרב שכל האורות יהיו משמשים ביחד כדי ליצור את האושר הגדול של הגוונים של כל דעות היהיה של האושר של הדעה האלוקית שהיה מוטל עלינו כדי להשלים את הפער ולרפא את השבר >> [מוזיקה]