צדקת הצדיק - סעיף מ"ד - הרב יהושע שפירא

חזרנו לבירה לא מצתי את הכוס הקטנה מדרגים כן כן מי שיש לו תשוקה גדולה תאבת הגוף אל להתעצב בזה לחשוב כמה פגום הוא שיש לו תשוקה כל כך כי אדרבה הוא כלי מוכן לתוקף אהבת ותשוקת דרישת האמת כמו שחמ ההו סבא אשר הוא אליהו לדעת יש מפרשים בתוספות פרק מה חולי ושמעתי דכן הוא המת כושי טסות שם אין כאן מקומו להב אז מה ה מובת כאן הגמרא הגמרא בסוכה נו הב שמ וג עברה כמה אר תתה נקדים ניזל באורך כומר אותו אדם אמר לה אתה אישה נקדים ונלך יחד בדרך נקדים הכוונה אומר רשי נשקים בהשכמה קודם היום אמר אמר הבי לעצמו איזיל הפריש מסורה אני אלך הפריש אותם יסור שלא הם תכננו ללכת ביחד כנראה לדברים שאינם טובים אז הוא אומר אני אלך אחריהם ואני אגרום להם שלא יעברו איסור אזל בתרו תלת פרסי בגמה אז הוא הלך אחריהם שלושה פרסאות באגם הכוונה היא במרחב בשדות הפתוחים כיבו פרש מדדי כשהיו פורשים אחד מהשני רשי אומר למה פרשו שהיו משתי עיירות והגיעו לפרשת דרכים פש זה לכן וזו לכן שמינו דקאמרי אורחין רחיקא וצוין בסימה מסביר רשי דרך רחוקה היא בין שתי מקומות והי הפשי עוד ללך יחד כמו מכאן ולך אי אפשר ללכת יחד כאילו שאחד ילך עם השני ואחרי זה יקפוץ לשלו כי הדרכים מתרחקות ואילו היינו יכולים ללך בדרך אחת היה נעים צוות שלנו כומר צוותן ההליכה יחד בסימה היא נו פורים בסימה סימה הכוונה נעימה כמו בוסם נעימות אמר הבי יש אולי אפילו לא כמו בוסים יש בעברית יש שני פירושים ל שלושה פירושים למילה בימו בעברית ארמית אחד זה כמו שאמרנו בוסם בסמים בור מני בסמים השני זה שחרות חב לבסי בפורה והשלישי זה מתיקות שלבשה משהו זה להוציא אותו ממרירות למתיקות והרב זצל בדרך כלל כשהוא אומר את המילה לבשם הכוונה לשלישי שלמת וכנראה שגם כאן א זה הולך באופן הזה שה יחד הוא מתוק לנו נעים אמר הב אמן דסלי אבה לאב מצ ונפשי מדס לי מה הכוונה מי ששונא אותי בלשון סגינור אומר על עצמו אומר אסלי לאנש לאיכול להעמיד את עצמו שלא לכתה אם היה שונאי תאחד עם האישה לא היה מה יוק מניף שמ לכתו ועל עצמו היה אומר אזל תלה נפשי בבורה דדשא נישן על בריח הדלת כאדם שמחשב הוא תפס את עצמו הוא מצטער הלך חשב והצטער לאן הגעתי שאני שפל יותר מאותו בעל הבית פשוט שהוא היה בניסיון גדול ולא חטא ובכלל לא לא היה מורגש שיש כאן איזה ניסיון אפילו ואילו אצלו לא רק שהיה ניסיון אומר אם חלילה הייתי בניסיון כזה היה גם ביזיון ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם הכל נהייה בדברו אתה הו סבא תנלי כל הגדול מחברו יצרו גדול אמנו אז כן אז נחזור כי אדרבה הוא כלי מוכן לתוקף הת ותשוקת דרישת האמת הוא כמו שחמ ההוא סבא לבי ועל זה אמרו עוד רגע נראה ולעתיד לבוא צדיקים נדמה להם יצר הרע כהר ורשעים כחוט השערה ונו שקר רק שניהם אמת כי לאלו תשוקתם ותם עצומה ביותר רק נראה את הגמרא רש רבי יהודה לעתיד לבוא מביאו הקדוש ברוך הוא זה בהמשך של אותה גמרא בסוכה רש רבי יהודה לעתיד לבוא מביאו הקדוש ברוך הוא ליצר הרע שחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים צדיקים ר נדמה להם כאר גבוה ורשעים נדמה להם כחוד השרה הללו בוכין והללו בוכין צדיקים בוכין ואומרים הך יכול לכבוש הר גבוה כזה ורשעים בוכים ואומרים האך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה הלימוד פה הוא לימוד של סתרי תורה בהכרת הנפש למה זה נקרא סתרי תורה כי אם תמצאו ספרי הדרכות של מוסר פשוט א' ב של יהדות ז דברים כאלה לא לא כל כך מצויים שם כלומר במסילת ישרים ככל הנראה לא תמצאו רעיונות מעין זה למה מסילת ישרים הוא הנגלה של הדרכת הנפש אף על פי שהוא וודאי כולו מכוון לפנימיות והרמן היה מבעלי הסוד התר מופלאים אבל ההדרכה מאוד מאוד מסדרת את העולם לטוב ורע מהרע צריך להתרחק בטוב צריך להידבק ו אין ידיעות שמטשטשות את ההבחנה הברורה בין טוב לרע מאוד מאוד מחדד לאדם את דרכו ועוסק בצד הפשוט הברור והגלוי אפילו תשובה מופיעה במסילת ישרים רק כאיזה בית חולים שלבר אין מה לחפש שם במקום שבעלי תשובה עומדים כלומר בבית חולים צדיקים גמורים אינם יכולים לעבוד אין להם מה לחפש שמה מה מה מה ברי וסבך ו תשובה זה רק אומר שאם האוטו שלך התקלקל יש מוסך שיכול לתקן זה יעלה הרבה כסף זה יקח הרבה זמן שלא תוכל לנסוע עם הרכב אבל בסופו של דבר אפשר לתקן גם תשובה כזאת שגם אם מצריכה את הרמחל בהסבר מה פתאום שאפשר י לתקן בכלל היא מחדדת מאוד מה טוב ומה רע בלי טשטושים ו התשוקה לתאוות הגוף היא הרע היא הסתר פני השם יתברך ההתגברות וההתקשרות לרוחניות יהייה הטוב ובזה זה מסתיים הדיון יש משהו מאוד מאוד בריא בהסתכלות הזאת הוא בריא כי הוא עושה סדר הוא לא מטשטש הוא לא מבלבל והוא לא א מתעסק עם החלקים החשוכים הרעים המורכבים ומנסה להוציא משם איזה נקודות אור שכשאתה מוציא אותם אתה עלו לדלות יחד איתם הרבה הרבה חושך ולכן בהרבה מאוד מקומות סילת ישרים ה ספר המוסר היסודי ו צדקת הצדק זה משהו ששייך לשיעור יב ומעלה יש בזה הרבה הגיון למר ות זאת אצל חסידים לא נהגו כך גם הרב זצל בורות התשובה נתה הרבה יותר לדרך ה חסידית והדריך בעבודת השם ובוודאי בענייני תשובה על פי פנימיות באופן מופלג מאוד יש צדדים שאורות התשובה מגלה נסתרות יותר מכל ספרית תשובה שקדמו לה כולל שחסידים הכי קיצוניים אם כי זה תלוי על מה ותאוות הגוף יש אצל הרב גם כן אבל נדמה לי ש זה הרבה פחות לרב יש איזה נטייה אצילית שמימית שהופכת את הכל לטובה בהורה אבל לא יורדת לתוך התאוות עצמם אצל חסידים היה נקודה שלא ששו מלעסוק בתאוות יחסית יותר באופן החיובי באופן החיובי כלומר באופן שלילי זה כל ספר מוסר דוחה את התאוות וגמרנו אבל באופן החיובי מה של תיקון כן אבל לרדת לתוך התאוות ולעסוק בצד המתוקן שבהם שברור שיש פה סכנה עצומה אז למה החסידים רבי צדוק לא ידע שמה שהוא אומר כאן יש בו סכנה עצומה מה מה הסכנה שכשאדם קורא את הדבר הזה והוא לא בריא מספיק אז התאבות הגשמיות שלו הם לגיטימיות בעיניו יותר מגימי הם שבח בעיניו ההוא סבא קודם כל כבר היה סבא סבא זה אחד ש התאבות כבר נחלשו אצלו כי לתאוות יש גיל הם שולטות הרבה יותר בגיל צעיר והרבה פחות בגיל מבוגר כך דרכו של עולם אם הוא היה אליהו הנביא כמו שנאמר כאן בשם התוספות אז אחד שבכלל הוא מלאך ש צועקות כבר הוא רק נשמה בלי גוף יש לו אולי דמות הגוף אבל לא גוף והוא ודאי לא שייך בכלל לתאוות אז מי שאין לו שום שייכות בתאוות לימד את העניין הזה למי הוא לימד למי שהיה שרוי בצער עצום על שפלות תאוותיו ברור שהבי לפני הוא סבא סבר אם נלך בדיון שלנו כ מסילת ישרים הוא אמר תאבות גוף זה נורא ויום זה שפל שאין כדוגמתו וא איך גדול בישראל יכול להיות שפל כל כך לעומת יהודי פשוט אז הוא הוא מצטער וחושב מה קורה פה הוא כולו מאורר ותפוס נסער בשאלה איך יכול להיות שאדם פשוט לא חוטא ואני מוצא את עצמי שאם הייתי בס סיטואציה ודאי לא הייתי מגיע חס ושלום והבי הלך כדי להציל אותם מהסיטואציה הזאת הוא וודאי לא חשוד שהוא היה חלילה מגיע לשם אבל בכל זאת אם הוא היה מגיע לשם הוא היה חוטה אז הוא רואה את עצמו כשפל שב שפלים שסתם היהודי פשוט הוא לא ג למדרגתו הוא רחוק מאוד ממדרגתו כי די פשוט הולך ו בצורה פשוטה הוא לא בכלל לא אין ענה ועמידה נחתור ואצלו יש מסקנה שבוודאי היה חותא היה שם אז אזה פר נוראי שהוא למטה מטה מיהודי פשוט ובסיטואציה הזאת הסבא לימד אותו מה שלימד אבל מה יקרה עם אדם אין לו צער כמו הביה יש לו טיווה והוא יודע שהוא היה חוטא ואולי הוא אפילו גם חטא לפעמים לא צריך להיות דווקא בחטא הזה אבל דברת הגוף שלו העבירו אותו על דעתו פעם בחו ופעם בחו ו הוא שומע את ההוא סבא שהתאבד שלך זה על הכף קף ק אז מה זה סכנה עצומה אם למישהו אן את תחילת הסיפור של הבי אז ההוא סבא עלול לגרום לו נזק נוראי הפקרות שלום מלאק נפשי זה לגיטימי זה בסדר ש יש לי טיבס כאלה אז ממילא כשהם תוקפות אותי אני לא רואה בהם אויב אלא אולי אפילו אוהב הוא לכל הפחות אורח לגיטימי כי אני כבר למדתי שזה לא נורא אבל הקושיה כאן לכאורה על הגמרא ולא רק על רבי צדוק שאם נגיד ש הביה ביטו הצטער מאוד זכה לאיזה ניחום כזה של סבא אבל לכתוב את זה כך זה לכתוב סטרי תורה א ראשית נראה לי שיש הבדל בין רבי צדוק לגמרא רבי צדוק לא מביא אתה ומינה אלא הוא משייק את המסקנה הגמרא הניח את ההוה המינה כלומר כשאדם קורא את הסיפור הוא קודם כל מזה יום הבית יש פה את הבי נכון שגם כאן הבי מסופר אבל רק דרך אגב עיקר הסיפור זה על הו סבא אין ספק שהמסקנה צודקת אבל צריך להבחין שכורים את הגמרא אדם לומד את הגמרא ואני לא מדבר אפילו על למדן שיודע שאיין אפשרות להבין טוב את המסקנה בלי להבין קודם כל היטב את ההוה המינה שזה א' ב של למדנות שכל המינ בגמרא צריכה להיות מוסברת היטב ורק אחרי ש בהיר מה אומרת אהבה המינה ואיזה עולם מואר סביר מתקבל על הדעת היא מציירת אהוה המינה רק אז אני מתחיל להבין מה המסקנה חידשה זה אב של למדנות בלי זה אי אפשר ללמוד כלום אולי פקיעות וגם אז הבנה חדשה מאוד אז אם כן כל עמדן בוודאי יודע שאבה מינה כאן צריכה לימוד גדול שהב עם המינה שלו עם הצער שלו ועם ה זה שהוא היה אחוז בשרעפים מתוך שערת נפש איך קורה כדבר הזה זה חלק מהבניין ה נפש המתוקנת וגם אם בסוף יש נחמה ובייחוד עם זה אליהו הנביא אז יש מקום להגיד שנח הזאת גם שכת לזה עולם אחר הבי פה אליהו הנביא הוא שם הסקנה קצת ש בגמרא אומ כל הגדול מחברו יצרו דמנו צ אומר שכל מי שיצרו גדול מחברו זה אומר שהוא כנראה גדול אתה צודק כשהייתי בישיבה לציירים עשיתי איזה מעשה שובבות אני לא זוכר מה זה היה היה קורה לי מדי פעם כ מדי פעם זה לא היה קורב אז הרב איתן יזמן שם עלי יד פעם אומר לי זה שכתוב כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו זה לא אומר שמי שיצרו גדול הוא גדול מחברו אז אני אמרתי לו שלפי דעתי זה כן אומר את זה היה לנו ויכוח לוגי ני מוכרח להגיד שבסוף נחלשה תקיפות דעתו א טוב יכול להיות שחשבון בחשבון אתה צודק אני רציתי להגיד שאי אפשר לומר אחרת שאם כל הגדול מחברו יצור גדול ממנו לא יכול להיות שמישהו גדול ו שמישהו יצרו גדול והוא לא גם גדול מחברו כי אם יצרו גדול והוא לא גדול מחברו יוצא שכל הגדול חברו יצרו גדול ממנו לא מתקיים פשוט כומר לוגית אני טענתי שזה לא נכון המה נכון מדבריו אז אני לא לא הלכתי בדרך הזאת אבל מה שנכון מדבריו זהזה מי שמי שיצרו גדול ממנו לא אומר שהוא נכנה לו לא כל מי שנכנע ליצרו אומר שהוא גדול מחברו אומר שהוא נכנע יכול להיות שצריך של חברו יותר גדול אבל הוא לא נכנע זה חשבון אחר ע כל פנים נחזור לי נינו שאי אפשר לפי דעתי לוגית לעשות חשבון אחר עכשיו אני רוצה לדון בשאלה למה רבי צדוק מגלה לנו את הניסתר הזה למה הרמחל במסילת ישרים מתעלה מנסתרות כאלה נראה לי פשוט הסברנו למה רבי צדוק מגלה את הנסתר הזה רוצה לחזור להסבר מאוד מאוד קריטי וחשוב שאנחנו חוזרים עליו מדי פעם הוא שיר יפה אבל הוא לימוד עמוק מאוד מה שרבי נחמן אומר כל העולם כולו גשר צר מאוד והכלל והעיקר לא להתפחד כלל זה הלשון ליקוי מוהרן אז מה רבי נחמן אומר כל העולם כולו גשר צר מאוד מה מה מה נתון בזה זה ברור שיש פה איזה משל יפה והמנגינה גם כן בסדר אבל מה רבי נחמן אומר כאן רבי נחמן בא להפקיע את ההבנה הפשטנית שכל העולם כולו הוא הליכה על סף תאום אדם אומר כיוון שיש כל כך הרבה יצר הרע בעולם וכל כך הרבה מכשלות אני כל הזמן אלסף תהום זה מה שאדם אומר מה עושה אדם שהוא צף תהום מתרחק כן זה אם אתה נמצא על צף תהום פשוטה שבצד אחד יש תום בצד שני יש קרקע יציבה ור רחבה אבל אם אתה נמצא על גשר צר מאוד אתה על צף תהום אין לך לאן להתרחק כי גם הצד השני הוא עצ עסב תאום ולכן הכלל הוא לא להתפחד כלל וללכת ישר להתרחק בלחץ זה לא אחת מהאפשרויות א' אין לאן להתרחק ב' לחץ ישר הפיל אותך וזה לימוד מטורף רב יצחק הומר צריך לכת בשני הפדים הליכה על גשר צר מאוד הרבה פעמים נעשת ע מקל כזה שכולל גם את ה אבל זה תורה אחרת כאן הפשט הוא הלכת באמצע ישר ומתוך ביטחון שאתה הולך נכון אז אתה לא תיפול כי הפחד הוא המפיל הדבר הכי אתם רוצים ניסיון נורא פשוט לא יודע אם עשיתם את זה בילדותכם אני עשיתי את זה מלל הייתי הולך על ה על הסף של המדרכות במקום לכת ל מדרכה תמיד הייתי הלך לסף של למדרכה לא תמיד הרבה הרבה הייתי הולך לסף של למדרכה לפעמים הייתי מוציא את ההורים שלי מדעתם זה היה זה היה מעכב לפעמים אבל אני אהבתי את הסף של מדרכה עכשיו אם תצטרך ללכת על צף של מדרכה 100 מטר מה הסיכויים שתיפול עכשיו תרה לך שרוחב כזה הוא בגובה 100 מטר ומצדדיו יש זה גשר צר מאוד מה הסיכוי שתיפול הרבה יותר כי מה מפיל פחד הכלל והעיקר לא להתפחד כלל עכשיו מהו הגשר צר מאוד כאן צד אחד של התאוות זה לתת להם לגיטימציה כמו שאמרנו קודם לכן צריך להתרחק יש בריאות גדולה להבנה הפשוטה של מסילת ישרים תאוות זה נורא זה האסטר זה יגלגל אותך למטה זה כדור שלג זה מחמיר והולך דרכה של התמכרות זה הסלמה אחד מאפיינים של התמכרות זה הסלמה בהתחלה איטית ולאט לאט יותר מהירה כלומר אם אדם אוהב אלכוהול הוא שותה קצת אז אחרי זה הוא שותה טיפה יותר ואחרי זה עוד טיפה יותר מה שהרגיע אותו היום לא ירגיע אותו מחר אז לכן הוא מחר צריך עוד טיפה המתוק אנחנו דור מחור למתוק יש הרבה התמכרויות ההתמכרות הכי לגיטימית ושי הורגת לא פחות מאלכוהול ושמים בסך ה הכל זה סוכר היום אדם צורך פי 50 או 150 אני לא זוכר סוכר ממה שהסבא שלי צרח והכל מתמלא יותר ויותר מסוכר והסוכר שהיה צריך לפני איקס שנים הוא היום לא זה לא טעים כי אם אני צריך סוכר אז מחר אני צריך טיפה יותר כדי להרגיש את ה חידושו אז תאוות זה דבר מסוכן מאוד הם הורגות במובן הכי פשוט וגם במובן הכי עמוק של המילה אלא שתאוות יש ם לצד שני אם אדם הוא גדול מחברו ולכן יצרו גדול ממנו אחרי שאנחנו יודעים שזה הכלל המי הפנימי של הנפש שכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו ואדם לא יודע את זה אז הוא פוגש את התווה שלו כמו שהיה לביה הוא פוגש את גול התיבה שלו ומה קורה עכשיו הוא רוצה להילחם בזה ובעצם במה הוא נלחם בגדלות של עצמו יש לו סיכוי לנצח שום סיכוי בטוב של עצמו מה בטוב של עצמו בגדות של עצמו בגדלות של עצמו הגדלות הזאת היא גם טובה וגם רעה תלוי איך משתמשים בה הרי זה בדיוק האמירה כל הגדול מחברו יצור גדול ממנו זה אומר שהגדלת היא גדלות לשני הצדדים אתה לא יכול להיות גדול בטוב בלי גדול ברע יחד עם זה כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו אז אם אתה גדול יש לך גם ג אז אם הוא רואה שיש לו יצר הרע גדול ולא נחל לו בזה אז הוא נלחם במה הוא נלחם בעצם בגללן של עצמו א' זה גורם נזק ב בלתי אפשרי לנצח כלומר זה מידה קריטי אי אפשר לדלג עליו זה מידה קריטי בעיקר למי לגדולים האמת היא שקטנים לא צריכים את המידע הזה מה אכפת לקטנים שכל הגדול מחברו צרור גדול ממנו זה לא רלוונטי לגביהם אצלהם זה לא אמור כי הם קטנים זה מדה קריטי לגדולים יחסי נכון נכון נכון נכון ל אדם כל מה שאמרתי הוא נכון יחסי אבל הוא נכון אז עכשיו ה הגדולים זה מידה קריטי כי אם הם לא ידעו אותו הם יעשו טעויות והטעויות האלה יגרמו להם בדיוק את ההפך ממה שהם התכוונו כי הם ילחמו נגד הגדלות של עצמם הם גם יהיו בצער עצום וגם לא יצליחו כי אי אפשר להצליח במשימה שכזאת ואז כשהם לא הצליחו מה יקרה זה יקרב אותם אל נפילה או ירחיק אותם מנפילה קרב אותם זה הצד השני של התאום העולם הוא גשר צר מאוד לכן אם אדם רוצה ללכת על הגשר צר מאוד נכון לפי דעתי הוא צריך ללכת עם סילת ישרים מצד אחד וצדקת הצדק מצד אחר ואז הוא גם בריא וגם מבין את מעמקי הנפש הרבה מאוד אנשים שמעמיקים מבינים את מעמקי הנפש הם לא בריאים והרבה אנשים בריאים לא מבינים את מעמקי הנפש ו הם או קטנים או נופלים והדרך הנכונה זה להחזיק מצילת ישר מצד אחד צדקת הצדק מצד שני כמובן שניהם זה אב טיפוס שם משפחה לא שם פרטי גם ידיעת הטוב והרע והפער האחד והפשוט והברור ביניהם וגם הידיעה שזה הרבה יותר מורכב ועמוק והרע הולך יחד עם הטוב בגדלותו אבל זהו מצד שני זאת אומרת אם בן אדם מרגיש שואה לה עכשיו תאבה מסוימת חדשה כן אז יכול להיות שהבן אדם ירד חשבון שהרב עשה שכן א' התשובה המתמטית הלוגית היא כן כי קודם הוא היה גדול קודם צרו היה גדול ממה שהוא עכשיו אז לאוגי אתה לא יכול להרכיב את הפזל אחרת אבל האם מה שאמרת יכול להיות שאדם יהיה לו פחות יצר הרמבם אומר שאדם חולה אין לו יצר הוא מאבד את התאבון תראה לאדם חולה משתעל חלוש עוגת קצפת נפלאה שהוא מאוד אוהב אין לו שום חשק הוא רואה את זה הוא מקי אז יש חולי אבל בבריאות המהלך בחיים הוא שה תאוות משתנות אבל לא דווקא מתקנות אומרים שהקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם ו שאדם בא לעולם הוא עובר כינה תאווה כבוד יוצא מן העולם שכינה זה בילדות תאווה זה נהרות פגרות וכבוד זה בזקנה אתם עוד לא מבינים בזה כלום חכו חכו זה הסדר האם מי שהיה לו תאווה גדולה נערותו יש לו רצון גדול לכבוד בזקנותו זה שאלה מעניינת יכול להיות שבצד אחד הוא נחלש צד שני הוא לא היה גדול אף פעם יכול להיות צרכים כ אתת תמיד אפשר כלו יש אפשרות לתקן את התאווה ובעצם זה למנוע את ה מלחמה איתה בי שהו לא כמו לעקור את התאוה שבכלל לא תהיה לא לעקור להחליט לבוד תיקון להצליח אלו את הכוחות למקום אחר כן זה לא אומר שהם לא עלולים עדיין לחזור חזרה אבל זה ודי עיקר הכוונה כאן עכשיו את נוגע לשאלה שהיינו צריכים להגיע לי בדיוק והיא אז מה עושים עם זה מה עושים עם הידיעה שאם יש לו תשוקה גדולה לבות הגוף אז הוא לא חושב כמה הוא פגום אז מה עושים עם זה אז על זה בא רבי צדוק לענות כל הסעיף פה זה אחרי שהידיעה הזאת נצרכת כי אם אדם יש בו צד גדלות וממילא יש בו צעד תאווה והוא לא יודע את זה והוא מתעצב אז העצבות היא בדיוק מה שהולך להפיל אותו אנחנו 30 יום קודם החג שכל המלחמה כשאדם שר הצילנו מקליפת המן אמלק וזכנו לקבל קדושת פורים באמת מה זה קליפת המן אמלק שהתכוונו להגיד כאן זה עצבות איזה עצבות שאולי הקדוש ברוך הוא לא רוצה בי בגלל שאני כל כך שפל עם כאלה תאוות זה קליפת המן עמלק מאיפה אנחנו לומדים את זה שהיו ברפידים כתוב שרפו ידיהם מן התורה ואמרו היש השם בקרבנו עם עין ויבוא עמלק אמלק מגיע כשיש סופק האם השם בקרבי אז העצבות שאולי בגלל שאני כל כך שפל אין השם בקרבי זה קליפת המן עמלק זה היה קליפה של פורים למה נהנו ישראל מסעודתו של אותו רשע בל שם אמרו כבר עברו 70 שנה ואנחנו לא נגאלנו אז אין השם מקרבנו זהו המצב אבוד הקדוש ברוך הוא יותר לא הגע אותנו וסעודת של אותו רשע יש כלים מכלים שונים זה כלי המקדש מפני של חשבונו שהוא אכה החשבון של דניאל נגמרו 70 שנה זה הוסף כל החשבונות אין יותר חשבון ה70 שנה הסתיימו מה שהקדוש ברוך הוא בכוונה תחילה יצר בלבול כזה שכל החשבונות של 70 שנה טושטשו ואפילו דניאל יאבד את החשבון כדי ליצור את ה עצבות הזאת עצבות כלל ישראלית שכבר עבר יר קלה קיץ ואנחנו לא נשנו שאיין יותר סיכוי וכשאין יותר סיכוי והעצבות של ישראל סופק אם יש השם בקרבנו עם עין עולה על גדותיה אז בא הנחש ומקיש ואז יש לידה חדשה לגמרי אז נולדת תורה שבעל פה מה זה תורה שבעל פה זה תוקף יש השם בקרבנו על זה נו היום ברכה מפורשת עעל זה שתורה שבעל פה זה יש השם מקרבנו מה הברכה וחיי עולם נתה בתוכנו אומר אומרים האחרונים זה תורה שבעל פה שנתן לנו תורת אמת זה תורה שבכתב וחיי עולם נתן בתוכינו זה תורה שבעל פה וחי עולם נתה בתוכנו זה שיש השם בקרבנו וזה בדיוק מה שנולד בפורים אז קליפת המן עמלק זה קליפת העצבות שאולי אין השם בקרבנו וזה בדיוק היייתה הסכנה של הבי שהב מצטער אם יש לי תאווה כזאת אז אולי הנשם בקרבי זה הצער שלו כי מה אכפת לו שיש לו תאווה כזאת הרי הוא לא ילך לעולם עם אף אישה באגם אז מה אכפת לך לא אם יש בי גסות כזאת אז כנראה שהקדוש ברוך הוא לא שורה בקרבי אני לא מואר אני אני עטו זה הייתה עצרות ולכן נחמו ההוא סבא הציל אותו מקליפת המן אמלק ועכשיו אחרי שאתה מגלה שבאמת זה לא מלמד על כך שאיין השם מכיר בך אלא על זה שאתה גדול ומי שגדול התמודדויות גדולות ככ הרב זצל ניחם את כל הדור הזה איך הרב זצל מנחם את כל הדור שלמה באה הכפירה ולמה באה כל הגשמיות ולמה באה כל החוצפה נגד הרוחניות בגלל הגדלות לא זה הוא סבא של הדור הזה זה ספר אורות ככה הומר לכם את הדור שהכל בגלל הגדלות אז הדבר ראשון סומרה שיש פה זה שכשאתה יודע את הגדלות אז אתה לא צריך ליפול בעצבות אין לך סיבה כי המ שבה אולי אין השם בקרבי היא לא נכונה הדבר השני זה שאם אתה יודע שזה בגלל הגדלות אז עכשיו אין פחד ולא רק שאין פחד אלא יש אומץ גדול לעוף קדימה כיוון שאם הידיעה הזאת שבאמת יש בי כוחות עצומים והתאוות שלי מעידות על זה שיש בי כוחות העצומים זה יכול לרתום זה אומר כי אדרבה זה עיקר ה עניין פה הוא כלי מוכן לתוקף אהבת ותשוקת דרישת האמת וזה מה שהוא אומר של הצדיקים נראה כע מה הכוונ מה מה הכוונה במשפט כ מכ זה שיש בו תשוקה כזאת גדולה תאווה כזאת גדולה התשוקה והתאווה הזאתת הם יכולים להיות המנוע שלו הם עצמם הם עצמם המנוע לאמת לא הם רק מעידים עעל זה לא לא לא לא לא הוא כלי התשוקה והתאוה זה אש אם אתה שורף איתה היא שורפת אם אתה מבשל איתה היא מבשלת אז בעצם התורה פה זה לא להילחם נגד כי זה בלתי אפשרי אלא להשתמש עם כן לא להילחם נגד לא ו מה לא להשתמש מה זה אומר בחית התמד שאדם שמגלה שיש בו בואו בואו ניקח תופעה מהיום שמראה את זה הכי חריף אנשים שהיו שקוים בתאוות רבות בתור חילוניים וחוזרים בתשובה רוצים לחזור לאן לאיזה מגזר לברסלב למה אש בת כי אש בוערת האש שלי מה זה האש שלי זה לא רק האש של רבי נחמן זה האש שלי למה כל כך הרבה אנשים נדלקו מהסמל הזה האש שלי זה גם בגלל רבי נחמן אבל גם בגלל שיש מי מיה שלוקח את האש שלי והוא מדליק אותה על השם יתברך אז אם אתה לוקח את אותה אש ובוער איתה על השם יתברך אז אתה דבוק מאוד שלא תהיה לך אש אין אפשרות כזאת נולדת עם אש גדולה יש שיר של הרב סבג שהו מה יותר חריפים בעניין הזה ד מכירים אני לא יודע את המילים בדיוק אתם תתקנו אותי אבל זה אשראי שנולדתי לכיתה הטיפולית הוא לחבורה שלו קוראה הכיתה הטיפולית הוא אומר אין כמ הכיתה הטיפולית זה ה א זה אנחנו לא adhd אנחנו hhh וזה אש אש אז האש הזאת היא אש של תוקף אהבת ותשוקת דרישת האמת זה כאן אש אחרת קצת מהאש שמציע רבי נחמן חיות הנוהמות ביער לל שלמים ובאמת חיות הנוהמות בות שלמים זה אש יותר קלה מהאש הזאת לכוון את זה כמו לייזר כך אהבת תשוקת האמת זה צריך א עידון הרבה יותר עמוק עם כל האש מה אפשר לעשות עם זה במיסה מה מה אפשר לעשות עם זה במיסה תלוי אם אתה הולך לברסלב זה להתבודד לילות שלמים זעקות טטה ואם אתה הולך לרב צדוק זה להיות אש בוערת לדרוש את האמת שזה הדבקות האלוקית וזה דרישה שהיא לא רק זה הקה אלא גם קים ש השכלה עמוקה ורב צדוק היה מסקל עצום אתה רואה כאן מכל דבר כל התורה כולה לפניו כל החשבונות נו ראינו בעצמנו רק תחילת הגמרא בברכות חוץ ממה שה גאון שאין כדוגמתו בנגלה כל הלמדנות שאין כדוגמתה בלימוד פנימיות מהגרות האלה אתה לא היית בשיעורים האלה אבל ראינו כאן הרב זה כל ההתחלה פה איך לוקחים את זה תאבות שלגור באמת הכוח של התאבות הגופניות לעבור ל לא זה לא שאתה הולך לתאוות הגופניות לוקח אותם זה אתה הולך לקדושה ובורח שם ואז את הכלי מוכן לאהבת האמת את הצ ה מה זה לש את הצ הר זה סעיף אחר או פה זה מתבאר כ לשחוט את ה ניסיון שלו לקחת אותי לחטא ולקחת אותו לשחוט את הכיול שלומ יש דוגמה ש שחטו את היצר הרע איפה תיד לבוא בתחלה שזהו אחר כך לא אנחנו פה שכבר הוא לא מאיים עליהם שלעתיד לבוא אין יצר הרע זה לא מאיים בכלל אז אתה יכול לדון מה הוא היום לדון מהוא זה מסוכן אתה רק מתחיל לדון הוא דג אותך פעם הייתי בברסלב אז אז אחד אמר לי לא חשוב שהוא אחד אמר לי שזה פלוני כל הזמן מדבר על שמירת העיניים הוא כל הזמן עושה על זה רעש עניינים אומר צריך לבחון ככה אמר לי יהודי הדין הוא צריך לבחון אם זה לא הדרך של היצר הרע להפיל אותו כל הזמן לדבר על זה א כל הזמן מה הוא עסוק ממה העיניים צריכות להישמר ופעם היה לי ויכוח עם אחד מהרבנים ה לייטים אפילו זה נמצא ברשת כוח מתוקשר היה שהוא טען למה אתם כל הזמן עוסקים בעניינים שאינם טובים אז היה ויכוח פינגפונג הפינג פונג סתיים שאמרתי לו תבדוק בספר שלך כמה פעמים דברים שאינם כתובים שאינם טובים כתובים כשאתה לא מדבר על זה זה ספר שעוסק בעניינים אחרים גד כמה פעמים זה מוזכר וכשאני כתבתי על זה הששים ממצולות תזכור תבדוק כמה פעמים זה מוזכר הוא אומר אני כתבתי את הספר הזה וזה לא מוזכר שם כמעט על על מה אני מדבר בשים מצולות לא לא מוזכר בספר אפילו פעם אחת רק בהערה והכנסתי את זה להערה בכושי רב כי לא רציתי שלא יבינו על מה אני מדבר אז כתבתי בהרה על מה אני מדבר אבל כל הספר הוא בלי זה רק שיש פעם אחת מרב צדוק פעם אחת מרב שינשטיין שהם כותבים בפירוש לחתות נורים מפורשות אז אני לא צנזר י את רבותינו חס ושלום אבל אני לא כתבתי פעם אחת חוץ מבער בהתחלה שידעו עלמה אני מתכוון וגם זה היה מאמץ כבד בשבילי כך אמרתי לו אמרתי לו תעבור על הספר שלי שמדבר על זה כאלו מה אתה אומר שאני עוסק בזה אז תעבור על הספר שלי שמדבר בזה ותראה אם אני מדבר עלזה אז נסתתמו את העונתי ו הדיון נזכר ובאמת הוא כאילו לא מדבר על זה אבל ובאמת צריך א צריך זהירות פה יש היה לי סיפור יפה אבל כל מוחר תזכירו לי מחר אולי תחיל מסיפור שהיה לי באלת בסוף השיעור ברבי מאיר בעל הנס ברוך אתה אדוני אלוהינו לך עולם בור נפשות ות