פנימיות לפני הכל - יש לך כנפי רוח - הרב יהושע שפירא

כמה טובה מונים בידיים מפני שפלות הדעה שבאנשים אשר רוח השם ראוי לדפוק בלבם והם אוחזים בקטנות ואינם מאמינים בעצמם בגדולת נשמתם לא הסביבה ולא המעשים בפרטיות הם היסודות שעליהם האושר הנשמתי בנוי באוצרה הפנימי כי עם גודל הנפש כן זה המשפט שלו תודה רבה זה המשפט של דיברנו לא המעשים כם גודל הנפש וכאן הבאנו את המחלוקת עם הרבי שסובר שהעיקר זה המעשים בסוף לא גודל הנפש כן הקדושה והטהרה הפנימית אומץ הרצון ועוז המחשבה בה הסביבה והמעשים נכנאים הם מפני העוצמה הרוחנית כשהיא מתרוממת. שזה ודאי מוסכם גם על הרבי. כלומר במידה מסוימת גם בחסידות וגם בחבד היו מסכימים עם כל זה אבל במגבלות. טוב כבר עסקנו בזה. על כן עוסקים עם הצדיקים הגדולים בעיקר הדבר בגודל הפנימי כמובן מדקדקים ובמעשים ומשתדלים בטהרת הסביבה אבל כל זה בא מתוך הגורם הפנימי של ההורה העליונה הזורמת בנשמה בכל עוד סגולתה דווקא מתוך בתוך הצינור היותר גדול ושתף ולא ישפילו את עצמם להיות דבוקים תמיד בתוך הקטנות של הדקדוקים הפרטיים שהן להם סוף המלאים את הרוח העולה למעלה [מוזיקה] ובכלל לא העולם המוחשי בדיוקי פעוליו פע פעליו תופס המקום היותר גדול נשמת החיים הנצחית המופיעה באור גדולה בנשמות העליונות. כי אם העוד נסגב של תפארת חי העולמים שבתוכו הכל כלול. כל הטוב הרעיוני, המוסרי והמעשי. התפשטות השלמות על המעשים כולם מאליה היא בא בעת אשר הרצון הגדול הטוב האלוקי ברוב תהורו פועל בכל תוקפו ומכל מקום פונים עם הצדיקים לפעמים מרוב גודלם ומסתכלים על כל מעשיהם בפרטי פרטיות אחרי שכבר שבעו זיב הדנים מעונג העליון והרוח מלא כוח חודד והתאמץ. החשק של הטוב התואר מלא אור חיים. חי בלב פנימה. אם היו שאלים אותי הייתי שם פה נקודה פסיק. נקודה פסיק זה סימון שהוא באמצע בין פסיק לנקודה. כלומר הוא וגם במידה מסוימת הוא קרוב משפחה של הנקודותיים יש פה כמה וכמה פרטים של צד אחד במשפט אחרי שכבר סברו זיו הדנים מהעונג העליון פרט אחד והרוח מלא כוח התעודד והתאמץ פרט שני החשק של הטוב והתואר מלא אור חיים חי עליו פנימה פרט שלישי ועכשיו מגיעה צלע השנייה של המשפט בא אחרי כל זה חשבון הנפש בגדולה ותפארת לפרטים ופריטי פרטים זה החלק הראשון החלק השני של הצלע הזאת בא גם הדכדוך הנפשי והגופני כיר זרם שתף ורעה מנורה פחד וגודל תקווה וביטחון ושאיפה תיקון לכל פגם שוב הייתי פה שם נקודה פסיק או אפילו נקודה תשובה העליונה הכוללת כל התשובות כולם זה מופיע באיזה מקום אחר מה אם זה מופיע בארות הקודש גדוש ג [מוזיקה] איזה עמוד קכג זה קכג זה העמוד זה יש פה המשך שאצלנו לא מופיע כי סעיף אחר אבל א אולי כבר נקרא אותו כשמוצאים הצדיקים צריך לזכור את ההבחנה הזאת שאנחנו מדברים על מדרגתם של צדיקים אם כי אולי יש לנו גם מה ללמוד לעצמנו מכאן, אבל זה לא מדבר עלינו בפשטות. כשמוצאים הצדיקים פגמים במעשיהם, אפילו כשהם רואים שאי אפשר לתקנם, אינם נופלים ממדרגתם העליונה בשביל זה, כי הם יודעים שהסיבה שלדר היכולת לתקן כל חיסרון ומפני שעדיין לא זרך. האורך של הנשמה שהיא הנשמה הכוח האמיתי של החיים על כל הענפים של סעיפי החיים על כן הם משתדלים לעלות למעלות עליונות יותר בהשגה ובמהבהירות הרוח כדי שתתחזק הנשמה ביותר ותג תגלה עליהם את הופעתה ובטוחים הם שבגודל ההופעה הנשמתית יגדל כל כך כוכב עד שיהיו יכולים לתקן את כל המאהו הרוחניים והמעשיים הקרובים והרחוקים בין מה שבן אדם למקום ובין מה שבין אדם לחברו שאינם מוצאים בהם כל הבדל עצמי בין שני סוגי המצוות האלה טוב אז שהוא ההדרכה הזאת בפועל כן יכולה להתאים גם התפיסה החבדית ובמידה מרובה התפיסה החבדית אומרת את זה אפילו יותר חד ממרן הרב זצל מפני שהיא טוענת שבלי הלימוד בפנימיות שנועד להגדיל את הנשמה מה לא יבוא התיקון האמיתי של עולם המעשים חלק מהטענה שלהם מחלוקת עם אחרים שחרדים לדבר השם הוא שהניסיון לתקן את המעשים והם התמסרות לפרטים שלהם אה זה זה מה שמביא לירידה הגדולה ובסוף זה מוריד ולא מעלה רק כלומר שבמקומות שהיו חסידים כל השערה של הכפירה הייתה הרבה יותר נמוכה. [מוזיקה] באמת הפנימיות שומרה שהשרה לא תוכל לפגוע או לא תוכל לפגוע בכלל, אבל לא תוכל לפגוע באותה מידה כמו הפגיעה שהייתה במקום שהפנימיות לא העירה. וזה נוגע בדיוק לסוגיה הזאת. כלומר שכשרואים שיש בעיות בתיקון המעשים הפרטיים אז יש נטייה להתגייס לדקדוק הפרטים ולשים את כל מעיינותינו ב בחינה והתאמצות בקשר לתיקון הפרטים ופרטי הפרטים בעלי הפנימיות וכאן הרב נוטה מאוד לדרכם אם כי שיש כאן דברים ייחודיים קצת עמדנו להם פעם שעברה יש פה הרבה מה להעריך יש פה המון א דקדוקים שיש לדקדק אבל בכללות ה נטייה של הרב היא שכשאדם מוצא שצריך לעשות דקדוקים פרטיים אז אז סימן שהאור הפנימי נחסר, שהוא לא ממלא את תפקידו. המעיינות לא נובעים וממילא הנערות מתייבשים בכל מיני פינות וצדדים. והפתרון האמיתי הוא לא לנסות להביא עוד קצת מים ממרכז הנהר לסעיפים שהתייבשו, אלא פשוט להנביע את המעיינות באופן כזה שהכל ירוה. ממים חיים וחלק גדול מההתגייסות לפרטים זה הפחד שיש לנו מלגדל את הנשמה והפחד הזה עוד בא בטענה איך אני יכול להיות פנוי מלגדל את הנשמה פנוי לגדל את הנשמה כשעדיין לא סיימתי לתקן את המעשים הרי תיקון המעשים הוא תנאי קודם להגדלת הנשמה ובאמת היו דורות שהתנאי הזה היה בעל משקל הרבה יותר גדול ואין נביא אלא מי שהוא ממלא הרבה תנאים קודם ואין עולים למדרגה עליונה אלא מי שמילה הרבה משימות שצריכות לבוא לפני כן המסילה תשארים במידה מרובה בנו זה אתה לא יכול לעסוק בנקיות לפני שעסקת בזהירות וזריזות בוודאי לא יכול לעסוק כל המדרגות של החסידות והקדושה לפני שסיימת את המדרגות של הצדקות שהם זהירות זריזות נקיות זה לא שייך בכלל במסילה כל מדרגה קודמת בהכרח נעסוק בזה היום יום בעזרת השם בערב כל מדרגה קודמת ברכך למדרגה הבאה זה מסילה אתה לא יכול לעשות קודם את ה קילומטר ה-13 ואחרי זה ה-12 במסילה אין דבר כזה המטבע הלשון של מסילה הוא שהדרך היא בהכרח לפי הסדר שאנחנו יודעים ואי אפשר לסוע בדרך ולהקדים את המאוחר אין אפשרות כזאת אבל הרב זצל כאן לא נוטה לדרך של המסילת ישרים ובכלל למרות האמת הגדולה והעצומה שנביא לי שכולם מסכימים על האמירה של הרמחל במסילה עדיין רוב חכמי ישראל בפועל לא הדריכו באופן הזה ובוודאי די בוודאי לא בדורות שלנו יש שם רות התשובה הרב אומר שעיקר הכפירה בדורות שלנו קשורה לסוגיה הזאת אומר הרב ש מה קרה שפתאום הכל התנפץ זה בפרק ד' סעיף י בורות התשובה החוצפה דעקוותא דמשיכה באה מפני שהעולם מוכשר כבר עד כדי לטבוע את ההבנה איך כל הפרטים הם מקושרים עם הכלל. ואין פרט בלתי מקושר עם הגודל הכללי יכול להניח את הדעת. כלומר, לעסוק רק בפרטים ולנסות להיות מושלם שם ועל הבסיס הזה לבנות עניינים כלליים עליונים. זה כבר לא עובד. אין שום אפשרות כזאת. אנחנו מוכרחים להניח את הכלליות ואת האור הגדול של הנשמה גם את הכלליות של הנשמה לעומת הפרטים המעשיים אם כי יש פה א עוד הקשרים אבל ההקשר של תיקון מעשי מידותי מסוים צריך לינוק מהדבקות בטוב העליון האלוקי שלמעלה מכל גדר ורק מתוך הדבקות ההיא יכול לבוא היום תיקון גם לפרטים למרות שלהם לאיזה זמן אדם יכול לשכוע בפרטים או איזה חברות יכולות לשכוח בפרטים לתקופות מסוימות כאילו אין כללים אבל כדור זה כבר לא יכול לעבוד העולם הוכשר לטבוע את ההבנה איך כל הפרטים מקושרים עם הכלל ואין פרט בלתי מקושר עם הגודל הכללי יכול להניח את הדעת ואם היה העולם עוסק בהורה של תורה זה הורה של תורה, זה הנשמה, זה הפנימיות, זה הגודל. במידה זו שתתגדל לנשמה הרוחנית עד כדי הקישור הראוי של הפרטים עם הכללים הרוחניים, הייתה התשובה ותיקון העולם הבא איתה ועל ידה מופיעה ויצא הפועל. אבל כיוון שהתרשלות גרמה שאור תורה פנימית הטעון רוממות וקדושה עצמית וכאן הרב אומר יש לי יש טיינה מה הטענה בלי קדושה עצמית בלי רוממות קדושה עצמית זה קשור למה שהרב כאן קרא סביבה כמו שאדם יהיה ב מעטפת של טהרה מעטפת של קדושה ולא יהיה אתמול שמעתי שלשום שלשום וערב שמעתי שהרב זצל שלצערנו לא נשתייר מבית הדין הרב זצל היה יושב בבית הדין היה הרב הראשיה יושב בבית הדין וכל ה דיונים שם לא נשת לא עצ פרוטוקולים א מי יודע כמה אוצרות של חידושים אם היה לנו את א הדינים דיני התורה של הרצל כמה אוצרות מופלאים היה לנו ו לא לא נותר מהם דבר א אחרי זה לאט לאט נעשו דברים יותר מסודרים היום פדרים אתם יודעים מה זה פדרים פדרים זה פסקי כ דין רבנים אז בלשון המקצ נקרא פדרים פדרים זה דבר ש נלמד הרבה מאוד בכל דיינות ודאי א עוסק בזה אי אפשר ללמוד דיינות היום בלי לעסק בפדיאים כדי לראות איך הדברים מגיעים להלכה למעשה ו היום זה חלק מהסדר אבי מורי בצעירותו היה מקליד אז הן מדפיס במכונת כתיבה במהירות גבוהה ובדיוק רב והוא היה בצירותו ספרדני היה הסופר של רב אליושיב זצן היה יושב בבית הדין אצל הרב אליושיב בית הדין העליון היה יושב והוא היה הדיונים והוא היה מקליד את כל את כל הפסקי דין חלק מהפדרים זה אבא שלי הקליד אז כמה חסרים לנו הפסקי דין האלה ושמעתי אנחנו כאן בטעון רוממות וקדושה עצמית שהרב זצל היה מסיים לשבת בבית הדין הוא היה הולך למקווה ואחרי זה ללמוד למה כי כל הנושאים של הדיונים בבית הדין היו מורידים את האור של הנשמה. הוא היה צריך להיטהר מהשיפלות של העיסוקים שלהם נכנסת התורה בבית הדין. ועם כל המעלה של הוראת הורה של תורה גם במציאויות השפלות ויש בזה אפילו מעלה עליונה ביותר. פר זה צד הקדיש עצמו לעניין הזה. בכל זאת יש מדרגות ואדם יכול להיות שהוא עוסק בטומא וזה מצווה חשובה מאוד לטהר את הטומא ואחר כך הוא צריך לטבול במקווה. הרב זצל היה טובל במקווה בין הבית דין לבין הלימוד. למה? כי אי אפשר שעות תורה פנימית יהיה בלי רוממות וקדושה עצמית. מה שגרם למנהג שחסידים טובלים כל בוקר מה שאלה שעוסקים פחות בפנימיות לא נוגעים בזה כי העיסוק בפנימיות טעון יותר קדושה ורומממות וטהרה ולכן כשאדם מרגיש שיש לו חסרונות בפרטים המעשים אז כאילו התנאי בכלל לא מתקיים וחלק מה מהמנה מנהג של המקווה הוא שהטהרה היא מסירה את כל המונאים כדי שהרוממות העצמית של הנשמה תוכל שוב להעיר מין שנוהג בזה שרב אשר חלקו על כל פנים בשבת קודש גם העולם הליטאי א רבים ממנו טובלים לכבוד שבת קודש למה? כי כשמגיעים לשבת עם כל מעלת ששת ימי המעשה מדרגה אחרת זה אור תורה פנימית אז אם כן אומר כיוון שההתרשלות גרמה שאור תורה פנימית הטעון רוממות וקדושה עצמית לא הופיע בעולם כראוי באה התביעה של סידור חיים כאלה שהפרטים יהיו מובנים במובן הכלל בזמן כזה שמה הזמן של גילוי האור וסדילת הדרך להבדה זו עדיין לא בא ומזה זה באה הריסה הנוראה. זה נוגע גם לעניין שאיפה שהיו לומדים פנימיות ואור תורת החסידות הגיעה אז באמת העריסה הייתה פחות. ואנו מוכרחים להשתמש בתקרופה עליונה שהיא הוספת כוח בכישון הרוחני. גם אם עוד לא השלמנו את הרוממות והקדושה העצמית של הפרטים ופרטי הפרטים. כי אי אפשר לתקן את כל הפרטים בלי הפנימיות. זה צבת מצוות עשויה. הפרטים הם תנאי לרוממות. זה נכון אבל גם הרוממות היא תנאי לפרטים וגם זה נכון. לא פחות נכון. אפילו יותר נכון. אז איך אה כתוב שאסור ללמד את תלמיד שאינו אגון. סליחה. כתוב ש מי שלומד תורה שלא לשמע נוח לו שלא נברא ומצד שני כתוב שלא ילמד אדם תורה שלא לשמע שמתוך שלא לשמע יבוא לשמע אז אתה זאת מתרצים שזה לא אותו שלא לשמע כידוע אבל הרמבם אומר שזה אותו שלא לשמע מעניין שהאדמור הזקן בשולחן ערוך הרב בשוט בשוט האדמור הזקן הוא אומר את זה ברמבם ולא היה לו תשובות הרמב"ם תשובות הרמב"ם הרמב"ם כותב את זה בפירוש שזה אותו שלא לשמע לא נוח לו להגיד שזה שני לא לשמע גם האור זרוע כך אומר חרים שלא נוח להגיד שלא נשמע פה זה לא נשמע אחר משם כתירוץ התוסות הוא אומר זה אותו שלא נשמע ובאמת נוח לו שלא נברא ואף על פי כן ילמד. למה? כי אם לא ילמד אז הנוח שלו נברא רק יתגבר. ילמד והמאור שבא למרות שלא ראוי ללמוד כך תורה אבל תלמד וזה יתקן. נכון שגם תורה פנימית לא נכון ללמוד בלי תיקון כל הפרטים קודם אבל כיוון שתיקון כל הפרטים תלוי בתורה הפנימית אז מי שלומד פנימיות בלי לתקן את כל הפרטים קודם נוח לו שלא נברא ואף על פי כן לעולם ומד אדם פנימיות בלי שתיקן את כל הפרטים קודם שמתוך כך יתקן את הפרטים ונכון שיש פה איזה מרוצה בין שני צדדים אנחנו צריכים את זה בשביל זה ואת זה בשביל זה ועדיין לא הגענו למטרה אז צריך לחוז בזה וגם בזה האחיזה בפרטים היא פשט זה כל ישראל יודעים לא צריך לחזק את זה לא צריך ללמד את זה אבל האחיזה בגדלות הנשמה את זה צריך ללמד באמת בדור שלנו כבר קצת התהפכו עניינים בכמה וכמה מקומות ונראה כאילו שלגדל את הנשמה זה העיקר והפרטים הם שונים. זה מה שהזהיר העליתיות מאוד ממה שעלול לגרום ה התפיסה החסידית עלולה לגרום ובאמת גם גרמה והיו שוליים כאלה. לכן הצמח צדק אמר שהטענות של העולם הלית היוי צודקות אז איך מתנהלים? בחוז בזה וגם מזהלת לחדך. צריך לדעת גם שתיקון המעשים הפרטיים ורומממות וקדושה עצמית וטהרת הסביבה וכולי הם תנאי בשביל שהפנימיות תתפתח באופן נכון. תנאי גמור. ומיתך צריך גם לדעת שאי אפשר להרים ולתקן את כל הפרטים בלי שמירים את אור הנשמה. ושניהם אמת. אז לכן צריך את שני הצדדים כאחד ואי אפשר ממש לגמרי להקדים אחד לפני שני וגם אם היו דורות שהיה התנאי הראשון של הקדמת הפרטים יותר בולט יותר חריף אבל בדורות שלנו אדרבה החלק השני הוא תנאי יותר חריף ובאמת אה אולי נספר מזה שני מעשים עוד פעם אה לא י מעשה אחד בימית אחד מראשי המחאה כנגד הגרוש והחורבן של ימית היה יהודים אחד המושבים בחבל ימית לא גרוש כתיב ימית ששכחתי את שמו אה אני אנטישמי לא חשוב הוא היה מרשע מאבק מושבים שמה יהודי חילוני לגמרי ו הרבנים מישיבת מרכז הרב אברחים וכולי היו באים לתת שם המון שיעורים וחיזוק בימית וחבד ימית לפני החורבן ואחד מהסכנים שעסקו בעניין הזה היה קשור מאוד לאותו יהודי שבא משפחה חילונית היה חילוני בחבל ימית ואצלו בבית היה חוג למדו בו אורות שנים אולי שנתיים שלוש וחבר'המשב הגיעו והוא אצלו בבית ואחרי זה נפרדו דרכיה יום אחד הולך אותו כאן ממרכז ברחוב בהסדרות חשב ופתאום הוא רואה מולו יהודי עם קפלוץ' וחליפה ו והפנים נראות לא מוכרות אז הוא אז הוא מסתכל אז השני ש שהשתנה מראה הוא זה היה מיד אז הוא רואה שמתקשר אז הוא מציג את עצמו שהוא אותו איש החילוני מ ימית אז הוא נדם אז הדבר הראשון שהוא אומר לו האיש מימית לעסקה אומר לו אתם רימיתם אותי אתם רימיתם אותי אומר אתם לימדתם אותי אורות אורות אורות אורות הייתי מלא באורות ואף פעם לא אמרתם לי שצריך לקיים מצוות בפועל. אחרי הגירוש הסתברתי פה, תפס אותי איזה שסניק, רצה שאני אשלים מניין היה מנחה, היה מיריב בין מלחה למהיב לימדו שלום הלכות והתחילו להגיד לי אתה צריך ככה, אתה צריך ככה, אתה צריך ככה. מה? כן בטוח כן צ'יק צ'ק עשו ממנו שסניק הלבישו אותו מחלצות שמלה לך קצינתי אלם רימיתם אותי אורות אורות אורות אורות אורות ולא רימדתם אותי שתחקצות סיפרתי אולי פעם שעברה על הוויכוח שהיה יהודי שהגיע מאחד משות הקו מה לא סיפרנו את זה סיפרנו כן והרב טו גם אמר שהיום אה צריך לחזור אל המעשים יותר עם כל האמת הזאת, אבל זה נכון בהקשר מסוים שיש גם להאיר את האורות, יש בזה בריחה וצריך להיות אמיצים בשני המערכות, שתי המערכות שעמדות לפנינו, גם במערכה שדורשת בעצם אומץ יותר גדול בפנימיותנו בין אדם לעצמו וזה שהוא יגדיל את אור הנשמה שלו בתנופה ובפריצה בלא פחד למרות שעדיין זקוק לתיקון המעשים ובשביל תיקון המעשים ומצד שני כלפי ההשפעה על אנשים שרחוקים את המצוות אנחנו צריכים בדרך כלל הרבה יותר לאזור אומץ שלא לפחד מלהגיד להם שיש מצוות מעשיות והמצוות המעשיות היום אה מצליחות להחזיר ולקרב אנשים בצורה פנטסטית ונפלאה ו באריאל א חבר'ה מהר ברכה שאלו את הרב אליעזר מלמד מה ללמוד יש שמה באוניברסיטה הרבה פעולות של תורה טבע הדברים זה עיר אוניברסיטה מוקפת במתנחלים אז יש שמה הרבה השפעה מדרשות לבנות יש בתי מדרש לבנים ופעילויות רבות אז באו ברכה ללמוד עם חבר'ה החילוני באוניברסיטת אריאל אז שאלו את הרב אליעזר מה ללמוד איתם מה זה אמר ללמוד פנימני הלכה אז ככה הרימו גבא אומר תן לו סו צליח מה אומר יש שם גם למעלם הוא אמר כי יש שם גם את הטעמים קצת יש שם את הכללים את הפרטים אנשים שומעים לומדים וואו זה מאיר להם מתקשרים הכלליות כבר מהירה באיזשהו מקום בעולם ודווקא זה נזנח דרך אגב מה שלא קרה בחבד בגלל מה שדיברנו פעם שעברה בחבד מיד תפילין מיד כלומר המצוות המעשיות הם קודמות לכל האור הפנימי אני אלמד איתך גם מסידס וגם מאמרים מופלגים היה יהודי לא זוכר את שמע קשור ליצר שהוא עיקר החיים שלו היה תערב המשך תרב זה ההסברות אולי בשכל הכי עמוקות שיש בתולדות פנימיות התורה אז מורות בשכל זה המשך תארב עכשיו הוא כל חייו היה המשך תארב וכשהיו מגיעים חסידים היו מגיעים אורחים ל717 דמלי לא זוכר איפה הוא היה אז הוא היה יושב ולומד מה המשך תרב זה גם היה פועל את פעולותו מפלי לומד את המניינים עמוקים שבעמוקים לימודי אלוקות זה צד אחד אבל מצד שני להניח תפילין גם כן ומעולם חבד ניקים לא סבלו מהבעיה של אורות עליונים בלי שהמצוות המעשיות יהיו חלק למה בגלל שהרבי וכל אדמורי חבד היו מאוד בהירים כלפי עולם המיסה ובאמת אנחנו אנחנו צריכים חיזוק בעניין הזה ברוך השם אנחנו מתחזקים צריך עוד הרב יש סיפור מהר יהודה שהים אליו חילונים אז הוא היה מאוד מחקד שהוא לא הסכים להם לשים טיפה זה זה הסיפור השני שהיה לי שהייתה פה היה פה זוג שהגיע שהיה להם א איזה דירה פה קרוב בבני ברק והם לא רצו אה א הם היו זוגרירי והם רצאו לעזור לישיבה והקמתה לפני 20 ומשהו שנים והם הציאו ש נקבל את זה כפנימיה במחיר מאוד מוזל אבל המרחק היה גדול זה ליד הישיבה של הרב מזוז אה זה המרחק היה גדול אז לא רצינו את זה ואז הם ישבו וסיפרו לי הרבה הם היו זוג בעלי תשובה והם נשבו וסיפרו לי הרבה על איך הרב ציודה קרב אותם והוא אמר לבעל לא ללבוש כיפה ובסוף הוא לבש אמר לאישה לא ללבוש כיסוי ראש בסוף היא לא לבשה ודיברנו הרבה על העניין הזה אני אמרתי לה ללבוש רב צודה לא התכוון שעד עכשיו לא ללבוש זה שהוא אמר לא ללבוש לא עזר לי ללבוש וזה שאני אמר אמרתי לה ללבוש לא ללבוש כן לא משה את הצבי חלילה לרבנו הרב צידה הלוואי שנזכה להיות אפר תחת כפות רגליו אבל אה שניהם לא עזרו היא באה בלי כיסוי ראש אבל ה א סיפרו לי בריכות שרבנו הרב צידה לא היה קודם שיקבל מלכות שמיים אחרי זה מצוות וכבר אמר שרב תר אמר זה לדור ההוא אבל היום זה כבר לא מתבטא פעם. היום זה כבר משהו אחר. א בגלל שהאור האור הפנימי באמת כבר העיר. ועכשיו אנחנו צריכים לראות שגם האורח צ אבל כל זה נכון כשבאים לקרב בתוך ה עבודת השם שלנו בישיבה בבתי מדרשות בתי כנסיות שמה באמת הידיעה הזאת היא מאוד מאוד חשובה שהתיקון לא יבוא רק מניכור בפרטים יש פה הרב מדבר בחריפות, אומר, המלאים את הרוח העולה למעלה. כלומר, זה מלאה, זה מעייף. ממילא בסוף זה יגרום את הנפילות. וצריך להיזהר. וגם כאן הרב מדבר על הצדיקים הגדולים. ובכל זאת כל אחד צריך לבחון בעצמו את הדבר הזה כי זה לפתחינו כל הזמן שאנחנו צריכים לבדוק מה יגדל אותנו יותר האם ניקור הפרטים הוא יבסס אותנו ועל זה על ידי זה נוכל להגיע למדרגות עליונות ו להתפס מעלה מעלה או שעבר אם ננקר בפרטים אז להתייבש עוד יותר ואנחנו צריכים דווקא להאיר אור עליון כדי שגם הפרטים יוערו וזה השאלה שנמצאת אצל עובדי השם בליף כל הזמן