פיקוח נפש דוחה שבת | צורבא מרבנן - קצה | הרב בן ציון אלגאזי

חדה בוקר טוב רבס היקרים אנחנו בהלכות חולה בשבת שכולם יהיו בריאים ויתמידו ברים בעזרת השם >> אנחנו נמצאים בעמוד אה א 100 בדיוק 100 שנה על ההסתדרות הציונית לא יודע סתם כן, לא יודע. סתם שכל נהיה בור אז אנחנו היום נסים לברר מי זה שמחלל שבת לחולה שיש בו סכנה. זה אחד מהדברים היותר נידונים. מי יעשה את זה? בדרך כלל אנשים צדיקים אוהבים לזרוק הדברים על אחרים. מה שיש בו איזשהו שרך שנראה לו טוב, נשמע לו טוב אה לא יודע אחרי זה קצת אצלהם בנשום זה נראה קצת קרחצן שאחרים יעשו זה צדיקים מלאכתם לנסת על ידי אחרים על זה זה נאמר למה אנחנו צריכים לעשות יש אחרים שהם יעשו ובכן מניין פיקוח נפש הגלל הזה לא עובד רבי סי מקור 10 כתוב בגמרא אין עושים דברים הללו של פיקוח נפש לא על ידי נוכי לא על ידי קוטים אלא על ידי גדוי לישראל ואין אומרים יעשו דברים הלו על פי נשים ולא על פי קוטים לא זורקים את זה לאחרים, כאילו אנשים אחרים שאנחנו לא כל כך אכפת לנו איך שהם עושים לא יודע למה הביאו פה כל השער ברור לי נושים מה נושים לא חייבות ומצוות הם לא אין אין אין לא ברור לשון הגמרא פה לא ברור אני חושב שבתודעה הייתה שאולי כאילו נשים הם יעשו את זה יותר בקלות זה בדיוק אין לי פשט בגמרא עד הסוף נוכרים אני מבין שאנחנו זורקים את זה לאחרים קוטים אני גם מבין נושים לא ברור אבל בכל אופן ככה הגמרא מביאה הגמרא אומרת התוספות וכאן הראשונים נחלקו מה זה הפשט שהגמרא אומרת אלא בגדולי ישראל מה הפשט גדוי לישראל שלוש אפשרויות יש בראשונים אפשרות אחת בתוספות גדולי ישראל אפילו איך אפשר בנוכרי מצווה בישראל שמיתצלנוכרי ולא יעשה ויבוא לידי סכנה גדולי ישראל הכוונה היא ישראל מול נוכי לא מדובר פה בגדוי לישראל בגדולי הדור אלא בישראל אל תזרוק את זה לנוכרי למה נוכרי הוא יראה יהודי אולי יעשה את זה יותר בהצלות יותר בהתיות ואחרי שהוא נכנס הסכנה אפשרות אחת רמבם כותב במקור 12 כשעושים הדברים האלו אין עושים אותם לא ידי גויים קטנים ידי עבדים לא ידי נשים כדי שלא תהשבת קלה בעיניהם אבורטו אומר ה הרמבם לא חשש שם יתעצלו בדבר אלא שלא תה שבת קלה ביניהם שאם יחשבו שזורקים את זה עליהם אה השבת לא כזאת נורא עובדה שאפשר לחלל שבת בלי בעיה כדי לא להקל ראש בשבת אצל הציבור הרחב גדולי ישראל יעשו את זה אפשרות של הרמבם למה דווקא גדולי ישראל אפשרות שלישית של הראש אפילו יש שמה קטנים לעשותם מיד חוששים זמנין דלתנו ואתילה טוה בדר אומר אומר הראש החשש הוא שאם נזרוק את זה לאחרים ולא גדולי ישראל פשוט יבואו במקרים אחרים לחפש מישהו אחר שיעשה את העבודה כמו שהרבה אנשים אוהבים שאחרים עושים את העבודה והם יושבים רגל על רגל והכל אצלהם על מי מנוחות ינהליני וכשלא יהיה מי שיעשה את העבודה אז החולה יהיה בסכנה לכן התקינו שהצלת פיקוח נפש תהיה על ידי גדולי ישראל. אין משום שלא יתעצלו אחרים לעשות את זה. אין משום שלא יהיה מצב שיקלו ראש בשבס. אין משום מצב שלא יקרה מצב שלא ימצאו את אותם אנשים ובסוף לא יהיה מי שיטפל בהם. לכן אין חשבון נס. גדולי ישראל בעצמם עושים את זה. מה זה הגדולי ישראל? ממש. אז יש פה מחלוקת באמת בהגדרה של גדולי ישראל. הבית יוסף כותב הכוונה היא גדולים להפוקטנים. הכוונה היא אנשים גדולים הגם שקטנים יכולים לעשות את העבודה. את תזרוק את זה על קטנים, לא על אחרים. אתה אתה בראש להציא נפשות. אבל לעומת זאת יש כאלה שכתבו לא גדולי ישראל, לא גדולים מוכטנים, אלא גדולי ישראל כפשוטו, חכמי ישראל. קודם כל הם צריכים להראות דוגמה לכולם שפיקוח נפש דוחה שבת וכשיש סכנת נפשות, שום דבר לא מתמאמע כי זה פיקוח נפש. תראו בבקשה את החזון עובדיה מקור 13. חולה שיש בו סכנה מחלים עליו את השבת מצדים שלא צדיני נוכרים קטנים אלא ידי ישראל גדולים ובני דעת הוא נקד כדעת הבית יוסף גדולים ובני דת לעומת קטנים המשנה ברורה כותב כשיש שם במעמד חכמים מצווה לכתחילה לעשות חילול זה על ידיהם מצווה לכתחילה לעשות את ה את החילול שבת על ידי גדולי ישראל למהלמתם >> אין בדיוק דוגמה לעם שיש פיקוח נפש לא מתמאמים ומחללים שבת כי אין לך דבר יותר גדול מפיקוח נפש. מצוין ותראו בבקשה מה אומר המשנה ברורה. אומר המשנה ברורה בכל אופן הסיטואציה היא שאין שמה גדולי ישראל או גדולים גדולים ממש בגיל או גדולי ישראל חכמי ישראל ברור שכל מי שיכול להציל שיציל דהיינו אם יש שמה נשים ודאי שהם יגידו אה אנחנו נשים לא כתוב בגמרא רק גדול ישראל רק גדולים נחפש את הגדולים את יכולה להציל תצילי הוא הדין לגבי קטנים הוא הדין לגבי נוכים לא יודע כל מי שבעסק אומר המשנה מורה ודע דכל סעיף זה מיראה שכולם עומדים באותו מים מת בפיקוח נפש אז הדוגמה לכולם זה הגדולים אבל אם לקשמה אנשים יש נשים שם בוודאי אין להם להמתין ויהם זריזות ונזכרות מי שיכולה הראשונה בכלל כל מי ש פיקוח נפש זריז להציא נפשות הוא הנזכר הגמרא אומרת יש גמרא שאומרת הלכו עשרה לקטוף איזה תאנה בשביל להציא נפשות הוא צריך תאנה ואחד הצליח להגיע כמה שיותר מהר ואחרים כתפו ולא כבר היה טוליט הם כבר הגיעו לחמי כולם אומרת הגמרא שכר גדול בידם למה כי כולם רצו כדי לעשות א הצלת פיקוח נפש כי אין לך דבר יותר גדול מפיקוח נפש שאחרים אחרי זה לא יהיה להם בתוך הבטן שלהם קוץ' איי עשיתי בסוף זה לא לא היה צריך משימה רצתי כתבתי החלטתי לא עשית השתדלס על פי ההלכה שמח בני בחלקך יפה פוסק המחבר להלכה למעשה מקור 18 אחרי שראינו את כל שטות הראשונים והבירור באחון פוסק המחבר כשמחלים שבת על חולה שיש בו סכנה משתדלים שלא לעשות על ידי זה על ידי אינו יהודים וקטנים ונשים בדרך כלל אני חושב העיקר פה עניין הפסיכולוגיה זה לא באמת שיש הבדלים בין נשים לבין גברים פסיכולוגית אנשים נותנים להגיד אני לא שאחרים מי זה אחרים מגוון האפשרויות שיש ככה זה נראה לי פסיכול אין הסבר אחר חוץ מפסיכולוגיה שיש לאנשים על ידי ישראל גדולים אלא על ידי ישראל גדולים בשנים ובני דעת ויש אומרים צריך הכי לחזק את הישראלים הגדולים לדעת אנחנו הכי צריכים חיזוק >> כן >> תעשה אל תדאג תעשה >> תעשה תעשה בלי שום חשש בלי שום חשש אבל עם כל זה רבי יסאי פה יש דבר מעניין הרי מה לשיטתו כבר דיברנו בשבוע שעבר על המחלוקת שלי יש בין הראשונים לבין האחרונים האם שבת היא אוטרה אצל פיקוח נפש או תחויה מה יוצא לנו מפה אל תעשה לידי נוכחי אל תעשה אתה גדול לצראי תעשה בכל מחיר רגע מה עם שבת דחויה ואם היא תחויה אזכתחילה ראוי לעשות את זה על ידי נוכרי הרי מה לשיטתו אומר הרי מה ויש אומרים דם אפשר לעשות בלי דיחוי ובלי איחור על ידי שינוי דהיינו בשינוי כי שבת דחויה עושה על ידי שינוי ואם אפשר לעשות די אינו יהודי לא יחו כלל עושים על ידי אינו יהודי וכן נוהגים אבל מקום שיש לחוץ שיתצל האנו ודי אין לעשות על ידי אינו יהודי אבל אז ככה אני חושב בזה באופן פשוט ברון יש פה עוד תקלות במערכת אה אה א לכן נראה לי שלדעת המחבר שהוא לשיטתו כמו הרמבן ששבת היא הטרה אצל פיקוח נפש הוא לא עושה כל מיני סיגים תמיד גדולי ישראל לא קטנים ולא נוכחים ולא חולי אבל הרימה לשיטתו סובר אומר ששבת היא תחויה אצל פיקוח נפש. אם לא יהיה התמעמאות ושינויים כאלה ואחרים יעשו את זה או על ידי נוכרים או על ידי שינוי. משבת דחויה ולאותה. יפה אומר המשנה ברורה בלי יחור בלי שינוי דכל כמה שנוכל לעשות בהתר נושב כתר ונעשה באיסו ונראה דוין אם בא לידי שינוי מתאחר דבר מועט רק דנחול ברול נמי מתארים מעט כדי לעשות על ידי שינוי ואינו אלא איסור דרבונון ידינו יהודי והוא הדין על ידי קטנים אז שאני אומר שבת תחויה אז איך עושים את זה מדין תחויה שינוי נוכרי קטנים ובלבד שלא יעשה את זה אדם גדול בתנאי שהאיחור לא מעקב בסדר לא הלומד שזה הוא >> מה הלומד שזה דק >> הוא מן הד >> מכוח נפש לבעיה >> אז אני אז אני אסביר אני חדד את העניין ואחרי זה אני גם אסביר את הלומדס שבעניין יפה טוב אתה יודע את המילה לומדס זה אני אני הגעתי לקהילה בחול אמרתי לכם פה כל שבת יהיה שיעור בלומדס אמרו לי מה זה לומדס אבל היום זה כבר נפוץ ברוך השם דרך אגב יהיה פה בישיבה יומיים של לומדס יחקלה בשבוע שחלבו שני ושלישי יהיו פה גדולי ישראל בעזרת השם אז כולם מוזמנים כבר אני אומר עכשיו בשביל הלומד קצת להחות את הנשומה יש הרבה כנסים ברוך השם בעם ישראל בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מעודך כל מיני צריך גם שיהיה בכל דעתך שגם השכל יעבוד אה אה אה אה אה א תשמעו רבי יסא איפה איפה היינו איפה היינו לא >> לא מדס טוב אז א לחדד את את הנקודה של ההבדל בין דחויה לבין אטרה אוטרה שבת אוטרה אצל פיקוח נפש המשמעות היא ברגע שיש מצב של פיקוח נפש מבחינתי אין שבת אין שבת זהו תעשה הכל כרגיל כדי להציל את אותו אדם אי שבס לא כרגע שהוא במצב של פיקוח נפש אין איסורי שבת בסדר מצוין זה הותטרה אם אני אומר לך תחויה יש שבת שבת גם כלפיו יש ייסורים בשבת אלא מה פיקוח נפש התירו לך התירו לך אם אין ברירה אבל אם יש ברירה ותעשה את זה בשינוי ותוריד מהאיסור דאורייתא כ אל תעשה איסור דאורייתא כי השבת היא תחרויה ואתה יכול לרפא אותו גם בשינוי איך בשינוי תעשה את המלאכה בשינוי תקרא לנוכרי תעשה לידי קטנים ושום דבר לא יקרה לו מעבר לך והוא ינצל כיוון ששבת היא תחויה כי יש מושג שנקרא איסור שבת תמעיט את זה אל תעשה ייסורי דאורייתא כי יש שבס שבס לגבי ייסורי דאורייתא תעשה את זה באופן שיש רק ייסורי דרבנן איך אני הופך דאורייתא לדרבנן שינוי נוכרים אני אומר לנושבות רק איסור דרבנן וכולי זה החילוק שיש בין אוטרה לבין תחויה כבודו >> אלומדס ברור מצויןס >> ברור להכניס את האדם עוד יותר >> עוד פעם רבי ישראל תקשיבו בטוב לאור הערה החשובה שהוא אומר כבוד תורתו זה יכניס האדם זה אם זה גורם למצב שבו בגלל שאני חושב שזה דחוי אבל אני צריך לעשות בשינוי איזשהו עיכוב לחולה איזשהו חשיבה עוד זה שום דבר תעשה הכל כרגיל נגמר העניין אני מדבר על מצב ששבור הולך עם זה עוד צומדבר מעכב קצת או לא סתכל >> כן אבל אבל הוא אומר אבל לא יהיה סכנה כי אותו משנה ברורה לפני כן אמר כל זה בתנאי שלא יהיה שום עיקוב שום דבר אבל אם זה יש חייל יורים עכשיו נמצא באמצע מתקפה יורים עליו אז אומר אה שבת זה בשבת אומר שבת היא דחויה אז הוא יורא עם הנשק בשינוי למעלה במקום למטה במקום על המחבלים בשינוי אדני יורים עליך מה עכשיו שינויים מה מה מדובר פה זה שבת מ ש רוצה להגיד אם אין אבל אם למשל הוא צריך לענות הוא צריך לענות בקשר לא יורים עכשיו אבל זה פיקוח נפש אולי יש איזה חשש לסכנה או מחבלים שמגיעים ולא הבדל בין דקה כזה כזה במקום שיענה בצורה רגילה שיענה בשינוי המרפק כי לא יהיה הבדל בהודעה ולא יהיה יותר חמור אם הוא לא יודיע תוך דקה אלא תוך שתי דקות פשטיס זהו כמו תורתו בסדר לא אני ק שהדברים יהיו יהיו ברורים אומר לנו המנוחת אהבה רבי משה הלוי זכר צדיק לברכה הוא כותב כותב ככה אף על פי ש תשימו לב טוב באמת המחבר פוסק באופן עקרוני שבת הטרה אצל פיקוח נפש כך גם פסק הרב עובדיה בלי שינויים תעשה מה שצריך לעשות אבל לא חן הדבר לגבי יולדת הזכרנו כבר בשיעור הקודם שיולדת יש לה גדר מיוחד מה הגדר המיוחד ברוך השם רוב היולדות יולדות לחיים טובים ולשלום 95% מהידות הכל טוב כיוון שכך זה נקרא חולי בריא זה לא חולי חולי ולכן כן, יש מצבים שבהם אנחנו נוהג נוהגים כאטרה, קוראים מיד לאמבולנס להגיע בלי חשבונס וכולי. אבל בלידה עצמה בכמה דברים שאפשר לעשות שם שינוי ושוב פעם והשינוי לא יעקב את המצבחילה להידרדרות אנחנו נעשה בשינוי. כך אומר המנוחת אף על פי שיולדת כל שבעה ימים הראשונים שבת ככל שיש בו סכנה מכל מקום. כל שאפשר לשנות בעשיית חילול שבת הבורה צריך לשנות מדרך עשייתן בחול. אם אין הזמן בעול זה ההדגשה ואף על פי שחולה שיש בו סכנה עושים את כל הדרו שלו מחיים בשבת מישות כל מקום ביולדת החמירו יותר למה לפי שהיולדה היא תופעה טבעית תופעה ואין אחד מאלף יולדות מת מחמת לדע ברוך השם ולכן כיוון שזה תופעה טבעית וברוך השם רובם ככולם לחיים תמים משלום כאן גם לספרדים מה שאפשר לשנות או בלידה או בשבעה ימים אחר הלידה שנרשמת כמסוכנת. שלושה ימים ראשונים היא ודאי מסוכנת. לאחר מכן משלושה בעד שבעה אם היא מבקשת עושים לה כל מה שהיא צריכה לעשות. במקרה כזה אנחנו אומרים אם אפשר לשנות תשנה. כי היולדת באופן עקרוני היא יחסית נחשבת כבריאה ביסודה. עובדה שהרבה יולדות אחרי חצי יום לא מהלידה משתובבות כמה במחלקות ומחפשותחים ושושנים שיביאו להם נכון? אז לכן הם נחשבות ככולות בריאות חולים בריא. מדובר גם בלידה עצמה >> הכל מה שאחרי כאילו לא אז יש יש משנה ברורה שאומר שגם בלידה עצמה אם אם רואים שהכל תקין והכל בסדר הגם שצריכים להילד והכל זה גם >> הכל אינטיבואלי >> לא הבנתי זה זה כבר בלומדס >> תלוי במצב האישה >> ברור >> ברור ברור שזה יש שמה רופאים ואחיות ועם ילדות ושאר אנשים טובים אומר לנו האור לציון אומר לציון במקור 21 מחלל שבת בשביל פיקוח נפש לכל רופא נשיא חולי הולדת אין צריך לעשות המלאכות בשינוי להתקשר במרפה כשיניים אלא יעשה הכל את המלאכות כדרכן והוא הדין שאר דברים צריך לל שבת חולי יולדת שיכול לשם כדרכו רק במה שעושים ליולדת בשעת הלידה יש לשנות במקום שאפשר למה כמו שאמרתי אני חושבת כדבר בריא בסדר ראינו את שניהם נסיעה עם רכב דוגמה נסיעה עם רחב אוטומט שלי שקעתי חולה סוה מה אתה עם הכיבוי >> היום אין ברירה חייבים לכבות את הרכב רכב שהוא נמצא בלי כיבוי הוא מסוכן ומפני בפני שני דברים א' הרכב עצמו אומרים שיכול להתפוצץ עם הרבה שעות הוא עובד בלי כיבוי ב סכנה לסביבה רכב בלי כיבוי יכולים להיכנס בו יכולים להיכנס לגנוב אותו יכולים דנים תן יכולים להיכנס בקיצור מכבים בשינוי איך מכבים בשינוי כל אחד מהרכב שלנו יש הרבה רחבים שמתקבים מעליהם במצב שנמצאים טוב >> נכון יש כאלה >> יש כאלה גמפתח >> אה נכון זה משוכלל דוקצה להגיד ש אם זה ככה למשל זה נקרא שינוי כן האמת זה כן רבון צודק אם יש רחבים שאתה מתרחק >> מקרי שש בחינ לא מתק >> נכון לא עושה פעולה בגופו שום דבר יוצא החוצה שכך עלנה לקנות רכבים להחליט רכבים >> שנדלקים לבד ונכבעים לבד לא אבל זה שינוך זה לא קח תמיד >> מה >> אם זה ככה תמיד אז בשביל זה לא ש >> אבל זה אין מה תעשה ש תצא בסיבוב >> זרוק אותו ב >> תצא בדלת השנייה אם יש גג >> יש גג תצא מהגג >> תצא מהגג >> לא אבל כן רבי יסאי יכול להיות שרכבים כאלה רבון הם רכבים חשמליים בכלל רצוי >> רבון >> לנסוע ברכבים חשמליים לא רק בגלל איכות הסביבה אלא בגלל שבס כי כל רכב חשמלי בשבת הוא דרבנן ולא דאורייתא. בצבא יש מגמה ברבנות הצבאית כדי שהכל יהיה כהלכתו. להפוך את כל הרכבים המבצעיים בסיטואציות כאלה ואחרות לחשמליים כדי שיהיה רק ייסורי דרבנן לא ייסור דוריתה. זה מגמה היום בצבא בזכות הרב הראש צר. מה? כן. >> אמרים >> לא אמרים חבי פינוי. >> אה >> וכאלה שצריכים לעשות בשבת וזה >> רכב לבן מה שנקרא רכב לבן. >> כן עושים אותם היום כולם חשמליים בגלל הסיבה הזאתי. בכלל במלחמה הרבה פעמים של כל מיני שאלות שהיו הרבה פעמים אמרתי אם יש לך רכב חשמלי רכב חשמלי הוא דרבונון תעשה שמה בשינוי תוריד את זה עוד דרגה למטה הרבה יותר פשוט >> כן >> טוב אז אז לא יודעים אלה שהמצאו את הרכב חשמני שהכל נעשה בשביל שביז בסוף אומות העולם חושבים שהם עושים בשביל לכות הזיבה בסוף הכל נעשה בשביל ישראל ככה היה בזמן ישת ולוז'ין עשו את זה תחנת רכבת עשו את התחנה ליד ולוז'ין ולוזין הייתה עיירה פשוטה רק בזכות הישיבה שהייתה שמה כולם יודעים ולוזין מי לא הייתה בולוז'ין מי יודע מה ולוזין אז שבחיים ולוזין אמר הם חושבים שהם עשו פה תחנה כיזה אומר כיוון שידעו שיהיה פה בחורי ישיבה יהיה פה ישיבה אז הקדוש ברוך הוא כיוון שיהיה גם בסופו של דבר תחנה כי הכל נעשה בסוף בשביל >> הרמבם >> כלל ישראל הרמבם הרמב"ם נכון שינוח שמה אחד החכם שכך נכון אה אה אה אה עכשיו אנחנו אומרים רבי יסאי אחרי שגמרנו מניין של פיקוח נפש סיימנו עם לכות פיקוח נפש בשבת עוברים למצבים שאין בהם פיקוח נפש ובכל אופן יש חולי יש קצת סכנה יצא אבל לא לא פיקוח נפש קלאסי כמו שדיברנו עד עכשיו אחד מהדברים המדוברים ביותר בהלכה בפוסקים זה סכנת איבר סכנת איבר הכוונה היא שחלילה אחד מהאיברים בגופו של האדם זה איבר שאין הנשמה תלויה בו אם זה איבר שהנשמה תלויה בו השם ירחם לב ראות איברים פנימיים כאלה כבר דיברנו שמצב כזה בדם מחלים שבת נדבר על זה יש פגיעה באוזן ביה באיזה אצבע והמקרה הכי גרוע השם ירחם חס ושלום אותו איבר לא ישרוד באופן כזה או אחר האם בשביל איבר אחד שאין להשמה תלויה בו נחלל שעה בסדאורייתא זה השאלה שאנחנו נדון בה היום אז בואו נראה בבקשה את הגמרא במסכת עבודה זרה במקור אחד אמר רב זותר ברטוביה מרב עין שמרדה עין שמרדה כן מה זה מרדה רוצה לצאת עם קומה לא יודע איך אבל יש לה חשק פתאום קצת קצת להתאוורר מותר לכוכלה בשבת כן מותר לטפל בה בשבת אומרת הגמרא סבור אנימין דך שקסמלי את מושלחה בשבת יודע איך יש לרבים לא אומרת הגמרא מותר לכוכלה אם יש לי כבר סמנים שמוכנים בערב שבת מותר לשים שמה סמנים אבל עכשיו בשבס תעבור על איסורי דאוריתה של שחיקת סמנים שזה איסור משום תוכן זה ודאי שלא אמר לי הומר רבנן ברב קוש לידי מפרש מני ד רבי יהודה אפילו משכים בשבת את דרך של רבי יהודה מותר אומר בעין כזאתי מותר אפילו בשבת לשחוק סמנים להביא את הסמנים דרך רשות הרבים שזה גם איסור דאורייתא 400 ש הרבים מותר בשביל אותו איבר אומרת הגמרא למחר נפק מר שמואל בדרש עין שמרדה מותר לכוכלה בשבת מה היא טעמה לא בגלל שזה אחד האיברים של האדם לעין יש דין מיוחד דשוריה דאנה ברובותנה דלי בטלו יש דין מיוחד בגמרא שהלב תלוי בעין ואם העין של האדם חולה אז מסתוב גם הלב חולה אינה בלי בטליה ולכן כמה שמדובר פה בכל יעין אנחנו רואים את זה כפיקוח נפש כי כבר לב אמרנו זה פיקוח נפש נכון זה מאוד מרכזי >> מהדרשה של יעקב אבינוחק אבינו שכשהוא התעבר הוא כבר היה חשוב כמת >> שהוא בלב זה קשור לאיבר זה שאלה טובה לא יודע עכשיו זה יפה כוח לא חיברתי פעם ביניהם אומר ברון תשמע אם זה עין מתאבר אז חשוב כמת יכול להיות ש זה בלב לא אבל הוא חי עוד יצחק אחרי כן אבל נחשב כאילו סכנה כשיש סכנה בעין זה מורה על סכנה פנימית בלב ואם סכנה פנימית בלב זה איבר פנימי כמו הלב מחללים שבת דאורייתא בשביל העין לבך >> יכול לבך אה א הבוקר הבוקר היה לי היה לי מיסה בדרך לישיבה לא משנה היה טלפון אז א מישהו אומר לי תשמע העין שלי חולה העין שלי חולה אמרתי לו תלך לרופא לא זה יבוא אמרתי לו איך יבוא אינה בלי בטליה הוא היה חז יש לך בעיות בלב אומר לי אני הולך מיד אני אקרא אמבולנס אמרתי לו לא צריך לך תקע זה הבנתי אותו כמו שצריך מחמת הגמרא הזאתי א בסוף הוא אמר לי לא אבל זה לא בעין עצמה זה מעל העין אמרתי לו יכול להיות זה יותר גרוע אפילו מתחיל מלמעלה וירד למטה בקיצור הבלתי אותו כמו שצריך נראה לי הוא כבר נמצא בחזר מיון מה שחשוב יודעת כשאתה יודע קצת גמרות אתה יכול להבין גם את האנשים קצת אז אז שילכת פתחולים אז מזמנצל דבר כזה בעין בעין זה שם כולם יודעים היום דרך אגב שבאמת העין לא תלויה בלב הלב לא תלוי בעין יש אנשים שבלי עיניים עיניים וברוך השם הלב שלהם כמו שור זה לא קשור אחד לשני אבל אחזו בזקופת הגמרא ועל זה אנחנו אומרים כבר נשתנו הטבעים נשתנו הטבעים שאנה בלי בטליה יש לאדם חולה בעין כנראה שיש גם סכנה בלב ככה אנשים אחזו עיניכם אן יש קשר הנה נכון תתום אחלכם עיניכם יש קשר בין העין לבין הלב העין רואה הלב חומד וכלי המעשה עושים כמו שהגמרא אומרת א רק מה היום נשתנו הטבעים כבר א אמר חתם סופר נדמה לי שהוא ראה את הבן שלו יושב בטל אומר לו מה קרה אומר כואב לי הראש אומר לו כתוב חש בראשו יעסוק בתורה אומר אבא נשתנו הטבעים כי החתם סופר בעצמו כתב איזה מאמר על הדבר הזה ויש פתחתי שובה על זה שיש מצבים שבהם ישתנו הטבעים זה לא כמו שהגמרא אומרת אבל מעניין מאוד שלהלכה הפוסקים נחלקו האם באמת השתנו הטבעים במי מי שיש לו איזה בעיה בעין אומרים לו נשגפה לך לא קרה מש רק העין תירגע או לא אם הגמרא אומרת אינה בלי בטליה אנחנו קורדים מאם אנחנו קורדים קורדים המובן החיובי של המילה שהגמרא אומרת יש תלות בין העין לבין הלב יש לך בעיה בעין חלל שבת ככה הגמרא פה אומרת שחוק סמניים כך ברשות הרבים וכולי וכולי אומר הראש מה העניין להתיר לקחת סמני וזה ברשות הרבים בגללזה אומר הראש ככה שמינן מאחה דמה שהוא סכנת איבר אין מחדלים עליו את השבת באיסור דאורייתא אומר הראש מזה שהגמרא טענתה את זה דווקא בעין ולא באיברים אחרים משמע שיש חילוק אבל ביסורי דרבנן מחללים דאפילו כשחיקסמני מאתמון נמי אייסור דרבנן אומר הראש דיוק נמרץ מה שמחלים שבת בשביל איבר זה רק בשביל הלב בלבד סליחה בשביל העין בלבד אבל מה אנחנו כן לומדים מהגמרא בשביל שאר איברים מותר לחלל שבת ביסורי דרבנן כי הרי הגמרא אומרת פה פה שאם זה עין ולא חשבנו שזה פיקוח נפש מותר לקחת שמנים שכבר היו מתי רבי סעי מתי מערב שבת אה לקחת סמנים משבת עצמה אסור באיסור דרבנן למה גזרה משום שחיקת סמנים משמע שאם התירו לקחת סמנים בשבת במקום שאין פיקוח נפש על איסורי דרבנן בסכנת איבר מותר לעבור כך אומר הראש בסדר מצוין וכך פוסק השולחן ערוך אומר השולחן ערוך מקור שלוש אבל אין מחלים על שבת באיסור דאורייתא אפילו יש בו סכנת איבר ויחלל עליו שבת באיסור דרבנן בידיים אם יש פה סקת דבר עושים בלא שינוי אז ביסורי דרבנן כן כמו שאמר הראש ביסורי דאורייתא לא ולכן כותב הרוכות שבת אדם שאחד מאיבריו עלול להפסיק לתפקד אך אין בזה משום סכנה אסור לעשות עבורו מלאכות דאורייתא מותר לעשות עבורו מלאכות דרבנן כמו לקחת תרופות לא לשחוק תרופות לקחת תרופות שזה איסור דרבנן מצוין וכך גם פוסק השמירת שבת כי חתב מקור חמש לפניכם לו דווקא סכנה ת איבר ממש כלומר שה האיבר יפסיק את הפקד לגמרי אלא אפילו יש לנו רק חשש שהאיבר לא יתפקד כמו אצל כל אדם יוריד בתפקוד שלו קצת 50% כגון שיצל ירכו גם בשביל דבר כזה לא מחיילים שבת אלא מותר לחלל שבת בשביל דבר כזה באיסורי ד רבנן ואמר רבי שמזל מנורבך שבספק סכנת איבר מותר לחלל שבת בנחה דרבנן בסדר אז מותר לחלל שבת בוודאי דרבנן בוודאי בסכנת איבר אפילו בספק סכנת איבר איסורי דרבנן מותר לעבור בשבילהם בגלל סכנת איבר עכשיו אני רוצה להעיר הערה חשובה התפיסה של הגמרא הייתה סכנת איבר זה משהו נקודתי שבשבילו אנחנו התרנו רק ייסורי דרבנן ולא ייסורי דאורייתא אבל התפיסה היום בעולם הרפואה שגם בשביל איבר אחד מותר לחלל שבת כי איבר שחולה ואתה לא יודע מה מצבו הוא יכול להשפיע כסכנה על כל הגוף כולו היום אתה לא יודע זה יכול להפח להתפתח זיום כן יכול לצות דוגמה קטנה >> בקשה >> חבלה בערך יכולה לפגוע בכלי דם גדול ואני לא רואה לא רואה כלום לא אתה לא רואה כלום אתה יודע שהוא קיבלת מכה רצינית בערך בכללי אדם התפוצץ בפנים זה סכנת נפשות מידית >> הנה רופא רבותיי מפי הגבורה רופא אומר פגיעה בירך פיצוץ כלי דם לא רואה סכנה על כל הגוף לכן התפיסה הרפואית כמו שקרה כזה >> הנה אז תודה רבה שקורה השלמת לי את המהלך. לכן היום בסכנת איבר זה יוצר סכנת איבר יוצר ספק פיקוח נפש על כל הגוף ולכן הפוסקים מורים לחלל שבת בש כזה. כאב ראש כאב ראש >> לא כאב ראש לא כאב ראש קח כ כדור לא נראה לי זה לא מה הוא ילך ילך לו הראש ליבוד >> ילך לו הראש ליבוד יש כאלה שאפילו אין להם ראש >> הסיבה לש שהרב אמר עכשיו זה בגלל שהשתנו דברים או בגלל שהידע הרפואי השתנה >> הידע הרפואי השתנה הידע הרפואי היה פעם אמרה שאם אתה ראה סקנה דבר זה כנראה מתמקד בו עכשיו רב חיים אומר לנו הדוקטור אומר לנו מפורש שאתה יודע שהעידה רפואי היום שפיצוץ דבר כזה שלא רואים אותו מבי סכנה לכלל הגוף זה אמיתי >> כן יכול שיש דברים ספציפיים מה שזה קודם >> אתה לא יודע אבל אם לא יודעת היום >> אבל עד שלא יגיע לבית חולים תעשה צילום אתה לא יודע >> אתה צריך שצילום יראה אותך >> איזה צילום דקות יכול להיות >> דקות >> אבל הוא תלוי מה עם אצבע כאילו לא יודע >> זה רק אצבע רק אצבע כן אבל לבן אדם האצבע מה >> חס וחלילה בן אדם נגיד נכתחה לו עזרת בעלינו >> אז אז אתה אומר הלך אצבע >> כן כן, >> אבל היום אצבע אחת יכול להיות שהיא חתוכה, יש זיהומים, יש דברים, אפשר גם להחזיר את האצבע אחת. היום מדביקים את זה בקפלן, לוקחים סיקות ביטחון והם מחברים. >> מה אני יודע שיש כאלה שיש שמה עושים בחחות בצבע. אומר אומר אומר המשנה בורה במקור שש, איבר יש איברים שנוגע לפיקוח נפש והוא הדין כיוצא בזה בשאר האיברים. אם הרופא אומר שאם לא ירפו את האיבר הנה רב חיים זה אתה יכול לבוא את פיקוח נפש הרי הוא כשאר חולה שיש בו סכנה ואם אתה בספק ספק פיקוח נפש מחללים את השבת שום לברך את הקהל הקדוש שהחולים יבריעו והבריאים יתמידו בבריאותם שבת