Preparing video...
0:00 / 0:00
עת רצון | שפת אמת לימי אלול וראש השנה | הרבנית נעמי שפירא
294 views
לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama... #פרשתשבוע , #פרשתהשבוע #פרשת_השבוע #פרשת_שבוע
Categories:Torah/Yamim Tovim
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
לב
תהו
לי אלו ת אז אנחנו מתחילות בעת רצון כגון
באלול וסעודה ג בשבת שמתעוררים יג מקורות
הרחמים פירוש יג מידות כי השם יתברך מלא
רחמים רק להיות נמשך הרחמים במידות ועל
ידי זה יכולים לקבל מזה כי השם יתברך
אינסוף ולא להרגיש רחמיו רק על ידי שמשפיע
במידה וגבול הנבראים ועל זה יש שיתים
שיכולים להידבק בזה וגם זה תלוי באדם כפי
שמוותר רצונותיו ועושה כל המעשים במידה
שלא יתפשט ל לחוץ כדכתיב או מני חומה כך
זוכה להביא אור התורה ורחמי השם יתברך גם
כן במידה שיוכל ד לקבל ו לדבק בהשם יתברך
אף שהוא אינסוף בדרך כלל אני לא אקרא את
כל הפסקה רק הפסקה הזאת היא מאוד קצרה
יחסית אז כן כי הוא הרבה זה הרבה מוד
עניינים וקשה להחזיק ראש אבל פה זאת פסקה
יחסית קלה אז בעצם הוא אף פעם הוא בדרך
כלל לא שואל שאלות אבל יש שאלה שהוא צריך
לענות עליה אז השאלה מה זה עת רצון כ מה
זה הדבר הזה ע רצון האם יש ע שהשם לא רוצה
ועכשיו הוא כן רוצה האם הוא מוגבל
לזמן מה מה זה אומר לנו שיש עתר עכשיו הוא
אומר הוא מביא לנו שתי
שתי שתי דוגמאות לעת רצון חודש אלול
וסעודה שלישית נקרא את רצון רעבה דרבין
רצון הרצונות
מתגלה אז מה
הכוונה את
רצון ואז הוא מוסיף נותן עוד מימד
שמתעוררים יג מקורות הרחמים זה אנחנו
לומדים וא חוזר על זה הרבה מאוד ש מראש
חודש אלול עד עשרה בתשרי יום הכיפורים אז
היה 40 יום האחרונים שהיו ברצון ככה חזל
אומרים ו שיתגלו יג מידות הרחמים ולכן
אנחנו באמת חוזרים עליהם אז יש
לנו יש לנו זמן שיש לו הגבלה את רצון ויש
לנו רחמים שיש להם הגבלה כי אנחנו מחלקים
את זה ליג
מידות גם מספר 13 וגם ברגע שאמרנו מידה אז
הגבלנו כן את לא הולכת וקונה כל שמלה את
הולכת וקונה את השמלה במידה שלך כן זאת
שתופרת שמלות היא לא תופרת שמל אחת תופרת
שמלות במידה כן אחרת אין שום אפשרות ללבוש
אותן אין אפשרות לעשות אותם כ שיש לנו
בעולם הזה שפע אז הוא צריך צרך בשביל
שתהייה אפשרות לקבל שפע את צריכה להיות
מידה צריכה להיות
הגבלה כי
אחרת אין אפשרות זה מתפשט כל כך שאין שום
אפשרות כמ שאנחנו גם יכולים להגיד על
עצמנו אנחנו יכולים להגיד בגדול בכללי
שאנחנו אוהבים מישהו אבל יש את יודע יש
הקשרים מסוימים שבהם האהבה שלנו
תבט אז נוכל לחוש אותה אוזו וכל חוש אותה
אז זאת אומרת היא נכנסה לאיזה מידה כן
איזשהי הגבלה או של מילים שאמרתי או של
מחבות שעשיתי או של תנועות שעשיתי או של
רגש שאיבדתי כל מיני וזה לקח את המילה
הגדולה הזאת אהבה והכניס אותה איזשהו
איזשהי אפשרות לתקשר את זה להעביר את זה ל
להוציא את זה מן הכוח לפועל ולפגוש בעצם
את הזולת את מי שאנחנו אוהבים אז יש
שורשים של ה רחמים והמקורות והם ניתנים
לנו ביג מידות זאת אומרת ביג צמצומים או
הגבלות ששוב זה זה הפרדוקס שהוא נמצא
בהרבה מאוד הקשרים
שבשביל לקבל דבר כאילו בשביל להרחיב את
האפשרויות שלך אז הצד השני לפעמים צריך
להגביל את האפשרויות
שלו כאילו מי שבא אליך או הפוך אם אתה
רוצה
לתת אז הרצון הוא לא
מוגבל אבל הישום
שלו בשביל שהוא אומנם יעבור או תיישם הוא
צריך
הגבלה אז אם אם אנ אנחנו אומרים כל הזמן
השם רוצה אותנו אז לסעודה שלישית אין שום
ייחודיות על
פני כל סעודה אחרת אבל אם אנחנו אומרים
מתגלה הרצון הכי עמוק אז אנחנו א אה
בסעודה שנייה לא מתגלה אותו עומק של רצון
נכון ברגע ששמנו גבול אז יש מה שיש בגבול
ויש מה שאין בוגבו אל אנחנו יכולים לאסוף
את עצמנו למקום הזה ולדעת את הייחודיות
שלו שהוא
א זמן של גילוי הרצון האלוקי
העליון פירוש יג
מידות כי השם יתברך מלא
רחמים אז כאן בעצם נעוצה השאלה השם יתברך
מלא רחמים אז למה אנחנו מצמצמים את מלא
הרחמים שלו לג
מידות רק להיות נמשך הרחמים במידות ועל
ידי זה יכולים לקבל מזה זא אומרת על ידי
הצמצום של ה רחמים של השם לייג מידות
אנחנו יכולים לקבל אותם אם הוא לא מצמצם
אנחנו לא יכולים לקבל כמה שהוא אינסופי
וטוב זה לא נפגש איתנו
ולפעמים זה כואב שצריך לצמצם דבר וזה עולה
בייסורים
א ורק אחרי אפשר להבין את הברכה של זה
הרבה פעמים אנחנו כאילו באים בטענה לקדוש
ברוך הוא למה אתה עוה לא עושה למענינו
יותר למה אתה לא מגלה יותר ו כ הרי אתה
הכל יכול לך אין הגבלה לנו יש הגבלה לך
אין הגבלה אז מה מגביל
אותך לתת לנו והאמת היא שההגבלה שלו זה
הכלים שלנו ומרת אם השם יתן לנו שפע שהוא
לא לפי הכוחות שלנו אז הוא יהיה בשבילנו
דבר לא טוב זה השפת באמת מסביר מקומות
אחרים כמו שאנחנו לוקחים אור ושמים לאדם
בעיניים הוא רואה שחור הוא לא רואה לבן כי
הרשון לא יכול לצמצם את עצמו מספיק רק אם
זה מספיק רחוק או בזווית הוא יכול לראות
אז וזה יש פסוק ידוע וישמן ישורון ויבט
שמנת עבית קסית
קיבלת שפע יותר מפי הכלים שלך זה גרם לך
למרוד מה שאנחנו רואים בחינוך ילדים לא
מעט פעמים וגם אחים שלנו שלם
וברכה שלום איזה הכל בסדר וואו זה פלה נס
שהגעתם איזה התבלבלנו נתיב שאסור לעשות
בדרך למרכב אה אה זה עוזר שלא תתבלבלו עוד
פעם
כל הכבוד כל
הכבוד הגעתי מרחוק ותודה רבא איזה יופי
שלם וברכה אז רק תגידו את השמות שלכם
שם כן אני מתיל מצ
כן יצר אז יש לי עכשיו בן
יצ יהיה ק קו ישיר עכשיו
אם הוא לא התבייש מדי נחדה וכל מיני כן אם
הוא לא התבייש מדי
בשביל לקחת אז לא הנכד בגן עם הבן שלי
אז י כן
מלחי יפה א אז אנחנו בשפת אמת
ושגית הוא נמצא התמת נמצא סרוק בקבוצה אז
אתם תוכל לראות
ויש קפה והכל שמה
כשירו תקחו לכם
אח בסדר אז אנחנו בתרל השפת אמת
הראשון אז
א על ידי ועל ידי זה יכולים לקבל מזה כי
השם יתברך אינסוף ולא נוכל להגיש אה אז א
אז כאילו שאנחנו
אנחנו לא מקבלים את הטוב שאנחנו מצפים לו
החווייה שלנו היא שאנחנו לא בסדר וא מגיע
לנו עשנו משהו ר או חס וחלילה שהקדוש ברוך
הוא לא יכול זה בלתי אפשרי בשבילנו אבל זה
לא שם זה לא שם
זה יש איזה סיבה שהרבה פעמים אנחנו לא
יודעים אותה לפעמים אנחנו יודעים אותה רק
לאחר זמן שלכן אנחנו לא יכולים לקבל את זה
אבל זה לטובתנו כי דבר שאנחנו מקבלים
באופן שהוא לא בשל לנו או אין לנו כלי
לקבל אותו הוא יהפוך לנו לרועץ מה שאנחנו
אומרים שיותר משהעגל רוצה נו כפרה רוצה
ליני הקדוש ברוך הוא רוצה לתת לנו טו אבל
א אבל הטוב הזה מצטמצם בהתאמה לטוב לטוב
העתידי לטוב שהוא יצו ואני חושבת אני
לפעמים זוכרת להשתמש בזה בתור התבוננות
כשיש לי צער גדול על על דבר שהוא לא נמצא
א אז אני אז אני אומרת לעצמי זה
לטובתי זה לטובתי זה בטוח שזה לטובתי
עכשיו אני לא יודעת השם איך זה לטובתי
ואולי אתה תעזור לי קצת בשביל להבין את זה
אבל אני אנסה להתבונן על זה שזה לטובתי כי
חלק הכי כואב בצער זה החווייה שאולי זה לא
לדתי כאילו חוויית המרחק שחס וכלי או השמה
עצמית או
מרחק וזה מאוד
כואב
וזה יסוד מאוד תן באמונה שהשם הוא טוב
אנחנו אומרים זה כל הזמן טוב השם לכל על
כל מעש וגם אנחנו יודעים שטוב יכול להיות
מאוד נסתר מאוד
ארוך לגילוי האמהות שלנו הם אלה שלימדו
אותנו את הפרק הזה למה אני תקר אמהות כן
שזה 90 כאילו אנחנו אומרים טוב אני לא שרה
אל תתחיל עם החשבונות האלה כן אבל אבל זה
באמת זהזה מאוד בסיסי בתורה ש הטבה יכולה
מאוד לאחר מסיבות
עליונות רוחניות
אז אז וי על המחברת החדשה זה ט
כן כן יש
ליכן אז
אז רק על ידי כ כי השם יתברך אינסוף ולא
נוכל רגיש רחמיו רק על ידי שמשפיע במידה
וגבול
נבראים אז הרחמים היותר גדולים שלו זה
שהוא מגביל את עצמו כל מקום שאתה מוצא
גדולתו של הקדוש ברוך הוא שם אתה מוצא
ענותנותו
שזה מאוד קשה
לצמצם מאוד קשה לצמצם גם בתור הורים אנחנו
יודעים את זה לפעמים אנחנו צריכים לצמצם
וזה מאוד קשה
לצמצם אנחנו רוצים לתת הכל מהכל ו זה לא
לטוב
וגם פה צריכים ליחס במידותיו של הקדוש
ברוך הוא
שסוד הצמצום כן ש לצמצם זה
חסד חסד זה כמו שרבי נחמן כותב שזה חסד
שתינוק אפשר לרצות להכיל אותו כל דבר אבל
החסד הוא לתת לו רק חלב ם זה צמצום אבל זה
בשבילו הכל ו יכולה לחשוב י למה שלא יכל
לא לא זה לא טוב לו אז פה זה הבנה מאוד
פשוטה אנחנו לא מסתבכים איתה אבל אם היינו
מסתכלים על זה מבחוץ היינו אומרים מה מה
הקמצנות הזאת זה לא קמצנות זה נכון אז
הקדוש ברוך הוא מצמצמת מידות הרחמים על
מנת שנוכל לקבל אותם ועל זה יש עיתים
שיכולים להידבק בזה חזרנו לפתיח זאת אומרת
מה זה ע רצון הקדוש ברוך הוא אומר יש כאן
תרכיז את כל הרצון אני שם פה זה הזמן שאתם
יכולים
להתפנות ל עסוק ברצון שלכם תקרב עכשיו זה
לא אומר שלא כל השנה אנחנו נרצה ברור אבל
יש כוח מיוחד
באלול סוג של דחיפה
משמיים כאילו בשער החודשים הרבה פעמים
אנחנו מרגישים די לבד עם ה תחינות שלנו
ופה יש השראה יש רוח גבית מה שנקרא היום
זה העת רצון כי כ בני אדם שאנחנו
מוגבלים אנחנו לא יכולים להכיל טוב בלתי
מוגבל אז זה עוזר לנו זה מיישר אותנו כמו
שהרבה פעמים אנחנו מרגישים נגמרים החגים
אנחנו נושמים עמוק והולכים לשגרה כל כך
חיכינו לחגים כל כך רצינו את החגים כל כך
שמחנו בחגים אבל יש גבול יכול את ההחלה
שלנו אנו צריכים שגרה
ו אז זה זה המתחים האלה כמו לילה ויום הם
חסד אלוקי י שאנחנו נוכל כפי רכנו
גדול וגם זה אז ככ ל ועל זה יש איטים
שיכולים להידבק בזה וגם זה תלוי באדם כפי
שמבטל רצונותיו ועושה כל המעשים במידה שלא
יתפשט לחוץ זאת אומרת יש כאן עוד צד שגם
האדם
א בצד עצמו צריך
ללמוד לעבוד בצורה מדודה עכשיו זה דבר
שהוא חוזר עליו המון פעמים הוא מביא גם
פסוק מה פעמיך
בנעלים בת נדיב שאת נועלת את הנדיבות אחד
הנושאים שהוא מביא את זה הרבה זה בתרומה
למשכן כן והמלאכה הייתה דים וותר
שהניסיון במשכן שזה התיקון של חטא העגל
היה
שהאחראים אמרו להפסיק להביא והעם קלה את
עצמו
מלהביא שכשאתה מביא יותר ממה שאומרים לך
להביא אז זה כבר לא ממש בשביל מישהו אחר
זה
בשבילך זה כבר לא נקי ואייך אנחנו בודקים
את זה שאדם מבין שלהביא זה מה שהשם אומר
ולא להביא זה מה שהשם
אומר אז השם רוצה את הרצון שלי והשם רוצה
גם שאני אעצור את הרצון
שלי זה הסיפור של גבולות א סיפור של
הפך
זה כאילו האור מתוך החושך או לא זה הגבלה
זה ההגבלה זה לגמרי ההגבלה זה הסיפור שלו
פה זה מידה וגבול
וכי יש בהתפרצות של
רצון גם נפילות יש גם חלק נפול ואנחנו
פוגשים את זה וזה מאוד ייחודי בחסידות כי
החסידות היא כל כך
בוערת שהיא מבעירה רצון ואנחנו פוגשים
באמת רצונות נפולים אנחנו פוגשים לפעמים
רצון שמרוב שרוצים קדושה לא מתחשבים אחד
בשני כן דוחפים או כזה זה נפול כן מה
שפגשנו באיזה
או נדב ואביהו מצד
העליונות הזו העליוניות
הזו כן או נגיד עכשיו אנחנו רגע אה כן זה
זה כן זה המשחק עם הגבולות בדיוק זה או
נגיד אם נדבר על זה רלוונטי לנו נגיד
שאנחנו מאוד נרצה לשמוח ולקחת חלק בראש
השנה וזה לא ילך לנו כי יהיו לנו כל מיני
בלתמים ואז מרוב רצון לקדושה שלא מתממש זה
יום הרבה יותר מדקה מיום רגיל כן אז יוצא
לנו הפוך ל הפוך ואז זה זה מאוד מאוד מאוד
מתסכל אז אנחנו ו שנה אחרי זה אומרים טוב
אני לא רוצה יותר טוב לא לרצות מלעשות
עבירות אבל זה גם לא אפשרי כי אני לא חיה
מ רוצה אז העבודה הזאת איפה מהוא רצון
השם הוא היא עוזרת לי מלהש באגו שלי אז
רצון השם זה שאני לא
אכס או רצון השם זה שאני ששמור על הילדים
שלי או שרצון השם זה שיהיה לי הערת פנים
או רצון
שאני אמליך אותו
בליבי זה רצון השם ואם אני עושה את זה אז
זה הרבה הרבה יותר משמעותי מאשר מה שאני
חשקתי בו שחשבתי שזה מה שהשם הכי רוצה
ממני יש חוברת שיצא לפני הרבה שנים של הרב
צבי מאיר
זילברברג סיכות התחזקות ה הוציאנו לאלול
ושם הוא הרבה מאוד תרגמו את זה יותר
לעברית טובה והכל זה דובי עשה את זה והוא
הוא הוא הרבה א אומר כזה יש כל מיני מונה
כמה סוגים של יצר הרע שיש בראש השנה ואחד
מהיצר הרע זה שהוא אומר לך רק אם התפללת
בכוונה אז באמת עשית מה ש אז באמת לשם יש
נחת
ממך והוא אומר לא לא אדם יכול
להשתדל אבל אולי אפילו שהוא לא מרגיש בכלל
שהוא שמח וא הוא לא מרגיש בכלל שזה הולך
לו והוא בכל אופן מתפלל אולי זה הרבה יותר
מאשר השם רוצה ממני אז
א זה זה ה זה
הרצון הנפול יותר כן הוא בא מרצון עצום
אבל
הוא מתפספס לנו
ישוע זה
בכן אז
א אז א צריך גם אנחנו
צריכים משחק עם הרצון שלנו זה לא רק שהשם
מגביל את הרצון שלו בשביל שאנחנו נוכל
לקבל אותו גם אנחנו צריכים לדעת איך לנבט
את הרצון שלנו
אליו שהוא לא תפשט לחוץ לו רצונות א לא
נכונים או כמו שתיארנו או אפילו רצונות
לקודש אבל שהם יוצרים כפות
כעסים כאלה שהם בוודאי לא לקודש אי אפשר
להגיד שם לקודש
א ז זה זה העניין של מידה כדכתיב או מני
חומה אז טוב אני חוזרת וגם זה תלוי באדם
כפי שמוותר רצונותיו ועושה כל המעשים
במידה שלא תפשט לחוץ כדכתיב אומני חומה כך
זוכה להביא אור התור
ורחמי השם יתברך גם כן במידה שיוכל לקבל
לדבוק בהשם יתברך אף שהוא אינסוף אז זה
הדדיות כמו שאנחנו גם עם הרצון שלנו למרות
שאנחנו לא אינסופים אבל יש לנו כוחות
אינסופיים אינסוף וגם כמו שאנחנו עובדים
עם הרצון שלנו אז ככה גם השם נותן לנו
מהרצון שלו אז הכלים שלנו הם יותר
מדוייקים הם יותר בהירים ואנחנו גם יכולים
לקבל את הרחמים שלו כאילו שוב כמו שאמרתי
אם אני אומרת לעצמי השם אוהב אותי זה
לטובתי אז כל הרצון שלי שדברים יהיו כמו
שאני רוצה אני שמה להם גבול אני אומרת כמו
שאני רוצה זה דבר נחמד אבל אולי הוא לא
אמיתי ואם אני מאמינה שהשם אוהב אותי
ורוצה בטובתי אז הוא מלמד אותי פה משהו אז
את הרצון הזה שזה יהיה בדיוק ככה אולי זה
טעות אז אז אז אני
יכולה לקבל את הרצון שלו ואז הוא באמת
יכול להגיע זאת אומרת כלי עולם כלי היה לי
את המחשבה הזאת
א זה התבהר לי גם סביב שיעור שלמדנו בורות
התשובה אני בשנת אבל ל אמא שלי רני כפרת
משכב והשנים האחרונות היא מאוד התיישרה
אה זאת אומרת אני הייתה מאוד רזה ו ואני
לא היינו סביבה לא לא כמו שהייתי רוצה אבל
היינו סביבה וחוויתי אתה לא מעט סיטואציות
כואבות
ואני לא מצליחה
א כאילו לזכור אותה אחרת כאילו ויש משהו ש
לא מתקשה לקבל
אז למדנו באורות התשובה שבסוף הנשמה מתקנת
הכל מגיע תיקון ואז אמרת עצמי אני לא
יודעת חשבונות של השם אבל השם הוא טוב
וכנראה זה התיקון זה משאית צך לעבור בשביל
לתקן ומי
אני שלא יקבל את
זה בכל זאת התפללתם רפואה כן אז מתנגש
כאילו לא אנחנו התפללנו שלא תסבול א כן כן
כאילו זאת אומרת יש מקום לתפילה אבל לבקש
משהו אחר בתוך ה נכון אבל עכשיו שאני
מסתכלת על זה זה לא להילחם נגד המציאות
אבל לבקש את השני כן אפשר לגמרי לגמרי
לגמרי כמו שאף אחת מהימנות לא מפסיקה לבקש
מהקדוש ברוך הוא בן למרות שהם מבינות כן
שיש כאן איזשהו סיפור כן הנה צרני השם
מילדת בכ ות בעיניים ש שלנו לא טובה וא
אנחנו רוצים לשנות אותה שנרגיש אותה גם
מתוקה לא רוצ נכון נכון וזה לכן זה ידיעה
אמביוולנטית כי מצד אחד
השם נותן לנו בינת אנוש בשביל לא להסכים
עם הדבר הזה ומצד שני אנחנו יודעים שהוא
רוצה בטובתנו ושהוא מחכה לתפילתנו וזה
הגשר כן הוא צריך להביל את שני החים כ
אותם ביחד להשתדל כן אבל עכשיו אני
הסתכלתי על מבט של אחרי שזה עוד אתגר שזה
להסכים לקבל את מה שהיה להסכים לקבל את מה
שהיה לא במקום של השמ איפה לא הייתי או
משהו כזה אלא להגיד זה הסיפור וזה היה
לטובה ותודה על מה
שהייתי וזה כאילו וזה סוויץ' ברצון כי
הרצון חלקו לא
מומש וזה לא משנה מה השתדלתי הוא לא
מומש וזה קורה לנו הרי באינספור
הקשרים
ו וזה מלא
כאב אז
היכולת לעבוד עם הרצון הזה כאילו להכניס
אותו
למידה המתוקנת היא גם מאפשרת לקבל להיות
כלי לקבל את זה שהשם רוצה
אותנו אז אלול נחזור לאלול כאילו תמיד הוא
הולך על האדם אנחנו חוזרים לאלול שאלול א
זה עת רצון ו זה זמן שאפשר לדמיין זה איך
שהשם מלך בשדה ושהשם עוטף אותנו וכל יג
מידות של הרחמים מתנגנות לנו ועופות אותנו
בהכרה צא יותר ויותר ויותר בוצות שאלה
באמת להכיל כל ד
פה להס לעבודת דות נכונה הוא בא ואומר טוב
עכשיו זה אתזה כמה שיותר כן זהו אז לכן
הוא מביא את זה פה אני אני עשיתי
לזה הקשר אחר אבל לכן הוא מביא את זה פה
מיד גומר כי אם אנחנו הדרך שאנחנו נקבל את
הרצון האלוקי ה שבא במידה הוא דרך שאנחנו
גם נדע לבוא במידה עם הרצון שלנו הוא אומר
את זהז רותי ה הלחות בחודש אלול לכות
כאילו מכניסות אותנו למסגרת באלול אין שום
הלכות מיוחדות אצל ספרדי אומרים סליחות כל
ליחות לא חות זה הנהגות אין אין אין כאילו
אין אין כן כאילו חסר לי הכלי לקבל את ה
לעצור את את הרצון הזה זה באמת באמת יש
איזשהי תחושה של משהו אין סופי כזה של א
כמה שיותר תתפלל וכמה שיותר
תתבקש כמה שיותר תתחבר לארא ש בשמיים וכמה
שיותר כן אז זה קצת דומה נגיד להדר שגם
כתוב מי שנכנס הדר מרבים בשמחה אבל בגדול
מה זה נקרא מרבים בשמחה כאילו אז זה באמת
עניין
של יוצר צורך בפרשנות אישית
א מה אנחנו עושים עם זה כאילו כשיש מועד
יש ללא הלכות אבל זה זמן שהוא יותר ממועד
חודש אז אחר כך רתמי תשובה יש שמה כתוב כן
ש אז זה יותר באמת בעניין של הנהגות ורצון
את צודקת גם בסעודה שלישית אין הלכה
מיוחדת זה לפתוח את הלב זה לפתוח את
התודעה זה באמת לא מוגבל בקו כזה אנחנו
רושים עשים את הגבולות
כן כן וא אני חושבת שדווקא זה דווקא בגלל
שזה עת רצון יש בזה משהו שהוא שוב הוא
יכול להיות מאוד מאתגר במובן כמו שאת אמרת
שירה ש שמתאספים כל כך הרבה רצונות שזה
מתחיל לפוצץ
כאילו ואז העבודה היא כל דבר טוב תודה כן
כאילו לנתב את הרצונות
לאפשרויות מימוש לא כדי לא להתפרק מכל
הכלים מה ש קורה לפעמים
שהזה סוג של בלאגן שיש לנו שאנחנו נגיד
אומרים טוב אנחנו מתקנים מתקונים ואז ערב
לפני החג אנחנו אומרים סליחה תן לנו עוד
כמה ימים כאילו זה נראה לנו הדבר הכי נורא
שייקרה זה שעכשיו יגיע
החג כי אמרנו לעצמנו שנעשה כל מיני דברים
ולא עשינו את זה אז כאילו אנחנו מקבלים את
החסד האלוקי באיזשהי
טרוניה מסוימת כאילו זה לא בא לי ב טוב
עכשיו עוד יום זה היה בסדר כן או לפני כמה
ימים וה יש איזה איזה איזה עמדה של הכנעה
של
קבלה שזה הזמן וזה
המידה וזה מה שקורה
ואנחנו נגיד תודה ונלך עם
זה לא ננהל את
זה וזה חלק הוא אומר ש הוא אומר ש לפני
שאדם משיג השגה הוא תמיד צריך לפני כן
הכנעה ושפלות כי ההכנעה היא כלי בשביל זה
הכנעה לא במובן של הפילו עליי כוח אלא
במובן של הבנתי את הגבול
שלי אז יכול להיות שבכוס אין המון מקום
אבל יש מקום
ב המון מים זה לא כל המים אבל
זה צמר זילברברג אומר זה אומר את זה
בעבודת השם שאדם מביא משל שאדם נכנס לחדר
מלא אבנים טובות ויש לו רק שני כיסים מצד
אחד מה שיש לו בשני הכיסים האלה סדר לו את
העניינים
כל חייב צד שני לא לא יכול להיות כאילו זה
כל מה שאני אכניס אזה כאילו אדם מצד אחד
מאוד רוצה הכל מצד שני מאוד שמח על מה שיש
זה זה שתי התנועות האלה
הפכיות אני חושבת שבמיוחד בשנים שיש הרבה
בלתמים
במבנה של השנים האלה אז א אז התרגול בנושא
הזה הוא חשוב כאילו בין
ה בין השקיה והציפיה ובין איזה איזה ענבה
איזה קבלה פנימית איזה
ברכה שאוספת את הטוב שמגיע שמודע עליו
ששומרת אותו שאוחזת בו
שכאילו ראש השנה לא צריך להיות כמו המדרשה
שהייתי או כמו זה כמו שהשם נתן לי אותו
השנה זה הכי מה שצריך להיות וזה
זה זה
התמודדות ומכאן אנחנו נעבור לנושא שהוא
חוזר עליו הרבה אלול א' ל ו ל כן אז יש
אנחנו אומרים במזמור לתודה מזמור ק הוא
עשנו ולא אנחנו אמו צון מרי טוב יש אזה
קריו טיב הוא עשנו ולא אנחנו בא לא עשינו
את עצמנו הוא עשנו ולא אנחנו אנחנו שייכים
לו
לא ולא לו ל בסדר אחר זה אלול אז כאילו
אומר שכל העבודה שלנו זה מעבר בין הביטול
השייכות התנועה בין ה תנועת הביטול שזה יש
כזה מושג באנגלית סף מדמן עשיתי את עצמי
ב10 אצבעותיי לא לא לא הוא
עשנו לא
אנחנו הוא עשנו ואנחנו
משתייכים אז יההה כמה כמה
וכמה פסקות שעוסקות מזה מכמה אמתים אדוני
אבי זקני מורי ורבי זל זה הוא מצטט את סבא
שלו הרבה מאוד פרש על חודש אלול שהם לא
ולא אנחנו קריו כתיב במזמור לתודה ופירוש
הדבר הכל אחד שכפי מה שלא אנחנו כן לא
אנחנו זא אומרת כפי שאנ אנחנו מבטלים את
עצמנו כך אנחנו משתייכים עכשיו צריך להבין
מה הכוונה מבטלים את עצמנו כי אם אנחנו
מבינים מבטלים את עצמנו זה שונאים את
עצמנו או שוללים את עצמנו אז אין מי
שהשתייך אין שם אף
אחד ביטול עצמי הוא לא חוסר הכרה בערך הוא
הכרה
בערך אבל שיוך זאת אומרת טוב גם לא זה שח
ביטול עצמי זה אומר שה
א אני
מפנה את
[מוזיקה]
ה את
ה קרדיט למה שיש לי ממני
אליו זאת
אומרת כל מה שיש לי זה ממנו זה לא
ממני אם זה עבר דרכי אז זה זכות בשבילי
הוא עשנו ולא אנחנו אחד הדברים שקוראים
לאנשים
מתבגרים קוראים אנשים מתבגרים שהם לא
מבינים לפעמים כאילו יש
להם התנגדות להורים שלהם והם לא מבינים
איך הם יצאו מההורים
האלה מאוד מביך להגיד את זה אבל זה אחר כך
השכל קצת ירד אבל
א יש משהו בריא
בזה שנער נערה מרגישים מאוד חזק את
עצמם אבל זה
בוסרי
ובסוף צריך להבין שכולנו יצורי אנוש כולנו
יש לנו אבא
ואמא ואם הם לא היו לא
היינו אז זה
ביטול נכון שיש יש דברים שקיבלנו חוץ מהם
יש דברים ששינינו ממה שהם לימדו אותנו אבל
בפועל א בלעדיהם לא היינו וזה ממש הבסיס
של מצוות כיבוד הורים זה
הקרה כן הכרת תודה הם הביא אותנו לעולם
וזה זה לא משנה אם הם היו יותר מחמדים
פחות חלדים אם אנחנו מזדהים עם הדרך שלהם
או אנחנו לא מזדהים עם הדרך שלהם
ברור שהרבה יותר קל לנו שהם גם המורים
שלנו בכל ההקשרים נכון אבל זה לא תנאי
אז הוא עשנו ולא אנחנו לא עשינו את עצמנו
זה הכל ממנו מה שיש לנו זה
ממנו ואז יותר קל לנו להשתייך אליו זה
העבודה הזאת קשורה בסדר הזה מכאן לכאן
וכאן הוא מסביר כי בגסות אין אני והוא
יכולים לדור זאת אומרת מי שהוא
א
יהיר כן אז אין אני הקדוש ברוך הוא לא
יכול לגור אן אני והוא יכולים לדור יחד
א כי באופן פשוט אין מקום שאדם מאוד מאוד
מלא מעצמו אין לו מקום להכניס אף אחד באמת
בגלל זה זה ממש לא טוב שבגיל מאוד צעיר
כזה אנשים תחתנו או יצרו מערכת יחסים
מחייבת כי זה יהיה אינטרסים אין להם באמת
מקום להכניס מישהו אחר כי הם עוד לא
יודעים מי הם ואז הנישואים האלה הם יהיו
בגלל איזהשהו צורך או איזשהי תלות והם
יהיה להם מאוד קשה הם יצרכו לעבור לא מעט
אם בכלל יחזיקו כי כי אין מקום כי יש שלב
כזה של אין מקום לא רק זה נלך הלאה הרבה
פעמים זוג שרק התחתן הוא לא רואה את
העולם כמו ילד שרק נולד הוא לא שם לב שהם
התיישבו ואכלו את כל השאריות בלי לשאול
אולי אמא חש בנה למישהו אחר או שהם דיברו
ולא הגיעו וכאילו זה שבת שבע הברכות שלהם
בכלל לא מגיעים או כל מיני דברים כאלה כי
הם צריכים ליצור אחד את השני זה דורש כל
כך הרבה כוחות זה כל כך אינטנסיבי ש אי
אפשר לראות שום דבר
אחר זה מבורך רק צריך לעבור תקופה ואז אם
זה ממשיך יותר מדי זמן זה כבר מוזר
אבל אבל אז אז אם אם אדם הוא מלא מעצמו אז
הוא לא פינה מקום
לאלוקים יש לנו ש שני מקרי קצה שעוזרים
לנו לפנות מקום אחד
סבל אנחנו חיייבים לקרוא לעזרא אז אנחנו
מפנים מקום או אנחנו מגלים שאנחנו לא כל
יכולים אז כנראה שיש מישהו מעלינו או שמחה
מאוד גדולה יש לנו הכרת תודה ואנחנו
מבינים שלבד זה לא היה קורה אז שני הצדדים
שני מקרה הקיצון אלה מאוד עוזרים לנו
בשביל לבטל את עצמנו וזה ביטול טוב זה לא
ביטול רע לא מחקנו לא לא שלל לא התאבד פש
פשוט הבנו הסבירו לנו טוב
והבנו שלא
אנחנו ובאופן פשוט זה מוליד את ה לא בו את
ה שייכות הוא עשנו ולא אנחנו אמו צון
מריטו כן אז כי בגסות אין אני והוא יכולים
לדור יחדיו צון מריטו כי הוא ראש השנה אז
הוא רוצה א להשתמש במשל של ה
מזמור של צון כי הוא ראש השנה למעשר בהמה
אין שם משנה א' יש ארבעה ראשי שנה והראשון
באלול זה ראש השנה למעשר בהמה אז הוא לומד
מזה דרישה כ שאנחנו מאסרים את הבהמיות
כייל מעלים לגבוה כאילו בפשיטות על ידי
הביטול שנעשים כל הדברים לא והבל
א סליחה רק אני אגמור את הנושא הזה הוא
עובר כבר לנושא אחר שמעשר במה אתה מאסר את
הבהמיות שלך כי מה הבהמיות אומרת הבטן שלי
כאילו ילד רעב
יש חטיפים על השולחן הוא
לוקח כי הבטן שלו צועקת אני רוצה אננו
צריכים לאסר את הבהמה להעלות אותה אל ש
מזככת אז זה סגר את זה ובפשיטות
על ידי הביטול שנעשים כל הדברים לא והבל
וריק בעיני האדם וכל הרצון והתשוקה להשם
יתברך ממילא כמים הפנים לפנים הוא מתקרב
על ידי זה אליו יתברך אז זה ביטול מסוג
אחר זה
שאדם כל כך בוער בהוי לשם ששום דבר לא
ישווה
לזה זה לא ביטול מצד האגו שלו
אלא זה ביטול מצד העניין שלו בדברים לו זה
כמו אדם מאוהב אז אומרים לו בוא תעשה טיול
בוא תזה לא אני רוצה לפגוש
אותה הכל טוב נחמד חברים לא אני סובל אני
רוצה לפגוש
אותה בלדיה אין אין לי חיים אני רוצה
לפגוש אותו אז הביטול בעוד אופן זה שאדם ר
לעצמו שמה שהכי חשוב זה לעבוד את
השם אז לשם אני הולכת יש לי רצונות אם הם
לוקחים אותי לשם מצויין או אם הם יכולים
לקחת אותי לשם אני אעשה את זה לשם השם זה
יהיה קידוש השם זה יהיה גמת חסדים זה יהיה
זה זה יהיה שם השם יהיה על זה נאדם ואם זה
מרחק אותי משם לא
רוצה לא
שלי זה
עוד ביטול ביטול של
הכוחות החיים שמושכים אותי רחוק מהמטרה
שלי המטרה שלי אז הוא אומר כפי שהוא מבטל
את העולם
בשביל לדבוק בהשם יתברך זאת אומרת שאם
אירועים קורים או דברים קורים שהם יכולים
למשוך אותו רחות
סליחה
אני השארתי את זהת לא
משנה אז
ככה כפי שהוא מכוון על זה אז הוא גם מתקרב
יותר
שזה מתראה לו ככזה זא אומרת הקדוש ברוך
הוא גומל איתו שהוא נותן לו את האפשרות
להרגיש יותר קרוב נותן לו את
הכוחות לעמוד בזה לדבוק בזה להתמלא מזה אז
זה עוד היבט של
ביטול וזה שכתוב ראש השנה למעשר בהמה הנה
הוא חזר לנושא הזה
א שיש בכל נפש ישראל גם כנפש הבהמיות כמו
שכתוב בספרים וצריך כל אדם להביע גם נפש
זו להשם יתברך והוא על ידי ביטול ושעשה
היפוך התאווה
על ידי זה מגביע גם זה זא אומרת שאם אדם
הוא לא נותן לה בהמיות לנהל אותו הוא מנהל
אותה אז ככה הוא מגביע
אותה שהוא הופך אותה לעם ברכה או לעניין
כזה או שהוא או שהוא לא נותן לזה לא נותן
לזה לנעל
אותו ואז זה בעצם משמש רק לדבר יותר נכון
ולא
לדבר נכון התמודדות שיש לנו כל החיים א
כנין שכתוב והוא על ידי ביטול שעושה הפו
היפוך התאוה על ידי זה מגביע גם זה כ
עניין שכתוב בשני יצריך יצר טוב ויצר רע
זה יצר
א טוב לעבוד את השם זה מאוד פשוט איך איך
עובדים את השם ביצר הרע אפשר להגיד ש פה
לפי מה שהוא אומר אתה לא נותן לו מקום אתה
הופך אותו אתה פעמים ההיפוך הוא זה שאדם
מרגיש חוסר שקט והוא חושב לעצמו שאם הוא
יעשה איזה תאווה מסויימת זה מה שיתן לו את
השקט אבל אם יש לו עוצמה פנימית והוא דרך
ברור אז הוא יכול להגיד לא זה התאוה לא
תיתן לי את השקט מה מסתתר מאחוריה זה מה
שייתן לי את השקט זה לא קל אבל זה לא קל
אבל זה לפעמים סוג של דרך אנחנו יכולים
למצוא ר
שקט ואז הולכים לתעסוקה לפעמים התעסוקה
הזאת היא טובה לפעמים התעסוקה הזאת היא
עוד יותר עושה חוסר שקט שאנחנו לומדים את
זה שזה מביות למקום חסר שקט א יכול לשים
לב מה כן יתן לנו את השקט מה כן יתן לנו
את ה את המחת הדעת את ה את
התיקון את ההפניה
הנכונה אז כאן זה בפרשת שופטים אז לכן הוא
קושר את זה לשופטים ושוטרים שיהיה לך בכל
שלך
א אז תרלד הוא קצת חזרה על
תרל
א אז מה
דעתכם ללמוד את זה ביחד צאתי אפשרות של
חברותה זה נראה לכם שזה יכול להיות כן
יאללה אז א זוגות כן או שלישיה בסדר
א אני את יכולה לכבות אז את ה כן אז אני
רק חוזרת שה הרצון שלנו זה הרצון שלנו זה
בו אנחנו אוכלים ושותים כי אנחנו צריכים
לאכול לשתות א אנחנו רוצים אותו אנחנו
רוצים להמליך אותו שהוא ימלוך אז ייה
קולטו ויהיה שפע ויהיה ברכה אבל הברכה
עצמה כמו שהיא
ברכה לא ממש מעניינת אותנו אולי מעניינת
את הבטן שלנו אבל הוא לא מעניינת אותנו כן
אז א שאנחנו
שמים שאנחנו יכולים בגלל שהקדוש ברוך הוא
נותן זה את רצון זה את אלוקית של רצון הוא
נותן לנו כוח ושפע אלוקי אז אנחנו יכולים
לקחת את הכוח הזה ולשאול את עצמנו מה
ברצונות שלנו הקדוש ברוך הוא זיכה אותנו
לעשות מה היינו רוצים הלאה כן ומעבר לכל
מה שקרה איך זה ביטה איך איך כאילו אנחנו
אוספים את זה פנימה חזרה הרי זה דברים
מתפזרים מחוצה אז אנחנו חוזרים את זה
פנימה חזרה אומרים זה הרצון שלנו רצינו
לעשות טוב אחת היינו בדרך אבל רצינו לעשות
טוב רצינו לפעול טוב
רצינו לקדש את שם שם רצינו ללמוד תורה
רצינו להתפלל
רצינו ויכול להיות ש גם שוב באותם מקשר
שמשנו אבל זה הה שם צנו שי לנו שלום בית
נו לחב
דורים רצנו כ גם כזה פה תיקון ששוב הוא
כאילו מתעלה מעל המעשים שזה חלק מתשובה
זאת אומרת שגם כאשר המעשה לא מותא רצון
התשובה היא לחזור לרצון הטוב ולאחוז בו
ולא לתת למעשה שלא ביטה אותו יותר תוקף
מהרצון כאילו איזה מין ילדה את בסוף תראי
מה עשית אני באמת מאוד מצטערת שעשיתי את
זה וחבל לי אבל לא רציתי לעשות את זה
רציתי לעשות טוב אבל התפספס לי לא הצליח
לי לא הלך פה שם שם פה היה
לי מניעות היה כל מיני אז שאני חוזרת
לרצון אני משייכת אותו זה תיקון ואז מה
שאנחנו עושים ביום בראש השנה זה רק רק רק
מספרים להשם על כל הרצון הזה ולא ך על כל
העולם כולו בכבודך ראש השנה בויום
הכיפורים סוכות זה הימים שאנחנו לא
מפסיקים לדבר על הרצונות
יש לו בראש השנה זה אנחנו עד שבוע הבא ראש
השנה א זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו
בספר החיים למענך אלוקים חים אז הוא עושה
פסיק אחרי למענך כבנו בספר החיים למנחה
אלוקים חיים כ אנחנו רוצים לחיות אבל איזה
חיים אנחנו רוצים אנחנו רוצים להתבשר בות
טובות איזה בשרות זה הזמן של התפילות זה
הזמן של לשות
ברצון וזה איסוף כי כל החודש הזה הקדוש
ברוך הוא נתן כוח ומה שעשינו בכלים שלנו
עשינו מה שלא לא עכשיו אנחנו יכולים עם
התפילה להעלות את ה את ה רצון
הזה אז אז
הנה אפשר לפצח גם אם חלקית ולזה עדיין
אפשר
להבין אז זה ממש אני עכשיו עושה לפי מה
שיש לי זה בריר חדן זה
תרמג שזה עוד פעם מדבר על זה כן זה בדף
שיש לכם כן כן זה בזה כן תר
א ימים
הלנו כן יש לכם ספר תפתחו
בספר
תרמג זה
בעמוד
11 כן יש יש מספיק דפים הימים הללו מ יום
האחרונים שהיו ברצון כיל מכאן אנחנו
מתחילים את הרצון כי עם ישראל בחט ה ג
הוא עשה תשובה וה-40 יום האחרונים היו
ברצון הימים הראשונים בכלל השם משה התחנן
על החטא הניש התחנן על
החט האמצעים אז כתוב שכאילו משה לא הניח
קרן
זווית ללא לא ציטוט מדויק למצוא זכויותיהם
של ישראל
וכבר האחרונים כבר היו ברצון ולכן אנחנו
מתחילים מהם ולא מלפני זה יש צורת הסברה
היפה של רבי
נתן על זה שיש יש תורה מפורסמת של רבי
נחמן נקודה טובה שלמצוא נקודת זכות בכל
אחד אז מה שמשה רבנו עשה זה שהוא לימד
זכות על כל אחד על כל נשמה ונשמה בעם
ישראל זה מה שהוא עשה
ו ראש חודש שלול אנחנו פותחים בכל הלימוד
זכות הזה אז זה מתעורר הרצון האלוקי בנו
ונותן לנו
כוח לתקן את עצמנו כי הטוב שלנו והזכות
שלנו והאור שלנו מנצנצים מבהיקים כי וזה
גם דבר להבין שבסופו של דבר מה גרם אזה
חטא העגל לא סיטואציה כל כך נחמדה אבל חט
זה איפה
שהרצון
המימוש החתי את הרצון כי הם מחפשים מי
שילך ויבוא משה רבינו לא יורד הם אומרים
לאהרון הוא אומר טוב יאללה תתנדבו מקווה
שהם לא יתנדבו הם כן יתנדבו ויוצא העגל
הזה ואז הם מדרדרים והולכים אבל הרצון
להשם הוא היה שם אבל הוא התגשם התבה הוא
לא היה מוגבל הוא
פרץ דרך התשובה הם מגלים את העוצמה של
הרצון הראשוני ואז מתווסף עוד רצון כי גם
זה רצון מתקן את עצמם והתוספת רצון הזאת
זה המים האחרונים זה ה 40 יום האחרונים
שהם אלה שדוחפים אותנו ישירות לראש השנה
ויום הכיפורים שמתוכם כבר ישמ שמחה של
סוכות
אה וכאן עוסק ב זה הימים הללו יום
האחרונים שהיו ברצון הם עצמם מסייעים
ליבות בני ישראל לתשובה כי מתעורר אותו
כוח שעם ישראל הטביע
אז כאשר דור המדבר היו חרדים מאוד להשם
בימים
אלו שהם לא ידעו מה יהיה הם רצו ש ובאמת
יום הכיפורים הם קיבלו תורה פעם שנייה אבל
זה הייה בשקט זה היה בצינה ומיום כיפור
משה מצווה אותם על התרומה לסוכות ומתחילים
לאסוף ולאסוף ולאסוף א זה התשובה לכן זה
ימים של תשובה זה ימים
ש של מתח והכוח הזה של האיסוף הובא בעם
ישראל הוטבע בזמן
הזה וכמו שהחטא נשאר לדורות שכמו שכתוב
אין לך פקידה שאין בה מעוון העגל ממילא
התשובה עשו אז ותיקנו החטא בוודאי היה גם
כן לדורות מרובה מידה טובה ממידת פורנות
אלף מונים אז ברור שכמו שאנחנו זרים כרים
את החטא ומטבלים עליו אז בכפליים אנחנו
ודאי זוכרים את התשובה והכוח
שהיה בזה ומשה רבנו עליו השלום תיקן בשורש
נשמות ישראל בני ישראל בשמיים הנה כמו
שכתוב שלא הניח זווית ברקיע שלא נתחב עליה
ו הם השורשים של נשמות בני ישראל שנמשלו
ככוכבים ברקיע לכן בנקל על כל פנים לנו
לתקן גופי החטאים כי את השורש הוא
מתוקן זה השורש של הנשמות כשאנחנו חוזרים
להיות להתאחד ולהיות עם עם השורש שלנו כבר
עשו לנו את העבודה ה היא קלה אז נשאר לנו
רק גופי החטאים ועל ידי שלוחות שניות היו
בדרך בעלי תשובות נשאר הערה שלהם גם יותר
מהימים של הלוחות הראשונים כי בעלי תשובה
אתין בחילה סגי בעלי תשובה הם נמצאים בכוח
יותר חזק אנחנו לא יכולים לקבל כוח מהצדיק
היא נשברה גם אבל אנחנו יכולים לקבל כוח
מבעלי התשובה כי זה מה שנשאר כי זה מה
שנשאר וזה נמצא ביותר כוח וזה קל להבין את
זה כשאדם אפשר הכי פשוט להבין את זה
במערכת זוגית שיש צער בין בני זוג אז א מי
שפגע
בזולת בהתחלה הוא אומר לו פגעתי אחר כך
הוא מבין שהוא פגע אז הוא לא
רק מצטער שהוא עשה את זה הוא מרגיש איך
יכול להיות שבן אדם שאני כל כך
אוהבת גרמתי לו כזה
צער ואז מה שקורה זה ש שאני מבקשת סליחה
אני מרגישה עוד הרבה יותר אהבה מקודם אהבה
הזאת התבררה דווקא דרך הצער
שגרמתי שלא גרמתי אותו בכוונת מכוון
להרע אלא בחוסר איסוף עצמי בסערת רגשות
באובדן
שליטה
כן לפעמים בידיעה זה תלוי מה רמת הדבר
שעשיתי
כן וכשאני רואה את הצער הוא כל כך מהדהד
בי שזה ומחזיר אותי אחרי שהאגו שלי קצת זז
תיד ואני מודה בטעות וכולי וכולי זה מחזיר
אותי לזה שזה לא מתאים
לי ואז אני שוהה במה כן מתאים לי או איפה
אני באמת ואני אוהבת אותו אז אהבה מתגברת
זה נקרא בחיל סגי בכוח יתר מישהו בא ל
תשובה כשהוא מבין מה הוא חטא והוא מבין מה
זה עשה והוא לוקח אחריות כי הוא עשה את זה
אז הוא אומר לא לא לא זה לא זה לא אני לא
שם השם לא וזה נותן כוח מאוד
חזק של תנועה קדימה של שינוי ושל בירור
הרצון
רצון מראש לא היה ברור ולכן היה חטא
החרתה
והתשובה ביררו את הרצון ונתנו לו תוספת
כוח ועכשיו הוא הרבה יותר
בהיר אנחנו לא רוצים לחתו אנחנו משתדלים
לא לחתו אבל אנחנו
חטים והדרך שלנו ל להפוך את החטא
לתיקון זה לחזור ולתקן את הרצון ואז הוא
מתעצם ואז ה מה שתינו מתהפך לטוב לא רק
שאני לומדת נגיד עם בן זוג שלי לא לעשות
את זה יותר שזה דבר ברור אלא שאני הרבה
יותר זהירה והרבה יותר מכבדת והרבה יותר
מוכוונת ואז אם יש לי תקלה או שאני שואלת
בפני או ש אני שמה לב אחרי אה יכול להיות
שפספסתי פה משהו ולא נוצר סיפור ענק של
הכחשות ו זה גם נכון מול השם א א יש פסוק
בסוף תהילים קיט טעיתי כסה עובד בקש
עבדך זה תורה של רבי נחמן ש
שדוד המלך
מבקש העדר הולך ואז הסם מתרחק אז הרואה
קורה לו אבל אם הוא מתרחק ממש רחוק אז הוא
כבר לא יכול לשמוע ואם הוא מתרחק עוד יר
רחוק גם הוא לא יכול לזות לא יכול שום דבר
אז דוד המלך אומר תהיתי כסא עובד בקשב דך
תקרא לי מהר אני אשמע אני אזהה אני אחזור
כמה שיותר מהר אז אנחנו לא מסוגלים לא
לחטוא כמה שהיינו רוצים אבל אנחנו כן
מסוגלים לעשות תשובה אנחנו הכי רוצים
לעשות תשובה כמה שיותר מהר ככל שהתשובה
תתחבא
עלינו במובן הזה שנראה את האור של חזרת
הרצון ואימוץ הרצון והכוח אז אנחנו כולים
לעשות את זה יותר מהר אנחנו לא נצטרך לשוט
כל כך הרבה זמן בצער של חטא למה הוא טוב
אם אפשר אם אפשר לצאת ממנו יותר טוב אז
הימים האלה הם ימים שכל השנה אנחנו בתשובה
הימים האלה ימים
שה תשובה נושאת אותנו לוקחת אותנו
מ מדור מדור המדבר יש לי שאלה כן מה עם
הכאב הזה על זה שאני יודעת שגם אם אני
עכשיו מגלה את הרצון
וזה תתפסי אותי באמצע חשון יש לי פחד גדול
שזה שהוא לא יעיר ככה רצון שלי כן וזה כבר
מפחיד אותי מעכשיו כן א אז זה דווקא הרבה
בורות התשובה אנחנו לומדות
שאנחנו עלולים
לחט וכמה שנעשה תשובה חשבן יכול להיות
מאתגר גם עצם תשרי ואבל מה אנחנו לומדים
מתשובה שהיא
קלה וזה מה שיכול להשתנות זאת אומרת לא
שאני לא אחתה אולי אני אחתה פחות אולי אני
בדברים פחות דרמטיים בעזרת השם כן זה לא
שאני לא אחתה אבל שאני יותר ויותר עשה
תשובה זאת אומרת ככל שאני אתיידע עם
התשובה היא תהיה מתוקה לי היא תהיה טעימה
לי תוציא אותי לחופשי מהכלא של חטא אז זה
כמו זה כמו שזוגיות כשהיא מתייצבת היא לא
מפחדת מריב זה לא נעים ריב אבל יש לה
ביטחון במיומנות של
ההתפייסות כשזוג רק מתחתן או לפני שמתחתן
אומר אני מת מפחד שיום אחד אני אתעורר
ואני אגיד אופס לא היינו לא עשיתי את הזה
כי אז כ כשזוג יש לו כבר ניסיון אז הפחד
הזה יורד אם הוא חי טוב ואז הוא אומר יכול
להיות לנו מאוד קשה אבל פתרנו כל כך הרבה
דברים נפתור את זה אז זה הסיפור זאת אומרת
זה נכון שאנחנו מתפללים להשם אנחנו לא
רוצים לחתור אבל כן אנשים מפוכחים אנחנו
עלולים לחטא יש בנו עיוורון יש בנו מידות
לא מתוקנות אנחנו עלולים לחטא אבל ככל
שנוכל לדעת לעשות תשובה אז מתקן ותשובה
קדמה לעולם עוד לפני שהיה הרעיון של חט
היה
תשובה אז תשובה היא הגשר וזה מה שאנחנו
מתאמנים הכי הרבה באלול תשרי כן והשם נותן
שאן לנו כוח ואז נוכל בחשון נשתמש
במיומנות הזו
שרכשנו וכל המוזיקה של התפילה ושל הבקשה
תלוה אותנו תשר תשרה אלינו איזה מקום שזה
יהיה קרוב יותר רך יותר כן זה זה מה
שאנחנו עושים ככה אני מבינה את
זה
כן א א עכשיו אני אחפש עוד דף שיש
שמה שיש לי
כמה יש לי על ראש השנה אז אולי פשוט נתחיל
אחד של ראש השנה במקום שעוד אחד של אלול
כך יהיה
לכולכם
רגע כן אז
הנה מי שיש לה ספר אז אה זה ראש השנה
תרל נזיז את מה
שזה למדנו כן בכסל ליום
חגנו ן אנחנו לומדים מתהילים תקעו בחודש
שופר בכסל ליום חגים אז החג שלנו
מתכסה ובאמת א
ובאמת אה
אין לנו חוץ מ בחנוכה שזה חלק מהחג וזה חג
תורה שבעל פה אין לנו חג בראש חודש החגים
שלנו הם באמצע
הירח מלא הוא לא
מתכסה יש
כסוי אז כסה יום חגינו שהיום חג שלנו
מתכסה והשאלה מה אומרים בראש השנה חג שמח
הו שנה טובה
כאילו
העולם בי דין מה עושים כן זה זה בעצם
השאלה זו באמת השאלה פה כן
סליחה שנה טובה
בוודאי כן אז למה אנחנו אומרים כ שאתה
חוגג
משהו סימן שהגעת לאיזשהו
יעד אבל אנחנו
בהתחלה אנחנו בהתחלה אנ
בלידה אזה כמו ש זה הה אחד המאתגרים שכמה
פעמים שהלכנו ללדת אז אני אומר טוב ישע
בוא נלך והוא מתחיל להיות שמח ואני אומרת
לו מה אתה שמח אתה כל
פני איך דמ
כי זה אבל זה באמת זה נורא שמח אבל
אני כן אז בקסב יום חגים השנה
נולדת אז יום חגנו הזה הוא בכסא הוא חוסה
הוא עוד לא
גלוי כי כי ראש השנה ליום חגינו כי ראש
השנה בין המועדות כי לבני ישראל הוא שמחה
שלטובת נתן השם יתברך ימי תשובה ומשפט בכל
ראש השנה להתנקות בעולם הזה מכל חטא אז זה
זה סיבה אחת שוא אומר הרי השם הולך ו ויש
בירור והשאלה אם העולם ראוי נכון שאנחנו
בעיקר ממליכים אבל גם ברגע שהשם הוא מלך
האופן שבו הוא מולך זה הוא שופט כן ועוד
יותר מתברר את רוצה אגף זה ראש השנה זה
ראש השנה תרלה א תגידו לי איזה עמוד זה 15
למטה בכסף בסדר
ו ולעמוד מול שופט לא משנה כמה שאתה מרגיש
שאתה בסדר זה עושה כף בתן אבל
אנחנו רוצים אנחנו רוצים את זה שאנחנו
אומרים המלך
המשפט אנחנו אומרים כל השנה מלך אוהב צדקה
המשפט אנחנו אומרים בימים נורים מלך המשפט
זה מה שאנחנו רוצים אנחנו רוצים להתנקות
מחט
אנחנו לא רוצים לעשות קומבינה ונצא בזול
זה לא משרט אותנו הנשמה שלנו תישאר
מלוכלכת מה הרווחנו מזה אנחנו רוצים לעמוד
מולך השם
נקיים אז
בשבילנו זה זה זה דבר אחד אולי עוד דבר זה
שאתה מעוניין לשפוט אותנו לנקות אותנו מכל
חט זה כמו אמא
שרוחצים לב זה אהבה זה
קשר זה ברור וזה
נפגש אז זה רמה אחת שהוא מסביר אבל הוא
אומר עוד דבר ואמת שבני ישראל בטוחים
שייצאו זכאים וגמר השמחה הוא ניכר
בסוכות
וזהו בכסל ליום
חגנו כאילו זה
מתכסה אבל זה חג לנו ברור שנצא
זכים בגלל התשובה חזרנו הרצון אבל אנחנו
פונים
אליך במקום אחר השפת אמת אומר על זה שהשם
עובר מכסא של דין כסא של רחמים יכול להיות
שנלמד את זה בשבוע הבאא אבל אני אעשה ו ל
אז זה זה כשאנחנו
רוצים שהוא ישפוט
אותנו אז הוא לא צריך לדון אותו ענו בדין
חריף כמו אם
א המורה שואל מי עשה את זה ואף אחד לא
עושה זהיה הטובה אז א לא אומר אז הוא צריך
להתחיל משה קולקטיבית מה ש אבל אם
עוד לפני שהוא שואל מי עשה את זה הילד בא
ואומר אמורה אני עשיתי את זה אני כל כך
מצטער עזוב לא נורע זה הוא עובר מכיסא של
דין לכיסא של רחמים לפני שאנחנו
אומרים אז הוא כסא של דין אבל כשאנחנו
אומרים הוא עובר לכסא של זה מה שכתוב
בגמרא אמרו לפני מלכויות שתמליכוני עליכם
אמרו לפני זכויות שעלי זכרונם זכרונכם
לפניי לטובה
השם עשינו את זה אנחנו אומרים אנחנו עשינו
את זה אה
בסדר אז אנחנו באים בשמחה לראש השנה
בביטחון לראש
השנה בשליחות להמליך את השם בראש
השנה אז אנחנו בטוחים שאנחנו
ננקה כי לא משנה מה בסוף מה שחשוב שנהייה
ביחד
בין אם זה טוב בין אם זה רע זה טוב כי
אנחנו ביחד זה הסיפור שלנו חטא מפריד
אותנו תשובה מחברת אותנו ואם יש לנו עונש
שהוא בא לזכך אותנו מהחטא אנחנו רוצים את
זה כדי להיות
זקים כי אנחנו לא רוצים לא להיות זקים
אנחנו לא רוצים להיות
מפורדים
אז לכן יש גם בכסא יש משהו מכוסה אבל זה
לא ם חגין וזהו בכסל יום מחקנו כי בראש
השנה יש קטרוג על זה שבני ישראל מובטחים
יותר יש על זה
קטרוג
הנה זה שאומר שהם מובטחים גמר השמחה ניכר
בסוכות יש כאן מקור שתיים למטה א זה שאמר
הכתוב אז ירננו כל הצייר במי הכתוב מדבר
בישראל ו באומות העולם שהקדוש ברוך הוא דן
אותם ביום הכיפורים אלו ואלו נכנסים לפני
המלך לדין ואין אנו יודעים מי היה נוצח
אמר הקדוש ברוך הוא תלו לו לבכם בידכם
שיידעו הכל שאתם זכיתם
בדין והלולב הוא מבטא סוג של שרבית או סוג
של זה אז עם ישראל מובטח אבל יש על זה
קטרוג אז לכן צריך לכסות את זה
אה הגמרא איזה איזה עמוד זה אמר 20 עכשיו
למעלה כן אבל הוא אומר שזה לא מבי את הגמר
תרלד
תרלד 18
למ א תרלד דף אח רק אחורה
מ כן אמר לו ריבונו של עולם גלוי היה
לפניך שהיה לי מה להשיבך זה זה
כן זה זה נכון 11 כשאמרת לי לקרב את יצחק
אילו ישבתי אותך לא היה לך מה להשיב
שהייתי אומר לך אתמול אמרת לי כי ביצחק
יקרא לך זרע ועכשיו אתה אומר לי לשכתו ולא
השבתי אותך אלא עשיתי עצמי כלם ו כחרש
ואני כחרש לא אשמע וכלם לא אפתח
פיו כשיהיו בניו של יצחק נידונים לפניו
ביום זה ואפילו יש להם כמה קטגוריים
מקדרים אותם כשם שדמתי ולא השיבותי ככה
אתה לא תשווה להם תשיב להם ויקרא שבמקום
הוא יראה שיראה מה היום כ היום מפני שראש
השנה היה אמר לו הקדוש ברוך הוא כך הוא
וכך אני עושה אמר לו אברהם ישבה לי מיד
נשבע נאום השם אבי בחודש השביעי אכ אז
זה זה ההבטחה של הוא שולח אותנו להבטחה
שלנו שההבטחה הייא למעלה
משכל למעלה מחשבון ובזה מובן הגמרא למה
אין אומרים הלל בראש השנה וון כי היינו
אומרים אם אם זה חג ואנחנו מובטחים אז למה
אנחנו לא אומרים
מלל זה
בכסף זה
בכסף יש
ברור
אז אנחנו עוד לא במקום של
הלל אנחנו במקום של יברור אנחנו מודים על
זה
ואנחנו אוכלים
ושותים אבל הליל לא עוד לא השתחררנו זה
עוד תהליך רק אחרי יום כיפור באמת יש את
הימים של בין לבן אסוק ומצוות וסוכה אנחנו
כמו נכנסים לבית של השם סוכה ושם יש לנו
את כל העוצמה של א של ההודיה של הברכה של
הלל
א טוב א נראה לכם
שנראה לכם שתוכלו להביא ספרים או שאני לכל
שיעור הכים בעצם דפים
זה יהיה בסדר לשיג את מה
הצנה כן כן בסדר זה רק בלי המר מקומות בסר
ושבוע נו