עשר מכות - הסרת הקליפות | שפת אמת לפרשת בא - תרלא | הרב יהושע שפירא

אחד די קרא [מוזיקה] כלה אדוני אבי זכני מורי ורבי זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא הגיד כי מה שהיה צריך ב 10 מקות סיר הקליפה והסתר מעשרה מאמרות לעשותן עשרת הדיברות עד כאן דברו זל ובעצם יש כאן סיפור עומק לא רק של מה שקרה במצרים אלא מצרים כמודל של המבנה של כל העולם כל ההיסטוריה כל היחס בין המקור האלוקי לבין המציאות והיחס הזה הוא כבר נמצא בשם עולם עולם זה אומר א' שיש עלמה לעלים ב שיש מי שמעלים עליו ו אפשר אולי לשמוע גם לא בהכרח כמו שני הדברים האלה שבסוף האלה מתמוסס כלומר שזה לא המצב הטבעי השלם אלא שבסוף יהיה גילוי ובעצם כל התהליך של העולם הוא שהשורש האלוקי שבו הסתתר ועל ידי עבודתינו והמכות במצרים הם דוגמה מעניינת לעבודת השם על ידי זה אנחנו מרככים את האלה מזככים אותו ומגלים את הנסתר אז לכן יש פה שלוש מערכות של הנסתרות זה עשרה מאמרות עשרה מאמרות נברא העולם אבל נברא אלם מאמר הוא בעצם מציאות שיש בה שניות גם נסתר וגם שהוא לא נראה הנסתר הזה אז נבראו העולם נברא בעשרה מאמרות עולם המורות הל לא נראות מה או יש את ה אתה אולי דקדק הבלשני דקדוק נכון כשאני אומר מאמר אני אומר בעצם שיש פה חלק נסתר אבל הוא לא גלוי לא נראה במובן שהוא לא גלוי ברור שנסתר הוא לא גלוי אז יש פה שני דברים אחד שיש מציאות נסתרת חד וש שני זה שלמרות שיש את המציאות הזאת הגדרתה כ ניסתרת אומרת שהיא לא גלוייה כלומר הייתי יכול לומר שכיוון שאני מגלה לך שיש נסתר אז גמרנו לא אני מגלה לך שיש נסתר כנסת לא כגוי בסדר אז אם כן ה עשרה מאמרות הם נעלמות אנחנו לא מסתכלים על האור ורואים את ויאמר אלוקים יהי אור אנחנו לא מסתכלים ע בני אדם ורואים נעשה אדם המאמרות שבהם נברא העולם לא נראות בעולם רק התוצאה נראית אבל לא המאמר האלוקי שמחייה אותה המכות באות כדי לרכך ולזכך את ה מעלים את הקליפה שמסתירה את ה מאמרות אבל כשזה מתגלה אז זה לא מתגלה כמו מאמר אז זה מתגלה כמו דיבר וכאן השפת אמת יסביר את ה הבדל הזה אבל אולי עוד לפני כן אני רוצה קצת לדבר על השאלה למה מכות אי אפשר היה לדבר על הסלע א אל הקליפות זה נוגע לשאלה שאנחנו נתונים בה עכשיו בתוקף גדול זה למה מלחמות אי אפשר היה לנהל עולם שלם לברוא עולם שאין בו מלחמות יש פה מתחים אז יש פה דיונים שיג בשיח מסע ומתן אבל לא עם מלחמות למה צריך מלחמות בעולם באמת האומה הישראלית נולדת מתוך מלחמה מרה עם ניצחון מוחלט כאשר האיתם את מצרים לא תראו מעד עולם טובעים ולא נשאר עד אחד אז הניצחון זה לידה מתוך מלחמה חריפה ביותר למה נולדנו ככה אין אין כים יותר אלגנטיות יותר עדינות יותר רכות להוליד את האומה הישראלית אבל האמת היא שזה לא רק לידת האומה כל ילד נולד מתוך כאבים עמוקים מאוד בעצם חוץ מפגיעה או מחלה או דברים לא נורמליים בנורמות של החיים הכאב הכי גדול זה לדה מה היגיון שדבר כל כך נפלא כמו לידה מגיע מתוך כאב השאלה הזאת היא מאוד מאוד רלוונטית בגלל איזה עמדה שאנחנו עכשיו מטולטלים אל ידה ש לא רוצה מחלות לא רוצה מלחמות לא רוצה מכות לא רוצה כאבים ובמידה מסוימת אותה עמדה גם לא רוצה לידות היא יולדת פחות ופחות והיא לא רוצה לידות לא רק בגלל התהליך של הלידה אלא גם בגלל צער גידול בנים היא לא רוצה את כל הצער המתלווה למציאות היא רוצה המציאות נעימה וגמרנו זה קשור גם לברית המילה שאנחנו נימולים גם בפרשה שלנו המילה זה לעבור כאב גדול מיד ב יתנו רקים בני שמונה ימים למה צריך את כל זה נ לי שבדברים של ה חידושי הרים יש תשובה לזה זה כי הגילוי של ההסתר הוא דרמה הוא טלטלה הוא לא רק א תהליך קל ורך אחרת זה לא העלם זה לא יש פה איזה מהפך של החשיפה של המאמרות והפיכתם דיברות על ידי זה שהלם הוא מאוד רציני הקליפה היא מאוד תקיפה אם לא כן בעצם אנחנו לא עשים כלום במדי מצומת אפשר לומר אם אתה לא נלחם על ארץ ישראל וזה מצווה מדאורייתא אם אתה לא נלחם על ארץ ישראל אתה לא קונה אותה אתה לא שותף לה יכול להיות שתקבל מתנה כ זאת המלאכים מקבלים את הכל במתנה לא צריכים להילחם על שום דבר אלא שאין להם שוטפות מצבי להיות שותף אתה צריך להוציא את הכוחות העצומים שלך מהכוח אל הפועל נכון שאת המכות נותן הקדוש ברוך הוא אלא שאנחנו לא היינו יכולים לבד אבל משה רבנו שותף לכל נתינת מכה הוא מטה את ידו על הים וגם מחזיר את המים במקומם הוא שותף לכל המכה וכל הדרמה של המתח בין ההלם לגילוי וזה כל תפקיד האדם עלי אדומות ישראל לא חוים קושי נפל לא וים את להבין ממלחמות שאנחנו אני לא נוצה להגיד ככה יש מכת דם אלוהיהם של המצרים בוש אז מה ישראל חושבים אמא מגיעה הביתה כשהיא מבינה שכל הדגה שב יאור מתה וכל ה יאור שהוא מקור החיים של מצרים וה העומק התפיסה הפיוס פ של פרעה לי הורי ואני עשיתיני הכל הפך לדם אז ה מגיעה הביתה ומרת מה יקרה עכשיו חברה בואו נרז יוצאים נגמר בהתחלה הקדוש ברוך הוא שולח את משה להגיד ניצא פרעה מחמיד את ליבו ך ששוש ואז ותים לו מכה באבו שיור והדגה מתה אז עכשיו יצאים אוזים את הכל ו נגמר המכה ויש עוד סבב א זה שיטת הסבבים התחיל נ יש עוד סבב וא אחרי זה יש מכת צפרדעים נגיד שזה לא דרמה זה דרמה כל מכה היא דרמה מצד מסוים אבל בקנים כתוב ש חרטומי ממצרים לא יכולים זה אצבע אלוקים זה כבר הם רואים שזה משהו אחר לגמרי וכל הזמן זה מחמיר ולא לכן הקדוש ברוך הוא אומר לפני מכת בכורות וככה תאכלו אותו מותכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקל בעדכם למה הפעם יוצאים הם כבר עשו את זה כמה פעמים והתאכזבו עשו והתאכזבו עד שבסוף אמרו אפילו תעשה להם חושך שלושה ימים נוכל לקחת את כל האוצרות הכל כאילו לאן נגיע אנחנו לא יוצאים אז מכת כבר אף אחד לא היה לו כוח להתארגן אז אומרים להם תכם ברגליכם עכשיו יוצאים ולא שזה היה כל כך פשוט כי אחרי שייצאו מה אומרים להם תחזרו כלומר אנחנו עוברים טלטלות תוך כדי המכות כי בסוף המכות שעוברים המצרים זה השתקפות לריכוך לזיכוך ש אנחנו צריכים לבוא זה לא בשביל המצרים לכו למצרים היום תשאלו אותם מה עשרת המכות סתם ילד מצרי או מבוגר תתחפשו איזה חרתומים אין זה לא מצרים זו אתם לא יודעים כלום ממה שהיה למעלה ריבות מופתי תגיד אבל הקדוש ברוך הוא פה עשה למ רבות מופתי מה אתם לא יודעים לא כי רבות מופתי ב פרעה ובכל חילו זה השתקפות כדי ש הקליפות ש בתוכינו היזכרו וכל המכות האלה זה בשביל לעבור את הטלטלה הזאת שאנחנו שותפים רציניים עמוקים כבירי כוח באור שמתגלה מתוך ההסתר וזה סימן לבאות לכל ההיסטוריה ההיסטוריה אומרים לצ הדתית בעיקר של פעם שיש לה לב ענק אבל הבנה פוליטית של ציפור למה זה קשור אחד לשני כשאתה אידיאליסט ואתה דואג לכולם ואתה אוהב את כולם ואתה רוצה בתרומת כולם אז אתה לא נותן מכות פוליטיות אתה לא אתה לא עובד עם כוח אתה לא מנסה להכריע להכניע כי אתה אוהב את כולנו ברוך השם קצת נגמלים לקחו אותך כמובן מאליו כן ואז ללקחים אותך כמובן מאליו עכשיו אפשר לומר הרבה דברים על העניין הזה אבל יכול להיות שהקדוש ברוך הוא הילץ אותנו להיות שותפים למהלך ההיסטורי שאת האור הנסתר מגלים מתוך עוצמה כבירה ולא מתוך איזה משהו חלק ורך שברגע הוא מתמוסס והכל עובר זהלא זה לא המציאות בואו נחזור פירוש כי בעולם הזה נסתר זה שעיקר חיות הכל רק אותיות התורה המאמרים שנבראו על ידו סתכל בורית עלמה אז המאמרים שעל ידם נברא העולם זה אותיות התורה אבל זה נסתר וזהו שאמרו שנותנים שכר לצדיקים המקיימים העולם שנברא בעשרה מאמרות מה פירוש שהצדיקים הם חודרים אל האור האלוקי הנסתר ובזה מקיימים את העולם כי הקליפה מצידה אין לה קיום רק מצד האמירה האלוקית אבל אם אתה לא מרבה את האור של האמירה האלוקית אז הכל קמל אז הצדיקים מקיימים את העולם ם איזה שנברא בעשרה מאמרות מפני שהם אוחזים במאמר הנסתר שהוא הסתכל באורייתא הוא ברא אלמה פירוש שהם יודעים ודבקים בשורש חיות הנעלם שעל ידי ערה מאמרות ועל ידי כל מכה הסיר אסתר מאמר אחד ויש פה חשבון מאוד מעניין איזה איזה מאמר לאיזה מכה לאיזה דיבר כי אפשר לעשות פה כמה חשבונות אבל אין כאן המקום להעריך בזה ועל ידי כל מכה הסיר הסתר מאמר אחד ונעשים עשרת הדיברות אז מה ההבדל בין מאמר לדיבור לכאורה זה קצת לשון נופל ללשון שניהם שיכים לאותה פעולה שהפה מבטא את המחשבות אז מה ההבדל בין מאמר לדיבור אז ההבדל הוא עוד רגע נראה את זה בפנים שמאמר למרות שמישהו אמר אותו אבל הוא נראה כ אומר בפני עצמו אדם כותב מאמר נכון שזה לשון של ימינו אבל זה מכון נכון אדם כותב מאמר הוא חוזר בו המאמר חייב לקיים הוא מת המאמר חי וקיים האומר לא צריך להיות בתוך המאמר הוא כתב מאמר ועכשיו ה המאמר עומד לבד הקדוש ברוך הוא ברא את העולם הוא ברא את העולם אז זה נראה כאילו היה צריך אותו רק כדי לברוא אחרי זה הוא מסתלק מן העולם העולם הוא מת כי הוא ברא אותו ולגלות שאיין הדבר כן אלא שרק על ידי שהקדוש ברוך הוא ממשיך דבר בדבר השם שמיים נעשו אז כל הזמן אחריות הזאת צריכה להמשיך כדי שהעולם יהיה אז כאן אנחנו אומרים ממאמר לדיבור כי בדיבור ה מדבר נוכח שניים מתווכחים וא' מתעצבן שבת מדבר יותר מדי אז הוא אומר לו שתוק עכשיו אני מדבר הוא לא אומר לו שתוק עכשיו אני אומר כי הלשון של דיבור זה הנוכחות אני נוכח פה אל תמאת את נוכחותי זה שתוק עכשיו אני מדבר לעומת זאת אני אומר מה אמרת בסדר אתה לא חייב להיות עם נוכחות מלאה פה אז ה אומר ד פירוש דיבור לשון הנהגה כמו שכתוב דבר אחד לדור זה המני שעכשיו לעומת הבורא זה המנהיג הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בעשרה מאמרות אבל הוא מנהיג את העולם שזה התורה תעשה כך אל תעשה כך רמך עשה שעשה לא תעשה הוא מנהיג את העולם בעשרת הדיברות כמו שכתוב בזוהר הקדוש פירוש ודיברת בם בשבתך וביתך הולכת ך בדרך מה זה ודיברת בם שתנהג את כל שובך קומ ולכך בדרך ושך תך שתנהג את כל אלה בם בדברי התורה שמנהיג כל מעשיו על פי דברי השם יתברך ואחדותו השם אלוקינו השם אחד ואהבתו ואהבת שיהיו כל מעשיו לשם שמיים אין שם פרשת בת חנן וזה פירוש בדברו מעריב ערבים האוזן הנפלאה של עשת אמת עשרת הדיברות דבר אחד לדור ודיברת בה בדברו מארב ערבים בחוכמה פתח שרים אבל בדברו רבים למה בחינת מלכות שמיים להיות כמו שמו גם בתוך האירו והסתר ערבים זה חושך במקום מעורב מה מעורב הליפה זה לא רק השורש האלוקי לבדו אז בדברו הוא מנהיג גם את זמן הסתר המערב רבים כלו הוא בוקה את הסתר ומגלה בו את כבוד שמו גם בתוך הערוב והסתר על ידי אמונה כמו שכתוב אמת ואמונה ערבית כמו שכתבנו מקום אחר כבר דיברנו כמה פעמים על האהבה הגדולה של אשפת אמת לאמת ואמונה מול אמת ויציב שביום זה יציב בלילה זה אמונה והאמונה זה הדיבור שמגלה את האור שבתוך החושך ושת הגלות שזה מה שהיה עד עכשיו במצר נסתר המת כלומר כמו שבעשרת עשרה מאמרות השורש האלוקים נסתר עד עשרת הדיברות כך גם כל הגלות שישראל מתעברים בתוך מצרים אז כל הזמן הזה נסתר ה כוח האלוקי שמרומם אותם מעל כל עם ולשון אתה בחרתנו לעמים מה אותנו רצית בנו כל זה נסתר זה הגלות כל גם הקדוש ברוך הוא הוא זה שור כן הוא מגלה אנחנו יכולים לגלות אותו אבל הוא גם מעריב את ה ההסתר הזה הוא מכוון כשמגלים את זה אז זה הופך הסתר לגילוי בעצמו מיני הוי ארבע אבא ש ש שדי מנרגה כלומר איך איך גודעים יר אומרת הגמרא עם א עצים שנכנסים בתוך הקת של הגרזן אם זה זה מיני הובי כשאתה מגלה ש המרים הרבים זה גם הוא אז ממנה זה הופך מסתר לגילוי זה ה בדברו וזהו שכתב הזוהר הקדוש והרה שבחינת הדיבור היה בגלות לכן קוראים לחג פסח שהדיבור היה בגלות מה זה דיבור ההנהגה זה מה שאנחנו מתפללים ופתחון פה למיחלים לך האם היום רב נורמלי שרוצה להביע דת התורה בעניינים העומדים על הפרק ו בדגלים העומדים על עמודים יכול להגיד מה שהוא רוצה זה הוא לא יכול הוא פתחון למה הדיבור בגלות הוא פתחון פה ל יכלים לך שבחינת הדיבור היה בגלות ה זה לא מה שמנהיג את המציאות זה אמת פנימית אבל זה לא מה ש מנהיג את המציאות וזהו שאמר משה רבנו עליו השלום ואני הרע על שפתיים לא יש דברים אני לא יכול לדבר הכל כאן באסתר ואני אני לא יכול לגלות לחסוף את האור האלוקי הפנימי אני רואה את המצב כלומר מה שמשה הורד שפתיים זה שיקוף של ישראל בגלות עוד רגע הוא וכיח את זה כשישראל בגלות אז משה ששקול כנגד כל ישראל הוא לא יש דברים אתם שומעים עוד פעם הוא מגלגל את המילה של עשרת הדיברות הזאת שהוא שמע מסב הקדיש החידושי הרים ודיברת בם לדברו מר ורבים ועכשיו ללא יש דברים אנוכי אני לא יכול להביא את הדיבור אני הרל שפתיים ושת קבלת התורה נתגלה בחינת הדיבור אז כן הוא יכול לדבר כמו שכתוב וידבר אלוקים אז יש דיבור איין שם הזוהר הקדוש וזהו שכתוב במדרש דברים מי שזכה לתורה אלה הדברים כלומר המדרש פרשת דברים אומר שאלה הדברים זה סותר לכאורה את לא איש דברים אחי אתה אומר ו שלא יש דברים אז מה זה אלה הדברים אז הוא אומר כשהיינו במצרים בגלות אז לא יש דברים כי המאמרות מוסתרים על ידי ה המאמרות מוסתרים על ידי העולם ורק על ידי המכות נתגלה רת הדיברות ומשה רבנו הופך מלא איש דברים לאלה הדברים ואיזה נאום זה עכשיו עכשיו זה היום ראש חודש שט התחיל הנאום עד ז בעדר זה זה עכשיו התחיל לספר הדברים היום הדגל ראש חודש ת מה אי אפשר לראות כן הסנה בורר יש אלוקות יש דברים אס משה לא יכול כן כן ובמדרש כובד אבן המדרש אומר כובד מנתן נכון וכ סביל כבד משניהם זה הפסוק משלי כלומר האבן זה דבר כבד אבל כ הקדוש ברוך הוא זה לא שוקל החול אם לוקחים שג גדול של חול זה כבד מאוד זה ל כבד אבן ונטל החול וכעס אביל כבד משניהם מה שכבד אצל הקדוש ברוך הוא זה הכעס שהוא כועס על החוטא שמסתיר את שמו זה זה הנטל שיש פה הסתרת האור האלוקי שאין בריאת שמיים וארץ הגיעה לפניו זה המדרש אומר מהוא כובד אבן מישהו רואה את הערים וא הגבעות את האבנים העצומות אנו אומר אכך ברא הקדוש ברוך הוא את אלו תל החול החול שהמים עומדים עליו למעלה והוא נתון למטה והוא נוסע אותם אמר הקדוש ברוך הוא עקרה הי בעיני בני אדם רואים כאילו הגיע לפני ואיני הגיעה שנאמר לא יף ולא יגע במה אני אגע ומישהו מכיס לפניי בדברים בטלים וכעס אבין כבד משניהם שאין בריאת שמיים וארץ הגיעה לפניו יתברך מה אני אגיע במי ש מכניס לפני פירוש היגיעה רק מה שנסתר בעולם הזה כלומר כל הסיפור הוא שהמראות נסתרות ואנחנו לא יכולים לראות את השורש האלוקי ושנמצא מי שיאמר כוחי ועוצם ידי שאני לא צריך את השורש האלוקים בכלל וכן פרעה ליורי ואני עשיתיני עכשיו כדרכו לקשר הכל לשבת יש ללמוד מזה כי בשבת קודש שנקראת מנוחה הכתיב מנוחה לעצמו מי שכתוב בו לא י אף לא יגע הרי המדרש אומר שהוא לא י אף לא יגע אז מה זה וינח ביום השביעי ממה הוא צריך לנוח אז לפי זה מה יוצא שמה הוא צריך לנוח מעשרה מאמרות כי עשרה מאמרות נתנו תחושה של כוחי ועוצם ידיי שזה פרעה ליורי ואני עשיתיני הוא צריך לנוח גיעה שיש הסתרה לאלוקות הפירוש שבשבת קודש נגלה זה שהכל מחיות השם יתברך ואז יש מנוחה הנשמה היתרה שמירה גם מבד להסתר זה המנוחה כמו שכתוב עם הארץ אימת שבת עליו אז הוא לא גונב בשבת למה בשבת פתאום הוא נעשה ירא שמיים פתאום מתגלה לו שהקדוש ברוך הוא מאיר את הכל זה וינח ביום השביעי שאיין כעס אביל ביום השביעי זה המנוחה ולכן בשבת קודש מדין בני ישראל שהשם יתברך ברא העולם וכולו השמיים והארץ וחל ם העדות הזאת שלכן אומרים בעמידה ולכן אומרים שניים שיהיה איזה סממנים של עדות ש ויכולו זה מפני שנסתיימו המאמרות כמסת ועכשיו בא הגילוי מי שאומר ויכולו כמו שכתוב מי שאומר ויכולו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא למה שידיעה זו יותר מנוחה כנל עצם זה שאנחנו יודעים שכל העולם נברא על ידו אז אנחנו ממיסים את הקליפה ובאנו שאין את ההסתרה עדות זה דיבור עדות זה דיבור כן