עשיר, עני, עובד ה' ! | שפת אמת לפרשת בהר- תרנג | הרב יהושע שפירא

אחד די קרא גלה טוב צפר תבה אנחנו בשנת תרנג בעזרת השם זה הדרשות המפורסמות יש פרשות כאלה שיש להם דרשות עיקריות מפורסמות ביותר חזל רשי מביא מה עניין שמיטה אצל הר סיני למה הפרשה פותחת על הר סיני וזה בפתיחה של ענייני שמיטין ויובן אומר הס אמת יובן על פי המשנה המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מאושר אולי לפני שנראה את הסת אמת רק נגיד שרבנו רב ציודה היה מביא שהיה היה לו סבתה גדולה אני חשבתי שזה סבתה גדולה שלו לאחרונה ראיתי את זה עוד פעם זה הייתה סבתה של אשתו ש אשתה אישה גדולה אשתו היייתה בדודה של הרב הוטנר וזה היה סבתא שמה במשפחה זה הרב צוד ה תמיד הזכיר אותה לשבח הוא הזכיר שעל המשנה הזאת המקיימת התורה מעוני סופו לקמה מעושר ומבטלת את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני הא התה מוסיפה עוד מאמר חזל אחד אין אני אלא בדעת ז אומרת מי שאין בו כישרונות הוא עני בכישרונות אבל הוא שוקד על התורה בסוף גם כשרונות לו כל ה מקיימת התורה מעוני של כישרונות בסוף יקיים אותה מאושר של כישרונות ואחד שהוא מאוד מוכשר אבל הוא מבטל אז בסוף גם כשרונות צוד מאוד התפעל ורט הזה טוב א זה רק כיוון שבא המשנה לפנינו נזכיר את דברי רבינו הרב ציודה אבל השפת האמת כאן הולך בכיוון אחר וא אומר שהצמד הזאת היא על פי המשנה למה כי יש ניסיון להני מתוך דוקו ויש להשיר ניסיון שלא יירום ליבו בעושרו לשכוח את השם יתברך זה מה שאומר החכם מכל אדם עושר ורש אל תיתן לי הטריפני לחם חוקי אל תיתן לי אושר אל תיתן לי עוני שניהם ניסיונות לא פשוטים לאדם עלולים להעביר את האדם על דעתו טריפי לכם חוקי תתן לי את מה שאני צריך ולא אחד מהקצוות האלה גם שלמה המלך היה נגד הקיצוניים לא עשירים לא ניים תן לי להיות בינוני למה כי לכל אחד מהצדדים הללו יש את הקושי שלו כשאדם הוא עני אז מתוך הדוחק שלו הוא יכול להחשיב את עצמו כ מצטער ולהתיר לעצמו כל מיני עניינים וכשאדם אשיר אז הוא יכול שתזונתם עליו וירום לבבו וממילא הוא יגיד כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה וישכח שהשם הוא הנותן לו כוח לעשות חי ועכשיו על פי זה אומר השפת אמת פירוש למשנה ומקיים התורה מעוני זוכה שה קמנה באושר ולא הבת על ידי השירות כלומר מה זה כל המקיימת את התורה מעוני סופו לקיימה מאושר שאם אדם היה עני אז העוני שלו גורם לו שגם כשהוא יהיה עשיר הוא לא יבט עכשיו זה לא תמיד עובד יש את המושג נובוריש הוא אדם שהיה עני והתעלה ואדרבה עוד רם לבבו עוד יותר הוא זה מבלבל אותו לגמרי איין לו שום ישוב דעת במקום הזה אבל זה אדם שהוא באמת אה גם עוני לא קיים את התורה הוא הוא היה עם מידות רעות והמידות הרעות שלו כי אני התעשרו ונעשו מידות רעות עשירות מידות רעות עם עשירות אפשר לעשות איתם אולי נזקים הרבה יותר גדולים אבל מי שמקיים את התורה כמר שהוא עובד השם הוא עובד השם מעוני אז על ידי זה הוא זוכה שיהיה עובד השם מעושר ואין לנו גדול עכשיו אנחנו ערב ה יום רבה נכון שנג בעומר זה יום הילולה של רשבי אבל על פי הלכה העיקר זה לא יום הילולה של רשבי העיקר זה רבי עקיבא ש 24,000 מתלמידיו נפטרו ונשארו חמישה וחמישה האלה הם עיקר שס המשניות וכל שבעל פה שלנו זה חמישה שנשארו רבותינו שבדרום ורבי עקיבא הוא דמות מופלאה שהוא היה עני ביותר עד כדי שאפילו הקש שמתחת לרשותה של אשתו הוא היה נתן לאליהו הנביא זכור לטוב שבא ואמר שאשתו ילדה ואפילו גש אנלה אז הקדוש ברוך הוא גלגל כך מספרים חזל על רבי עקיבא שאפילו את מעט מעט שהיה לו הוא נתן ל א לאליהו הנביא שנדמה לו כהלך אני ובסוף הוא היה שיר מופלג ביותר חזל אומרים שישה דברים השאירו את רבי עקיבא והיה עולה בסוף ימו בסולמות של זהב למיתה המיטה הייתה מזהב אבל אפילו הסולמות היו מזהב ויה אוחל על שולחנות של זה אבל ה שור מופלג ביותר ו חזל דור מביאים רשי מביא את ה סיבות שבגללם התעשר מאוד רבי עקיבא קודם כל כל בסב הוא עצמו הוריש לו את חלקו אבל זה רק היה שישית ושרו של רבי עקיבא ו הירושלמי מביא מעשה נפלא מהעניין הזה ירושלמי אומר שהרי הם יושבים שמה ממצבן רבי עקיבא ורחל הוא אומר לה אם היה לי ירושלים של זהב הייתי נותן לך לכאורה כל מה שהיא רצתה אותו זה מפני שהוא היה מעולה ו צנוע צלוע ו מעני אני אמרתי מלשון השיר אבל בגמרא זה הפוך צנוע ומעלי אז הוא היה צנוע עכשיו היא ירושלים של זהב יכולה לקבל בבית בלי שום בעיה למה הלכתי אלך אז מה כבר אני יכולה לחזור הביתה כאילו גם אתה מפנטז כסף אז מה מה מה הרווחתי תשובה אמר לרבי עקיבא את חושבת שצריך להיות דווקא ניים לא צריך להיות דווקא עובדי השם ואם היה לי לתת לך בעבודת השם ירושלים שזהב הייתי נותן לך עכשיו יש לנו את זה יש לנו את זה הכל טוב והגרוש מספר סיפור נפלא שאשתו של רבן גמליאל ראתה את רחל שיוצאת ם ירושלים של זהב כשהוא נתן לרבי עקיבא כשהוא התשר אז היא קינאה בה אז היא באה לרבן גמליאל ואומרת לו תעשה לי ירושלים של זהב כשם שעשה רבי עקיבא לרחל אמר לה רבן גמליאל וחיאת עשית אמי כמו שהיא עשתה אמו שהייתה מורידה את צערות ראשה מוכרת את זה לפאה נוכרית אז לא היה משהו מלאכותי מוכרת את זה לפאה נוכרית ובכסף של מחלפות ראשה הייתה נותנת לו לקנות שמן כדי ללמוד תורה בלילות אז את עשיתי מי תה טמע מה אני חייבת לסבול בדרך התשובה היא כן וזה מה שהוא אומר פה למה אומר לה מה את רואה על רחל הרי יש כל מיני נשים עם כל מיני אופנות למה אף פעם לא כינת באף אחד יש לך מידות טרומיות אישת הנשיא וודאי לא שידחו הנשיא לא שידך את בנו שעתיד להיות נשיא עם איזה ארכה פרכה בוודאי היא היייתה אישה גדולה ו יש לך מת מידות רומיות את לא מקנה באף אחד בגלל כסף וזהב למה כנת בא בגלל שראית שהכל זה מלא גילוי אלוקות ראו הכל מלא ספוג בתורה הכל מלא ספוג בשכינה אמרת אם אפשר להיות ספוגים זה היה דור שאחרי החורבן להיות ספוגים בהשראת השכינה בירושלים על ידי תכשיט ככה גם אני רוצה את זה אז הוא אומר לה אבל תביני שבשביל להיות ספוגים ככה זה על ידי זה שהיא מסרה את נפשה לתורה כל כולה ולא רק על ידי זה שהיא לקחה את התכשיט ו קיבלה ממנו את האור הזה ולכן את את לא תגיעי למקום שבו את מכנאת במובן הטוב של המילה מקנה באמת זה זה ראוי לקנה כתוב שלעתיד לבוא כל אחד ואחד נכווה מחופתו של חברו אז ודעי שהפשטות לגנאי אבל להג גיד שהקדוש ברוך הוא עושה לעתיד לבוא דברים שהם גנאי לצדיקים שכל אחד נכבה מחופתו של חברו חסידים כדרכם הם הופכים את העניין מה הם אומרים שכל אחד ואחד חופתו של חברו כל כך חמה בשבילו כל כך מחממת אותו זה כאילו מגיע עד כדי כביה מרוב לט הוא נדלק מחופתו של חברו אז היא רצתה להידלק מהחופה שלה היא רואה עליזה היא רוצה גם דבקות אלוקית כזאת אבל הוא אמר לו זה את לא מבינה כאן יש תנאי אז זה מה שהוא אומר שכל ה מקיים את התורה מעוני אז אחר כך שהוא נעשה עשיר אז יש לו איזה עומק של קיום התורה שמי שלא היה אני לא זוכה לקיים וזה כלל גדול שיש בו א אינטואיציה פשוטה כל אחד מאיתנו מרגיש את הדבר הזה ש מי שמידותיו רעות והוא מעוני עבר לאושר יכול להיות שזה מגביר את המידות הרעות אבל מי שמידותיו טובות והוא עובר מעוני לאושר אז יכול מאוד מאוד להגביר את מידתו הטובות כי הוא כל הזמן הולך והוא מרגיש אני יודע איך אני מרגישים אז אני נותן להם אני הולך לקראתם וזה שהו אחר לגמרי ממי שנולד עם כפית זהב בפה ומעולם לא הרגיש עוני אז הוא לא לא מרגיש את צערם של הבריות יש חזל עוד דוגמאות לזה מגדולי ישראל שחלקם היו עשירים שחלקם היו עניים ולא ניכנס לכל העניינים האלה אז הוא אומר המקיים התורה וני זוכה שכמן באושר ולא יבעט על ידי עשירות וכמו כן היה בכלל בני ישראל בכלל בני ישראל בדור המדבר וינחה ך כלומר המדבר זה מקום עוני ורעב והנך וירבך אתה הולך 40 שנה ואתה העני ש בכל האומות אין לך ארץ אין לך מקורות מים אין לך מקורות מחייה אתה חי עם מן וברר כזאת בקושי חי א צריך לעטוף אותך בננים כי אחרת אם לא אתה תיגמר לגמרי נכון שהיו המון ניסים אבל מה הרקע שניסים מקום נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים אז וינחה וי ריבקה ויז החנה שיקיימו אחר כך התורה בארץ ישראל מתוך האושר ר כלל ישראל מתחיל משעבוד מצרים מתחיל מדור המדבר ודווקא מתוך זה שנצרב בשורש הלומי שלנו העוני אז זה גידל בנו יכולת שגם עשירות לא תעביר אותנו על דעתנו ולכן זה ההיסטוריה של האומה הישראלית וכשם שהדבר נכון על ההיסטוריה הכללית שלנו ממצרים מדבר ורק אחרי זה איש תחת גפנו ואיש תחת נתו בארץ ישראל אז כך גם בארץ ישראל יש כל הזמן את המהפך הזה והיא העצה שיצה תורה ב שמיטין ויבלות שלא לעשות עיקר בעבודת האדמה ולשבט בשמיטה לשמור יתברך כלומר כמו שהר סיני שהוא במקום נחש שרף הקרב את צמאון השר מים הוא ההכנה לאיש תחת גפנו ואיש תחת ענתו של ארץ ישראל כך ה שנת השמיטה היא הכנה לכל העשירות של שש שנים האחרות ולכן יש עניין שמיטה להר סיני עניין שמיטה להר סיני זה שהעניות והלחם צר ומים לחץ הם הכנה שגם כש יהיה עשיר האדם והאומה לעניינינו לא ירום לבבה אומה כזאת שבכל שבע שנים יש שנה אחת שכולם נהפכים להיות כהנים לא ניכר שועה בפני דל שהשיר והדל יכולים לקחת פירות באותה מידה אין הבדל ביניהם אז כל שבע שנים כולם עשירים או בעיקר עניים באותה מידה העשיר אין לו בעלות כמו שהעני הולך לקחת גם הוא הולך לקחת זה לא של ה אני אז הוא מרגיש שזה בושה לקחת משהו שלא שלו ועשיר זה לא שלו בשמיטה הוא לקח משהו שלא שלאו הוא עני לגמרי אלולי שהקדוש ברוך הוא מרשה גם לעשיר לקחת הרי מה היה קורה ם ב שמיטן ויובלות הקדוש ברוך הוא ה אמר אתה אוכל שש שנים מספיק עכשיו שנה אחת רק הענים אז בכלל לא היה לו מה לאכול אומ טוב גם אתה תיקח אז כאילו גם אתה הצטרף למדרגה שאני והעניות הזאת בשנת השמיטה היא גורמת לאדם שגם בשנות העשירות לא ירום לבבו וזה דבר פשוט שה שמיטה היא מעלה עליונה א רק שמענו מאחד מה א חברים פה בקהילה שיש זוג חילוני ואיזה מושב ש באים אליהם אוטובוסים לקבל ברכות למה ה הנו חילונים לגמרי אבל שמעו משהו על השמיטה והם החליטו לשמו שמיטה כי פשוטה היה להם המון חקלאות מישהו מכיר את הסיפור היה להם המון כבר התפרסם הסיפור הזה הם הימון חקלאות והם שמעו והם שמעו זה הגיע לאוזניים של רב חחי ו הוא שלח שליח לראות שבאמת שמתו לגמרי כפי דעתו בעניינים וככה אבה ואז כשהגיע אליו מישהו שנצרך לאיזה ברכה אז הוא שלח אליהם מה מה אנחנו או גדול הדור שלח אותנו ו והם ברחו וברכתם נתקיימה ואחרי זה הגיע עוד אחד ועוד אחד עד שהתחילו להגיע אוטובוסים דוד לסבא שמיטה כן דוד הדוד סיפר לי את זה מישהו מהקהילה הם עשו סיבוב לקראת בשמיטה אחרונה לפני שנתיים הם עשו סיבוב בענייני שמיטה ו הגיעו להם והם ראו אוטובוס ום ראו ביניהם המון חרדים באים לזה ואז הם נותנים שמות והם כבר התחילו לחזור בתשובה ו האישה מדליקה נרות והיא אומרת פעם הדלקתי נרות רבע שעה לפני שבת 20 דקות מדליקה נרות היום הוא מדליקה נרות שעה וחצי קודם למה יש לה כאלה מגילות של שמות להתפלל עליהם לא לא יאומן אזמר שבת הארץ כאילו לארץ ר גו שבס כן טוב אז היא העצה שיצאה את הרמט יבלות שלא לעשות עיקר בעדת האדמה שפעם כל העשירות היייתה רק דת האדמה 90 ומשהו אחוזים היו חקלאים היום אחוז אחד חקלאים נבך אולי מה יש שני אחוזים אבל אחוז אחד הוא תאילנדים בסוף מבחינת אזרחי ישראל זה בערך אחוז אחד חקלאים א אז משהו השתנה אבל יש לנו מה ללמוד מהעניין הזה וגם שמעתי מי שאמר שבהתחלה בסגר ה רשון של הקורונה מלאחר והן יותר חקלאים הקדוש ברוך הוא רצה שנטעם טעמה של שמיטה אז בעצם זה היה השמיטה של ה הייטקיסטים זה היה הפעם הראשונה שבה כל האנשים הרגישו באמת מה זה לשבת בבית ולא לעבוד כן טוב וגם הצדקה לעניים אחת לשבע שנים שעל ידי זה התקיים ברכת הארץ בידם של העשירים בשבע השנים האחרות ועל זה מברכים אותו יתברך שמו בראב זלתו ובשוב קלקלת שכור מה זה בראב לתנו ובשוב קלקלת הוא אומר זה בעניות ובעשיית ברעב שאנחנו עניים אתה זנת ואין לכם צר ומה עם לחץ אבל זה אתה שנתת לנו ועל ידי זה שאני יודע ברעב שאתה נותן לי כי אני הרבה יותר חי את זה שאיין לי מעצמי כלום לולי מה שהקדוש ברוך הוא נותן לי אז ממילה גם בסוף ה קלקלת מה שמזמין לנו מזון בעת הרב ומה שנותן לנו דעת לקבל המזון כראוי בשאת האושר אז בר זנ תנו זה שיש ליחו צת מה לאכול ועל ידי זה אני יודע שהכל מאיתו יתברך ואז בסוף הקל קלטנו שגם בשעת השובע אני יודע שזה אתה זה ברכת ארץ ישראל ארץ טובה ורחבה נדמה לי שהוא רומז פה שהוא לא אומר בפירוש אבל נראה לי שהוא ומז פה מה זה טובה ורחבה הוא אומר טובה לעניים רחבה לעשירים כלומר לשירים יש רכוס אבל הם עלולים לאבד את הטובה שמה היא שתדבק בהשם אבל ניים הם יודעים שהם ים בקדוש ברוך הוא זה ארץ טובה ולעשירים זה בארץ הזאת היא טובה וחווה ואולי אפשר למי לומר בעצם לענייננו היא טובה בשמיטה ורחבה בשש שנים כי הנה למאכל נצרך כוח אזן והמקל והדוחה כלומר יש שלושה שלבים באכילה בתהליך אחד זה שאני אוכל אחרי זה שזה מתעקל ואחרי זה לדחות את הפסולת וזהו עניין ג' הברכות שיש שלוש ברכות עיקריות הטוב המתי זה ברכה נוספת שעכשיו בעצם הנו צריכים לברך אותה על ארבעת הבאים לקבורה שחייליו הוציאו מעזה ודתם המתים זה על הרוגי ביטר שהגיעו לקבורה אבל שלושת הברכות העיקריות הם הראשונות ההוא אומר ששלושת הברכות העיקריות עוד רגע הוא יפרט זה כנגד הזן המעקל והדוחה הדוחה פה אולי הוא הכי מעניין ואמרו חזל משה רבינו תיקן ברכת הזן כשהורי נו המן אתה אוכל באמת במן לא היה כל כך לא מעקל ולא זוכה אתה אוכל וכל נ גמרנו אין תהליכי איבוד ואין תהליכי תחייה אז זה רק הזן שזה היה הפקת המזון במדבר שהיו חסרים מכל עצם זה שיש בכלל מזון אז הברכת ה הזן גם תוכנה היא שיש מזון בכל כן חיים בחסד וכש נכנסו לארץ היייתה ברכה לארץ זה הברכה השנייה שאנחנו כבר בארץ ארץ חמדה טובה וחווה עכשיו הרחיב השם לנו עכשיו יש לנו הרבה שהוא נבחר מכל הארצות שיכולים לקבל המאכל כראוי לזון הנפש שלא לבעות מתוך הסובה דיברנו פעם אני מחכה מאוד לתאנים משהו מתחיל אבל אני מחכה מאוד לתאנים למה כי ארץ ישראל כבר נותנת פיר ע בעין יפה בכל העולם פעם רבי יעקב סיפר לי בליל ראש השנה על זה שמוחמד בן סמן עוד מעט מלך סעודיה אבא שלו כבר אנילא יודע איפה הוא א אז אז הוא פגש איזה איש עסקים ישראל הוא אמר לי תמים איזה קיבוץ זוכר איזה קיבוץ איזשהו קיבוץ אומר לו זה התמרים הכי טובים בעולם ואני איבד מבין בתמרים אבל גם השבב שלנו הוא הכי טוב בעולם התמרים הענבים כל הזמן מקוונים פרסים ראשונים ועכשיו גם הרימונים קודם כל הרימונים השתנו לגמרי שבפעם הם היו רק בראש השנה היום הם עתו בשט כמעט והם זוכים בפרסים בינלאומיים והתאנים שלנו עדיין לאמר זה המשיח יבוא עם התאנים אני מחכה לזה אז זה ארץ אה שעיני השם אלוקיך בא שלא אז לקבל המכל כראוי לזון הנפש שלא לבות מתוך השובע זה הבחינת המקל שהיה המזון לתועלת הנצרך אז הזן זה המן במדבר ו העיכול זה שיהיה שבע מזה זה ארץ ישראל זה בשובע כלכלת שאני שבע ואני יודע שאתה מכלכל אותי אחר כך כשנבנה ירושלים היייתה הברכה על בחינת הדוחה שזה דבר מעניין מאוד דוקא ירושלים זה הסרת הפסולת למה בכל ארץ ישראל אתה יכול להסתובב טמא אבל ירושלים אתה לא יכול להסתובב טמא ירושלים זה מקום כל כך רגיש שרק הטהור והקדוש כל אחד לפי מדרגתו יכול להיכנס גם לא מספיק להיות טהור מי שלא כהן לא נכנס מי שלא כהן גדול לא נכנס ק לפני נפלים אז זה המקום שהוא דוכה וזר הקרב יומת הוא דוכה מה שלא ראוי אז הייתה הברכה לבחינת הדוחה כי על ידי בניין בית המקדש שהיה רור האוכל בלי פסולת לכן דרשו הטובה זה ירושלים שהיה ברור הטוב מתערובת טוב ורע רק נגיד עניין אחד בזה תשר תראו אחר כך אה הוא ממשיך בעניין הוא סוגר את המעגל באופן נפלא אבל רוצה להגיד זה משהו רבנו רב ציודה שאלו אותו מי זה גודל על גדולי ישראל מי זה גדול והוא כדרכו היה מקוצר ומחום ובנוי מרודים שמי שלא הבין אז הבין פשוט ומי שהבין הבין שיש שם כוט והוא אמר גדול זה שהוא לא קטן אז טוב זה כבר גננת לימדה אותנו מה מה החידוש תשובה שלא מודדים את הגדול עד איזה גובה הוא הגיע אלא עד איזה גובה הוא לא ירד גדול זה שהוא לא קטן עד איזה גובה הוא לא ירד זה העיקר כי אם עד איזה גובה הגיע כתוב ששלושה דברים בלעם היה למעלה ממשה רבנו כן אבל הוא ירד עד אתונו וזה מה שהוא מגלה שזה לא גדול אמיתי אלא זה רק איזה להבה חשרת ערך הפך הא נגריטה והשלילה היא למעלה מהחיוב למרות שזה נראה לנו הפך לכן התורה מרבע בשלילה יותר מאשר בחיוב יש יותר מצוות לא תעשה תמיד יש בבית הכנסת כאלה שאתה עומד לפני ארון הקודש יש את לוחות הברית אם תסתכלו פעם תראו ששמה יותר לא תעשה משר עשה זה מעניין אפילו בעשרת הדיברות וככה זה בכל התורה כולה למה כי הלו הוא מוחלט והשה הוא חלקי תן דוגמה תרו לכם שיש לנו פה לכם שאנחנו אומרים יש חד פעמית בחדר הזה כמה כוסות חד פעמיות צריכות להיות בחדר כדי שיהיה נכון אחת כמה היא תופסת מהחדר אחד למיליון לא אף פעם לא ניסיתי להכניס בחדר הזה כוסות נגיד מיליון אבל להגיד אין חד פעמי בחדר הזה אז המיליון האפשרויות חייב להיות שלא יהיה לכן החיובי הוא חלקי ושלילי הוא לכן אנחנו אומרים קודם קודשים ואחר כך טהרות שלכאורה היה צריך להיות הפך קודם טהרות ואחר כך קודשים כי הטהרה הוא הכנה והקדושה היא המעלה א לא הקודשים זה ה חיוביות שנבנית מתוך השלילה שאני לא יורד לשום קטנות אז זה קודש אמיתי אבל אם קודש יורד לקטנות קוראים לזה היה הקדשה הי בעיניים היא גם נקראת קדשה זהלא יאומן כי קדוש יכול לרדת מטה מטה לטומאה אבל טהור הוא זה שלא יורד לכן יש מעלה לטהרה לקדושה אז לכן קודשים במידה מסוימת זה הכנה לטהר כי רק על ידי טהרות קודשים הם קודשים באמת ולכן ירושלים יקר קדושתה זה שהיא דוחה את כל מה שלא מתאים לרוממות של דרגותיהם לפי עניינה עד קודש הקודשים שרק איש אחד רק ביום אחד רק אחרי הרבה הכנה מרובה יכול להיכנס לזה זה ירושלים טוב יש להריח ח