עצה להתדבק פנימיות החיוּת | שפת אמת לפרשת ויצא - תרלב | הרב יהושע שפירא

אחד [מוזיקה] קרא כל [מוזיקה] ה >> ספר תבא אנחנו בשנת תר לב בדיבור המתחיל הראשון ויצא יעקב מבאר שבא הפרשה מתחילה ב תוספת שאינה נצרכת אפשר היה לכתוב וילך יעקב חרנה. כלומר, הוא בורח מפני עשו ו שומע לעצת אמו רבקה שיצחק מצטרף אל העצה הזאת. וכל העניין הוא זה שהוא הולך לחרן. שהוא יוצא מ מבאר שבע. א' זה דבר ידוע ופשוט ובין בו משקל בתוך הסיפור. הוא הולך לחרן ושמה ההתרחשות כבר בדרך עם החלום. בשביל מה מוסיפים ויצא יעקב מבאר שבע? אז יש כבר בחז"ל בפנים שונות שהיציאה הזאת יש בה א משמעות גדולה. המשמעות קודם כל היא שהיציאה היא פעולה של קשר ולא של נתק. כלומר, אפשר להגיד בעצם שבא זה שהוא התנתק משם. אבל חז"ל רואים את התוספת שלא נצרכת לדבר על היציאה כקשר שלא ניתק גם כשהוא הולך לחרן. כאילו כתוב צא יעקב מתוך שייכותו לבאר שבע המ כאילו כולל בתוכו משהו יותר רחב שמתוך השייכות לבאר שבע הוא יוצא לחרן. בזוהר כתוב הקדוש כתוב שמי שרוצה לרדת לבור עמוק ולא לשכוע שם אז הוא צריך לקשור את עצמו בקשר חזק החוצה עם חבל חזק כדי שיוכל א לעלות כ שיהיה קשור למעלה אז ויצא יעקב מבשב אז זה קשר עמוק שני דברים אומרים חז"ל גם ליצחק ורבקה למקור של השושלת של גילוי שכינה בישראל וגם לארץ ישראל את שניהם הוא עוזב כשהוא הולך לחרן אבל הוא לא עוזב מתוך ניתוק אלא מתוך קשר זה מתבטא בזה שמיד הוא מגיע אל אה המקום מקום ויפגע במקום ויעל שם ומלאכי אלוקים הולים ויורדים חז"ל דורשים מלאכי אלוקים זה מלאכי ארץ ישראל מלכ חוץ לארץ כלומר יש פה איזה המשכיות ואיזה חיבור וביחוד והנה השם ניצב עליו שזה לא א חיתוך אלא איזה המשכיות שהגילוי אלוקות שיש בארץ ישראל בקשר עם יצחק ורבקה נמשך גם כשהוא הולך לחרן ובאמת הקדוש ברוך הוא אומר לו ושמרתיך בכל אשר תלך ושיב אותיך אלדמה הזאת כי לא עזובך כלומר אתה הולך ואני לא עזוב אותך יש פה קשר יש פה חבל והארץ הזאת היא המקום שאתה תשוב אליו עשות אמת הולך עוד שלב אחד הוא חוזר על זה הרבה בכל ה שנים כמעט של הפרשה הזאת ועצבא שבע בוודאי היה צייה זו הכנה ועצה על הגלות שנוכל לתקן עצמנו גם בחוץ על הארץ כלומר ה עיקרון העל של הבנת עומק ספר בראשית הוא מעשה אבות סימן לבנים כמו שהאבות זה מה שגורם להם להיקרי אבות שהם התמצית של כל מה שהולך להתרחב בדורות הבנים יעקב יוצא מבאר שבא והוא הולך לחוץ לארץ והלך הרנה והוא ב באחיזה שלו, בשכינה, בגילוי האלוקי, באחיזה שלו, בכי לוזובך, הוא מכין לבנים שגם כשהם יוצאים לחוץ לארץ אז מתקיים בהם כי לא זובחה. אולי יש מקום ל לחדד פה עוד משהו. אנחנו יושבים בארץ ישראל. אז התורה הזאת כאילו היא הסבר על עבר של 2000 שנה, זה לא עניין של מה בכך, אבל השפת אמת יושב בגור וכודי עמוק א מושר ב א קדושה אז הוא יושב מחוץ לארץ אומר דומה כמי שאין לו אלוה אומר כן אבל אני מחובר על ידי זה שיעקב יצא מבאר שבע הקדוש ברוך הוא אומר לו כי לא אזובך אז הנה זה פה כלומר ויצא יעקב מבר שבע למי שגר בגור זה ממש סיפור אישי אצלנו זה סיפור לאומי של העבר אצלו זה היה סיפור אישי של ההוה שיעקב יצא לחוץ לארץ והכין את הדרך לכל יושבי חושך וצל על מוות שלא יררה כי אתה עמד שהקדוש ברוך הוא איתם למרות שהם יצאו לחוץ לארץ יעקב אבינו עליו השלום הכניס עצמו ברצון במקום שנסתר ונעלם כבוד השם להמשיך גם שמה כבוד שמו בעצם אמירה שהוא יצא מבאר שבע ולעומת האפשרות האחרת אחרת שמצויה א בתנ"ך על יעקב ויברח יעקב הוא לא כתוב שהוא ברח אלא הוא יצא לברוח זה אילוץ לצאת זה בחירה הוא בוחר לצאת למה כי הוא מבין שהקדוש ברוך הוא מזמן לו דרך אגב זה פעם ראשונה שודי יוצא לחוץ לארץ כלומר נכון שאברהם אבינו יצא צא למצרים וגרח גר זה לא חוץ לארץ גר זה עזה אבל יצא למצרים לפרעה אבל אברהם לא לו נד בארץ אברהם הוא מגיע מחוץ לארץ זה ארס ולדתו אולי יש בזה גם צד הפוך שאם באת לארץ בכוונה ועזבת את מולדתך ובית אביך אז יש במידה מסוימת עוד יותר קשר הוא מצד שנייה כשפעם נצרחנו לזה נסיעה לחוץ לארץ אז אשתי נסעה כי היא נדה בחוץ לארץ אני לא נסעתי כי אני נדתי בארץ אני לא לא יכול לעזוב את הארץ הזו והיה כמה פעמים שהיה כל מיני עניינים ציבוריים שבגללם אבל אני לא חיתי רק פעם אחת היה איזה עניין של ויכוח נפש שכבר אמרתי פתאום אני מוכן לשקול את זה בסוף א זה לא היה נצרך ברוך השם אבל אה יש ליעקב ממי ללמוד יצחק נולד בארץ והוא לא ילד חוצה למה אתה פה אתה חלק מהארץ הזאת אתה לא איש העולם הגדול שבא לארץ אתה מפה אז יעקב אבינו בהמשכיות ליצחק היה אמור לא לצאת מהארץ, אלא שכשישראל מגיעים בהמשך הדורות לארץ ישראל, הם גם אמורים לא לצאת מהארץ. זה הארץ שלהם והם יוצאים מהארץ כי זה חלק מעומק התהליכים האלאומיים והאנושיים שהם כוללים חטא וכוללים חושך. כולל אור מפני חושך וגם אחר כך ברוך ם חושך מפני אור אבל יש זמנים כאלה זמנים כאלה ויעקב אבינו מבין שעכשיו הוא מכין את הגולל אור מפני חושך לדורות עולם אז הוא הכניס עצמו ברצון במקום שנסתר ונעלם כבוד השם חוץ לארץ להמשיך גם שמה כבוד שמו יש מקום אחר בפרשה שסותמת אומר שיעקב תיקן תפילת ערבית זה כאן וילן שם שויפגע במקום פגיעה זה לשון בקשה אז א הוא תיקן תפילת ערבית אז אומר תמיד דבר נפלא הוא אומר בלילה אדם שרווי בחושך אז מאיפה יהיה לו כוח בכלל לפנות להשם להתפלל יש חושך ויש אסתר וזה כמו שאדם הוא נמצא בדיכאון אז אז מאיפה הוא מתחיל את המוטיבציה? כלומר, אם הוא יתחיל לרוץ ולעשות, אז עם החיוניות של ה פעילות אז הוא התגבר על החולשות. אבל כשהוא נמצא בתוך החושך אין כבוש מוציא עצמו מבית האסורים. אז הוא אומר באמת לולי שיעקב אבינו תיקן את תפילת רבית לא היינו יכולים להתפלל בלילה. היינו מכונסים, מקופלים, מגולגלים בפוך וזהו. יעקב אבינו תיקן שגם בתוך המחשקים כיישב בחושך השם אור לי. אדם יכול להתפלל גם שמה אז להמשיך גם שמה כבוד שמו. ובאר שבעצת מצק אומרת לו תברח נעשו גם נכון שנמצא לא לא מבינות >> כן אבל >> שהוא בית שלו >> נכון אז זה החידוש של ש שלמרות זאת לא כתוב ויברח אלא ויצא היה אפשר לכתוב בפסוק ויברח יעקב חרנה ואז היה המשך של האילוץ וטם לגמרי את הסיפור המעטפת. אבל כאן הפרשה זו כאילו הוא החליט לצאת. יציאה זה לא אילוץ. ברור שהיה גם וגם. אבל עכשיו אנחנו עוסקים בחלק הזה. כמו בעצם להכין לישראל מקום לגלות זה אילוץ שלא יחצאו ולא יגלו ולא יצטרכו להכין להם מקום להעיר גרום בתוך חושך הרבה כזה של חוץ לארץ ודאי שיש פה גם מימד של אילוץ אבל יש גם מימד שיעקב אבינו הוא הולך יש א ביטוי של רבנו הרב ציוזה הלכתחילה שבבדי מדיבת זה בעיקר על הקמת המדינה בצורה ש יש בה בדיעבד גדול והוא היה עסוק הרבה בהתבוננות למה הקדוש ברוך הוא מגלגל אותנו להקים את האומה מחדש בצורה שאנחנו נאלצים לשלם כל כך הרבה מחירים של ריחוק בתורה ומצוות אז כתב מאמר יש מאמר בין בין בנתיבות ישראל על לכתחילה שבדיבד זה על ביטוי קצת שגור על לשונו הלכתחילה שבדיבד אז כאן אנחנו בתוך הבדיעבד יש לכתחילה בבדיבד וזה החלק שלנו פה ובאר שבע הוא בחינת שבת שבת זה היום השביעי באר שבע והיא הנקודה הנותנת חיים לכל הדברים שנכללים בשבע המידות כלומר יש שבע מידות, שבע כיוונים כלומר ארבע כיווני אוויר מעלה מטה ו הנקודה המרכזית אבל הנקודה המרכזית לא דומה לשש הקצוות שש הקצבות כל אחד הוא יחיד במינו דרום זה לא צפון מעלה זה לא מטה אבל הנקודה המרכזית היא בעצם אוחזת את כולם אצלה כמו השבת שהיא מיני מתברכין כל היומים כל הברכה של כל הויברך אלוהים את יום השביעי במה הוא ברך אותו שכל הברכות של שישה ימים באים ממנו הוא מקור הברכה כי כמו שאנחנו אומרים בלכה דודי ומכל מקום אף שיצא משם הפירוש גם כן שהיה מכל דבוק בפנימיות אחיות שהוא באר שבע דהיינו שלא היה דבוק בגשמיות ומידות רק בחינה בחיות השם יתברך בלבד. נראה לי שמה שדורש כאן עשת אמת זה את המילה במקומות אחרים הוא ממשיך את הדרשה הזאת גם באופן אחר שהוא דורש כאן את המילה באר באר שבע זה שיש את השבע כלומר כל שבעת הצדדים מבשת הבאר שהיא נקודת השורש שכל השבעה מקבלים ממנה זה נוגע לכנו חנוכה. יש הרבה דרשות על חנוכה זה שפסח הוא שבעה ימים, סוכות הוא שבעה ימים. שמיני יצרת זה משהו שמעבר לשבע. וכך חנוכה. חנוכה הוא השמיני שזה מחוץ לטבע. ו אז הסתמת אומר יש פה את שבעת הימים. אבל הם יונקים ממקור שלמעלה מכל המציאות. וכשיוצא יעקב מבאר שבע אז כמו שאמרנו שהוא קושר את עצמו לבאר שבע. שהוא יוצא מתוך הקשר ולא רק בורח משם. הוא לא מתנתק משמה אלא הוא נקשר לשם. אז הוא אומר אף על פי שהוא יצא משם שאתה יכול להגיד הנה הוא כבר לא שם יש נתק אבל בכל זאת הפירוש גם כן שהיה מקודם דבוק בפנימיות החיות שהוא באר שבה כלומר שהוא יוצא מתוך הקשר לעומק של הבאר ולא רק אל הגילויים כשהוא היה בבאר שב יש את הגילויים הוא אצל יעקב אבינו הוא לומד אהבת השם ויראת השם שקשור אבל אחרי זה יש מקום יותר עמוק שהוא בעצמו נהפך להיות המעיין ואז כשהוא המעיין גם אם הוא עוזב את כל השבע המידות הוא הולך עם הבאר בעצמו שלא היה דבוק בגשמיות ומידות רק בחינת השם יתברך בלבד ובמדרש אז תלך לבתח יש לנו פה את המדרש למטה וצא כל מבר בר שמה וךנה רבי פנחס בשם רבי הונה בר פפה פתח אז תלך לבטח דרכך אולי אני אספר לכם מהיסה יקר מאוד שהוא קשור לעניין הזה זכיתי להיות אצל הריש צבינריה זצ עכשיו עוד מעט היורצית וכיס בסוכות בסוכה ענייני ארץ ישראל ודובר שם לשאלה האם הגיע זמן לעשות הפרדה ב הפגנות שלא יהיה הרבה נוער מגיע וזה יוצר א תערובת שלא נוהגים בה חלק מה נוער היותר תורני וזה זה קלקול אז זה דובר על השאלה הזאת ואז הוא סיפר לנו מה היס סיפר לנו שהוא היה אצל הרבי מדובביץ' כבר בשלב שלא היה יחידויות אלא רק הרי בחלק מדי יום ראשון דולרים עכשיו זה היה הגנצמייס זה שעות בערך 5000 איש היו עומדים כל יום ראשון הוא היה עומד כל הזמן עומד ומחלק א דולרים ואי אפשר היה להגיד שום מילה אם מי שמתחיל לפתח את הפר מזכיר היה לוקח אותו אבל היו אנשים מיוחדים שיכלו להגיד והיו עמודים להם אתה יכול ומשפט אחד אתה יכול לשאול שאלה אחת משפט אחד זהו אז הם אמרו לו הרב נריה שאתה יכול לשאול במשפט אחד אז אמרו חשבתי מה מה אני שואל את הרבי ממשפט אחד ואז הוא אמר דבר אה חריף הוא אומר כל יומיי עמדתי בראש תנועה שפועלת בניגוד להלכה תנועת נוער מעורבת בנים ובנות אז אמרתי נשאל את הרבי על העניין הזה אז הוא מגיע לרבי יש נווצרים קצת והוא שואל מה דעת הרבי על תנועת נוער מעורבת אז הרבי ענה לו את הפסוק כזה. עוד רגע נראה. אבל הרב נריח חזר מילה במילה. מה שאמר לו הרבי וכמדומני שאני חוזר מילה במילה את מה שאמר שמה שיננתי הרבה הרבה את המשפט הזה כדי לזכור מילה ומילה את דברי הרבי. והרב נרי אמר את זה מתוך הזדהות עמוקה. אומר ככה, תנועה מעורבת זה אסון. אבל זה בא להציל מאסון יותר גדול. כל זמן שתזכור את זה, תלך לבטח דרכך. וזה קשור כאן המדרש. אז תלך לו דרכך. אם תשכח לא תשכב לא תפחד אז תלך לבח. זה יעקב. תכתיב יצא יעקב. אם תשכב לא תבחן מסע ולבן ושכבתה וערבה שנתך ושכב במקום ההוא כלומר חז"ל אומרים בעצם הוא היה אמור לפחד הוא יוצא ומהמקום הבטוח רוכנית והוא הולך למי אל מי הוא הולך לפגוש את לבן שבהגדה של פסח אנרים שפרעה ביקש להרוג את השכרים ולבן לעקור את הכל. אז הוא הולך ללבן. זה הוא אמור לפחד. הוא אומר תלך לבטח דרכך. אל תפחד. אם אתה הולך למקום החושך בשליחות להעיר שמה אור אל תפחד. אז הוא אומר לו נכון יש חושך גדול של חולשה גדולה. ולכן אתה נאלץ לעשות דבר שהוא לא טוב. כמו שיעקב נאלץ לעשות דבר שהוא לא טוב. לצאת מחוץ לארץ לעזור את אביד. אבל אם אתה הולך בשליחות כדי לגלות את האור גם במקום החושך אז מי יותר מהרבי ששלח שלוחים למקומות שזה בדיעבד גדול ללכת לשמה אבל יש לך תחילה שמדיאבד להביא משמה מהמרחקים אור גדול של בעלי תשובה אז הוא אומר דרש אז תלך לבטח ויצא יעקב אה הנה הנה הוא אומר את זה כי פירוש אז כמו אז ישיר שפרשו ז"ל הדבקות מבחינת החטא שלמעלה מהטבע שנכלל בשבע מידות שזה הבאר שמעבר לשבע ואז גימטריה חטא כמו חנוכה והיינו שיעקב אבינו עליו השלום היה בטל אליו יתברך חנוכה הרי זה היום הכי חשוך שנה ככה דורשים בעצם ראש חודש תבת הוא יום הכי חשוך אבל העולם נברא האור חמישה ימים קודם. אז כה זה היום ש האור מתחיל להתנצ ממעמקי החושך. אז כל הרעיון שלגלות אור גם בחושך שלדליק חנוקיה כשיש כבר שקיעת החמה ועד ריגלה דתרמודה זה בדיוק לקחת אור שלמעלה מכל צידי עולם הזה ולהעיר משהו שלא מושפע מכל המחשקים של המציאות ולכך היה בכוחו להכניס עצמו במקומות המסוכנים כי המקום המסוכן זה רק מצד הגילויים. אבל אם אתה מחובר לשורש שלמעלה מכל הגילויים, הא' שלמעלה מהשבע, אז אתה יכול ללכת גם למקומות הסוכנים באופן של תלך לטח דרכך. אתה יכול ללכת מתוך ביטחון וזה הוא צ יצא מבאר שבה דייקה שעל ידי זה היה יכול לצאת ומבחינת באר שבה היה היציאה כלומר לא מ של ריחוק וניתוק אלא מ של מתוך מתוך הבאר של השבע הוא פעל את היציאה ויל בזוהר הקדוש בפירושים האשם טוב וכן יש לכל אחד ללמוד עצה היאצה במדרש. עכשיו הוא לוקח את זה לעבודת השם הפרטית של כל אחד ואחד. וכן יש ללמוד לכל אחד יש לכן יש לכל אחד ללמוד צה יוצא במדרש שנל קודם עשיות כל דבר גשמי. כלומר לפני שאתה יוצא. הרי כל אדם יצא כל הזמן. אדם גומר שכריס ואולי נשאר ללמוד דף היומי או והוא יוצא לעבודתו. אז אדם צריך ללמוד כשאתה יוצא לעולם הגשמי החיצוני למסור נפשו להשם אחד להידבק בפנימיות אחריות מהשם יתברך בלבד. מקום אחר הוא אומר שכתוב עשה עיניי אלארים עשא עיני אלה אז הוא אומר שיעקב אבינו זה המדרש בעצם אומר את זה יעקב אבינו עוזב את ההורים שלו ואת ההרים של ארץ ישראל כמו על אחרים הוא הולך למקום שאין השרעת שכינה לא ביצחק ולא בהר המוריה והוא אומר עשה עיניי שאני לא יכול לקבל מהם עכשיו מאין יבוא עזרי על כן יעזוב איש אתמידו ו והשם יאספיני כי אבי עזבוני והשם יעשפני אז הוא אומר שהוא אומר א עזרי מאים השם זה הבאר שממנו ינק יצחק יעקב מגיע כאן לדרגה שהוא יונק בעצמו מאיפה שיצחק ינק ושיש לו ניקה עצמאית עכשיו הוא יכול לבד. הוא לא זקוק כבר לסינר כביכול של יעקב אבינו שיגלה לו שכינה מ שורש אברהם ויצחק, אלא הוא כבר בעצמו. וככה כל אחד, זה שהקדוש ברוך הוא שולח, כל אחד מאיתנו, גם לצאת מבית המדרש ומבית הכנסת ולהיות בחוץ. אז אז כשאדם יצא החוצה אז הוא צריך להגיד אני עזרים עם השם גם כי ישב בחושך השם לא גם כי ילך בג צל מוות לא יררה כי אתה עמדי אתה דווקא אני לא יכול לאחוז באיזה עניינים אני צריך משהו שהוא למעלה מהטבע שכל הטבע לא יוכל להסתיר ולהעלים אותו ועל ידי זה יוכל להתקדש אף במעשה גשמי וכן בכל שבת קודש נמשוך חיות לכל ימי השבוע על ידי התקשרות בכל בשבת קודש שיש התגלות לכל איש ישראל כלומר שבשבת קודש יש נשמה יתרה יש נשמה בשבת שהיא אחד משבעה ימים איזה נקודה אמצעית יום ראשון זה צד זה יום שני זה צד זה כל אחד זה אחד בשישה צדים. שבת יש לו גם צד, הוא אמצעי. אבל יש בשבת נשמה יתרה שהאמצעי יש לו אייחוד שהוא משקף את מה שלמעלה מכל ה גדרים בכלל. אז בשבת קודש אדם יכול להידבק ברק אותך בלבד. וזה הבאר של השבע שיש בשבת שהוא מברך אותו מכל הימים. וילך הרנא בחינת ימי המעשה והעבודה החוצה וזה הוא שכתב רש"י ז"ל כשהצדיק בעיר הוא הודה זיבה ועדרה היינו בחינת צדיק בשבת שהוא הנקודה פנימיות שיש בכל דבר אז הצדיק הוא הודעה הוא זיבה והוא הדרה אספר לכם מה יסה. הייתי במילואים בקף סגול במנרה ו אה והייתה שפת סינגפורית אבל אתם זוכרים את המילים האלה שפעת סינגפורית השתוללה ואך עליתי בשפעת כבדה מאוד אה וביום שישי החליטו אה א אפילו לא הייתי ב במוצב הגעתי לאיזה מרפעה חצי אשפוץ כזה בסוף ביום שישי [‏צחוק] הרגשתי קצת יותר טוב שחררו אותי הביתה גרנו אז במלא לבונה להגיע הביתה אי אפשר היה להספיק אבל ההורים של אשתי גרו ברעננה אז נסעתי לרעננה אלא מה שהורים של אשתי לא היו בבית כי הבת שלהם בדיוק בעלה היה במילוים אז הם נסו להיות איתה טוב אז לקחתי מהשכנים זה הסבא של אוריה פלדמן א לקחתי מפתח והייתי בבית ומזמין אותי לאכול אצלם בלילה לא היה שיך בכלל ביום באתי עוד א סינגפור בלבלה אותי לגמרי השפעת הזאת והייתי כזה הפוץ אבל הייתי אברך אז הם ביקשו שאני אגיד דבר תורה עכשיו אני אלי אז אמרתי אני צמד לרשי הראשון הוא הודה הוא זיבה הוא הדרה והקשאתי קושיה ועוד לא עוד לא היה לי תירוץ שמחתי על הנס כי לא היה לי ברירה ואמרתי הרי אברהם אבינו יוצא מחרן והולך לארץ ישראל הוא עושה בדיוק את הדרך ההפוכה מתי הכי מתאים להגיד הוא הודעה הוא זיבה הוא הודרה כשאברהם עוזב את חרן ממלתך מבית אביך. מה החידוש פה? למה דווקא פה אומרים את זה? ואז התנצץ לי תירוץ, נראה לי נפלא, שכאן נשאר צדיק בתוך העיר. פעם ראשונה שצדיק יוצא, עוד יש צדיק גדול ממנו במניין. זקן ממנו שנשאר בעיר. אז אתה יכול להגיד אם צדיק יוצא וצדיק אחר נשאר אז הודה ועזבה הודעה והדרה נשאר. חז"ל מגלים לך לא שיצא קומשבה יש לעיר הרבה זוויות של עוד ועדר וזיב. ואפילו אם נשאר צדיק גדול בעיר, אם צדיק אחד יוצא אז א לכן יש מילה גם שצדיק בא לעיר. עכשיו אתה אומר העיר מלאה מצדיקים. יש הערים מלאות מצדיקים. אז מה זה צדיק בעל העיר? זה מזרן לצדיקים האם. יש צדיקים בעיר. זה לא סדום פה. כן. אבל הוא הוא הודעה הוא זיבה הוא הודרה. לכל צדיק יש את האור המיוחד שלו. טוב, יש פה עוד זה אבל רוב פה