עם הנצח לא מפחד מציר הזמן | שפת אמת לפרשת חיי שרה- תרלא | הרב יהושע שפירא

אחד דודי קרא [מוזיקה] כלה אנחנו בתרל בדיבור המתחיל הראשון במדרש יודע השם ימי תמימים אומר המדרש ויהו חיי שרה 100 שנה יודע השם ימי תמימים נחלתם לעולם תהיה כשם שהן תמימים כך שנם תמימים המדרש הזה כמעט בכל שנה בשנים הבאות השפת אמת עוסק בהם וכאן הוא אומר יש כאן כמה וכמה דקדוקים דקדוקי לשון נפלאים כדרכו של השפת אמת אומר יודע השם ימי תמימים זה שהפסוק לכאורה לא היה צריך להיות כתוב ויהיו חיי שרה אלא חי שרה חיה שרה חיה מה מה זה ויהיו וגם הוא דן הרבה על המילה יודע יודע השם ימי תמימי זה אומר כי הזמן נברא כלומר אנחנו חווים את הזמן כמציאות אובייקטיבית מוחלטת שאנחנו מופיעים בה כל אחד מופיע בה בשלב שלו ורצים ביחד על הזמן עד שעוברים מלהיות בציר הזמן פה ללהיות בצור הזמן שם בין העולם הזה בין העולם הבא כולם נמצאים בעצם על אותו ציר זמן אובייקטיבי האמת היא שמאז ששפת האמת כתב את זה העולם התהפך בהקשר של ציר הזמן כי איינשטיין שינה במובן עמוק מאוד את כל הבנת ציר הזמן תורת היחסות ופתאום הסתבר שזמן הוא דבר גמיש יש זמן כזה יש זמן כזה תלוי במהירות של ה תיסה שאנחנו נושעים ו במובן עוד יותר עמוק האמונה שלנו זה שהזמן בעצמו הוא נברא הוא לא מציאות אובייקטיבית אנחנו מאוד מתקשים לענות על השאלה אז מה היה לפני כאילו אנחנו מניחים לפני 5700 85 שנה אז מה היה אנחנו מוד מתקשים לענות על השאלה הזאת כי אנחנו מערבבים פה שני מושגי זמן מושג אחד זה שיש זמן אובייקטיבי ש נמשך בלי שום תלות במה שקורה בו ועל הפלטפורמה שלו אנחנו משובצים אבל האמת היא ש הזמן מבחינה אמונית הוא יצירה לפני כן לא היה זמן הזמן הוא המצאה מופלא אז ויהיו חיי זה הם נהיו הם לא משובצים על ציר זמן נהיו ויהיו חייי הזמן נברא יש לזה השלכות גדולות וחיות פנימיות שיש במעשה בראשית שהוא כוח הפועל כלומר העולם לא קיים לבד יש חיות אלוקית שמעמידה כל הזמן את העולם המחדש הוא טובו בכל יום תמיד מעשב ראשית אמה הוא מחדש בכל יום גם את היום הוא מחדש כולל אור בני חושך ושבני הוא מחדש את מציאות הזמן החדשה יש ברבי נחמן שאומר שקשור לתחושה שלנו בשעת השקיעה ומר שבשעת השקיעה יש איזה בכי שנגמר הזמן וצריך עוד פעם לתת מתנה יום חדש כאן אנחנו נראה את זה בסדר גודל טיפה יותר גדול אבל החיות האלוקית שמעמידה את העולמות זה הכוח הפועל הבורא בברא הוא למעלה מן הזמן הוא לא הוא לא חלק מהזמן זה לא שכ שהקדוש ברוך הוא בורא את העולם אז היה זמן ובאיזה נקודה בזמן הוא החליט עכשיו אני בורא ש בציור שלנו אנחנו מתקשים מאוד לפרק את התבנית החשיבה הזאת אבל באמת אנחנו אומרים לאלא הוא ברא לפני 5700 שנה בציר שהתחיל אז את הציר של הזמן א לפני לא היה ציר כזה בכלל ובעצם כל יום הוא בורא ציר חדש כל שנה הוא בורא ציר חדש זה כוח הבורא נברא עכשיו זה שהוא בורא אז הוא לא חלק נברא הזה הוא לא חלק מציר הזה הוא לא בזמן הוא למעלה מהזמן אולי קצת להבין את הצד הפילוסופי שבזה באופן יותר מורגש אם אדם רהר באופן חי חווייה חריפה שהייתה לו בעבר פוסט טראומה פוסט טראומה אדם יש פלאשבקים פתאום הוא מתנהג כאילו הוא חי עכשיו לפני איזה זמן שקרה אירוע שהכניס אותו לטלטלה ומה שקורה עכשיו הוא בכלל לא סופר אותו הוא לא חי אותו אין לו את זה מה יש לו את הרגע ההוא שאז הוא לא יכל להקל והוא דילג עליו ועכשיו הוא חי אותו וכאילו הוא נותן לו לפעול עליו בכל עוצמתו לפעמים זה חלק עברה אב לפעמים זה עדיין נשאר ככאב נוראי אבל יש גם הפוך זה לא רק על העבר שאני יכול לחיות אותו יותר מן ההוה גם העתיד אדם מחכה לעניין חשוב מאוד בחייו ליום חתונתו אז כל התקופה שלפני הוא כל הזמן חושב על הרגע שיהיה מתאר לעצמו אותו בצבעים מציאותיים או לא כל אחד כיד הדמיון הטובה או הפחות טובה עליו אבל אם תתפוס אותו ברגע מסוים תגיד לו מה קורה איתך אתה לא פה הוא אומר נכון אני בעתיד כלומר אדם יכול לצאת מההווה ולהיות בחלקים אחרים של ציר הזמן באופן יותר דומיננטי ממה שהוא בהווה נכון שאם כח א מחץ ותזכור אותו הוא יחזור לפה אבל אם לא אז הוא ישם אז כשי אם הזיכרון יכול להיות במקום אחר של ציר הזמן אז האם יכול להיות מקום שהוא למעלה בכלל מהחלוקה הזאת אנחנו בתוך החלוקה לא לגמרי משוע בדמ לה מי שחי חיי נצח חי ו קיים קיים זה הנצחיות חי זה שהוא מופיע גם בתוך הזמן אז כל הופעתו בזמן היא לא שיבות של בזמן אלא רק היא פעולה בזמן אבל הוא לא משועבד לזה הגננת לא משעבדת לשכל של הילדים אבל היא משתדלת להסביר את פרשת שבוע לפי השכל שלהם אבל אחרי זה הא הולכת הביתה והיא יושבת עם ה ילדים שלה המבוגרים דן פרשת שבוע באופן אחר לגמרי אז הנצח מגיע לזמן מעמדת נצח ומלה הוא לא משוע בד לזמן רק הוא מופיע בו ופועל אותו אז חיות פנימיות שיש במעשה בראשית שהוא כוח הפועל הוא למעלה מהזמן אז זה כמו שהזמן נראה מלמעלה אבל כשזה הופיע בבני האדם הדואליות הזאת שבין ציר הזמן כמו שהוא נראה לאיננו לבין ציר הזמן כמו שהופעה מתוך הנצח אז כל אחד מתחבר אליו במה אחרת והצדיק מקרב הכל אל השורש מה זה השורש שלמעלה מהזמן שרק מופיע בזמן שלא ידבק בחיצוניות הדבר רק בפנימיות הצדיק לא רוצה להידבק בעניין הזמני אלא בעניין הנצחי בעניין של למעלה מהזמן שמופיע בזמן זה דבקות אלוקית להידבק במי שהזמן הוא רק אחד מהנים שלו ולכן הצדיק חי חיי נצח עם הנצח לא מפחד לא מדרך ארוכה וגם לא מדרך קצרה יש כאלה שלא שמים לב אם אין זמן אני לא מפחד מדרך קצרה הכל יכול להיות ברגע אחד ופתאום יבוא אליך לא אדון אשר אתם מבקשים ואם זה ארוך גם אפשר ככה אפשר ככה לא מפחדים מציר הזמן לא מהריחות שלו קצור שלו יש כאלה שדווקא הריחות זה מפחדים קיצור לא לא מפחד בכלל עם הנצח לא מפחד מציר ז ומאיפה זה מתחיל ויהיו חיי כמ ששרה אמנו נמצאת במקום שהחיים נים שהזמן נברא מופיע לשם ה דבוקה וזה שנאמר כל הרום יעשה בדעת וכסיל יפרו ולת המילה דעת פה ראה לי היא קשורה למה שהמדרש אומר יודע השם ימי תמימים עכשיו נחזור לפסוק יודע השם ימי תמימים יודע השם ימי תמימים זה שמי שלמעלה מציר הזמן וציר הזמן הוא רק הנברא שלו אבל הוא לא מתעלה ממנו הוא לא עושה את זה הגב אורחה להפך הוא קשור אליו ידיעה מלשון התקשות כמו וד אדם ידע את חווה אשתו יודע השם ימי תמימים זה שיש לקדוש ברוך הוא התקשרות לזמן כמו שהוא אצל הצדיקים והצדיק יש לו התקשרות לזמן כמו שהוא אצל הבורא יתברך זה הידיעה הוא יודע את הזמן שלנו והצדיקים יודעים את הזמן שלו אז כל הרום ארום פה זה צדיק שהוא בעורמה מה זה בעורמה ורמה זה שאני לא פועל לפי מה שנראה על פני השטח פ על פני השטח שאני הולך ימינה ומתג הולך צמאה אני רק עושה גוף אני עובד בעורמה אני מראה פנים כאלה ומתכוון להיות אחר אז אני ממראה פנים שאני חי תחת הזמן ובאמת אני שייך לזמן כמו שהוא אצלו ברח אז כל הרום יעשה בדעת עוד רגע הוא יסביר את זה הכסיל יפרוש יולת אז הכסיל הוא פורס את האיוולת שלו ולא יכול להגיע לשורש של הזמן האלוקי אז הוא אומר כי אף שמעשה אין שווים יעשה יעשה זה יפעל בתוך המציאות הנמצאת בציר הזמן שניהם פועלים שניהם עושים ומעשיהם שווים זה אוכל רוגלי וזה אוכל רוגלי אלא מה זה אוכל כחלק מ מושב ליצים וזה אוכל כחלק מלימוד תורה אז אף שמעשה שוים שגם הצדיק עושה ענייני עולם הזה אלא מה שהוא עושה ליני העולם הזה רק בדעת דבקות בפנימיות כבן זה סעודת מצווה וגם האכילה שלו היא מתוך דיבוק למי שאמר יה העולם אז כל הרום יעשה יעשה את פעולותיו פירוש מיוחד בפסוק בדעת בהתקשרות לשורש של המעשים אבל ה ציל הוא פורס מחיצה וולת הזאת לא נותנת לו להבין את ה עומק שזה הורמה זה החוכמה במשלי ארום זה החכם שגם הצדיק עושה ענייני זה רק בדעת ובדקות בפנימיות כנן שזה פירוש דעת התחברות כנודע וזה עניין יישוב הדעת מה זה שיש לאדם יישוב הדעת אומר מה שהתיישב הבינה והשכל והמעשה שאינו עושה בלי דעת יש לשוב הדעת זה שכשהוא עושה אז הוא מחובר ומתיישב בתוך ההתקשרות של המעשה לשורש זה רואים הבוי דזה של צדיקים שהוא עושה ונו עוד מעט 30 יום קודם החג פה הרבה שהיו נוסעים לרבי מאמשינוב להדלקה של נרות חנוכה וכל כל פתילה שהיה גולל בידו אתה רואה איזה ישו הדה הוא כולו בדביקות אני לא מדבר על הדלקה הי אפילו ה כל הפעולות של ההכנה הוא כולו במקום אחר לגמרי וזה עניין ישוב הדעת מה ש התיישב הבינה והשכל הדעת שלו הוא מתיישבת להיות קשור והמעשה שאנו עושה בלי דעת זה דלג ל הסוגריים וכסיל על ידי שפורש הדבר משורשו למרות ששם כתוב פורס אנחנו הסברנו באופן שהוא פורס מחיצה אבל הוא אומר גם יש ש וש מתחלפות אזה אותה אות נראה רק הניקוד שונה אזה גם לשון פרישה כ הוא קסין הוא מפריש את ה ענפים מהשורש נקרא אולת קנל וזהו שנאמר ויהיו חיייי שרה ולא כתיב שחייתה כך וכך זה לא סיפור כמה זמן היא חייתה זה סיפור על התהוות החיים שלה בכל רגע מהשורש זה מתאים מאוד למה שרשי מביא בת ק כבת כ כבת כ כבת ז שהזמן לא השפיע עליה היא בת 100 כמו בת 21 שעדיין בית דין של מעלה לא דנים היא בת 20 כמו בת שבע ליופי היום חושבים שהיופי הוא בגיל 20 אבל כנראה כל האופנה התורה חזל אומרים לנו שהגיל הכי יפה זה בגיל שבע אני לא יודע למה אין לנו חושים היום אולי להבין את זה אבל מה הם אומרים 100 שנה ו20 שנה ושבע שנים חוזרים חוזרים חוזרים למה אזמה לא השפיע היא לא הייתה תחת הזמן אז לכן ה בת ק כבת כ אז ויהיו זה שכל הזמן נוצר משורשו אצל שרה ורק שבימי כלומר אלא מה זה לא כתיב שחייתה כך וכך אלא שבימי עכשיו הוא הולך עוד צעד מכל לעבר לכל מה שאמרנו עד עכשיו שבימי היה כל החיות של העולם שלה כל מה שהיה והיו מי כל הנבראים כל הנמצאים יונקים מחיי שרה לכן זה יודע השם ימי תמימים מי שבורא את כל העולמות ואת כל הנבראים הוא מקושר לימים לזמן כמו שהוא אצל הצדיקים וממילא כל השער נובע מזה הזמן של הצדיקים הוא הזמן שדבוק במה שלפני הבריאה וזה המלח שבכל יום תמ עשה בראשית אולי נגיד משהו לעילוי נשמתו הקדושה של ז'בו הוא היה שכן שלי שנים רבות גדלתי על ברכב הוא אני לא יודע בדיוק את הקשר המשפחתי שם אבל הוא מבית סוחת שוב הוא לא רצה צ שיר אבל העגל איטל היה דודו זקנו אני לא יודע בדיוק שמה ידעתי אבל שכחתי הוא הוא ממשפחת אב לנזר כתוב על אב לנזר שאיך הוא נולד אב לנזר הוא היה חתן של רבי נח מדן מקוצק זה הכל הבית השפת אמת הרי מגור היה בקוצק סח שו והוא ממש צה משפחתי ג'בו ו השם מקום דומו ו איך נולד האבני נזר אז מסופר ש ההורים שלו היה היו זקנים ולא היה להם ילדים לא יודע איזה גיל אבל לא היה להם ילדים ובמוצאי פורים התגלה בחלום לאבא שהוא יזכה לבן שיאיר את עיניהם של ישראל כל מי שיודע אי אפשר ללמוד מסכת שבת בלי הגל תן זה לא אין אפשרות כזאת אם כן את בקות א אתה רוצה להבין מסכת שבת אתה לא יכול בלי גיתן אין העיר אנם של ישראל גם באבני נזר שזה על כל הציר כולה ו הוא אמרו לו למה אתה עכשיו א מקבל בן כי היה רגע אחד בפורים שכולם היו עסוקים במצוות היום ואף אחד בעולם לא למד תורה חוץ ממך ולולי בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי אז באותו רגע אתה החזקת את כל העולם יודע השם ימי תמימים שכל הזמן היה תלוי בך ובזכות זה יורד לך בן שר ם של ישראל איהיה עילוי נשמתו של ג'בו בגלל זה בישיבת פונוביץ יש חדר של לולי בריתי יומה ולילה יש שמה ארבע כיסאות שניים לומדים והם לא קמים עד ששניים אחרים מתחילים זה נכון גם בליל הסדר בנעילה אין כל הזמן יש שם לימוד בלי הפסק צריך להחזיק את העולם אז יודע השם ממי תמימים שכל הזמן של העולם ו ההתקשרות של הצדיק בלמעלה מהזמן והתקשרות של הקדוש ברוך הוא בנקודה הזאת של הצדיק יודע שעל ידי הצדיק הטבע מתעלה מתקשר לשורשו וזהו שנאמר יודע השם שעל ידי מעשה המימים בדעת הם עושים בדעת הרומי יעשה בדעת כנן על ידי זה החיות מדבק בשורש הנפלא שהוא למעלה גדרי העולם הזה זה באמת נפלא שאנחנו לא יכולים לתפוס אתה למעלה מהזמן נחלתם לעולם תהיה תמיד צפת אמת את המילה נחל ונחלה מסביר כ המשכה אז נחלתם לעולם תהיה שממשיכים נחל ומעיין נחלתם זה שכמו מנחילים ממשיכים לבנים השורש ממשיך לענף נחלתם שממשיכים נחל ומעיין לכל העולם נחלתם לעולם תהיה או יודע השם ים הם השורש של הזמן ויהו חיי שרה ומזה מתווה כל העולם כולו נחלתם לעולם תהיה וגם הפירוש להלם שלשם זה נקרא עולם כמו שכתב אדוני זקנים מורים רבי זה לך חי העולם הבא שכבוד השם נעלם וא מתכסה בזה העולם זה חידושי הרים החבר של הבלי נזר אצל הקוצקר ועל ידי הצדיק מתקיים ההלם שעולה לפנימיות אז מה שנעלם למה זה נעלם כי הבל הכסיל פורס אולת חוצץ אז לכן ישלם אז הוא מעלה את זה שעולה לפנימיות וזה שאמר במשנה שמקיימים הצדיקים מקיימים העולם שנברא בערה מאמרות אסת אמת עוסק הרבה במשנה הזאת ו בכתביו וא אומר בעיקר בכל הפרשיות של א עשרת המכות עשרת הדיברות שהוא קושר את זה לערה מאמרות אז הוא אומר מה זה שמקיימים העולם שנברא בערה מאמרות שהמאמר זה הוא אמר ויי איך מתקשר לפרשה שלנו הוא אמר וי ויו הוא אמר וי המאמר זה מה שמחיה מעמיד והצדיקים מקשרים למאמר של ויהיו לא לזה שהמציאות נמצאת ואני רק משתבש בה על פני ציר הזמן אלא עצם זה שנהיה הזמן זה המאמר ידוע ש כשסופרים את המאמרות כמה יש ויאמר אלוקים בששת הימים יש תשע לא 10 אז חזל שואלים מה זהר מאמרות אומרים בראשית נמי מאמר הו כשאתה אומר בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ גם נקרא מאמר עכשיו איפה המאמר פה עצם הזמן כל השער זה ביום הראשון זה ביום השני זה כבר על ציר הזמן אבל בראשית זה המאמר הראשון שכל המאמרות משתלשלים ממנו ולא במאמר אחד יכול היה להיברא זה ה בראשית שהוא עצם ציר הזמן וגם הפירוש של פסוק הראשון בתורה זה שבראשית ברא אלוקים את השמיים את הארץ הכוונה בתוך הזמן הקדוש ברוך הוא ברא שמיים וארץ בציר הזמן בראשית שהכוונה התחלת ציר הזמן שם בר כך ברא הקדוש ברוך הוא שמיים וארץ גם ציר הזמן זה גם תחילת כל המציאות בראשית התורה מתחילה וגם תחילת עם ישראל זה אנחנו יוצאים ממצרים במכת בכורות שזה הראשית של ציר הזמן אולי נסיים באמירה אחת על ציר הזמן מקוב החל לא נספיק אחרי זה תראו אבל ישראל בעולם שנה נפש שזה מאברהם אבינו בספר יצירה שיש את המציאות הגשמית החיצונית יש את סיר הזמן ויש את האישיות את הנפש זה שלוש חבות ישראל קשורים הכי הרבה לציר הזמן בראשית מכת בכורות ועוד ו ציר הזמן הוא ציר האמונה למה כי אם אדם מתבונן בחדות אז הוא אומר כל מה שהיה בעולם עד עכשיו הוא כולל באיזשהי צורה את השנייה הבאה לא אני יכול לקחת סכינה חריפה להפסיק את הזמן פה אם היה לי איזה כפתור זה לא ממשיך שום דבר לא ממשיך אני שורף הכל לא ממשיך אני לא שורף את כל החומר אני שורף את סיר הזמן לא ממשיך אז האם כל מה שהיה עד עכשיו לא היה היה אין קשר בין מה שהיה עד עכשיו לשנייה הבאה יוצא שמי שמתבונן עמוק בציר הזמן אז כל רגע הוא פוגש את המחדש בטובו כי מה שהיה עד עכשיו הוא לא מספיק בשל שנייה הבאה אז מאיפה הגיע ריבונו של עולם מה זאת התשובה אז מאיפה הגיע לא היה את השנייה הבאה לא היה מעולם חידוש כמוה לא היה מעולם אז ה הגע מהקדוש ברוך הוא לכן ישראל עיקר אמונתם זה התורה מתחילה מבראשית וישראל מתחילים מבראשית בשביל ישראל שנקראים ראשית בשביל תורה שנקראת ראשית שכל זה זה שאנחנו דבוקים בשורש של הזמן ויהיו חיי שבת שלום