עַל נִסֶּיךָ | פרק שני | עז ידיד | כוחו של אור קטן

פתאום יש פיצוץ גדול, חנוכה שמח א קוראים לי אוז ידיד ואני רוצה לספר סיפור על ניסים שקרה לנו בעזה א שלוש שבועות חודש אחרי תחילת התמרון א אחרי שהיינו באמצע הרצועה התקדמנו עד החוף שמה התמקמנו עם כל החטיבה ואנחנו באים לעשות כניסה ראשונה א אני שריונר נהג עם הטנקים לתוך העיר עזה בשכונת רימל ליד שיפה עולים שיירה חמישה טנקים א אנחנו הטנק האחרון בשיירה ונכנסים פעם ראשונה שאנחנו עושים ככה ברחוב גדול בין בניינים גבוהים שאתה כולך מסתכל, מחפש, אבל זה מאוד קשה. ואנחנו מתחילים להיכנס לרחוב, עולים למעלה ובאמצע הרחוב פתאום יש פיצוץ גדול, קצת רואים כזה ניצוץ של אש. א ומסתבר שפגעו בנו RPG. כנראה אחר כך בדיעבד אנחנו מבינים שכנראה זה היה שניים. א ואז ברוך השם כולם בריאים ושלמים בהטנק. יורים פגזים לכל הכיוונים ואנחנו ממשיכים א הלאה. זה היה כבר אירוע ראשון שהיה ברור שמשהו שם לא כזה טוב. א אנחנו ממשיכים לנסוע ואז פתאום תוך כדי נסיעה הטנק מתחיל להתחמן. כתוב שיש אש בטב מנוע. אנחנו באמצע הרחוב אותו כמה מטרים אחר כך. א צריכים לפרוק מהטנק. זה מסוכן. הטנק יכול להישרף. אנחנו כולנו מהר מהר פורקים, יוצאים החוצה א עוברים לטנק אחר. ארבע עוד גם ככה ארבע אנשים בטנק זה לא כזה אידאלי. עוד ארבע אנשים בטנק זה בכלל א לא היה כיף. עכשיו אי אפשר להשאיר את הטנק שלא יכול לנסוע. צריך לגרור אותו. אי אפשר להשאיר אותו באמצע הרחוב אבל בשביל זה צריך להוריד בלמים. אז אה רצתי קפצתי לתוך התנהג הורדתי את הבלמים לקחתי את התפילין ויצאתי החוצה שוב בתוך הרחוב נכנסנו רצתי מהר לתוך הטנק בחזרה סתם זה היה יפה אני זוכר שהמפקד החילוני נגנב עליי הוא לא הצליח להבין למה בחרתי דווקא את התפילין להביא מכל הדברים אה זכר את זה אחר כך עוד תקופה ארוכה א משמה אנחנו עם תןק המשכנו א בערב זה היה יום שישי א ליל שבת אנחנו הלכנו לאיפה שחונים באמצע באמצע השכונה ועם הטנקה תקול אבל בסולם וחזור היינו צריכים גם לגרור אותו בחזרה אז כאילו התחלנו לגרור אותו בעצם בליל שבת ותוך כדי הגרירה הכבלים שחיברנו לפני התפרקו אז היה צריך זה אנחנו כבר היינו דחוסים בתוך טנק אחד אה כולנו ביחד והטנק התקול אף אחד לא היה בו אבל היה צריך שהמפקד ועוד אחד ירדו א לחבר בחזרה את הכבלים שגררו את הטנק שהתנתקו ואני יודע שהם בחוץ אני כזה יש את המסדרון האחורי של הטנק לא שומע כלום לא רואה כלום רק א מנסה להבין משהו ואני יודע שהם בחוץ יצאו להקבלים ואז פתאום אני שומע שהטנק יורה פגז בתוך ה באמצע שהוא כאילו שהוא כשהם בחוץ וכשזה והחבר'ה בחוץ יורים מעליהם פגע זה גם מכריש אוזניים וגם מסוכן מאוד ומסתבר שתוך כדי שהם היו בחוץ ובתוך הרחוב אה חיזקו את הכבלים והחזירו אותם היה גילה התותחן ראה איזה rpג שצופה אה וירע ממש מיד כאילו וברוך השם גם מי שהיה בחוץ לא נפגע וגם א לא היה ירוע עלונד אחד והם חזרו אחר כך האמת שזה לא היה הפעם היחידה שפרקו לתקן את הכבלים זה היה הפעם היחידה שזה היה כזה מסוכן אה וברוך השם בסוף יצאנו מזה ושלום הגענו למגנן על החוף ששמה היה יותר בטוח היה שם כוחות גדולים ו ואז אחרי כמה ימים החזירו יצאנו החוצה והחזרנו את הטנק לכשירות זה באמת הרבה הרבה ניסים גדולים שקורים א בערב אחד בלחימה של פלוגה אחת א ברוך השם הרבה הרבה ניסים ועוד סיפור קטן לחנוכה זה איזה שלוש שבועות אחר כך בחניונס אחרי ההפסקת הראשונה א שזה היה בערך חנוכה אנחנו גם יוצאים להתקפה למקום חדש שלא היו בו התקפה ארוכה יוצאים על הבוקר לאט לאט עם א שיירה של המון המון כלים עם דינייינים וטנקים נוסאים לאט מתחילים מגיעים השטח מתחילים לעבוד עליו אה ודינין [מוזיקה] דובי א מתחפר נכנס עמוק כולו כאילו רואים רק את הלמעלה את הזכוכית איפה שהחבר'ה יושבים וכולו עמוק הגיע הדיניי ניסה לחלץ לא הצליח הביאו עוד דינין לא הצליח זה גם היה כניסת שבת לפני שקיעה שלושה דיניינים מנסים לחלץ אנחנו תקועים שם מחפים עליהם שומרים על כבר איזה כמה שעות כולנו גמורים כבר לא נספיק לעשות קבלת שבת כמו שצריך ולא נספיק כלום ופתאום אני רואה מציץ מבין החרקים של הדינן נרות חנוכה ואני רואה את זה בקצה כזה בזווית זה היה ממש בתוך החושך בתוך הזה הדובים עושים מה שהם רוצים הוא הדליק נר חנוכה לפני שקיעה וזה היה ממש א העיר לי את החג לראות ככה בתוך המלחמה בתוך עזה את ה ממשיך להדליק את האור ויהיה לי גם רצון כזה כל ערב עשינו עם הפלוגה כזה הדלקת נרות חנוכה ביחד כולם ואמרתי וואי הערב לא יהיה ופתאום ראיתי גם גם ביום בערב הזה ראיתי הדלקת נרות חנוכה זה ממש יעיר לי את החג באותו זמן ואת היום ואת השבת ושנזכה כולנו לראות אור גדול يلا