עַל נִסֶּיךָ | פרק חמישי | א' מאגף המודיעין | קפיצת הדרך

א חנוכה שמח לכולם א אני אשמח לשתף גם באיזשהו נס פרטי שהיה לי במהלך המלחמה בתחילת המלחמה א אני שרטתי בחיל המודיעין ביהודה ושמרון בגזרה של כל חברון ודרומר חברון אה אז אומנם לא זכינו להילחם פנים אל פנים אבל גם א ראינו עין בעין א ניסים שצילו חיי אדם אה אני בתחילת המלחמה הייתי ממש בלקת סוף השירות ה לקראת סוף השירות הסדיר שלי ממש חודשיים שלוש לפני השחרור א והתכנון שלי היה לסגור חג ראשון של סוכות בצבא להישאר גם כל חול המועד בבסיס כדי בשמחת הורה לצאת א להיות בישיבה א והתכנון שלי היה להיות פה בישיבה בשמחת תורה להישאר להקפות שניות וביסור רק בבוקר א לחזור בחזרה לבסיס א ככה שכבר פה בשמחת תורה היה עליי את כל הציוד הצבאי שלי א 630 בבוקר אנחנו אנחנו מתעוררים, אנחנו שומעים את ההזקות א אני ישר עושה בראש אחד ועוד אחד עם כמה ידיעות שכבר היו לנו לפני ואני הולך א לפנימיה להביא את הטלפון שלי. עוד לא פתחתי אותו, רק שמתי אותו בכיס. א ישר כבר באיזה 7 המפקד שלי מתקשר אליי. א מלחמה בדרום תבוא. א אני אומר שאני כחלק מהתפקיד שלי בצבא. אז בעצם הייתי מפקד על חוליית חיילים שהיינו אחראים בעצם לחקור את כל ה את כל השיח הציבורי [מוזיקה] שיש בפלסטינים בגזרה שלנו, כל מה שהולך אצלם בתקשורת א ובין השער גם על היחסים ביניהם ובין כל מה שהולך בעזה א ככה שהיה צריך אותי כמה שיותר מהר בבסיס א טוב אני רץ לחדר אפילו עוד לא עולה על ציוד רק לוקח את התיק א וחבר חבר הקפיץ אותי לסבוידור אה שמשם היה אמור להיות לנו שטלים אה כשאני מגיע לתחנת רכבת בסבידור שולכים לנו הודעה שבגלל שהיו שהש הייתה בתעידוף נמוך אחרי החזית בעזה ואחרי לבנון אז ההסאות שלנו יגיעו רק לכיוון הצהריים לכיוון שתים שלוש בצהריים א אני מתחיל לראות מה קורה בדרום ומה ומה השיח שקורה בגזרה שלנו אצל הפלסטינים א ואני אומר לעצמי שאין מצב שאני מחכה פה עד 2ים ורק אז מגיע לבסיס אני חייב להגיע כמה שיותר מהר אה אני אומר טוב בוא בוא נתחיל בלעלות על מדים ואחר כך נחשוב איך אני מגיע לכיוון לכיוון חברון אה לוקח את המדים מהתיק נכנס לתחנת רכבת א ממש בכניסה לתחנה אני עובר ליד חייל מגב שדיבר בטלפון א וככה בחצי אוזן ממה שאני שומע בשיחה שלו אני מבין שהוא גם אמור להגיע ל לבסיס לבסיס צמוד לדנו היה שיר את א א א במערת המכפלה א וככה אני מברר איתו ואני מבין שהם יש להם ממש פה הסעה של מגב שממש עוד חמש דקות אמורה להגיע לבסיס. מברר איתם. יש להם ממש מקום אחרון. אני מקום האחרון באסם ואני מצטרף אליהם וממש א ממש חמש דקות אחר כך יוצאים לבסיס. א כשאני מגיע לבסיס אני מבין כמה דחוף היה צריך שאני שאני אגיע. ממש איך שאני מגיע אנחנו חוספים חוליית מחבלים שבאמת עמדה בקשר מול מול עזה ותכננה גם עם כל הכאוס להתחיל ליצור גם משהו ביהודה ושומרון א וממש במהלך אותו יום אנחנו כבר עוצרים את החוליה הזאתי א בדיעבד אחר כך עם כל החקירות אנחנו חוספים את תשתית שהיא הרבה יותר רחבה א ממה שחשבנו א והכל התחיל מתוך אותה השגחה פרטית קטנה שהייתה לי שם בשמחת בתורה בתחנת רכבת בבוקר עם אותו חייל מגב שבזכותו הצלחתי א להגיע לבסיס א והסיפור הזה הוא מתקשר לי לחנוכה א א' חלק מהחובה להודות ולהלל על הניסים הקטנים שהיו לנו א אבל הוא גם מתקשר לי לחנוכה לנקודה יותר עמוקה א שאנחנו במלחמה כל אחד באופן אישי חווה כל אחד את המסע האישי שלו בין א סיפורי ניסים ובין מקרים יותר כואבים של קרובים שלנו שנפצעו בגוף ובנפש ואפילו קרובים שנפלו במלחמה. א ואני חושב שמה שהנקודה שהלכה איתי לאורך כל המלחמה זה באמת הפסוק מאת השם הייתה זאתי נפלת בינינו. וזאת זה אני חושב שבדיוק השורש של המלחמה שהייתה לנו מול היוונים ששמה את בעצם את האדם במרכז, את גוף האדם, את השכל של האדם במרכז א ורואה את האדם בעצם כדבר הכי עליון שנמצא במציאות וממילא מה שאדם לא תופס בראש שלו לא קיים. חושב שהחידוש בעצם שלנו כשליחי השם בעולם זה בדיוק הנקודה הזאת שמבחינתנו ה הגרעין של של העולם הזה והמנוע של כל העולם הזה זה באמת התוכנית האלוקית והתכנון האלוקי שמניע את כל א את כל המציאות הזאתי ואנחנו מבינים שאחרי כל ההשתדלות שלנו והחובה שלנו להשתדל בתוך המציאות הזאתי אנחנו מבינים שיש פה יד השם ש שעושה את מה שנראה לי נכון א ומילא כל מיני שאלות כמו מה יהיה ואיך נצליח ומה יהיה אחרי כל ההשתדלות שלנו הם שאלות שקצת מחלישות אותנו וקצת מחלישות את ה את הביטחון שלנו א החשמונאים שמצאו את הפח שמן הקטן כ וראו שהוא מספיק רק ליום אחד הם לא חשבו מה יהיה למחר כרגע אנחנו עושים את מה שנראה לנכון לנכון ואת הכי טוב שאנחנו יכולים ואם אחר כך יהיה טוב יותר אז אשרינו מה טוב חלקנו ואם יהיה פחות טוב אז כנראה שזה מה ש כנראה שזה רצון השם ועם זה אנחנו צריכים א [מוזיקה] א צריכים להתמודד א חלק מהעבודה בחנוכה אני חושב שהתחדה עוד יותר במלחמה זה שאנחנו כשליחי השם בעולם ושאנחנו לחמים בשם השם אני חושב שזה בדיוק המנוע שאמור א להניע אותנו ולתת לנו את הביטחון שעם כל השערה הזאתי יש את הקדוש ברוך הוא מלמעלה שאחרי כמובן שהוא גם שומר עלינו ועושה לנו ניסים אבל גם הוא מכוון ומעביר כל אחד ואחד את מה שמדויק לו אה בתפילה באמת שאור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במרה לאורו