עולת ראיה - שיעור 50 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] היינו באמצע סעיף ב' וגלשנו למה הנצח לא מפחד מדרך ארוכה בעזה. נחזור לענייננו. אמר רבי חמהא בר חנינא, אם רואה אדם שהתפלל ולא נענה, יחזור ויתפלל. שנאמר, "קבוא אל השם חזק וימץ ליבך וקבא אל השם." אומר הרב לעומת תחליטה של התפילה שגת המבוקש שבעל ידה לגדל כוחות הנפש בציורי קדושה בשלמות ולהוציא שלמותה אל הפועל דרכי הציורים האלה רבים ברכבים ומצטרפים לפרטים רבים שאין להם עם קץ ביצור העולמים לפניו נגלו כל תענומות איזה ציור רוחני מיוחד ראוי וחסר לכל נפש פרטית שתשתלם בו שלפי צורך השתלמות זו מקביל בסידור חוכמתו העליונה מצב החיסרון המזדמן המצריך את התפילה. אז מה היא תחליטה של התפילה והמבוקש? לכאורה צריך שבה השגה בעל ידה. השגת המבוקש. אז התכלית של התפילה כמו שאומרים חז"ל למה נבראו האמהות הקרות מפני שנתאו לתפילתם כלומר זה לא שהתפילה היא האמצעי ותיקון החיסרון הוא המטרה אלא החיסרון הוא האמצעי והדבקות האלוקית שבא על ידי על ידי החיסרון בגלל שהוא דוחק אל התפילה זה המטרה זה המבוקש המבוקש של התפילה זה הדבקות האלוקית שבה חיסרון שגורם לתפילה הוא האמצעי שמביא אל הדבקות הזאת ואת הדבקות הזאת הרב מתאר לגדל כוחות הנפש בציורי קדושה בשלמות ולהוציא שלמותה אל הפועל. כלומר, שלמות הנפש היא לא בזה שהיא נמצאת כאן בעולם הזה וננוחה, כי זה הסתרת כל האור האלוקי. שלמות הנפש היא שעוד ועוד מרכיבים באישיות הם דבוקים בהשם, הם קשורים לשורש האלוקי של החיים וכל החסרונות נועדו כדי לעורר את הנפש מתרדמתה שהיא עלולה לראות את העולם הזה כמקומה ולהסתפק בזה חלילה ו להוציא אותה מהכוח אל הפועל בזה שהיא מתגדלת בצורי הקדושה והשלמות על ידי ה תפילה אז הדרכים שבהם האישיות יוצאת אל הפועל הנשמה יוצאת אל הפועל בתפילה הם רבים מאוד כמו שהנפש היא עשירה וכל חלק מהעשירות שלה הוא גם כן השיר בהרבה מאוד עניינים כלומר אם נסתכל רק על מידת הטוב שיש באדם יש אינספור דרכי טוב וגם בכל חלק של טוב אז יש את המיטיב יש את הרגשת מקבל ההטבה יש את התלות של מקבל ההטבה במתים שצריך המתים להיות זעיר שלא לתלוט ולא אז יש אין ספור מאורות ופרטים וכפלים במרחבי הנפש וכד שכל אלו יהיו מלאים בדבקות אלוקית אז לפעמים צריך לעורר את זה לפעמים צריך לעורר את זה יש הרבה הערות שצריך מי יודע מה צריך לעורר ואיך זה רק מפלא ממדיים אז דרכי הציורים האלה רבים ורחבים מה זה הציורים ציורי הקדושה והשלמות שכתוב קודם שהם המטרה של התפילה שהתפילה היא מחברת את האדם חזרה להשם יתברך בציורים של קדושה ושלמות כשהשם הוא מיתי והוא הוא סולח, הוא בונה את ירושלים וכל החלקים של התפילה הם ציורי קדושה ושלמות שבאים על ידי תפילה ולא הרי חנון הרבה לסוח כרי מברך השנים ולא הרי כמברך השנים כ מלך אוהב צדקה ומשפט יש הרבה מאוד ציורי קדושה שלמות שהאור האלוקי מאיר ושהתפילה היא מעוררת אותנו להיות דבוקים בזה. אז דרכי הציורים האלה רבים ורחבים ומסתפים לפרטים רבים שאין להם קץ. עד כמה אושר יש באישיות זה עדן קץ. בצורה עולמיים לפניו נגלו כל תעלומות והוא יודע איזה ציור רוחני מיוחד ראוי וחסר לו כל נפש פרטית שתשתלם בו זה מה שאנחנו אומרים בכל מעודך בכל מידה ומידה שמודד לך אבל מודה לו מאוד מאוד למה כי כל מידה זה דאגה פרטית לאדם בין במידה טובה בין במידת פורנות. כשאדם קורא לו משהו טוב אז הקדוש ברוך הוא מעורר אותו על ידי זה להודות לשם. כשאדם קורא לו משהו רע אז הוא מעורר אותו להתחנן להשם. ומה בדיוק אני צריך זה אני לא יודע. וכשאני רואה מה הקדוש ברוך הוא מנהיג אותי, באיזה דרך הוא מנהיג אותי, אז אני יודע שזה הדרך הטובה ביותר, שהקדוש ברוך הוא בהשגחה הפרטית דואג ומעורר ומלווה וכל מחשבותיו אלינו כדי להוציא את האישיות, כל אחד ואחד אל הפועל. אז לכן כל מה שקורה לי זה דאגה אלוקית. בין בדברים הטובים שאז נצרך להוציא חלק אחד בין בדברים השאינם טובים שזה נצרך להוציא חלק אחר וגם בחלקים האלה וגם בחלקים האלה יש ריבוי גוונים עד אן חקר ו יודע תעלומות הוא יודע איזה ציור רוחני מיוחד ראוי וחסר גם ראוי וגם חסר גם טוב שיהיה לי שעל ידי זה אני אתעורר להודות לשם וחלק אחד שנשאר בתרדמה בתוכי מהיכולת להתקשר ולהודות להשם יצא לפועל ולא ישאר גרעיני גולמי וגם חיסרון שיש לי חסרונות שהם באו לגרום לי להתעורר לפנות אל השם מצד הבקשה, מצד התחינה. אז איזה ציור רוחני מיוחד? ראוי וחסר. אולי ראוי וחסר זה יחד. אולי ראוי וחסר זה שני דברים. בין כך ובין כך. לכל נפש פרטית שתשתלם בו. זה יודע תעלומות. הוא יודע שלפי צורך השתלמות זו מקביל בסידור חוכמתו העליונה מצב החיסרון המזדמן המצריך את התפילה אז הוא יודע איזה חסרונות מכאן זה נראה יותר שראוי וחסר זה דבר אחד אבל עדיין יש מקום לפקפק תודה רבה מצב החיסרון המזדמן המצריך את התפילה ולפעמים תתחרר התקבלות התפילה לא בגלל שהקדוש ברוך הוא לא רוצה לפתור לנו את הבעיה שהוא מתעלם שלא אכפת לו חס ושלום למה הוא ברא את האמהות הקרות וכל אחת לפי מידתה וזמנה יש שהריך את הכרותן כמו שרה יש שקיצר את הקרותן אז מה קובע את השאלה הזאת עד כמה החיסרון של ההכרות שהוא חיסרון של כאבעקים ביותר שיש באדם. אז מה קובע את החיסרון? הידיעה של יודע ללומות. כמה צריך עוד לעורר את הנפש שתצא מצ מה כוח אל הפועל? אז לפעמים תתאחר התקבלות התפילה כפי מה שלא הספיק אותו הציור הרוחני הדרוש להשתלם כראוי בכל עומק נפשו בכל גבניו לפעמים זה סופני >> מה >> סופני בחפה מי שלא שחיר >> אתה שואל עליו או על המתפלל >> זה בא לעורר אותי לעוד א >> עליו ועל המתפלל המתפלל >> על המתפלל אז א >> יש כבר איננו לא >> בסדר אז עכשיו החיסרון הבד מודה מאוד מאוד בין במידה טובה בין פרונות אז זה מה זה בדיוק נוגע לעניין הזה שכשאדם קרוב נפטר אז צריך לברך את השם ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם זה אמת אז גם אחרי שהוא נפטר יש ברכה מיוחדת לאותה שעה ולמה הרי אדם קרוב נפטר זה יכול להפל הוא יכול להיות גם רחוק ממני שהקדוש ברוך הוא יתכנן שהוא יהיה רחוק ממני ואני לא הרגיש את זה בוודאי היום נפטרו אנשים חזוקה כל יום נפטרים בישראל כך וכך אנשים יודע זה 100 איש בערך יותר פעם בדקתי את זה בקורונה, לא זוכר את התוצאות, אבל אה קורונה הביאה ליותר עבדות מאשר המלחמה. ככל לא נראה. אז אה אז ה בכל יום נפטרים ככה וככה אנשים אלא מה שהקדוש ברוך הוא השאיר את זה רחוק ממני הוא תכנן שזה אני אני לא צריך את זה היום שלברך את העין האמת ברוך השם ברוך ברוך שמו הגדול אני לא צריך את זה אבל מי שלצערנו כן כן ניצרך לזה. אז זה בעצמו שהקדוש ברוך הוא גלגל שהנפטר, שזה חשבון אחר, יהיה הקרוב שלו. זה בשביל לעורר על ידי מידת הפורנות. איזה שזה אנחנו רואים שגם אנשים שרחוקים מאוד, כשנפטר להם קרוב משהו מתעורר ויוצא מן הכוח אל הפועל. אנחנו רואים בעינינו וחומר הקרובים. זה לא ש רק רחוקים רפח הקרובים פתאום עומדו נוכח פני השם שערי שמיים נפתחים והם עומדים נוכח פני השם והיה צריך זה משהו זה מפיליץ מדי סוגריים אספר לכם סיפור נפלא ששמעתי אתמול היה אתמול בכול רבחה היה הרב מתאמר אלדר זה בתל אביב שמה יש לו שיעורים כל מיני סלפסים אז יש אחד שהוא הבעלים של כל ה אה מועדוני כושר מועדני כושר זה אושיית תרבות הו הרבה הרבה מאוד כושר שבהם כל הסלפסים באים לעשות כושר זה לא הביתים בשלשון בערב הוא ערך לו חופה הוא ספרדי ברח לחופה ו א הוא ארבע שנים לומד איתו ועדיין הוא חילוני בסלבס אז אחרופה יש 700 ידוענים בקהל הוא אמר אני לא מכיר אבל אמרו לי זה ככה זה ככה היא שחקנית ההוא זה כן מיפו לו את מפעת הידוענים הוא לא אין לו דעת לידוענים כל כך ברוך השם ברוך השם עוד שהוא ברוך השם עסוק להשיב אותם לקרב אותם אבל לא הכל הוא יודע אז במהלך הארבע שנים האלה בן היתר הוא למדו גם ניגונים אז אחד הניגונים שלמדו זה כששנה בין החוכים של רב שלי כש שנה וכולי אז בחופה החתן ביקש שישירו כשושנה בין החוכים ואז הוא אמר לו לכלה שעכשיו אני התגייסתי שאת תהיי כששנה בין החוכים שלי מה זה כששנה בין החוכים את היחידה כל הש ואז הוא פנה לכל ה-700 הידוענים שזה ה חבורה שלו אמר להם ממחר הוא שומר נגיעה רק אשתו זה שושנה היחידה דה אל בלתה הוא קורט את הברית וזה אז הערב אפשר לחבק אותו זה ממחה נגמר הוא אומר שהיה רחש גחש בקהל התפעלות איזה איזה מסרות יש לחתן הזה משהו טוב אז מי יודע מה צריך לעורר מה מה מעורר ולפעמים דווקא דיין האמת מעורר יותר מהטוב המיתיב מאיפה אני יודע אם היה אפשר לעורר אותו דבר עם הטוב המיתי ודאי הקדוש ברוך הוא לא עשה היה עושה דינמת בשום בנים לא אפנים אי אפשר אסור לחשוב כך זה כפירה גרורה לחשוב שאפשר היה להבין את אותו טוב על ידי הטוב המתיב מה אפשר להגידים תכה למכה להתעורר למנוע או >> זה לא רק שאפשר שכולנו עשינו את זה המון המון פעמים אין לנו מושג אם היינו בוחרים בזמנים שבחרנו בטוב היינו בוחרים חלילה בדרך אחרת איזה דקירות היינו זקוקים כדי להתעורר מהתרדמת שלה היינו נופלים על ידי המעשים שאנם תביאים. זה לא רק שאם כולנו זוכים לזה כל יום כל היום. כל מילה בתורה שאתה שאתה לומד זה כבר כך. כל מילה ותפילה, כל מעשה טוב, כל עניין טוב וגם אפילו כל מניעת רע. אדם הולך בזה ו מסיר עיניו מירות ברע בדרך לפנימיה. מסיר עיניו מירות ברע. אז כל רגע אחד. אםולי זה אז הנפש הייתה נופלת בתוך קליפה וטומה ו הייתה זקוקה לאיזה עזרה כדי להתעורר ועכשיו היא הרז אם כן ולפעמים תאחרר התקבלות התפילה למה כפי מה שלא הספיק אותו הציור הרוחני הדרוש להשתלם כראוי בכל עומק נפשו ובכל גוונם. יכול להיות שבזקן בכל העומק אבל לא בכל הגוונים. יכול להיות שזה כל הגוונים אבל לא בכל העומק. יכול להיות שזה לא בכל העומק ולא בכל הגוונים. יש פה המון אפשרויות אבל כל פנים לא כל פעם התפילה מעוררת את כל הנצרך בנפש. לפעמים דווקא על ידי התפילה אז הנפש הבשילה. הרב לא כותב את זה. לכאורה זה כלול במה שהרב אומר כאן שלפעמים הנפש על ידי התפילה מבשילה ומה שאי אפשר היה לעורר לפני התפילה כי היה מחיצה של ברזל מפסקת. ועל ידי התפילה נפתחו השערים. וכשנפתחו השערים אז מה שאפשר היה לפתוח קודם עכשיו כבר אפשר לפתוח אז צריך עוד פעם לעורר את החיסרון כפתוח מקום יותר עמוק זה לא רק בגלל שהתפילה לא הייתה מספיק בסדר לכן צריך להמשיך עם החיסרון כדי שרובד יותר עמוק יצא לפועל לפעמים התפילה הייתה מצוינת ודווקא בגלל בגלל זה יש עוד ממה עומק שעכשיו השערים שלו נפתחו והוא יכול לצאת אל הפול אז דווקא על ידי תפילה נפלאה הייסורים באים יש פה שאלה מאוד מאוד קריטי בעבודת השם והמון המון שאלות סובבים סביב השאלה הזאת יש עיון תפילה טוב עיון תפילה שאינו טוב חז"ל א כותבים גם טוב על עיון תפילה וגם שאין אדם ניצול מעיון תפילה בכל יום ואחד הפירושים הפשוטים להבדל בין יום תפילת טוב לשאלה טוב זה שאם אדם מעיין הכוונה שהוא מעמיק יותר בשפיכת הנפש בתפילה זה ודאי מעלה גדולה אבל אם הוא מעיין האם הקדוש ברוך הוא כבר נענה לי או לא זה לא טוב אבל אין אדם ניצול זה אחד משלושה דברים שאין אדם ניצול מהם בכל יום שאני מתפלל ומתגנבת ל נפשי איזה שאלה נו נו נו כבר ואי אפשר להנצל בזה בכל יום. והיום תפילה הזה הוא מדלג על מה שכתוב פה. למה הוא מדלג? כי כל ההנחת עבודה שלו היא הפוכה. עכשיו מוכחים שחלק בנפש הנחת העבודה שלו תהיה הפוכה. אחרת העסק לא עובד. יש פה פרדוקס מובנה ולכן יש קושי מובן. פרדוקס מובנה הוא שלמה הקדוש ברוך הוא ברא את האמהות יקרות מפני שנתאבר לתפילתן. והאמהות הקדושות ידעו את זה או לא? בוודאי ידעו את זה. הם לא מחז"ל פשיטה שהאומרות היו דבוקות כל כך בשם אבות מרכבה לשכינה שוזה כולל את האמהות אבות ואמאות בכלל מרכבה לשכינה אז ולא רק זה אברהם תפאל לשרה בנביאות לא רק שהוא כולל את שרה אלא שיש עוד מעלה לצרה על אברהם אז היא בוודאי מאמינה באמונה שלמה שאם יש לה הכרה הכרות אז על ידי זה הקדוש ברוך הוא רוצה לעורר אותה אלא שכשהגיע ימי זקנתה אז למה צחקה שרה כי אומרת הסדר האלוקי הוא שכל ההתעוררות על ידי הבקשה שיהיה לי פרי בטן זה עד גבול מסוים ואחר כך ההתעורר אותי על ידי זה יצר שאין יותר אפשרות יש סדר אלוקים בעולם חדל להיות לזרה אורח כנשים אז זה כבר אין אין אפשרות ושיהיה נס שעוקר את כל סדרי הטבע זה על זה לא מתפללים שרה לא התפללה על זה אז אז פתאום זה שובר את כל ה את כל הגבולות זה צחוק צחוק זה שמשהו מה מה גורם לאדם לצחוק מבדיחה שהבדיחה שוברת את הכללים היא לא היה לך מחשבה מסוימת אתה הולך במסלול בדיך אז השבירה של מסלול החשיבה היא גרמת איזה צחוק גם הבכי הוא שבירת המסלול אי אפשר אפשר להכיל אז צחקה שרה כי היה לה מסלול זאת אומרת כל הזמן שהיה אפשר אני מתפללת אי אפשר אני לא מתפללת ואני מבינה שהצער שאני אמות הרירית הוא ההתעוררות לדבקות האלוקית ופתאום אומרים לי לא תתחדש כנשר נאורייך אז זה פלא אבל האמונה שבו זה טוב השם עליון ונסגב זה ודאי הא'ב של אבות ואמהות הם מרכבה לשכינה לא זזה דעתם מעומק העניין הזה לעולם אפילו לא קיבלו נימה אז זה מתפללים אבל אנחנו אנחנו צריכים להתבונן על דבר. כששרה רואה שהקדוש ברוך הוא עושה אותה הכרה כדי שהיא תתפלל והוא נתבה לתפילתה אז זה כואב לה שהיא יקרה או לא. אם זה לא כואב לה אז זה לא לא עשינו כלום. אז אין פה עצא. ה העצי לה. ודאי שקב לה. עכשיו מצד מה שזה כואב לה אז היא מתפללת כדי לרפא את הכאב להגיד שלא כואב לה זה להפוך אותה למלאך בשמיים זה ירידה נוראה במדרגה חילול הקודש לא שלמלאך אין מעלות על האדם אבל נשמות הם לאלה לאלה ממלאכים ודאי נשמות האבות ואמאות בוודאי הייתה אישה עם כאבים של אישה שאין לה פרי בטן ולא זה מלבד אלא שמצד זה כשהיא התפללה היא רצתה שעל ידי התפילה היא תקבל פרי בטן אז היא מחזיקה שני חשבונות בוזמנית שמשהו בנפש אומר איך אפשר להחזיק את שתיהם? איך אני גם יכול לכאוב את ההכרות ולהתפלל מתוך תחינה שהקדוש ברוך הוא באמת ירפא ויהיה לי פרי בטן מכל ולדעת שכל זה רק האמצעי שהקדוש ברוך הוא רוצה שאני אפנה ליו מאיתח לפרדוקס בלתי ניתן ליישוב אנחנו לא עושים עם פרדוקסים בלתי ניתנים ליישוב קודם כל בתים קודקים הם אמיתיים או לא אמיתיים יש פרדוקס פטידן שוב שהוא שקר גם פשוט אני לא מצליח לשב אותו הוא לא מבטא משהו אמיתי הוא מבטא חוסר הבנה אבל אם הוא מבטא משהו אמיתי זה הסדר של העולם הקדוש ברוך הוא ברא את העולם עם הפרדוקס הזה או זה גבט פרדוקס אמיתי זה התענוג הכי גדול כי אז הקדוש ברוך הוא מוציא לתלג לגמרי מ הגדרים שההפכים הם בלתי ניתנים להכלה והוא מעלה אותי למדרגה שבה יש נסיעת הפחים הוא נותן לי את זה במתנה זה שהוא יכול לעשות תפחים זה פשיטה אז זה שהוא נותן לי לעשות תפחים זה חידוש עצום ופרדוקס אמיתי זה מתנה נפלא או שאתה סובל ממני אתה לא יכול להסתדר ואז אתה בעצם מנסה להכניס את מה שלמעלה מהגדרים לתוך הגדרים אבל אתה לא נכנס או שאתה מבין שהקדוש ברוך הוא פה מאפשר לך לצאת מהגדרים ושרה בוודאי הייתה שמה אז היה לה איזה עונג נפלא מזה שמצד אחד יכלה להתפלל יותר מכל האמהות בעולם לפרי בטן לא היה מתפללת כמותה אם היו מתפללות אחרות יותר גדולות אז הקדוש ברוך הוא היה מתאבל לתפילתה הוא לא התאבה לתפילתהם היה פרייב בטל היא כאבה את ההכרות והתפללה מתוך זה באופן שאין כדוגמתו בעולם לכן גם היא הכרה מסוג שאין כדוגמתו בעולם הכרה עד אחרי זקנה וסיבה עד גיל 90 ואחרי זה הכל מתהפך אין אין הכרות כזאת זה יחידה בהיסטוריה. אז הקדוש ברוך הוא התווה לתפילה שלה והיה לה תענוג עליון שמצד שני בפנימיות יודעת שזה הפוך, שזה הכל טוב השם כי הוא התאבה לתפילה שלה והדבקות שבא מתוך הכאב. כי אם תוציא את הכאב אז אין דבקות. אתה לא יכול להימל בפרדוקס והתענוג שהקדוש ברוך הוא נתן את המתנה של הפרדוקס בעצמו שעל ידו היא מתקשרת בכל כך נסיעת הפחיד ליוה את כל התפילה שלה ואנחנו כעובדי השם נתקעים הרבה מאוד ב גדר הזאת בחומה הזאת שזה מה שכתוב שאין אדם ניצול מעיון תפילה בכל יום שהוא הוא נתקע שיש כאלה נתקעים חזק ולא מוצאים את הדרך ולפעמים קשה להם מאוד להתפלל אז זה או מתפללים מהר או ממלמלים מהר או אפילו מפסיקים למלמל כאילו אין להם תשובה לזה יש חבר'ה באים במצוקה הומרים אני לא יכול להתפלל כי נתקעתי כי אם הקדוש ברוך הוא טוב אז למה הוא עשה את זה אם הוא לא טוב אז מה מה פתאום להתפלל אליו ממה נפשך הייתי בניחום הבלים לפני שנה וחצי על משפחה שלחייל שנפל לא הכרתי אותה צביקי מעביר שם שיעור כל שבוע לא זוכר למה אבל הם ביקשו שאני אבוא לנחם הצביק התקשר ביקש שאני אבוא לנכם אז באתי ישבו שם כל המשפחה והייתה שם בת אחת בת 17 והיא נראה מדבר להתפלל. אם הקדוש ברוך הוא טוב, איך הוא עשה לי את זה? אם הוא לא טוב, אז אין טעם להתפלל. אני לא יכול להתפלל. עכשיו כולנו לא ניצולים ממה נפשך הזה בכל יום. והבנה שהקדוש ברוך הוא מגלה טוב בשתי שכבות מנוגדות, היא לא קלה. הקדוש ברוך הוא שווה לו שלא נהיה ניצולים מיון תפילה בכל יום ובלבד שעל ידי זה נקבל את המתנה העליונה של מה שלמעלה מגדרי הניגודים והמתנה שמתוך הפרדוקס הזה אנחנו עולים לאיזה טוב עליון שיכול לעבוד בשתי שכבות מנוגדות בו זמנית זה זה טוב זה זה להתחזק זה לא בטוח שזה תשאל את רבי יהודה אולי בהפך כל מה שאני טוען זה שהעיון תפילה החומה זה שאתה מנסה להכיל אותו ויש לך פה הזדמנות לצאת מהיכולת החלה להיות למעלה מגדרי ההחלה בכיף עדיף פשוט אם לא זה לא זה לא עובד אם אתה מקום את המצח ומתאמץ זה אני לפחות לא מכיר שיטה כזאת אבל אם אתה מרפה ונפתח יש א פסוק גולד יש טוענים שהוא אמר הדור נכתב לפני 2500 שנה יותר 3000 שנה ויש אומרים שהוא מאמר הדור הרפו ודאו את השם איפה זה תהילים איזה איזה פרק >> איזה >> ה נראה לי >> מ הרפו ודאו את השם כלומר דעת אלוקים אלוקים מה הרכו כי אנוכי אלוקים ארון בגויים ארון בארץ >> כנוכי אלוקים אז זה שבשביל דעת דעת השם דעת אלוקים צריך להרפות זה בשורה נפלאה עומק עומקים וגבל גל כדאי לכם סות ולהתפלל >> מה >> קבל השם חזק >> אתה אומר כתוב חזק חזק יום סבך גם הזאת של השנת אם לא נעלה >> נכון כלומר זה זה שתי שאלות שונות כאן הרב כאן הפסוק עונה שאתה מתפלל וזה לא עזר אז אני מתפלל עוד פעם את צריך איזה התגברות על הנטייה של כאילו לא נתת לי בסדר אז אז אז אתה לא הכתובת שלי לא אני כן הכתובת לבין עוד שאלה איך זה יכול להיות שהוא הכתובת זה פרדוקס בעצם הפרדוקס היה כבר בפעם הראשונה למה אני צריך להתפלל בכלל אתה עשית לי את זה למה פעם הראשונה צריך להתפלל זה בעצם אם נגיד את זה ככה רק בגלל שאנחנו חסרים בינה אנחנו בכלל צריכים את זה והיום הדור הוא בעל בינה יתרה בכאב שלו אז הוא אומר אישה למה הכווה הראשון אני בכלל צריך למה לקבות לשם מה הוא צריך שאני אקווה בשביל שהוא יהיה טוב אם הוא לא טוב מלכתחילה אז מה פתאום שאחרי זה הוא כן יהיה דרישת טוב השם היום היא מחודדת היא חריפה אז כבר הקבל הראשון הוא שואל ומה היה פה על הקו הראשון? מה אתה צריך להרפות? אחרי זה היה לך את הקו הראשון מה יש עוד חלקים מה שרפת קודם אתה צריך להתחזק לרפות עוד פעם טוב בוא בואו נסיים עד שיהיה נשנה ונכפעל כמה פעמים אז לפעמים צריך הרבה פעמים עד שזה זה מקיף את כל העומק או את כל הגוונים. על כן האדם שלא נעה עליו לחזור ולהתפלל ולא לומר נועש קלילה. כי הקצר קצרה ידו יתברך מבדות. זה כפירה להגיד שטוב אז הוא לא הכתובת. תי הוא לא הנה הוא לא הכתובת כן הרב רומז יש פה מחשבת כפירה מזה שאני לא רוצה להתפלל עוד פעם אלא שהאמונה אומרת שבחוכמתו העליונה הוא חושב מחשבות מה מאיפה לקוח המילים האלה חושב מחשבות לבלתי נידח ממנו נידח שלא יהיה פרט אחד בתוך הנפש של האדם כמט אחד שלא יתעורר את התרות המלאה של דבקות אלוקית וחס וחלילה הוא ישאר בחושך ואופן של עולם מנותק ממקורו ממקור החיים אז הוא חושב מחשבות ליתן לאדם מחרית ותקווה ושכל הדברים הזמניים יוסיפו לו ערך נצחיות ושלמות חשובה דרך אגב זה ודאי שאם אדם רואה שהוא נלחם באויב ולא הכניע אותו שלא יאמר לא שכב אל השם חזק כאן זה חזק חזקך וקבל השם תכני אותו בפעם הבאה השם אלוקיך עמך אז למה אם הוא השם אלוקי עמי אז למה הוא לא איך נהיה עד עכשיו הוא רוצה את הגבורה שלך אתה היית ראו את הגבורה הלאה עם הנ צריך לא מפחד מדרך ארוכה עוד גבורה, עוד גבורה, עוד גבורה, עוד גבורה. 70 זאבים טורפים אותנו, חצי מהכבסה מקלל אותנו. עוד גבורה, עוד גבורה, עוד גבורה. אה, עם הנצח זה גבוע, גבו גדול. אז שכל הדברים הזמניים יוסיפו לו ערך נצחיות ושלמות חשובה. כלומר הוא ידבק בשורש האלוקי הנצחי של המציאות ולא יראה את הסיבה והתוצאה הזמניים שכאן יש לו איזה בעיה. הוא רעב והוא צריך לאכול. זה כואב. מי שרעב וצריך לאכול זה כואב. אז זה הנושא. לא. הרעב זה לעורר אותך לדבקות בחיים הנצחיים. זה העיקר. והנה כך היא המידה באדם. כשהוא עושה פעולות ונובע בהם למטרתו. מתחלש לבבוא מקפל את כל הדגלים נעשה כפלן ניסיתי רציתי ואמרתי הוא זה עמלק אתם זוכרים מה שאמר ניסי אוניברסיטת חיפה וכל מיני ניסה לא בא למטרתו אני מקפל את כל הדגלים נגמר מתחלש לבבו אבל כשיודע שכל פעולה תקרבה הוא למטרתו אלא שלפי רובמות המטרה צרוכו ריבוי פעולות באיס רוחג שמחת תורה פד ישב שר האוצר אצלי בבית עם חבורה להדיין חבורת הרבנים שאני אוחז בשיפולי גנימתם להדיין אם להכניס אתגנץ לא להכניס איזה מחירים איזה מחירים ו הוא אמר לנו הערכות הם שבמבה המנ יש לנו חודשיים לנצח ולהכריע לגמרי אנחנו צריכים שנתיים אנחנו צריכים לראות מה עושים עם זה חלק מהשיקולים שממשלה יותר רחבה מעריכה גם את ה לגיטימציה הביא לאומית לגימציה בינלאומית זה אומר שיש לך לך כלי נשק ויש לך עם מה לעבוד. זה חלק מה כמעט הבנורית. זה לא זה לא דקלרציה, זה לא עצרות זה נשק, זה יכולות. אז הוא אומר הערכה הייתה שיש לגיטימציה לחודשיים וצורך לשנתיים. עוד לא נגמרו השנתיים. היה מישהו שראה למרחוק אומר לפי רוממות המטרה שלקירת הרוע הזה מן העולם צריך הור ריבוי פעולות אז כשהוא יודע את זה לבבו מתאמץ להסיף עבודתו יש לי דרך ארוכה עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה זה לא האמונה פה זה לא פתרון האמונה פתרון כל הפרדוקס פרו את השם אבל אחרי שפתרתי את הפרדוקס אני כבר מתפלל בכלל אז האם זה קצר 12 יום וגמרנו או 20 ומשהו חודשים 20 פלוס חודשים ולא גמרנו זה לפי רוממות המעלה כנראה שהקירת חמס זה מעלה יותר רוממה מאשר הקירת חיזבלה וסוריה ואיראן זה פרדוקס אנחנו נהנים מפרדוקסים על כן אמר קבל השם זה תקווה והתקווה היא בעצמה קבל השם הכוונה שאתה יש לך תקווה מהשם והפרדוקס לא מפריע לך איך אני אקבל השם אך הוא יכל לעשות את זה קודם ככה זה בנוי עם הפרדוקס, עם הסתירה והתקווה היא בעצמה מידת שלמות. עצם זה שקיוית פעם אחת כבר הגעת למידת שלמות שהתעוררת על ידי אותו עניין והתפילה הראשונה היא כבר מידת שלמות ויסוד התקווה הוא מעלת השלמות הראויה להימשך בכישון הפעולות הקודמות לה. זה תקווה היא שלמות, דבקות היא שלמות, אבל כמה שלמות צריך? אז אתה תלוי כמה צריך להיות קודם. ולפי ערך היסוד הזה של הנהגה, תכלית, פעולת התפילה, תדע נאמנה. כי בכל ציור של תקווה להשם נתקרב צרצר אל המטרה. אלא שלא הגיעך עדיין לפי שלא השלמת עדיין. על כן חזק מציך מקבל השם