עולת ראיה - שיעור 44 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] אני רוצה להעיר הרע על א דרך הפרשנות של הרב כאן ו במקומות אחרים זה נושא לדוקטורט לבדוק דברים כאלה עבודה מדוקדקת ומקיפה אבל נראה לי ש הרב ב סעיפים האלה שחלקם הגדול הוא מעין מהתקופה המוקדמת של הרב נוקט בדרך פרשנית ש הייתה מצויה אני לא יודע לסמן בדיוק אפילו איפה זה שכל ענייני תורה ותפילה וגם עניינים אחרים הנלבים לסוגיה הזאת הם קשורים מאוד מאוד למבנה האישי של האדם ו לחילוק בין רגש לשכל. נדמה לי שבשלב יותר מאוחר התבנית הפרשנית הזאת היא פוחטת ואולי אפילו מתמאטת מאוד, מגיעה למינימום כי בתור תבנית פרשנית זה דרשני קצת. כלומר זה לקחת היבת מאוד מסוים שחוזר על עצמו כאן הרבה פעם אחר פעם ודרכו כל הזמן לפרש את מאמרי חז"ל. וההיבת הוא ש התפילה היא פעולת הרגש. ולכן כל מה שנאמר על התפילה אנחנו נאמר על דרכי הבעת רגש והתורה היא שכל וכל לומר שע מה שנאמר על דרכי התפילה זה בעצם על דרכי התנהלות השכל. זה בעצם מעביר את משקל הכובד מההתבוננות בתורה ותפילה להתבוננות בשכל ורגש ודרכי ה א ביטוי שלהם. זה לא פשוט להגיד את זה. זה קצת א פסקני מבחינה דרשנית במובן הזה ש וזה הסעיף שלפנינו הוא מחדד את העניין הזה שלהגיד שבתפילה אין רגש סליחה שבתפילה אין שכל ואם יהיה בשכל אז זה יפגום בה. עכשיו חס וחלילה לא אני לא רוצה להגיד לא חושב ככה אפילו ש אין אמת בדבר הזה אבל להגיד שמכל הבת כל עניין התפילה הוא שהוא רק רגש וכל שכל יפריע לו זה נראה לי מרחיק לכת ולכן אנחנו צריכים לשקול בעיניי האם יש כאן תבניות פרשניות שהרב הולך בדרך אחת מיני דרכים רבות אחרות מנוגדות משלימות שונות שבהם החידוד הזה יראה באופן שונה. ונדמה לי שזה גם בתורת הרב בעצמו ככה. כלומר שגם הרב בתקופות אחרות לא הלך בדיוק בתבניות האלה. זה תבניות לזמן מסוים של עיון הרב במאמרי חז"ל באגדתא על עניין התורה והתפילה. אבל הרב בעצמו לא בכל חייו הולך רק בדרך הזאת. אני לא אומר את הדברים מתוך וודאות כי לא עסקתי במחקר מספיק מקיף בעניין הזה או אפילו במחקר מקיף בלי מילה מספיק. אבל א האינטואיציה שלי ש אני מלקט אותה בכלל מה שאני מכיר בדברי הרב אומרת שכדאי מאוד לחקור את הכיוון הזה אם כנים דברינו כלומר אם הסוף נגלה שזה נכון שבאמת זה תבניות שקשורות לתקופה מסוימת וגם להקשר שר א בית מדרש מסוים כמו שבתי המדרש שהרב גדל בהם בליטה בהשפעה לא מעטה של אה גם העולם הליטאי אבל אולי גם שיטת המוסר אני לא יודע להגיד בדיוק אני לא אני לא מומחה בדבר הזה אבל שההקשר הזה זה דיבר בשפה של ההקשר הזה וזה שייך לתבנית הזאת. עכשיו אני לא מתכוון רק שברור ש חכמים אחרים שהם באים להסביר הם לא תמיד יסבירו שתורה ותפילה זה שכל ורגש והתבניות של השכל והרגש הם הסברות כל דברי חז"ל זה פשיטה שזה לא ככה אלא שאפילו הרב עצמו זה התבנית של דרשותיו בתקופה מסוימת ושהרב בעצמו אחר כך לכל הפחות ידן את זה והרחיב את זה וגילה עוד פנים ב א הסברה של ענייני תורה ותפילה ככה נדמה לי ואם מישהו רוצה לעשות על זה דוקטורט בבקשה קדיף לו באוניברסיטה מעדיף בבית המדרש לא לקרוא לזה דוקטורט אלא מחקר עקיף יסודי מדוקדק ועמוק. עכשיו אם זה נכון אז אנחנו צריכים א להפחין פה ב בתבנית הפרשנית. כלומר, האם כל אה תורת הרב מסבירה כך את העניינים? אני לא בטוח. ואז זה קצת יותר מקומי ההסבר הזה. זה קצת יותר פן אחד מיוחד שחוזר על עצמו כאן פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ו זה קצת כמו קצת היה בקרב ישראל אה תלמידי חכמים שנתו לדבר על לשיטתו יש לרבי מלובביץ' אה לשיטתו א במאמר זה ספר יצא עכשיו בספר לשיטתי יקח על בית שמאי ובית הלל שכבר אה הארי הקדוש אומר שבית שמאי בית הלל זה סתרה דימינה וסתרה דשמאלה וועצם זה שיש שני בתים ושיש להם שיטות א בדרך כלל בית שמאי לכולה בית הלל לחומרה ויש יוצאי דופן המחומרי של בית הילל ואז אתה רואה פה גישה עקרונית והרבי כתב על שיטתי של בית שמיים בית הלל דרך אגב כשרבי יואל כאן חזר למאמר הזה וסידר אותו פה אז אה אמר נפלא א כדאי לכם לראות אז אה הוא אמר לרב כאילו הוא התפלא הוא סיפר את זה פה בישיבה רבי יואל אה הוא אמר לרבי שיש עוד דוגמה אחת מצוינת לעניין הזה שבו שהגישה של הרבי שבית שמאי רואים אתה בכוח ואתה בפועל אז אז אה זה היה הגדרה של הרבי והוא ירח שזה חורז הרבה מאוד מחלוקות אומר לו יש פה עוד מחלוקת אחת מפורשת שזה ממש א חד משמעי שזה ככה והרב חיך אומר לו זה נראה ככה אבל זה לא ככה ופלפל איתו שם בסוגיה וראה למה שזה לא נכון נגיד שזה אמר זה היה מפתא ורבי יו תלמיד חוכר מצאו זה זה מפתא להגיד גיד שגם כאן זה כך אבל זה לא נכון וזה אחת מהטענות שהיה על שיטת לשיטתו שמרוב ה רצון לחרוז הכל על פי הסבר אחד אתה קצת א דוחק כל מיני סוגיות בדרך ואם תשתחרר מהצורך איך להגיד לשיטתו אז בכל מקום יהיה לך מבט קצת אחר ובאמת גם במצבים שיש לשיטתו הוא צריך להיות לשיטת תורך כי כל תלמיד חכם גם אם יש לו שיטה אבל בכל פעם יש שיקול דעת ויש להסוגיה איזה חיות עצמאית משלה ויש כאן קצת עניין של לשיטתו שבמדרשים זה עוד הרבה יותר קל להסביר את הנשיטתו ו בואו ניקח דוגמה המלבים בשיר השירים אז הוא מניח הנחת יסוד אחת שכל שיר השירים זה ההתגלויות של הקדוש ברוך הוא כנבואה לשלמה דמו וכל המדרגות הנבואויות שנלוות לזה ואז בחלק זה מתיישב נפלא ובחלק זה קצת צריך קבץ' יותר וזה דרכה של הלמידה שאם אתה רוצה לבנות מערכת גדולה שעד היום לא אמרו כמוך אז אתה נאלץ בכמה וכמה להגיד מקומות להגיד חוקים עד כדי שאתה צריך לשכוח אז כמה באמת המערכת הזאת היא תבנית היסוד כאן וכמה זה אפשרות פרשנית שבוודאי בעניינים של מדרשים היא הרבה יותר נינוחה כי המדרש הוא יותר א האמירה דחוק במדרש היא הרבה יותר עדינה בסוף בהלכה דחוק הוא עלול להיות לא מכוון להלכה ונראה לי שאנחנו פוגשים פה פעם אחר פעם אחר פעם את התבנית הזאת שהיא לא זהה לתורה ותפילה והיא קצת עומדת בפני עצמה ויש קצת איזה מעבר של א דרך דרשנית ולא רק אה פרשנות פשוטה בהירה וניתוח רק של הדבר דברים ככה נראה לי אולי אני אתעלה בכיכר העיר באיזה מקום בגלל דברים כאלה אבל כך נראה לי האמת לומר ואני רוצה להגיד עוד דבר אחד הסעיפים הללו הם מאין היה או חלקמה גדול מאין היה והרב צודה לא רצה להוציא את הניה זה לא שלא היה את הניה צודה לא רצה להוציא את זה למה אוצודה לא רצה להוציא את זה כי הוא לא רצה שהרב יהיה עוד דרשן וזה נוגע קצת לענייננו אני חושב כאילו הרב היה דרשן מופלג אבל ה תפיסת עולם המופלאה שלו שמופיעה בקבצים ובפנקסים היא כל כך מופלאה ומרוממת וארץ ישראלית שהסכנה של הרב ציוד הרעה שהרב עכשיו התפס כעוד דרשנות אג א אגדתית ושזה יהיה העניין גרמה לו להימנע מלהוציא את הניה עכשיו בסוף הוציאו את הניה וגם מהרב טו שמעתי שיש מעלה גדולה בעיניה כי זה הדרך איך מגיעים בסוף עד ל כאילו זה איך הרב התפתח אז כל התהליך של השקלטרי השכלי שאיננו בקבצים ובפנקסים הוא נמצא הרבה יותר ב א דרשות ובאין היה ושם אפשר לראות את התהליך השכלי של הרב ואז אתה גקבצים ובפנקסים אתה פתאום רואה עוד שכבות של תהליכים שהם הביאו את התוצאה ולא רק את התוצאה עכשיו היה לנו דוגמה כזאת לא יודע מי אני שמע את זה אבל דוגמה יקרה וגם אם שמעתם אני חושב שכדאי היום לחזור על זה מאוד אני נתון בזה כל כולי שאני חושב שהמלחמה הזאת עיקר הפלא שבה זה יותר מאשר עזרת ישראל מהצר שבה זה שהפכנו ממדינה למעצמה היה זה שיעורים ומי שלא שמע אז יש גם א כל מיני מוקלטים אתמול דווקא היה שיעור לבוגרים א שכבר אחרי שלשתי יותר אז אם מישהו רוצה עוד לא שמה ורוצה לשמוע אז אתמול שיעור לבוגרים היה נראה לי משהו א בשל יותר בעניין הזה ואני עדיין באמצע סוגיה ויש לי הרבה עוד א א א ענפים שאני רוצה לעסוק בהם אולי נדחה צור העולמים לא לא יודע אני אני מתלבט היום לא יהיה צור עולמים היום יש חתונה של בוגר שלנו שגם זזה עם השעות והכל היה במקום זה יש שיעור של הרב אלגזי באגד הייתה בעזרת השם יום בש אני א נוסע לשיעור של בוגר כמו לכן גם החלפתי ביום שני ליום רביעי לכן אני צריך עכשיו לסוע זה בן אופרה אז אה א בהתחלה חשוב זה הופעה בסוף זה בטל אבל נחזור לענייננו אז אה אז ב למהלך האידאות שהוא איזה שכבת ביניים קצת בין מאמר יותר מחושבן מאוד לבין הקבצים והזה שזה איזה אורות א א בשמיים אה אה א פשוטים תיאוריים יותר פחות שקלה ותר יותר תיאור מפואר של מבט מופלא ומרומם אז שמה הרב הוא לא עושה את השקלה ותטריה הרבה פעמים אנחנו וגם בלימוד של הקבצים כלומר מה זה לימוד הקבצים אורות זה הקבצים אורות התשובה זה הקבצים כל ספרי האורות זה זה לקרות מהקבצים והפנקסים. אז ה אנחנו הרבה פעמים אומרים שהסיפה הפסוק הכל זה לומדש בפסוק. אנחנו מנסים לעשות את הלומדש מה הרב הסביר בפסוק. והרב מדבר על דברי רבי עקיבא הוא שוזה אותם בתוך דבריו. אבל נראה לי שיש פה לומדש נפלא שהרב אומר רבי עקיבא אומר שע על השאלה האם א שיר השירים זה מכתבי הקודש או לא אז רבי עקיבא אומר שכל העולם כולו לא כדאי כיום שניתן בשיר השירים שכל השירים קודש ושיר השירים קודש קודשים עכשיו נדמה לי שהרב מדקדק פה דקדוק נפלא ונמרץ. אומר הרב, מה זה קשור ליום שניתן? גם המילים יום שניתן הם מעדדות. מה זה יום שניתן? כמו יום שניתנה תורה. זה כאילו זה ממת יוצא דופן ולא לא שמענו מה היה איזה יום כזה. מאיפה רבי עקיבא מביא? היה איזה יום כזה שניתן בו שיר השירים וגם אם אם היה יום כזה שאנחנו לא יודעים בכלל מה הוא אז מה זה קשור לשאלה אם שיר השירים צריך להיות בקצוי הקדוש שלו תגיד לא כל העולם כל הכתבים כל השירים אים כדאים כשיר השירים שכל הכתבים קודש ושיר השירים קודש קודשים למה זה קשור ליום שניתן אז מזה זה מוציא הרב דבר נפלא מאוד שיר השירים אומר היה מדינת ישראל הראשונה שיהושע בן כבש וחילג את הארץ זה נפלא מאוד חז"ל אומרים שיהיה פני לבנה זה למעלה מכל שאר הנבים לא רק משה רבנו למעלה מכל שאר הנבים שהוא פני חמה אפילו יהושע פני לבנה הוא למעלה משנבים אמנם זה לא עיקר בתורה כמו משה רבינו שזה פני חמה ויחסית אליו יושו רק פני לבנה אבל אין אף אחד שנאמר עליו עוד דבר כזה אז יהושע זה מדרגת נבואה עליונה לכן כל מה שאומר יהושע הוא לא צריך להגיד כה אמר השם כמו שכתוב אחר כך בנביאים כי זה פשוט שכל דבר זה דבר השם אין משהו אחר שמה בגלל שהוא מאור גדול המאור הקטן הלבנה ויחסית לכוכבים האור גדול ו א הוא מנחיל את הארץ מעלה עליונה ישראל מקבלים תורה זה מעלה נסגבה יוצאים ממצרים לילה לילה אבל זה לא שיר השירים למה כי אין רעיה יש רק חתן אין כלה כי הכלה הזאת אם אתה אתה מבין מי אתה מבין שהכלה הזאת עיקר מעלתה זה שהיא מנהיגת העולם זה לא עוד מדינה שחיה לעצמה אלא זה אימפריה הכלל העולמית שלמה שמלך בכיפה הוא הביא בעצם דוד הביא אבל הוא קיבל את האומה הישראלית כמ מי שמתאימה לעצמיותה שהיא מושלת בכיפה? אם לא זאת עוד לא זה חנתת הפרי זה עוד לא ה פרי הבשלם ישראל יושב בארץ ישראל ונלחם נגד האויבים הקבים עליו זה לא המצב האמיתי של זה לא האומה הישראלית אתה יכול להגיד את זה להרבה אומות שזה תכליתם א זה לא האומה הישראלית אז אין ראיה יש דוד והראה עוד בתהליכי השלטה רק ביום שניתן בשיר השירים ולכן הוא ניתן ביום הזה יש גם דוד וגם ראיה לכן הוא ניתן שמה והיום הזה הכוונה מלכות שלמה כי מלכות שלמה הגיעה הראיה ל להיות מי שהיא וגם הדוד בית ראשון אז רק אצל שלמה יש דוד ורעיה באמת לכן קוראים זה שיערה בהשלמות בחז"ל שהרב מביא שמה גם כן רק אני חושב שביום חמישי לפני שבועיים כמעט הפכנו למעצמה למעצמה הכי פורצת הכי אמי משנה את סדר היום העולמי מכל העולם לא הכי גדולה לא הכי עשירה אם כי בתוך כדי מלחמה לא היה דבר כזה בעולם. ה המדד של תל אביב הניב פי 10 מרולסטריט בחצי שנה של 25 למניינם או משהו מטורף הרבה מעבר לממוצע בשוק זה 19% עלה ממוצע השוק עלה ב-10% זה ממש מטורף לגמרי והכלכלנים אומרים שזה לפני הפריצה עכשיו תבוא הפריצה אז זה אנחנו הופכים להיות מעצמה, אנחנו דוארים קדימה וכיום גם מובילים את הדרמה העולמית, כי רוסיה כבר 3 וחצי שנים מנסה לעשות איזה גיווק לכיוון אוקראינה ומה שהם לא הצליחו בשלוש וחצי שנים אם היא אותם מעצמה לשעבר ועדיין תת מעצמה בהווה ישראל עשתה בשתי דקות באיראן שנחשבה לכוח יותר גדול מאוקראינה בשתי דקות כמובן הרבה הכנה קודם הרבה השלמות אחר כך אבל זה הפך את העולם אז נחזור לענייננו אז הרב הבאתי דוגמה שהרב הוא לא מסביר את זה, הוא לא אומר למה כתוב יום שניתן ואז הוא נותן לך תמונה של ימי שלמה ושוזר את ה מאמר חז"ל ואת כל השקלה ותריה אתה צריך לחשבן לבד על פי היותך התלמיד חוקם שיודע שקל ויטריה של בית מדרש אבל כשהרב כבר היה בירום מעלתו בתורת ארץ ישראל עם כל אורותיה הנפלאים מהקבצים אז הוא כבר לא הוא כבר לא מביא בפנינו את השקלה ותר רק את התמונה העליונה וכבר הרב הנזיר עמד על זה מובא בהקדמה לורות הקודש שלכן הכתבי הרב הם כלי הקריאה לאנשי שירה כי זה פיוטי זה מלא על מהעוף אבל קשה ההבנה כי אם אין לך את כל הרקע של השקלת מונח לפניך ואתה צריך לחשבן אותו לבד אז זה צריך להיות תלמיד חכם גדול ולהלבין את עומק הכוונה לעשות את כל השלבים הראשונים בעצמך זה לא דבר פשוט ובאמת הרבה פעמים כשעושים את זה אז המעוף קצת נאבד ולשמור גם על המעוף העוף וגם על השקלה ותריה זה לא עניין של מה בכך ולעניינינו כאן הרב הוא עדיין היה עסוק ביותר בדרשנות בדרך אה שהרב בחר לו ואנחנו קצת הייתי אומר יותר עוסקים פה בהסברת הרגש והשכל שהרב העביר את משקל הכובד קצת יותר להתבוננות בהם מאשר רק בתורה ותפילה. חושב ש אני אומר משהו בעל משקל רב. אם הוא טעות הוא טעות גדולה אז אני אחזור ב אם מישהו הוכיח לי זה טעות אני אחזור ב אבל אם הוא צודק הוא בא משקל רב להבין שאנחנו במידה מסוימת קצת עסוקים בדרשות הרב על רגש ושכל ו אה עם ממשק ל אה תורה ותפילה אבל זה לא זה עכשיו מאיפה אני לוקח את מה שאני אומר גם מההקדמה של הרב להניה הרב בהקדמה להניה מסביר את ההבדל בין באר למעיין הרב אומר שבאר זה מים שהתכנסו ונשמרו ובהור הוא בא לנתח את ה ממרא ולפרש אותה אבל עיון במובן האגדתי זה מעיין. זה כאילו אתה נוגע פה בדברים שחז"ל אמרו והם הופכים להיות מעין נובע לאו דווקא רק של הפירושים והביאורים של מאמר חז"ל. את כל זה הרב אומר בהקדמה לאן היה. שלכן הוא קרא לזה אין. כל יש פה כמובן גם דרשנות שהיה אין היה זה פסוק באיוב כמדומני ו אה והיה אז זה ראשי תיבות של הרב אז הוא קרא לזה אין היה אבל הוא אומר כאילו זה המעיינות שהנביע מרן הרב מתוך מאמרי חז"ל אבל הוא אמר לא באתי לפרש אותם לא באתי לבאר אותם זה לא באר ככה הוא אומר בעצמו בהקדמה ולכן יכול להיות שאנחנו צריכים קצת יותר עכשיו זה נכון דרך אגב לא רק פה היה לי בזה הרבה חטפתי על ראש לא מעט בעניין הזה ודווקא עכשיו אני עוד לא יכול להגיד בדיוק אבל דווקא השבוע קיבלתי גיבוי בדברים שאמרתי הרבה שנים מרבותיי שהתנגדו לדבריי זה שהרב גם בעניין איש ואישה במידה מרובע הרב עזב את המשל של איש ואישה השתמש בו כמעיין להסביר את מה שכל ורגש קרה אותו דבר כמו תורה ותפילה שכל ורגש גם איש ואישה שכל ורגש ואז הוא באגדתות שבהן היה לא פעם כשהוא מדבר על איש ואישה אז הוא כאילו מתרחק קצת מבאור הפשט ולוקח את זה כמעיין לעסוק במה? בשכל ורגש. ו אני טענתי נד לי שעכשיו קיבלתי חיזוק לזה השבוע נתנו לי עוד אי אפשר להוציא את זה עוד אני שוקל מה מה אני עושה עם זה אבל ש שאני טענתי חטפתי על הראש הרבה שהרב פשוט היה לפני המהפכה של דמות האישה ולכן לכן אין לו הסברים שנוגעים למהפכה הזאת כי הוא לא הוא פשוט היה קודם לפני ו את המהפכה הזאת הוא לא צפה עכשיו יש אנשים שאולי הם מספיק קוקיסטים בשביל לחשוב שמה שאמרתי עכשיו זה עירורי כפירה ושאני ראוי לשבת על זה בצינוק כל יומי חיי או עונש משחרר מקביל אני מתלוצץ קצת כן אבל כאילו שזה מאוד לא בסדר אמרו בנים את החריפות מ מצידי שאני טוען טענה כזאת מה אני יכול לעשות זה נראה לי ישר כמו סרגל פשוט מי שמתבונן על תהליכים זה זה ישר ופשוט ורב ציודה היה בזמן אחר בתקופה אחרת ודיבר דברים אחרים לגמרי מהרבצר. מה הנושא שהרב צודה הכי הרבה הדגיש שהיום הוא כבר גם הוא כבר לא שמה בנושא שבין איש לאישה מילה אחת. מישהו יודע? לא לומדים פה שיחת ארבציה תעשות תשובה שוויון. שוויון זה המילה שהרב צד הכי הרבה הדגיש. ישע הכתוב אישה לאיש. יש לשון בחז"ל. יש הכתוב לשאיש. לכל אנשים שבתורה, לכל עניינים שבתורה. והרב ציודה מאוד מאוד חזר על עניין הזה, על השוויון. דווקא היום אנחנו חוזרים לזה שיש פיתוח של דמות האישה ולא שוויון. אבל אז בשביל שהאישה תתפתח, קודם כל היה צריך להביא אותה להיות בעלת משקל שהיא לא נרמסת תחת משקלו של האיש. אז הרב ציודה הדגיש את השוויון במידה מרובן. נראה לי לומר שאנחנו היום גם אחרי זה. השוויון לא צריך להיות מודגש היום כל כך כי זה פשיטה. מה נשכח שהרב סבר שנשים לא יכולות להצביע ולא להיות נבחרות אבל גם לא להצביע אומר הרב צודי הפשיטה שהיא גם מצביע והיום הדרדינה זה נוגע לקליפות שקודמות לפרי שחלקה מראות מאוד אבל שהיום היום אנחנו לא צריכים להילחם על שוויון ה האישה כמו פעם. עדיין יש מה להו כמו פעם. מה שהתפתח זה שצריך גם לראות מה המיוחד שהשוויון לא תשתשיחודיות. ועל כל פנים בתקופת הרב רק רק אני חושב שמתרחשים מתחת לפני הקרקע דברים א משמעותיים בעניין הזה בהבנה הזאת ונראה לי שזה טוב אז כיוון שזה טרי אני עוד לא אז אני עוד מחכה לשים את הדברים על השולחן >> כן התחילו תנועות של פמיניזם בתקופה של הרב כן בסוף הצביעו אז גם שיזה התחלה שבהתחלה שבהתחלה וזה מה שאמרתי שהרב לא צפה שהתנועה הזאת תהפוך את העולם בסדר יש כמה בסדר אז בחלק מקומות תקנו להם בחלק לא הכל משיך כרגיל או שהוא אמר נחיה ונראה או שהוא לא היה כל כך מודע לזה לא לכל דבר הרב היה מודע בזמנו שקורה תן דוגמה הרב לא הכיר את תורת השפת אמת. הם חיו במקביל. לא. הרב הצפת נפטר 20 שנה לפני הרב אבל הרב לא הכיר את תורתו כי היא לא כל כך יצאה החוצה. אבל כשהרב בתמונות של אורות התשובה שהרב יושב עם איזה על איזה כיסא נכבד כזה, זה הזמן שהרב הכיר את הסות אמת. זה היה ברית בלונדון. כשהרב היה הרב בלונדון היה הבעל ברית היה איש עשיר והרב הוזמן להיות סנדק והמואל נתקע והיכך. אז הבית לא היה לו נעים מהרב אז הוא נתן לו את הספריה שלו עם הכיסא שלו לא שזה כבר הכיסא של הסנדריק זה הכיסא של הסנדריק אבל זה באותו מעמד והרב עבר על הספריה לראות אם יש דברים שהוא לא מכיר היה שפת אמת והוציא והתחיל לקרוא והוא היה נפעם המועד מגיע כבר מכין את הכל אומרים לרב המלגיע אפשר לא הוא אז הוא עוד פעם לקרוא כולם מחכים הרב אז אבל הבית ראה שהרב כל כך א דבוק בשפת אמת אז הוא אמר לרב הרב לא ידאג אני אתן לרב את הספר בהשאלה והוא נתן לרב את הספר בהשאלה אז הרב גם מבין ש אז אז אז הוא התיישב על הכיסא הזה של רואות התשובה והשם של ה משפחה שאצלה הייתה הברית היה נדיר מאוד ובצבואה הרב כתב שאת השפת אמת שזה ספר שלא זז מעד שולחנו א כמה ספרים שלא זזו מעד שולחנו של הרב חסידס ליקוטי תורה זות אמת נשאר יושר אשר הולך סידס ניקוטי תורה צפת אמת לא זזו מה שולחנו של הרב ו פעם נכנס העוזר של הרב רואה את הרב מסתובב בסערת נפש והליקוטי תורה פתוח והרב מסתובב בשרת נפש והרב ראה אותו אז הוא אומר לו הלו רואים מכל שורה ושורה כאן שזה נכתב לרוח הקודש. ככה הרב אמר על הניקוטי תורה. אבל סת אמת לא זז מעל שולחנו. ובצבא הוא כתב שצריך להחזיר את זה לאיש פלוני. יום אחד א הגיע לרב ציודה היהודי ואני פעם קצת בדקתי ואני לא זוכר מה העליתי בחכתי. זה שאלות למוישה נחמני בוגרינו היקר וא צריך לשאול אותו אבל האם זה היה ה הבן של הברית בעצמו או אח שלו אבל הגיע ל הרב ציודה היהודי א הציג את עצמו והשם משפחה היה אותו שם אז הרב ציודה שאל אותו הוא מכיר אז אומר לו זה אבא שלי אז הרב ציודה רץ להביא את הסות אמת שצריך להחזיר את הספר הפך והוא סיפר ל לבן את כל הסיפור אז כל כך התרגש אמר לו אני נותן את זה לרב במתנה ויקבות כל המיסה הוא נתן ל הרב ציודה את הספר במתנה והרב ציודה מאוד שמח זה נראה לי עדיין ב ספריה של הרב צודה ו אז אה אז הרב לא הכיר את הסתמת הוא כנראה נראה לא הכיר את אה כתבים של האדמור רשב שהיה בזמנו הוא לא הכיר א לא הכל הכירו אז גם כן אני לא יודע אם הכיר או לא על כל פנים אנחנו בעצם קצת כבר כבר אני צריך לסיים אבל בעצם אנחנו קצת עוברים מרק תורה ותפילה למעיין שהרב הסיק אותו כנראה מאוד עניין השכל והרגש ו המעיינות נבעו בהקשר הזה בוודאי שהקשר נכון ואמיתי אבל הוא לא באור אלא מעיין קצת כך נראה לי לומר ואם מישהו יעשה על זה עבודה וימצא שזה ככה אני אשמח ואם נמצא שאני לא צודק אני אשמח לחזור בי כן >> לכאורה לכאורה מה שצניסה לעשות זה באמת למקד הדברים הנושא הזה אם רצורה תפילה זה לא אמור להיות דווקא תורה תפילה זה לא סתב >> נראה לי שאתה טון פה טענה מאוד מרחיקת לכת שלמרות שהעמל של הרב ציודה היה לקחת מתפזורת של עניינים שכל אחד נאמר בהקשר שלו ולנקט אותם לענייננו ו להשלים עם זה שיש פר הדברים כמו שנאמרו במקורם בהקשר מסוים לבין כינוסם ל אה קוראת גג אחת בנושא שיהיה נוח ו מצוי בפני הלומד א לזה זה שזה סימן גם שההקשר הוא אחר ממה שנאמר בשורש כרב צודה הביא את זה להקשר הזה אני לא לא בטוח זה נכון לא בטוח זה נכון ד פעם שמעתי שיעור של הרב טאוו אני לא זוכר כבר על איזה סעיף ורוא התשובה א אם תעסקו בנושא הזה זה אז תראו נגיד תיקחו את כל הסעיפים שלות התשובה ותרצו אתם לחלק את זה לפרקים ונגיד שאתם לא זוכרים את כל הורות התשובה ואיפה הרב ציודה שם ואיך הוא קרא לכל פרק ואיך הוא שיבץ מה הסיכויים שאתם אה עכשיו למה זה לא בגלל שוודאי דעתו של הרב צודה מוכה הנה ים ואנחנו הלוואי נהיה אפר תחת כפות רגליו פשיטה אז זה גם בגלל שהרב צודה עמד מול מלאכה לא פשוטה שהרב כתב דברים עם הרבה הרבה אורות לכל מיני כיוונים ובסוף אתה צריך לשים את זה במקום אחד ולא בשאר מקומות ואני שמעתי פעם ציור הרב טאו שהוא אומר כאילו דווקא נראה שאת זה אולי צריך לעשות ממקום אחר כאילו לא כאילו לא כל כך אה אחז בקרנות המזבח שכאילו יש פה שיקול דעת, לא כל כך קשה, לא כל כך קל להכריע. וגם כשאתה מכריע זה לא כל כך אה זה אילוץ, זה אילוץ של כתבי הרב שהם עשירים מאוד במקומם, בהקשרם ולא כל כך קשה לכס, לא כל כך קל לכנס אותם, כי הם מלאי הקשרים אז אז לא איזה הקשר אתה תכניס אותם. וגם כאן אני לא בטוח ש למרות שאני מסכים איתך בדבר אחד שהיה מקום לעשות אורות השכל והרגש ולכנוס עוד כינוס לשכל וגם את זה שמעתי בשם הרב טהו זה לא שמעתי ממה הרב טהור אלא בשם שהוא אומר שכתבי הרב צריכים עוד הרבה כינוסים כי מכל זווית אתה אתה תראה אחר וזה טוב שיש אה הרבה כנוסים כי יש הרבה זוויות אז לעשות אורות השכל והרגש יעשה לנו הרבה שכל ככה הרגש שלי אומר האינטואיציה זה לא רגש אבל א אבל באמת לכנוס את כל המקומות שהרב מסביר שכל ורגש זה דבר יקר בפני עצמו ‏Oh.