עולת ראיה - שיעור 32 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] אמר רבי חלבו אמר אבונה לעולם יהיה אדם זהיר מתפילת המלחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה שנאמר ויהי בעלות המנחה הגש אליהו הנביא והגש אליהו הנביא ויאמר אניני השם הנני וכולי. רבי יוחנן אמר, אף בתפילת ערבית שנאמר תיקון תפילתי קטורת לפניך מסכת כפיי מנחת ערב. אז המילה מנחה אפילו מופיעה פה אבל זה מנחת ערב. למרות שמנחת ערב באיזה שעה היא ניתנת? כן ינת בשעת המנחה לראש תרבית רב נחמן בר יצחק אמר אף בתפילת שחרית שנאמר השם בוקר תשמע קולי מזה שכל אחד אומר אף אפשר להבין שהוא מסכים לקודמים לו נכון אז שסדר התפילות זה הכי חשובה זה מנחה אחרי זה מאירים ואחרי זה שכריס אז מוזר משהו לא זה פה איזה עולם הפוך קצת בוודאי על מירים שתפילת הרשות לעומת שכריס שהיא התפילה לכאורה הבסיסית היסודית טוב נראה איך הרב מסביר כאן את העניין יש פה הרבה מקום לעיין. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה מדברו. אמן. יש איברים כפולים שריבויהם הוא רק ליתר שמירה. בדור האחרון מסתבר שכליות לא נצרכות שתיים. אפשר לחיות עם קליה אחת. יש לנו במשפחה כמה שאין להם מוסר כליות כבר רק עם כליה אחת הם רק ליתר שמירה לכן לי לא הסכימו שאני אתרום קליה כי מי ש א זכה לסוכרת סוכרת פוגעת בכלליות אז תביטחון אמרו לי טוב יותר טוב שיהיה לך שתיים אז לא ירשו לי לטוב אני צריך ליתר שמ אני צריך את היתר שמירה הזה שיפקד אחד מהם הנשאר ימלא את מקומו ויש דברים כאלה שכל אחד מהם יש לו ערך עצמי ואם יפקד אחד מהם אין השני ממלא את מקו מקומו אם לא יהיה לב, לא יהיה כבד, לא יהיה ראות שאולי חלקים בראות כן גם ודאי חלקים בכבד אבל לא הכבד עצמו כליות יש כליה אחת אתה יכול להציג כולם טוב אנחנו מתרכזים בנמשל כל אחת משלושת התפילות הקבועות בזמניהם היא מכוונת לעניין מיוחד בעבדת התפילה באופן שאין לדון אותם בכלל האיברים הכפולים שעל כל פנים מתוך שלושתן תעלה בידינו תפילה הוגנת אחת כלומר אתה אומר יותר טוב שיהיו שלוש תפילות אולי באחת תכוון השער אם כיוון אתה באחת סת סבר שהשער זה כליות שאינן נצרכות הם היו ליתר ביטחון שנות חבל בחד אז אולי בשנייה זה לא ככה כל אחת משלושת התפילות הקבועות בזמנהן היא מכוונת לעניין מיוחד לעבודת תפילה באופן שאין לדון אותם בכלל האיברים הכפולים מה פירוש לדון אותם בכלל גברים כפולים שאולי היה אפשר להבין שעל כל פנים מתוך שלושתם צלבן הוא תפילה הוגנת אחת לא ככה אלא שכל אחת צריכה זהירות מיוחדת לעצמה היסוד אחד הוא נגד התגברות יצר ליבו של האדם בעוללות ושכלות שבתערובת עסקי העולם שהתפילה מחזירה את העבדה הרוחנית על ידי שופכו שיח להשם ומדיחה ממנו כמו מדיח כלים כל תיח תפל על ידי רוממות המושגים הטהורים בדעת אלוקים ועבדתו לזאת פועלת תפילת המלחה הבאה אחרי תוקף העסקים הזמניים של היום וכמו שנענה באליה במלחמתו בעבודת הבעל תפילת ערבית מרוממת את רוח האדם במשמרת כבוד נפשו בטרת המחשבות והעירורים תיקון תפילתי קטורת לפניך שהקטורת דבר שבחשי משפיעה לתיקון דרכי אדם בחדרי מסכיתו הוא מכפר את הלשון הרע שמצינאה שיקרה הוא על ידי מחשבת הלב כמו שכתוב ואיש את ראת ראהו אל תחשבו בלבבכם אומנם בבוקר שלא נשבקו השפעות רעות לכוחות הנפש אבל הם נהדרי שלמות חילם נדרי שלמות חילם על ידי התגברות צת החומר בזמן השנה של הלילה אז תפילת שחרית מהירה ומסדרת אותה במערכת הקודש ורמות חשבונות הצדק והיושר ביראת השם ואהבתו השם בוקר תשמע קולי בוקר ארוך לך מערכת לבבי וכוח תפשי ואפה כי אתה תהיה עמדי למצכלי כי הבעל יתאר מסייעין אותו טוב קודם כל יש פה מלאכה אחת לעשות צות וזה לערוך השוואה בין הסעיף הקודם לסעיף הזה כי לכאורה בכמה עניינים הולכים בדרך שונה ואפילו מנוגדת אנחנו אולי נאיר קצת טערות במהלך הדברים אבל לא ניכנס לזה כי לעשות א התאמה בין שני הדברים זה כבר מקומה נוספת שצריכה חידוד של כל המערכת ו היום בוודאי לא נוכל להגיע לזה מחר נראה הדבר הראשון שהרב למה הוא לא מתייחס זה הרב לא מתייחס לשאלה של הדעות השונות פה שיש פה רבחל בפה שם רב הונה יש פה את דעת רבי יוחנן ויש דעת רבי נחמן בר יצחק והרב לא מפריד אנחנו תלמידי כולם מקבלים את כל הדעות כאחת או בעצם אפשר לומר אנחנו בדעת רב נחמן בר יצחק ואולי בכלל אין מחלוקת אבל אז היה צריך להביע את זה אחרת ודאי יש פה דגשים שונים גם אם לא מחלוקת רב נבקמן בר יצחק שמוסיף על רבי יוחנן שמוסיף על רבי חלבו אז הוא כולל את כולם ועוד הערה זה שלכאורה גם אם הוא כולל את כולם גם לדעת רבנן חומר יצחק כמו שארנו הוא כולל את כולם כולם בשלוש דרגות. הרב מסדר את ה דברים, את ההסברה שלו לפי הסדר של הגמרא, אבל הוא לא כותב במפורש לכאורה מה הוא האף, אבל נראה לי שיש כאן מקום להבחין שהרב כן תרץ את האף. למרות שהוא לא מתייחס לזה בפירוש אבל קודם כל הסדר הוא לפי סדר הגמרא מנחה ערבית שחרית ונראה לי ש בכל זאת הרב כן מסביר בלי מכלל דבריו עולה למה רבי חלב ורבי שם רב הונה אומר רק מנחה כי באמת זה התפילה הכי נצרכת למה רבי יוחנן אומר אף מה יריב כי באמת זה תפילה מאוד נצרכת אחרי מנחה ולמה א רב נחמן בר יצחק אומר אב שכריס כי זה נצרך מאוד לא כיתר ביטחון אלא כדבר עצמי אבל אחרי המדרגה של מנחה ומיריב זה סדר מאוד מעניין יש לנו משהו שמסודר מנחה מריב שכיס מיריב שכיס מנחה זה פשוט כל יום טוב כל שבת כל כל יום בעצם שכיס מלחם הירי זה פשוט בגלל זה סדר יומו של האדם וגם בקורבנות ככה שבקורבנות הלילה הולך אחרי היום קט חלבים ואיברים כל הלילה אבל סדר שהוא מנחה מירב שכחיס שזה הסדר בגמרא זה עצם הסדר הוא מפתיע מאוד טוב מה אתם אומרים יש לי הצאה לסדר כזה מה קון פסח הפסח מתחיל מהתורה קון פסח לא 30 יום קודם הפסח פסח מתחיל במנחה אוכלים אותו ומהירים ולא משאירים ממנו עד שחרס. אין שם שחרס לכאורה. אולי הנותר ממנו עד בוקר באש תשרוף. אז השריפה באש זה בחינת שכריס. מעניין. לכאורה שמה הטעם הפשוט שמה שזה היה הכנה הכנה ל א לערב כלומר המנחה הוא היה רק הכנה לא רק ש גם בפסח מצרים וגם בפסח דורות שהשחיטה היא הכנה הקורבן פסח עיקרו זה האכילה, לא השחיטה לכאורה. טוב, צריכים יש לכם עוד רעיונות איך מנכם מהריבחס. אולי אולי לפי מה שהרב הסביר בפסקה הקודמת מיניכם הרי כל כל תפילה היא דרגה אחרת שח בן אדם אז מירח זה הדרגה הכללית יותר לכלל מייר זה חידי סגולה כמו שהרב מסבירשי זהגם זה הדרגה האחרונה פחוטה כמו ה אז אז למה מתחילים מהאמצע עולים למעלה ויחדים למטה כמות האנשים שיש בשחה להיות הרבה יותר מועטה מהירים מנחה זה ה לא לפי זה מנחה זה הבינונים מיריב זה בני עלייה ושכס זה המון העם זה אפילו לא כל כך הרבה אינונים מנחה זה אנשי מעלה ומירים זה בני עלייה ושכי זה המון העם אבל אז למה ללכת שוב לפי זה יש גמרא שיש בה סדר כזה והוא נוגע לענייננו קצת א שאפשר לקשר את זה אבל זה שאלה מאוד מעניינת שאני לא רואה שהרב לגמרי נתן תשובה עליה אבל יכול להיות שכן שהוא מתכוון גם לתשובה לשאלה הזאת אבל רק נעיר לפני כן הערה וזה זה שכשחטו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא אז ישראל הולך אז הקדוש ברוך הוא הולך לאבות הקדושים הראשון הוא בא למי? אברהם אבינו לא בשר ויצא הגמרא במסכת שבת הוא בא לברהם אבינו אברהם אבינו אומר אם מכו שמך לא בסע אבל למרות שאברהם אבינו לא נותן מענה אז אולי יש סיכוי מי אב אחר למי הולכים יעקב שהוא יותר עליון לפי זה מאברהם אבינו. טוב, הולכים ליעקב, גם שם לא מקבלים מעניין למרות שרחמי האב על הבנים, הצעה גדול בנים, הגמרא אומרת שגם יעקב לא. אז בסוף מי הוא שמלמד זכות? יצחק. אז יוצא שיש שם סדר שהעליון ביותר זה יצחק, אחרי זה יעקב, אחרי זה אברהם. וההגיון בזה לכאורה זה שאתה הולך מימין לשמאל. הכי ימין בספירות זה אברהם אבינו. חסד הוא ימין לגמרי. באמצע זה יעקב ובשמאל זה יצחק. אז יש סדר כזה שלפי מה שכתוב כאן אתה הולך משמאלין, שמאל ימין. כלומר יצחק זה התפילה הראשונה. אמצע זה יעקב וימין זה אברהם. אז יש סדר כזה ויש גם סדר שדווקא השמאל הוא הכי עליון והימין הוא הוא הפחות והאמצע הוא אמצע. זה סדר מיוחד במינו. צריכים, אבל אולי זה יקבל מענה תוך כדי מה שנראה ברב, כי אפשר ש אפשר שזה אה נוגע ממש ניננו. אז רק נגיד משהו על הסדר הזה שהרב שוב אני אני אומר דברים שהרב לא כותב במפורש אבל אולי אנחנו נוכל לזהות אותם בתוך המבנה של הרב ועוד קודם אפילו בתוך המבנה של הגמרא רבי חלב אומר ש להיזהר בתפילת המנחה דווקא ואז כאילו השמאל האם יש קשר בזה שהשמאל הוא דווקא התפילה הכי תפילתית הכי יקרה? תפילה היא לכאורה מלמטה למעלה זה שמאל. חסד יורד מלמעלה למטה. גבורה עולה מלמטה למעלה. אז הגבורה שעולה מלמטה למעלה מתאימה לתפילה שעולה מלמטה למעלה אז לכן מתחילים בשמאל עוד רגע נגיד יותר תוכן כרגע זה רק תוכן של המבנה עוד לא תוכן של התוכן אבל יש בזה היגיון שתוקף העלייה מלמטה למעלה הוא במנחה והוא נמשך למעריף ושכריס בכלל מי אמר שצריך שכריס אולי היה צריך דווקא אולי היה צריך רק מנחה רבי חלבו אולי צריך גם אייריב הנמשך ממנו רבי יוחנן ורב נחמן יצחק מחדש ארו לא לא גם שחר זה חשוב למרות שכל עניין שחר זה זריכה מלמעלה למטה ולא עלייה מלמטה למעלה בכל זאת שחרי זה גם גבו אפשר אפשר את המבנה ככה לומר. ועכשיו, עוד לפני שנראה את הרב, רק אני רוצה קצת ליישב את זה בתוך ה גמרא ולומר כך. מה הפסוק שמביא רבי חלבו? רבי חלבו מביא פסוק שאומר, עם ישראל עובד לעגל, עובד לבעל. אליהו לוקח את כולם להר כרמל. כל היום נביאי הבעל מנסים להוריד אש על ידי הבעל ועם ישראל ממתין לראות יום שלם אולי עובדי עבודה זרה יצליחו איזה יום נורא איזה יום שפל ואז משפל כזה מנמיכות כזאת ממטה כזה אליהו מרומם אותם עד מעלה מעלה השם הוא אלוקים השם הוא אלוקים ה תכלית של יום הכיפורים שלנו השם הוא אלוקים זה לעלות עם אליהו באותו יום בעלות המנחה לא זה עלות המנחה שלנו ביום כפר השם הוא אלוקים של אליה ואר קרמל כמו היינו בשפל המדרגה הכי מטה שיש עם כל החטאים ועלינו הגענו לאליה השם הוא האלוקים לכאורה זה תפילה זה עיקר עניין התפילה שממידת הדין אתה מצליח להתרומם לדבקות אלוקית זה השמאל אחרי זה הוא אומר גם הערב מסעת כפ כפיים הלכת ערב הסוף הערב הוא זמן של חושך הוא לא זמן של פעילות חטאים נוראים אבל פעילות פנימית עירורי ויראה משהו שנמצא בתוך האדם איזה חשכה איזה הסתרה לא אנטי אבל אסתר זה שבתוך האסתר מתקדש בפנים בפנים יש דברים ש הם לא לשם שמיים אז א גם זה עליה אחרי זה יש שכיס אתה מתחיל את היום אין לך שלילה לתקן הקדוש ברוך הוא עכשיו נתן לך יום במתנה זה התחיל מלמעלה למטלה אתה מודה אני לפניך שחזרת מנשמתי עכשיו נתת לי יום אז מה עכשיו אני מצפה היום הזה עלול לנפילה ישירים מאתמול ישירים מהלילה ארוך לך ותצפה כלומר אני מכין ומצפה שיהיה טוב ביום הבא שעוד לא נפל זה אמיתי לא כולם אז יש פה משמאל לימין, הכי שמאל זה תגובה לנפילה בחטא. האמצע זה שאין חטאים, אין פעילות, אבל בחשאי בפנים לא הכל טהור. זה האמצע. והימין גם הוא נצרך כי הוא עלול ליפול. נכון? קיבלתי מתנה מלמעלה, אבל יש שיריים של היום הקודם, יש עתיד שעלול להיות לא טוב, אז אני מצפה על העתיד. אני קצת השתמשתי במה שהרב אמר, אבל גם בפשט של ה אה של דברי הגמרא, קודם כל להסביר את המבנה, אתם יודעים, אני רגיש אם אני לא מבין את המבנה, אני לא מבין כלום. אז נראה לי שיש מבנה כזה זה מביאה מלא מלא היגיון מלא הטעם אף על פי שהוא נראה חידוש מופלג ואזר ומוזר אבל אחרי שאתה מעמיק אתה רואה שיש פה אוצר עצום נו ככל דברי חז"ל הקדושים שיש בהם אוצרות מופלאים וזה מה שאנחנו זכינו בטח מדובר דברים רמים ועליונים בעין ארוך ממה שאמרנו טוב אז עכשיו הכי ארוכה מה כמובן זה למה שכחיתי הכי משמעותית מנחה וכזה כי אה יש מקום גדול לומר שכשמידת הדין מתוחה זה לך חווה את צומה ו כשיש לך ככל אתה צודק שגם הגודל של התפילה אה בעצם חזרת השץ זה תוספת אה מיוחדת מאוחרת גם שאם נתעלם ממנה לרגע אז התפילה הכי קצרה זה מנחה ואם ברכות קריאת שמע וקריאת שמע אחרי המיריב האמת היא שמצד עצם התפילה שאחריס ומיריב הם א דומות כולה יש עוד ברכת כהנים אבל א סוק דזמרה זה יותר מאוחר לכאורה כלומר לא בטוח שזה אה שזה סדר לגמרי בזמנם יכול להיות ששחר ומירים היו אותו דבר ברכות קריאת שמע ותפילה בלי חזרת השוב בלי תחנון בלי פסוק זמרא בלי כל כזה כאילו הפשט הפשוט אדם נמצא בצבא אין לו זמן מה הוא מה הוא עושה בשכריס כמו מרים קריאת שמע הוא ברכותיה ותפילה זה לא בטוח אפילו שיש הפרש אבל מנחה זה רק תפילה בלי בלי קריאת שמע יכול להיות שבכלל קריאת שמע זה בכלל נושא אחר לגמרי שק איך שתי תפילות מדובקות לקריאת שמע ובלכותיה ותפילה אחת אין בקריאת שמע זהו יש מה לעיין פה טוב בוא בואו נחזור לענייננו אז נראה אז קודם כל הרב אומר שעיקר הדבר פה שהבסיס של הזיון דיון פה הוא שאין אה להסתכל על התפילות כדברים שהם רק משלימים זה את זה, מבטחים זה את זה ונותנים לך איזה סיכוי יותר גבוה. מי מי כן מתייחס לחלק מהעניינים שבקדושה באופן הזה קצת? הרמבם על המשנה רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפי כך הרבה להם תורה ומצוות שהרמב"ם אומר שזה על ידי שיש ריבוי תורה ומצוות אז כל אחד יזכה מצווה אחת לעשות כדי בית ואז כבר יהיה לו איזה אז יוצא שיש תרב מצוות זה יתר ביטחון במידה מסוימת תה צריך בזה אתה צריך בזה ואת תה צריך בזה תצליח בזה יש גם מקום לראות את זה כך ש פעם היה דיון בשביל מחנכים אולי לקצר את שכיס במקומות שיש חול שגדולה רואים שהתלמידים לא בשייכות לזה אז כבד עליהם שחסרו כבד עליהם זה נעשה משהו מקוצר היה דיון בין המורים ללכת לקראת התלמידים לעשות משהו מקוצר כמו שנוהגים בגני ילדים מברכת המזון פסוקי דזים לא אומרים ברכת המזון תגיד רק זה וזה לא את הכל אז זה היה דיון בין מלחכים אולי לקצר גם בכל מיני מחוזות שהם לא מספיק בוערים ואז מחנך אחד אמר אומר אל תעשו את הדבר הזה זה רק יהיה הרבה יותר גרוע יש לי ראיה ממנחה מנחה יותר קצר אז זה המצב יותר טוב שבשכיס לא הוא עוד יותר גרוע למה אז הוא אומר כי אם אתה עושה ארוך אז גם אם הוא לא מתניע בזה אז הוא מתניע בזה לא מתניע בזה מתניע בזה אבל תעשה קצר אז הוא לא מתניע הוא לא מתכוון להתניה בכלל הוא לא ככה הוא יודע יש לי זמן וה והוא לא זקרי כבר קרה לי כמה פעמים ש באונס פתאום התנדעתי והתכוונתי בתפילה לא התכוונתי להתכוון אבל אז אה אז הוא הביא ראיה שזה אדרבה זה ראיה באמת שיש גם אפשרות להתבונן לזה ככה אז הרב אומר הגמרא פה עולה שכל תפילה היא עניין בפני עצמה היא דבר שיש לו אופי וצביון ייחודיים ושאנחנו זקוקים להם כפי שהם ולא רק כמבותחים טוב זה הדבר הראשון בואו נראה ישרים כפולים שריבויה מור רק לר ליתר שמירה שיפקד אחד מהם הנשאר ימלא את מקומו ויש דברים כאלה שכל אחד מהם יש לו ערך עצמי אם יפגד אחד מהם אין השני ממלא את מקומו שזה לא בטוח שזה חשיבות האיברים כלומר גם אגודל וגם זרת אם תסיר אותם לא יהיה אחרים והם לא חשובות בכלל באותה דרגה לכאורה קליה יותר חשובה מזרת אבל הקליה השנייה היא רק לתר ביטחון יכול להיות שגם הזרת היא רק לתחון שאם תראה אצבע אחרת אז יהיה לך מספיק בישיב לכול יכול להיות שאפשר לדוזה כך טוב אבל לא בטוח שזה נוגע ל לחשיבות אם כי מה מה מה לדוגמה אנחנו מחליפים כל הזמן זה את השער ללכת כרח זה לא הדרך עלה כריח זה לא ברכה אז אה אז יש אה יש שיער, אתה גוזר ויש צער מלך ויופיות לך זה נעניך שמלך וכהן גדול דווקא מסתפרים באופן אבל מסתפרים מתוך נקודת הנחה שזה יגדל אם לא יגדל אל תספר אותם לא ישר כלום טוב והשער הוא באמת לכאורה איבר שולי אבל להגיד שקליה יבר [מוזיקה] שולי א קשה קשה להגיד דבר כזה טוב כל אחת משלוש התפילות הקבועות בזמניהם היא מכוונת לעניין מיוחד לעבודת התפילה באופן שאין לדון אותם בכלל האברים הכפולים כלומר שעל כל פנים מתוך שלושתם תעלה בידינו תפילה הוגנת אחת מתפלל של כמה ואחת לא ככה אלא שכל אחת צריכה זהירות מיוחדת לעצמה למה את מה שהיא נותנת התפילות אחרות לא נותנת בכלל אם אתה לא תתפלל שכיס אז למרות שהתפללת מנחה ומירים אבל את מה ששכחיס אמורה לתת לא קיבלת המילה מיוחדת פה העיקר כל אחד צריך זהירות לא נוספת לא אלא מיוחדת במובן שזה יחידי כל אחת היא יחידה לעצמה יש בברסלאב מנהג שכש קמים בבוקר חלק מחסידברסלב אז הם אומרים אה היום 5:20 באדר 5785 לבריאת העולם יום נפלא יום שלא היה כמותו מיום בריאת העולם חידוש כמוהו לא היה מעולם עולם יום נהדר לעבוד את השם אני לא אומר במילה במילה אבל פחות או יותר יש בן הויבדי בברסלב מנה כזה ככה אמרו לי פעם אז ה כל יום הוא מיוחד כל שעה היא מיוחדת באמת בארי הקדוש חלק מכל ההבנת הזמן זה שיש תחלופה יש שמות מות הו השונים בכל שעה יש חילופין בשעה אחת יש גילוי שם הו אחת שעה אחת גילוי אחר קמת שעה מאוחר חן יש גילוי שחסר זה כמושר שרשרת עם אבני חן ופתאום אבן אחת לא נמצאת זה הפסד מרובה טוב יש אבל אם שיראות דווקא תוך כדי השנה אחרי אף אחד לא מעלה על דעתו שלא תישן אף פעם צריך א להבין איזה אבנים מהירות בשינה איזה אבנים מהירות באירות מתי להיות אר מתי להיות ישן איך לכוון טוב זה זה אנשים ידי דעת עליון בני עלייה אנחנו לא חיים בעניין הזה ראש השנה יש יותר אה דקדוקים יש גם גמרא על כל שעה בראש השנה מה היה בה מתי נצבר אפ פרום מתי ופח ורוח חיים וכולי אז בראש השן יש עוד יותר כי כל השנה כולה תלויה בכל התהליכים והמקובלים בראש השונה עוד יותר ויותר מכוונים כל שעה לפי עניינה אז חילופי הזמנים הם חילופי הערות וגם אחרי שיש שם הוויה מסוים מהיר בשעה מסוימת אבל בכל חלק מהשעה הוא מאיר באופן אחר יוצא שעיירות נלחפות עד בלי די והסעיף שמתאר את זה באופן אף לאופלה זה באורות התשובה פרק ד' סעיף א' שמש התשובה שמרבה בצבעים ובזה ואי אפשר לעמוד על המהירות העצומה של ה התגלות הזאת אז כל יום הוא בעל משקל בפני עצמו וגם כל תפילה היא בעלת משקל בפני עצמו. בזמנו למדנו בשעות האלה למדנו צדקת הצדיק ושם היה אריכו דברים וכמה פלפולים בדברי הגמרא על בברכות על א שהתורה מחלקת חילוק שלושת התפילות זה לא מדאורייתא אין מדאורייתא שלוש תפילות זה כל מה שאנחנו דנים עכשיו זה דרבוננו מדאורייתא לכאורה יש שני זמנים שאנחנו רואים אותם בטבע בצורה מאוד בולטת השני הזמנים בתאורייתא זה בשוכבך ובקומך באמת הברכות קריאת שמע הם מסודרות לפי זה בשוכבך ובקומך שיש לילה ויש יום יום פני לילה ולילה אור פני חושך חושך פני יום אז מדאורייתא זה הסדר הכי הכי בולט וטבעי. עכשיו אנחנו עוסקים בסדר מדרבונו שמסדרת היום בעצם לשלושה חלקים. עכשיו מה היא הגיון לסדר את היום לשלושה חלקים? מאיפה חז"ל הביאו את זה? אז הפשט הוא שהלילה הוא פלטה אחת. אין חילוקים בתוך הלילה. למרות שבסוד או בעדינות יש גם בתוך הלילה דוד המלך חצות גם בחצות הלילה יש חצות למרות שאתה לא רואה את החצות בלילה אתה צריך לחשבן ביום רואים חצות מה רואים בחצות ביום האם השמש במזרח או השמש במרם חצות זה הרגע שבו השמש מפסיקה לעלות ומתחילה לרדת אז זה מהפך רציני. זה נראה לגמרי זה טבעי. ובעצם עד חצות ודאי לחלק מחסידים זה זמן שכיס שלא לדבר מעבר לזה. ומחצות זה זמן מנחה. שזה הדרך הפשוטה. כלומר היום באמת מתחלק לשניים. השמש עולה השמש יורדת. זה טבעי. זה מוחש. והלילה הוא לא מתחלק לשניים. למרות שמי שמעיין בו ומחשבן בו נמצא גם בלילה שבפנימיות איזה רוח נושבת ו איזה עניינים אלוקיים מנהיגים את המציאות איזה מידה מידת הדין מידת החסד אבל בגלוי אין בלילה כלום אז תפילת מהירים זה כל הלילה ביחד ושכיס ומנחה זה חלוקה שכל אחד רואה במהלך היום האם זה הפתיחיה הסיום. זה כמו שיש מנהג בחבד, יש עוד מנהגים הקשורים לזה, שלא להתחתן מטו עד סוף החודש. אנחנו לא נוהגים ככה. למה? כי אז הלבנה מתמאטת. הלבנה כאין החמה יש לה זמן שהיא מתופת. יש לו זמן שהיא מתמאטת, היא מתגברת או נחלשת וזה לא אותו זמן בחודש בכלל. כשהלמרה מתגברת אז יש התעצבות הלמרשת יש איזה יש לזה עוד דמיון על אותו תלמיד שמת בחצי ימיו כן שאשתו הייתה מסתובבת בותי כנסייות עם התפילין שמת בחצי ימיו אז הרב דורש שחצי מהימים אדם הוא מקבל וחצי אדם הוא משפיע וששם היה טעות בסדר ולכן הוא לא יכל להשפיע הוא לא היה ראוי להשפיע להיות מקבל הוא היה בסדר הוא לא ראוי להשפיע אז הוא אומר בחצי אמר אז חצות זה או שאתה מתגבר בכוח שלך גם חצות היום גם חצות החודש ואחרי זה אתה נחלש ולילה הוא פלטה אחת אז לכן יש לכאורה מדרבנן התמה לשלושה זמנים. טוב, מחר נראה בעזרת השם את הזמנים האלה.