עולת ראיה - שיעור 30 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] כבד רבי יוסי ברבי חנינא אנחנו בסעיף ו להדרכת התפילה וחלקיה ברוך אתה אדוני אלוהים מלך העולם שהכל נהיה בדברו אברהם תיקן תפילת שחרית שנאמר והשקם אברהם בבוקר אלמקום אשר עמד שם את פני השם ואין המידה אל התפילה שנאמר וימוד פנחס וייפלל יצחק תיקן תפילת המנחה שנאמר ויצא יצחק לסוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפילה שנאמר תפילה להני כי יעטוף ולפני השם ישפוך שיחו יעקב תיקן תפילת ערבית שנאמר ויפגע במקום ויען שם ואין פגיעה אלא תפילה שנאמר ואל תיסא באדם רינה ותפילה ואל תפגע בי שלוש לשונות אלו המידה שיחה פגיעה מכובנות הן כנגד שלושה עניינים שצועלת התפילה מעבודת השם יתברך התחלת תפעולת התפילה היא שכל העניינים הקדושים הציורים הנעלים של יסודי הירה והמוסר שקנה האדם בנפשו הוא קנה אותם אבל באופן שכלי יותר בהבנתו כמשהו שהוא הרץ צוי שלו, האידיאל שלו, השאיפה שלו, אבל עדיין לא הטבע שלו. התפילה תשריש אותם יפה בלב שלא ימותו מהסתרות רוחות של השחטת המוסר והעבודה על ידי יצר לב האדם ותאוות הזמן, שזה מה שקורה במהלך היום. הוא יוצא לעבודת יומו. במהלך היום יש כל מיני שערות שעלולות לפגום ביעדים של היראה והמוסר שלו. זמנה של פעולה זו היא ביותר בשחרית שקודם שיפני האדם לזכה חיים ורגשי תאוות הגוף המוכרחים ממון אכילה וכצה וזה יכין עצמו מעמד הוא צריך חזק ונכון שיתקיים בניסיונות ההתנגדות של גלי הזמן וכן התפילה המכוונת לפעולה זו נערכת בשם עמידה. לזה הוכשר ביותר אברהם אבינו עליו השלום שהיה ראש למאמינים ועמד בעשרה ניסיונות נפלאים. אז הרב קושר את המילה המידה לאברהם אבינו במובן של המידה בניסיונות. עם כל המון המתנגדים אל הדרך העולה באור השם שצטערו להפיצו. ולהדיכו נלחם למצוא מעמד נכון וקיים לעז עד כאן ראינו שיחה תיקרי התפילה בשם משתתף עם צמחים ועילנות שנקראו שיחים על הפרחת הנפש בכוחות חדשים המסתר טעפים באופן טבעי על ידי רגשת הנפש בעבודה שבל זה ראוי ביותר מנחת ערב שאדם קרוב להסים עליו את התרדות ואז תוכל נפשו להתרומם בטיבה ורגשי הקודש הטבעיים העצורים בתוכה לדובקה באלוקים חיים ולהתגבר באהבתו ויראתו הטהורה יוסיפו פרי תנובה וישלחו בדים. זה כמו בפרשת שבוע בדי אהרון זה הענפים ופאירות להיות קדמות אילן רבא אחד השיחים. ההפחה הטבעית הזאת מתוך יושר הנפש היא שורש להנהגת הדין, אלא נוטה מנתיב יושר של אורחות חיים, שמידת הדין בכל מה שיש להחוק טבעי מדוקדק היא אלא משנה דרכה ונתה מנתיב משנה אלא משנה דרכה ונותן מנתיבה ואם ידותו של יצחק תכתיב ופחד יצחק רק אייל וכדי אמרי רבנן ברוב באור בעצם יש פה מבנה שדומה למבנה של המסילת ישרים מסילת ישרים בנוי בעצם משלוש שלישיות עיקריות וכל השלישיות בנויות באותו אופן שהראשון הוא סור מרעה והשני הוא בעשה טוב אותו דבר של צום מרע בעשה טוב השלישי הוא קומה עליונה ונסגבה של אותה מדרגה זה הראשון המדרגה הראשונה זה ישרים זה הצדיק שהעשה טוב שלו זה זה אסור מרע שלו זה זהירות עשה טוב שלו זה זריזות אחרי זה יש קומה עליונה של הצדיק שהוא כבר לא רק בסור מרע ועשה טוב רגיל אלא מתרומם במהלה הרבה יותר א דקה ומופלגת וזה הנקיות וכאן בעצם הרב נצל מתאר את אברהם כסור מרע שהמידה זה היכולת למנוע את המתקפה של האויב היצרי על האדם. חז"ל מתארים, אדם שלא מתכונן בכל יום למתקפה אז יעלו ללד להפטיע אותו ו למצוא אותו לא מוכן ולהכות בו. לכן כתוב בחז"ל שבכל יום מתגבר יצר הרע על האדם ומבקש לאמיתו זה לא איזה בואו נעשה איזה סיבוב של איזה אגרופנות קלה לא לא זה על כל הקופה כל יום בכל יום מתגבר על האדם הוא מבקש לאמיתו כלומר היצר היה קם בבוקר בוקר עם תוכניות קבינט מסודרות אומר היום אני הולך להרוג אותו אה כבר הרבה זמן ניסיתי ולא הצלחתי בעזרת השם היום אני הולך להרוג אותו גן והפו מחתרת רחמן הקריה הגנב כשהוא בא למחתרת לגנוב אז הוא מתפלל להשם שהשם הצליח דרכו אז היצר הורה קם בבוקר אומר היום אני הולך להרוג אותו לרצוח אותו את יצר הטוב וצריך לדעת איפה אנחנו חיים שלא להשלט את עצמנו והדבר הראשון זה העמידה כלומר למנוע את האפשרות של היצר הרע לתקוף אותנו זה אברהם אבינו שתפילתו נקראת המידה של ידי התפילה הוא מטמיע בתוכו את הרצונות שלו להיות טבע בנפש שמילא מונע הטבע מונע את המתקפה מלהצליח ודיברנו על העצה של רב חיים אבולוז'י מובא בכתר ראש שאם אדם הולך לעיר הגדולה כן בבולוזינס הולך לעיר הגדולה והוא פחד מפני הצפוני יצר הורה שיש בעיר הגדולה אז אה שלהחליט החלטת עקיפה זה לא עוזר כל שכן שמזיק זה מקור באמת יוצא דופן ממופלא מנוגד לאינטואיציה המטעת של רוב עובדי השם, רוב זמן עבודת השם. אם אני מזהה נכון שמה אני צריך לעשות כדי לעמוד להחליט החלטת הקיפה שאני אעמוד והוא אומר לא זה לא הכלי זה לא זה לא יעזור ולא רק זה אלא שזה מזיק הוא חי חי חי הוא מזיק אז מה יעשה יתפלל שמה עושה התפילה אז אמרנו קודם כל עדיין סיעתא דשמע פונה לקדוש ברוך הוא שיעזור אבל גם באופן באופן ה הפנימי שע על התהליכים האלה הרב מדבר כאן כשאדם מתפלל אז הרצון שלו להיות כזה מספג ומוותמע באישיות כך שזה נעשה לו טבע אבל לא לתמיד, זה ליום אחד מחר צריך עוד פעם לעמוד בתפילה. ברור שהתפילה נובע מרצון חזק. מרצון חזק אבל גרעיני גרעיני. הרב מדבר על זה שכל העניינים הקדושים צים שקנה אדם הנש אז אז שמ צריך קם תפילה זה עכשיו אחרי כל מה שעבר עליי אתמול והיום והלילה אז אז אני קם בבוקר וזה גרעין היצר הרע עם כל ה שריון והמטוסים וזה מוכן לרצוח אותי והיצר הטוב שלי גרעיני ועל ידי התפילה אז הטבע שלי מתגבר ונעשה בעל יכולת לעמוד כנגד כל המתקפות כל יום הגרעין הזה צריך פיתוח מחדש כדי להיות יכול לעמוד זה ציור א נפלא על כל פנים כל זה ההתחלת היום ואז יוצאים לעבודת היום. אבל אחר כך יש עוד אנחנו לפעמים אצלנו היום זה הפוך כשיוצאים לעבודת היום אז העבודה היא באביד את הייתריד יש דין של באביד את הייתריד או שמי שתרוד בעבודתו אז זה מונע ממנו את ההסתרות של התאוות השפלות ודווקא כשהוא מסיים להיות טרוד בעבודתו אז יש שלושות הפניאי ואז כל יצר לב האדם רב מנאום רב אה מתפרץ כי אין כבר באביד אתתרית זה הציור שלנו והציור של הרב הוא הפוך כמו שאדם עורך על עבודתו אז הוא מקשר את עצמו מו לענייני עולם הזה הנצרכים וזה קשר תקיף כי הוא זקוק לאכילה הוא זקוק לממון הוא זקוק למלחמת החיים הוא זקוק ל אה אה מציאת המקום הנכון שלו מול עובדים אחרים מול מערכות אחרות א מול ראש השבת מול אה היוצת המשפטית למשל כבר זה מלחמות זה צריך להיות ב מה זה חזק לא ואז האגו מגיע והטבת שליטה אתה הולך לעבודתך אז אתה מקשר עצמך לכל החוקים של ענייני העולם הזה אחר כך כשמגיעה השעה שאתה קורא לא צריך לפעולרדותית. אז פתאום משהו צומח באישיות עולה מאליו והוא עולה מאליו לפרוח לתוספת חיים כמו שרואים בשיחים כן התקשרות בעולם הזה דבר שמוכרח בעבודה שזה מה התקשרות לעולם הזה דבר שמוכח בעבודה הרב ציר שזה מישהו תשמע דבר שהוא מוצר אם אני רוצה לעבוד כמו שצריך שמת נכון לא מספיק מבין את השאלה שלך כמו הזקן אמר שאפשר להיות בימות מי חייב אותך להתקשר אה הנפש הבאמית את זה הוא אמר לנפש האלוקית אבל הוא לא התעלם מזה שיש נפש באמית מי יותר מאדמור הזקן לא תעלם מזה שיש נפש באמית שכל עניינה זה לקשר שר את האדם לענייני העולם הזה מה שני שב שהוא בסדר לא זה הכרח שיש בו סכנה עצומה ויש בו צד שזאת ההנהגה האלוקית בעולם שזה בתחתונים דווקא הדירה אז זה צריך להיות בתחתונים אבל זה מסוכן מאוד ו הרב אומר אבל כשבא השעת ה ההרפיה הרגיעה המנוחה מנחה כלומר זה כמו שאמרנו זה מנחה של אחרי סיום העבודה אדם כבר דפק את הכרטיס ויציאה החוצה ואז יש בלובי קצה של הלובי עם החברה יש בית כנסת הולכים להתפלל מלכם ומשם ואנחנו צריכים קצת לעיין איך זה הציור של הרב שלכאורה יש מקום לומר שבציור שנתון אצלנו אז היצר הרע מתחיל לעמוד רציני כלומר עד אז הוא מבין שבאבידת זה אה מונע ממנו סוג של הגנה עכשיו אין הגנות עומד בתפילה אז מסתכל דברים טובים מה לומד בתפילה אז לכן מסתכלים דברים טובים לא אבל כאן זה לפני התפילה כלומר, השיחה זה הזמן שהשיחיות, כלומר פריצת ענפים זה יש שיחים כאלה שאתה כל יום רואה ורח עוד ענפים עוד ענפים אז השיחיות פתאום מתפרצת הנפש מתפרצת למה כי השיוד של ההכרח הסתיים להיום אז עכשיו אני יכול לפרוץ אז אז ה אנחנו מדברים פה על אנשים אה עם סדר נכון. כלומר לא נתקנה תפילת שחרית מנחה וערבית לאנשים שהם אה שקויים עמוק בעולם הזה בנטייתם בני תרבות שפע שמכל עבר כל הזמן העולם הזה מפתאר אותם בפיתויים א זה טוב אז עכשיו נצא למסעדה עכשיו נעשה ככה עכשיו בוא נסע לזה להפלגה כאילו התרבות הפנאי שלנו היום היא לא הסדר שעליו נתקנו התפילות עכשיו יכול להיות שאם נמשיך לעיין אז אנחנו נראה שיש יש באופן הלווה גם סדר של עמידה שיחה פגיעה לדור שלנו ואז זה יהיה באופן אחר יכול להיות שאז יהיה באופן אחר ששיחה זה יהיה זמן ש כן שהולכים לבתי קפה אנשים מסוחכים אז אתה אומר במקום שיחה יש לך זמן לאיזה אז במקום שיחה של א אבלים של ענייני העולם הזה של של אה אז יהיה שיחה אה יכול להיות שאפשר גם לצייר את הסדר הזה באופן אחר מתאים לסכנות של חברת שפע אבל אז למי למי זה מדבר? זה מדבר על אנשים ש אה הם אויב די השם. התפילות נתקנו להובדי השם ש הם לא נמצאים בחברת שפע ולכן במהלך יומם הם כן צריכים להיות בלילמה הזה. עכשיו מה קורה לאדם כזה שהוא אויבד השם בטברו? עם אתגרים. הוא לא מלאך בשמיים. הוא אויבד השם עם אתגרים בעולם הזה והוא מסיים את עבודתו בארבע. אז מה מה לאן רגליו מול ליחות אותו עכשיו? לבתי כנסיות בתי מדרגשות. פתאום משהו משתחרר והוא הוא רוצה לפרוח להתרומם. עכשיו נכון שיש בהתרוממות הזאת גם סכנה שההתרוממות תהיה לא באופן הנכון אם עד עכשיו הכל היה בריצה כי בעבר הצלות הייתה גובה מחירים מאוד גבוהים היום הצלות גובה מחירים הרבה פחות גבוה ים למה כי את כל מה שאנחנו צריכים להישרדותינו לרוב גם העצלים יש להם אומר להיות חרוץ בשביל א תוספות תן לי פיצה בלי תוספות גמרנו אני מעדיף להיות עצלן עם פיצה בלי תוספות מאשר חרוץ עם פיצה בלי תוספות יותר טעים מהזיתים העצלות אני לא צריך את כל ה מעלות, אבל פעם זה לא היה לך לחם צר מים לחץ אם היית אצל, הכל היה על המינימום אז את זה אדם עבד קשה, הגיעה שעה שפתאום הוא נרגע אז מדובר ברך עד שכשהוא נרגע זה יכול להיות שהוא באמת הוא הולך לבתי כנסת בתי מדרשות השאלה כמה זמן הוא ב פינת קפה כי זה לא שהאצלות עזבה אותו לגמרי הוא עצל בחלק מהבהמיות שלו כן מה זה להתגבר קרי ראיתם פעם הרי בבוקר אין זה סגור כל האזור של הרי היות סגור בבוקר הם ישנים אין מה לראות בצהריים מתחילים לפקוח איזה חצי עין לפאק או צהריים כבר הגיע הזמן לפעק רק אה צהריים מאוחרות תגברי הכוונה בעוצמת הופעה ולא באיזה שעה יש כאן כאלה מחמירים שיתגבר קרי זה גם על השעה טעות בדם אז ה ה האדם יש לו גם את החלק האצל עכשיו הוא בעבודה היה עם זה ברור לו אם לא לא הוא לא חי אבל אחר כך כשהוא בא א עבודת יומו זה לא שעכשיו התאוות והיצרים מקיפים אותו יותר עכשיו בחברת שפע זה קצת קשה לתאר את התיאור הזה לכן אני מתעכב עליו כי זה ניגוד לטבע של מה שקורה היום זה אחד שכשהוא מרפה הסוף כל סוף יכול לקרוא ספר טוב אפילו בחול לא רק בקודש אמר, אין בתי קפה, אין בתי קפה. מה זה בתי קפה? קפה? זה הדוד צב באמריקה, יש לו בתי קפה. ממה זה בתי קפה? הוא קונה נס קפה קטן כזה ולוקח טיפה זה יקר קפה. זה יקרה צריך לנסוע מברזיל עד פה באוני זה יקר בתי קפה. היום אתה בא, אתה יושב, יש שם את כל ההסכות דעת שבעולם, הרעות ועוד יותר רעות. זה אבל אדם נורמלי אז אז הוא הולך הביתה הוא קורא ספר טוב הוא מרחיב את דעתו בכל הוא מרחיב את דעתו הוא הוא נפגש עם אנשים ומדבר איתם א פילוסופיה אה לוגיקה זה בחול ובקודש הוא הולך והוא רוצה עכשיו ללמוד הוא רוצה עכשיו שהאדם רוצה ללמוד אז פתאום משהו בנפש מתרחב ועלול להתרחב גם למקומות הלא נכונים רגליו מוליכות אותו לבית המדרש אבל מצות את עצמו בפינת קפה זה תיאור א שקצת רוצה ליישב את ההיפוך פוך מימינו. על כל פעמים, אם ניקח דמות כזאת שכשהקומה הנוספת שכל יום יש אותה, שאחרי ימל היום יש איזה הרפיה ופריצת כוחות שהיו משועבדים עד עכשיו, אז בפריצת הכוחות הזאת שהיא תכונה שיחית, כמו שיח שמתפרץ ש הצומח יש לו תכונה. מי שיש לו שיחים מסוג מסוים ליד הבית אז הוא מכיר את הדבר הזה. עכשיו אנחנו עוד רגע נהיה בגפנים. ככה בכניסה לבית תורה יש סוכת גפנים. היום היא קצת כבר מבוגרת, אבל פעם שהי הייתה צעירה אז אתה יוצא בתחילת היום אתה חוזר וכמעט כל ענף הוסיף עוד חמישה סנטימטרים. זה זה דרמה. אתה כל יום דרמה זה טח מתפשט במהירות יש תקופה כזאת מתפשט במהירות זה לא אין בעלי חיים שכל יום הוא גבוה יותר מח סנטימטר אבל שמהרג שלם של ענפים פתאום מתפרץ זה השיח מעניין אם יש סיבה בעברית לקרוא שיח לתופעה הזאת שהרב מכל ענייני השיח לוקח את התופעה הזאת ח ו זה גם ח אבל אם כבר אז א אם נחליף רק סבס אז יש סיח זה ה השלב המתפרץ והבוסרי של הסוס חודספר יש איזה תזזיתיות וריצתיות הרי המהירות הגבוהה ביותר בעבר הייתה סוסים בסוסתי ורכבי פרות מיתי חראייתי הסוסים יצאו דחופים בדבר המלך כמ היו חיות יותר מהירות אבל לא בתוך אה חיי בני אדם הם בג'ונגלים יש ברדלס אבל לשימוש האדם החיה הכי מהירה זה סוס והשלב הכי מתפרץ של השוס זה השיח השיח זהו דרשה דרשה אבל חז"ל דורשים הרבה חילופי [מוזיקה] סמצא צריכים צריכים טוב עכשיו בוא בוא נראה עכשיו את ה שיחה תיקרי התפילה בשם השתתף עם צמחים ואילנות שנקראו שיחים על הפרחת הנפש בכוחות חדשים. כמו שכל יום במלחה יש כוחות חדשים שהם לא ההישרדות אלא ה מעבר ה החיים המרומים יותר של האדם. אם מצטעפים באופן טבעי על יד רגשת על ידי רגישת הנפש בעבודה שבלב. כלומר, כשאדם בא למנחה, אחרי שהוא סיים את יומו והוא שופך נפשו לפני השם, לפני השם ישפוך שיחו, אז פתאום יש לו איזה איזה רוממות, איזה פריחה, שהוא עולה לקומה חדשה באישיות שלו. זה ראוי ביותר לעת מנחת ערב שאדם קרוב להסיר מעליו את הדות. ואז תוכל נפשו להתרומם בתיבה. כלומר, כל ההישרדות שרה ואז הוא פתאום חופשי הכל יכול להתרחב. כל ה ה התגייסות ה אחיזה החזקה במושכות. ואז השיח שבנפש שועט קדימה. אנחנו לא אנחנו לא פוגשים כל כך את התהליך הזה, לא? מה זה אני לאדם? זה תיאור אה תיאור מיוחד. בדרך כלל מתי יש לאדם יותר סגסוג כוחות? בבוקר או אחרי צהריים? בבוקר. לא יודע איזה את צריכים. ניסיתי ליב את זה ואני קורא עוד פעם ועדיין זה קשה לי פעמים בתוך העוצמה של העולם הזה אתה שם דברים אותו יום ביום כן עד מתוך הצימעון השיפות שהוא רצה באותו יום תחילהוא בבוקר הוא עדיין לא רק שיפות אנחנו יכולים לצייר ציורים השאלה אם הם טועמים את החיים שלנו אני אביא הלכה שכאורה סותר את מה שכתוב כאן צריכים כתוב שלא לבקר חולה לא בבוקר ולא בערב. בערב אין הכוונה בלילה שהוא הלך לישון. ערב זה בין הארבעים. הכוונה אחרי הצהריים המאוחרות. זמן המנחה. בין הארבים זה זמן המנחה שנתו צילילי ערב. שהשמש הולכת למערב בבוקר, במזרח, ב אחרי הצהריים במערב ערב. והיום קוראים לערב למה שאחרי השקיע יכול להות אחת צהים אנחנו לא קוראים ערב אבל זה לא הבסיס הבסיס של ערב זה ש השמש נוטה אל המערב חז"ל זה גם מה נכון נכון נכון אנח אנחנו היום אבל רק אנחנו היום רק והנחנו את הערב של ה של ציללי ערב. כלומר שהשמש במערב והיא עושה צל לכיוון השני ממה שעשתה צל בבוקר. אז ה הערב במובן הזה, מנחת ערב זה שעת המלחה. אז אה רגע איפה היינו? אז כתוב שמי ש לא לבקר חולה לא בבוקר ולא בערב. בבוקר לא כי הוא נראה חזק. ואז לא התפללו עליו מספיק כי כאילו הוא עבריק כבר ובערב לא כי הוא נראה כל כך חלש אתה אמר טוב אז לא סיכוי לחיות אז זה לכאורה הפוך ממה שיש פה טוב א יכול להיות שחולה ובריא זה לא עובד אותו דבר יש ליישב אבל הבעיה את זה ליישב אפשר אבל האם התמונה הזאת אה אה תואבת את החיים הטבעיים שלנו. ה היה היה ישיבת מורים וישיבה תיכונית שהמורים החליטו לדבר רק טוב על התלמידים. מביאים תלמיד אומר עליו דברים טובים. ות תלמידות זה על דבר במקור חיים זה היה שם שם שם וכל תלמיד אומרים עליו דברים טובים הגיע תלמיד ש נו נו אז אשם והשקט אז אחד הרבני אומר הוא חזק במנחה הוא תמיד מתפילין הוא חזק במנחה זה כאילו פתאום יש לו כוחות אז כן זה נראה כמו סיפור על החזקים במנחה פתאום במנחה וואו יש להם איזה פריחה סגשוג פריצת כוחות אני לא מצליח לשב לי את זה מספיק טוב. שוב, יכול להיות שזה בגלל שאנחנו בחברת שפע, בחברת הישרדות, היינו מבינים את זה הרבה יותר. כן. לפי מה שהרב א אומר פה בפסקה ישמינה התפילה ה האידיאלית ביותר מגדולה מתנה לפני שקייה וגם איך זה רלוונטי לבורי ישיבה כבר לקשר את זה להיום אז שאין כל כךות של אז קודם כלפי החלק הראשון כל אחד מתי שהוא גומר את העבודה יש ש כאלה עובדים פחות, יש כאלה שעובדים יותר אז א לא נראה לי שאפשר להוכיח מפה לא הייתי הולך בכיוון הזה במחורי ישיבה זה קצת הדילמה פה שאנחנו לא כל כך נמצאים בסדר מהסוג הזה אבל יכול להיות שזה בגלל חברת שפע שבחברת הישרדות אז זה כן הרבה יותר מצוי טוב אז רק נסיים את א זה שאדם קרוב להסרים עליו את הדות ואז תוכל נפשו להתרומם בטבעה עכשיו מדובר על אויב דשם כן עמוקים ורגשי הקודש הטבעיים העצורים בתוכה הם נמצאים הם גרעיניים עצורים בתוכה זה אוצר זה נמצא שמה אבל נעול בכספת לדובקה באלוקים חיים ולהתגבר באהבתו ויראתו הטהורה יוסיפו פרי תנובה ישלחו בדים ופירות להיות קדמות אילן רב ואחד השיחים או פתאום פריצה עצומה לפנות ערף של שחרור מההכרח מהכפייה מההישרדות והרחבת הכוחות הפרחה הטבעית הזאת אז עכשיו עד כאן זה עצם השיח בתפילת המנחה עכשיו הרב עוסק בשאלה אז למה זה קשור ל יצחק אבינו קשור כל שעת ההתרחבות אז זה עלול ללכת למקומות ומחוזות לא טובים ולכן ההפחה הטבעית הזאת מתוך יושר הנפש היא שורש להנהגת הדין למרות שהיא נובעת מישרות הנפש, ישרות הנפש צריכה להתרומם בשעות האלה לחוזות יותר עליונים, יותר נסגבים, יותר חופשיים, יותר משוחררים. אולי בבחור ישיבה זה מללמוד ניגלה ללמוד פנימיות. אז עכשיו בפנימיות יש יותר סכנה מאשר בנגלה. אז אולי דרך זה יש כאלה שככה נוהגים שבחמים דווקא מקשר את היום והלילה אז טוב אז מתוך יושר הנפש היא שורש להנהגת הדין למה זה דין זה הגבלה כלפי אלא נותן מנתיב יושר של אורחות החיים של אורחות חיים שמידת הדין לכל כל בכל מה שיש לה חוק טבעי מדוקדקת היא אלא משנה דרכם ונותן מטיבה כלומר זה היושר בדיוקו והגבלת אולי כאן הרב אומר בעצם כאילו יש איזה התרוממות של טבע היושר לעלות ומי שלא שטול בעומק בתי המדרש ודבוק בהשם ונדבק עוד פעם הוא מרגיש בישות שלו יש פה זה ההמתקה של מידת הדין. הדין באופן ממתק זה יושר. כי יושר זה לא ללכת הצידה. אבל לא ללכת הצידה זה שלילה. דין זה וזה ללכת ישר. זה החיובי. מה? להשת. להשתחב הש. כן. אז אז הישרות הזאת היא גם אומרת שיש עכשיו זמן והחברות של ידינו הולכת לפינת קפה ואני אומר לא אני לא זה לא זה לא לשם והם ידתו של יצחק כי כתיב הוא פחד יצחק אייל כדי אמר רבנן מרוב ברור שיצחק זה מידת הפחד. מה הפחד? שיש לי כזה שפע פתאום. זה כמו הפחד של אדם שזכה בפיס. זה הפחד של יצחק. אדם זכה בפיס ב10 מיליון שקל. אם הייתם זוכרים בפיס ב10 מיליון שקל, בלי שום ספק הייתם עוברים תהליך שלו פחד ורחב לברך. מצד אחד וואו ורחב לבבך זה השיח פה מצד שני אני לא יודע מה לעשות עם זה אני לא יודע איך לשמור על זה זה הכל יכול לעוף לי זה הכל יכול לבלבל [מוזיקה] אותי המגורשים גוש כטיף למדו את הטעויות הנוראיות של המגורשים מ חבל ימית שקיבלו המון כסף פיצויים וראינו אצל רבים מהם אושר שמור לבעליו לרעתו קרו הרבה כסף לא ידך לנהל את זה עשו השקאות עשו זה עזבו את העבודה ונשארו אחר כך עם חובות עצומים בלי כסף ירדו מטה מטה בגלל שהיה להם המון כסף והם ראו את זה ונזהרו מאוד וחלקם בכל זאת נחשבו וירדו מטה מטה אושר שמור לבעליו לרעתו כי לנהל המון כסף זה לא מסובך זה מפתא זה מסעיר זה זה לא העניין של מה בכך אתה פתאום מרגיש הכל אז צריך א לפחד להיזהר פחד במשיזה לשמור על הישרות לאבד את זה אתם יודעים שבהשקאות הדבר שהכי חשוב בהשקאות זה לא לעבוד עם ה רגש כי הפיתוי שיש לי סיכוי פה לזכות עלול לאבד את השיקול דעת וככה אנשים מפסידים את כל עונה כשיש עוצמות גדולות של חיים אז זה עלול להמית אסון ולהפיל את הכל טזו דווקא כאן פתאום אז הוא פחד ורחב לברך יש לך כוחות חיים חדשים אז זה גם לא הולכת למקומות פחות טובים אז לכן יש עוד פעם התעמקות בשורש של היהות כדי שכל הפריחה תלך באופן עמוק ונכון שנזכה ‏Yes.