Preparing video...
0:00 / 0:00
עולת ראיה - שיעור 28 | הרב יהושע שפירא
128 views
לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama...
Categories:Torah/Gemara
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
רוצה
לחזור סוגיה
יסודית בענייני פורים.
מה?
אה עקרונית היה רצוי אבל
עכשיו בוא נלמד תורה נראה
לי אחרי זה למחר
אולי אז
אה בהתחלה בהקדמה של אור חדש
במהרל יש
לזה מקבילה בפרק לב בתפארת
ישראל המהרל עוסק
במסגרת קצת יותר רחבה
כאן
שזה פירוש של הפסוק לא יודעים תהרה בשמחה
ושון
בעיקר
אז בעניין התורה
מרחיב בסוגיה בשבת פח הרקפה עליהם אר
כגיגית
זה זה נקודה
ש נוגעת לעומק עניינו של הפורים עומק
עניינו של היום
ועומק עניה של התורה
וקבלתה ומה התחדש
בפורים בכל העניין
הזה אז דברים יסודיים
שלמדנו פתאום היה נראה שבשנים האחרונות לא
למדנו את הסוגיה הזאת בכלל
וגם אם כן יש מקום לחזור עליה היא סוגיה
יסודית
אה אז אנחנו נראה את זה מאור חדש כאן זה
קצת יותר רחב
מאשר בתפארת ישראל בפרק
לבין לנו במסכת
שבת בפרק רבי
עקיבא
פח והתייצבו בתחתית ההר
מלמד שקפה עליהם הר
כגיגית. כלומר, הפירוש
הפשוט שבתחתית הר הכוונה למרגלות
ההר. אי אפשר לכפות הר כגיגית על מי שעומד
מסביב. ההר צר
מכדי להקיף טוב
אולי ה
איזה הרחבת ההר. כלומר הקדוש ברוך הוא
כביכול הרים את ההר שם ממנו פט שתהיה הרבה
יותר רחב ואם אתם מקבלים את התורה טוב אם
לא אני עוזב ושם תהיה קבועותכם ציור
שכמובן שאין כוונתו להגיד משהו
שקרה במציאות החיצונית ככה אלא זה משל
וחידה כדרכם של רבותינו
לעניינים עמוקים ועליונים ובזה אנחנו
רוצים
לעסוק מלמד שקפע להם הר כגיגית ואמר להם
אם אתם מקבלים התורה
מוטב ואם לו שם תהה קבורתכם כמו באותו
מקום
ולכן כתוב
בתחתית שמתחת
לה אמר אמר רבי אחב בר יעקב מכאן מודעה
רבא לא
ראייתא מזה מכאן יש מודעה גדולה לתורה
ורשי מסביר שאם הזמינם לדין יש להם תשובה
שקיבלוה
באונס המילה
מודעה
בש"ס מופיעה פעמים רבות
כ הקירת המחויבות
למה? אם רובן מצמיד אקדח לראש של שמעון
ואומר, "אני רוצה שתמכור לי את הבית שלך
ואם לא
תמכור, האקדח הזה יפעל בכיוון שהוא נמצא
בו עכשיו. מחר אני בא עם עורכי דין, עם כל
ה זה ואם אתה לא חותם פה תקבור
אותך." שמעון לא ידע את נפשו.
אז הוא עושה תרגיל, הוא לוקח שני עידים
ומסר בפניהם הודעה. הוא אומר
להם, מחר יבוא רובם ותדעו שהוא צמי יקדח
לראש ויהם עליי ואני לא רוצה למכור לו, רק
הוא אמר שהוא יהרוג אותי אם
לא. אז אני מוסר בפניכם הודעה שכל החתימה
שלי לא
תקפה כי אני באמת לא רוצה
למכור. זה אונס.
אחרת באים ושמעון חותם
ורובן רוצה להיכנס הביתה. אלא מה? בינתיים
כל האחים של שמעון חזרו מחוץ
לארץ. זה חבורת בריונים. רובן לא ידע שהם
אמורים לחזור. ויום אחרי עוד לפני שרובן
נכנס הביתה באים האחים של שמעון נכנסים
לבית של
רובן ואומרים
לו אל תעיז להתקרב
לבית אומר להם שמעתי
אותך הוא הולך לבית הדין מוציא את השטעה
אומר שמעון מכר לי את הבית
ועכשיו רוצים להפריע
הבית דין מזמינים את שמעון
לדין אומרים למה אתה מפריע לו? מה הבאת את
האחים הבריונים שלך?
אומר להם שמעון בריון זה רובן כי הוא
הכריח אותי והנה שני עדים הוא מביא שני
עדים אומר להם בואו תעידו שמסרתי
בפניכם מודעה שכל החתימה היא לא ברצון אלא
באונס ואין להכירת תוקף אם לא נעשת
רצון אז המילה מודעה היא הקירת
המחויבות מופיעה
בכתובות בדרך כלל לא צריך להקשיב כשקוראים
את
הכתובה כי בעצם זה זמן הפסקה נותנים את זה
לרב
חשוב זה חלק מהטקס נהפך אבל בעצם אין צורך
לקרוא את הכתובה ואין צורך להקשיב לכתובה
וגם אין צורך לשמור על שקט תלולי כבודו של
מי שקורא את הכתובה להפך זה זמן לעשות רעש
אבל טוב
קורא את זה מישהו חשוב אז לא מפריעים לו
ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל
נהיה
בדור אז מה
עושים מקשיבים שומעים יש בסוף בפיסול כל
מודעה יש בסוף הכתות בפיסול כל מודע כלומר
שאם הייתי הבעל לבי שני עדים אז עכשיו הוא
חטו בתוך הכתובה שהוא עוקר את
המודע. טוב, אז על כל
פנים רש"י בפשטות מבין שמודעה הרב
בנאורייתא הכוונה עכירת המחויבות. כלומר,
כיוון שזה היה באונס ולא ברצון, קבלת
התורה, ממילא לא מחויבים לזה. אז אם
זמינים לדין יש להם תשובה אל תרוצו לעשות
עבירות כי זה תקף רק
עד מגילת אסתר אבל אחרי זה יש הדר קיבלו
זה האדור קיבלו זה זה
עניינו אמר רבי יח יעקב מכאן מודע רב
לאוריתא אמר רבא אף על פי כן הדר קיבלוה
במחשו שנאמר קיימו וקיבלו היהודים עליהם
קיימו מה שקיבלו כבר מה שקיבלו מסיני. ככה
דורשים חז"ל את הפסוק. עד
כאן והרי חזרו ישראל וקיבלו
התורה ואם לאו הרי יש מודע רב
בנאורייתא שלא
מחויבים. עכשיו כמובן
זה מרבסאגרה זה זה עוקר את כל
אושיות הבנתנו את התורה
לא אין לנו בעצם מחויבות לתורה קימו וקימו
עם איזה דרשה טוב זה לכן אנחנו מחוייבים
לו ליזה לא לא
מחויבים שמע מופרח מאוד באמת מופרח מאוד
זה לא רק לשמע ככה אז צריך להבין מה כן
הייתה הכוונה ומה לא דברי החכמים הם
יחידות עליונות ובכוונה תחילה רבותינו לא
הגישו את
ה
אגדתות באופן מובן כמו את ההלכות גם
ההלכות יש הרבה מה לעיין זה מה שאנחנו
עוסקים רוב יומינו אבל
האגדות הציאוף גוף והתרגום וה
א מעבר ללשון של
חידות מאוד מאוד
מרומזות
זה א'ב של לימוד הגדה. ומי שרוצה לפרש
הגדה כפשוטה אז א יגיע להרוחזות מאוד מאוד
משונים
וחסרי כל אמת.
וכמובן צריך לעמוד פה על העניינים
הפנימיים והרי יש מודעה רבא לאורייתא והוא
צרכו לחזור
לקבלה אז זה ההסבר
ורשי כמו שאמרנו מחדד את זה ותס תיקשו שמה
טו אם זה ההסבר אז לפחות קושיה אחת תיקשו
תוסות המרל יקשה עוד קושיות
לכן מקושיה אחת היא קש לא כבר הקדימו נעשה
לנשמע נעשה לנשמע היה לפני מתן תורה משה
יורד עולה אז הם אומרים נעשה לי נשמע אז
מה עכשיו צריך לכפוט עליהם את קיקגיקית
איך אתה אומר שזה היה באונס זה היה ברצון
גמור שאני מטס אותו
ותרצו התוספות ושמה היו חוזרים בהן כשראו
האש הגדולה. כל מה שקיבלנו תורה הייתה כי
חשבנו שזה דבר אחד. זה היה מקח
טעות. התורה שקיבלנו זה משהו אחר
לגמרי. בגלל שהאש הגדולה מלמדת שזה סיפור
מסוג שונה ממה שאנחנו הבנו. ממילא אנחנו
לא מחויבים בגלל נעשה ונשמע כי זה מכך
טעות.
ואנחנו חוזרים בנו ולכן יש כפייה אבל
הכפייה גם לא
מועילה יוצא שכל קבלת התורה
[מוזיקה]
נשארנו עם
א התפוגגות של תוקפ הרב אי אפשר להגיד
שנעתי לשמ רק בסוף פרשת משפטים זה כבר לא
הספר
החיים מחלוקת הרמבן ורשי לא ניכנס לזה אם
כן כן אז שאלה מה
הטעם ועד אז לא היו מחויבים עד סוף פרשת
משפטים אז לכורה פרשת טוב שליט
מהר גם רשי לשיטתו ש ש ודאי וגם חז"ל בפשט
ככה מבינים עשה ונשמע זה
לפני זה שני דפים אולי קודם שמונים את כל
הימים מ אולי דף
בפז או פי במסכת שבת שומנים את כל ימים
בראשון הגיעו להר סיני אנחנו מהדרך ונעשה
ונשמה נאמר
לפני טוב אז זה תירוץ
התוספות ואז אמר בפרק כמה דעבודה
זרה
ששם הגמרא מדברת
על הפנייה של הקדוש ברוך הוא לכל עם ולשון
לקבל תורה השם מסיני בא וזרח מסעיר למ
שהוא פנה לכל עם ולשון
ולעתיד לבוא הם עתידים לתד את הדין כך למה
לא קיימתם את התורה אז הם יגידו לו אומרת
הגמרא כלום קפית עלינו אר
כגיגית משמע אם היה כופר עליהם מר כגיגית
לא היה להם תשובה אמר זה בכלל סתירה שמה
הגויים אומרים אנחנו לא מחוייבים למה ולא
כפית עלינו וכאן משמע שאנחנו לא מחויבים
למה כי גפית עלינו לכאורה
סתירה וכה אמר למד הרב לאורת שחוזרים
בהם זאת
היינו על שלא קיבלוה
אבל מה שלא קימו היא כ התשובה עד כאן.
כלומר הטענה שלו תהיה למה לא
קיבלתם אבל למה לא
קיינתם זה יש להם תשובה כי זה
בכפייה. אומר למה לא קיבלתם? אמרו בבני
ישראל למה הם קיבלו? כי קפית עליהם. אם
היית קופה גם אנחנו היו מקבלים אבל כם לא.
דבר
מורכב לעיין ולהסביר את הדבר הזה,
אבל לזה כנראה לא נגיע. עד כאן דברי התוס
באמת התירוץ הוא קשה מאוד כי מה שקדימו
ישראל נעשה לנשמע הוא זכות הגדול של
ישראל. ואיך נאמר שהיו חוזרים ממה שאמרו
נעשה ונשמע. הרי נעשה ונשמע זה
ה זכות העצומה שיש
לנו כל ה דבקות האלוקית שלנו ונעשה
ונשמע אנחנו רגים להסביר שרבי יהודה לוי
שבונה את כל ספרו על המילים כוונתך רצויה
ומעזך אינו רצוי הוא כל מעמיד את
כל ההבנת היהדות
בשאלה
הזאת כוונתך רצויה ולעסך הם לא
רצוי
ו השאלה מאיפה רבי יהודה
לוי מה גרם לו לשים את זה כיסוד
כל האסבר
שלו אנחנו רצינו לפרש שכמלתך רצוי מעשך לא
רצוי
זה תרגום תרגום
פילוסופי, תרגום הסברתי
שכלי לנעשה
ונשמע. כוונתך רצויה זה אתה אומר
נשמע. שזה מה שאמרו כל הגויים. מה כתיב בה
נשמע? אני מתכוון באמת. א אבל מעשך לא
רצוי
כי הכוונה שלך היא לעשות את הדברים כמו
שאתה מבין.
אבל להיות קניקים הוא לרצון השם יתברך
ולעשות מה
שהוא מצווה זה
לא עלה על דעתך ולכן כל הזמן החלום אומר
לו החלום זה בעצם אתה תמודע הקולקטיבי של
האנושות שזה מה שחז"ל
התכוונו שחיזר הקדוש ברוך הוא על כל ולשון
כיוון שהתורה היא קיום כל העולם כולו
אז ממילא הוא ועדה היא גם קיום של הגויים.
מה שהוא קיום של בהמות או
צמחים והם לא יודעים מזה כלום, זה לא
קושיה כי הם לא בני
דת. אבל הנשות היא בראה
דעת ואיך בתוך הדעת שלה יש התעלות
מוחלטת ממה מקיים אותם. התורה הקדושה.
תשובה
שיש התמודדות פנימית עמוקה מאוד בתוך
אומות העולם שמצד אחד הם רוצים לעשות את
רצון
השם
אבל כמו שהם
מבינים זה מה
שאני לא לקחתי את זה
מהסידור מסך ספרד
מהמחזור אבל
פעם מישהו במשפחה היה איזה אירוע אז מישהו
ציטט בבת מצווה
שנחז מישהו ציטט משיר של אישהו כמדומני
לעשות רצונך כרצונך יש דבר כזה איפה זה
במחזור או בסידור
במחזור
מהכירים מהשיר
אין פה ספרדים שמכירים את
זה אחרי אחרי זהו לי שזה כתוב א נראה לי
זה במחזור ל לימים נוראים יש אה אצל
הספרדים אתדתות המזרח יש לעשות רצונך
כרצונך
מהבקר זה מקור לזה אבל זה לא הביטוי הזה
מצויין אתה רצונך כרצונו הכוונה היא שאני
ארצה מה שהוא רוצה, אבל לעשות את רצונו
כפי שהוא
רוצה
זה כמו לעשות שמחה
בשמחה. יש ברכה
ביידיש שהשמחות שלכם יהיה בשמחה. למה? כי
סליחה זה עם הרבה דאגות, יש הרבה אורחים,
הרבה
רגישויות, הרבה עול כספי, הרבה תוכניות
שמתקלקלות ויש סיבות טובות מאוד ששמחה
יהיה במתח ובעצבות שלא לדבר על ילדים,
שלפעמים המשבר החברתי הכי כבד שלהם זה
ביום הולדת
ופתאום פורצים בבכי והולכים לחדר ומשהו
משתבש
ו אז שיש שמחות ושמחה אז יש לעשות עשות
רצונך כירצונך כי הרבה מאוד מהבעיות שבין
אדם לחברו זה שאני רוצה לעשות את רצמך אבל
כמו שאני
רוצה לא אז מה זה עוזר לי שאתה עושה את
רצמי כמו שאני כמו שאתה רוצה
אני זה לא עוזר לי
כלום האמא מאוד רוצה להטיב
לילד אז אם קר לה הוא צריך ללבוש
סדר אומר לא אני רוצה ש מי שנייה ספדר
כשאני צריך לא כשה
צריכה אז זה לעשות רצונך כרצונך אז אם
כן ההתמודדות במעמקי
האנושיות זה השאלה
הזאת שנעשה
ונשמע זה אמירה שאנחנו
רוצים לעשות רצון השם עוד לפני שאנחנו
שומעים מה
הפרטים כי ההבנה, ההפנמה, השותפות שלנו
היא קומה שנייה. קומה הראשונה זה עצם עצם
עשיית
רצונות. אז עכשיו
אומר המהרל, התירוץ הוא קשה מאוד. הרי מה
שהקדימו ישראל נעשה ונשמע הוא זכות הגדול
של ישראל. ואיך למר שהיו חוזרים ממה שאמרו
נעשה ונשמע.
אומר כל משך הגמרא
שם זה הכל מעלתם של ישראל
שהקדימונשמע ושם אמר נמשלו ישראל לתפוח מה
תפוח פריו קודם לעליו עםף ישראל הגדול נסה
לשמע ושם את כל הסיפור שרבא שם את ידו
ו המפזיזה ולפירוש התוסות הרי היו חוזרים
בהם כשראו האש הגדולה ועוד אמרו שם בשעה
שהקדימו ישראל נעשה ונשמע באו 120 ריבו של
מלכי שרת וקשרו לכל אחד שני כטרים אחד
כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע ולא פירוש
התוסות היו חוזרים
בהם ועוד כי לפירוש התוסות מהשמע כי מה
שקפע למאר כגיגית
ומודעה רבע מה שלא קימו ישראל
התורה מה שגם אמרנו בשם רשי שהוא אומר
שמודעה רבא
שאם יזמינהם לדין יש להם תשובה ש שקיבלו
באונס שזה המושג מודעה בשס ואם קיבלתם
אונס אז זה לא מחייב אם כן יש לשאול כי אף
על פי שחזרו וקיבלו עליהם ימי מרדכי את
התורה מכל מקום הדורות שהיו קודם שחזרו
וקיבלו ממי מרבכי איך נשו על שלא קימו את
התורה ויש רודע רבא
ועדיין לא חזרו וקיבלו את התורה שזה דבר
פלו אבל לא לא מובן
לגמרי כל מה שאומרים רשי
בתסות העיקר מה שאנחנו רוצים זה לישב את
רש"י
בתוספות מהקושיה הזאת זה עיקר מה שאנחנו
רוצים אבל כדי לראות את זה אז עוד נרחיב
קצת את העירייה
וצריך לומר לפירוש הוס עושות כי הוא יתברך
יודע הוא שלא היו חוזרים רק בשראו אש
גדולה וזה דבר זה אינו חזרה כי ישראל היו
סמורים כי תמיד ידבר השם יתברך אם הם כך
כלומר הם ראו את האש הגדולה והם חשבו זה
מה שיהיה
תמיד ויהיה להם החזרה כלומר אז הם לא
יכולים לעמוד בזה אם כל הזמן יהיה אש
גדולה והקדוש ברוך הוא אומר על הפחד הזה
ש הלוואי שיהיה לבבם זה כל
הימים להירה כמו הם צודקים כשהם אומרים
אנחנו לא יכולים לדבר ככה אבל השם יתברך
ידע כי לא יהיה את זה רק בפעם הזה וכמו
שאמרו אחר כך דבר אתה עמנו ונשמע לכן אין
זה חזרה
ומכל מקום יש כאן
מודעה סוף סוף היו
חוזרים רק בשביל להדרג וקיבלו עליהם
במחשוורוש
הסוף כל סוף בפר הם אמרו אנחנו
חוזרים ואז נוצר בעצם איזה
סופק האם הם חזרו בהם חזרה אמיתית
כי הם פחדו ואמרו לא רוצים או שהם חזרו רק
חזרה מוטעת כי הם הניחו שהאש הגדולה הזאת
תהיה תמיד
ומה שקיבלו חזרו וקיבלו היא גולה עם מילת
למפריע שלא היו חזרים רק בש שהסורים כי
דבר השם יתברך אם תמיד ולא יכלו להתקיים
כמו שאמרו סמים אנחנו לשמוע את כל השם
אלוקינו עוד ועמתנו
ומה שחזרו וקיבלו עלים התורה אין זה רק
גילוי
מנתה שלא
טוהו לא בטוח שהבנתי מה כתוב כאן
זה עד כאן מוברת ירוץ זה חינוק הדין ובאמת
הם קיבלו בכל זאת צריך קיבל כדי ללמד זה
מפריע אבל לא שזה רק מאזח אנחנו גם בכל
התירוץ הזה אנחנו נשתמש אבל נגיד את זה א
אחר כך כדי ליישב את רשי מתוספות באופן א
א שניצד יותר מתענת המהרל באופן אחר בהמשך
ואנראה כי לא היו חוזרים בהם
כלל. הוא המרל חולק לגמרי על רש"י בטוסות.
הוא אומר שהמושג מודעה כאן זה לא המושג של
הקירת מחוייבות אלא מושג של
קרוז לתוכן
יקר שמפרסם את זה בעולם. אמר תדעו לכם יש
פה משהו
יקר מאוד
ומה שקשור בתוספות למה
כפיג הרי כבר קדמו נעשה נשמע עכשיו יש פה
תשובה מהרלית עמוקה מאוד
מאוד ונדמה לי שגם רש"י בתוסות מסכימים
איתה אבל בדרך קצת שונה אבל התשובה
המהרלית
זה הסבר מצוין גם לרשי בצות רק
מיגול עפר מעינינו לולי המרל שגילה את
עינינו בעניינים עמוקים ומופלאים כל כך
אומר דבר זה מפני כי
התורה שהיא לי לישראל זה
שהתורה תתקבל אל ידי ישראל היא בא קיום
העולם וכמו שאמר אם מקיימים את התורה
עמותיו ואם לו החזיר את העולם לטוב
בואו אז יוצא שכל קיום העולם תלוי בקבלת
התורה ואם לא אין
עולם ואם כן התורה הוא מחוייב והכרחי אחרת
לא יתקיים העולם
ומה בכך שהם קיבלו התורה והקדימו נס נשמע
מכל מקום ניתנה לישראל התורה כמו שהיא
בעצמה וכיוון שהתורה בעצמה הכרחי
כך נתינת תורה לישראל בהכרח הגמור שאם מן
התורה עולם
חרב כלומר הם אמרו נעשה לנשמה וקיבלו את
התורה ברצון נפלא אבל ברגע שמתקבלת התורה
אז צריך להבין קומה חדשה שהתורה היא עצם
קיום העולם
וממילא זה כרח גמור שהתקבל על ידי ישראל
אי אפשר בלי זה אז לכן התורה
ניתנת באופן שזה חר גמור לא כביטול לרצון
שלהם אלא כקומה נוספת אתם רציתם זה יפה
מאוד אבל זה לא
מספיק לגודל
מעלת שורש המציאות של התורה
בישראל כל הקיום האלוקי של המציאות הוא
תלוי בזה אז ממילא זה משהו הרבה יותר
עמוק מבחירתם של ישראל זה לא בכירי
זה הטבעה אלוקית של גדרי המציאות.
ומה שחז"ל דורשים שכפה למר קרגית הכוונה
היא שכשהם קיבלו את התורה זה הופיע
באופן שזה לא תלמיד
ברצלכם. הכלה רוצה זה יפה מאוד אבל גם אם
לא רוצה זה לא צריך
ליב למה?
זה גדול
עליה. וכיוון שכל קיום העולם תלוי בזה, אז
הופעת התורה שהיא מקיימת את
העולם, היא מופיעה כמקיימת את
העולם וממילא מופיעה כדבר שאינו תלוי
בבחירה אנושית.
אז ממילא זה מופיע
ככה שישראל רצו ולא רק רצו האמת היא
שרבותינו שאחרי המהרל אולי גם
לפני אומרים שזה גופה הקדמת נעשה
לנשמה שנעשה זה אומר שאני רוצה את הקומה
האלוקית של התורה ונשמע זה
אומר שאני רוצה להבין
בכל
הקדמת השכר של 120,000
קטרים, 120 ריבו
קטרים, זה לא מפני שאמרו גם נעשה וגם
נשמע, אלא מפני שבשעה שהקדימו
ישראל נעשה
ונשמע. ההקדמה היא הסיבה. ומה מעלת
ההקדמה?
אני אומר נשמע אני אומר נעשה מה אכפת לי
מה אני אומר קודם אומר לו לא לא לא אם אני
אומר קודם נעשה יוצא שהאנושי הוא הקובע
ואלוקי הוא
רק שותף
תפל אבל אם אני מקדים נעשה לנשמע אז יוצא
שהאלוקי הוא יסוד הכל והאנושי הוא
ענף שזה עיקר הקדמת נעשה נשמע
ממשיך ואומר ומה שכתוב דיקה מודעה רבא לא
ראיתה
שלכאורה רש"י בתוס מבינים שמודעה רבא
הכוונה עכירת המחויבות זה המושג
מודעה אומר זה לא זה מודעה בו עניין אחר
דסוף דסוף סוף כיוון שהייתה התורה
בהכרח דבר זה הוא מודע רבא לאורייתא
אולי מתכוון גם במובן של הקירה. הקירה
הכוונה שזה לא
מתבסס על
ההסכמה. ואולי במובן של קרוז שיש כאן שתי
דרכים להסביר את דברי המהרב. כל פסוף כל
סוף כיוון שהייתה התורה בהכרח דבר זה מודע
רבא
דאורייתא. ואיך לא יהיה כפלם אר כגיגית?
כירו כי התורה אינה מוכרחת ומוכבת
בעולם רק שבאה התורה לעולם בשביל שרצו
בישראל שהיו מקבלים אותם מדעתם ואין הדבר
מוכרח
ולכן יש מודעה רבה לא זה כאילו נאקר במובן
הזה לא שהם לא אמרו נעשה ונשמע ולא שחזרו
בהם ולא שהזכות הזאת לא עומדת להם להם לעד
ולעולמי עולמים
אלא שזה זה נעקר מלהיות
הבסיס של הקשר בין התורה וישראל כי הבסיס
הוא למעלה מהבחירה ואין הדבר כך כי התורה
היא מחוייבת בהכרח ואם לא היה תורה היה
חוזר העולם וטוב
ובהוא וכפי שהתורה בעצמה האופי שלה שהיא
שורש כל המציאות וממילה היא מוכחת אחרת
אין כל מציאות שיש בה את השאלה אם אפשר אם
רוצים לקבל תורה או לא. כל המציאות של
רוצים לקבל תורה או לא היא בעצמה נובעת
מזה שהתורה כבר
מתקיימת. זה דומה
לפלפול כששואלים אותך האם יש אלוקים, מה
התשובה
הנכונה? שהתשובה הנכונה היא שאין
אלוקים. כי אם אתה שואל אז אתה מניח שיכול
להיות שיש מציאות ואין אלוקים. אלוקים כזה
אין.
אז כשאתה שואל האם נעשה האם אתה מקבל את
התורה או לא אז בעצם אתה מניח שאני יכול
גם לא
לקבל תורה שאתה יכול גם לא לקבל אין תורה
כזאת
התורה שאנחנו קיבלנו זה תורה שאם לא
מקבלים אין את השאלה האם אתה יכול לקבל או
לא ככה היה קבלתה שכריח אותם על
זה טוב
והוא ממשיך כאן עוד
מדרש א נוסף שלא ניכנס
אליו. הוא מביא מפרשת נחפי זה הוא
מתרץ
קצת
קושיה גדולה על המהרל. מה הקושיה עצומה על
המהרל מהגמרא?
קבלו מה זה הדר קבלו אם ככה אז הכל נחת
במתן תורה בצורה הכי עליונה אז לא צריך
למה צריך דר
קיבלו אז הוא מבין ממדרש תנחו בפרשת נוח
שהם קיבלו תורה שבכתב לא קיבלו תורה שבעל
פה והתורה שבעל פה היה כפייה כי הרבה יותר
קשה מתורה שמכתב
ולכן אה על זה הדר קיבלו שקיבלו
את
התורה מרצון הכוונה את התורה שבעל פה כי
תורה שבעל פה הם כנו בכפייה ועכשיו הם קנו
ברצון יש בכלל דוחק לא
יצאנו ואת המדרש בתנחומה אפשר לבראר גם
אחרת טוב אז מחר בעזרת השם נמשיך בעני רשי
בית הספות אבל אני רוצה קודם
כל להסביר מושג גיסוד
כאן אה שהמארל נדמה לי מאוד א לכוון אותנו
אליו וזה השאלה מה פירוש כפלם אר
כגיגית אמרנו שלהגיד שהוא הרים את ההר
ואמר אני עוזב
זה אני מקווה שהגננות שלנו כבר לא חושבות
ככה זה
לא ככה לומדים הגדה בשום פנים. אז מה זה
כפעמר כגגית?
לפי
המרל, גם לפי
התוספות, יש מקום
לומר
שכשאתה רואה אש
גדולה ואתה מבין שאתה הולך
למות
ומתנו אז ניתלת ממך
הבחירה. למה ניתנת ממך הבחירה? לא בגלל
שאתה רק פוחד למות.
אלא גם
מפני שזה אמת עליונה ונסגבה שלמעלה מכל
הערכים שעליהם אתה מבוסס
כאדם. כלומר מתי יש לאדם
בחירה? בתוך מסגרת של דברים שהוא מבין את
הצדדים
השונים. אבל אם יש דבר שהוא בכלל למעלה
מהשגתו? אין לו שום הסוג בזה.
ובה דמות עליונה
ונסגבה מוסמכת ביותר ואומר לו זה
ככה אז אין לו שום
בחירה ניקח דוגמה לחדד
ילד לומד לאט לאט להבחין בין חום
לחום בין בוץ
לשוקולד אם זה תפסורת
כזאת אז זה בוץ זה לא טעים
אם זה איזה משבצת מסודרת עם חותמת כזאת
בטח עם פרה זה שוקולד וזה
טעים אחרי שהוא כבר הבין את זה
ודואג להשיג הרבה שוקולד אליו בדרכים
מגוונות כל אחד ואחד לפור הדיליי ואת הבוץ
הוא מסיר מעליו יום אחד מגיע הסבא שתמיד
מתנות נפלאות והכל
ומביא לו קצת
בוץ ואומר לו תדע לך זה השוקולד הכי טעים
שטענת אבל הוא מביא לו בוץ זה נראה כמו
בוץ הוא אומר למה בגלל שזה כל כך עדין אי
אפשר לעשות מזה תבנית אז לכן זה נשאר
פירורים התבנית זה לוקחים גם כזה ועושים
לו פת שהוא נהיה עם תבנית אבל המקור זה
כמו שזה נראה
עכשיו הסבא מחזיק בוץ
ביד הוא אומר לו זה הכי טעים שטעמת זה
לפני
התבנית
ונסעתי לכרמית משם קניתי את זה כי זה הכי
טעים בעולם אבל וכולי ומסביר לו סיפור
ארוך ארוך הילד יטעם או
לא כן אין לו
בחירה עשה בו מוסמך דעתו רחבה
המידע
שלו עצום ו לא יודע מה הוא יודע הוא יודע
מה זה בית חרושת
לשוקולד מאיפה נולדה הפרה על המשבצת של הש
לא יודע
מכלום עכשיו חלק מההסבר הזה אפילו נכון יש
באמת
הטבעת פרה על השוקולד במופל יש דבר כזה
טוב אבל לקחת את זה לזה שבוץ טעים לא, אבל
אין לו בחירה כי יש דעה כל כך רחבה מעליו.
אומות העולם, מה אומים מות העולם? להפך,
אומות העולם אין להם כלי לקבל את הדעה
שרחבה מעליהם. הם אין הם לא כלי קימו
לזה. האם הקדוש ברוך הוא באמת הלך לאומות
העולם ושאל אותם? לא.
כשחז"ל אומרים שהם שנו מכתיב בה, הכוונה
היא שהכלי קיבול שלהם הוא משועבד לגמרי
להבנה שלהם והם לא יכולים לקבל משהו מעבר
להבנה שלהם. אין להם כלי קיבול כזה. לכן
הם לא קיבלו
תורה. וישראל
ועוד יותר בביטוי נעשה ונשמע הם כלי קיבול
לאלוקות. זה פלא על כל פלא.
אנחנו פה בשר ודם. לב יודע מראת נפשו עד
כמה אנחנו בשר ודם. כל אחד ואחד לפור
הדילי של בשר
ודם. ופתאום אומרים לך תשמע אתה לומד תורה
וזה מעמיד את כל העולם. כלומר אם אף אחד
לא היה לומד תורה עכשיו
ורק אנחנו היינו יושבים פה עכשיו ולומדים
את הסוגיה הזאת אז כל העולם היה קיים. על
מה ש אז מה שאחרים לומדים תורה זה רק
תוספת. אנחנו מקמים את העולם. שמע כזה
בפורים
מכירים האבני נזר מגדו
לאחרונים גאון
הגאונים הוא נולד להורים חסידי
קוצק
שלא היה להם
ילדים הרבה מאוד
שנים
ואז אה
אה במוצאי פורים אחד התגלה לאבא של
אבלינעזר
בחלום שבתוך פורים היה שעה שהוא למד תורה
וכולם היה עסקים במצוות היום והיה רגע אחד
שהוא היחיד בכל העולם שלמד
תורה והעולם עמד עליו באותו רגע ובזכות זה
יהיה לו בן צדיק שיאירים של ישראל ובתוך
שנה נולד סוחות
שבר האבני נזח
האגליטל
ככה באמת בתשיבת פונביץ' יש
חדר של לא ישבוטו לא יודע איך קוראים לזה
אבל שיש שמה שתי שולחנות ארבע כיסאות
יושבים חברו אותו ולומדים בלא ערב כל הזמן
ועד שלא מתיישבים לידם הם לא קמים זה גם
ליל הסדרג גם תשעה באב, גם נאילה כל נדרה
אין אלא
שבזמנים מיוחדים אז מחליפים יותר מהר אבל
עד שלא תיישב זוג אחר אתה לא קם כדי
להחזיק את העולם
תמיד אני צריך לחשוש חששות כאלה מה עשו עד
פוניביץ' למה לא חששו
טוב הם יודעים לפולפל גם אנחנו יודעים
לפולפל יש מקום להקשות
אתתרץ אבל זה הסבר במהלתה של תורה שכל
העולם קיים
בגלל.
אז הקיום הזה של
העולם הוא מפני השורש האלוקי
שלו וזה גילוי של תורה.
וממילא כפיית אר כגגית זה לא דבר העומד
בפני עצמו. אומר המהרל, אם מתגלה אליך
תורה, ממילא מתגלה לך שאין שום בחירה פה,
שזה לא במקום של הבחירה, הבחירה היא רק
אחרי כי אם זה היה בחירי אז לא היה מי
שיבחר. מי שיבחר הוא כבר קיים בגלל
התורה. אז אי אפשר באופן
אחר. אז יוצא שמה קרה במעמד הר סיני?
התגלתה להם
התורה. השם נתן את התורה באופן שהוא וזה
מה שאומר המהרל זה הסבר מהרלי מופלא. הוא
אומר התורה בעצמה היא הכפייה. כי כשאתה
טורה שהתורה היא מעמידה את העולם אז אתה
מבין שמה שאתה עכשיו קיים כדי לקבל את
התורה זה כבר
היא. אז אתה לא יכול לבחור שהיא לא תהיה.
כי מי יבחר שהיא לא תהיה אם הוא לא קיים
כשהיא לא נמצאת.
אין אפשרות כזאת בכלל. רק מה שאתה אמרת
נעשה ונשמע זה שבתוך עולם הבחירה הקיים
אתה עושה את המקסימום אבל כשמתגלה לך
התורה אתה בכלל נחסף לרובד אלוקי עליון
שממילא הבחירה שלך נעשת
חסרת ערך ובמובן הזה זה מודעה רבה נאקרה
נעכרת הבחירה שלך מלהיות דבר בעל תוקף אבל
לא שזה חזרה
שאין איזה תוקף בגלל
שהכל תלוי בבחירה שלך, אלא אין איזה תוקף
מפני שזה מתגלה יותר עמוק מהקיום שלך
וממילא הבחירה שלך היא לא נוגעת ברובד הזה
וממילא זה גם הודעה במובן של הכרזה גדולה
מהזה וזה גם עוקר את הבחירה מלהיות הבסיס
של הכל
ומאיפה זה מגיע מעצם הגילוי האלוקי שבתורה
כי התורה
כחוכמה היא סברות
אנושיות. אבל האלוקות של התורה זה הסתכל
באורייתא וברא
עלמה. השם קנני ראשית דרכו קדם מפעליו
מאז. מסתכל בורייתא ברמה זה האלוקיות
שבתורה. וכשאתה מקבל את האלוקיות שבתורה
ממילא הבחירה האנושית מתפוגגת.
על סייס זה בעזרת השם אחר את רש"י ותספות
מה מה הם סוברים
יותר את מה המעלה העצומה של פורים וביותר
ביותר מעלה המעלה העצומה של דורים 嗯