עולת ראיה - שיעור 27 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] טוב, נראה עוד פעם את ה סעיף ו' וקצת נעסוק יותר ב כתוב בפנים. תניה כבתי דרבי יוסי ורבי חנינא. אברהם תיקן תפילת שחרית שנאמר והשקם אברהם בבוקר למקום אשר עמד שם את פני השם ואין המידה אלא תפילה שנאמר ויעמוד פנחס ויפלל יצחק תיקן תפילת המנחה שנאמר ויצא יצחק לסוח בשדה לפנות ערב אין שיחה אלא התפילה שנאמר תפילה להני כי יעטוף ולפני השם ישפוך שיחו יעקב תיקן תפילת רבית שנאמר ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפילה שנאמר ואל תיסא באדם רינה ותפילה ואל תפגע בי שלוש לשונות אלו עמידה, שיחה, פגיעה. מכוונות הן כנגד שלושה עניינים של תועלת התפילה בעבודת השם יתברך. התחלת פעולת התפילה היא שכל העניינים הקדושים והציורים הנעלים של יסודי היראה והמוסר. שקנה האדם בנפשו. התפילה תשריש אותם יפה בלב שלא ימותו בהסטהרות רוחות של השחטת המוסר והעבודה על ידי יצר לב האדם ותאוות תאוות הזמן. כלומר אדם זכה לקנות לפתח בקרבו הרבה עניינים נעלים יראת שמיים טוב לב מוסריות מידות טובות וכל אחד ואחד לפי מה שהוא זכה הקניין הזה הוא לא עניין למה שאנחנו עוסקים בו עכשיו. כניין הזה הוא קודם. אבל יש עוד חלק והוא ש החוץ הסוער ימותט את הבניין. והגמרא אומרת שבידנה דיצר הרע. בזמן שיצר הרע שולט באדם ליתמן דדכיר ליצר הטוב אז הוא יצר הטוב מתפוגג אין אדם חוטא אם כן נכנסה בו רוח שטות אז יש רוח שמסיטה את הדעת למקום אחר ואז כל מה שהוא למד וה הבין והיה נראה לו כנכון, כוודאי, כבר ברור, פתאום א נסחף ברוח. ולכן חוץ מהקניין של המידות הטובות ויראת שמיים והמוסר, מוסר במובן של נטייה אל הטוב, אל היושר, אז צריך גם לדאוג שבמאבק מול רוחות זרות הוא לא התפוגג. אז מה מה מאגן אותו או לענייננו כל זה כאן המשך של עמידה עמידה לפני השם אשר עמד שם אז את פני השם אדם לומד יראת שמיים מוסריות הוא עומד את פני השם וצריך שזה יהיה בעל תוקף של המידה אז המידה שאדם רואה את עצמו נוכח את פני השם ולכן הרוחות לא מצליחות להסיט אותו ממקומו היא תלויה בתפילה תפילה פועלת שהרוחות לא יזיזו איך בגלל שיש הבדל גדול בין מידות שקניתי אבל אין לי תשוקה עמוקה אליהם למקוד מדות שקניתי ולא רק שיש לי תשוקה אליהם אלא שאני מוציא את התשוקה אל אותם המידות אל הפועל להיות א נוכחות גלויות ופעילות בתוך האישיות שלי יכול להיות שאני רואה יוצא עוד משהו אבל הוא נמצא באיזה מקום אחורי הוא לא פעיל ואז דברים אחרים יכולים להתמלא הבורק אין בו מים אז יש נכשים ועקרבים אבל אם יש תשוקה אל כל האור האלוקי שכולל יראת שמיים במידות טובות אז התשוקה הזאת היא מחזיקה בתוך האישיות בתוקף את התכונות הללו שזה וזה מה שאני רוצה ואין משהו אחר ולא יכול להיות משהו אחר יש אה עיצה מרב חיים מבולוז'ין ששאל אותו תלמיד הוא צריך ללכת לעיר הגדולה בעיר הגדולה יש פריצות נו פריצות של אז פריצות של היום פריצות של ולוזין עם המזג האוויר שם פריצות של טוב הוא צריך ללכת להיר הגדולה ויש שם הוא מפחד מהצפוני הצפוני זה יצר הרע אז מה עושים אז רב חיים א חשוב מאוד מאוד הבאנו את זה [מוזיקה] ב מהדברים החשובים שהבאנו ושיב עם צולות. אומר רב חיים שבאמת זה בעיה קשה והחלטתה לא עוזרת. כלומר אדם אומר אני הולך למקום שיבואו רוחות שישבמשבשו את הירת שמיים שלי את הצניעות שלי את הקדושה שלי את הטהרה שלי את המידות הטובות שלי אני יודע שיש שם רוחות אז מה אני עושה הנטייה טבעית היא אחליט בתוקף שאני מנצח אותם אומר רב חיים זה לא מועיל ואחרי זה הוא מוסיף ואומר כל שכן שמזיק החלטת תקיפה לא מועילה אלא מזיקה כל אחד שינסה לשחזר אחורה את העצה הפשטנית הזאת שפשוט אני אחליט החלטת תקיפה ויראה מה היו התוצאות ויבחן האם רב חיים הוא היה גאון או לא אגלה לכם סוד הוא היה לא הגאון בלימוד אלא גם בהבחנה מה התהליכים שהנפש עוברת והחלטה חזקה לא מועילה כל שכן ש מזיקה למה היא מזיקה בגלל שבאמת אין כוח בידי החלטת עקיפה לעמוד לפני הרוחות. פשוט בשעת ההחלטה היא תקיפה וכשבאות ארוחות התוקף שלה הולך ונמס. זה חוק בנפש. אם תבדקו את עצמכם תראו שככה זה עובד. מי שמדמיין שבגלל שהחלטתי באופן תקיף עכשיו זה רלוונטי גם אחר כך הוא לא יודע מה הוא סך ויצר הרע הוא אומן הוא אומר לך מה הבעיה אתה יכול ללכת למקום הרוחות רק תחליט בתוקף שאתה לא נכנע להם והוא עובד עליך זה הכל תרול הוא יודע שלהחלטה בתוקף יש תוקף רק לשעת וזהו הוא אומר לך מה הבעיה ללכת למקום הרוחות רק תחליט בתוקף שאתה לא נכנע להם הטריקים היותר שימושיים של היצר הרע והם א מצליחים להפיל אותנו פעם אחר פעם בלי שנתבונן לראות שיש פה טריק. זה שקר. אדם לא יכול להגיד אני תקיף בדעתי ולכן אני אנצח את הרוחות. אין אין אפשרות כזאת. למה זה מזיק? מה? למה זה מזיק? כי כשאדם סומך על תקיפות ההחלטה, תוקף ההחלטה, ופתאום הוא רואה שזה נעלם לו, הוא מתמלא פחד, הוא מתמלא חולשה ורפיון, הוא אומר, אז אין לי שום יכולת להגן ו מיד הוא מתבולה עצבות שמה לא החלטתי מספיק בתוקף הראיה זה לא עומד אז אני הייתי לא בסדר ולכן כל הרוחות מעיפות אותי עכשיו כשאדם חושב את זה אז הרוח מעיפה אותו יותר בקלות או פחות בקלות מאשר קודם יותר בקלות זכה זה מזיק אם אדם צריך לטפס על קיר, אומר לו, תשמע, זה לא פשוט תטפס על קיר, אתה צריך משהו להחזיק כדי שלא תיפול במהלך הדרך. אז אומר, טוב, אני אחזיק, יש שם איזה ו', אני אחזיק בו. אומרים לו, לא, אל תחזיק בזה. למה? הוא לא חזק. ואם תחזיק, לא רק שזה לא יחזיק אותך, זה יפיל אותך. כי אתה תשמח עליו ואז לא תדאג לשום אלטרנטיבה. תסיח דעתך לדאוג לאלטרנטיבה וכשתמח על זה תגלה שזה משענת כני רצוץ. וכשתוסיף את זה בנפש את הפחד, את ה א רפיון, את העצבות, את הה עצמית, מה היצר הרע קיבל את כל המזון שהוא צריך עכשיו הוא חוגג. אז אומר רב חיים, אז מה עושים? אתה צריך ללכת לא מה עושים אז הוא אמר תתפלל למה בשתי סיבות וכאן אנחנו עוסקים את זה בסיבה אחת הסיבה היא כי כשאתה מתפלל על זה אז אתה לא מנסה להפעיל תוקף באישיות שבעצם אין לך נדמה לך שיש לך תוקף כי לאותו הרגע אמרת באישיות דברים תקיפים האם זה בעל משקל כשהרוחות צוערות תבדוק אומר רב חיים בדקתי לא כי אתה מנסה להפעיל תוקף כלומר שהאישיות שלך במקום שתהיה בהפקר אניכלי, הרי כשבאים הרוחות אז האישיות לא נסחפת אחריהם באונס אלא ברצון. היא נדלקת מהתוכן שהרוח מביאה איתה. וכשיש בנפש שני חלקים, חלק אחד אומר, "לא מעניין אותי אם אתה נהנה מזה או לא נהנה מזה, זה טוב לך או לא טוב לך, נעים לך או לא נעים לך, לא." וחלק אחר אומר, "וואלה, איזה כיף זה." אז יש חוק באישיות שהכיף מנצח את התוקף. לא נעים להודות. אבל האמת היא שזה מדליק, שיש לי אישיות כזאת שהכיף מנצח את התוקף. וואלה, יש בזה משהו בצורה טובה. אלא מה? אם הכיף הוא הולך למקומות לא טובים, אז מה יהיה? אז התפילה אומרת שמה שאני באמת משתוקק אליו ורוצה בו, לא רק מכריח אותו, אלא רוצה בו מעומק לב ונפש, כולי כיסופים לטהרה, לצניעות. אז זה כבר עומד כנגד הפיתוי כי החלטה חזקה לא עומדת בפני נעימות ומתיקות. תשאלו את כל מי שעשה פעם דיאטה. הוא מחליט בתוקף שהוא לא אכל ואז מגישים משהו שמאוד ערב לחיקו. ומה מנצח? אצל רוב ככל בני אדם הערב לחיקו מנצח את ה ולכן כשעושים דיאטה יש המון המון עצות איך שהדיאטה תהיה ערבה לחיקור ולא רק תוקף ההחלטה שהוא ירגיש את נעימות הגוף ויגיד זה ערב לרגע אבל אני מאבד את החיות את הבריאות פיתוי לעומת פיתוי, תשוקה לעומת תשוקה. וכשאדם מתפלל אז הוא מגלה את עומק התשוקה שלו לשמר את כל המידות הטובות, את היראת שמיים שלו, את המוסריות שלו, את הקדושה שלו, את הצניעות שלו. זה הופך להיות תשוקה. כש הופך להיות תשוקה זה יכול לעמוד בפני התשוקות שעלולות להשיט אותו במקומו ועוד עניין שכאן הוא לא בא לידי ביטוי אבל פשוט שהוא גם נמצא זה שעל ידי זה יהיה לו סיעתא דשמעל כלומר כשאדם אומר אני משתוקק לקדושה אני משתוקק ליראת שמיים אני משתוקק לדבקות אלוקית אז יש לו סיעתא דשמעל הדבר הזה כשהוא אומר אני מחליט כביכול הקדוש ברוך הוא אומר אה אתה אתה בא לבית אתה מחליט בוא נראה שמ בוא שלא יודע מה אני משתוקק אבל אני לא יכול להחליט אומר לו לך אני אעזור תפילה לאני כי יעטוף ואין אני אלא בדעת כמו שאין לו דעת תקיפה הוא עטוף בתשוקותיו והוא אומר אבל אין לי דעת תקיפה להוציא אותה על הפועל ונמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו אז אני משתוקק לזה ואני זקוק לסיעתא דשמיא וזה עומד בפני הרוחות אז בואו נראה עוד פעם. התחלת פעולת התפילה היא כלומר מה עושה התפילה באדם? שכל העניינים הקדושים והציורים הנעלים של יסודי העירה והמוסר, כל הדבקות בטוב האלוקי, ברוממות האלוקית, ביושר האלוקי שקנה האדם בנפשו, שכבר יש בו, הוא רוצה את כל העניינים העליונים האלה. אנחנו רואים היום שאפילו אנשים שגדלו בקיבוצים רחוקים מאוד פתאום במצבים הכי קשים במנהרות כבולים אזים מעונים רעבים ופתאום האמונה שלהם מתפרצת היא הייתה שם באיזשהו מקום הם שמעו על משהו הם ידעו זה היה קניין אבלו לא נתנו לזה מקום. פתאום נכנסו למערה אין רוחות. יש רק ייסורים אבל אין רוחות. ופתאום זה מתפרץ. זה מה שאני רוצה באמת. שמע ישראל ברך בורא מיני מזונות עםפפונים. זה מה שאני יודע. זה מה שקניתי. זה היראת שמיים שלי. כל היראת שמיים שלי זה שאני רוצה לברך את השם על כל אוכל. כשהיה לי שפע לא זכיתי אבל פתאום הוא מצטבר אני רוצה לברכת השם על כל אוכל. ואז הוא רואה בטלוויזיה משהו שם בתוך המנהרות שמברכים בורא מיני מזונות. אומר זה מזון ברך לפנים בור מיני מזונות אין רוחות אז זה האוצר של ירת שמיים מופיע וזה כבר נקנה בנפשו הוא לא ידע אז אותם הציורים העניינים הקדושים והציורים הנעלים שקנה אדם בנפשו של יסודי הירה והמוסר התפילה תשריש אותם יפה בלב כמו שזה לא יהיה דבר שמודבק מבחוץ איזה תליי שבא רוח ועוקרת אותו אלא הוא משריש והשורשים אוחזים היטב בקרקע ואז כל רוחות שבעולם יכולות לזיזו במקומו שלא ימותוטה רוחות של השחת המוסר והעבודה עבודת השם על ידי יצר לב האדם בתאוות הזמן אתה יוצא למהלך יומך זה כמו שאומר אותו תלמיד לרב חיים אני הולך העירה כן היית בבית מקום מוגן שקט ופתאום אתה יוצא לעבודת יומך אתה יוצא העיר עכשיו עכשיו יש רוחות כל היום זה רוחות הזאת זמנה של פעולה זוהו ביותר בשחרית. אז צריך את זה הכי הרבה שקודם שיפנה האדם לעסקי החיים לפני שהוא הולך העירה ורגשי תאוות הגוף המוכרחים כלומר הוא הולך הוא צריך לאכול בלילה הוא ישן לא היה צריך לאכול עכשיו הוא הולך לעבודת יומו הוא יצטרך לאכול יצטרך מסע ומתן תאוות ממון תפעל עליו הוא יהיה במקום שיהיה בו חיילות אז הוא יצטרך להתמודד עם וחוץ לזה כוחות הגוף יש להם גם בלי שמבחוץ הם מאודרים את התהליכים שלהם אז כל ה ארנות מפעילה את הכוחות החומריים שלנו עם כל התאוות הנלוות להם ו היום זה זמן מלא רוחות אז קודם שיפני אדם נזכר חיים ורגשי תאוות הגוף המוכחים יכין לעצמו מעמד השרשה תוקף לא בגלל החלטה אלא בגלל תשוקה כיסופים מעמד מוסרי חזק ונכון לא שילמד מוסרק ולא לא שיחליט רק אלא שיתפלל, שיחסוף מעמד מוסרי חזק ונכון שיתקיים בניסיונות ההתנגדות של גלי הזמן. ולכן התפילה מכוונת לפעולה זו של יכולת לצאת אל צערת החיים מתוך תשוקה לקדושה ולאלוקות. פעולה זו נערכת בשם עמידה ולזה הוכשר ביותר אברהם אבינו עליו השלום שהיה ראש למאמינים למה ראש למאמינים הוא אחד שצריך המידה כל העולם מעבר לזה והוא מעבר לזה וכל העולם מעבר לזה זה לא רק שהיה דעות כאלה ודעות אחרות ניסו לסתום לו את הפה אלא היו תשוקות אחרות אנחנו אין לנו היום חושב דזורה, נכון? המפגש בין רב אשי לבן מנשה אומר אם היית ביום היית המבשיל שהוא ורץ מה אתה לא מבין בבית זו מה אתה מדבר עליה אנחנו מבינים בטרח איזה תשוקה הייתה לטרח לעבודה זרה לכולם ומה עם אברהם אבינו התשוקה של אבוידזורש הייתה מסבי אביב שהייתה תקיפה שאין כדוגמתה שבשביל למגר אותה היינו מוכנים לוותר על גורה דנורה בבית קודשי הקודשים וגם כל התשוקה לעבודת השם נלמה יחד איתה וירדה דרגה את כל זה היינו מוכנים בשביל שלא יהיה לנו יצרד עבודה זרה כי היא שרף את ביתנו הגיע לנו לבין האומות. אבל כשהיה את הדבר הזה, אז מה אברהם אבינו פשוט נולד בלי יצרד עבודה זרה? לא. אז להיות ראש למאמינים זה להיות עטוף בתאווה מטורפת. שחותם התלמוד רבשי וכתב את זה בתלמוד. הוא חתם את זה בתלמוד. אז היית מפשיד שמול לא יגדים אותך ור אכפת לך כלום כולם רואים ואיזה אמוק אתה לא אכפת לי מעניין אני כל כך אה משתוקק ואברהם אבינו רק את זה פגש מסביב שום דבר אחר לא והוא רמד זה ראש למאמי מי בגלל שהייתה לו דעת אלוקים עליונה והיה לו תשוקה מופלאה שהאור הזה יאיר את כל העולם אין עוד אחד כזה לכן המקור ליכולת לעמוד מול כל התאוות הרי מה שקרה בעולם עולם ומה שקורה עד היום בעולם זה שמה שמפיל את האנשים זה הרבה פחות בעיות בדעות והרבה יותר בעיות בתאוות והבעיות בדעות הם משמשות מצוין את הבעיות בתאוות יש היום אנשים ש [מוזיקה] הקימו אה מכון כזה לתשובות א שכליות לשאלות של בני נוער כדי שלא יתטלשו לא השתתפתי בזה עם כמה סיבות אבל אחת הסיבות שאמרתי להם אני לא חושב ששמה בעיה זה לא בעיה של פלפול שכלי. הוא לא פלפל נכון. אם הוא יפלפל נכון, אני מכיר אחד כזה. היה לי חבר בישיבה לצעירים, צדק מופלג. צדק מופלג. ש לפני המבחן בבגרות ראשי ואמר לבוכן אמר אתה יודע שאף פעם אני לא מתערב בכלום אבל התלמיד הזה שנכנס אליך הוא התלמיד הכי טוב בכיתה הוא יודע את כל הזה עסק ישר והפוך ועל כל מה שתשאל אותו יגיד שהוא לא יודע ואני מבקש קש ממך רק דבר אחד כשהוא יגיד לך שהוא לא יודע אז תבקש ממנו תסביר לי מה אתה לא יודע והוא יסביר לך ואתה כבר תבין הכל הוא קיבל 100 בבגרות וכשהוא אמר לו כאילו מה הטוסות אומר אומר אני לא יודע אומר לו תסביר לי מה אתה לא יודע אז הוא אומר לו שתי עוונות לא תוסות הוא לא יודע מה נכון יותר אז הוא לא הוא לא יודע והוא לא טיפש הוא רחוק מאוד מלהיות הוא מבין מה זה הסיטואציה הוא לא יודע הוא לא יכול להגיד אני יודע כשאני לא יודע נבך ו היה לנו הרבה הרבה שיחות היה לנו פלפולים עיוניים שבגללם הוא הוריד את הכיפה אבל הוא קיבל על עצמו תוקף ההחלטה שהוא שומר על כל דיני איחוד וכל דיני צניעות כמו הדעות המחמירות בהיותו חילוני. למה? הוא אומר אחרת זה אתה ועשתה את הכל ואת זה אני לא אתן. הוא היה חילוני תקופה וחזר. כי כשהוא עמד בפני התאוות אז בסוף השכל ממילא התיישר הוא חזק יהודי צדיק עשה הרבה דברים למען עם ישראל בעיקר מתחת לרדה היה מבוגר ממני ויושב לומד תורה באיזה כילל אחרי שהוא תרם תרומות א גדולות אבל זה דבר נדיר אחד כזה. מי שמע דברים כאלה? רוב העסק הוא בגלל שסרות הזמן. האמת היא גם בדעות בסוף, אבל התאוות הם אה אלה שנות לדעות את הי יכולת לפעול עלינו. אז לזה הוכשר ביותר אברהם אבינו עליו השלום שהיה ראש למאמינים ועמד בעשרה ניסיונות נפלאים. כלומר זה גם עמידה מול כל העולם, ראש המאמינים וגם שכל האישיות שלו הייתה שהקדוש ברוך הוא מנסה אותו. ובניסיון אתה אומר האם האישיות שלי משתוקקת לאור האלוקי או שאם ככה כבר אז בוא נלך אחר תעבות ליבי נעבוד לעבודה זרה בשלום על ישראל ועמד בעשרה ניסיונות לפניים ועם כל המון המתנגדים הזכרנו אותם כן הגיעו מים עד נפש השטן שעומד בדרך של אברהם אל דרך העולה באור השם שיצטהרו הוא להפיצו ולהדיחו ומה זה השטן הזה שהגיעו מהם עד נפש אז ילדים בגן אומרים הוא הלך היה עבדי אז פתאום כאילו עלה הנהר וכבר כאן עוד רגע אני מתו ככה לא לומדים מדרש רבותיי מה הפשט הפשט הוא שחלק מניסיון היה שהקדוש ברוך הוא מגביר את המים הזידונים שבנפש של אברהם וכל מיני שאלות עולות לו וכל מיני והוא מרטיח לו את דומו ואומר מה אתה הולך להקריב את מנחה הוא נשבע לך תגיד לא מי אמר שזה בגלל שיש סתירה בדבריו אז אני צריך להקריב אולי אם יש סתירה בדבריו הוא אמר כי אם יצחק יקר לך זרה אז צריך למצוא דרך איך לא להקריב ושכל התשוקה של האב לחיי בנו לו שהיא תשוקה אדירה תשוקות הכי חזקות שיש בנו אם הוא לא הכי חזקה כשהם רואה את את חיי בנו בסכנה כל תאוות ממון שלו כל תאוות הריות שלו כל תאוות אכילה שלו כל תאוות כבוד שלו כל הכל מתפוגש ברגע מתאוות חיי בנו אז כל הבארה שבנו יחיה מאיימת לשטוף את אברהם זה ניסיון והאלוקים ניסא את אברהם זה לא היה לקרוא את פרשת העקדו גבד גבד זה לא לא מה שהיה וחז"ל אומרים תבין זה ניסיון אלוקים ניסע אז אברהם מרגיש שכבר כל ה חלק שבו שנוטה אלכי זוי עלמה הוא נשטף לגמרי מה נשאר מוחצ צלול מעליו שהסטהרו להפיצו ולהדיחו נלחם למצוא מעמד נכון וגם לאד הוא רואה שפתאום התשוקות באותה והוא מוליד בעצמו עוד פעם תשוקה לא החלטה תשוקה וישכם אברהם בבוקר זה תשוקה הוא בוער לו דבר השם, בוער לו דבקות אלוקית אף על פי שגם בוער בו חלקים אחרים, אבל הוא מגביר את הבארה של התשוקה להשם יתברך ולקיום דברו ולהדבקות וטוב האלוקי שלמעלה מכל דעת וחשבון על כל התשוקות האחרות זהו מידה בסוף זה כן אחרה יש השכלומר אם אני צריך את השכל בשביל להגביר את התשוקה אז תמיד בסוף מישהו צריך לנצח מול תשוקות אבל זה לא תוקף ההכראה של השכל זה לא שומר לך ככה אתה עשה בגלל זה אתה עושה זה שואמר בתוך האישיות שלי יש מלחמה בין תשוקות ואני לא עם השכל מנצח תשוקה אלא עם השכל אני בוחר איזה תשוקה להבהיר זה לא אותו דבר לא מובן אם השכל הוא לבדו זה כוח אין פיטוי השכל זה רק סבורה אם השכל מורר תשוקה אז זה כבר כל כל עצמו איתי אז אני משתוקק לזה וזה יכול לעמוד מול השכל צריך שהשכל צריך לבחור בתשוקה הנכונה זה כן כאילו בסוף המידה מול התשוקה השכל כאילו עומד מול התשוקה הוא אבל הוא לא הוא עומד הוא הבוחר איזה תשוקה בסוף כשבאה התשוקה הלא טובה מה שנותן עמדה זה התשוקה הטובה שהשכל בחר לפתח אותה אבל אם תוציא אותה מהחשבון ותמיד את השכל מול התשוקה הלא טובה הוא יקשל זה לא יעבוד ואם עכשיו כבר התעוררה התשוקה טובה והשכל כרגע נעלם זה יעמוד בסוף במלחמה זה תשוקה מול תשוקה והשכל הוא מכין נכון לא מלחמה ולכן זה באמת בשחרית אתה לא ברגע שהגיעה הסערה של תשוקה אחרת אז שכל אומר הופה הגיע שרה בוא עכשיו נגביר את התשוקה הזאת לא צריך להקדים כי השכל נאבד כשהתשוקה היא תגיע לא התמדכיר ללצר הטוב ה ה יכולת להכריע על פי מה שהדת אומרת שהוא נכון מתפוגג בשעה שהתשוקה סוחפת אני אומר דברים ככה מפני שכולנו הם פשוטים הם ברורים רק צריך הרבה לימוד כדי לראות שזה כך אחרי זה אתה אוהב זה כך זה כמו ילד שאומרים לו אף הוא היה לו אף קודם הוא אפילו הרגיש אותו גירד אותו הכל אה אףכן כן ש חוזרים עוד פעם עוד פעם כן עם ילד הוא צריך להקל את זה אז עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם חוזרים זה אף אף אף אז זה ברור אתה מסתכל אתה רואה השכל למטה הוא לא עומד מול תשוקות וגם הוא לא יכול לעורר תשוקה בשעה שהתשוקה אחרת אומר עכשיו למה אני צריך להתפלל שכיס אם תבוא איזה תשוקה גם משפט מוזר שלעצמו אם תבוא איזה תשוקה לא ביקחת בעולם הזה אף פעם מה מה זה אם תבוא איזה תשוקה מי אומר את המילים אם תבוא איזה תשוקה היצר הרורה הוא רוצה לתת לך מפאה שבה אתה לא מכין צבא מולו הוא רוצה להיות המשתוקק היחיד באישיות ושלא יהיו תשוקות אחרות. בטח לא תשוקות שהם יותר עמוקות ממנו וממילא מפוגגות אותו. הוא לא רוצה לתת לזה לקרות. אז הוא אומר למה לך עכשיו? עכשיו הכל רגוע. עוד לא תקפתי אותך. תן לי להתחמש בייחוד בנשק שובר שוויון. ומה הוא השובר שמיון שפתאום אני אתקוף אותך עם איזה תשוקה ועכשיו זה קורה מאוחר מדי עכשיו אתה תנסה לא תשוקה תשטוף השכל לא יעבוד והוא לא יכל גם להוליד תשוקה כי הוא לא עובד הדבר הראשון שהתשוקה עושה היא מגיעה מורידה את השלטר של השכל לא של השכל להבין. אדם לא מפסיק להבין אבל כשכל כמנהיג בתוך האישיות. מבודע לו תשעטר אתה יכול להבין מה שאתה רוצה. אתה לא מנהיג שום דבר באישיות. אתה לא על ההגה. ברגע שיש תשוקה השכל לא על ההגה. מי על ההגה? תשוקה. אז אם יהיה לך תשוקה לקדושה אז תשוקה אחרת ל תפוס את ההגה ואז כבר השכל אולי אין לו גישה להגה טוב מוח שליט על הלב זה לא זה לא בית מוח שליט על הלב זה טענה חבדית שכל מה שהיא אומרת זה בעצם הייתי אומר ככה, המילים מוח שליט על הלב הם צורה לדבר על מוח מוליד את הלב. כלומר, ככל שיהיה לך עמכת דעת בכסידס, אז כך תיולד בך אהבה וירה. וכש יוולד בך אהבה וירה, ממילא התשוקה, כתוב שרשבי וחבריו לא צריך לא צריכים להתפלל כי פנימיות התורה פועלת את התשוקה. כמו התפילה אז לא צריך להתפלל באמת דלמד חסידס זה מוליד בלב תשוקות של אהבה וירהס צריך לרחוב בתשוקה טובה או לעורר אותה במילה הלשון של הבעל שם טוב שהיא בעיניי ה מורה הדרך הכי הכי הוא אמר את זה ביידיש ויש יש לזה תרגומים שונים בעברית ואין לי שום מושג אה האם בכלל אחד מדויק יותר מחבריו ואם כן מי אבל עיקר המצווה של אהבת השם היא לתקוע מחשבתו בעניינים המעוררים את האהבה והתפילה עושה את זה כשהתפילה מתנהלת כראוי והיא בעצמה לא החלטה תקיפה. אדם קם בבוקר הרבה פעמים החליטה תקיפה. אני עוד מעט אהיה אחרי שכס קבעתי. וככה שחיס שלו נראה שכולו לממש את החזון של אני עוד מעט אהיה אחרי שכיס ואני כבר לא אהיה חייב בשכיס. אני אסיר את חוב שכיס מעל צו. איך אני מפלא שכס זה גם דרך יש עוד דרכים לעוד מפתות אבל אני מספיק תקיף בדעתי לא להיקנה להם ואני אסיר את עול שכסמן צברי או בעוד דרך אני אתפל לשחר גם דרך להציר את שחסמן צברי שכס כזאת לא מועילה לא לא זה מתכוון הרב רק שפיכת הנפש בתשוקה לכל החיים האלוקיים. זה תפילה שהיא מועילה. ובזה גם לימוד פנימיות הוא מוח שליט על הלב. לא כל מוח שליט על כל לב. מוח שליט על הלב. הכוונה שהמכת הדעת בדעת אלוקות היא מולידה אהבה וירה. לפחות אהבה וירה מספקת כדי לעמוד מול הרוחות השרות. בתניה יש הרבה חילוקים בין אהבה וירה שהיא בוערת לאהבה וירה שמספקת לשמור לסור מרע. ‏M.