עדים במינוי שליח - שיעור כללי במסכת קידושין - הרב יעקב אריאל

ד עוד הנו בירח בבבל ש שח מחמר אמרח לברי אפו חישי שרצ קטנה ש עצמה חשים שביא את ש זה הבן לא מרי רש אמר שבן לא הוא יותר הבן לא מסכים קלות כל שידוך שבי מציע לו הוא רוצה לבחור בעצמו אמר לרבנן רבי אבדי משליח שביד ק בן מינת אב שליח מקודם לא חצי שליח צ ולי בן לא אמר ש שליח אבל גילה דעתו ש מוניין באישה הזאת או שאבא אמר לו שכדי לחשוב על זה ן לא התנגד הכת איזה הסכמה אמר לי שמ זה לא סר שמו לא חש זה יש לנו שאלה צדדית שההיא עקרונית מאוד הרוש שכם סותה מדייק דיוק בפסקה הוא מריש יותר בנושא הזה ס ש צקמי שגילה בן דעתו לאב שחוץ בה חבץ בזכות שלו שקדש לו וזכי דם סו פניו הכי תם שליחות ס בשלה שליחות או לא הרוס אומר ם שליחות פריש כאילו עשה עשה אתו שליח כיוון שהוא מעוניין באישה הזאת ו גם אם לא מנתב שליח אז זה זכות לו אז כאילו מו שליח מכאן נראה דקדק שאין צריך די מנוי שליחות של קידושים מה שמודה שהמקדש שליח ראש כן אומר לכאורה צריכים שני דים לני שלחות אז כל הד הגמרה כאן הצו רצס כל הסוגות כאן קטנה מי אמר שאולי הבסקים איפה איפה הידים שהיו פה אבל פה זה מודגש יותר שהבן אומר הג אומרת הוא היה בן סקים אבל איפה השליחות הוא לא מינטו שליח גם אם זכים פנה זה בלי שליחות צריכים שני עדים כמו שצריכים שני עדים קידושין צריכים שני עדים ב שליחות כך לכאורה הינו אומרים אומר הראש מכ נראה ש מדקדק שאיין צריך ד שלחות של קידושים כ שם יודע מקדש ששו שליח כלומר שמנות כלומר כשאדם שליח שליח דש לאישה לכאורה השליחות הזאת היא חלק מהמעשה קידושין מנוח שליח זה עניין קרוני מאוד בלי ממינו שליחות אפשר לקדש את האישה אז כמ שצריכים שני דים וקידושין כך לכור שני דים למי שלחות אז הראש אומר זה לא עניין שצריכים מינוי שליחות בידים צריכים רק מי אמר ש כמ שהשליח הזה מגיע לאישה קדש שותה מי מינה אותך מלי שמינו אותך מני לנו אומינה אותו צריכים הוכחה מילים אחרות צריכים עדי קידושין כי זה די קיום זה דיבר הם לא מדים את משפט מעמד הקידושים ש זה סוגיה דף ס עמוד ב לומד בר ממון ערבה דבר כתוב ממון כמו ש ממון לא מוצאים ר שני עדים ככ ג בקדושים אי אפשר להפוך אישה מרווקה לנשואה וכן להפך אישה נשואה לגרושה בלי שני עדים שהוא נוכחים משת המעשה בלי חו שני אדים הקדושים לא קידושים הידים האלה לא צריכ להעיד בדין הם צריכים להיות רוים צדים קשרים אבל בלי מעמד ש שני עדים אין תוך [מוזיקה] קידושים שחים מסביר את זה קידושים צריכים שהיא תהיה אסורה לעולם צריך לדעת מזה אם אין אפשרות לדעת את זה זה לא לא אסורה כל העולם אז לכן שני דים שלא צריכים שיעידו שאם מישהו פקפק יוכל לשאול את הידי יגיד לו כן ה הקדשה כלומר מה כיוון שקדוש פירושו התנת יסור ל כל העולם כולו אם אין שני דים איך איך העולם תסר אף אחד לא יודע אף אחד לא שמע אף אחד לא ראה מה שצ ל לא משטרות צריכים שיצא כל שם לגבי גבית דחיפה חס משובים שם צריכים כול פה לא לא צריכים כול צריך שיהיו שני עדים נוכחים כדי ש תהיה אפשרות להוצי כל העדות נחוצה לצורך מתן תוקף קידושים כי קידושים בלי עדים זה פרושו שאף אחד לאלא אמור לדעת די שיודעים א הלא אסורה ע כל העולם אז לכן צריכים שיהייה ש ידי קיום הראש אומר בשיל שליחות לא צריכ ד קיום לא צריך מ שליחות זה לא קידושי זה רק מ שליות ולכן לא צרכים שני דים מה מצד שני א צריכים לדעת מי אמר שהוא ש שלח אותו אולי אוליד אדם לקח את עצמו אחר כמו שאבא כאן החליט ד את עצמו בלי שהבן מינה אותו הוא החליט לתת את עצמו לקדש לא איישה וא יגיד כזה בהסכמת הבן הבן מכחיש הבן לא הסכמתי לא מי כלום אבל אם הבן הסכים אז הנח מקודשת כומר כל מה שצריכים את היידים זה לא בשביל לתת תוקף לשליחות אלא רק ל דעת אם ה תהיה כשה אם הבן קידושים לא קידושין הבן יסכים אז חנ זה מועיל כיוון שמודע ם קדיש שש שליח הרתה אומר אחרת ה משלי ישווה בעדים הוא מכניס לתוך הגמא שאולי ה שדים כי הרתה סובר שבלי שני דים השליחות שליחות כמו שקדוש שני אדים גם שליחות שני דשל ש בעדים ו הים איפה העדים לחו הים אבל היו עדים לחי לא מאמן שליח גוף שליח שליח שבא ואומר שלחו אותי ין עדים שעידו שוא אכן מינו אותו השליחות לא שליחות כ מי אמר שהוא אומר משקר ומה תגידו שהמקדש מודה הוא לא סוב ככה משום שדי במשך חשוב נינו הריט סובר שהגמרא כשת אולי האב המנה לשלח ידי הבן בעדים רג עדים עכשיו אינם אז יש כאן מחלוקת גדולה בין הראשונים בין הראש והרטבה הראש סובר שצריכים שלא צריכים שני דים לשליחות רק לקידושים הריט סובר שריים שני דים גם לשליחות כמו שצריכים לקידושים לכור ויכוח בבעיות של נאמנות האם הם האם יש השליח נאמן בלי דים או לא נאמן כך מהש דבריהם אבל יש גישה שאומרת ש עקרונית האם צריכים לשלות ושני דים נראה את הראש בפנים הראש ב בסימן ז זה כאן ראייה דקדק כאן דקדק שאין צריך די שליחות שקדו מוד מקדש שליח הרמבם יב כל העושה שליח כבל הקידושין ותו פני דין אבל האיש שעשה שליח הכל עושה שליח כשאש הר כבר עושה הבחנה כ עושה שליח אישה שולחת שליח לקבל קידושים עבורה צריכה שני דים צריך יכול צריכה לעשות א לכן תעיתי בלשון קתי עושה עו עושה צריכה יכול בסדר ב אפשר נכון מסכים אז כל העושה שליח קדושין צריכה לעשותו בפני דיים הר איש שעשה שליח יש לו אישה א צ לשות בדין שאיין מקום לדין בשליחות איש אלא להודיע מתת הדבר זא אומר לא צריכים שני ידי קיום כמו בקידוש ר צריכים לדעת שהוא שליח ולפיכך אם הודו השליח משליח אין צריכים דים הכל בעיה נאמנות אם שליח המש מודעים ש מינת שלח מספיקה בקידושין איש ואישה שעברו הקדשנו בלי עדים לא מ כלום בקידוש כים שדים לא רק לנאמנות לעצם המעמד וגם איש ואישה שיגידו שניהם ישבו בספר תורה שנתקדש לא הקידושים לא תופסים קידושים צריכים מאמץ של שני ידים אבל שליחות מספיקה נמנות ולכן לא צריכים שני ידים אבל ש בן לא לבינה היא כשהאישה מענה שליח היא צריכה לנות שני ידים כי זה נותן תו בלי שני ידים אין תוק שטחות וכאן השאלה הגדולה מה ישנה שליח שלם שליח שלו מדו שזה זה נעמוד אחך אבר הודו ששל הם צריכים לה כשליח הגד שליח גט לא צריכים שני עדים שיגידו שליח ב שליח מביא גט אז הוא נמ כן השקו ש מסוים שליח י גט חתול שילדים גט הגט מוכיח עליו הרי ניתן שליח שבי מביא טבת מי אמר שטבעת הזאת המשלה נתן לו ששלי רבי גט חתול שני דים זה מקוים אזה בית דין א זה באמת שליח נאמד אבל שליח ש מוציא טבעת מהכיס אומר נשלחתי לקדש אותך מי אמר שזה נכון לכן הראייה מגעת לא כך חזקה אבל הרמבם משביע את זה כמו שליח שרשו להפריש לו תרומה שליח לצים שני לא אין הבדל בין שליחות לתרומה ושליחות לקידושים כ ששח תרומה צריך שני ידים קדוש לא צריכים שני ידים חכל מקום שח כמותו צ ידים השוואה לתרומה קצת קשה תרומה זה באמת דבר שלא צריכים שני דין אבל קידושין שדבר שרבה קידוש עצמם אין ויכוח שהקדוש עצמם צריכים שני ידים אלמה שהשליח לו ר מש שליח לקידושין כמו שליח תרומה ברור ש מפחים מתרומה קידושין קידושין צרי ש דים ו לא צריכים ידים אבל שליח שקדוש כמו שך תרומה והר בזה כתב תמי הי זו כיוון דמס פסיים מקדש ולא ידים אין ח קדושו אפילו שני מודים אם כן מה מויל ודעת השליח א משליחות כ ח נכון שהודעת בדד זה רק שאדם מכייב את עצמו אבל לא כשהוא מכב אחרים כשאיש ואישה אומרים התקדש זה לא מועיל אפילו למה לא מועיל משום ש כן עידי שישה אומרת קדש תי הוא עושה עצו על כולם גם הוא עושה את עצמו על קובע יוצה שההודעה שלהם שיתקדש יש לה חוב לאחרים לכן הודעת בעל דין של בעל ואישה שהתקשו לא מילה צריכים שני עדים כ כין ויש לחלק ודאי בגמר הדבר שהיא נאסרת לכל אדם הוא דלא מהני וד דבר ש פ בשניים בקידוש עצמם זה גמר הדבר ס משניים אבל שליחות אבל לשלוחו קדשה לא דעת כ ש לפ שליחות יש מקום לחלק בין קידושין עצמם ששם הודעה לא מועילה ושליחות שזה עדיין לא הודעה בעיקר קידוש רק במינוי שליחות וזה כן מועיל צק מה ישנה דמהני הודעת האיש ושלוחה לת קדושין יש מדוע הר מחלק בין עושה שליח לעושה שליח ורמבן ד דקדק ד שליח קבלת קידושין צריך ותו בעדים כשלי קבלת הגט תקבל זה מרגלת האישה תקבל גתי צריכה שני עדים שניים פניים קיבלוה ושניים שיגידו שניים שקו גד את עצמם אם נוכל לחלק בג שבא להתיר לקדוש שבאים לאסור ונשווה שלוחת האיש והאישה קידוש צך חיום טו הת הרמבן ותה ש שאומר ש שצריכים כן וד הרמבן פה לאה אחר כך את הרמבן בסוף הדברים אז הוא מביא ש הרמבן אומר שכשם ש בגט שגם צ שליח קבלק ק אותו בדין כש קבלת הגת מה הדין במינוי שריח שליח לתת גט גם בגט יש שני שליחים שליח שליח להולכה שליח קבלה שליח הולכה בעל שולח שליח להולך גת לאשתו הם שם צריכים שני עדים א שליחות לא כתוב הרמבן מדקדק שצריכים שלי דים לאישה שהיא ממנה שליח קבל שלח שליח שקבל עבורה את הגט צריכים שני דים שיעידו שה ה מינתה אותו לקבלת הגט הם גם שם יש הבחנה בין קבלת הגט לבין הולכת הגת האם גם שם רק האישה צריכה שני דים הב לא צריך שכן ככה רוצה את הרמבם פחין בין שליח מדוע שליח שלה שליח שלו הגוף הגב גת מה הבדל בינו מדוע אם נאמר שהיא צריכה עדים מדוע הוא לא צריך עדים יש רן בפרק שלישי דף בדפי הריף הרגילים דף כג עמוד ב באמצע העניין רה מתחילת פרק שלישי בשעות הרחבות אבל באמצע שעות החבות מי ש שם חזה 15 שורות ש נקודותיים מתחילים מהחדש באמצע הרן עניין שליחות קידושין אם צריך א כתב הרמבם זל בפרק ג בכו אישות כל ארסה שליח לקבל קידושים צריכה לעשותו פני שני עדים באיש שעשה שליח אלא צריך לעשות אותו בידיים שאיין מקום להדים בשלות האיש אלא להודיע מיתת הדבר אפי רחם דוע שליח שליח אינם צריכים ידים כמו שליח הגט עד כאן כך הרמבם ים תמו ב הרבה מה בן שלי קבלה שלה שלי חה שלו ומה שכתב ז כמו שליח הג א יודע לעניין כיוון כנפי גית אמיתות ידי דיו שי נאמר אזה שליח מביא גט חתום האיפה הש הגט הזה זה מקוים אין לך שזייפו אותו אז שם ברור כשמש שהשליח הזה התמנה ד הבעל גרש האישה אבל אבל בקידושין שהוא הביא את הבעת את הבל של שליח יכול להביא כסף משלו לא חק של הבעל מינ ו של הד ב כפ תכבד אבל שכות קידושין שאין לכחה למה היה נאמן רש בזל כתב ר קדש שלח דידה צריכה שתמנה אותו בידים גירושים גם רמבן אומר או דבר התקבל צריכה שני כתי דים שני ופנינו אמרה חינם הצריכה הדים של ופנינו חנן גם פה חנן גדו צריכים שני דים שים שם רע ש שמנתה מישהו שליח שליח דד לא צריך אלא כל ששני מודים שזה אומר מתיב שליח זה מוד לו שגלי ד הרמבם זל הרמבם חילק בין שליח שלו שליח שלה אבל לפי הרשבא והרמבן וצ עניין של נאמנות ש שליח שלה צריך חכה שליח שלו לא צריך חחה ועדיין דברים צרכים ו מה אבדל איל צר אחיה שליח קידושים צר דים י רואה שה נדון דומה לרה כלל וגט שה מוציא עצמה ברשות הב אי אפשר בלא ידים קידושי שהיא עושרת את עצמה ודעת בד ודעת הב מספקת זה שלחות למה תספיק ודעת האשה זה שלחות כב קידושי הוא חולק על הרמבן דרש בה למה אישה עושרת את עצמה כל העולם אגב זה לא כל כך קושיה כי זה שאישה אומרת התקדשי זה לא מדינ אמנות אשה ענף שחתך סורה אבח זת אומר אבל לפחות זה היא נאמנת אישה שאומרת תשי פחות מדין שלנ שהיא נאמנת אז ם צריכים לא צריכים שני דים כן כן מחלוקת ם הראשונים מחלוק ראיינו ראש ורצה כול להות עקרונית יותר אחר כך הרמבם מחלק בין שליח ששליח שאלה הרבת חולק עליו הרמבן מצדיק את הרמבם מביר הי מגט רשב אומר את ההבחנה הזאת הרן חולק עליהם אומרות גט יש לו הוכחה שיש גט בידו בקידוש אי שכחה קידוש גם היא צריכה קדשי נמנ קיצור מחלוקת הראשונים י השליחות שלו ושלה בכלל צריכים עדים ליחות שלו היא הוא צריך עדים היא צריכ עדים שם לא צריכים עדים כן א זאת המחלוקת מה במנגו ש אמר לנו יש כאן שתי שאלות האם זה שאלת נאמנות או שאלת קיום בקידושין אמרנו עצמ צריכים שני אדים לא בגלל אמנות כי בלי שני אדים אין תוקף לקידושין ולא צריכים יכול להות שהם מתו שנייה אחר הקידושים ולא הספיקו להעיד אף אחד אבל היו שני עדים שהעידו קידוש קידוש קידושים בגט גם כ שני דים בגט יש בעיה אן בעיה שני ידים חומים על הגט ברור צריכים גם שני ידי מסירה כדי שכמ שקדוש צריכים שני ידים גם גירושי צריך שני עדים ש בגט יש גם עדים עדי שתר גם קידושים אדם כשה בשטר אז צריכים שני עדים אשתר צריכים שני עדים שיעידו ש חכים מסירת השטר כי מסירת השטר זה כמו מסירת כסף צריכה חות שני דים מה שאמרת ך הסבר אבל הפשט זה די קיום האם בשליחות שצריכים שני דים בשליחות לפי הרמבם שיכים שני דים לאישה זה בדין נאמנות או מדים קיום כמו כמו ידי קיום בקידוש מכל הדיים הראשונים של נמנות הרמבם לא אומר את זה מפורש הוא מביא רה כמו גט מפורש כמו גט כמו שח גת הוא אומ שליח לתרומה מהתרומה ד זה לא עניין של בקיום שמנות השליח אמר הפרשתי נאמ כמ בייסורים הרמבם משווה שליחות לתרומה שליחות בקידוש שחות בתרומה צריך להבין יותר הר מסי על הרמבם צד נמנות אז יש כאן מישורים שונים ש של נמנות או ש של קיום אנחנו נלך בכיוון אחד שזה קיום יקוח הוא כאן האם צריכים שני עדי קיום כמו שצריכים שני ד קידוש קיום הקידוש שני שני קיום קיום השליחות אז לפי הרת צריכים גם ממנו גם ממנה לפי הרמבם הוא לא צריך היא כן צריכ רב חיים בחידושיו שזה זה חידושים לא רשמיים שלו זה תורה בעל פה של מסרה אומר כך ואשר נראה דר סירלי דעתם זה שליח להלכה לא בילדים שדנו פועל בחלו דנרה הוא מבין את רב חים נכון הוא מבין שזה היה שאלה של קיום האם צריכים שני לקיום ושליחות כמו ש שני ד קידושים אז הוא אומר שליח הולכה לא צריך שני יד קיום ש דינו פ שליח שליח הלכה מה הוא עושה שליח הלכה עדיין לא עושה שום דבר בקידושין הוא מקבל מהבעל רק מינוי א טבעת אגב זה אין צורך טבעת מה שלי יכול לה משלו אבל נניח שהבעל נותן לו טבעת אומר לו לך קדש לי אישה א שדיך הולך זה ככך יכול לקחת שם שבוע שבועיים שנה שנתיים לא משנה זה זה עדיין לא חלו ז האישה בכלל לא ריח קידוש היא נפ זה שהבעל שלח שליח לקדש זה רק מילוי שליח אבל עדיין לא נעשה שום דבר במהות הקידושים זה לא חלות קידושים דרצ הקידושים גירוש גם כן פגרש זה הגט בשך ל לכה זה רק תקן את החיסרון לגיט גבי כ הגמ אומר מה תק שר בגט ארי הגט מועיל רק ר שהגט מגיע לידי האישה שלי לכה לא עושה שום דבר בגירושים אגב הבל יכול לחזור בת גם גם בגירושים כו מחלוקת שלקי גב חזרה יקרון ב כל לחזור כו את השליחות האשה לא התקשה בך גם לא גרשה יש בעיה של תקלה אבל זה בעיה טכנית מצד האמהות מינוי שליח לגט או קידושין לא עושה שום דבר בגירושין בקידושין עצמה בעצם צריכים שח לגת ח בדואר מה בדואר אדם שך אישה גת בדואר את רוצים מכתב רשום שיהיה ש אחר כך פתק ביד הנה שלחתי בכתב רשום הלך ל הדואר ונתנו לה את ה חביה היפה הזאת החוזה יפה עם סרט אדום ו מה הבעיה מגורש לא מגורשת לא זה אומר ה חים ליג קרקע קיבלה קיבלה את את הגט בדוא דלפ וא קחי את הדוא לכה וזהו זה לא מסירה חסרה מסירה צריך למסור את הגט בידה השליח סור את הגט האישה זה שבד וד שמ דלפק קחי את זה זה לא מסירה מיד ליד ומי מסר שם פקיד מי זה פקיד הזה יכולות גם גוי אחל לא יהודי א אז היא קיבלה גט גט רשום מסודר אין כוח גט רשמי כדת קדין חתום עדי כיום בידין אבל חסר חסר מס כמו תלי בא זורק גת לאישה קרי תרי מת הגת היא לא מגורשת צ לתת כתוב תה ונתנה בידה הבעל צת בידה יש סות בגיטין גם בקידושין אם זה רק חצירה חצירה כידה פתחה את היד יד כלה כן הוא זרק לה נפל לרצפה והרימה לא מגורשת חצירה זה כמו ידה סוגות סוגות בגיטי נניח אותם כן ה אז אומר רב חיים השליח תפקידו רק שיהיה שישמש מקוב הבעל שתהיה מסירה כהלכה זה כל העניין של השליח לעצם הגט לא השליח מגרש הגט מגרש השליח הוא רק שליחו של הבעל שהגט לא שהאישה לא תרים את הגט מהרצפה אלא שהוא ימסור לה מדין ידו של הבעל א זה לאזה לא מש גירושים והרי דעת כמה ראשונים העבד יכול לשליח לו לך למרות שהעבד פסול הין אין לו גיטן אין ל גט לבד ד אין גירושין אין קידושין גירושים אז הוא לא יכולות שליח בכל זאת שליח ו לר יכול להיות אגב זה רמבן אומר רמבן כ שתו הרמבן סובר שעבד יכול להיות שליח להולכה לא לקבלה אחרי זה כן מתחיל ההבדל בין הולכה בין שליח הבעל שליח האישה אז אומר אפילו בגץ שהשליח הזה השליח צריך להיות כן להיות נציג הבעל שמסור את הגט מידו לידה אבד גם כןר שאבד פסול לשליחות קידושים לגירושים אבל זה לא מדין שליחות לגירושים זה רק כדי שכוח המסירה אנחנו נעמוד חק יותר על ההבחנה הזאת ש שת הרמבן שעבד יכול שליח ל הולכה הוא רק תרגע להראות ש שליח הולכה זה לא מיסק ירושי לכן אפשר ג עבד פי דעה הזאת ואף די זה פועל דינים לר נכון התוצאה מזה בסוף שהגישה מתגרשת נפ קמינה שעכשיו הי היא מותרת לכל העולם יא כבר לא אסורה והי לאשת איש יש לזה השלחות מחיקות לכת אז זה הגירושים לאלא השליחות זה פועל דינים לרבה בקום זה הוא רק פועל פועל יוצא ממעשיו מהגת שהגט ניתן לאישה זה יוצר את המעמד האישי המיוחד שלה לא השליחות נכון תוצאה מהשליחות יש השלכות אבל זה לא מהשליחות זה מגט השליח זה רק אמצעי כזה להביר את הגת לידה בצורה חוקית כפי השלח ה דורשת אבל לא לעצם הגירושים וכמו שאר ייסורים דדד נאמן ושואל הרמבם חן ש הולכה שלא הולכה באמת כל אחד יכול להיות דינו כדבר שרבה היה צריך שני דין חלות ה שח ש שליח חסר אחח השני ברב חיים שליח קבלה כים את ההבדל שליח קבלה הוא מקבל את הקידושים ש שלחת שליח קבל בשיני את ה ברגע שהשליח מקבל את את את הטבעת בידו היא מתקדשת זה לא כמו שת יכול ר שכל זה רק אמצעי להולכת הטבעת על האישה זה עדיין לא קידושי אבל שליח כבלה אצלו נשים קידושי מילד ישגע שה הבעל נותן את את הבעת על ידו של השליח באותו רגע ממש האישה מתקדשת י שהשליח פועל עכשיו הוא אצלו נעשה האישה הופכת מרווקה לשת איש זה מעמד האישי שכ נעשה ע ידי השליח מילים אחרות אי אפשר שלא להרגיש פה מה שס כל הזמ כ שליחות מפורש זה בגמרא אמנו דף א שהלך בשלך שלח שהוא ושה שליח שו שליח שאלנו למה צריכים שני לימודים שהוא עושה שליח שהיא עושה שליח אם יש שליחות כמו שההוא גם היא מה ההבדל ממד גע שיש שני דינים בשליחות כשהבעל עוזה שליח אז השליח הזה רק פועל בשביל המשלח הוא לא עומד דמכם משליח הוא רק פועל בשביל המשלח המשלח זה הבעל הבעל לא מקדש השליח לא מקדש השליח רק עושה פה פעולה שמתייחסת למשלח ש המשלח ה מקדש השליח רק ידו ארוכה ש של המשלח אז הוא פועל עבור ה משליח שליח קבלה של האישה השולחת הוא עומד במקומה הוא האישה הוא המקדש כאילו שני דינים זה שני דני שליחות אז זה שכ שליח עובד במקומה כאילו הוא ה מתקדש הוא הדבר שהוא רווה שליח הולכה הוא לא דבר שהוא רווה הוא שליח אמצעי לברת הטבעת שליח קבלה הוא עצמו הדבר ה מסירת הטבעת לידו שהליך עושה אותו כאילו מקודש נכון לא הואר שליח אבל כיוון שהוא בא במקומה הוא המתקדשים שני לחוות שונות אז השליח הולכה זה לא דבר ש בערווה א לא שני דנו שליחי שליח קבלה הוא עצמו ד שרה לחצ שני עדים כלומר השאלה כאן לא של נמנות ש של חלו ידי קיום לשליחות שלו לא צריכ ידי קיום לשליחות שלה צריכ ידי קיום הרב כן אבל עצם נתינת השליח שלו היא גם ו הקידושים זה הרצון שלו מה ה עושה שליח הולכה מה הוא עושה עצם הנתינה מעד על העצ המ עצם הנתינה לא מדוייקת מה עצ עושה מה מה העצם פה אני לא רואה לא עצם לא בשר הוא נותן לה נותן לה טבעת זה הכל זה ההסכמה של הבעל הקידושים אבל זה עדיין כלום זה עדיין כלום צ כמת האישה גם כן לא קר כלום עדיין זה שאני רוצה חתן עם אישה מ לא עושה כלום בבקשה שברך את ה שזכו לזיווג אני אברך אותך צרך גם אותה זה שברחתי אותך לא מספיק הברכה שלוחה אתה כבר עכשיו כבר חתן אבל מה הכלה זה כלום רצון לקדש יפה אדם ך שטחן ק שטחן מציא לשידוך מה קרה אחסה פעם מדוע מדוע שדך בנות אותם ב שבת כי זה קשר לא של קיימה רצון טוב יש יפה זה לא קידושין זה לא חלות קידושין חלות קידושין זה רג שהטבעת ניתנת ליד או לידו של שליח קבלה שהוא ייצג אותה א רושה שהבעל שלך שליח רצון טוב יש פה יכול להגיד השה י לא רוצה יכול להות שהא כבר הסכימה חזרה בה לא בכלום גם הבא לא לזרו הבא של שליח אחר כך שליח שליח תחזיר אותו הוא מתחרד שליחות קידוש כלום זה שליחות זה מה ש שח אומר שרה מאוד בקידוש יש ני ש מהקידוש יש יש אומרים שכן אם יצא תה יש דעות בראשונים שתלי קש גב לא מועיל כ הזרק את טבעת תרים סטירות פ כ הכלב לסלע כנראה שזה לא אבל צד אחד כן הא יצה והיתה מה אם הוא עושה קידושים בשטר משטר גם בשטר גם גם נכון משטר זה יצא ביתה אבל בכל זאת יש דברים שזה לא אותו דבר א שדן השטר קידושים צריכ לשמע נחון צריך לשמע כי בסוף מקישים שתר קידוש שתר גירושים מה התה שג בכל מה התה במ מה דיון היה הצ דעתו צ דעתה הגמרה שד ש שתר קידושים למרות שזה כמו גט לא דומה ל המסקנה ש כן בצורת השתה נשמה כן אבל פרטים אחרים לא ברור הראשונים דנים זה יש המון המון המון דברים שלשות ג משטר יש הרבה שאלות דומות האם יותר נוח לומר מבחנת מה שמצאנו שגם משטר זה לא דומה בכל שת קידוש שת גירושים למרות שהעיקרון כן אבל לא בפרטים אבל הנושא מחלוקת ראשונים כל נושא נושא פה למה כם ממנה שליח לקבל זה דבר ש ושוא כ מקבל ברגע זה מתקדשת אבל ברגע שהוא מקבל לא ברגע שהא מת א נכון אבל המינוי נכון אבל כדי מהפה של המיס אבל כדי שהוא יוכל להיות במקומה ולקבל את קידושין הוא צריך לקבל תוקף של תוקף של מתקדשת אז בלי בלי שניתן תוקף לשליח של מתקדשת לא קידושים התוקף שמקבל שהבל מנלא של של התקדשות זה תוף של שליחות כ כ תרומה אומ רמבם כמו שליח תרומה אישה ממנה שליח שהיא יעמוד במקומה ש ברגע ש שלח כאילו עכשיו הבעל הרי היא לא נמצאת שמה היא אומרת לך לבעל תקבל את הקידושים יוצאת זה כ היא עצמה עכשיו עומדת לפני הבע וא מתקדשת ממנה את השליח מקומה יוצה שהיא עכשיו רי הקידוש מבחינתה זהרי הקידושים כי ה ממנה אותו לעבוד במקומה מנ שלך לקדש הוא לא פועל בקומי לא הוא פועל בשבילי מקשה הוא פועל בשבילי הוא לא וד במקומי זה החילוק כיכי הוא צריך לעשות האישה לא צריך שום מעשה אישה לשות פסיבית בגט יותר בול בגט מאוד ב גט מתגרש גם בעל כוחה אם הי מנתה שליח לקבל גט והבעל נתן את הגט בעל כורחו הוא בכלל לא עושה שום דבר מתגרשת כי כי ג מתקשה לכוחה אז יוצא היא לא היא סתם אובייקט היא לא ה לא וים פעולה הפוכ שהיא ישנה ממחנה מסוימת התגרשת ישנה ישנה כי לא היייתה מודעת אבל בעיקרון בחצרה היא לא התה הזר מזר חצרה התגרשות היא לא צריכה להיות לעשות שום פעולה בקידוש צריכים לעשות פעולה הבעל המקדש לקחת כסף קדשת לי אשה לא עשות כלום היא לא רק צריכה להסכים וגת להסכים לשיך ם ישבים גט גט אז יוצא שממש היא לא סטטיסט היא בכלל לא חפצה של מיסה לא עשו דבר היא לא גברה שם מיסה חפצה היא צריכה להיות מגרשת זה הכל ני מה שנם לני זה בגלל שכ הו כ היא לא קיבלה כ שני לא תנתה תעני שקבל שבילה אז עוד קא הנ של הדבר או מי שזה ה מחלוקת האם זה דין רב או דין האם זה דין שליחות לא שליחות דף ז מחלוקת ראשונים אבל היא צריכה אשה כדי שמישה שבילה היא צריכה למנות אותו כי הי לא קבלה כלום ה צריכה לקבל אבל הקבלה זה קבלה פסיבית האיש אקטיבי האישה פסיבית איך איך הרן אומר שאישה עושה עצמה כבקר שמסכימה להתקדש המקדש זה הבעת היא לא היא היא לא מתקדשת משמעות של פ שעשתה מיסי להתקדש היא הסכימה להתקדש הא הסכימה שבעלה הקדש אותך שור בדים הוא ד אצל האשה מה ד הצורך בדים נכון בגלל זה י תנ כיכי השליח צריך להיות מי שעומד במקומה פסיבי אז היא צריכה למנות מי שיהיה במקומה אז הוא לא להגיד שהוא פועל הוא לא פועל כלום אחר כך אגיד סה קצת אחרת שתבין יותר את הח ות הרמבן סרה אחרת כן השיח של האישה יכול לקחת לעצמו את הב או שהוא צריך להביא איך לקדש שלהביא לי זה אי איך הוא קדש אתה איך הוא קדש אתה אתה אמר לא קדוש לא קדש לא קדש קידושים השאלה שישה מהשלה של האישה היא כ מקדשת נכון נכון אבל שלמה ה אמרה לו תתקדש קח את הטבעת תתקדש עכשיו הטבעת תנה שהוא יהיה בשבילו א שיהיה בשבילה עכשיו תלוי בערב זהת הרב הראב מה הדין אם הראב קיבל את הכסף זה מספיק שלמה אישה אמרה לב שליח תקבל את הקידושין כמדין רב אז לא צריך אם אמרה לו קבל את הקידושין מדין קידושין אז זה רק רק הוא פיקדון אין שליח בגו ה הרב אומר כאילו שהוא עומד בז נכון נכון חזרנו ח הסוגיה שליחויות נח אמר שוס טיק מפרש וסטיק מפרש שאמת הוא חולק על החקירה הזאת אבל זה הקצות חולק עליו קשים אומר מצאנו שם שליח בגופו א בו צרי אם אם מפרטי כפשוטו יוצא חולק על הבחנה הזאת אבל קצת מקשה עליו קושיה מה צריך דבר הב שליח מצב שיש שליח מסוג הזה יש שליח שפועל בשביל משליח יש שליח שעומד במקום משליח הפשטות ככה וגם הצות ה כנראה מתכוון למשהו עמוק יותר הוא אומר שהוא ו מד כל שלי אבל לא שגופו גופו מקש לא עומד שהוא עומד גם משלח כן אבל שגופו שהיה צרי גם משלח גם אומרת שלום לא מגל הקצות סה שלו אם אנחנו אומרים שני נעשה שליח של האשה אמה בסוגיה של אני אם אנחנו אומרים ש אני נעשה שליח של האישה לקבל את ה דין רב דין רב אז זה כאילו שליח לקבלה זה דין רב הרב הרב זה דין אחר זה הרב האישה התקשה מדין הרב למה שמה צריך זה למדנו היענה בדבר הריט מסביר דז שהרב מתקדשת לדין הנאה היא נהנתה מזה שנתן ששה ש עלפי דיבורה זה זה דין אחר דין הנה זה קידושי הנה דוש הנה זה דין אחר לגמרי ואבד הרמבם פוש כתב וני גם חתימה ביד מסירה כול עבוד כך הינו שדעתם הביוש ד חתימה בשעת חת הגירושים כאן אנשים סוגיה אחרת בהמשך יש מחלוקת רב לעזר ורב מאיר מדי חתימה קרתי סירתי מה עושה את השטר לשטר החתימה של הידים עושה את השטר לשטר או מסירת השטר עידי הקונה או האישה הגט או בגט האישה וגם קידושין האישה מה עושה את השטר לשטר די החתימה די מסירה הלכה יש ידי מסירה הלכה גלזר ד מסיר ובכל זאת רב לעזר מודה שידי החתימה משמשים מ מספי מילים גם כן בלי ידי מסיר זה ש אב הרמבם כתב נידי חתימה לא ידי מסירה זאת אומרת שמה שגם זה עושה את השטר חתימה עוד לפני שמסירה היא עושה את השטר שתם ירוש די החתימה ואשה ח גירושים אבל מתי זה מועיל עדי החתימה מועילים רק בן המסירה הרב חיים פה לא דים לעומק מספיק ק רוצה להדגיש הדבר שמסירה עושה זה לא החתימה עושה את את הקידושים גירושים המסירה הוא עושה את זה שליח הולכה ש תחזק בשליחות דים אם הייתי חושב שצריכים שני דים זה ה לכן הכיח רמ לא צריכים שני דים טוב א שאמרנו המאירי הסברנו את הרב חיים היסוד הזה שיש כאן שני דיני שליחות שליחות שפועל בשביל המשלח או שש במקום המשלח לכן היר אומר את זה זה לא חקר של האחרונים זה הראשונים מירי דף מ שם בסוגיה שליח הלכה אי שם אומר את הבחנה הזאת שליח הלכה אין בצורך לדים אלא כל שיודע שליח שליח שליחות הוא ח כל שאר השליחות ם שליחות הלכת הגט כל שחות פירו עושים רמז דברי הרמבם מחצה בזה אבל שליחות זה קבלה ה לא שליחות דעתנו אלאם כן דים והוא נעשה בשליחות זה כי משלח לגמרי כמו ש תנו מחברים כ מי יודע שמחברים זה הרמבם מגיל זה רב הגיעו שליח ח ג אומר שתו מוכיח עליו אז בכלל שם לי יש וככה לכן אי אפשר לשוות שליח הולכה בקידושין שח בגירושין שח בגירושין יש לו גד ביד א שליח הולך קידושים אין לו ש ביד עיניים לנו שהאישה שניים שמנתו שליח אז מחלוקת אז ראינו לשונו של הירי ברורה ודת הרמבם מסביר את הבחנה משלח קבלה בהבחנה הזאת ראינו רב חיים שהוא הביא את שת הרמבן בקטין לפי יש מחנה אחרת ראינו דברי הרמבן הנו כאן ראינו רמבן שטו גטים אז הדברי הרמבן הוה ב בידי הראש גם הרשב סובר ככה ש גם בגט יש שליח ולכה שליח כבלה החידוש הוא ששליח הולכה בגט מועיל גם על ידי מ גם ע ידי עבד שליח קבלה באבד לא מועיל שליח הולכה בעבד כן מיל מה הפדל עבד הוא לא גיט לא בקידושי אז לא יכ קבלה שליח יכול להיות בכל זאת מהס לח את הרמבם אזה גמרא בגיר יוחנן אין ש קבל ג לאישה בבעלה פי שאינו בת קידושים קבל אל להוליך כו זה לא חיה פש שזה גו ל ר רשי שקבל דווקא גם ך אבל לשון לח נראה זה מני קבלה סתם כ את הרב מגש שלא בס קבלה אבל הבואה אפילו עבד כשר כס מתי מה ישנה שליח הולכ שליח בעל שליח שליח אישה מה בין זה לזה ואז יש לנו להשיב שליח הולכ שליח דלמה שתנו ו קבלה מכיוון שהגעת לידה לידו מגורשת הוא אין לו הוא אין לו יד גירושים הוא גטים לכן ראים אברים שהבן השליח להוליך גט את רבו דבדו לקבל את הרמבן שואל את השאלה מה הבדל ב שליח הלכה של הקבלה אז הוא אומר שיש לשי שליח הלחה השליח עלמה שו דלמה תנו לשלוח שליח לתרום אפשר כן כי שליח בר תרו תרומה לשלח שליח למכור לקנות כן אפשר אתכ עבד זה כל מיני דברים עבד עבד הוא יהודי נין זה יהודי רק לעניין גיטין וקידושין הוא פסול כי הוא לאבר גיטין קידושין לא מסכמה גם רבי שמעון רבי שמעון גוי גוי גוי פטור עבד חייב עבד לא יכול כל כבן שבד אוכל פירות צ פריש משורות כמו כולנו הוא מפריש לא חז משל הבעל אי אין לו משלו כלום אבל יש לו ארוחת בוקר רבו נתן ל ארוחת בוקר טבל הוא נתן לו כסף תקנה ל בוקר בחנות זהב פריש משרות כמו כולנו אסור לאכול תב הוא לא גוי גוי יכול רותב גוי שרוצה להפריש שמחלוקת אם יש יכול אבל שלו דים שלו ב שיש קניין ג הסוגה נעזור א עבד הוא יהודי לכל דבר חוץ מצוות עשה זמן גרמה אישה תמות מעשות ות מעשות אבל גטין קידושין הוא לא בקדוש קידושין אז הרמבן אומר העבד הוא שליח לגבי הולכה כמו שלך דלמה כמו בתרומה שמו ל הרמבם אמר את זה מה זה יש זה דומה קצ מה שאמרנו קודם ם כי זכות הגדולה אחרת יש דיני שליחות רגילים שעבד יש לו כוח שליחות לכל דבר שבתורה חוץ מדבר אחד אין לו כוח שליחות לקבל גט או לגרש או לקדש זה אין לו הבעל שולח שליח לגרש השליח הזה פועל מכוח מה הוא פועל שליח גט לגירושין לא זה השליח הזה הוא שליח הבעל כמו תרומה הוא רק צריך להעביר את הגט מידו של הבעל לידה של האישה הוא לא עושה גירושי הוא לא שלח לגירושי הוא שולח אתת גט כי הגט הזה גירושים הרי צריך שהגט יגיע מידו לידי והוא שליח מחז שליח כמו שליח לקניינים כלל מ דברים לקנות יכול למכור יכול גםס ג את האישה אבל להיות ש קבלה לא יכול כיש הקבלה הוא המתגרש חזר מצ אבל הפעם זה זה שליחות לא כללית זה שליחות ספציפית לגירושים אכן הרמבן מבחין בין שני סוגי שליחות שליחות כללית סתמת ובין שליחות ספציפית לעניין מסוים שליח הלכה הוא יכול שליח כללי שלי קבלה הוא לא שליח כללי הוא שליח להיות זה שמתגרש בעצם זה אותה הסברה של הרמבן חופף את הסברה שמ קודם עם שליח הוא בקום משליח אופל אבל הוא לא הוא לא הוא אומר גדר אחר זה שליח כללי והרמבם כן מתכוון לזה בר אומר כמו שליח תרומה אומר שליח בקידושין שליח הב בקידושין כמו שליח תרומה שליח האישה לא כן עשים בעיה אז הרמבן את הבחנה הזאת שאבת עבד עבד יכול שליח הבעל יכול שליח האישה במ זה גם עניינינו אותו דבר שליח הבעל לא צריך לדים כי זה כמו שליח כללי ששליח לתרומת רידים שליח האישה הוא שליח ספציפי לקידושים לא יכול להיות כשליח לקבלת קבלת קידושים הוא שליח לקידושים אז ממה קידוש אומר רב חיים זה נתן חלות קידושין לכן צריכים שני דים אירה שירה מה השליח דו עושה אמירה אמירה מה אמירה חלק חלות אמירה אמירה לא צריך אמירה זה כמו תפילה צריך להגיד את המילים זה מילים אםם הבעל ימסור לשכתב המוז הזה ימסור לך את הטבעת בשבילי לאשת סתם פתק מוכז המוסר כתב זה מוסמך למסוך טבעת ושמי וירדת מקודשת לא אין שתר שני דים לשנע אפילו מקודשת היא מקודשת כי מהבעל להגיד את המילים מה עושה ילם מה עושה להם ה הגמרא מפורשת היו עסקים בענין באותו עניין סר הבת קדש בלי מה המירה היייתה את המירה כדו לא הזכירו דיברו על חתונה ראיתים איך לחלק דירה דברו כל מיני דברים יפים וחשובים אתמ קידוש לא הזכירו ולם הרית שום דבר לא אמר רק דגבו ביניהם שאיך יחיו חיים שלפים כדעת לשב ישראל ו סתם היהודים ירא שמיים מתכוונים ישראל דברו על אך אך ב משפחה ביחד זה הרי הכי חשוב יותר מהדיבורים אחרים מה בח מה מה בחור בחורה פ חתונה מה עושים בדייט פילוסופיה בדיחה וסב בחורה תמים אתה לא יודע מה מה עושים בדת אמרו לו שלושה דברים דבר אתה רצ אתה אדם חשוב צ פילוסופיה משהו זה וצריך לדבר על קרובי משפחה קרוב מש ק משחה צריך וצריך גם כן האישה רוצה המעשי סר ל לשל ידעת לבשל לא ידעת לבשל חשוב אם הטעם שלה טעם מרוקאי הם טעם תימני אולי הלך ביחד צריך קיצר אז הוא למדת מקצוע אל דבר שאל טריות אמרת לא יש לך אח לא איו היה לך אח הי צוות יצא רבת שלושה דברים איזה בדיחה טבה של דיט מיזה לפתוח שיחה ספר את כן הוא לא גיד שום דבר אמת טריות אחר כך אחרי שדברים ביחד כמהות נ טבעת מקודשת צ שכשאני מנ שליח לעשות דבר בשבילי א בכלל לא צריך להות שליח בענין מהני שח לעשות דבר בשבי שהי שך בעניין בכ יכול להות יכול להות שלא שיך בכ בנין קידושים נכון רמבם מפורש אבל הרמבם לא אומר ככה פס הרמבם אומר לכות גירושים אומר ככ סליחה הרמבם איפה ה כן הרמבם לחות גירושים פרק וו פוסק הכל כשרים שליחות הגט בן שליח קבלה בן שליח הולכה ובה חוז החמישה הנוכרי ועבד פסול גם וגם ם הרמבן אומר שיש הבדל את הרמבם רמבן ופה הרמבם לא אומר כ אבל רבותיי חיים רמ זהמ שהוא דיבר לגבי העדים ידי חתימה די מסירה זה נוש בפני עצמו כ להריב ב יר בוא נ בכללי את הרמבם אמר כ כל הזמן יש הבדל גדול בין שליח קידוש של גירושים קידושין הבע נותן את הבת שקדש האישה האישה היא ה רק הפסיבי תקבל בגט יש השליח בא בשם הבל עם גט ביד אז הרמל טבען ששליח גם שליח הלכה גם מגת ביד זה בכל זאת שליח כללי לא צריכים פה לא צריכים פה א אבן גם לא צריכים עדים זה ח זאת הרמבם כנס וב אחרת וכאן צריך להבין ישת הרמבם יש ששיה מיוחדת בנושא הזה של דר חתימה ד מסיר אז רא את הרמבם בחות גירושים גיג ומנין שתנה דולה בפני אדים הרי אומר הפי שניים יקם דבר ואי אפשר שתהייה זו היום ערבה הבע לי מידת בית דין חרת מותר בלא ידים פיכ נתה גט בנו וינה אפילו בפני בעד אחד אינו גט כלל ם קידוש ד קב ו כלל גדול מעמד אישי זה משהו מיוחד שינוי מעמד אישי צריך שני עדים זה קיום זה איזה גמרא בדף הגמרא לא מת מילים של הרמבם זה הרמבם איבד את הגמרא סיק מסקנה מאוד מעניינת אומר כ שינוי מעמד אישי לא יכול לעשות זה בלי שני דין מהמהפך כזה לא תחן אישה שתה אשת איש וכל מי שבא לך חלק או סכילה חת היא מותרת בלי ששני אדים יהיו נוכחים ות גם להפך קידוש גם כן אי אפשר שאישה תהיה תהיה רווקה ו פתאום תהפך אישה אסורה כל העולם כולו באיסור חמור ש דשים בלי שני עדים זה עקר חכמים ייו שדים כ לגת ח עושה כמו רב אלזר שזה מסיר חכמים תיקנו בכל זאת שעדיף לחתום מהחתימה לפי רבי אלעזר די מסירה שמה יתן לגט לפני שניים ימותו זה הגט ש יד כזה אדמה לפי רב אלעזר לא צריכים ידי חתימה למצור את הגת לפני שני ידים זה מספיק מה יקרה דים ימותו חדת הים והת יגידו מה תגיד קרוש מה פתאום רק אתמול ראינו אותך נשואי בעליך ך ש ילדים כם ביחד פתאום את גרושה מי מי עשה את הגרושה מי עשה אותך איפה הגט יש ך פיסת ניה כתוב ה מגורשת איפה הידים פיסת נגיה בלי עדים מה היא כלום נכון שהיו עדים נוכחיים ברגע מסירה אבל איפה הם היא אומרת איפה הם הלכו הים נו תמין לה לכן תקו חכמים לחתים את הידים בו מה גם בקידוש א דבר גם בקידושין ח אותו דבר גם קידושין שתר קידושין עדיף שיהיה שיהיו שני דים שאפשר אפשר לפי רב לז מסור בלי בלי חתימת דים אפשר אבל אז תהיה בעיה ש פיסת ניה היא תגיד אני נשואה להות כש יותר קל להיות סרה לעולם תהיה סורה לנשמה נפשה אבל תרו בעלה מזונות וכל מיני דברים כל חיובים ב להגיד נו פתאום איפה מה יש לך פיסת נייר ברמה שקרנית כדאי לה שהיה ביד משהו מה שהוא נותן טבע נכון צודק אתי חנ אנחנו לכן אחנו בכתובה א מוסיפים גם תוספת שהד מדים על הקידושים ה לא ד קידושים די כתובה אחכ מוסיפים כדי שיהיה מסמך מסו עשו שאני חותם על תודת נישואים איפה אני ידע שהתחתנו את כל החתונות מה את הכתובה חתומה ד שני דים אז אני יודע שתה הם כותבים שענן סדר שפלוני כדי שתה ביום פלוני מתחייב התחיבויות אז הכתובה עק התחייבויות אבל יש גם המשת פותח אס דך ש ביום זה וזה אז יש לי עדות חתומה בכתב דים שזה לכן על זה אני סומך בפני הקידושים בהרבה מקומות חותמים אחרי קידושים גם לפני זה כמו בכלר קידושים אתי חמים שתר קידושים מתי חותמים עלי מתי חותמים שתר קידושים מתי חותמים או בגת מתי חותמים על גת בסדר כמ ש פ אז אח תיקנו עליו ואף על פי שד מתוכו מתוכו נות שניים צריכים הצ אות פני שני שני עדים בן אותם העדים החתומים עלי לפני שני אחרים שק גרודי מסירה אז צריכים ש צריכים עדים בחתימה וצריכים שהעדים האלה יהיו שיהיו גם עדים במסירה כי המסירה הי עושה ומסירה בלי שני עדים לא מועילה כלום הידי החתימה לא יכולים להועיל במקום ד מסירה חתמו בשניים ועבר בת בינו לבינו שנמצאו ידי מסירה פסולים חרי זה כשר אה כאן רואים את אז אם חתמו בשניים בר ת בנו ונה כמר לכתחילה שני דים זה מסירה בדיעבד אם תו בנה בלי שני עדים או שני פסולים הרי זה קשר למה איך כשר הרי המסירה היא עיקרית ושילמה שני עדים ועדים יו דים פסולים איך בואים יש נ שפסול פסול זה רק בדרבנן מה דוריתה אבל הלחה ד ים סר הרב דים חקים הרבה נקרים אמו כזה קשה ששים י מסירה השת הרמבם פה דורש שלז הוא פוסק שידי מסירה קרת לכתחילה צריכים שני עדים למסירה בדיעבד אם היו רק עדי חתימה ב מסירה מועיל אזה ספק מה הספק פה לא ה ברור לנו לא די מסירה לא היו היו שם דים פסולים שאומרים רעים לא הד מסירה בכלל היה צילום היה ויכוח צלמו ממת הגירושין וראו שאין שם ידי מסירה קה הזה המקרה הזה הוא מסופק בגמר חכמים מספקים לכ לא הלכה סק הלכה אחד שביעית לא אין ספק לא לא לא לא לא הוא לא אומר את זה ככה יש גאונים שים פסול מדרבנן אברהם אומר קשר בלי ידי מסירה הגד כשר למה הנושה מסובך מורכב בקצרה קצ מזליק לפי שת הרמבם שת ריף הרן אומר את זה אחרת אבל שאדם חותם שני ידי חתימה קים על הגט לפי רבי מאיר זה עושים את הגט לפי רבי אלעזר לא עושים את הגט הגט ייה המסירה אבל דרך חתימה גם הם גם השם תוקף עידות זה מסירת עידות ה עדות צריך בעל פה עדים עומדים שני אנשים פני בית הדין מדברים חוקרים אותם ים זה עדות עדות בכתב לעדות אדם שולח הגיע לבית דין בכתב זה שווה לא שוה כלום צריך להביא אותו לחקור אותו על פי שני על פי על פי שני ד הלכה מיוחדת משטרות חתימה מעילה כי דים ח השטר נעשה כמי שחקר בבית דין חתימת דים השטר עושה כאילו ה נחו פני בית דין השטר ש שני חתומים זה כמו עידות חיה התורה חידשה הלכה בגט חג בקידושין שד שת קניין ששטר שעליו חתמים שני עדים זה כמו שעדים דים עכשיו לפני בית דין כאילו יש כם בית דין ששומע את הידיים ודים מדברים והכל ממשיך זה כאילו עידות חיה השטר זאת העידו החייה שהשטר הזה נמסר מידו לידה זה עידות חיה שהא התגרשה איך זה עובד קשה להסביר את זה רגל אחת זה ת רמב יוצא ש בגת יש גט ידי החתימה הופכים להיות ידי מסיר הם הגט עצמו הוא זה ש כן הגט עצמו זה העדות שעושה את הגירושים עכשיו שליח להולכה בגט מה הוא עושה הוא ביד מחזיק את שני האדים הוא מביא מביא אותם לפני האישה הרי זה גיטך כלומר הוא רק שליח סתם לתרומה סתם שליח כללי הוא שליח שעושה את הגירושים כי הוא הרי הביא את הגט וגט הזה זה העדות שהוא עצמו יכול להות אחד העדים בשלך נסד א גם גם שליח גם נמר שוא לא אחד הידים אבל החזקת השטר ויד זה פירושו שהשליח מביא את בית הדין והידים לפני האישה עושה עכשיו מעמד זה שליח ג שלך תרומה שלך כללי אבד יכול לעשות דבר כזה כן גט אומר הרמבם ש שטר שם שליח הולכה כמו שליח כמו שליח קבלה צריכים עדים צריכים שליח כשר אבל שליח הולכה בקידושין גם גם יכול שד כשר כי שליח הולכה בקידוש לא עושה לא עושה רק מוש את הטבעת כמו ש בגרוש לאשלי יכולי יכול בשת קידושין יכול להיות שכן שליח הולכה בכסף לא מהש קידושין הקידושים נעשים על ידי מסית הטבעת לאישה וכמו שאמר הבעל כותב על פתק המוז הזה העבד הזה ריה מליז ברהם לא ר חזק כזה לפני מתן תורה אבל מצאנו אפשר לשלוח אבד לקד אישה כ צריך דו אבל כשך כבלה לא יכול להיות כבלה כן כל הסחות האלה עדיין תונות רור אבל א ספ שברמן רואים את הכיוון הזה