עבודת אלוקים - שיעור פתיחה | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] מאמר דעת אלוקים שהוא עומד ברקע של מאמר עבודת אלוקים שקצת ממנו ממנו ממאמר עבודת אלוקים כבר ראינו שלמדנו מאמר דעת אלוקים תודה רבה אה דברים שנשארו עלומים במאמר דעת אלוקים נתברו יותר א במאמר עבודת אלוקים והכוונה היא זה המשך מסוים של מה שלמדנו בא אלול במצוות האמנת אלוקות א שהאידיאלים האלוקיים כמו שהרב קורא להם זה בעצם ספירות של האצילות. וזה הדבר הזה מתברר במאמר עבודת אלוקים יותר מפורש. אם כי זה לא הנושא המרכזי א לפרש את מאמר דעת אלוקים [‏צחוק] אבל בשטף הדברים ואולי בכוונת מכוון שאני לא יכול א לעמוד על עניינה הרב את זה מבאר יותר בעבודת אלוקים כשנגיע לשם אה נעסוק בזה ואני רוצה לחזור קצת על אה על דברים שגם דיברנו עליהם באול במאמר א במצוות האמנת אלוקות בצמח צדק בדרך מצוותך ברור שיש דגשים שונים בין הדרך שבאה בחבד מסבירים לבין הדרך שבה הרב הרב מסביר ומלבד זאת יש את תלמידי הרב שהסבירו את דברי הרב דרך אגב יש ש עבודת אלוקים עם בורים לא >> מה >> היחידי >> אז כדאי שהוא פה באופן קבוע אולי אפילו פה בספרויה שהוא באופן קבוע הספרים האלה אה כאן ו אז יש אה הפרש בדגשים בין מה שאומרים בחבד למה שאמר הרב וגם בדברי הרב יש א לא מעט הסברים של תלמידי הרב שלא בכל דבר מי שלמד בחבד א נוטה לקחת את זה לשם מר אני כמי שגדל בחבד נותן קצת לצמצם את הפערים ולא להרחיב אותם ונדמה שיש תלמידי הרב שתנים להרחיב אותם ולא לצמצם אותם אני לא אדבר על זה אני כי מחלוקות כאלה יכולות א לצוף במהלך השנה צפו גם במאמר דעת אלוקים בבית מדרש אנחנו לא חוששים מ אה מחלוקות והסברים שונים גם אם אה בנושא הזה יש א קצת חדות ונחטוף מהלומות וכבר חטפנו בעזרת השם הוא הייתי הוא מיטיבה הוא יטיב לנו אז אה אז יצופו מן הסתם גם מחלוקות אבל לא זה מה שאני רוצה עכשיו א לחדד אלא את ההבדל בין דרך מצוותיך לבין דברי הרב שוודאי יש הבדל כזה הרב במאמר דעת אלוקים וכהמשך לזה במאמר עבודת אלוקים אם כי במאמר עבודת אלוקים שכמדו מליש הרב ציודה אמר שהוא עוד יותר עמוק אם כי המאמר הכי עמוק הוא שלישי בסדרה לא נמצא בכלל בעקבי הצאון אלא במאמרי הראיה מאמר קרבת אלוקים עכשיו ראיתי לאחרונה שרב צוי אמר אה ללמוד עכשיו מאמר קרבת אלוקים כי זה שורש הורשים אם אני מבין נכון לא לא התעמקתי לא לא ראיתי יותר מזה אבל שהוא מתכוון לומר שההתעוררות הרוכנית שי שאנחנו רואים היום בעולם בעולם היהודי בארץ ישראל בוודאי וב אה א בוגרי מנהרות חמס בפרט אה שזה דבר מופלא מאוד. אז ההתעוררות הזאת זה אה ביטוי נפלא לטענה של הרב במאמר קרבת אלוקים שרב ציוד הראה במאמר קרבת אלוקים את המאמר הכי עמוק ומשמעותי של הרב ו א שני לו את מהלך האידאות בישראל שמקום שרב צודה כותב את זה כמו הוא כותב על מהלך הידעות שהוא השני למאמר קרבת אלוקים אבל ביניהם נדמה לי שיש גם אם אני זוכר נכון אה שהרב צדה אומר שעבודת אלוקים עוד יותר עמוק מדעת אלוקים אם אני זוכר נכון ולא תמיד זה קורה לי אז יש פה בשורה בנוגע לדיון שאני רוצה לעלות. כי מאמר עבודת אלוקים הוא עידון של החדות של הטענה במאמר דעת אלוקים לפחות כפי שרבים הבינו אותה ואנחנו לא לגמרי הסכמנו ויש פה את החוברת מוזמנים לקרוא ויש גם עוד אחרים שכתבו על דעת אלוקים א מוזמנים לעיין בסוגיות האלה אה א סוגיות מופלאות מאין כמותם עמוקות שבעמוקות יסודיות שביסודיות הרב מאבחן את הבעיה האמונית בזה שפונים אל העצמות כדמות העומדת בפני עצמה ואז יוצרים זרות. שזה נדמה לי הבעיה המרכזית במאמר דעת אלוקים. זרות. כלומר, אם הקדוש ברוך הוא לא עצם חיי, אלא הוא מישהו מחוץ לי שמצווה אותי, ש יש לו מנגנון של שכר ועונש, טוב, אבל גם הגבלתו ויצא בזה. אז מוכחה להתעורר התנגשות בנפש מול הדמות הזאת כי מספיק שבחלקה הוא אוין כדי שזה יהיה התנגשות עזה אבל אפילו כשהוא טוב אליי הוא זר לי והזרות זה עומק העניין ולכן התיקון האמוני העיקרי שהרב מדבר עליו במאמר דעת אלוקים כדי לפוגג את הבעיה הכי עמוקה של הזרות זה לא לעסוק בעצמות אלא בגילויים שהרב מכנה אותם האידיאלים האלוקיים שבמאמר עבודת אלוקים מתברר שזה הספירות בדעת אלוקים זה לא כתוב אבל זה מפורש בדעת בעבודת אלוקים איך הם הספירות אנחנו לא ומה מה זה אומר אנחנו לא באים לעסוק כרגע למרות שזה קשור מאוד למה שלמדנו מונת אלוקות בדרך מצותך עוד רגע נראה אבל אנחנו צרפנו לזה סיוג של הרב עצמו במאמרי הראייה בעמוד 507 סיוג קריטי שמה משקל הסיוג לעומת משקל המאמר זה חלק מהמחלוקת הפרשנית איך מבינים את מאמר דעת אלוקים והסיוג זה מאמר זה מכתב שהרב כתב לאחיין שלו שהתרחק שבו הוא אומר לו מה שאתה טענת על המאמר שלי דעת אלוקים שאני אמרתי לפנות אלא ל גילויים אל האידיאלים האלוקיים. האידיאלים האלוקים. אני יותר אוהב לדבר על אה גבני הטוב האלוקי. למה הרב לא קרא לזה טוב אלא קרא לו אידיאלים? מסיבות השמורות עמו. לא נפרט אותם כרגע. למה אני קורא לזה טוב ולא אידיאלים? מסיבות השמורות עם מי שלא מפרט אותם כרגע. אבל אלה שבל טובה כולו קשור לעניין הזה. אה נדמה לי שלנשמות שלנו יותר טוב לקרוא לזה טוב מאשר אידיאלים מכמה וכמה סיבות. נחזור לענייננו. לעולם החילוני יותר טוב לדבר על אידיאלים לעולם הדתי יותר לדבר על טוב השם. כך נראה בעיניי. ואני אפילו נראה לי ברוב חוצפתי שהרב מאוד מאוד שמח על מה שאני רואה עכשיו. יש לי חשד כבד שהרב מאוד מאוד שמח על מה שאמרתי עכשיו. אם כוודאי שהמילה האידיאלים שהרב משתמש בה, אידיאלים, אידאות, במהלך האידאות אה מבהירה דברים שהטוב לא מבהיר ושחשוב מאוד להבהיר בעיקר למי שהתשתית של השפה שלו והחשיבה העמוקה שלו, ההגות הפנימית שלו היא חילונית בבסיסה. לא משנה אם יש לו כיפה על הראש או אין לו כיפה על הראש. ש מדבר עכשיו על השפה של החשיבה ושם האידיאלים והאידעות הם חשובים מאוד הערת סוגריים כשבאו בטענות לרב ציודה איך יכול להיות שהרב מדבר על אידיאלים ואידאות ועניינים כל כך רמים שזה מילים יווניות אז הוא אמר שהאידיאל של ושיב השופתי הרכב הראשונה וכל הצדק והיושר האלוקי שמתגלה מישראל נקרא בשסנהדרין אז תרגו, הוא לא אמר תרגו. אה, על כל פנים אה אנחנו לא נבהלים מהדבר הזה, הוא מצדק. אז הרב קרא לו אידיאנים ואידאות, לא זאת הבעיה שלנו, אבל היום נדמה לי שלהסביר יותר טוב לנו זה עם התורה האלוקי. נחזור לענייננו. אז אומר לו האחיין במכתב שהוא כותב לו שאתה אמרת לפנות אל האידיאלים ולא אל העצמות והרב כולו מזדעזע כשאתה אומר לו לעצמות הכרת את השורש הכל מת אין שום דבר לא אני לא אמרתי ולא לעצמות חס ושלום אלא דרך האידיאלים כי העצמות להתמחשבה בה תפיסה בה כלל והדגשת הרב אני חוזר ומסכם את העניין הזה היא לא לפנות לעצמות כדמות זרה והבחנתו שזה עומק בעיית הדור שהפכו את הדמות האלוקית לזרה כלומר העומדת בפני עצמה בגלל שאנחנו פונים אליו אומרים לו אתה אז הנה יש פה דמות זרה גוף שני ולמרות שאמונת ישראל מעולם לא ראתה בו גוף שני אמיתי אלא רק לצורכי הבאה כי הוא למעלה מכל חילוקים הוא אחדות פשוטה פשיטה אין מחלוקת בדבר הזה בין כל גדולי ישראל לכל גוניהם ואם מישהו חולק על זה הוא לא מחכמי ישראל זה בוודאי אה קו חיץ מהחריפים ביותר שיש בתוך יג העיקרים של הרמבם. אז בכל זאת אנחנו פונים אליו כעתה. אלא שבמהלך הדורות וככל הנראה כאן אני מכניס קצת את מאמר הדור מפני יראת העונש התפיסה של העצמות נעשתה יותר ויותר זרה. יראת העונש מחדדת את הזרות כי לא מדבר מישהו קרוב אליי אלא מישהו מעניש אז זה יוצר חידוד של הזהות עד כאן מאמר דעת אלוקים בחבד הדגש הזה לא נמצא כמעט בשום מקום שלא לומר בשום מקום כי אין לי שום א סומכות להגיד את זה אני לא יכול אבל החו שלי אומר שאין את זה מה יש ותלמידי הרב מהניסיון שלי לא כל כך הרים ל א תפיסת העולם החבדית ומי שבא בשמה. הם לא חלקם לפחות חלקם הגדול לא מבין לעומק איך חבד רואה את זה ולכן אה לחלקם לפחות יש קושיות שהם לא רלוונטיות בעליל כמעט לא יכול להיות מאמר כמעט אני מגזים פה קצת של האדמור הזקן שלא יהיה בו את הפסוק אני הוויה לא שניתי ומאמר חז"ל אתה הוא קודם שנברא עולם אחרי שנברא העולם ו עניינים מהסוג הזה למרות שזה נדמה לשני מאמרים אה שנמצאים באופן מאוד מאוד בולט והטענה שאין שום שינוי כלפי מעלה היא מלווה כל לימוד חבדי כמעט כמעט אי אפשר ללמוד חבד בלי שזה יהיה ואף על פי כן הדמות הכי הפוכה בעניין הזה לרב לא כבעל פלוג בהכרח אלא כהדגשה זה הרביא אחרון שדיבר על העצמות ועל עלייה בכל דבר עד העצמות יותר מכל מי שהיה לפניו ביהדות ואפשר גם יותר מכל מי שהיה אחריו, חוץ מאם הוא חזר על דבריו. כלומר, גם הרב יצחק גינצבורג, נדמה לי לא הלך לשם, אלא אם כן הוא לומד הרבי. וכמובן שהרחבדיקים שהם רק מלמדים את הרבי ולא מחדשים בעצמם חידושים בטח לא בעניינים רמים כאלה. והרבי מעולם לא חשש מלדבר על העצרות מפני שאני הוויה לא שניתי ואתה הוא קודם שנברא עולם אחרי שנברא העולם בלי שום שינוי כלל כל כך מושרש וחבד שאין שום צורך לחשוש שזה תערער מה שאין כן האנשים שמאמר דעת אלוקים דיבר אליהם שאצלהם יש חשש שזה יתערר אבל מי שלומד הרבה חבד אין חשש כזה לפי דעתי כמו אני פה נותן ניתוח מרחוק לשני ענקי עולם ולשני בתי מדרשות שאני קצת בתבך ביניהם לפעמים א משחק ולפעמים א א מואר כלומר גם חוטף אבל גם א מואר משניהם ולא מוכן בשום פנים ואופן לוותר על אף אחד מהם גם אם ניטלו אותי בכיכר העיר. כלומר יש לי מוכנות למסירות נפש גמורה בשביל הדבר הזה כי זה בית המדרש וצריך א ללמוד את האמת ביושר הכי עמוק שאדם יכול למצוא בעצמו ובשום פנים באופן לא א לשנות מזה. ו א כמובן שאף אחד לא יהיה מדי על פעם אבל אמרו מילים חריפות ונחזור לענייננו אה אז ה החשש הזה בכלל לא עמד אצל הרבי אבל יש חשש מאוד גדול שהגבול הנכון המאורפל הוא מאורפל מצד עצמו. לא בגלל שאנחנו לא כל כך מבינים. בין לית מחשבה תפיסה בית כלל לבין לדבר עד העצמות הוא לא פשוט. מה הראיה? שכשתלך בדורות אחורה תראה שבוודאי לפני חבד ומגבילים לחבד גם אחרי האדמור הזקן לא דיברו ככה אדמור הזקן הוא קצת דעת יוחית בעניין הזה לקח לי הרבה שנים לראות את זה גם אלה שלומדים תניה ואפשר האיחוד ו ואפילו עוד חבד לא נותנים ללמד את תורתם על היסודות האלה והאדמורים לבית חבד לא היו חדים בעניין הזה כמו הרבי האחרון האדמור הזקן היה יותר חד מ המגיד הגדול ממזריץ המגיד הגדול ממזריץ היה יותר אחד מהבעל שם טוב אף על פי שהבעל שם טוב חידש חידוש גדול בעניין זה יש א שיעור יפה יפה של הרב יצחק על אה החידוש של הבעל שם טוב בעניין, החידוש של המגיד בעניין וחידוש של בעל התניה. אם מישהו יודע למצוא לי את זה אה כדי שאני אחזור על זה. למדתי את זה אבל כשזה הגיע לא היה לי זמן וראיתי את זה בזריזות קצת ויש לי הרבה זמן געגועים לזה. אז אם יש פה מישהו שיודע למצוא את השיעור הזה אני אשמח מאוד. אה וזה הלך והתחד ומהאדמור הזקן דרך האדמור הרשב, דרך האדמור האמצעי, האדמור הרשב, זה התחד עוד יותר עד לרבי. והרבי אולי נחזור על מה שחסידים אומרים על תורת הבעל שם טוב ובזה נסכם קצת את כל המתח הזה. חסידים אומרים, אני לא יודע מה המקור, שמעתי את זה מהרב יצחק, לא יודע מה המקור לזה, שמה חידש הבעל שם טוב בעולם, שעד לבעל שם טוב, כל גדולי הדורות לימדו שהקדוש ברוך הוא הוא רחוק עדין קץ. הבעל שם טוב חידש שהקדוש ברוך הוא גם קרוב עדן קץ עכשיו כמובן שלקרוב עדן קץ יש את הסכנות הנלוות לתפיסה כזאת שזה בדיוק מה שהרב אה הזהיר ממנו בעומק עומקים שבדקות במאמר דעת אלוקים וגם בעבודת אלוקים זה ימשיך והסכנה ברחוק עדן קץ בלי קרוב עדן קץ היא כל הסכנה שעבודת השם הלכה והתייבשה ונעשתה יראה מאוד מאוד חריפה ושליח הדעת שהבעל שם טוב בא לתקן אותה וכל הדרכים בחזקת סכנה אנחנו לא יכולים ללכת רק עם רחוק עדן קץ כמובן שאנחנו לא יכולים ללכת רק עם כל רוב עדן קץ ואנחנו צריכים את שניהם וחכמי ישראל הדגישו כל אחד את הדגש שלו בעניין עכשיו אם תיקחו למשל אה אדמור מהיום האדמור הדרקי מסלונים ממשיך את אביו הקדוש הנטיבות שלום תראו שם מאוד עוד מעל שם טוב על קרבת השם יש המון המון המון קרבת השם עכשיו זה לא שאצל הגאון מוילנה אין אצל רב חיים אין זה לא אותה שפה זה לא אותה אטמוספירה של מה זה קרבה זה כמו שיש משפחה שההורים אוהבים את ילדיהם ועוד משפחה שההורים אוהבים את ילדיהם אבל האהבות האלה מתבטאות בדרכים שונות לגמרי כאן מחבקים ומנשקים כל הזמן וכאן מדי כמה זמן אומרים מילה טובה בהרשת א של כוונה מלב שלם זה תלוי בסגנון ומי זה פה ומי זה פה זה אתם תעשו לבד בבית שיר בית אבל ה האדמור מסלוני הנוכחי מלא מלא מלא מקרבת השם באופן מדהים. יש הרבה ספרי דרכי נועם שאין לנו, אולי באמת כדאי לי להשיג אותם, שהם לא יצאו לאור בהוצאות ה חיצוניות. אני לא יודע אם מרשים או לא, אבל אה יש לי אחסלונים. אז הוא כמו צלמי יש. אז מזה פעם שאני צנימי לומד דרכי נועם. מתוק מתוק, מתוק. כדאי לכם ללמוד דרכי נועם. אה מבאי ביתו של רב צרי שמעתי שלא אחת הוא יושב ולומד תיבות שלום ככה ב שזה קצת הפלי אותי שהוא למד חבד זה לא הפלי אותי שהוא לומד תבות שלום לא יש לו קשר לסלונים מצד אשתו הראשונה הייתה קשורה לסלונים וסלונים גם ראו בו מישהו שקשור לא יודע בדיוק את הסיפור שמה א על כל פנים יחזור לענייננו אז זה דוגמה להמון המון המון קרבת אלוקים בלי שום א דיון באידיאלים לעומת עצמות זה לא נמצא בכלל אז זה בעל שם טובי אבל זה לא חבדי וחבד זה מאוד מאוד חודד בייחוד על ידי הרבי האחרון שזה חידוד הפוך לגמרי מהחידוד של הרב בדעת אלוקים ועבודת אלוקים מקצה לקצה וזה לא אומר שהם חולקים במשהו חוץ מ במה חשוב להנחיל ואולי גם לאותם אנשים ואולי גם שניהם חשוב להנחיל בבית המדרש שלנו אנחנו נוכלים שני עולמות אשרי מי שנוכל שני עולמות ‏M.