עבודה שבלב | עולת ראיה - שיעור 48 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] ואמר רבי אלעזר גדולה תפילה יותר מן הקורבנות שנאמר למה לרוב שבחכם אבל לא כתוב שאני אעלים את העיניים כתיב פהסכם כפכם שזה התפילה העלים עיניים מכם התגברות האדם על הנציות הרעות כדי ללכת בדרך הטובה והישרה שורש השם מאיתנו [מוזיקה] היא בשני אופנים התגברות פנימית על כוחות הרע שבקרבו על ידי הכשרה פנימית ודרך הטובה באור השם בהתגברות חיצונית על הסיבות החיצוניות האהובות בעולם ועלולות לבטל את האדם מאושרו ושלמותו. אמרנו שיש מקום להשות את זה לתורה ומצוות שהחלק השני זה אחרי המעשים נמשכים הלבבות החלק הראשון הוא ההיפוך הפנימי של ידי התורה. טוב, אבל כאן הרב משווה את זה ל תפילה וקורבנות, שיחסית תפילה היא יותר דומה למה שאנחנו אמרנו על תורה וקורבנות יותר דומים למצוות. התפילה שהיא עבודה פנימית שבלב, מגברת את הטוב שבכוחות הפנימיים עצמם. הוא בעצם כשחז"ל אומרים שלעובדו בכל לבבכם זה תפילה זה חידוש גדול לולי שאמרו חז"ל שלעובדו בכלל לבבכם זו תפילה מה אנחנו היינו אומרים מה זה לעובדו בכל הלוכם עבודה בכל הלב אפשר להגיד שזה כוונת המצות כשאתה עובד עבודה זה פעול פעולות חיצוניות שזה לא יהיה מן השפה ולחוץ שזה לא יהיה כמישקוף בעלמה מה? אלא תיתן את עצמך, תהיה עם כל האישיות. ואם תאמר שזה עבודה מיוחדת, אז עדיין יש כמה אפשרויות. שהעבודה הזאת זה תיקון המידות. עבודה הזאת זה ההכנסה לתוך הלב את א דעת אלוקים כמו שכתוב וידעת היום והשבותה אל לבבך כלומר לא מספיק לדעת אלא צריך להשיב ולהבו זה יכול להיות של עבודה בכל לבכם זה להשיב וללב את דעת אלוקים מרול לדברי חז"ל לכאורה היה לנו אפשרויות נוספות להגיד מה זה עבודה שבלב ולא עובדו בכלל ולא רק זה לכאורה המילים לעובדו בכל לבבכם הם לא אה מתאימות לתפילה. למה? כי עיקר עניין התפילה זה פנייה אליו יתברך. כמו לשון הפסוק. כי מי גוי אשר לא אלוקים קרובים אליו כשם אלוקינו בכל קוראינו אליו. אז בכל קוראנו אליו זה תפילה. לכאורה זה לא עבודה שבלב. גם אם לפעמים הקריאה אל השם היא יוצאת ממעמקי הלב ואולי לפעמים פחות יש דרגות בתפילה אבל עומק הלב זה מסמן את המעלה לא רק בתפילה בכל מצווה בדעת אלוקים באהבת השם ביראת השם יכול להיות יראת השם חיצונית יראת השם ממעמקי לב יכול להיות אהבת השם חיצונית אהבת השם ממעמקי לב יכול להיות שאתה ידעת היום ולא השבות האלבך ויש השבות לבבך ושבות לכל לבבך אז לכאורה עניין התפילה זה בכל קוראנו אליו וחז"ל אומרים בכלל שלעובדו בכל לבבכם זה תפילה כי בכל קורנו אליו זה לא מצווה, זה סיפור שבחינו. כי מי גוי גדול אשר לא אלוקים קרובים אליו כשם אלוקינו בכל קרובנו אליו זה מעלתם של ישראל גוי גדול כמו שכתוב שמה כי מי גוי גדול אשר לא חוקים ומשפטים צדיקים זה מעלת התורה זה לא מצוות לימוד תורה זה רק סיפור מעלתם וכך יש סיפור מעלתם של ישראל אין גוי גדול כזה שיש לו אלוקים קרובים שכל פעם שהוא קורא אז הקדוש ברוך הוא נענה כשזה הפשט אם כי זה לא כתוב פירוש אז צריך באור העניין הזה כאן הרב מתייחס לזה ש קורבנות זה הפנייה החיצונית ותפילה זה העבודה שבלב. וגם צריך להבין אם עבודה זה תפילה שבלב אז מה מה העובדים שמה? מה העיבוד? מה קורה שם? נגיד שזה הפירוש ודאי שזה הפירוש חז"ל אומרים אבל כשאנחנו דנים בעצמנו בפשט והיה לנו הרבה אפשרויות אחרות זה נגיד שמכל האפשרויות היה מסתברה לנו מילטא ואני לא בטוח שזה בספרה שלנו גם כן היה נאמר יכול להיות שרק אחרי שלמדנו מחזל אנחנו אומרים את אבל נגיד שמאיזה ספרה אנחנו גם כן היינו מדעתנו אומרים שלעובדו בוכים זה תפילה אבל עדיין נשאר להגיד מה הכוונה נגיד שהיה כתוב בפירוש בפסוק ולעובדו בתפילה בכל לבבכם עדיין אני צריך להסביר אז אז הפסוק מפרש זה תפילה מה פירוש לעובדו בכל לבבכם מה העבודה הזאת לכם? זה נוגע למה שדיברנו כבר בסעיף הזה בפעם שעברה שבאמת הפסוק הזה הרבה יותר נוטה להסברת הרב ש תפילה זה תהליך פנימי של האדם הוא נהפך מגס לזך שזה זה לשון עיבוד. אתה לוקח אור גס, אתה מאבד אותו, הוא נסע לאור זח. אם כי עבודה זה גם איזה פעולה שיוצרת תוצאה. אפשר להגיד שזה עבודה שיוצרת תוצאה. ומה התוצאה? מידות יותר טובות. אומר פה הרב. ואז אפשר להבין שיש פה עבודה בעוד מובן זה מובן של איבוד באמת השאלה אם איבוד יש בתורה עיבוד כמו אייבוד רות שאלה מעניינת מיליון היסטורי יכול להיות שבכלל דבר כזה אף אחד לא זוכר >> עבדה ול שומרה זה לא >> מה >> עובדה ול שומרה אפשר להסביר גם ככה >> א רחוק קצת לא כמו זה שאפשר להסביר גם זה לא זה לא מספיק לנו אין פה איזה בעל כויר ש ש מעניינת כאילו אנחנו זה פתאום אני אומר אולי זה דרשני דרשנות יש את המעלה שלה את המקום שלה את האמת האלוקית שלה אבל אולי זה בכלל לא הפשט בתורה וממילא אולי גם לא הפשט בחז"ל הוא לא בכל לבבכם זה לא מלשון זיכוך ואיבוד מה מצאנו משהו >> אין בתורה ובתנך גם לא >> זה משנה לשון משנה אה לא בדו כאילו בדתי על >> מה >> בדתי על עכודם יש עוד אולי בעתיות >> לא אבל יש שמה פירושים כאילו אתה לוקח עבד ד' ואז יש לו כמה פירושים עם כל האתיות אז אתה הולך לפי הפירוש >> כן >> מה >> כן למה את >> אין בכל התנלבוד עשייה מלאכה מהמשנה >> מה >> מתחיל רק מהמשנה >> רק מהמשנה וגם מעובד אולי מעובד יש מעובד יש שמה בטח את כל הטיות ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדורו אמן מה שלא >> אה שלא הובד בה שמה זה עבודה שמה זה לא זיכוך שלא הובחת ב זה עבודה וואו תגלית תגלית מעניינת טוב נחזור לענייננו אז אז עכשיו עכשיו אולי אנחנו עוד יותר מדויקים שלעובדו זה לעשות פעולה עבודה שמטרתה ליצור איזה תוצאה. יש עבודה בכל הלב שמתרתו ליצור איזה תוצאה ולא התוצאה שהפעולה של המצווה תהיה עם כל התיבת תהודה של הלב אלא ש התפילה היא העבודה מת חידוש גדול הרב יש להרופה אשר לא הורבד >> זה מה שאמרנו שמה זה לכאורה שהיא לא עשתה עבודה לא שלא יש זדקך, לא שייך להזדקך. הרב אומר כאן, התפילה שהיא עבודה פנימית שבלב, מגברת את הטוב שבכוחות הפנימיים עצמם. ויש לנו עוד מקום לשאול האם מגברת את הטוב זה באופן דממילא או שזה זה הכוונה אז זה ברור שיש עוד סוג עבודה שבלב מה שנקרא תיקון המידות תיקון המידות הוא עבודה כדי שהלב יהיה במידות יותר טובות לכאורה כאן זה עבודה אחרת שיש לה תוצאה נלות, לא תוצאה ראשית שהיא מגברת את הטוב שבכוחות הפנימיים עצמם. מסכימים איתי? עוד לא התעוררתם בבוקר. ככה נראה זה נראה ככ ברב. מה זה נראה ככה בלבדו כל >> מהמכלול כאילו היא מגברת את הטוב היא לא נועדה להגביר את הטוב היא לא עבודה של תיקון הטוב של הרמת הטוב של הגברת הטוב זה עבודה שהיא מגברת לא למה לא כתוב כאן העבודה להגביר שזה גוף העבודה מגברת זה לכאורה תופעת לוואי המכון השני יש ראשי ויש משני היה זה מוקצר את המשפט הזה >> הופה נו >> להגביר להגביר אותו בקחות פנימיים היא עושת על זה עבודת התפילה שהיא העבודה של פנימית בל >> וואו רגע אתה עוד פעם תקרא לאט >> להגדיר הטוב בכוחות הפנימיים נפסדת על זה עבודת התפילה היא עבודה פנימית ב >> שזה יותר יותר חד מפה כאילו אני קצת אה שהרב כן אומר שזה >> זה המק >> להגביר את >> להגביר אתו בוחות הפנימיים זה פועל יוצא >> לא פועל יוצא זה גוף המטרה כי עבודה שבלב לכאורה זה פעולה מכוונת תוצאה. מה התוצאה? להגביר הכוחות. יש פה חידוש גדול. לא שמתי לב אליו אף פעם. טוב, בואו נלך עם בדרכו של מרן הרב זצל בעניין התפילה. כדי להסביר את זה עדיין עדיין צריך עיון איך הסבירו את זה בחסידות מה זה לעובדו בכלכם בחסידות באייחוד לרגל נראה לי שחסידות כמעט תמיד לעובדו הכוונה ראשון לאיבוד לא למרות שיש לא יש הרבה שזה אבוי זה לכור יש פה עניין אחד של הביד חסידות לקפוץ רגע לחסידות ואחרי זה אני אדבר על תורת הרב לכאור בחסידות יותר נותים לו מרי זה זה אינטואיציה צריך למצוא לזה מקורות אבל נראה לי ש זה על סמך א מקורות שצריך אולי למצוא אותם אבל זה לא שעכשיו אני ממציא את זה זה נראה לי פשוט שהבוי זה אויבד בחסידות אז בוודאי בחבד זה אחד שהוא באמת זה יותר דומה ל לאיבוד אורות אבל יש אבוי למה לאיבוד אורות קוראים איבוד כי אתה עובד קשה על האור כדי לזה קח אותו. כלומר, יש שמה עבודה קשה מהמלאכות היותר א אה כבדות לאבד אור. זה צריך להחביד ב אה זה גם זה גם חומרים כימיים סיד וכולי אבל גם איזה משקולות גדולות לאוויר ועוד פעם ועוד פעם עד שהוא מזדכך כמו ללוש בצק אבל הרבה יותר א א חזק הרבה יותר עבודה קשה לענייננו אז יש עבודה אחת שבלב זו תפילה זה להסיר את אחי זודי עלמה ולראות את הכל בעיניים של הנהגה אלוקית שזה עבודה זה עבודה בלב זה לא עבודה בלב ל אה למלא אור פנימי איזה פעולה של מצווה עבודה שבלב לעובדו ברכו לבבכם כאילו חז"ל אומרים זה לא לעובדו עבודה אחרת עם כל לבבכם אלא זה העבודה שבתוך הלב שזה אולי הדקדוק של חז"ל גם זה נמצא אחרי עניינים שבלב לבד אחרי מה להבוה את השם אלוקיכם ולעובדו בכל לאהובכם כמו שזה בתוך אה הקשר שהוא מה קורה ללב עצמו לא איך הלב נותן אה תיבת תעודה פנימית לעבודת מצוות אלא מה קורה ללב עצמו ומה קורה ללב עצמו אז הוא אומר מה זה לעובדו בכל אהובכם הלב נוטה לראות סיבה ותוצאה של העולם הזה כסוף כל הסיפור. אם אני עובד קשה אז אני מביא הרבה כסף הביתה. אם אני מתרשל אני לא מביא. ובסוף הכל תלוי בחריצות שלי. והאמונה שלנו אומרת שזה לא תלוי בהשם יתברך. האם זה תלוי רק מהשם יתברך ולא צריך לפעול או שיש פה דווקא דרך של שוטפות? זה מחלוקות בתוך רבותינו על מידת הביטחון וההשתדלות איך הם מסודרות ביניהם אבל שאנחנו מאמינים שהכל מהשם יתברך זה פשט עד שאומר הרמבן כנודע מה לרופא בבית עובד השם כי להניח שהרופא הוא המרפא זה כפירה והראשונים אומרים רבנו בחי שלמה אולי זה גם רבן לא זוכר בדייקנות אבל שכל זכרון יציאת מצרים זה כדי שנזכור שזה לא מהניסים הגלויים נזכור על הניסים הנסתרים זה רמבן נכון זה רמבן אבל יש רבנו בחי דומה ש הנסים הגלויים נזכור על הנסים הנסתרים כלומר אתה כל יום אומר יציאת מצרים אני אשר אלוקיכם אשר הוצאת אצכם ארץ מצרים אני השם אלוקיכם אולי זה באמת גם פירוש נהל לפסוק הזה שאותו אני השם אלוקיכם שיצאתי אתכם ארץ מצרים אני השם אלוקיכם בכל עניין בניסים הנסתרים אז לא להאמין בהנהגה האלוקית זה ודאי כפירה עד כמה ה מאמץ שלנו הוא עונש או רק לצאת ידי חובה להראות כאילו או שאולי פטורים מזה לגמרי או שהקדוש ברוך הוא רצה דווקא שותפות זה מרווח שיש מחלוקת בין רבותינו נו על עניין הביטחון וההשתדלות אבל שההנהגה האלוקית היא לא צה זה ודאי כפירה גרועה עכשיו הלב לא נותן לה מילה כי אם הנס נסתר אז במקומו יש משהו גלוי מה גלוי סיבה ומסבב של העולם הזה הסיבה המסובב של העולם עולם הזה תופסים מאוד את הדעת שלנו ואת הלב שלנו. זה בדיוק לדעת היום והשבות האלה כשם הוא אלוקים בשמיים לארץ מתחתינו עוד. אז בעצם אפשר לומר שתפילה העבודה שבתפילה זה שהכל תלוי בו. אז לעובדו בכלבכם הכוונה להיות תלוי בו. זה שאתה גם אומר מילים או לא אומר מילים זה ה ענפים היובלים זה לא הדבר בעצמו הדבר בעצמו זה שאתה תלוי בו יתברך וזה דורש הרבה אבוידה זה אבוידה אז זה יתר הדרך החסידית ואז אם אתה תלוי בו יתברך אז אתה פונה אליו תזכרנו פעם שזה יהודה הראה לנו מהרב צוקרמן גם ככה ש שהרב גד אמר שהכנה לתפילה צריך לעשות כמו חבדניק אבל בתפילה צריך להתפלל כמוסלבר צורקמן אמר ממש מילים רק חבד >> רק בדיוק את זה שהתפילה צריך להיות כמו ברסלובר זה הוא אומר ו ושה הכנה צריך אה להיות בדעת כאילו לעומת התפילה זה בשפיחת הלב ולפי זה הלעובדו בכל לבכם זה תפילה זה הכוונה ל >> לדעת להכנה לתפילה לל לאיבוד הפנימי שאני רק תלוי בו, הכל ממנו. אז אני מודה לו על כל הטוב, אני מתפלל על כל הנצרך וזה כנראה יהיה הפירוש של לעובדו בכלכם על דרך החסידים על דרך הרב זצהל ולעובדו בכלבכם זה שזה פשוט שכשאני רוצה טוב אני רוצה בניין בית המקדש. שלושת השבועות רוצים עוד יותר. אני רוצה בניין בית המקדש. אז הקדוש ברוך הוא גם רוצה את זה או לא? אולי נחריף את השם. מי רוצה יותר? עכשיו אתה אומר אם אני זה היה בידי אני מספיק רוצה בשביל שאני אעשה את זה. אם הקדוש ברוך הוא לא עושה את זה וזה ודאי בידו נו אז יש לי קושיה פה אבל התירוץ שהוא פשוט לא רוצה את זה או שהוא רוצה את זה פחות ממני הוא בלתי נשבן זה עדיין לא התירוץ הנכון אז צריך לתרץ למה הקדוש ברוך הוא שרוצה את זה לאין ארוך ממני בכל זאת הוא נמנע זה שאלה שצריך תשובה עליה צריך תשובה שתיישב את הלב אם לא ישבת את הלב זה לא מספיק טוב אבל עכשיו נעזוב את השאלה הזאת יש חשבונות אלוקיים עליונים מה מרוויחים מזה שעדיין לא נבנה המקדש למרות כל המעלות העליונות שיבנה המקדש ואנחנו מביאים את זה תמיד דוגמה מיצחק אבינו שהאם שרה רוצה שיהיה לה בן לא רק בן אלא שיהיה המשכה וזכה לגוי גדול ולא ירשך זה כי אם אשר יוצא ממך וגם לא בן העמה אלא רוצה את יצחק ודאי והקדוש ברוך הוא מה רוצה הוא לא אכפת לו אם יהיה יצחק או לא יה יצחק לא משנה יהיה אליעזר או יהיה ישמעאל חס ושלום נגיד ככה אשר בחרבנו מכל העמים זה כולל את זה שהוא רוצה אהבת אותנו ורצית בנו הוא רוצה את יצחק וחס וחלילה לא את ישמעאל ולא את אליעזר אז למה הקדוש ברוך הוא מחכה זה ביד הוא היה להביא את יצחק קודם אז חז"ל אומרים שלמה הקדוש ברוך הוא עשה את האימות הקרות מפני שנתאו לתפילתם כמו שהתפילה של שרה על יצחק היא גורמת לכך שיצחק יהיה במעלה עליונה ונסגבה הרבה יותר. אז כל תפילה שלנו וכל געגועים שלנו למקדש זה מרים את המקדש שיבנה למעלות עליונות. במקדש שהקדוש ברוך הוא כל כך רוצה מקדש וכל כך רוצה שמלות עליוני וכל הסדר הוא שזה גם תלוי בנו. אז לכן הרצון הזה ממתין לכיסופים שלם עד שיחספו אליה בתכלית הכוסף. אז נחזור לענייננו. אז הקדוש ברוך הוא ודאי רוצה את בניין ירושלים לאן ארוך מאיתנו. רק שלא יש חשבונות שהם לא מוטלים עלינו בכלל ואנחנו לא יודעים אותם אסור לנו להתחשב בהם. כלומר, אם מישהו אומר לקדוש ברוך הוא, אל תבנה את המקדש כדי שעם ישראל תפלל עוד, אז חמור מאוד. נחזור לנם. אז כשאני מבקש מקדש בעצם אני רוצה מה? את מה שהוא יתברך רוצה. ואז בעצם אני נעשה הרבה יותר טוב ולא זו בלבד אלא שאני נעשה טוב בטוב אלוקי שאני רוצה את הטוב שהוא יתברך רוצה יש את זה כמה וכמה סעיפים באורות הקודש ועוד מקומות על השוואת הרצון כלומר שהתפילה בעצם היא לר צות מה שהשם יתברך רוצה. כאילו אצל החסידים התפילה היא מאיתנו אליו. אצל הרב אצל הרב התפילה יותר ממנו יתברך אלינו. שמי האלוקי נמשך שגם אנחנו רוצים את זה. שאז המילה לעובדו בכל לבבכם במובן שכתוב פה הוא הרבה יותר מבואר. טוב, אז התפילה שהיא עבודה פנימית שבלב מגברת את הטוב. אפשר אולי להוסיף האלוקי כמו שהוא יכול להתקבל בנו שבכוחות הפנימיים עצמם להיות איש אלוקים. מי שרוצה את הרצונות האלוקים אז הוא איש אלוקים כל אחד ואחד לפו שור הדילי אני אמרתי אמרנו את זה היום לא אני אמרתי אלוקים אתם טוב לעומת זאת הקורבנות מגברים את הכוחות הפנימיים על הכוחות המפריעים שמחוץ לגופו ונפשו של אדם שהם כוחות הבהמיות שבעולם החיצוני. על כן גדולה תפילה יותר מן הקורבנות. לפי רבות ערך ההתגברות הפנימית על כוחות הרע שבעצמו יותר מהתגברותו על מניעות חיצוניות. כן הוא מושל ברוחו מלוחד עיר שהגבורה להתגבר על העניינים הפנימיים שבאדם היא הרבה יותר גדולה מאשר הגבורה להתגבר על הדברים החיצוניים זה מרבנו בחי נדמה לי שכשחזר גיבור אחד ממלחמה אז אמרו לו שבת מן המלחמה הקלה ועכשיו אתה אתה צריך להיכנס למלחמה הגדולה. ומה היא? תיקון המידות. של לכבוש עמיים רבים תחתיך זה המלחמה הקלה. אבל לכבוש מידה רעה אחת בפנימיות הלב זה העבודה הקשה. כי הערך האמיתי של האדם ראוי להיות נהרך על פי התגברות עד הטוב שבו בעצמו. ולא מה הוא מצליח להוציא אותו החוצה. זה מתאים ל ש רבנו ציוד היה לו משל איך משפיעים מישהו שאל את הרב צודה מתי מתי יוצאים להשפיע אז הוא לקח קערה וכוס מים ונטלה עם מים וכוס רקע נטלה עם מים ו מזג את המים לתוך עד שהיא גלשה אז הוא אמר אתה מתמלא מתמלא מתמלא כשזה גולש אז ממילא יש השפעה ההשפעה היא תופעה נלוות אתה עוסק בלהתמלא כדור שהרבי אמר שבדור שלנו אם אתה יודע א' אתה מלמד א' אתה יודע ב אתה מב שזה לא זה בדיוק המחלוקת זה לא אותה דרך בעניין הזה אצל הרבי זה ראה חריף מאוד שדווקא המעשה הוא העיקר ועוד גם בזאתי בכן גדולת התפילה יותר מן הקורבנות שגם בהיותה שלו כראוי מכל מקום יש בה יתרון תועלת שעכשיו זה עוד סוגיה שהיא נוגעת יותר למימר בגמרא. לפי כך נאמר בקורבנות למה לי רוב זברכם שאין תועלת בפעולת ההתגברות של האדם על המכשלים החיצוניים. איןזה אין בזה שום תועלת כיוון שאינו חפץ בעצמו בדרך הטובה. אז אז מה זה מה זה מועיל? אתה בעצמך לא רוצה את זה. אם אתה לא רוצה את זה, אתה לא רוצה שהקורבונות יהו, אז מה? מה? אז מה זה יתן? כי המקרים החיצוניים במקומם הם עומדים. אלא שאדם בבחירתו ינצחם ועבודת השם תהיה לו לישועה להגדיל כוח נפשו לטובה. אבל ביותו פונה במחירתו לרע אין תועלת בפעולות המקדשות לתגמות החיצונית לרשע אמר אלוקים מה לכספר חוקיים זה נזם זהב ואף חזיר אם אתה נשארת חזיר מה זה משנה שלבשת נזם זהב להפך זה עוד יוצר גועל ודחייה יותר חמורים חזיר שרווי לו בהשפ השפתות בסדר זה זה מקומו זה דרכתו אבל שהוא לוקח נזב זה זה זה דוקר מה לך לספר חוקי אמנם בתפילה לא אמר למה לי כי באמת אנחנו הסברנו הפך אולי קודם לא שמנו לב. למה לי? הכוונה אין בזה שום צורך אבל כאן זה רק העלים עיניי. יש בזה תועלת אבל אני בגלל ה פגמים מעלים את העיניים מהתועלת. אומנם בתפילה לא אמר להקישת התפילה בעצמה שבה כוח הטוב הפנימי מתגבר. מתגבר הוא על הכוח הרע. אף על פי שאינו פועל על הליכות החיים. כלומר זה לא יצא החוצה לשנות אבל הוא עניין טוב מצד עצמו. אלא כיוון שאין בה התועלת האמיתית לאישר גם כן דרכי החיים החיצוניים הכוונה לא תוכל להגיע ממנה התועלת של הסקרת המבוקש החיצוני על ידי התפילה. אבל לא אמר שאין בהנאה של כלום. כלומר יש תועלת. עכשיו אומר הרב לכאורה כל מה שאני מסביר פה עכשיו זה סותר למאמר חז"ל ואף על פי שמסיר אוזנו משמוע תורה גם תפילתו תואבה אז הנה אם לא מקיימים את המצוות אם זה לא יצא החוצה אז התפילה היא תואבה איזהב באף חזיר אז אומר לא זה נשאר מצד אחר ולפי שהתפילה תביהו לרכך לבבו ולקרב חפצו אל מה שנראה לו שהוא טוב וישר לפני השם ועל ידי מניאתו משמוע התורה יוכל לחשוב על רע טוב ועל טוב רע ועל כן תפילתו טבה כי היא בעצמה תוכל לגרום לו תקנה לא בגלל שהיא לא בעלת משקל אלא בגלל שהיא מותעת והולכת לכיוון לא נכון אבל מכל מקום מידת התועלת של הזיכוך הפנימי לכאורה הזיכוך הפנימי כאן הרב כן מכוון שעבודה זה עיבוד נכון מה שכתב קודם עבודה פנימית שבכאן אומר הזיכוך הפנימי שזה נראה א מכוון ללשון משנה אבל מכל מקום מידת התלת של זיכוך הפנימי חשובה היא כשלצמה גם כש תפילת תואבה הוא באמת התהפך לטובה. רק שבגלל שהוא הסיר אוזנו לשמוע תורה אז הוא טועה מה לבקש. במקום לבקש דבר טוב הוא מבקש דבר רע אז זה נורא שהוא מבקש דבר רע אבל הוא התהפך להיות יותר טוב. הסברה מעניינת מחודשת נכון יש עוד הסברה שהמסיר אוזנו לשמוע תורה זה שמה שהקדוש ברוך הוא רוצה ממך אתה משליך מאחורי גבך אז מה אתה עכשיו פונה אליו זה תואבה לנהל מערכת יחסים שמה שהוא רוצה ממך אתה לא אכפת לך אבל אתה רוצה שהוא יהיה אכפת לו מה אתה רוצה ממנו לא שזה הפשט היותר פשוט וכאן הרב נאלץ א להעמיד בדוחק לכאורה צריך לראות אם יש ברב עוד מקומות שיש הסבר אחר כך זהו לא מה אתם אומרים זה לא לא קצת דוחק להגיד את זה >> לפי הרב תפילה זה לא זה לא בדיוק ארישה מהשם א >> לא אבל דוקא כאן לא לכי להגיד ש >> עוד דווקא כאן אה באמת הוא אומר לרכך לבבוא לקרב חפצו הוא לא אומר לפנות אל השם אתה צודק שזה גם הולך לפי דרך הרב ועדיין כאילו הוא רוצה לעשות מה שטוב בעיני השם יתברך והוא והוא עובד על זה רק הוא לא יודע מה טוב בעני השם יתברך לא צריך לבדוק אם יש עוד פירוש לכאורה זה זה סוג מסוים של פירוש הפשט אה סובל גם פירושים אחרים ואולי אפילו נראה יותר קרובים לפשט >> מה האופציה השנייה הרב שהתפילה לא עוזרת בכלל >> מה >> מה מה קשה כל הרב מה האופציה השנייה שהתפילה הז לא תעזור לו בכלל >> מסיר אוזנו קודם כל בפסוק מסיר אוזנו משמוע תורה גם תפילתו תואבה לא בגלל שהוא לא יודע מה לרצות והוא רוצה דברים שאינם טובים כי הוא לא למד תורה אז זה תואבה כי אתה גם לכאורה אז המילה תובה כאן לא כל כך אה היה צריך להגיד גם תפילתו מקלקלת פוגמת מפילה מראה אתה הבד זה לכאורה מה הפשט זה לכאורה יותר פשוט לומר שאם אתה משליך רגבך מה שהוא רוצה אז מה אתה פונה אליו מה שאתה רוצה לא זה נראה לי הכי פשוט ואז הד רק הקושיה לדוכתא איך אתה אומר שבקורבנות אין בזה שום טעם כי כיוון שהלב לא שמה אז מה זה משנה שאתה אם אתה חזיר מה זה משנה שאתה שם לזהב אבל בתפילה כיוון שאתה מזכך את עצמך אז זה מועיל אפילו אם זה לא הבעל המבוקש אך אתה צריך ללמוד תורה כדי שתבקש את הדברים הנכונים. טוב, אבל ב אין שואלים על הדרש. דרש זה לא זה לא קושיה זה לא זה הרע. זה הרע. טוב, על כל פנים וגם בעוד שלא הכשיר מעשיו להיות קבוע בדרך הטובה מכל מקום יפה השעה אחת. כלומר המהפך הפנימי אפילו לשעה אחת הוא גם הלה גם אם זה לא יוצא החוצה