ספירת העומר או ספירת הגומר? | שיעור לפרשת אמור | הרב בנימין רוזנצוויג

[מוזיקה] אז ב בפרשה יש האיסור לסרס בעלי חיים שמתם לב לזה מופיע בתוך הפרשה כתוב פה בתוך הפרשה של בעלי א מומין בקורבנות איסור בעליי מומין רואה שזה בשלישי פרק כב פסוק יז ב נקרא את זה קצת וידבר אדוני אל משה לאמור דבר אל אהרון ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת להם איש איש מבית ישראל ו מנגר בישראל אשר יקריב קורבנו לכל דריהם ולכל נדבות אשר יקריבו לאדוני לעולה לרצונכם תמים זכר בבקר בכבשים וב כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם אז בשביל שזה יהיה עולה זה צריך להיות גם זכר וגם תמים ואיש כי יקריב זבח שלמים לאדוני לפלנד רולין דוה בבקר ובצו תמים יהיה ל רצון כל מום לא יהיה בו עוורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה אל אדוני ויש ו תתנו מהם על המזבח לאדוני כתוב פה שחרץ זה בעל מום כך כתוב פה ושור ושה שרוע וקלות נדבה תעשה אותו ל נדר לא ירצה הנה הפסוק שלנו ומעוך וכתות נתו וחרות לא תקריבו לאדוני וב ארצכם לאלא תעשו אז כלומר שבעל חיים שהוא מסורס הוא פסול לעלות על המזבח זה נקרא מום מעוך קתות נתו קרות כל מיני דברים שקוראים לו ב ביצים אז הוא פסול לקורבן ומיד בנ אחר לא תקריבו את לחם אלוהיכם מכל א כמו שחתם בהם מומ בם לא ירצו לכם על כל פנים אז כתוב כאן ש שגם אסור להביא קורבנות בעלי מסורסים וכתוב רצם לא תעשו כלומר שיש איסור גם לסרס בעלי חיים אפילו לא של קורבן סתם בעל חיים אסור לסרס אותו עכשיו המצווה זו היא לא נוהגת רק בארץ נוהגת בכל מקום האיסור הזה לא לסרס בעלי חיים זה לא רק בארץ ישראל זה בכל מקום הסגנון שזה כתוב כאן בארצכם לא תעשו נשמע מוזר רשי אומר כל שבארצות תעשו כלומר לא רק בעלי חיים מהמינים המוגרבים שעולים למזבח כלומר שלוש מיני בהמות ושני מיני עופות איזה שלוש בהמות קרבות למזבח בקר ועיזים וכבשים ואיזה שני מיני ופות יונה ובן בן יונה ותור אז לא רק אלה יש לי הגדל חתול בבית כלב מותר לי לסרס אותו לא אסור כל שבארץ לא תעשו אתם מבינים איך רשי לומד את זה אומר בארצכם לא תעשו הכוונה כל ש בארצכם לא יודע לא היה דרך יותר נורמלית לכתוב את זה זה נשמע שזה משהו שקשור לארץ ישראל אפשר להגיד הו בארץ לא תעשו אם כבר אתם מבינים את השאלה שלי כלומר לא אני מבין שצריך ללמד איסור שרוס ל כל בעלי חיים אז כותבים את זה אבל נשמע מוזר בארצם לא תעשו לא ששמע שזה קשור לארץ אז אני אגיד לכם מה א מה אני חושב אפשר להגיד לכם אז אני חושב את זה בצת ידיד שמואל רפפורט מישהו מכיר אותו ממושב תפרח תלמיד של הרב טוניק אז פעם לפני המון המון שנים בטח כבר לא זוכר את זה אז א אז חשבנו ביחד ש התורה מברכת את היבול ואת ה מקנה של ארץ ישראל בכל מיני ברכות מאליפות נכון ארץ ישראל היא מכונה השבח הכי שגור שלה הוא ארץ זוות חלב שעל פי פשט זה שבח מקנה הארץ או סוף סוף הדבר הזה שעצבן אותי שם בשן יצא מהבית הוא כבר עצבן אותי הרשעים האלה הם נותנים לכל הצדיקים נותנים לי כל הזמן חומרים כימותרפיה השבוע גם קיבלתי עד אתמול אז מהזה אחד הדברים שזה עושה זה מחליף את ה את השיניים את הסידן של השיניים נשברו לי השיניים כל הזמן נכנסים לשם דברים א כבר אני אכלתי את זה מה לא חול זה היה זה היה שקד שקדים בתורה א ותנים מו שקדים בבראשית שמות שקדים בשמות משוקדים כפתוריה ופרחיה שמות במדבר אהן מתי הארון ויגמול שקדים אי שלום עליכם טוב בטח יש עוד מקל שקד אני רואה בכל אופן אז איפה היינו אז א מה אז השבח ש של ארץ ישראל הוא כל הזמן נוגע למקנה עכשיו יכול בן אדם לחשוב כמו שחשבו המצרים הגמרא במסכת סנהדרין אומרת שאמר תודוס הרופא שיש שמה דיוון ל לגבי בהמה שניתה לם שלה אם זה הכוונה רחם האם היא טרפה או לא טרפה נטלו לה את הרחם עשו לה ניתוח הוטרינר הוציא לה את הרחם יכולה להחזיק ככה 12 חודשים או לא יכולה אז הגמרא אומרת שכן שה יכולה היה סיפור שהיה אחד הגיע לרבי טרפון אז חילה רבי טרפון לכלבים הוא אמר לו שזה ניטל האם שלה זהו היא טרפה ה החילה לרבי טרפון לכלבים אחר כך הוא התברר לו שהוא טעה בדבר משנה הוא אמר ל חח מורחת טרפון מכירים את הגמרא הזו אז רבי עקיבא אמר לו אתה מומחה לרבים אז אתה פטור אבל על כל פנים אבל איך הוא הבין שהוא טע כי הוא שמע תודוס הרופא אמר שאין כל פרה וחזיר שיוצא ממצרים שלא ניטה לם שלה הם היו חוקקו חוק עזר עירוני באלכסנדריה של מצרים לא מוציאים מפה פרה או חזירה לפני שעושים לה ניתוח נוטלים ממנה את הרכם למה שהם יהיו מקור יחידי שהם יהיו מקור יחידי שלא יפתחו את הזן הזה עכשיו בארץ אחרת ילך כל הג'וב הם ייפתחו עכשיו את הזן הטוב הזה של החזירות או של הפרות בארץ אחרת לך כל ג'ובות אז הם היו דואגים לסרס את הבעלי חיים כדי שלא ייפתחו את זה במקום אחר אז אומרת התורה אל תתפתו לעשות ככה אל תחשבו שהברכה הגדולה היא קשורה בגזע במין אתם עלולים גם לחשוב לעשות את זה גם גם לסרס את בעלי החיים שלכם כדי שלא יפתחו אותם במקום אחר ותפסיד את לא זה לא שבח המין זה שבח הארץ אותה פרה שיים אותה בברזיל תיתן רבע מתנובה של החלב שים אותה פה ו תביא אותה בוכטה אתם יודעים שאנחנו ליגה אחרת מעל כל העולם בתנובת החלב לפרה לא רק שאנחנו מקום ראשון בעולם בפער מכירים את זה לא יודע בדיוק את הנתונים אבל בהמון בתור צמחוני ומרחם על בהמות אז גם קשה לי עם זה אבל בתור ציוני נילף אני גם מבסוט ה הדרוש זה דבש ש החלב של השני לא אני לא יודע לא יודע אני חושב שכן אני חושב שזה כן פשט שם זה הה בסיפור הזה זה גם היה תאנים וגם חלב אבל כבר אמרתי את זה טוב אני אגיד מהר אה אנחנו סוברים שחלב זה יין לבן כמו שתיתי ייני עם חלבי יין סומק ו חיו כמו שאומר שמה התרגום וכמו אולבן שיניים מחלב שזה כתוב אחרי יוסרי לגפן רו ולסקה בתנו קיבש ביין לבושו ובדם ענבים סותו חכלילי עיניים מיין פתאום ולון שיניים מחלב חלב אנחנו אומרים זה לא אני אומר זה הרב ראובן מרגליות זכר צדיק לברכה ספרו המקרה והמסורה אז זה עבור את הראשון שלנו בשיעור הזה כבר כבר הרווחנו משהו לא עוד פעם למה התורה הקדושה אומרת ו בארצכם לא תעשו ברור שמשמעות ההלכתית היא כל שבארצנו איסור סרוס הוא איסור מקיף על כל בעל חיים גם כשר וגם לא כשר כלב חתול אסור לסרס היה אורי אריאל ה היה שר החקלאות הוא נלחם מלחמה גדולה דולה שלא ירסו בעלי חיים בארץ ישראל וזה פתרון קל בשבילהם חתולי רחוב כל מיני זה לא נעים להרוג אותם אז מסרסים אותם זה איסור איסור גמור איסור תורה אז הוא נלחם מלחמה גדולה נגד זה על כל פנים אבל הסגנון הזה שזה כתוב רצם לא תעשו זה כדי לרמז אל תחשבו שהשוו ה גדול של מקניה הארץ שלכם של חיות ובהמות של הארץ שלכם הוא קשור לגזע ותנסו לשמור על הבלבול שלכם על ידי שתשרשור אותם לפני שהם הולכים למקום אחר לא השבח הוא שבח הארץ אותה בהמה שים אותה במקום אחר לא תיתן כזאת נובה תרגו אי אפשר לשכפל את ההצלחה אפילו היהודים בעצמם בחוץ לארץ הם לא אותו דבר כתוב בספרים הקדושים לדוגמה בספר הזה אז כתוב שעם ישראל שהוא בארץ ישראל הוא לא תחת שלטון של מלאך ושל כוכב השם מולנו לאלוהים פה בארץ ישראל שאנחנו בחוץ לארץ גם אנחנו צריכים מלאך יש לנו מלאך איך קוראים למלאך שלנו בחוץ לארץ מיכאל מיכאל שר ישראל מה מיכאל רחם מה אתם אומרים שכינה שכינה כן אבל אבל אבל כאן כשאנחנו פה אנחנו לא תחת שלטון של שר ומלאך השם מולנו לאלוהים כך כתוב בספרים הקדושים בספר הזה כתוב כמה פעמים בהזדמנות נלמד את זה אז יהודים אפילו ודים כשהם לא נמצאים בחוץ בארץ ישראל הם התנובה שלהם נכון הבאנו דברים יפים אני לא אומר תשמע תלמוד זה דבר גדול תוספות רשבא דברים גדולים אבל אבל את הספר הזה ספר הזה זה הבנו כשהיינו פה בארץ שלנו אין כמו הספר הל שלש משה כן משה כן הכל הנביאים ניבו או בה או בעבורה משה בעבורה כל מה שהוא תנבא מהתחלה מהיום הראשון ראו ראיתי וני משר מצרים וירד להצילו מן הארץ לותו אל ארץ טובה או חווה כל הנבואה שלו זה רק בעבורה טוב אז זה דבר ראשון בארצכם לא תעשו עוד פעם איסור סרוס בתוך המילים שלו הוא בא לרמז אל תחשבו שהשבט של מקנה הארץ הוא קשור לגזע למין הוא קשור לארץ טוב עכשיו ברשותכם אני לא יודע בטח דיברנו על זה אבל ספירת העומר דיברנו על זה בטוח אבל עכשיו זה גם הזמן גרמה כי זה בדיוק יוצא עכשיו ספירת העומר היום שלושה ו20 יום ככה אמרו נכון שלושה ו20 יום שהם שלושה שבועות ושני ימים שלושה ו20 שלושה שבועות ושני ימים שמתם לב יפה לא אה גם ב-46 גם 46 כן כן נכון אז היום ש20 יום לעומר אז בדיוק עכשיו ספירת העומר ובדיוק יש את זה בפרשה אז ברשותכם נלמד קצת את הפרשה הזו אז כתוב בפרשה בפרק כג פסוק ט אני מתחיל קצת כן מקורבן העומר וידבר אדוני אל משה לאמור דבר על בני ישראל ואמרת עליהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה ובתם את ומר ראשית קצירכם אל הכהן והניף את העומר לפני אדוני לרצונכם ממחרת השבת יניפו הכהן ועשיתם ביום הנפחים את העומר כבס תמים בין שנתו לעולה לאדוני ומנחת עכשיו אף אחד לא להירדם בגלל זה הפסוק הכי מפתיע בתורה נכון ומנחת שני עשרונים סולת בוליו השמן ישל לאדוני ריח ניכוח ונסכו יין רביעית ן למה זה פסוק מפתיע כי תמיד לכבש כמה מקריבים מנח חיסרון אחד וכמה פה שני עשרונים מכל התורה זה הכבש היחידי שמקריבים איתו שני עשרונים אמרתי לכם לא שווה להרדם איך שהוא מתחיל מנחתו כולם נרדמים אבל רגע יש הפתעה ולחם וקלי חרמה לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קורבן אלוהיכם חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם אז אם עכשיו באמצע הלילה אני מעיר אותך רוי א שואל אותך איזה כבש מביאים איתו 12 12 נקודות הכבש שבא עם קורבן העומר לעולה כבש העולה שבא עם קורבן העומר קורבן העומר זה מנחה בעצמו מנחה שבא מהשיעורים בח ביום טז בניסן ביחד איתה מביאים בדרך כלל זה הפוך עם קורבן שהוא בעל חיים מביאים מנחה פה מביאים את העולה לכבוד הקורבן מהצומח מביאים את הכבש לכבוד העומר אבל כיוון שכבר הבינו כ הבאנו כבש לעולה אז מביאים איתו מנחה מנחתו הוכפלה ואף על פי שמנחות הוכפלה לא הוכפל נזכור רביעי תיין של נסח של יין מכירים את הרשי הזה נכון הנה תקרא לנו את רשי ו מנחתו בכל רם לא שומעים לא שומעים אחד חד מסכר כן שני ונים כפולה היתה נתקו יין רב טעין אף על פי שמחתו כפולה אן שכר כפו אין שכר כפולי אה הפתעה יש כאלה אומרים מהמפרשים על הדף ש העומר זה יסרון אחד זה עומר עומר זה עשירית תאפה אתם יודעים זה כתוב בתורה איפה כתוב בתורה ועומר עשיריית הפה הול פרשת בשלח על המן אז אומר זה יסרון חיסרון שאומרים יסרון זה יסרון עשירית האפה עפה זה בערך 23 ליטר אז יסרון זה בערך 2.3 ליטר בערך אז יסרון סולת אז יש כאלה שחשבו שזה מה זה השני עשרונים חיסרון סולת וחיסרון עורים כרמל אבל זה לא הלכה הלכה שחוץ עומר מביאים ש שני עשרונים סולת הסולת זה משנה שעברה כי עוד אין סולת חדשה סולת זה עושים את זה מחיטה ואת ה רק בשבועות חדש נתה רק בשבועות חדש במקדש מגיע רק בשבועות חוץ חוץ עומר העומר הוא עשוי משעורים מביאים את העומר הראשון את ה23 ליטר הראשון שקוצרים בשדות ארץ ישראל מביאים את זה להשם ואז כתוב כאן ויש יש איסור חדש אתם רואים לחם וכלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה כלומר בכל העולם זה גם דבר מעניין בכל העולם אסור לאכול מהתבואה החדשה שצמחה עד שמקריבים להשם את הראשית השעורים הזאת העומר הראשון היום שאיין לנו נו אז א או ש מה הלכה הלכה שמותר רק ביום יום הנף הוא אסור נכון מה לא אבל יש שמה ווואי יש פה רמבם עבודה תביא רמבם עבודה איזה מגניב שהלכות ספירת העומר של הרמבם באיפה זה באיזה ספר בדיוק נפתח מה בספר עבודה ספר עבודה כל הדין הזה של ספירת העומר הוא לא מופיע בשום ספר אחר תחפשו אין לא מופיע אז כתוב כאן אני קורא לכם קצת אז לגבי האיסור חדש זה כתוב ממש לפני אסור לקצור בארץ ישראל מין מחמשת מיני תבואה קודם לקצירת העומר שנאמר רשית קצירכם שיהיה תחילה לכל הנקרים וכולי אחרי זה כתוב כאן וו לפני כן וף אין לי כוח רגע מה איפה רשי הוא אומר איפה ה טוב אין לי כוח לחפש בכל אופן זה דבר מאוד מעניין רק שהמקדש קיים זה קשור לקורבנות אבל לא הרמבם אומר הפוך מצווה תעשה לספור שבע שבתות תמימות מיום הבת העומר שנאמר וספרתם לכם מחורת השבת ומצווה למנות הימים עם השבועות שנאמר תספרו 50 יום וכולי שכח ולא מנה בלילה מונה ביום וכולי מצווה זו על כל איש ישראל ובכל מקום ובכל זמן ונשים ועבדים ורים מספירת העומר והרמבם גם אומר בתשובה שמי ששכח לספור יום אחד ימשיך לספור הוא אומר שכל יום זה מצווה בפני עצמה ימשיך לספור עם ברכה הבנתם אותי ימשיך לספור עם ברכה א כולם נרדמו היו בטוחים שאני הולך להגיד הרגיל לא ככה הוא אומר בתשובה ימשיך לספור עם ברכה והוא גם אומר שזה מצווה שהיא בכל זמן אז למה אתה כותב את זה בהלכות מדין ומוספים נכון מעניין אבל הרמבם ככה עושה אבל אני לא מצאתי את ה הרמבם דבר על זה באריח אבל אני לא לא מוצא כאלה תוך תוך כדי באיזה מתי כי יש שמה בגמרא שני שלבים בהתחלה הגמרא אומרת שהתקין רבן יוחנן בן זכאי שיהיה יום הנף כולו אסור אבל בסוף טוב אין לי כוח לך חפש את זה אתם שולחים לי אני אני אני אני אחרי טיפול מה ישלי תירוצים כל היום לא לא לא הסתכלתי באותיות שכחתי איך נראה האותיות הצורה של האותיות בכל אופן אז מה אמרנו אז רגע לפני יום נף אז אז אז ספירת העומר מה זה הסיפור הזה של ספירת העומר למה התורה מצווה לספור עוד פעם כתוב כאן וספרתם לך ממאחורי השבת מיום אביכם את עומר התנופה שבע שבתות ימות ינה עד מחורת השבת השביעית תספרו 50 יום וקרבתה מנחה חדשה לאדוני במושבותם תביאו שמתם לב שאני אמרתי תביאו בגלל יש א' העם דגש בתורה יש שתיים נכון פה ובמכתב ויביאו לו את המנחה אז ממש חם תביא אין לי אין לי אתזה תביא לחם תנופה שתיים שני עשרונים סולת ינה חמץ תפנה ביכורים לאדוני והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימים בני שנה ופר בן בקר אחד ואלים שניים יהיו עולה לאדוני מחת נזק משרח לכוח לאדוני אתם קולטים בשבועות ביום ה50 אתם לא רואים שם דגש ב' תביאו תראה להם פה תראה להם פה שאני לא המצאתי הם השמיטו בגלל שאין להם את זה אין להם את זה פעם לפחות הם היו לא היו מצליחים להכניס נקודה לתוך הא' אז היו כותבים בצד הא' דגושה עכשיו כברם גם מזה בכל אופן יש נכון יש אותיות שלא מקבלות דגש א' ר ה ע נכון האח רע אה לא מקבלים דגש הה זה מפיק זה לא דגש זה רק רמז להגיד מה או אבל בר יש 18 רשים דגושות בתנך ושני אלפיין דגושות בתנך תנך יש ארב יש ארבע איזה עוד אחד באיוב איפה מנה לשן של כון קורים אה כן אה אז יכול להיות שיש ארבע אז אני ידעתי רק על שתיים אבל יש אז א בעזרה יש א' דגושה שלח לי שלחו לי בכל אופן אז א פעם הייתי יודע את כל הרישים התגוששות בתנך שכחתי אבל יש שתיים רצופות יש כאלה קראו את זה בהפטרה בשבת שעברה לא קורת שורך קורת רש דגושה שורך בפרק כ בספר יחזקאל שתיים רצופות שראשי נמל טל בעבור הרעימה הראיתם האיש העולה הראיתם אשר בחר בו השם הראיתם כי שלח בן המרצח הזה ל סיר את ראשי טוב אז יש אז אין להם בפונטים נכון כאילו זה לא מוגדר להם שאפשר להדגיש אותה כי בדרך כלל היא לא דגושה אז בגלל זה הם יטרו עליו על כל פנים אתם שומעים מ מושבותיכם תביאו לחם תנופה אומרת התורה שבחג השבועות מקריבים שני ומרים שני סרונים והפעם הם באות חמץ עוד העומר בא מצא הוא בא באמצע פסח פה הם באות חמץ תפנה הם לא עלות על המזבח קורבן ראשית תקריבו אותם להשם ולמזבח לא יעלו לריח נכח בגלל כל שעור וכל דבש לא תקטירו ממנו ישלה השם אז לא מביאים אותם חמץ למזבח אבל תגידו לי אתם איזה קורבן יותר חשוב על פי פשט הפרשה העומר או שני הלחם שני לחם ברור נכון כי תשימו לב מה מביאים איתו עם העומר אבנו כבש אחד לעולה פה מביאים שני פרים איל סליחה פר ושני מה אמרנו פר ושני אלים ושבעה כבשים רק עולה מה כתוב הקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימים בני שנה הופר בן בקר אחד ואלים שניים יהיו עולה לאדוני ומנחתם נזקם משח כח לאדוני כלומר תחשבו אם אמרתי לכם פר אחד זה אומר אומר שלושה עשרונים עוד יל אחד זה עוד שני עשרונים שבעה כבסים זה עוד שבעה עשרונים הלאה מה ה של שבע קורבן הום של שבועות לא זה לא קורבן של היום של שבועות זה לא זה לא ה זה בנוסף למוסף 12 נקודות חוץ מזה ועשיתם שעיר זים אחד לחטאת לכן בשבועות אומרים שני שעירים לחטאת כיש גם את חטאת היום של פרשת פנחס ושני כבשים בני שנה לזה שלמים שזה קורבן מיוחד במינו כל השנה רק פעם אחת זבחי שלמי ציבור שלמים של הציבור זה הפעם היחידה כל השנה אתם קולטים כמה ואני עוד מפסיד עליך אתם מבינים יש פה פר איל שבעה כבשים לעולה שעיר לחטאת ושני כבשים לזבח שלמים שזה יחידי בכל התורה בכל שנה אין כזה זבחי שלמי ציבור זה יש להם דין של השמות הם נקראים שלמים למה ככה לא יודע למה אין להם שום דין של שלמים הם לא נאכלים לשני ימים ולילה אחד אלא רק ליום ולילה הם קודשי קודשים רחלים רק לכהנים למה הם נקראים שלמים השם יודע זה כנראה קשור לתפקיד שלהם ה מה שהם באים לעשות פה בעולם שלום על כל פנים אז הקורבן של של של חג הביכורים של חג השבועות הוא מאוד מאוד חשוב יפה אז מה רק השאלה שלי אז מה הסיפור הזה של ספירת העומר מה זה בדיוק הסירת העומר פה באמצע מה מה הסיפור אז איך בדרך כלל אנחנו מבינים י אני הגעתי לפאנץ' כשכולם כבר נרדמו מזמור תמיד אני עושה את הטעות הזו אתה צריך להזכיר לי טוב אתם שומעים אז איך כולם רגילים להבין שמה הסיפור של ספירת העומר אומר ספר החינוך יצאנו ממצרים וכל הזמן ידענו מה שהשם יתברך הבטיח למשה רבנו ש בהוציאך את העם ממצרים תאבדו את האלוהים על ההר הזה והיינו מצפים וסופרים את ה ים עד שזה כבר יגיע יום שני ימים כל יום היינו סופרים ואז זה הגיע ביום החמ שהקדוש ברוך הוא התגלה אלינו בהר סיני נתן לנו את התורה הקדושה וכנגד זה הקדוש ברוך הוא ציבה לעשות מזה שנה בשנה את אותו סיפור נכון ככה רגילים להסביר את ההסבר היפה הזה של הספר החינוך זה הסבר מקסים מקסים מקסים רק יש שלב על פי פשוטו של מקרא כמה קושיות הקושיה הראשונה יש כאן מישהו שאיך אתם מברכים איך הנוסח שלכם אשר קידשנו במצוותיו וציונו על מה ספירת איזה ספירת העומר כלומר זה נראה שהנקודה העיקרית פה זה לעומר חר כך גם אומרים ש0 שלוש ו20 יום שהם שלושה שבועות ושני ימים לעומר אז לא סופרים ספירת הגומר עכשיו לפי לפי מה שהספר החינוך אומר זה היה צריך להיות קצת ספירת הגומר כמו עכשיו הבת שלי מתחתנת עוד שבועיים אז כל החדר שלו הרוך בדרך כזו של ספירה לאחור כי כי היא פונה על ה בדיוק עוד שבועיים אני לא אהייה פה יום חמישי יום חמישי עוד שבועיים זהו ואלה בבאלה ום שליש אה ום שלישי את [‏צחוק] החתונה בקיצור אז אה אז כל הדור שלה זה ספירה לאחור אז אם באמת העיניים נשואות למתן תורה אז זה צריך היה להיות ספירת הגומר לא ספירת העומר זה שאלה אחת שאלה שנייה בכלל לא סופרים ליציאת מצרים כי העומר זה רק יום אחרי אם זה הטעם העיקרי כמו שה כמו שספר החינוך אומר אז הספירה הייתה צריכה ללוות אותנו מהיציאה ממצרים מחכים יום בשום מקום לא כתוב בתורה שחג השבועות הוא חג מתן תורה נכון כתוב שזה חג הביכורים זה נקרא ביכורים על שם ביקורי קציר שעורים [מוזיקה] חיטים חג הקציר ביקורי מעשיך אשר תזרע בשדה אז הפשט הפשוט של של חג השבועות הוא לא דווקא בהכרח קשור לסיפור של מתן תורה אדמור הזקן בספר שולחן ערוך שלו הוא כותב שהמנהג שלנו להגיד ביום חג השבועות בתפילה יום מתן תורתנו הוא נכון היום שאנחנו בכל שנה זה יוצא שאנחנו מקדשים וחוגגים את יום ו בסיון שהוא בהשגחה פרטית היה יום מתן תורה אבל כשהיו מקדשים על פי ראייה אז לפעמים היו מעברים לא היו מגיעים עדים אז היו מעברים גם את חודש ניסן וגם את את חודש אייר ניסן בדרך כלל היה מעובר וגם את אייר לפעמים ואז היה יוצא יום החמישים ביום ה ביום ה בסיוון זה היה יוצא יום החמישים של ספירת העומר אז הוא אומר במקרה כזה לא היו אומרים זמן מתן תורתנו וגם הפוך אם היו מקדשים בשני החודשים חודשים חסרים כלומר גם ניסן היו עושים אותו של שישה ימים אז ממילא זה היה יוצא ביום ז גם לא היו אומרים יום זמן מתן תורתנו ככה אדמור הזקן כותב בשולחן ערוך היו אומרים שמועדים לשמחה חגים מוזמנים ססון את יום חג השבועות הזה ום מקרא קודש ה זמן עוד שמחה גם גם בשבועות כתוב פעמיים שצריך לשמוח לא יודע הוא לא אומר הוא לא מציע אלופה אתה יכול להשלים מה ביקורנו לא יודע למה דוקא שצריך להשלים אפשר להשמיט על כל פנים ככה אדמור הזקן אומר אז על פי כל הדברים האלה אני רוצה להגיד בקיצור כי אני כל היום מפספס את הנקודה ועד שאני נזכר כולם כבר נרדמים אז את הדבר הזה אני למדתי מאבא אבא לימד אותי מה הסיפור של של קורבן העומר ושל ספירת העומר ספירת הע בכלל מה זה קורבן העומר אנחנו אמרנו את זה כמה פעמים את ראשית הקציר אנחנו נותנים לך השם כשאנחנו נותנים להשם את הראשית אנחנו מתכוונים להגיד לו שלך הראשית לא אנחנו מתכוונים להגיד לו שלך הכל שאנחנו נתנו לריבונו של עולם את ראשית הבנים שלנו את הבן הראשון שפד אותו מהבור מהכהן התכוונו להגיד שלך השם הבן הבכור לא התכוונו להגיד כל הילדים שלנו הם שלך הכל הולך אחרי הראשון אחרי הראשית כשהפרש לקדוש ברוך הוא חלה מרשית אריסות מה התכוונו להגיד הפיצי הזה הקטן שלך כל השר שלנו לא התכוונו להגיד הכל שלך כשאתה נותן לשם את הראשית אתה מתכוון להגיד הכל שלך הכל הולך אחר הפתיחה איך אני יודע את זה כתוב ותחזק מצרים על העם למהר לשלך מן הארץ כי אמרו מה כולנו מתים מה אתם מתלהבים מה קרה מתו הבכורים לא כולכם מה א אתם סתם נסחפים אמר מי ששולט בכורות זה ברור שהוא שולט בכל הבנו נפל לנו הסימון יאללה לכו בר למהר לשלכם מן הארץ כי הם הבינו שכולם מתים מנה ראשונה זה היה בכורות מנה שנייה משנים וכולי הם לא מסתמכים מעם מי ששולט בבכורות אז כשאנחנו נותנים לשם את הראשית בכל דבר שאנחנו נותנים בכורות התב ביכורים של התבואה א התרומה האכלה כל ראשיות שאנחנו נותנים להשם אנחנו מתכוונים להשם מתכוונים להגיד ראשית בכור הבהמה טהורה ראשית בכורה בהמה הטמאה אנחנו מתכווננים להגיד כל הוולדות שנולדו בזה זה הכל שלך אז מה אנחנו עושים רגע לפני הקציר וכל ארץ ישראל הולכים לקצור את השעורים אז את הראשית של הקציר את העומר הראשון 2.3 ליטר זה הרבה הרבה נותנים את זה להשם כדי להגיד כל מה שנצור בשדותינו השנה הכל שלך אבא על שולחנך אנחנו אוכלים אנחנו זוכרים שידך השם עשית ולכן עושים את זה בטקס רב רושם אני לא קראתי לכם את זה אני יכול לקרוא לכם את זה קצת עושים את זה בטקס רב רושם ומר זה מן השעורים היה בא ודבר זה קבלה ממשה רבנו וכיצד היה נעשה מערב יום טוב יוצאים שלוכי בית דין ועושים או ריחות במחובר לקרקע כדי שיהיה נוח לקצור וכל העיירות הסמוכות לשם מתכנסות כדי שיהיה נקצר בעסק גדול וקוצרים שלוש שיעים שעורים בשלושה אנשים ובשלוש קופות ובשלושה מגלות כיוון שחשה אומר להם הקוצר לכל העומדים שם בא השמש אומרים לו אין בא השמש אומרים לו אין בא השמש אומרים לו אין מגל זה אומרים לו אן מגל זה אן מגל זה אן קופה זו אן קופה זו אן קופה זון ואם היה שבת אומר להם שבת זו שבת זו שבת זו קצור והם אומרים לו קצור קצור קצור קצור קצור שלושה פעמים על כל דבר ודבר וכל כך למה מפני וכולי וכולי על כל פנים היו עושים את זה בעסק גדול כי זה לא איזה עניין קטן זה הכרזה חגיגית של עם ישראל כולו שכל מה שנקצר בשדותינו השנה זה הכל שלך ריבונו של עולם טוב זה טקס רב רושם אבל לא כל עם ישראל היה בטקס הזה נכון בסדר נניח שרוב עם ישראל היה בהקרבה כי זה בדיוק יוצא יום אחרי פסח יד זה פסח טו זה מחורת הפסח ואבל זה השבת ממאחורי השבת אז רוב עם ישראל עדיין נמצא שם בירושלים בבוקר נכון כשעלה השחר וזה אז מקריבים שמה הכהנים לא מתעצלים מקריבים את קורבן העומר צ'יק צ'ק עוד כולם נמצאים שם רובם הזכרים בוודאי שהם חייבים בראיה הנקבות לא חייבות בראיה הם חייבות רק בקורבן פסח זהו סגרו בסטה מוצא יום טוב הולכות הבית הזכרים חייבים בראייה אז ופנית בבוקר והלכת לו עליך חיובים שם בלינה א הם כבר לנו אתם מסתכלים עליי ככה כי אתם רואים הם כבר לנו נראה לי שצריך ה גם בטוב לא יודע חוץ מזה מילן כזה ת פיסח ועלה לה הופקה אגרה טוב על כל פנים אז רוב עם ישראל היה שם בהקרבת העומר אבל מי הרי או אז ה אומר אבא אבל יופי עכשיו הולכים לבתים והולכים לקצור את ה שעורים של השדות אבל מה תהיה הרובה שאני לא אקצ כמו גוי מה זה נקרא לקצור כמו גוי זה נקרא לקצור ולהגיד וואו אתה רואה פה איזה ברכה זה החוכמה שלי אתה רואה שמתי מרווחים אופטימליים בין זרע לזרע וידעת קיצור ולהיות זה נקרא לקצור כמו גוי לקצור כמו יהודי זה ללכת ולשיר עם השעורים שיבולת בשדה קורה ברוח מעומס גרי כירו ולשיר את השירים יתרו אף ישירו נכון איך כתוב שמה עטפו קריצון ומקים יעטפו ור לבשו קרים מצו ומקים יעטפו ור תרו אף ישירו הם שרים ואתה שר איתם ריבונו של עולם איזה ברכה נתת לנו ככה זה נקרא לקצור כמו יהודי לזכור שזה השם יד השם עשתה זאת אנחנו כאן אוכלים על שולחנך אבל מה איזה איזה רובה שני אזכור את זה בסדר ביום הראשון זה עוד יהיה חזק הרושם של הקורבן אבל היום השני אז מה עושה מה מצווה התורה אומרת התורה הקדושה כל יום בפתח היום בלילה שלפני תאסוף את כל הזה ותצעק היום של יום ל עומר איזה עומר אתם זוכרים את ה עומר שקרב נו אז את ראשית הקציר שבנו להשם כדי להגיד לו הכל מהברכה שלך עכשיו היום הזה וגם מחר שאנחנו נצא לקציר זה המשך של אותו עומר בכל יום ממי קציר השעורים מכריזים הכרזה גדולה שזה המשך של אותו עומר עכשיו הספירה הזו אני לא גיליתי לכם אבל היא קשורה לפלא טבעי באקלים של ארץ ישראל שיש בין ההבשלה של השעורים בכל שנה בארץ ישראל לבין ההבשלה של החיתי שבעה שבועות מדוייקים עוד פעם בין ההבשלה של השעורים בניסן לבין ההבשלה של החיטים בסיון יש שבעה שבועות מדוייקים עד כדי כך שירמיהו הנביא אומר בפרק ה ואיך לא אמרו נרנ את אדוני הנותן גשם יורא ו מלכוש בעיתו שבועות חוקות קציר ישמור לנו כל שנה ריבונו של עולם דואג שיהיה לך בדיוק שבעה שבועות בין ההבשלה של השעורים להבשלה של החיטים אתם לא יראים את השם איך הוא דואג ל כמו כמו ש שעון שוויצרי ו שעון ארץ ישראלי זה כתוב את זה בספר ירמיהו כ כן זה לאו דווקא שזה מטז ניסן כי לא תמיד בט ז בניסן זה בדיוק הרגע של ההבשלה של השעורים אבל יש בדיוק שבעה שבועות בין ההבשלה של השעורים לבין ההבשלה של החיטים מה קצ חיק לא צריך ת הלחם 12 נקודות לשאלה הזו חיכיתי כל הכבוד אלוף אמרתי אם לא שואלים את השאלה הזא שמה נשמה שהוא ניסיתי לחשוב מה ואז אמרתי את הדבר הזה של השבעה שבועות אז שימו לב אז סוף סוף נשאלה פה השאלה האמיתית אז מה אם אם כמו שאבא אומר שסבור של מצוות ספירת העו זה לזכור את הקורבן ראשית במשך כל ימי הקציר אז הי מין הראוי לכאורה עוד יותר מתי עם כל הכבוד לכמה אנשים קוצרים עורים רוב אנשים מהם קוצרים חיטים מתי הם מתחילים לקצור אותם בחג הביקורים ביקורי קציר חיטים אז היה מן הראוי לספור בכל ימי הקציר כך וכך היום קציר לשני לחם ספירת שני הלחם כדי לזכור שאנחנו הולכים אוכלים משולחנו של ריבונו של עולם מה זה לא חשוב אז מה התשובה אני דילגתי פה בשלב ש הבאתי לכם את הממצאים דילגתי על ממצא חשוב תסתכלו כתוב פה אני הפסקתי לקרוא בפסוק כא אז כתוב כאן וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו חוקת עולם בכל מושבותיכם לדורותיכם ובקצרכם את קציר ארצכם לא תחלה פאת צדך בקוצר ולקט קצירך לא תלקט להני ולגר תעזוב אותם אני אדוני אלוהיכם אז מה יש כאן בפסוק האחרון של הפרשיה איזה מצווה מה לקת פאה איפה זה מצוות שככה בכי תצא אני חושב נכון כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה בכל אופן מה זה כתוב פה הסיפור הזה אנחנו באמצע פרשת מועדים היי חגיגי קוראים את זה גם ביום טוב גם בתז בניסן ביום הראשון של חל המועד פסח וגם ביום הו ראשון של סוכות זה חגיגים מה עכשיו ובקצרכם את קציר ארצכם וחוץ מזה חוץ מזה חוץ מזה הפסוק הזה כבר היה כתוב מה תחילת פרשת קדושים היה כתוב את זה בפסוק ט בפרק יט ובקצרכם את קציר ארצכם לא ת לא תחלה פעה צדך לקצור ולק את קצירך לא תלקט מדלגים על תחילת פסוק י להני ולגר תעזוב אותם אני אדוני אלוהיכם אז זה כבר היה כתוב למה לכתוב את זה עוד פעם ובדיוק פה באמצע שאנחנו חגיגי פרשת המועדות מה אז מה התשובה ש בקציר החיתים יש תזכורת עדיפה שאנחנו אוכלים משולחנו של הקדוש ברוך הוא שהכל שלו מי זה העניים אתה בא עם הקומביין נוסע נושע הנו הנוסע פתאום עומד שמה אחד לבוש בלויי כבות אומר לך לא עד פה מה עד פה זה השדה שלי אני אני זרעתי פה אני תאתי את המרווח האופטימלי בין הזרעים זוז לא לא לא לא לא עד כאן זה היה שלך על הקפר פה זה הפאה שלי מה הפאה זה ה לפרק אותך אמרתי פאהם ואם נפל לך לקת קצירך נפלה לך שיבולת מהעומק אתה בא לקחת אותו עומד שמה אזה מה זהו זה שלי נפל עכשיו עכשיו נפל לי לא לא לא לא מה ששלך שלך זה שנפל זה שלי מה זאת אומרת הוא מזכיר לך הוא התזכורת שלך שאתם כ נכון השם יתברך נתן לך חלק גדול אבל הכל פה ש השם נכון גם מצוות לקט וגם מצוות שכחה וגם מצוות פאה הם נוהגים גם בשדה שהורים אבל מה יש לנים לעשות עם שהורים אלא אם כן הם כל כך כל כך עניים שאין להם מה לאכול אין להם בהמות להכיל שדה שעורים יכול להיות ש יתמזל מזלך הרע ואף אני לא יבוא להזכיר לך שאתה אוכל משולחנו של ה קדוש ברוך הוא אבל בשדה חיתים בטוח הם מצאו שם ניים שיגידו לך ה פעם ניים היו חרוצים היום גם העשירים עצלנים טוב בכל אופן חר זום חרות ז מום ככ אמרו בשיעור לבז נרה שהיו שהיו הרבה ינים מה לבז ראה שהיו הרבה ינים ש לקח כן אני לא מכיר שמה חוץ מרות עוד מישה שלקתה הם הלכו היא הלכה אחרי הקוצר ואחרי הקוצרים שםד ש שם עבדים או משרתים או שכירים אבל לא נראה לי לא כתוב שם שהיו שם עוד מלקטים גם שקלה שהת חריגה כן אבל אתם שומעים ידידיי רציתי להגיד עוד משהו אני רק לא זוכר מה למה למה לא להזכיר את המעשרות פה כי זה דוק בסדה כן בשדה ו תודה התזכורת ברגע הזה של הקציר כמו שאמרנו כבר כמה פעמים היא קריטית התזכורת לזה שאנחנו אוכלים על שולחנו של הקדוש ברוך הוא ברגע הקציר שאתה מוציא את זה מרשות של מקום ומכניס את זה לרשותך הקריטית כמו שאמרנו שכל התזכורות על הסיפור הזה הם תמיד ברגע הזה אתם זוכרים דיברנו על זה ש המלאך אומר לגדעון השם עמך גיבור החייל כשהוא רואה אותו חוות חיטים בגט להניס מפני מדיין כומר מאין היה לך הכוח לעשות את הפעולה ההירואית המיוחדת הזו זה בגלל שהשם איתך למה זה כל כך חשוב בועז והנה בוז בא מבית לחם ו אומר לקוצרים אדוני עמכם כשאתם קוצרים תזכרו שהשם הוא איתכם הוא נתן לנו את כל הברכה הזו ויאמרו לו יברכך אדוני בגלל שאתה זוכר את זה אז תהיה לך ברכה ואמרנו שהקללה הכי גדולה שאפשר לקלל את שונא ציון שיהיו כחציר גגות שקדמה שלף יבש שיהיו כמו חציר שגדל על הגג מה כל כך נורא להיות חציר שגדל על גג ניסית פעם בועז אה מה כל כך נורא בזה מה זה משנה איפה אתה גודל הוא אומר שלא מלך פה קוצר וחצו מאמר העוברים והשווים לא קולטים שיש פה קצי רסמי כי הם רואים אותו לוקח כ מלקט מלקט נפזר כ מלקט שיבולים איך כתוב שם אז הוא לא מלא ממלא את הקף שלו והוא לא מלא את החוצן שלו החוצן הם היו הולכים עם שמלות זה היה מריצה קצה של השמלה זה היה המריצה שמים על זה את כל ה את כל האומרים לוקחים את זה ל אז בגלל שהוא לא ממלא את החוצן חוצן זה שולי הבגד אז העוברים והשווים לא מבינים שהבן אדם עסוק עכשיו בקציר נו מה קרה לא מבינים שלא יבינו מה אכפת לי ולא אמרו העוברים ברכת אדוני עליכם ברכנו אתכם בשם אדוני אז אומר שלא ברכו את הקוצר שהוא שהוא ברכת השם עלי עליך זה אומר זה זה זהזה זה אלומים ברכה לא תהיה בהם הלוואי כל הסונים של ציון יהיו ככה הש לא שיך מה למה השכה לא שי פה שכחה למה לא כתובה פה היא לא תזכור היא לא תזכורת היא גם תזכור ד מה צא מהשדה אחרי שאתה יוצא מהשדה זה המצווה יחידה שאי אפשר לקיים אותה עם כוונה הוא אומר שזה שזה מצוות שנוגעות לרגע הקציר הם תזכור גע הקציר מה ששכחת אח אחרי הקציר התזכורות האלה הם קריטיות ברגע הקציר ברור שזה שייך גם גם אם הגעת כבר לגורן מסתו אתה נזכר כשהגעת לגורן אבל לא יודע שאלה טובה טוב וואו אני היום זהו עושה עליכם סיבוב באתי שיגעתי לכם את השכל טוב אבל זה דברים נכונים עכשיו מה הדבר שאני לא אומר לכם בגלל זה ישיבה אורתודוקסית נכון אורתודוקסי פה אביך קוראים לזה במגילת המקדש שהם עצו במגילות קומרן אז הם כן מצאו שמה שיש מצווה לספור שבעה שבועות בין העומר לשני הלחם ואז להקריב קורבן שני הלחם ואז לספור שבעה שבועות ולהקריב קורבן ראשית מה מהיין ואז לשפור שבעה שבועות ולהקריב קורבן ראשית מהשמן ככה הם מצאו שמה אנשי מדבר יהו יכול להיות חלק מהתקנות מאוחרות זה לא תקנות זה קשקושים של חנטרישים אבל אבל תקנות עלעל מעשרות לירושלים כן מעשרות מאנשים מה מעשרות לאנשים אחד מכל ערה אנשים צריכים לבוא לגור בירושלים מה ירושלים כן מה רגע לא מה אל חנן יכול להות שזה הה גם סוג ש לחיזוק מעמד כן אבל אני אומר זה ברור שככה הם הבינו את זה שזה הספירה היא כדי לתחזק את התודעה הראשונית ש ברור שקורבן ביקורי ביקורי קציר חיתים הקורבן הראשי שני הלחם של חג השבועות התפקיד שלו זה לקבוע בתודעה שכל מה כל הלחם שאנחנו אוכלים השנה זה הכל ממך מידך השם את תחילת הלחם נותנים להשם כדי להגיד הכל שלך והספירה של העומר ואחר כך העניים בשדה של הקציר חיתים הם תזכורת שנותנת לזה מעמד ביום יום שלא נקצור כמו גויים יאללה בואו נקצור כמו יהודים את כל הערבים הרשעים לא תשר זה לארץ ם שעברה שמה ל אר ישראל שכל הענין ה לאר ישראל ח סירה אתר אני היום הדגשנו את העניין של ארץ ישראל בארצכם לא תעשו אבל לא יודע לא זוכר מה אמרתי אני בשוק כל פעם הוא שולח סיכומים של שיעורים אני אומר מי אמר את השיעור הזה זה דווקא שיעור [‏צחוק] יפה ישראל הדין כן וואו מה אני קראתי על זה שיעור הב שלא השתכנעתי אתמול קראתי על זה שיעור של דודי אבל לא ממש השתכנעתי כן סיפור יחיד איזה עוד סיפור אה מילואים זה הסיפור כאילו ה לא יודע ברור שזה סוף ספר ויקרא מפה זה חוזר לספר שמות וזה וגם זה קשור לספר שמות נכון כי המילים האלה שבר תחת שבר ע תחת ע שן תחת שן מחזירים אותנו אופס לפרשת משפטים ש מה שקר נמר במקדש לא פה אחר כך באר בחוקותיי זה זה נספח של ספר שמה ש הקרא נמר איפה במשכן במשכן טוב אני לא יודע בקיצור לא יודע אם תודע תגיד לי הרקי אומר ש הסיפור של מקלל זה כנגד יום העצ שיש לזהור שזה יש לו לפני כן י את את השמן שזה חנוקה הלחם שזה בפורים שזה משתה בשמחה וזה עלש לקחת סולת ופיתה אותה מה אחרי זה יש את ה 122 לחם הפנים הלחם הפנים זה כנגד פורים אה כלו החגים דרבנן ומ ל יום עצו לא שמעתי את זה ממלא אבל איזשהו מלך יש ם הרבה ישראל בתוך הפרשי בין הישראלית איש הישראלי ישראל ישראלי לא יודע ברוך אדוני לעולם אמן ואמן תודה