סעודות שבת | הלכות שבת | צורבא מרבנן- קיח | הרב בן ציון אלגאזי

אחד קרא ג טוב אנחנו היום נמצאים בעמוד 63 סעודות שבת אחרי שדיברנו על העניין שצריך לעשות קידוש במקום סעודה אז על הקידוש דיברנו עכשיו צריך לעבור על החלק של הסעודה זה פלגי דיבורה קידוש סעודה קידוש עשינו עכשיו סעודה מה קורה לגבי עניין של סעודת שבת קודם כל כל גדר אכילת סעודות בשבת בכלל כל חילה בשבת יש בה גדר של עונג שבס ובלבד שיהיה לאדם באמת תענוג מזה אם יש לו צער מזה לעונג ניתנה ולא לצער אם הוא לא אוהב הרינג ועושה לו לא טוב שלא יאכל את הרינג אי לכאורה זה עניין לא זה לא עניין אם הוא לא טוב לא טוב לו והגמרא מביאה במסכת שבת כמה גדול וחשוב העניין הזה של סעודות שבת אנו רבנן מקור אחד מה סות חכו בשבת שלוש רבי חידק אומר ארבע אמר רבי יוחנן שניהם מקרא אחד דרשו מה ויאמר משה החלו היום כיש שבעת היום להשם היום ותים צור בשדה רב חיד קסבר א נטלת היום לבר מורתה אס רבע ורה האם שלוש או ארבע האם זה היום זה רק ביום עצמו בלילה יש עוד אחד כי ברור לכולל מה שצריך לאכול גם סעודת שבת בלן שבס או שהכוונה היא היום כולל ליל שבת בקיצור האם יש מצווה לאכול שלוש או ארבע אנחנו פוסקים להלכה שמצווה לאכול שלוש סעודות בשבת והגמרא מביאה שמי שוכל ש בשבת ניצול מהמון פורענויות ניצול מדינה של גיהנם ניצול ממהלך המוות מלחמת גוג ומגוג וכולי דווקא עכשיו זה סמוך ונראה מלחמת גוג ומגו אז ראוי לאכול כמה שיותר סעודות שבת הקרובה לפני שיתחיל העסק המרשה כותב המרשה כותב שזה ג ימי צרה יש כן ימי הצרה שיבואו ומכולם מכולם סעודות מכולם סעודות שבת יכולות להציל והרמבם ממקור חמש כותב ככה כן חסידים עושים מזוות יפה שיהיה ארבע אה חזק מאוד שכוך כן זאת אומרת עושים ודאי קידוש אוכלים אזוינס ואז יש כאן עוד צונה שכוך מצוין אומר הרמבם במקור חמש רמבם חשוב וצריך להיזהר בשלוש סעודות אלו שלא יפחות מהם כלל אפילו אני המתפרנס מן הצדקה סועד שלוש סעודות ואם היה חולה מרוב אחילה או שהיה מתענה תמיד פטור משלוש סעודות כל חובת שלוש סעודות ב שאדם יתענג בהם וגם יוכל בהם דברים שהוא אוהב אותם שלא אשתו רוצה כעסה עליו במשך השבוע היא אומרת עכשיו אני אשלם לו תעשה לו בסעודת שבת משהו תתן לו סחוג עם ג'חנון לאשכנזי לתימני תתן לו צונ טינ קיגל הרגע אותו לגמרי אין אין אין אין עניין להתחשבן בשבת אחד עם השני לעונג ניתנה ולא לצער והגמרא מביאה אה האם יש דיון בפוסקים האם יש עניין דרך אגב הרמבם סחו דעתי הרמבם כותב שיש עניין גם שלוש סעודות שיהיה יין דיברנו על זה באחד הזה אז זה לא זה לא הפשט של יין אלא לפי שיטה אחת הכוונה היא ש הרמבם אשתי יין יש כאלה שמברכים בורא פרי הגפן בתוך הסעודה העיקר הוא שיהיה יין נוכח גם בסעודה שלישית זה עבור יש שעושים ממש כמ כילו אבי זכרונו לברכה אחרי הפציעה על הפת היה לוקח את ה גביע אומר כמה פסוקים של שבס עוד פסוקים זה שותה כאילו כאין קידוש כמו שכבודו אומר יפה גמ סעודות שבת האם זה דאורייתא או ד רבנן נחלקו בזה הפוסקים דת הירים שחובת שלוש סעודות בשבת זה דאורייתא כן אומר היראם שלו צ תורה בפרשת בשלח שיכלנו בני ישראל ג סעודות בשבת אכלו היום בכל מילה לא נפי כדת בסעודת שבת כי מה בנעמה הוא כותב במפורש שירים צריך לאכול שלוש בלחם יפה נ מד מחייב לי ברכת המזון ותמה הוא קר מפק סודות הלחם דכתב הוא הלחם אשר נתן השם לאוכלה מה כתוב בפסוק הוא הלחם מהמ שהמצווה היא מה בעיקר לחם ארוך השולחן כותב שזה לא ממש דאורייתא אלא זה ציבו שצבע משה רבנו קיבל אותם מסיני זה כאין כאין לא יודע ככה בלשונו כאין הלכה למשה מסיני כזאת משהו בהגדרה הזאתי ודברים גדולים ונוראים תלויים בגמ סדנו מבוארים בזוהר בכמה מקומות הכל בה כותב במפורש שזה דין דרבנן בלבד אני חושב שזה דברי קבלה זה הפשט אם אנחנו אמרנו בתחילת השיעור שמדובר פה בעונג שבס ועונג שבת בשבת זה דברי קבלה אז זה העניין כותב ספר הקוב וחייב אדם לאכול שלוש סעודות בימים טובים כמו בשבות סעודות על היין לבצוע בית כיכרות ש זכר מה שלמן שלא היה יורד ביום טוב היה משנה מבערב לפי שגם בשבת ו מצאנו המצווה מבוארת בתורה רק דקדוקי המקראות ג פעמים כתוב היום ואינם אלא השמחת בעלמה דין דרבנן אם השמחת בעלמה מצויין נפק מינה אם יש אדם ספק אם הוא אכל או לא אכל אם צריך לעשות מאמץ מיוחד אני אביא תכף עוד נפק מינה האם חייב אדם להוציא את כל כספו זה שאלה גדולה אם זה דאורייתא זה ודאי הרבה יותר חיוב ואם זה רק דרבון יש מקומות להקל בספקות ודברים כאלה ואחרים מצוין כמו שאמרנו יש עניין לאכול דקה פת בשבת מה שיעור הפת שצריכים לאכול בשבת הקדמה קצרה בדרך כלל כל אכילה שכתוב בתורה סתם א אכילה כזית אכלת כזית צ ד חובה אדם צריך לאכול בליל סוכות בסוכה שיעור אכילה מדאורייתא כמה כזית מצה ליל הסדר כמה צריך לאכול מינימום כדי לצאת לחובת דאורייתא כזית בשבת אין הדבר כן השבת הרכבנו את ה את הכמות לכ ביצה 56 גרם או סמק איך שתרצו חשבן את זה ככה או ככה למה יש גדר מיוחד בשבת שיהיה גם קביעות סעודה כי זה סעודת שבת אתת אומר סעודת שבת צריך שיהיה קביות סעודה זה לא רק מצוות אכילה אין מצוות אכילה בפת יש מצווה לסעוד סעודה כשאתה עושה סעודה צריך שיהיה קביעות סעודה קביות סעודה בדרך כלל כמה זה רבי עיסי קב אתזה אומר השולחן ערוך סעודה זו בשחרית אי אפשר לעשותה בלא פת שתי סעודות שבת ל שבת בבוקר חייבים לעשות פת סעודה שלישית נדבר עוד שלישית יש המון אפשרויות המנדה הוא מאוד מאוד א זה עד כדי שאפשר לצאת ידי חובה אפילו בדברי תורה כמנהג חבד אבל לא לא למיסה רק ל לחסיד בשולחן ערוך כתוב במקור 10 ככה יהיה זהיר מאוד לקיים סעודה שלישית ף הוא אם סביה יכול לקיים אותה בכביסה אז המחבר באופן פשוט אומר כל סעודה כביצה אומר המגן אברהם למה כביצה מאיפה יצא כביצה לאב דווקא אלא יותר מכביצה ד קבצי אכילת הראי מעניין בדרך כל אנחנו יודים שכבה זה אכילת כבע הוא אומר זה אכילת הראי אבל מה שמע ממנו מעט יותר מכביצה כדי שיהיה שיעור של כבות סעודה והמשנה ברורה כותב במפורש ואב בסמן ר צדיק כתה מגן אברהם סת שבת צריך גם כן כביצה ויותר כדת כאבה אתם למצווה באמה לכתחילה ובדיעבד דיי וכזית אומר המשנה ממורה נכון מן הראוי לכתחילה לאכול כמה כביצה נראה לי שרוב עמכ בית ישראל אם הם אוכלים חלות לא חלות מרובעות רגילות אלא של לא של ויזניץ ויזניץ או הצבי או הארייה או שאר מיני בעלי חיים בדרך כלל אוכלים יותר מכביצה זה לא לא בעיה לא בעיה במיוחד אם יש כמה סלטות על השולחן והם מלטים אותם בפת אז אוכלים מתר מכביצה אלה שקשה להם או משהו הם ראוי שחשבנו שני פרוסות לחם שיכלו לפחות ודרך אגב בגלל זה אני חושב שגם העניין של המנהג שעושים עושים א לא לא חותכים בצורה מסודרת את ה את הלחם משנה אלא בוצעים בוצעים זה גם כדי שיהיה כביצה לכל אחד מוצאים זה נראה יותר טוב זה נראה יותר קטן גם אתה לא כ נראה לך אשכנזים חוחים כן כי הם כ אסור שכל אחד יכל יותר שיהיה מסודר שלא יהיה פירורים וכולי זה אשכנזים זה אשכנזים אבל אבל מנהג הספרדים בדרך כלל זה זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי ככה בכל אופן נהגו גם גדולי ישראל הספרדים בכל אופן א הילקוט יוסף כותב גם שראוי לאכול יותר מכביצה יותר מ-54 גרם 56 ובפרט שנטל ידיים אתה נותן ידיים עם ברכה על כמה זה צריך להיות על כביצה פחות מזה יש טילת ידיים בלי ברכה אז אז מן הראוי שיהיה עם ברכה כן ואוח תוך כדי שח אין פה גדר ש ני דעתי אין גדר של שור אכילת פרס כי זה לא מצווה לצאת בידי חובה בעצם האילת פת אלא בסעודה ולמה כי זה לעונג עונג אתה אוכל בלחץ זה לא נראה לי תמיד עונג כך נראה לניו דעתי אין חובה לאכול את זה כדי שהוא אכילת פרס ש פרס בדרך כלל זה שתי דקות לכתחילה או ארבע דקות אין עניין בש כל סעודת שבס כמות כזאת אז אז הפוסקים הפוסקים דנו בדבר הזה וני הדתי בסופו של דבר אם זה דרך אכילתו בכך לא תוך שתי דקות הוא אוכל בסוף בסעודה הזאתי כבי אתזה גם הנט ידיים וגם ברכת המזון כמובן כי בברכת המזון אפילו על כזית אין שום בעיה כך נראה מי שמצער אותו אכילת ח מי שמצר פת שלא יאכל פת אם אם אם זה צער גדול מלכתחילה זה חובה אם זה צער גדול שבלתי אפשרי הוא לא יכול לאכול פת לא יודע יש אחד חולה סוכר סוכר צליה אז מה לעשות לא יכול אבל אם אחד אוכל מדי פעם איזה פת אנשים השבוע הוא לא אוכל כי רוצה לשמור על גזרה נעטה אבל מדי פעם אם יהיה פה עכשיו איזה שוער טובה הוא יבלע את זה לא את כל המה שיש בתוכו או שיהיה איזה לחמניה שייתנו לו בסיום איזה סיום ש מצי עכשיו י לחמניה עם ש שומשום עם ביש ניצ חם יוכל יוכל גם סעודת שמת שיאכל בסדר א אומר התוספות ב בשבת יש דין של תשלומי דיברנו על דין תשלומין של הקידוש בהלכות קידוש יש דין תשלומין גם בסעודות שבס לא לא אכלת סעודה בלילה תשלים אותה ביום אומר התוספות המה שלא מקפיד סעודת שבת שלא יכלו לאכול בל נר כ היינו משום שיכלו לעשות מחורת שלוש סעודות או שמ יכלו לאכול מקום שיש שמה נר ואין שמה יין בקיצור יש אפשרות להשלים סעודת שבס אז לאכול שלוש סעודות פת בשבת ונראה לי תכף שאתה שתי הסעודות שהוא משלים דינו ש אתמול בלילה והיום הבוקר יעשה אותם לכתחילה עד חצות בסעודה שלישית אחרי חצות תכף נדבר סוד שלית גם בדרך כלל לא רק אחרי רצות גם אחרי מנחה כך אומר הבן איש חי בכל אופן הפרי מגדים כותב ש אפשר להתאחר בסעודת שבת בבוקר אחרי חצות גם ובלבד שבשבת קודש יוכל מה שתי סעודות על הפת כך דעת הפרי הפרי מגוד האור לציון אומר לא על פי המקובלים מן הראוי לאכול סעודת שבת עד חצות סעודת שבת בבוקר בלילה מיד שהוא כמו שאמרנו מגיע מבית כנסת צמוד אוכל שלא ישתה יותר מדי אלא אם כן הוא לא יכול ואז הוא רוצה לחכות עד שיהיה לו קצת רעב יאכל לתיאבון בשבת בבוקר לכתחילה ראוי לאכול סעודת שבס עד חצות אלה שמתעכב בשמחות ואוכלים שמה מיני מגדים וכל מיני זה ואז הם צבעים ואחרי זה מתאמים לאכול אחרי חצות לא ראוי הם עושים לא צריך לבלע בקידוש את כל הפירורים האחרונים שנשארו אב שרו גם לאחרים קצת בסדר אז אז אז אז לכתחילה צריך שיהיה עד חצות כך כתוב בזוהר הקדוש ויש יש לו דיוק ר אור לציון נפלא ביותר אומר מאיפה יש לי ראיה מהמחבר שראוי לאכול סעודת שבת בבוקר עד חצות ולא אחרי תראו את את הכותרת שנתן המחבר לדין סעודת שבת תראו למעלה בעמוד ש7 כתוב בשולחן ערוך בסימן רפט כתב בראש הסימן הכותרות הם חלק מהלימוד רבי יסי לרמבם השמות שהוא נתן לספרים והכותרות והקדמות זה זה ממש לימוד מה הוא כותב שמה סדר סעודת שחרית של שבת אז מתי הא צריכה להיות רבי יסי שרי שחרית שחרית יש ל כמה עד ארבע שעות מקסימום עד שש שעות זה הראיה גולת אני התלהבתי מהראיה של הור לציון איך הוא מתבונן בכל חלק של המחמם שום דבר הוא לא מדלג טוב הפסקי תשובות כותב במקור ה 17 לכן באותם מקומות שגומרים את התפילה לאחר צת היום חבדניקים מתחילים להתפלל שחז ב-1 גומרים שלוש פלוס מינוס אחד שתיים יש להם עניין הם לומדים חסידות לפני כן הולכ למקוו מתכוננים לתפילה כדי באה נו אז במקרה כזה ודאי מחר זאות מי ש מי שמתפלל בצורה הזאתי ודאי שהוא חייב לשתות והם מקפידים גם לאכול ויש להם על מי לסמוך לפני התפילה כן נכון חצ להקפיד על שתיית איזה משקה קודם התפילה או בן שחרית המוסף יקדשו ויתמו שיעור מיני מזונות גם בן שחרית המוסף זה אפשרי הרבה קהילות קודש מסורת בדם שלא להקפיד על כך ו בשמיכת דברי אליהו רבא שם מרדכי ורבייה שלצורך תורה ותפילה מותר חרר גם אחרי חצות אם הכל נעשה בשביל לימוד חסידות או תורה או תפילה או דברים אחרים גם יש אפשרות יש יש כאלה שבתות חזנים מגיעים חבורת צרצרים צרים בקולם כל הציים הוא מבסוט משלם שזה הרבה כסף אז מה יפסיקו לפני חצות הם יעשו אותם הם יחסכו אות החזנים תחו להם תקנה את הבשת שלא יכל צר אז במקרה כזה יש ם גם מטר מדי נפ מרובה לעשות אחרי לא נחשב לסעודה שנייה אבל זה נחשב שכאילו הוא לא עשה תענית בשבס כל הוורט הוא לאכול לפני חצות שאדם לא יתנה לכן אם שתית אפילו משהו וזה כבר כאילו אין לך צום נגמר העניין כי מי שלא אוכל שש שעות ראשונות בשבס קודש יש פוסקים שאומרים שנחשב כאילו תנה בשבת ואסור להתנות בשבת שקראת לשבת עונג ובצירוף שתה מגן אברהם חש ש שעות משעת הקימה אך כמו מה נכון לשתות קודם התפילה אני לא חושב שיש יהודי שלא מקפיד לשתות קודם התפילה בשבס קודש מן הראוי לשתות כדי שגם יהיה ו תפילה יותר מכוונת יותר כדי בה אדם מגיע לתפילה תפילה ארוכה ספרדים רק מתחילים את התפילה לא גומרים אף פעם 10 עליות לכל אחד גם שרים אזה פיוט אחרי זה מי שברחם לוקחים יותר מהפרשה עצמה בין אחד לשני ברכים ברכים ברכים יש לנו אחד שברך תן לך אלוקים יתן יחזור יתן חוזר על זה כמה פעמים תשמע אל תיתן לו את הכל אני אומר לו תשמע תשיך לאחרים תשיך לאחרים גם טוב זה זה הגדר של של סעודות שבת עכשיו נעבור רבי יסי לגדר לחם משנה בשבת יש כידוע בכל סעודת שבת בג' סעודות יש מצווה שיהיה לחם משנה מאיפה לומדים את הלחם משנה הגמרא אומרת כתוב בדיוק דיוק בפסוק לגבי המן שמה לקטו איש איש אומרו נכון לקטו לקחת ביחד זה המקור ללכ משנה לקחת שניים דברים ביחד רבי זירא אבב צחו לשירותי הוא היה אוכל חתיכה גדולה אמר ל רבנה לרב השי ואמיר זה כרב תנה מה אתה אוכל ככה אשכנזים אין להם חשש למה הם חתיכות קטנות אבל הספרדים הוא היה ראיה שזה ספרדי היה ירקי היה חותך כמו שצריך אמרו לו מה זה זה נראה לו טוב נראה כרב ותה אדם אסור ל בסעודה זה מלכות סעודה לראות גרגרן לראות רעבתן צריך להיות מנומס יש הלכות סעודה שאדם יראה כמו בן אדם נו אז אמר לי כיוון דכל יום הלא הבית כל יום אני מתנהג כמו אשכנזי מתורבת רק בשבס אני קצת בדנה דקין לא אומר זה קרבנות מכירים אותי שאני אדם דין לא אומר אומר רשי לקטו כתיב דמשמע אחיזה מכאן העניין שצריך לאחוז את הלחם משנה אבל פציעה לא כתיב א משנה בצא לקו לשירותה פרוסה גדולה ודי לו לאותה סעודה ולכבוד שבת לכן אמרתי שיש רעיה לזה כשמוצאים בחתיכה של הפציעה יש כבר את כל הקבצה שצריכים לאכול כי חתיכה גדולה בדרך כלל אז ונראה כמחבל סעודת שבת להתחזק ולאכול הרבה דרך אגב מכאן אני גם אומר במיוחד אם יש אורחים בבית יש אורחים חותכים חתיכות כאלה מרובעות לוקח רבע שעה לבעל הבית תחתוך אותם שחס ושלום לא יהיה אפליה בין חתיכה לחתיכה ושם ןז כל אש מתביישים אם אתה נותן לכל אחד מלכתחילה בא יש לך אורח לא נעים להגיש כל פעם את היד שלו לחת עוד פרוסת לחם ומסכן בדרך כלל אורח תמיד מרגיש יותר עב מאשר בבית שלו כי אין לו פטו בסלו אומר אולי יקחו את זה עוד רגע ה כלמה חושב אולי יקחו את זה עוד רגע אולי לא ישאר הילד יקח אות חתיכה מסכן יצא רעב בא בשיל לאכול יצא רעב אז לכן הכי טוב לתת לו פרוסה אחת גדולה כדי בא ככה נח דעתו ויש ל עונג שבס כדי בים אז רשי אומר די לו לאותה סעודה ולכבוד שבס ונראה כ סעודות שבת להתחזק ולאכול הרבה הרב ציודה שס קודש היה אוכל בלי הוא היה אדם שלא אוכל כמעט כל השבוע אבל סעודת שבץ מדין עונג שבץ מספרים שפעם באיזה התרו אתזה איזה משפחה אז חלקת דגים לכולם אמר מי שרוצה מיש רוצה עוד מנה כן הרב סודה אמר מיד הבי ל עוד מנה מי שרוצה עוד מנה כן הוא אמר עוד פעם פעם שלישית כבר פעם רביעיית תפסיקי לשאול שבס הוא תמיד יגיד כן עונג שבס לא משנה שביום ראשון תמיד היה לו בעיות בגלל הריבוי אכילה בשבת אבל בשבס הוא היה אוכל מדינו נק שבסו כן וואוו כך הרשב כותב הרשב כותב שמה הפשט שרבי זרא היה לוקח סעודה גדולה נראה לי דבצ כל הכיכרות קמ משום דקמ נק רבצ חד אחר רבי זרא בצע כולו רשב אומר לא הכוונה שהוא לקח חתיכה גדולה ואז אמרו לו מה זה נראה כמו רב טנטא אלא הכוונה הוא היה בוצע את שתי הכיכרות מכאן יש שני מנהגים בעם ישראל יש מנהג שמוצאים על כיכר אחת בלבד תכף נראה העליונה או התחתונה ויש מנהג שלחם משנה בוצעים את שני הכיכרות בבת אחת בת אחת המקור הוא רשבא בהסבר רבי זירה שהיה בוצע בצע כול לשירותה את כל את כל ה המכ לא פוסק א מחבר אומר במקור 21 בוצע על שתי כיכרות שלמות אוחז בשתן בידו ובוצע התחתונה אחד מצווה לפצוע בשת בשבת פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה כולה לכן אני אומר לא לחתוך בשבת חתיכות מרובעות קטנות לחתוך חתיכות גדולות גם אם אתה חותך ואתה מתורבת כמו רבי אילן תחתכו חתיכה אחת כדי ב יש כאלה חתיכות גדולות של הפועלים כשהייתי אזה קטן אני זוכר את זה היה מסדת פועלים איפה שגרנו שם כולם היו פועלים הולכים בשעה 11 122 לוקחים חצי כיכר לחם לבנה פותחים אותה באמצע מרביצים שמה מכל טוב הארץ ככה הם היו אוכלים לא צריך עד כדי כך שיהיה חצי גקר לחם אבל שיהיה פוסות כדי בי בשופי מדין עונג שבס בסדר והמשנה ברורה מביא את השיטה של הרש בו ב-22 ורשל ושנה נהגו לחתוך את שני הלחמים כפירוש הרש בו וכן הסכים הגרה נראה לי שרוב מנהגי ישראל לחתוך רק כיכר לחם אחת אבל מי שנוהג מנהגי הגרה כמו מי סרב מן הראוי ש באמת יחתוך את שני הכיכרות ובית יוסף מביא שהיו כמה מנהגים איזה לחתוך הרי שמים את החלות אחד על גבי השנייה אז הבית יוסף מביא שהיו כאלה שנוהגים לבצוע דווקא את העליונה אנחנו נוהגים לבצוע בליל שבת את התחתונה בשבת בבוקר את העליונה מה שחשוב רק מילה אחת ברשותך אצלכם הפוך אצל תמנים תמיד הפוך שבת עליונה בבוק לא הספרדים הספרדים מי שפה ספרדי כן נכון גם אשכנזים מ ליל שבת התחתונה רבי אילן לא ובשבת ה עליונה גגו ככה צריך לעשות אז מי שלא מי שלא זה ככה הוא לעשות תראו ראיתי את הבית יוסף ואני ראיתי גדולים שמוצאים תחתון ושמעתי שכן נהוג לעשות על פי הכבולה כח מנהג ישראל וו וטז ושך פה מתמודדים זה נקרא מעבירים על המצוות וכולי כדי להתמודד בעניין של העים על המצוות מן הראוי ששתי הלחמים יהיו ככה בצורה הזאתי התחתונה תהיה יותר קרובה אליו קצת והעליונה יותר רחוקה קצת ככה שהוא מושך את התחתונה יותר קובה ואין גדע שמעבירים על המצוות ארוך השלחן אומר לא צריך עד כדי ככה להתפלפל בעניין ש מעבירין על המצוות כי מה שהוא לא מתכוון לחתוך אין בזה מעבירים על המצוות את העליונה הוא לא מתכון לחתוך נגמר העניין אבל ככה וי לעשות בליל שבש קודש את התחתונה בשבת קו בבוקר את העליונה בסדר א תראו בבקשה את ה שמירת שבת כי חתה ממש על אוכל למיסה מקור 27 לן שבת יניח את שני הלחמים זה על גב זה אבל יניח יקפיד להניח את התחתון קרוב אליו מן העליון בגלל החשש של ה של המאויירים כך שאחרי הברכה יחזיק בתחתון אבצע אתם וים גם לאשכנזים ככה ראו לעשות לבצוע בליל שבת התחתון ביום שבת ו בליל החג וחרותו אבצע על העליון צורבה צור ככה גם כותב הרב עובדיה יש לבצוע מן העקר היום שג לבצוע מן התחתון נער הנער הפשי כל אחד מה שהוא עושה זה טוב אנחנו נוהגים דווקא על על התחתון כמו שאומר הבית יוסף האור לציון כותב שאפשר גם לבצוע על לחם כפור רק הוספתי שמן הראוי שהלחם הכפוי ופשר בשבש שיהיה ראוי לחותו בשב אם לא הוא נשר חתיכת אבן אז עשית פציעה על מה על חלה ואבן כתוב שלחם משנה לא אבן משנה הר שניה שגם החלה תהיה קצת חמה ש אם זה ח לעונג כן רק אשכנזים אסור לעשות את זה שכמו כמו ש אה בלחם הפנים אה יפה לא ידעתי את זה הפה שח כן אבל אשכנזים שלא ישימו את זה על הפלטה ישירות שלא יהיה להם צנימים אחרת יש להם בעיה בסדר יש כאלה שנוהגים לבצוע על 12 כיכרות בלל שבס גם ב זה יש היום מכינים במאפיות כאלה 12 כבר עגולות ביחד מי שיכול לנוק כך זה על פי המקובלים גם ך יהיה ובלבד שיהיה שפע רב בכל העולמות שבת שלום ובורח צפ חת תזכו שנים רבות נעימות וטובות