Preparing video...
0:00 / 0:00
סחיטה לתוך משקים | צורבא מרבנן- קמג | הרב בן ציון אלגאזי
238 views
לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama...
Categories:Torah
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
אחד
קר
[מוזיקה]
ק טוב בוקר טוב רבי יסי כמו שאתם רואים
החוברות נמצאות פה מי שצריך חוברת באלה
שלא נמצאים פה דרך האתר של הצובה אפשר
לקבל את זה אין שום בעיה יש שמה אתר של
קניות חצי
חינם א אנחנו נמצאים בהלכות סחיטה שבע
דיברנו לגבי עניין של שוחת פירות דירגנו
את הדרגות של סחטת הפירות שלוש דרגות יש
לנו זיתים ענבים שיסור בדאורייתא יש לנו
תותים ורימונים שאותם היו נוהגים לשחות
אבל אין חתה מדאורייתא הושר פירות סיכמנו
היום שכל הפירות כולם למיניהם סוגיהם אין
לחתם כי היום כל הפירות כולם חיתים וחיצים
אז אין לנו אין לנו שום עתר בדבר הזה
כמובן שהאיסור הוא לא יהיה איסור דאורייתא
לאיסור דרבנן בלבד יהיה נקמ לגבי משקי עזב
מהם זה גם דיברנו בשבוע שעבר
ואנחנו רק בשבוע שעבר דיברנו שאם רוצים
לשחות לימון או כל דבר אחר לתוך אוכל זה
נקרא אוכל שבא לאוכל אוכל הבא לאוכל אין
שום בעיה כן גם דיברנו לגבי העניין של
חליבה אז אתה רוצה לשחות לימון לתוך לתוך
דג לתוך סלט כל זמן שזה בצורה נורמלית וזה
נעשה ספוק בתוכו רובו ויש קצת מסביב
איזשהי שלולית שלולית קלה אבל שמטרתה לתקן
את המאכל זה אוורט זה לא שלולית כ שלולית
לתקן את המאכל כמו למשל אתה עושה סלט
פירות סלט פירות את שם מיץ תפוזים בתוכו
אתה שוחט מיץ תפוזים לתוך סלט פירות תפוז
עצמו לתוך הסלט פירות וגם אם יש קצת
שלולית זה לא בא לעמוד בפני עצמו אלא זה
בא לתקן את המאכל במצב כזה שזה נקרא לתוך
אוכל אוכל לתוך אוכל יהיה מותר כמובן לא
בצורה מופרזת שבו יש מיעוט אוכל למטה וכלל
נוזלים למעלה שכבר אין פרופורציה ביניהם
זה כבר יהיה עשו זה כבר לא נקרא אוכל
לאוכל זה כבר אוכל ל משקה ולשחוט כל מיני
פירות לתוך משקין יהיה אסור בנקודה הזאת
יצאנו בשבוע שעבר היום נעסוק בדבר מאוד
מעניין שלכאורה שוחתים לתוך משקים וכאן
הפוסקים לכאורה כבר הלכו קצת אחרת איך
אנחנו ניגע בזה תראו בבקשה בעמוד 23 לגבי
שחיטת לימון הלימון הזה עשה בלאגן שלם
בהלכה סך הכל לימון מה זה לימון לימון ון
פשוט ו גם בזו ן כל עץ כל אחד מגדל הבית
שללו לימון סיפור שלם בעל אח כמה הפוסקים
השקיעו על לימון הזה אז תראו בבקשה את
הבית יוסף שמביא ראש על הלימון אומר הבית
יוסף ככה הומה שמלי תותים ורימונים לא
דווקא אלא הוא הדין כל פרי שדרכו לשחות
אמרנו כל פרי שדרכו לשחוט בעולם הוא כבר
נחשב כשחיית לחיץ והיום לכן אין דבר שלא
חי לחיץ מכאן גם למדו הפוליטיקאים להיות
חיטים לחיצים כל הזמן כ שאסור לשחטו בשבת
וכן ממה שכתב הראש מה כתב הראש שאלת על
שחיטת לימונצ נראה שהם בכלל שאר פירות
שמותר לשוחטים שאין דרך לשחוט לימון לצורך
משקה אלא לצורך אוכל ומותר לשוחט בשבת
אומר הראש את הלימון הזה מותר לשחט אותו
בשבת למה כי אף פעם לא סוחטים אותו בשביל
משקה כמשקה אלא הכל לשם אוכל וסחיטת
פירות לתוך אוכל כאוכל דמי נכון מאוכל
לאוכל אומר הבית יוסף משמע שאם היה דרך
לסוכתו לצורך משקה היה סו כמו תותים
ורימונים אם זה היה לצורך משקה היה אסור
אבל כיוון שזה נעשה לצורך אוכל יהיה מותר
שואל הבית יוסף יש אתמו שבמצרים נוהגים
לשחות לימונצ לתוך מים שנתנו בהם סוכר
לשתות תענוג ואין נמנעים מפני כך לסוכת
בשבת לתוך אותם מים ולא ראינו מי שמיכה
בידם ולא ראינו מי שפקפק בדבר א אומר הבת
יוסף במצרים הם לא עושים את הכל לתוך אוכל
אם אתה שם סוכר סוכר בדרך כלל זה עם צדק
לפ שבור בכל אופן א סוכר מה בעין בתוכו
נכון
נכון עם סגול רק לאלא התכוונתי עד כדי כך
אבל אבל אם אם אתה שם אם אתה שם את הלימון
לתוך סוכר וזה נבלע בתוכו אין בעיה נכון
אין אבל אומר הבית יוסף הם לא לא עושים את
זה ככה הם שמים את זה לתוך מה משקה לתוך
המים ועושים מזה לימונדה ועושים מזה
לימונדה זה כבר לא בא נוזל לתוך אוכ א
לתוך משקה ואם כן יש בעיה אומר הבית יוסף
לא ראינו מי שפקפק בדבר שני אפשרויות הוא
מביא אחד אפשר דלו מיצ רק שוטן מ מי שחיטת
הפרי בלא תערובת משקי אחר חידוש גדול אומר
הבית יוסף אם זה בא עם משקי אחר כ פחות
בעיה רק להוציא את המיץ לימון מהלימון שם
תהיה בעיה שותה אותו בפני עצמו ערובת אותו
נגמר העניין שתיים אנמי דלא מיצר אלא כ
שוחטים ממו לבד ואחר כך מערבים אותם אבל
אם המנהג לשחות מימו לתוך משקה אחר שרי
העיקרון הוא תמיד לא לשחט את המיץ שיעמוד
בפני עצמו אבל אם זה לתוך משקה ורגילים
לשלוט את זה עם משקה זה כמו ככה משביע בית
יוסף כמו לשחוט את הלימון לתוך אוכל או
שאני שם אותו בתוך עצמו ואני שם אותו אחרי
זה בתוך אוכל זה נקשו כאילו זה המשקה אצל
הבית יוסף וכלב באוכל זה מה שאני רוצה
להגיד פה זה דבר לכאורה מחודש ביותר עד
כדי כך שהמחבר בעצמו בסימן שכ שכ סעיף ו
מקור שתים כותב בשלוש מילים פשוטות מותר
לשחות לימונצ עכשיו אני רק מדגיש הוא לא
כותב מותר לשחות לימון אלא מותר לשחות
לימונצ למה כי הלימונצ'לו
שהוא נחשב כבתוך משקה ו בתוך אוכל אם זה
היה לימון כלימו גם המחבר היה מודה הלימון
הוא היתר אומר המשת ברורה ואפילו אם דרך
לסוכן בכול לתוך מים שנתנו בהם סוכר לשתות
את תענוג מכל מקום נוהגים העולם להקל
לעשות זה בשבת ואפשר דלא מיצר אלא כש דרך
לשתות מס חדת הפרי גם בלא תערובת משקה אחר
אבל כאן המנהג הוא תמיד הלימון עם תערובת
משקה אחר אנמי דלו מיצ ש שוחטים אותו במ
ואחר כך מערבים אותו אבל אם המנהג לשחות ב
לתוך המשקה בקיצור כל הזמן הלימון צ'זה
נכנס לתוך המשקה תמיד ככה שותים אותו
לימונדה לפי זה כותב המשנה בורה בזמן הזה
שידוע שממלאים חביות למאות לשתות עם פאנץ
מ מינץ לימון טבעי באיזה מקומות הופה צריך
עיון גדול אם מותר לסוכן בשבת לתוך משקה ד
אפשר דד מניטו רימונים כיוון דדרך לסוכן
בכלים בפני עצמן אומר המשנה בורה כל היתר
היה שתמיד מה עושים
לימונצ מערבבים אותו היום שכבר יש מיץ
לימון טבעי מוכרים דבר כזה נכון לפחות
בתמונות מה יש בתוך אני לא יודע אבל
בתמונות היום הכל נראה טוב כיוון שהוא
עומד בפני עצמו נראה לי שמשדרגים את
הלימון לתותים ורימונים תותים ורימונים
יהיה אסור לסוכתו נקודה ם שני מהם
הראשון נכון לאשת פני
היום בפני עצמו לו כל מיני דברים שהוא לא
נש שהוא לא ראוי לשי בפני עצמו
שני אבל אבל ברגע שרגילים תמיד להשאיר
אותו ככה בזמנו אני מבין במצרים לא היו
משאירים את הלימון אף פעם בפני עצמו ישר
מה היו עושים לו ש שופכים אותו לתוך המשקה
לתוך הסוכר לתוך הזה עושים לימונדה היום
יש מושג שנקרא מיץ לימון טבעי ככ אומר
המשנה ברורה בכל זהם הש בבית ס סתם הראשון
ביתס הוא אחר שש לא שותים אותו בפני עצמ
אנמי גם היום לא שותים אותו
למה אולי
כן
בטח את ושש יש פה קפת חולים
אתג
בקיצור אתה צודק זה הטעם הראשון שהוא אומר
שאף אחד לא רגיש בפני עצמו אבל כיוון
שכנראה יש כאלה הום הלימון היום מקבל גדר
אחר זה מה ש רוצה להגיד כי אין עוד שני
סיבות וגם כנראה שיש כאלה כמו שרב חיים
אומר שותים אותו א מה שותים לי מצלמון כן
טוב לפי זה רבי יסי בוא נראה מה אומרים
הפס הפוסקים למס עם הלימון היום הרב
עובדיה יוסף צמוד למחבר אומרם המחבר התיר
לימון אני קורדי הוא עיראקי הרב עובדי אבל
אבל בעיקרון אני פוסק שמותר אין שום בעיה
מותר לשחות למון בשבת אתם רואים בארבע
שהעיקר לדין קידת פרן שולחן ערוך לקל זה
כול נין בן שסוכתו בפני עצמו לתוך כלי
ריקן כדי לעשות ממנו לימונדה ובן שוחטים
אותו לתוך כלי שיש בו כבר משקה או על מנת
לרבו אחרי זה בתוך אוכל מותר לשחות לימון
על מנת להמשיך איתו הלאה ומכל מקום הוא
מחמיר לעצמו שלא יחות לימון על גבי האוכל
תבוא על הברכה מכל מקום העושה לימונדה
נכון לחשוש לכתחילה דדברי המחמירים שלא
לשחות את הלימון תוך ריכה ואחר כך נתן
את הסוכר ומים אלא יתן את הסוכר בתחילה
לתוך ישחו את הלימון לאיפה רבי ישאל
תוך הסוכר אבלה בסוכר כי זה צריך להיות
תוך אוכל ואחר כך יערה עליו מים צוננים
ואב שמעיקר הדין תבש שאין יסו רמון מכל
מקום כיוון שהוא דבר שנקל אפשר להחמיר בו
פיכ טוב שזכות נימון גביו סוכר בחו בקיצור
רב דיו יוסף התיר באופן עקרוני אבל אסר
באופן מעשי בסדר עקרונית הוא התיר מעשיית
הוא אומר היום לא כדאי היום באמת הלימון
העומד בפני עצמו נל לשחות אותו ישר לתוך
הסוכר וככה לעשות לימון הדם מצויין שמירת
שובת כל חטה גם אסר במקור חמש אבל אסור
לזכות לימון תפוז תוך כלי גם עם דעתו אחרי
זה לשפוך את המיץ על האוכלין על מנת לתקן
את הטעם הטוב שלהם גם הרב אליהו אסר את
הלימון היום כי באמת הלימון היום השתנה
לחלוטין מוכרים אותו מוכרים אותו היום כמו
חומץ לא כזה ב בקבוקים בקבוקים של מיץ
לימון משומר משומר אז משומר שאתה אומר
משומר זאת אומרת זה לא באמת לימון
התמונה עם אוספות כאלה ואחרות יש שמה 5%
לימון באמת כל השר זה תמונה המשנה ברורה
אומר על כן צריך להיזהר במקור שבע שיחות
מקודם על הסוכר בפני עצמו דאב משק הבא
לתוך אוכל זה מה שצריך להיות יפה והחזון
איש גם כתב שלא לסמוך על הדבר הזה לשים על
הסוכר הוא אומר כי בדרך כלל משתמשים בו
למשקה ולא לאוכל וכיוון שדרכו של הלימון
בסופו של דבר להיות משקה אין מקום נתיך אז
החזון אש ניקים אוסרים את הלימון אפילו על
גבי סוכר שאר הפוסקים אומרים אתה רוצה
לעשות לימונדה בשבת אין בעיה שים חצי
סוכר תשחט ע על הסוכר את ה לימון אחרי זה
תשים את המים בתוכו הוא בא לציון גוהן גם
לספרדים רבי עיסי ראוי ככה
לעשות לא כזה נבל בתוך הזה אין בעיה
בכלל וחט אף אחד לא דן ב מצד עניין שנולד
רק שוחט דש הפרדה לא ראינו מעבר לכך אל
תוסיף לנו ייסורים יש לנו מספיק העיקרון ש
ראינו פה מישה אומר עכשיו שעיקרון הוא
שחוץ ממה שמותר לסות לתוך אוכל שק בתוך
משקה זה תוך
אוכל אז זהו מלבד הלימון אסור לשחות שום
דבר לתוך משכה כי ראינו פה שמה ש אומר שמה
שעשו זה רק בפני עצמו זה הבית יוסף עם
הראש אבל להלוך אלמיסה כי זה הלימון היה
דרכו מה נשת או כנרה עם הסוכר בכל העס
ולכן זה נקרא לימו לכן אני מגיש שנקרא
לימו שאר הדברים האחרים אין לשחות למשל
היום בימינו לימון לתוך תה כן אמרתי בשבוע
שעבר חתיכות לימון לאנשים חולים במצב חמור
לשים בתוך התה אפשרי וכל האיסור הזה אפילו
שזה לא פיקוח נפש כל האיסור הזה שזה בתוך
משקה זה רק בגלל שאחנו דנים את כל הפ
פיצוים יגונים או גם אם לא לא לפי הבית
יוסף כאילו לא בלי הדבר הזה כזה היה
התפיסה במצרים כל דבר שהוא בצורה הזאת שכל
עבור את היל בית יוסף בעיקר לא שותים אותו
בפני
עצמו תמיד אחרי זה שופכים אותותו ועושים
אותו אני גם התפלאתי על היתר הזה כי סוף
דבר זה לתוך משקה ואם זה לתוך משקה אמרנו
שאיין חילוק צריך שיהיה לתוך אוכל הבית
יוסף הסביר את זה בצורה הזאתי אנחנו להלכה
למעשה פוסקים שאין סכות דברים לתוך משקה
אלא לתוך אוכל בלבד שנבל בתוכו ולכן הפטנט
בסוף לגבי הלימון העל אוכל למיסה לתוך
סוכה לא לתוך
טוב אגרות משה במקור ת לפניכם ושה חילוק
בין לימון לבין אשכוליות בושאר דברים
אחרים תראו מה כותב ש שתי שורות ממנו מקור
תשע באשכוליות שקוראים גריי פרוט זה
באנגלית או באידיש הסתפקתי חצי
חצי סור לסוכתו בשבת על מקום שיש בו צווכר
אף לאכול תכף למה כי הוא כותב תראו כל
הזמן הלימון עומד פה בעסק אומר למה אי
אפשר לשחות אשכוליות על סוכר אומר רק
לימוני תראו למה רק לימון דרשי לשחות
לימון שהוא ציטרין על סוכר אבל כשכ נתו
ליתן סוכר שנסחט תוך חמין ששותה אבל
איזה דמיון הוא לימון שק לימו הוא רק
תבלין אין הדרך לשתות אותו למשקה אלא סוחט
מעט כדי לטרון טעם מקו של חמין שהוא מעט
מזהר לכן כשהוא נזרה את סוכר נתבטל מיץ
הלימון שומר מה שאומר אומר פייסן לימון
הוא תבלין תבלין אפשר לערבב אותו וכולי
וכולי זה גם זה הסיבה לשים אותו בתוך משקה
הוא תבלין אומר אבל רות אחרים אז הוא אומר
הוא מתבטל וכולי ושייך שאכלו חתיכת סוכר ב
למי שרוצה לאכילת סוכר וכולי אבל ששוחט לי
אשכולית כל השחיטה הוא משום שרוצה לשתות
דין ממש כן נשחת מני שכ שחות ד בדבר אחר
אלא שותים אותו לשתיה בעלמה כרוב שתיית מי
פירות אומר לנו הרב פיינשטיין תפוזים
אשכוליות שותים אותם כפירות לא כתבלין
חילוק חילוק נפלא ביותר ולכן לא שייך
שיתחשבו אוכל כשחתול הסוכר אף לחתיכת סוכר
בכל שכ חתו סוכר מח סוכתו כנת שתיי 100 שק
נשחטו ולכן דינו כי שחיטת כל פירות
העומדים לשוחת למשקה כדין כמובן תותים
ורימונים חילוק נפלא ביותר
ולכן לסחוט אשכוליות תפוזים לתוך צווכר
יהיה אסור עלי בד פיינשטיין למה כי כל מת
חתך בסוף מה זה לשתות משמה את משקה ולימון
הוא תבלין אולי זה יהיה החילוק הם ממש
כבשר יכול להיות אבל חילוק יפה לא ספור
ספורי נפלא בי יותר ולכן הוא כותב ש לא
קשה כלום והוא ברור הכל פשוט א הוא אומר
ברור שאין כתו סוכר מ שאן כתו ולכן יהיה
אסור לשחוט את הלימו את התפוזים ואת
האשכוליות מצוין עכשיו ניגע אחרי שנגענו
בלימו ניגע עכשיו רביס אם אני יכול לשחות
לתוך הפה ישירות לא מרכז את המשקה בכלי
אלא ישר לתוך הפה פה יש חילוקים ענינים
הרימה כותב במקור 10 לפניכם כל זה דווקא
זכות אסור אבל מותר למצות בפי מן הענבים
המשקה שבהם וכל שכן שאר דברים ויש אוסרים
למצות בפה ענבים ך יוצא בהם גם למצות עניו
יש כאלה שלוקחים את הענב מקפצים אותו לתוך
הפה גם זה אומר הרמה יש כאלה שאוסרים למה
הרי לכאורה לא משאיר את המשקה בפני עצמו
אבל בכל אופן כוונתי בתוך הפה למעלה משכ
עצמו אומר המש ברורה הין בכתב זים הנב מ
דאיית נכון להחמיר נמצאות אפילו בפי כסה
ראשונה בשאר דברים אין להחמיר ומסתברא
פילו בזת הבים להחמיר דך הנקה לבד ה שמצאת
אותו וכולי בקיצור המשנה בורה עושה זתים
ענבים החמורים שהם דאורייתא אל תסחט תוך
הפה שאר הדברים האחרים אפשר להקל כל זה
רבי יס ש לוקח את הפרי כאן על שפתיי אבל
אם אני סליחה מכבוד ורת חם אוכל אותו
ולאחר מכן מוציא את שאריות הקליפות זה
לכול העלמה אין בעיה גם בזיתים וענבים כור
גם זה בעיה למה יש אומרים למצוץ בפה נבים
ישברו ע ם אחד יש עכשיו שאפילו בזה דרך
יניקה המה לא אמר את זה לורה דרך יניקה
אמר זה גם כשזה בתוך ה אני לא המתי אני
הבנתי
ש כן נמצא בפה זה אני מכן זה גם דרך אניקה
אני חושב כך נראה לי בפשטות כי עד כדי כך
להחמיר הרימה שאפילו דרך אוכל ממש אני
אוכל וגם זה יהיה אסור הפלגת כבוד
הרב מה לא אני יודע שזה שמתירים את זה ש
כולם מכירים את זה איסורים כן משליך כול
אלמן דרך מאכלו אין גדים זה כול אלמן הוא
לא כותב אם הרימה היה לו צד כזה המש בורא
לא היה מקל כל כך בצורה הזאת אם הוא מקל
בשופי אז הוא מחלק בין יניקה שזה הכלי הוא
חיצוני הפרי הוא חיצוני אליי לבין שהפרי
הוא בלוע בתוך הי בתוך הפה עצמו שאז נראה
שאין בעיה בכלל כך גם כותב הרב עובדיו
יוסף בחילוק הזה בת מים אף פי שיקר ה
מדרים כל מקום נכון להחמיר בענבים שיקר
התרועה ובא למצוץ המשקה בפים בקיצור רבדיה
אומר ראוי מ להחמיר באמת שכל הדברים שאתה
רוצה למצוץ בפיך אל תמצוץ כן אבל בשאר
פירות שחתם אסורה ק בדברי סופרים כ דברים
אפשר יש להקל בדברים שהם אסורים כמו זתים
הענבים בדאורייתא יש להחמיר אבל כמו
שאמרתי להכניס לתוך הפה ולהוציא החוצה
לכול עלמה אפילו בזיתים וענבים יהיה מותר
כי זה דרך אכילה בלבד השמירה שובת ככת
כותב מה קורה אם אתה רוצה לאכול יש כאלה
שחופרים בתוך האשכולית חותכים את קונית
לחצי שמים סוכר בתוכו סליחה סוכר בתוכו
ומתחילים לחפור אף פי שיש דין פורה שלא
יחפור אבל הם חופרים עדיף שחפרו באשכוליות
ולא ב זמניות אחרות אז הוא כותב כאן השמר
ש חתה מותר לחתוך אשכולית וכבה לאוכלה
בכפית אין בכך משום איסור סחיטה אבל אני
הו דעתי שהיה חיה כי אתה אתה מתכוון הרבה
פעמים מוצא לך בכפית רק מיץ בלבד זה המשפט
הבא שו
אב הוא ש זהר חתה אנם שזהר גם לכון דווקא
למית בשעה שהוא אוכל א אני אמרתי ככה תראה
אם אתה אוכל כדרך אכילה לכן עצרתי בשבילי
אם אתה אוכל דרך אכילה אין בעיה אני חושב
שאפילו אם יצא לך קצת מיץ זה דרך אכילה
אבל יש אנשים שמאח את הכפית בתוך האשכולית
ומחכים שרק נוזלים יהיו בתוכה זה כבר יהיה
בעיה כי כוונתך למה לנוזלים אבל אם אתה
מערבב את זה עם סוכר בדרך כלל הכל יוצא לך
ביחד ואין שום בעיה לכן אני חושב שפתרון
הסוכר לא יודע אם זה ברי או לא בריא חיים
אתה לא שומע כש מה שאני אומר אבל אם אני
שם את הסוקה בתוך האשכולית זה נחשב רבי ס
הכל אני הופך את הכל למעלה ניו דעתי למה
לאוכל אני הופכת הכל לאוכל אין בעיה של
זכיתה בלד בסדר הוא מביא פה טרי טרי דרבנן
ללמה יהיה מותר הוא אומר יש כאן שני טריי
דרבנן לא מתכוון לשחות וגם יש לומר שהינו
מפרש את המצב נפרד אלא נשאר מעורב בפרי
בגלל טרייד דרבנן אז השמירה שבת כחתם מתיר
לחפור באשכוליות בתוך שבת עצמה יש גם מי
שאוכל
פסיפלורה אבל שמה זה הכל א או נוזל או שזה
נזרוק נכון אין משהו באמצע אתה לא כל ואתה
לא יכול להפריד שמה את הנוזל זה לא כמו
אשכוליות שאתה יכול להפריד את הנוזל מה
מהפרי ו כולו נוזלי כולו נוזלי אין הבדל
טוב הדבר האחרון שניגע בו רבי יסי זה
שחיטת א א כבשים ושלות האם מותר לי לקחת
למשל אני רוצה לאכול קיגל דין הקיגל לאכול
אותו עם לפון חמוץ לידו אם לא לא יצאת ידי
חובה קיגל בלי לפון חמוץ כגוף לא נשמה צ
לפון חמוץ חומץ גם מלח זה רק דרבון
לכתחילה זה חומץ אז עכשיו יש לך אלפון
חמוץ בדרך כל שבעים בישיבות קונים
בקופסאות גדולות וכל אחד נראה כמו גזר כל
פפון חמוץ נראה כמו גזר עכשיו אנשים הם זה
מלא מים מותר לי לשחות את הלפון חמוץ לפני
שאני אוכל אותו כי אחרת זה נהיה שלולית
בצלחת ואי אפשר לאכול את הקיגל תו ביחד
ואז הכלוס של האכילה יורדת זה השאלה האם
מותר ואז כשאני שוחט מהס אני מוצא ממנו מה
משקים החוצה השאלה ברורה יכול להיות דבר
כזה שמביא לך שניצל ו שניצל ספוג כמו מצ
כדורי פלאפל בבני ברק בברק אז אתה יכול
לשחות אותם יצא לך עוד שמן לכמות נוספת של
תיגון של של פלאפל אמר לי אחד פלפ מזונים
מחליפים את השמן מפסח
לפסח זה בדרך כלל לכן זה שווה רק 10 שק
בכל אופן אז אז תראו את הגמרא מקור מקור
15 לפניכם גופה כבשים שחתן אמר רב לגופן
יהיה מותר לממן יהיה פטור אבל אסור ושלכת
בין לגופם בין לממן תמיד יהיה מותר ושמואל
אמר אחד זה ואחד זה לגופה מותר ן פטור יש
כבשים ויש שלקות הכל יהיה ממאן יהיה פטור
אבל אסור רבי יוחנן אמר אח שלקות גופן
מותר לממן חייב חטא בקיצור האם מותר ל צ
נוזלים מכל מיני אוכלים כאלה ואחרים יש
שמה הלקות יש שמה קרוב קרוב כבוש א זיתים
זיתים אבל לפונים שאר הדברים האלה מותר
לשוחת עלמנת להוציא שניצלים כאלה ואחרים
אומר אומר התוספות פרש רבינו ח ד הלכה
כרבי יוחנן כמה כת לגבי רב ושמואל לכאורה
שצריך להחמיץ שמי שיעשה את זה חייב חטאת
אבל אני קופץ ברשותכם למחבר המחבר פוסק
כדעת הריף מה אומר הריף תראו בבקשה מקור
18 לשחות כבשים כבשים זה ירקות מיני פירות
המונחים בחומץ מלח כדי שלא ירכבו ולקות אם
לגופם שאיין צריך למים ואין וכתם א תקנם
לאכילה לא צריך את המים שיוצאים מהם אני
רוצה שהם יהיו רועים לאכילה הם ספוגים
במים בשמן מה שאני סוחת מהם בדרך כלל מה
אני עושה ממנו זורק זה אין שום בעיה אפילו
וכל תוך קערה שאין בה אוכל הופה אני מוציא
את זה למשקה גם מותר ואם צריך לממן לא
יודע מה צריך לממן את השמן עוד פעם לטגן
בו או
להוסיף אותו לתוך הסלט את השמן של השניצל
כל אחד בפי מצבו בקיצור אם אני צריך לממן
אז יהיה מותר לשחות לתוך קערה שיש באוכל
כדין כדין כל חיתה אבל אם אין באוכל יהיה
אסור כמו חיטה למשקה ו לרבנו חנל כל שהוא
צריך לממן חייב חטאת אפילו שחת גדרה שמה
שיש באוכל כמובן שאנחנו לא פוסקים כמו
רבנו חנ כמו הריף שאם לא צריך ממן יהיה
מותר
מה לתוך אוכל אזה רבינו ח כו שמר פעם
שעברה כן הוא אמר לעולם כל סחיטה שהיא אז
אז אני אני עושה פה לוך למיס רבי יסי ב21
תראו בקשה התארחות שבת דבר מאכל שיש לו
תיגון או בישול והוא ספוק בשמן או ברוטב
דינו אם בא לסוכתו לצורך שימוש בשמן או
ברוטב הספוגים בו הרי זה אסור בקיצור לקחת
את המים של המלח של הלפו החמוצים ולשים
אותם לתוך לא יודע בפני עצמם לתוך ואחרי
זה לשים אותם לתוך לתוך אה סלט כל מיני
שיגרות של אנשים זה יהיה אסור כי אני רוצה
להשתמש בניהם בפני עצמם אם אתה רוצה לשחות
את הלפון לתוך הסלט אין בעיה אבל בפני
עצמו יהיה אסור ואם כוונתו לצורך האכילה
כדי לסלק את ריבוי הרוטב או השמן הרי זה
מותר אתה רוצה רק לתקן את המאכל והמשקה
הולך לאיבוד אין שום בעיה כך גם פוסק הרב
עובדיה פירות ות כבושים חומץ ומלח וכן
ירקות שלוקים מותר לסוכת שבת תוך קערה
רייקה כל שאינו צריך למים היוצאים מהם ולא
וחתם תקנם לשירם לאכילה וכן מותר לשחות
לפת חצילים מטוגנים חצילים מטוגנים זה
דווקא באמת שייך לדבר הזה תראו לשים על
גבי נייר סופק בשבת שחתכו אותו כמובן מערב
שבת יש איסור דאורייתא לשחות א א לקרוע א
נייר נייר סופג יש להם קבקבים כאלה זה
ודאי אסור בסדר אבל אם יש נייר סופק כבר
טישו לשים עליהם שניצלים שהם ספוגים בשמן
או דברים אחרים בשבת אין בעיה לן יהו דעתי
למה כי זה לא נשאר בפני עצמו אין בזה גדר
של סוחט זה פשוט מתלכלך בתוכם ואתה זורק
את זה נגמר העניין אבל אם אתה רוצה א
לשחות אתהם או שר שומן שנבלה בהם כשעושה
לתקן את המאכל כן יש פה הרבה שמנונית ואם
הוא צריך למ מיהם אינו מותר לשוחט אלא
לתוך גדרה או קערה שיש באוכל אבל אם אין
באוכל לצורך ממאן עצמם יהיה אסור עד כאן
אלחות סוחט דש בשבת בשבוע הבא בעזרת השם
אנחנו מתחילים אלחות בורר בשבת זכו ל שנים
רבות נעימות וטובות