סחיטה בשבת | צורבא מרבנן- קמב | הרב בן ציון אלגאזי

[מוזיקה] אחדד קר [מוזיקה] ק א אנחנו נעשה היום עוד מהמהלך בדין דש אנחנו באמצע העניין של דש נזכיר שבון שעבר לצערי הרב לא יכולתי הייתי בצבא אז נגמור את העניין של דש וחמש דקות האחרונות נגיד משהו בענייני תו בשבט שזה עיצומו של יום יצומו של יום אז ככה אנחנו אני חוזר במהירות למה שאמרנו קודם תודה רבה אמר שמרנו שגדר של דישה זה הגדרה שאני מפריד דבר מתוך דבר מתוך זה הגענו לכל מיני דברים שנוהגים לעשות אותם בשדה אז מה שהנוהג בשדה אי אפשר לעשות אותו בבית ומה שהוא דרכו בכך ככה אוכלים בוטנים ככה אוכלים גבניות צ'רי כל דברים כאלה ואחרים זה ודאי שמותר גם הבית אין איזה שום בעיה לכן תמרים חילקנו בין מכבדות שיש לי איזה מכבדת ע זה ודאי אני יכול ל הבת אבל אם יש לי תמרים צהובים קטנים שמוכרים אותם לפני ראש השונה בתוך חנב כזה ועדי נכנסים אותו פיים ואין שום בעיה לקח אותם יופי מצויין אחרי כן דיברנו על הפרדה של משקין מתוך דברים שהם מוצקים זה היה עוד מלאכת דישה ואז חילקנו את זה שלושה חלקים בגמרא בין זתים וענבים שלכול העלמה זה הפרדה שנחשבת כדוריי אתא מי ששוחט ענבים וזיתים נחשב כעובר על איסור דאורייתא כי זדר קו מכך כמו שאמרתי לכם בזמנם כל הבורד של זתים ונים היוו לצורך משקה אף אחד לא עשה מזה א שימורים שימורים כ אחרים תחת לזה אמרנו שיש תוים ורימונים זה כבר איסור דרבון ושאר פירות היה מותר לגמרי אלמי נשתנו הטבעים היום כולם חיטים חוץ מטראמפ הכל סחית לוחצים על זה לוחצים על זה זה זה זה הדברים מסתדרים באופן כזה או אחר ולכן הוא נשאר זת נמים היחיד אבל כל השאר כית ולכן כיוון שבעולם נוהגים היום לשחוט כל מיני פירות כאלה ואחרים אין דבר שלא שוחטים אותו כל הפירות היום נחשבים כאיסור דרבנן לסוכת כי מלכתחילה היה מותר שאר פירות של ותותים ורימונים לשחות אותם ממש זה לא רק הנפק מינ משקה שזב מהם שזה היה ההבדל בין תותים רימונים לבין שאר פירות אלא היה מותר לזכותם היום אסור לשחות שום פירות שהם כולם נחשבים כתים ורימונים כי אם איזשהו מקום בעולם ככ אומר המגן אברהם שוחטים אותם נגמר העניין אז היום הכל נגמר בסדר גמור לכן באופן הקוני אסור לשחות יום שום פרי בשום צורה שי מתי כן יהיה אפשר זה השיעור שנתחיל אותו היום זה לגבי מה שמופיע אצלכם בחוברת במהדורה חדשה לגבי פירות שאנחנו שוחטים אותם לתוך אוכלים באופן כזה או אחר הכל דרבנן דלא רק זיתים וענבים נשארים באיסור דאורייתא כלל השר נשארים ביסור דרבו הגם שיש דרך כן ככ אומרים כל הפוסקים אפשר לראות את זה דיה ב כן תראה מקום שנהגו יש אזה משנה ברורה במקור 14 כותב זה מקום שזה טוב בכל אופן יש זכות כ גסים וכולי אבל כולנו שובים כאיסור ד רבנן ים אסור לזכות גסים כן עסור לזכות זה כל אלה מיסורי דרבנן כי מדאורייתא אך רק זיתים וענבים בלבד זה זה האיסור טוב עכשיו אנחנו רבי ישראל עוסקים לשחיטה עסקנו בזה כבר חיתה לתוך אוכלים לא אז אנחנו בעמוד 16 יש גמרא מקור 19 לפניכם הגמרא בשבת קמד עמוד ב אומרת ככה אמר רבי יהודה אמר שמואל שוחט אדם אשכול ש נבים לתוך הגדרה זאת אומרת עם אוכל אבל לא לתוך הקערה שהיא ריקה עלמה כסבר משקה הבא לאוכל כאוכל דמי כל הבורד הו איסור דישה שאני מפריד דבר מדבר כל דבר בפני עצמו המוצג פה לבד והנוזל פה לבד אבל ברגע שאת הנוזל אני ישר מעביר אותו לתוך אוכל אין לו מקום של נוזל ממילא אין בזה איסור בכלל לעשות דבר כזה מצויין ולכן על פי הגמרא הזאתי פוסק המחבר כל הפוסקים סברו כמו הגמרא הזאתי שמותר לשחות משקין לתוך אוכלים כמה הם צריכים להיות בתוך האוכל תכף נראה אבל זה העיקרון חוץ משתת רבנו חנן רבנו חנן הוא שתת ראשונים יחיד שהוסר גם לתוך האוכל עצמו צמו לף הגמרא פה ולכן גם יש לחשוב של צת בוא נראה את המכ פוסק כמו רוב הראשונים מקור 20 מותר לשחות אשכול ענבים לא פחות ולא יותר זה לא רק תוים ורימונים אשכול ענבים לתוך גדרה שיש בתבשיל כדי לתקן האוכל ד למשקה הבא לאוכל ו כאוכל דמי אבל אם אין בתבשיל כמובן שזה נהפך להיות איסור או איסור דאורייתא או איסור ד רבנן אומר המשנה ברורה כדי לתקן את האוכל כי שם מפרק בזיתים וענבים אינו כי שצריך לשחיטת הפרי למשקה אני צריך לראות המשקה עומד בפני עצמו שאז חשוב פריקה שמפרק המשקי מן האוכל מה שאין כן בזה אין דרך פריקתו ד וכ מפריד אוכל מאוכל והנ קמן מסעיף ז בהגעה דרבנו חנאל עושר בזה אך רוב הפוסקים חולקים עליו ולכן סתם המחבר להקל מצד הדין שמותר לשחות דברים לתוך אוכל אפילו אפילו זיתים וענבים אלא מה מכל מקום המחמיא כדעת רבנו חננאל תבוא עליו ברוכה חששו לרבנו חננאל למה רבנו חננאל היהה מגדולי הראשונים הוא היה מגדול המורה הוראה לשאר הראשונים גם כשבנו חנאל אומר משהו אי אפשר לעבור על זה לסדר היום בלי להגיד שמחמיר כמותו תבוא עליו ברוכה מצוין אבל אם אין בקערה כלום אפילו דעתו לתנו אחר כך זה דבר חשוב אדם רוצה לשחות פה את המשקה אומר עוד שנייה אני אוסיף את זה ל הסלט יוסיף את זה לא יודע למיונז בלתי אפשרי אסור לך לרגע אחד לגרום שזה יהיה מישהו שאל אותי אבל במעבר באוויר כשהטל נורה יש לו כן גדר של משקה אם אתה יכול לשתות אותו ככה תשתה אם אתה מסוגל כל מה שאי אפשר להשתמש בו בצורה הזאתי וכל צורתו זה או אוכל פה או אוכל פה זה לא נקרא אוכל נקר בעיקר הפרדה אין את ההפרדה אין את ההפרדה מצוין אין את ההפרדה שעומדת בפני עצמה מש פה כל הזמן תבשיל תבשיל קדרה זה כל אוכל או דווקא תבשיל מישהו שא סלת פירות ונוצה לס שו אין תבשיל בזמנם הכוונה היא דבר שהוא כבר ראוי לאכילה זה תבשיל היום העולם מבין תבשיל זה מה בישול נכון כבוד מתכוון לבישול טיגנתי בישל די לא תכף נראה שכל סלט שהוא אפילו סלט חי גם נחשב אני ני סוחט את זה לתוך לא יודע סרת פירות לפרי אני עדיין ן זה שישאר כמשקה כלומר רצה את זה בתו אז בוא נראה אם אתה שיהיה חלק משקה אתה לא רוצה אותו משקה בפני עצמו לעשות איתו לחיים נכון משקה הכנה ו לחין כן בתבשיל הוא מתערבב לגמרי בתוך האוכל הוא נעלם הוא חלק מהאוכל אז עוד שנייה נה נעשה חילוק אם אם ניה קצת בוא נגיד ככה נהיה שלולית בתוכו וא אתה שמח בשלולית אתה לא רוצה שזה יהיה יבש לחלוטין יפה אז אזה אמרתי סלט חי זה כ שהבדל בין ספרדים לבין אשכנזים שהספרדים נותנים חי סלטים ואשכנזים סלט חי אחד אל לא משנה זה רק זה אבל אם אין פילו דעתו לתנוע ש נסו ד בעינן שחתנו לתוך התבשיל הן בדרישה שכתב ד חיוב הנמי יש בזה אם אתה לוקח את המשקה בפני עצמו ואחרי כן שופך אותו יש בזה חיוב סור דוריתה למה כי אני שמ בפני עצמו יפה עכשיו בוא נראה את הגדרים שכבודו שאל עד כמה צריך להתערבב המשקה בתוך האוכל שלולית נבל בתוכו כן או לא הרב כמשנה ברורה זה שאסור לכלי ביניים זה גם לפי הספרדים ככ כל יהודי באשר הוא אתיופים תימנים טורקים לא משנה יהודי כן זה כול העלמה למה כי לעולם זה נחשב כ משקה בדיוק אם מישהו עשה את זה הוא לא ודור האר לא לומד סורבה תגיד באברית יותר פשוטה מי שלא ומד סורב בו ועם הארץ מותר לי לאכול בסלט לא בשום אופן אם הוא עשה את זה וזה יש פה מ של שבס מ של שבס אסור לך לאכול מהסלט הזה דרך אגב בקלות אפשר לאסור סלט דוגמה הכי פשוטה לקח את הדוגמה שאמרת לקחת זה שופך לתוך הסלט תיקן אותו אסו לך לקח מהסלט לפני שהגיש לך את כל הגרעינים של הלימון שתכף נ אותו תיקן את הסלט הסלט אסור באכילה עד מוצאי שבת וכן אל זו הדרך הוא ברר אותם ברר אותם עשה בויר ש פסולת מתוך אוכל את הסלט וסר את הסלט תיקן את הסלט סלט מתוקן בעיניי גם קודם סתם הוא עשה שיפור של הוא פש תיקן אותו עכשיו תיקן לעצמו הוא סטניס אני מה אכפת לי אוכל את הגרינים אוכל אותו גם תאכל אותו מוצאי שבת דרך היד כ מה חת לימון דרך היד ככה בצורה זאתי נראה לי גם גטר של חיטה גם גטר של ברירה גם בנה מסוימת בור צריך שיהיה ישירות לתוך האוכל כאן זה קצת מותן לזה יש אנשים שמשים באופן הזה לא יש כל מיני כאלה אוכל ביד מה אוכל זה בויר זה לגבי בויר רואים שהוא בקורס שבס מה הזחת על היד בסדר זה לא כלי נועד לא לא מבחינת הכלי כן אבל הוא עושה איזשהי פנה של בריירה הוא שם פה את הפסולת ואחרי זהוא רוצה את המשק יצא אז מה אז צריך לוש את התנאים לא אחד מהם רוה אב גגו אתה אומר אחד מהמהם מספיק לי לא צריך שגם יהיה ביד גם אוכל מתוך פסולת וגם מיד בסדר עכשיו בוא נראה את השיעורים כמה מותר שיהיה שלוליות בשבת מנינה ד יומה אומר השמיר שבת חתה ככה דין זה שאמרנו כ מותר לשחות הפרי ביד תוך האוכל נאמר לגבי כל הפירות כבודו רואה לא תבשילים אלא פירות אל ש בענבים סליחה שסוחטים אותם רגע רגע רגע שנייה הנביא רוצה לשחות גם באופן הזה אלא אם כן הוא עושה ככה צורך מאכלו של התינוק וביום טוב מותר לשחות אפילו נבי מתוך האוכל אבל גם יש להקפיד על כך שרוב המיץ רוב המיץ יספג בתוך האוכל לא כל המיץ מץ אלא רוב המיץ בוא נראה עוד יותר כדי שנהיה יותר מדוייקים אומר הביאור הלכה הבא לאוכל אבל לתוך כלי שיש בו משקי אסור בחיוב הנ יש בזה זה כלל גדול נקוט בידינו רבי יסית אסור לשחוט דברים לתוך משקה רך ורק לתוך אוכלים בלבד נפק מינה אנשים רוצים לתת לשים טיפות לימון בתוך לשחות לימון לתוך תה בלתי אפשרי חתיכת לימון לתוך תה בכלי שלישי לאלה שחוששים שלימון הוא כלה הבישול אז אז אין בעיה לשים חתיכת לימון לשחות טיפות לימון לתוך תה אנשים טועים בזה זה אסור באיסור חמור אבל לשחות לימון לתוך סוכר שיש משהו אחר סוכר זה סוכר טה זה טה פשוט להפוך את הסדר ויהיה סבבה כן תעשה אם זה לתוך אוכל לא יודע סדר או לא סדר לתוך אוכל מותר לתוך משקה אסור וגם יהיה סבבה למצב ששפך לימון תה ל סוכר ואז תשפוך את כל זה ואז תשים על זה בסדר אין בעיה ת אותו לתוך האוכל ונבלה בתוך הסוכר עשה מה שאתה רוצה אתה יכול לאכול את הסוכר בפני עצמו אתה יכול לשפוך אותו לתוך קוקה קולה יש גם קוקה קולה עם זה או לתוך תה מגוון אפשרויות יש לך בס נמשיך הלא כ הזה משק א אי אפשר אי אפשר כןר אחרי זה עם הסוכר א כי בקוקו אין מספיק סוכר אז עוד קצת כן כתב אליהב שכלים כאן יש לאסור שחיטת הלימון לתוך התה כאמור טעם ההיתר שחיטה תוך אוכל בנוי על הספה שהמשקה תפל לאוכל המוגדר כאוכל ברם הפוסקים סיגו שההיתר הוא רק כאשר המשקה נבל באוכל אבל פה יש גם הסתייגות מאוד מעניינת תכף נראה בעיקרון המשקה שאני שוחד צריך להבל בתוך האוכל ליבלה הכוונה היא שלא יהיה לו שארית שאני אראה אותו באופן ברור כמשקה לאחר מכן אבל זה לא לא סגור לגמרי בוא נראה אומר לנו ארוחות שבת התר זה שחת פרי תוך האוכל נמר באופן שכל המיץ נטפל לאוכל למשל הדוגמה הבעי הבעייתי ביותר שיש זה אתה סוחט לתוך סלט פעמים נשארת נשאר למטה איזשהיא שלולית שוחט על גבי דג בסוף הדג מתחיל אפילו לזוז כי הוא מרגיש כבר שהוא בתוך בריכה כן נכון מש זה אז השאלה אם הדברים האלה מותרים שאני משאיר מסביב איזה שהם שאריות כאלה של משקה והנה לכאורה זה לא הכל לאוכל אלא גם למשקה כגון שהוא נבל אבל אם מיו המיץ עומד לפני עצמו בנו טפה לאוכל לפי הארוחות שבת זה אסור ולכן מותר לשחות לימון תוך סת ירכות מותר בסדר כשם זה מה שאמרתי כבודו קודם לתוך סלט ירקות לא תבשיל הנה זה פה הריה אכ מותר לשחות תפוז או לימון לתוך גזר מרוסק כי בעיקרון זה נבל בתוכו בא שמירת שבעת הלחתה ומדייק לנו וזו ההלכה למעשה עד כמה מותר לי לשחות אם יש מסביב גם שארית נוזל אומר השמיר שבת קל חתה כך רצה לתקן את הטעם הטוב של האוכלים על ידי הוספת מיץ מפירות מותר לו לשחות פרי ביד אני מדגיש כל מה שהתנו לתוך אוכל זה רק ביד בלבד לא מסחטה אפילו אם זה ישירות על גבי האוכל לא משתמשים בכלים לסחיטה בשבת אגם שזה דברים המותרים שזה לתוך אוכל בסדר לא בכני מיוחד לכך על האוכלים ואפילו אין המיץ הנסחט נספק בתוכם והוא זה התנאי רבי יסי שכל המיץ או לפחות רובו בא לתיקון האוכלים שמעתם אם בסופו של דבר הדג יהיה מתוקן לאכילה יותר טוב שיש לו גם מסביב קצת נוזל נשג פלך סלט לא יכול שכל הסלט המיץ לימון יספק בתוכו אבל זה עושה טוב שבלט יש אבל רובו ככולו הוא סלט אין בעיה לחשוש שנשאר איזה שהם נוזלים למטה ולכן הוא אומר לפי כך מותר לשחות לימון על סלט ועל דגים וכן תפוז על בננה מרוסקת אם זה בא לתקן אין בעיה אם זה בא סתם כדי שיהיה לך משקה אז אתה נמצא בבעיה ומכאן ניגע גם א תראו רק את ההערה שם הערה חשובה מותר לשחות ארק לתקן את האוכל ין שם שולחן ערוך מה שב דך אד בא לתקן מותר אפילו אם אינו נבלה בתוך האוכל ואם ישנם שני דינים אחד בא לתקן את האוכל אפילו אינו נבל בתוכו אחד אינו בא לתקן את האוכל אבל נבל בתוך האוכל בסדר יש לנו שתני אפשרויות או שהוא בא לתקן את המאכל אפילו לא ככולו נבל בתוכו אבל רובו הוא מאכל או אפשרות אחרת שהוא בא לתקן את האוכל אבל נבל בתוך האוכל זה גם אין לי שום בעיה כי כולו הוא לא בא לתקן את האוכל אבל כולו נבל בתוך האוכל גם יהיה מותר סוף דבר נסכם רבי סיל אוכל למיסה אסור לשחות משקה בפני עצמו אסור לשחות משקה לתוך משקה אחר טיפות לימון לתוך ת מותר לשחות כל פרי שהוא לתוך אוכלים אם זה בא לתקן את האוכלים מותר שיהיה גם שארית בצדדים לא כמות גדולה אבל רואים את הנוזל אם זה לא בא לתקן צריך שכולו יבלה בתוכו אבל גם מותר לסוכתו על גבי ח מה דוג שלא בא מה זה מה דוגמה למש שלא בא לתקן שמה בא בא לתקן אה לא יודע א מיץ גזר מה של ה אה א החליבה החליבה כן אבל למשל תפוז עם מיץ גזר הוא בא לתקן את המיץ גזר גם ככה משקים במשקים לא תקן אותו אני חושב בדג הוא בא לתקן אותו בסלט בוודאי שזה בא לשפר את התם אבל זה אסור מצד משקים במשקים למה תפוז מיץ גזר א הוא מיץ גזר אבל אם זה גזר לא יש גם גזר ראית יש גזר גזר ויש מיץ גזר מה מה הטעם שהוא עושה את זה אם זה עלס שהיה לו יותר טעים הוא לא בא לתקן אותון את הם כן תקן את הטעם יכול להות אבל הנה גגו אומר הדוגמה הכי טובה זה הרב זצל עם החליבה אתם יודעים שפעם הייתה בעיה חליבה גדולה מאוד בארץ ישראל כי במיוחד בחפץ חיים בחזון אש בא לפתור הבעייה מה היייתה הבעיה הבעייה הייתה שהפרות לא יכולות להיות תאונות חלב בצורה כזאתי זה היה מייסר אותה מאוד צר בלחין מצד שני אסור לחלו משום דישה אחד מאיסורי איסורי דאורייתא לחלו בשבת דש לוקח מתוך הבהמה את החלב ואז שתישא מה איך פתרו את הבעיה אמרו גויים שזורקים אחרי זה ואחד הפתרונות היה לשים דבר מאכל למטה כדי שהחלב ייפול לתוכו הנה נוזל לתוך אור אוכל אוכל הבא לתוך אוכל אבל הבעיה הגדולה היייתה שכמה כמה אוכל אפשר לשים וכמה כמות חלב מיד יש צריך לסים כמויות אדירות שהיא בלה בתוכו ושם הנה זה הדוגמה שגגו אומר טוב נכון שמה זה לא יכול לא בא לתקן אלא בא לתקן את הביה מצויין בסדר א זה גם גם מעלה אז הרב קוק אומר כן ברגע שהחלב יורד החבית יהיה סחיטה אוכל א שנחו סברה זו למה אין בכך שום תיקון לפרוסת הלחם אני חושב שלא רק הבעיה של תיקון פרוסת הלחם כמות החלב לעומת הפוס אתה צריך לשים שמה לא יודע כמה לחם יש בקיבוצים לא אוכלים כל כך הרבה ואם כך צריך שהחלב יבלה לגמרי בפרוסה קיבוצים תמיד אני אומר שעם החלב הגיע הגיע איזה מרצה לקיבוץ פרופסור חשוב מרצה חשוב ובא ותת הרצאה יושב שמה בן אדם אחד אומר תשמע אני פרופסור חשוב אני לא נותן הרצאה לפני בן אדם אחד אני מצטער אני הולך אומר תצליח לי אני פה הרפתן של ה של הקיבוץ בבוקר אני מגיע לפעמים הפרות ברחו חלק מתו נשאר פרה אחת אני לא נותן לה לאכול אמ אתה צודק נתן לו הרצאה שעה וחצי טק טק את כל המר מקומות את כל העסק אומר לו נו אומר תשמע תן לה לאכול אבל לא את כל האוכל אל תהרוג אותי טוב הקיצור אז אז אומר פה השולחן ערוך הרב כבר נתבאר בסמן ת ציק שאסור לחלו במה ביום טוב אפילו רוצה לאכול הכלה כן במת ברים אומרים כחולה בתוך קליר כם תוך אבל מותר לחלו בתוך כלי שיש בו מאכל לפי שמשקיע בא לאוכל הרי ה אוכל שאין א תורת אוכל אחרי זה כ מפריד אוכל מאוכל בחליבת שכוך ואין זה מפרק ככיוון שלא עושק דירתו שפטת החלב שהוא משקה במת דברים אמורים כשהחולה בתוך המאכל כדי תקנו על ידי החלב או שיש בכלי פירורן והחלב נבלה בהם מתערב עם האם יפה שרק אם הוא מתערב יפה אז הוא בטל לגבי האוכל תור אבל החולב חלב הרבה לתוך כלי שיש בו מעט לחם אף על פי זה זה הנקודה פה זה ומתת שמסתפק עם זה מתקן זה בלתי אפשרי תמיד יהיה לנו כמות חלב הרבה יותר גדולה מכל אוכל אחר שיהיה שם ונוסיף לזה את מה שהרב זצל אומר שזה לא בא לתקנו ודאי שזה לא פותר את הבעייה ולכן היו עושים דבר אחר הפתרונות התגלגלו אחד הפטרונות היה בסוף ששמים דבר שהוא נוזל רע בתוך הזה ואז לא משתמשים בזה כי אני צריך שיה לי נוזל שאני יכול להשתמש בו אז זה אפשרות אחרי זה תאילנדים אחרי זה היום כבר תאילנדים גם לא רלוונטים כי חטפו אותם אז א מה ש עשו זה עושים היום בגמה רק מחברים את זה בשנייה אחת זה הולך לאיבוד כל שאר החלב הולך למקום וזה החילוק בין חלב מדרין ללא מדרין המהדרין זאת אומרת שלא חלבו בשבת וזה לא בכלל משתמשים בו לא מדרין עושים את הפטנט שחלק הולך לזריקה בהתחלה ושר החלב אחרי זה גרמה הולך לתוך החסונים שלהן הרי זה בתת משקה בעליו ועשור מפרק נקודה עוד בדיני סחיטה אנחנו נ בשבוע הבא יש לי חמש דקות להגיד לכם איזשהו רעיון על על על טו משבט כן מצויין שבוע הבא נעסוק בעניין של לימון יש דיון מרתק לגבי הלימון האם מותר לשחות לימונים בשבת כבר אומר לכם אסור אבל דיון יש וזה דיון שהתפתח מהראש דרך מצרים דרך בית יוסף דברים מרתקים שבוע הבא אנחנו סיים לחות דישה בעזרת השם נעבור לדין בויירר אז יש לנו שבת ל לימון השבת אל תשתמש בלימון בכלל סלט מה לסלט אתה יכול יכול סלט יכול אבל לשים בתוך הפה או לתוך הערק סגולה זה לפני שבת אתה אומר סגולה אני אמרתי שאישה אחת באה אליי לרופא אז היא אמרה לו תשמע אני כל יום שבעלי חוזר מהעבודה מכה אותי עד שהולכים לישון אתה יודע מה לעשות תני איזה תרופה אז אמ יש לי תרופה מצויינת תקחי ארק שמים בתוכו לימון חריף תתחיל לגרגר כמה דקות לפני שהוא מגיע א שאתם הולכים לישון גרגרי כל הזמן מחורת חזרה לרופאים אומרת לו תשמע פיל פלים עבד מצ לא נגע בי אומר את רואה לשתוק זה גם תרופה מדי פעם טוב רבי זי א א א דבר דבר לטו משפט ככה לטו משפט אה א אנחנו בתו משפט כל העניין הוא בסופו של דבר זה תיכוני המאכל ראש שנה לעיינות אמנם כתוב ב 14 שנים הם 14 שנים הם לכאורה זה בא להגיד לנו את הדינים שיש כמו ראש השנה ראש השנה שהוא כל בעי העולם הבם קד מרון אבל זה לא נכון כי בשאר הדברים אחרים חוץ מהעניין של ה שבחג נידונים על המים ובראש השנה נידונים כל באי עולם בראש השנה של טו בשבט ראש השנה לנות ו ועצרת זה לא דיוון זה רק לגבי עניין של מעבר בעצרת אולי גם כן אצלנו ודאי ראש השנה בטו משבט הוא לא יום דין אדרבה היום לא אומרים תחנון גם כבר אתמול אמרנו תחנון זה יום שמחה כל העניין הוא רק שאלה האם זה שנת מעשר אני או מעשר שני המעברים בין השנים אבדה או אבל בכל אופן מה העניין של של הראש השנה שיש בו איזה בחינה של דין חשבתי זה ענין עניין של תיקון האכילה מה זאת אומרת תיקון האכילה מי ששם לב שמתי לב אזה השנה ככה שיש לעולם שני דינים שני צבי דינ כמו שאומרים באישות יש דין אוכל ויש דין ובע אכילה ושבעה בוא ניקח למשל דוגמה אנחנו מברכים בקת המזון ואכלת ושבעת וברכת על אכילה שהיא כזית מדאורייתא לא מברכים רק מדרבנן בלבד מי ששבע שאוכל כביצה אז הוא צריך לברך תראו את העניין של המן הקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל תשמעו אתם בערב תאכלו לחם ובבוקר בערב תאכלו בשר ובבוקר לשבוע לכם יש אכלה למה אומר רשי כי בשר ששאלו שלו כעוגן אז הם אכלו אותו בערב אבל מן ששאלו אותו לכם שאלו אותו כעוגן בבוקר אבל לא רק מתי זה מגיעה שימו לב ללשון של התורה מה ששאלו שלאו כהוגן לשון אכילה מה ששאלו כהוגן לשון צביעה תאכלו תשבעו יש עוד צדיק אוכל ל סוב ה נפשו לא רק אוכל בסוף צריך לצ עיניך אלך יסבו כל בתו פתח ידיך ומשביע לכל חי רצו למה לא מאכיל לכל חיי רצון אנחנו מאמינים צריך לכוון באותו רגע על עניין של הפרשה הקדוש ברוך הוא ז מפרנס את העולם כולו מטובות זה הכונה שצריכה להות פותח את ידך מי שלא מכ צריך לחזור אז הכוונה היא שהקדוש ברוך הוא מאכיל את כל העולם בכל אופן הלשון ולשון משביע לכל חי רצון מה ההבדל בין אכילה לבין סבייה ניהו דעתי ההבדל הוא כך אכילה נועדה לקיים את הגוף זה התפקיד של האכילה הגוף בלבד הצבייה באה להוציא אותך ממדרגת בעלי חיים שגם הם אוכלים בדיוק כמונו אוכלים כמונו מפרישים כמונו אנחנו ממש בעניין הזה בעלי חיים כמו שהגמרא אומרת שלושה דברים שווים בעלי חיים לבני אדם בחלק הזה אנחנו מדאי שוים החלק של הסבה בא להרים את האדם ממדרגת הבהמה באכילה למדרגה יותר עליונה מה המדרגה יותר עליונה כשאתה יודע לברך שאתה יודע להוכיר על מה מה שאכלת אתה יודע מי זן מפרנס את העולם כולו בטובו אתה יוצא ממדרגת האכילה הבסיסית הפשוטה למדרגת השביעה שהיא כושרת אותך עם קודש בריך הוא לכן על אכילה מדאורייתא לא מברכים אם אתה בעל חיים אל תתברך אבל אם אתה מגיע להכרה שאתה בן אדם עם דעת ויודע שהקדוש ברוך הוא זן ופרנס את העולם כולו בטובו הגעת למדרגת צביעה הגעת למדרגת צביעה ושבעת וברחת את השם אלוקיך שואל כעוגן בשביל לחיות מן אכילה בשר מקור התאווה של האדם כי תאווה נפשך לאכול בשר זה כבר שאלו שלא כהוגן על בשר זה אכילה על על על על על לחם שהוא כעוגן זה לשון סבייה לכן כתוב בטור שהראש לא היה אומר בתוך מען שלוש לאכול מפריה ולצבוע מטובה עוד פעם שתי בחינות לאכול מפריה ולצבוע מטובה למה לא היה אומר את זה אומר הראש בשביל זה באנו לארץ ישראל לאכול מפריה ולצבוע מטובה אוכלים פה זה הבית יוסף אומר כן ראוי להגיד את זה למה אנחנו באים כן ארץ ישראל יש בה פרות וכולי הבח אומר ודאי צריך לומר את זה למה כשאנחנו אוכלים מארץ ישראל אנחנו לא אוכלים רק מפירות ארץ ישראל גם בחוץ לארץ אוכלים הם אוכלים כלשון אכילה פה אנחנו רוצים לסבו מטוב השכינה שיש בארץ ישראל אומר הבח בארץ ישראל יש שכינה והשכינה הזאת נמצאת בתוך הפירות בתוך כל המקומות כולם כשאוכלים אותם אתה אוכל חתיכת שכינה אתה אוכל תמר אתה אוכל חתיכת קודש הבריך הוא חתכת שכינה אתה אוכל אומר ולכן כשהארץ תמת השכינה מסתלקת מאיפה היא מסלקת הוא אומר מסתלקת מהפירות מהירקות מהאכילה בארץ ישראל ולכן אנחנו צריכים כדי לרומם את החינו להגיד לאכול מפריה ולשבוע מטובה זה המדרגה הכי גדולה שיכולה להיות אם זה ככה אז מצאנו שישנם באמת שני שני מדרגות ואז הגמרא אומרת דבר נפלא מאוד הגמרא אומרת שגומל נפשו איש חסד מה זה גומל נפשו איש חסד הגמרא זה אומרת על הלל הלל היה דואג ל הגמרא אומרת שם מספר התלמידים שלו דואג לאכסניית בתוך הגוף שלו מכסני אתה דואג לגוף אתה אוכל דואג לגוף תחזוקת הגוף לא תקת הגוף זה הדבר החיצוני זה האכילה הלל כל אכילה שלו אחרי זה היה מברך בכוונה גדולה כתוב בחינוך שמי שמברך ברכת המזון מילה במילה מעולם לא יחסר לו מזון מעל שולחנו סגולה לפרנסה אנשים זה הסגולה הכי גדולה כשאתה שבע מטוב השם אז הוא מגיע למדרגה העליונה נסיים ברמבם נפלא ביותר אומר הרמבן שהצדיקים כתוב עליהם שהם היו זקן ושבע ימים כתוב על אברהם זקן שב ימים גם יצחק מה זה זקן זקן שבה ימים זקן מה זה צה ימים אומר הרשים בעולם אוכלים מתוך רצון לקיים את גופם בלבד זה בא ממקור תאוות האכילה אם זה בא ממקור תאוות האכילה אין אדם מת וחצי תאוותו בידו אבל מי שאוכל במדרגה עליונה מודה לקודש הבריך הוא רואה דרך זה את ההתקשרות כ קודש בריך הוא שהוא ז לפרנס את העולם כולו בטובו הוא לא רק אוכל הוא שבע לשבוע מתוח סמכנו איך אומרים בשבת לא לא אבל בשבת אים מטובך סבנו מטובך סבנו מטובך סבנו מטוב קודש בריך הוא אומר הצדיקים שכל ימיהם היה גם באכילה בדברים נעלים להתקשר עם קודש בריך הוא הם היו זקנים שבעים בימים שנזכה לאכול מפריה אבל גם נסבו מטובה שכוך בייז