סחיטה בשבת | צורבא מרבנן- קמא | הרב יהושע שפירא

אחד די קרא [מוזיקה] קלה זה ספר נפלא דרך אגב הוא לא מביא את המקורות באותה אותנטיות אותה הגשה של ה דברים של ה גמרא וראשונים ואחרונים כמו בצובה אבל הוא פורס את המפה באופן נפלא חיטת פירות להוצאת המשכה שבהם אסורה בשבת וביום טוב גם אם בדעתו לשתות את המשקה לאלתר ו לעומת בויירר ש לאלתר הוא יוצר פער ו שאם זה ביד ומיד ו אוכל מתוך פסולת אז זה מותר הביר הוא אסור כמלאכה שהיא הכנה לא כמלאכה אבל סחיטה המלאכה עצמה לא רק להיותה הכנה לכן זה גם לאלתר ואיין כל הבדל בין שחיתה בכלי המיוחד לבין שחיתה ביד ויש בזה חילוקי דינים ו כפי שיבר כל פרי אסור לשחוט אותו לתוך כלי ריק או לתוך משקה כי זה הופך את האוכל למשקה אז יוצר משהו חדש זה המלאכה ובזה אין הבדל אם אתה בכלי רק או בכלי משקה זה היה תפוז תפוז נחשב אוכל ועכשיו או יותר נ יותר טוב לפני צוב משפט זה היה ענב זה היה אוכל זה היה זית זה היה אוכל ועכשיו יש שמן או או מצ נבים זה משקה וזה נכון בין אם שמת את זה בכלי רק בין אם שמת את זה בכלי עם משקה הפכת מאוכל למשקה אין אם הסוחט משתמש למעש סחיטה בכלי אין אם הוא שוחט ביד ובכלל איסור זה גם שחיטת לימון לתוך תה או לתוך כלי ריק או שחיטת תפוז שחיטת גזר מרוסק או סוק הפרי עד שהוא נפך למשקה מותר לשחות ביד ולא בכלי מיוחד לתוך אוכל כשידוע שרוב המיץ נסחת יספק בתוכו כלומר אני לוקח סלט ואני רוצה שיהיה לי לימון בסלט אז כיוון שכשאני שוחט מאוכל הלימון לפני ששחט אתי והסלט הוא עדיין אוכל אז לא הפכתי אותו מאוכל למשקה השארתי אותו בגדר אכל ובלבד שיש מספיק סלט שהמשקה יספג ולא יעמוד לבדו כי אם הוא נעמד לבדו אז שוב הפכתי אוכל למשקה אז כשידוע ש רוב המיץ נסחת יספק בתוכו או כאשר המיץ בה לתקן את טעם האוכל וכפי שב ללן אבל אסור לשחות לתוך כלי ריק גם אם בדעתו להכניס את המיץ נסחת לתוך אוכל מיד כמו שאסור להדליק בשביל מיד אז אסור להפוך אוכל למשקה בשביל להפוך אותו לאוכל עוד רגע עוד פעם זה לא עוזר אתה כבר הפכת אותו למשקה וכמו שאמרנו זה לא בויר מיד זה לא פתור בסחיטה דין זה שאמרנו כי מותר לשחות את הפרי ביד לתוך האוכל נאמר לגבי כל הפירות אלא שבנים רצוי שלא לשחות בשבת גם באופן זה ים אנחנו לא שוחטים אפילו לתוך אוכל אלא אם כן הוא עושה כן לצורך מאכלו של תינוק וביום טוב מותר לשחות אפילו ענבים לתוך האוכל אבל גם אז יש להקפיד על כך שרוב המיץ יספג בתוך האוכל ההבדל הוא שענים הם בעצם עומדים לסחיטה לכן הם יותר חמורים זה דרכם עיקר הסחיטה עיקר הענבים זה נכון שאנחנו גם אוכלים ענבים אבל עיקר הבורא פרי הגפן אז מה הוא פרי הגפן היין לכן זה השחיטה העיקרית ולכן מותר לשחות לימון על גבי סוכר אדם רוצה תה עם לימון זה לא רק בסלט אז אם הוא יעשה את התה ויהיה לו הרבה נוזל אז הוא סוחט את הלימון זה אסור כי הפכת מאכל למשקה אבל אם אתה קודם שם את הסוכר ואז שסוחט את הלימון על הסוכר ולא מרבה כך שהמשקה עומד לבדו אלא זה בכמות שנספג בתוך הסוכר אז הפכת אוכל לאוכל מה שאחר כך אתה הופך את הסוכר הזה למשקה זה לא אסור זה לא חיתה ו כן אחרי זה אתה יכול לעשות מזה ת לכן מותר לשחות לימון על גבי סוכר או על גבי גבינה לבנה או דגים כן מקבלים ענדק מותר לשחות על זה ובלבד ששוב לא יהיה א ריבוי כזה שהוא עומד לבדו אבל אסור לשחות לימון לתוך כלי רק גם אם בדעתו לערבב מיד את המיץ עם סוכר או גבינה או לטו הדג כמו שאמרנו קודם ומותר לשחות לימון על סוכר אפילו אם בדעתו תנס סוכר עם המיץ הספוג בו בתוך מים כמו שאמרנו קודם ויש מחמירים לא לשחות למן על סוכר אם אומנם בדעתו דעתו לתן את הסוכר לתוך מים כי גם זה בסוף כיוון שאתה הולך להפוך את זה לנוזל אף על פי שבהתחלה זה אוכל זה מוצק אבל בסוף הפכת פה מאוכל לנוזל ויש אומרים שגם זה א אסור ויש מחמירים בזה נצה לתקן את הטעם הטוב של האוכלין על ידי הוספת מיץ מפירות אז זה רק אוכל לא משקה מותר לו לשחות פרי ביד מה עשית סלץ פירות אתה רוצה שזה יהיה יותר רענן יותר רטוב אולי יותר מתוק אולי יותר חמוץ אתה רוצה להוסיף מיץ תפוזים על זה לימון על זה אז מותר לו לשחוט פרי ביד ולא בכלי המיוחד לכך על האוכלים אתה יכול לשחות תפוז על הסלט פירות ואפילו אין המץ הסחת נספג בתוכם והוא שכל המיץ או לפחות רובו בא לתיקון אוכלים לפי כך מותר לשחות לימון על סלט ועל דגים וכן תפוז על בננה מרוסקת אבל אסור לשחוט לימון התפוז לתוך כלי גם אם דעתו לשפוך את המיץ לאוכלים על מנת לתקן את הטעם הטוב שלהם כלומר אם בהתחלה הוא עושה מזה נוזל ואחר כך מחזיר את זה להיות אוכל כמו שאמרנו כבר זה לא זה לא מתיר את העניין וכן הם רצה לתקן את טעם האוכלין על ידי השרת המיץ שבהם כגון לשחוט את החומץ ממלפפון חמוץ כדי שהמלון יהיה טעים יותר מותר למה כי זה לצורך האוכל הוא לא רוצה לעשות פה זה לא שהוא רוצה עכשיו לקבל מיץ מלפפון חמוץ הוא רוצה שיהיה לו מלפפון חמוץ בלי המים יוצא שהמים האלה הם לא הופכים להיות דבר העומד בפני עצמו כי לא עליו אני מכוון אני רוצה את המלפפון חמוץ בלעדם אז לכן להוציא את המים האלה כשהם לא נפחים להיות דבר בעל משמעות זה מותר אז מותר לסחוט את ה פפון חמוץ כדי שמלפפון יהייה טעים יותר אז באותה מידה אם אני משרה נגיד את החסה במים שלה ואחר כך יש כזה דבר של מוציא את המים מהסה כאלו עושים את זה ככה א עכשיו אתה מדבר בכלי אתה עכשיו אתה רק מוסיף כלי כאן הוא באמת לא מבחין אם זה בכלי או ביד אה רגע מה מה שאתה מציע זה דבר שהוא עוד צעד שיש כאן איזה כלי שעושה את זה נכון שמפון הוא כאילו עם היד סם יש קופסאות של מלפפונים שהם כזה בתוך מסננת שאתה מרים את המסננת כל המים יש כן טוב אז זה כאן אתה נכנס לעוד שאלות זה דין בורר זה לא דין סוחט זה דין בורר על כל פנים אך יעשה זאת סמוך לסעודה בגלל שבעצם פה הוא עושה סוג של ברירה הוא רוצה את מלפפון מתוך המים ברירה צריכה להיות סמוך לסעודה הוא מותר אפילו להשתמש אחר כך בחומץ הנסחט זה לא סרת החומץ כיוון שעיקר דעתך על ה מלפפון אז ממילא החומץ לא נהיה דבר משמעותי זה לא אמר שהוא נעשה הוא לא משמעותי ואתה יכול להשתמש בו אבל אסור לשחוט את החומץ לפון חמוץ על מנת להשתמש בחומץ נסחת כי אז אתה הופך מאוכל למים וזה איסור חיטה מותר להטבי לחם במרק או בכל משקה אחר ומוצצות בפה למרות שאתה עושה מהאוכל עכשיו המרק בתוך הלחם ואתה מוצץ אז אתה עושה מהלחם שהוא אוכל רק משקה כי בפה שלך בסוף יש רק את המרג מותר אך מן הראוי לאכול בכל פעם מעט מן הלחם שזה לא יהיה דבר נפרד לגמרי שזה יהיה גם וגם וכן מותר להטביל קוביות סוכר בתוך תה או קפה ולמצוץ מתוכן את המשקה הבלוע בהן כי למה הוא לא לוקח את זה עם ה עם הכף למה הוא מטביל את הסוכר בתוך התה ולא לוקח את התה עם הכף כי הוא רוצה את המשקה עם המתיקות של הסוכר אז יוצא שהוא לוקח משהו גם מהסוכר במציצה הזאת ט יש פה עוד לעיין מותר לשחוט בפה את מצם של פירות כגון תפוזים או שקלות ואיין בכך משום אישור שחיטה כי זה מגיע ישר לפה אז זה לא נהיה עומד בפני עצמו ובפה זה לא עכשיו משכה אז מותר לקחת את המשכה ישר לפה אך זהר שלא לסחוט את הפרי ביד נישט מציצה כלומר אם הפה פועל את זה אז זה מותר אבל אם אתה עושה ביד אז כאילו אתה פועל את הסחיטה אז זה הופך להיות יותר חשוב וזה אסור וכן מותר ללוס כני סוכר אולם לגבי ענבים יש להחמיר ענבים זה חמור כמו שאמרנו קודם בגלל זה דרכם ועיקרם עומד לסחיטה הסחיטה בענבים זה עיקר האיסור מדאורייתא ולכן בענבים יש לאכל ולכן מי שאנו רוצה לאכול את הענבים על קליפתם חרצנים שבהם אל למצוץ את מצם כשעונים בידו אלא יתנם בתוך פיו ימצוץ את המשקה בתוך פיו ואחר יוציא את מה שאנו רצוי לו כי כל זמן שהוא מחזיק את הפרי ביד ולוחץ אפילו אם הוא עושה את זה רק בפה אבל יש חשש שמה יעשה גם ביד והנביא אם זה דאורייתא אז לכן נזרים אז אם אתה מכניס בפה אז אין חשש שתעשה משהו ביד אז לכן זה מותר ושאר פירות שהם פחות חמורים אז צריך רק להזהר שלא לשות ביד ובזה זה מספיק נלמד עוד הלכה אחת בטח אה בצור תלמדו ו את זה עם כל ה רישונ וסברות מיץ שנפרש מאליו מבלי שיד אדם הייתה מעורבת בזה בשבת או ביום טוב מענבים כלומר שמת ענבים והם היו רכים ונשאר לך בצלחת מיץ ענבים שהוא נפרש בשבת וביום טוב אפילו עומדים לאכילה או גם מפירות אחרים אומנם לא יעד אותם לאכילה כלומר בענבים זה גם עומדים לאכילה בשר פירות זה רק אם לא עומדים לאכילה אסור לשתותו בו ביום למה גזרה השם יבוא לשחות לך תחילה א זה גזירה דרבנן לכן בענבים שמ דאורייתא אז אפילו עומדים לאכילה אם ה עומדים לאכילה אז יש פחות חשש ש ישחוט אני לא סוחט את מה ש רוצה לאכול אז לכן עומדים לאכילה החשש הוא יותר נמוך אבל בענבים גם בחשש יותר נמוך אני מחמיר אבל בשאר פירות אם ה עומדים לאכילה ממילא לא רוצה לסחוט ממילא לא גזרו את הגזרה שמה יסחוט כ בן קו לך זה איסור קל יותר והרי המיץ הזה הוא מוקצה ואסור לטלטלו כיוון שאסור לסחוט אותו אז גם אסור לטלטלו אם מותר אסור לשתות אותו סליחה אם מותר לשתות אותו אז הוא לא הי נפך מוקצה הוא היה מותר בטלטול עכשיו הוא אסור בטלטול אים לא עכשיו הוא אסור פרות אחרים חוץ ענבים שייד אותם לאכילה מיצה נפרש מהמהם כגון בשעה שחותכים את האשכולית או פוסים את הבטיח מותר בשתייה אפילו בו ביום ומכל מקום מותר ליתן פלח לימון לתוך תה אגם שקצת מן הלימון נפרש לתוך התה בכוונה זה מה שאתה רוצה אבל בעצם זה נפרש לבד אבל לא יילחץ בכפית ללימון גם באותו בתוך התה כי אז הוא מוציא את הנוזל מתוך האוכל אבל לימון שנמצא בתוך התא ונפרש לבד מותר [מוזיקה]