סוכה וארבעת המינים- הלכה למעשה | שבים אליך בכל לב- שיעור הכנה לסוכות | הרב בן ציון אלגאזי

[מוזיקה] טוב ברוכים הבאים ישיבתנו ישיבת רמתגן מיזם חדש לחבר את הציבור בעשרת ימי תשובה לבית המדרש לתורה אשריכם כמו שראיתם במודעה זה הציטוט שככה מזה יצא כל המהלך בזכות רבנו יונה רבנו ינ אומר איך יכול להיות שאדם בסת ימי תשובה ינהג כימים כ בשגרה ימים הכי הרי גורל שיש אז אשריכם שבאתם והצטרפתי עוד יהיה בסוף ב שמה איפה שעושים את זה בכול לבבך איפה עושים את זה ש גנ הארוחה או בעזרת השם זה ככה צריך לראות אבל אשריכם שהצטרפתם מהלך ויקדם תורה וידר אין ספק שכל אחד עושה עוד מאמץ הקדוש ברוך הוא רואה את התרות דלתתא הקדוש ברוך הוא יעשה התרות דלאלה וכתבנו וחתמנו לחיים טובים בעזרת השם אנחנו נעסוק כמו שפורסם בענייני קצת הלכות כתוב סוכה ארבעת המינים לא יודע כמה נספיק מחר בכל אופן מי שיגיע לצפ רטבה יש גם צף חתב קבוע ימי חמישי שני שיעורים של הרב יהושע שפיר שליטה מור רבינו ב0 לת אחרי זה גם אביכם הנאמן גם נותן על אוכל למיסה אז זה מחר נעסוק היום נעסוק אני רוצה להביא לכם חידוש נפלא ביותר שראיתי על ישיבה בסוכה גם בלילה הראשון וגם בכל ימי חג הסוכות להכניס תודעה איזשהי תובנה חדשה בהלכה שהתחדשה לי בסיעתא דשמיא אמרתי לשתף אתכם בעניין הזה גם אז נתחיל נתחיל מ מדיני הגמרא מסכת סוכה שמדברת בעניין חיוב אכילה בסוכה יש מקור אחד לפניכם רב ליזר אומר אדם צריך לאכול בחג הסוכות 14 סעודות אחת ביום אחת בלילה ם אומרים לא אין הדבר קצווה מה אנחנו עושים חשבון האדם כמה אוכל יש כאלה שמקפידים כל שלוש ארוחות בחורי ישיבות מקפידים ע שלוש ארוחות מסודרות הם לא ככה מה זה מה טוב חוץ באים חכמים אומרים אל הדבר קצבה חוץ מנלי יום טוב הראשון של חג בלבד מצויין ליב ד חומים יש מצווה לאכול בסוכה רק לילה ראשון בלבד כמות באופן עקרוני כמובן כזית כ כתוב בערב תאכלו בערב תאכלו מצות את זה גם שייך לעניין של סוכה יש עניין של אכילה אכילה זה בכזית בלבד חוץ מזה תיאורטית אדם כל הסוכות יכול לאכול מחוץ לסוכה יאכל רק בננות יאכל דברים שהם איין בהם קביות סעודה אני מדבר שם הלכה למעשה מי שמחמיר לא לשות אפילו מים מחוץ לסוכה כוח המחבר אומר גם ברוך יהיה אבל בעיקרון אתה יכול כל הסוכות לאכול פירות ירקות פחות מכביצה מזונות מחוץ הסוכה לא קרה שום דבר הכל בסדר גמור לא עברת ולא ביטלת מצוות עשה דאורייתא של שבעת ימים תשבו בסוכות מצויין ההלכה נפסקה כדעת חכמים רק בלילה הראשון בדבת הגמרא מביאה מה היסוד ל חכמים להגיד דווקא בלילה הראשון מלבד אומרת הגמרא פשוט גזירה שווה שאנחנו עושים בין סוכות לבין ליל הסדר אומרת הגמרא מהי טעמה דרבי אליעזר תשבו כן תדורו מה דירה אחד ביום אחד בלילה פסוקה אחד ביום אחד בלילה ברבנים כדירה מה דירה היא באי אכיל בי לא אכין אף סוקה נ מבי אכיל בי לא אכיל אדם אוכל בבית שלו באופן קבוע אוכל בחוץ אוכל פה אוכל שם לאלא לא חייב מצויין יחי שואר את הגמרא אם תלוי ברצונו של האדם אפילו ליל טוב יום הראשון נמי למה אתם חכמים מחייבים אותנו בלילה הראשון לאכול כזית אמר רבי יוחנן מ ש בן צדק נאמר כאן 15 ונאמר 15 בחג המצות מה לאלן בחג המצות לילה הראשון חובה לאכול כזית מצה מכאן וילך רשות אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואלך רשות זה השוואה סוכות מקביל לחג המצות לחג הפסח חג הפסח יש מצווה לאכול מצה רק בלילה הראשון כל שאר ימות החג אתה לא חייב לאכול מצא חוץ מדיני שבס או יום טוב אבל אבל עצם האכיל מצא אין לך חובה הגרא אומר שמי שיאכל קיים מצוו שכוך אבל חובה ודאי שאין הוא הדין בחג הסוכות לילה הראשון בלבד כזית חוץ מזה נגמר הענין יש מצווה בש אכלת עשית מצוה בחג הסוכות לא ביטלת מצוות עשה לא ביטלת אני אומר עכשיו מנחת חינוך לא ביטלת לפי הגרה אני נותן לך כן על חשבון הגרע ודאי אם זה לא על חשבון הגר לא ביטלתי מצוות ים אתה אוכל קביעות עודה ואכלת מחו הסוכה ביטלת מצוות עשה דאורייתא כל רגע ברגע שאתה בסוכה אתה לא קים מצוה לא חייב להיות בסוכה דווקא ה אתה מקים לא שצ ג זה ר לדה אחרי 120 אם תהיה אחרי 120 נדע את זה אין חובה להיות כל רגע רגע סו אדם רוצה לטד בחג הסוכות לא נמצא כל הזמן לא נמצא אם אתה יושן או אוכל אתה חייב סוכה חוץ משני המקרים האלה אתה לא נמצא בסוכה לא ביטלת מצוות עשה אם אם אתה נמצא האם אתה אומר לך שיש לך קדושה ונני הכבוד ותכף נראה מה מה כן אבל אני לא עכשיו מתעסק עכשיו בריבוי המצווה אני מסק רק בהגדרה ביטלתי עשה או לא ביטלתי עשה ביטול עשה יש בשני אפשרויות או אכילה או שינה זהו בסדר פשוט ברור אם אתה רוצה יותר בלמד כל בת ברל כ במנחת חינוך שפיל פלים של למדס בוודאי ששאר ימי חג הסוכות כל ההגדרה של סוכה זה בגדר מצוה קיומית ולא מצווה חיובית אם אנחנו מחלקים בין לילה ראשון לבין שאר הימים לילה ראשון זה מצווה חיובית אתה חייב באופן אקטיבי לאכול כזית וכולי תכף נרחיב בזה היום שאר ימות אחת זה מצווה קיומית אם אכלת תאכל בסוכה אם ישנת תישן בסוכה חיוב לא מצווה אם יש בך ני ודעתי אפילו מצווה אין בזה זה פשוט לא לקיים לא לבטל כן כתוב שאדם באופן עקרוני בוא וצים קצת זה כראוי שבעת ימים שאדם יש בסוכה רב חרל שבעה ימים לא ה מהסוכה היה לו מניינים בסוכה וכולי אבל אתה הולך לבית כנסת כן ביטלת מצוות סוכה לא לא יודע הושר דברים אחרים עשית יש לך מעלה ייתרה אתה אפוף בענני הכבוד אושפיזין כל הדברים הגדולים המרוממת אתה לא יכול להגיד אולי שאתה מקיים איזה מצווה לא יודע לא נראה לי טוב נמשיך הלאה רב יסי הגמרא מביאה זה גמרא ידועה גם מביאה מחלוקת מה הטעם שאנחנו יושבים בסוכה מחלוקת בברייתא מופיע מקור שתיים לפניכם בשורה שלישית בסופה תניה כי בסוכות הושבתי את בני ישראל מה זה ענני כבוד דברי בליזר רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם והגמרא ממשיכה ניחה לרבי עזר וכולי בקיצור מחלוקת נאים רבי אליעזר ורבי עקיבא כמו מי אנחנו פוסקים שאנחנו יושבים בסוכה האם כנגד ענני הכבוד או כנגד סוכות כפשוטו תראו מחבר שהמחבר הזה הוא טמוע מאוד והמחבר יוצא מתוך דברי התור שנראה בהמשך המחבר כותב כך בתחילת הלכות סוכה זה הסימן הראשון מקור שלוש בסוכות תשבו שבעת ימים כי בסוכות הושבתי את בני ישראל הם ענני כבוד שקפים היקפם בהם לבל יקם שרה ושמש המחבר פוסק כשיטת ר בליזר שאנחנו יושבים בסוכה כנגד ענני הכבוד ומצווה לתקן הסוכה מיד אחר יום כיפור זה מצוה בא לידך אל תחמיצנה מצויין אז המכב פוסק כמו ר בליזר אנחנו יושבים בסוכה כנגד עני הכבוד כולם שואלים על המחבר מה מחבר זה שם משמואל מה זה זה דברים רעיוניים תדע לך מסוכה לא המחבר זה נפקא מינ למיסה אתה נכנס בלילה הראשון לחג הסוכות צריך לכוון שאני יושב בסוכה כנגד ענני הכבוד אם לא כיוונת כנגד ענני הכבוד לא יצאת ידי חובה זה ההבנה הפשוטה מדברי המחבר זה הכוונה שצריכה להיות המשנה בורי אומר ראוי גם לכוון כנגד רבי עקיבא שוכות כפש אותו אבל עיקר הכוונה צריכה להיות אני יושב בסוכה זכר לענני הכבוד כך יוצא מדברי המחבר מצוין עד איפה הנפק מינה הזאתי תהיה חידוש גדול היום נראה בעזר השם הלבוש מביא את כל המהלך אומר הלבוש מקור ארבע כתיב בסוכות תשבו וכולי ואז הלבוש מוסיף תראו בשורה השנייה מוקשה לחזל ממה ריבו ש שבעם הסוכות מינף כמינה אם ישבו בסוכות או באוהלים שהקפיד עליהם הכתוב כל כך לצוות מצוות הסוכה לזכר כן בסוכות ושבתי מה זה משנה העיקר יצאו ממצרים הקדוש ברוך הוא הוביל אותם שכוך תרצו שלא בסוכות ממש רצה הכתוב אלא דבר נסי היה שהשיח עליהם ביציאת מצרים עשו להם דבר נס ולכן ציווה במצוות סוכה לזכור הנס ומהו הנס שנקרא בשם סוכה והם ענני כבוד שה קיפן בהן במדבר לבלק אותם שרה ושמש ויגנו עליהם מן העורבים עיקר העניין שאנחנו נזכור את הנס איפה זוכרים באמת הנס עלב דרב בליזר שזה היה כנגד ענני הכבוד זאת אומרת אתה נכנס לסוכה אתה אומר איזה נס ס פלאי היה ביציאת מצרים הקדוש ברוך הוא 40 שנה הוביל אותם תחת נס מי מחזיק נס כל כך הרבה זמן את זה אתה צריך לזכור אם תזכור את הפעולה הייתי אומר הפשוטה של סוכות כפשוטו זה לא ביטוי של נס אומר הלבוש לכן המחבר פסק דווקא כרב ליזר שאנחנו צריכים לזכור את גודל הנס לכן ציוונו לעשות סוכה ולישב ב שבעת ימים שהם כוללים כל ימי השבוע מצויין עד כאן ביארנו את העניין של חג הסוכות אסכם שני דברים יש גזירה שבה בין ליל חג הסוכות לבין ליל הסדר ליל פסח שניהם יש מצווה לאכול כזית מצויין בחג הסוכות יש עניין מיוחד לכוון שאנחנו יושבים בסוכה לזכר ענני הכבוד מה יוצר לי ענני הכבוד התפעלות מגודל הנס ביציאת מצרים מצויין עכשיו רבי יסאי אם ישנה השוואה בין ליל סוכות לבין ליל הסדר זאת אומרת אנחנו יונקים את החיוב בליל סוכות מליל הסדר בוא נראה הנחה מעניינת בהלכות פסח מקור חמש לפניכם אכל מצא בלא כוונה כגון שנסו אקום או ליסטים לאכול יצא ידי חברתו כיוון שהוא יודע שהלילה זה פסח ושהוא חיה באכילת מצה הוא לא התכוון עכשיו אני אוכל מצה לשם אכילת מצה ההפך ונסים אותו לאכול מצה לוקחים אותו חונקים אותו כסים לו מצה יצא ידי חובה אם הוא יודע שזה ליל הסדר מצויין אבל אם סבור שהוא יום חול או שאין זה מצא לא יצא אבל הוא יודע שזה צ הוא יודע שזה פסח הוא לא מתכוון עכשיו לאכול ולצאת בזה ידי חובת מצוות עשה דאורייתא של אכילת מצא יצא זה הדין אכל מצא באונס יצא אומר המשנה ברורה איך יכול להיות שהוא יצא בלי כוונה הרי כלל גדול נקוד בידינו הבאתי את זה במקור שבע לפניכם מחלוקת ראשונים גדולה יש אומרים דין מצוות יחות כוונה יש אומרים שמצוות יכות כוונה ואנחנו פוסקים למישה שמה שמצוות צריכות כוונה אז אם אנחנו פוסקים שמצוות צריכות כוונה ככה המחבר אומר וכן ההלכה אז איך יכול להיות שהוא יוצא ידי חובה אם הוא לא מתכוון לשם אכילת מצע אומר המשנה בורה מקור שש כלל גדול בהלכה ואף על גב ד מצוות צריכות כוונה סמן לד כן כדי להד בסימן ס סעב ד כל שכן אחה דינו רוצה לאכול ונסים אותו הרי בוודאי אינו מתכוון לצאת ידי המצווה תרצו המפרשים דמירה באכילה שעל ככח נהנה גרונו עדיף תפי ו כמכוון דמי אומר המשנה בורה מאוד פשוט הוא לא רוצה לאכול מצע הוא לא מתכוון לאכול מצע לא משנה באכילה אתה תמיד תצא ידי חובה יש כלל גדול בהלכה המתעסק בחלב ואריות חייב למה כיוון שנהנה האכילה מוגדרת כעניין של הנאה תכלס אדם שמכניסים לו מצה לתוך הפה בכוח נהנה או לא נהנה יש הנאת גרונ או אין הנאת גרון יש הנאת גרון כיוון שיש הנאת גרון יוצא ידי חובה גם בלי בלי כוונה אני הסברתי את המשנה בורי הזה כמו פסיק רש רק כד להרחיב את העניין קצת הרי הוא לא מתכוון מה אני אומר נהנית התכוונת זה כמו פסיק רשא מה זה פסיק רשא פסיק רשא שבשבת אנחנו צריכים כדי להתחייב בלב במלאכה צריכים שיהיה שני דברים מלאכת מחשבת עשרה תורה צריך את המלוכה את היצירה ואת המחשבה אם אדם הוא אינו מסכה למשל בשבת הוא לא חייב ההפך לא מתכוון מותר אפילו עלבד רב שמעון אבל מה קורה אם אדם עושה מלאכה בפסיק רישה פסיק רישא הדוגמה פסיק רישה זה שהוא מנתק את הראש את העוף מהבהמה והוא אומר אה למה היא מתה לא התכוונתי כי פעם ככה זה היה הלגו הלגו שלהם זה היה היום לגו עם פלסטיק פעם הלגו היה חי הדברים היו אמיתיים לא מסחקים היו לוקחים את העוף אומרים ילד שלו היה בוכה הילד מסכן אומר ו אתה רוצה וד דבר חמוד מותק הנה ק לוקח את הראש מנתק פסיק רשק פוסק לו את הראש הי רואה את זה היה מתפעל פתאום היה חי פם זה פיל פלון אז הוא אומר אבל חבל אני רציתי שהיות מנסה לחבר את זה עוד פעם לא עובד אומר לו אדוני הב לא התכוונתי לא צריך שהתכוונתי יש ביטוי בהלכה עשו את שאינו מתכוון כ מתכוון יש דברים שגם אם אין לך כוונה אנחנו עושים את הכוונה אנחנו יוצרים בך את הכוונה זה מה שאומר המשנה ברורה אומר המשנה ברורה הוא לא מתכוון לאכול מצה אבל הוא אוכל כשאתה אוכל זה ההנאה אכילה היא תמיד גורמת להנאה והנאה זו הכוונה נקודה למה צריך שהוא ידע שזה מצ סוף ח שהוא ידע שזה מצ כ כי אם אין לו ידיעה בכלל שזה מצע הוא לא יודע שזה פסח בכלל אז אין לו אפילו את החיטים שהוא יצא ידי חובה כ צריך איזה ידיעה ברורה שפה מדובר במצע מדובר בליל הסדר רק חסר לו בכוונת המצווה מה כן אבל אבל אבל ה אבל הוא שואל אם זה ככה הכל הכל יהיה בסדר לא יודע שום דבר זה מה שכבודו ש לא יודע כלום אכילה זה הנאה הנאה עושה מה כוונה שיצא ידי חובה לא אני צריך שיהיה לו את הידיעה הברורה שהוא נמצא בסיטואציה אבל אין לו כוונה לעצם מצוות האכילה תכף אני אבאר את זה יותר גם אם אין לך את זה אבל אכנת נהנית נהנית התכוונת הכוונה פה יותר במון של רצון של ירה כשר לעשות כן לא לא עניין של מודעות רגע רצון של רצון אני רוצה לקיים מצווה זה זה הרצון כן זה הכוונה אפשר להבין שאני מודע למה שאני עושה א אפשר להבין שא מודע זה המטפורה מסביב הרצון זה לצאת ידי חובת המצווה בסדר הנקודה היא הידיעה לא הדיעה הידיעה בכללי הכוונה זה שאני רוצה לצאת זה מה שהוא מתכוון להגיד אני רוצה לצאת ידי חובה אני לא רוצה הם ונסים אותי אז אני נהנית יצאת התכוונת נגמר העניין בסדר ברור מצויין יש מי שרה בורה מביא כמה פוסקים שחולקים על זה ספיר לד לפי מהדק מצוות צריכות כוונה אין לחלק בין מידד אכילה לשאר מצוות אנחנו לא פוסקים ככה מחבר פסק אני מחלק ב ענייני אכילה לבין שאר הדברים אם אכלת ונהנית יצאת יפה וכן פסק הפרי חדש וכולי יפה מצוין עכשיו רבי עיסי אחרי שראינו את כל המהלך הזה אז אני שואל אותכם עכשיו שאלה מה יקרה אם אדם בליל הס בליל פסח נו סליחה בליל סוכות יגיע לסוכה ויוכל בלי כוונה לצאת ידי חובת מצוות סוכה הוא רואה שזה סוכה יש קישוטים [מוזיקה] יש מנורות כאלה דקות שדולק ונכבות כל המטפורה מסביב זה סוכה רק הוא לא התכוון עכשיו לאכול את האכילה שלו לשם אכילת תמיד מצא אכילת אכילת מצווה בליל סוכות או אני חדיר את השאלה הוא לא מתכוון לשם ענני הכבוד יצא ידי חובה או לא יצא ידי חובה מה לכאורה מה יצא כ אנחנו עשינו גזירה שבעה בין סוכה לבין זה מה אמרנו עם כל המטפורה נמצאת מסביב רק הוא לא מתכוון עכשיו באכילה לשם מצוות אכילה בסוכה בלילה הראשון לכאורה כיוון שהוא אוחל והוא מה נהנה נהנה יוצא ידי חובה יצא אכילה אכילה בסוכה מה מה מה מה מה הוא יצא חובת אכילה ל לא אכילה בסוכה למה למה למה הוא בסוכה הוא בסוכה אני אומר עוד פעם יש סוכה יש קישוטים מסין הכל הכל נמצא ורק הוא לא לא התכוון באופן ספציפי עכשיו לצאת ידי חובת אכילת כזית לחם מה מה חסר לו לא הבנתי מה חסר לו אין לו הנאה מהסוכה יש לו הנאה מהאכילה נו אז מה אבל יש מצווה לאכול יש מצווה לאכול בליל סוכות יש מצווה לאכול כמו ליל הסדר בליל הסדר אכלת מצה באונס יצאת ידי חובה כי נהנית גם פה נהנית ויצאת ידי חובה מה החילוק מה החילוק אתם אומרים משהו אבל מה החילוק יש כזית בבית יש כזית בסוכה מה אין מצוה לאכול כזית יש כזית בסוכה לא כזית בבית נו אז הוא אוכל אוכל את הקזת בסוכה הוא נמצא מה מה חסר מה חסר רביס מה חסר אתם אומרים משהו אתם אומרים משהו כצה כל המצווה היא רק אכילת המצה סוכה יש לו עניין גם ל מצות הסוכה הכילה זהי זה הוא יצא גם אם הוא אין מצוות אכילה יש מצוות אכילה בסוכה נו הוא נמצא בסוכה הוא יודע והוא מודע שוא יושב בסוכה עוד פעם רבי ז הוא יודע שזה סוכות הוא יודע שזה סוכה רק הוא אוכל כמו שכולנו אוכלים אוכ בזה המוצי אוכל אפילו מורח את זה בסלטות ככה אוכל ומנגב זה הוא אדוני התכוונת לשם שו אומרו לא גיבת צריך עוד פעם לאכול צריך עוד פעם לברך יצא ידי חובה א לא יצא ידי חובה אה הנה עכשיו כבר אתה התחלת להתלבט למה עצם העובדה שהוא נמצא בסוכה נמצא רבותיי נמצא בסוכה יש זבובים יש תאורה בחוץ מפריעים לו הכל יש חוץ לדבר אחד הוא הוא הסיח דעתו עכשיו שהוא מתכוון לאכול לשם ענני הכבוד הרי ככה אמר המכב הוא צך לכוון ש יצא או לא יצא לפי ההשוואה מפסח יצא או לא יצא רבי עסי על פניו יצא אבל אתם אומרים מה למה יסה לא יצא מה החילוק רבי יסי מה החילוק זה שונה נגיד משפת מה שמה לא עשו מצ מיוחדת סופות כי זה היה תחזוק השם ה צריך לתחזק את עם ישראל אותו דבר עם המים אבל בענין הקבו זה היה ק שופה מה אתה בן איש חי בן איש חי אתה רוצה להגיד אתה בן איש חי עכשיו לאב בסדר שכוח לא זה לא כתוב פה זה ב שלך יפה בן איש חי שבעצם הוא נתן ם שמר םו ש אתה אומר את הבן אש חי נפלא אבל עזוב עכשיו רגע מהגת של הבן איש חי זה שוא מחשוב אזה זמן אחר עכשיו החה יצא או לא יצא זה אני שואל אותך רבי עיש אכל נהנה הנאת קרון עבר לו פה חלבים ואריות מה חילוק הרב שטרן אה עכשיו אני שומע אתה אומר עשבה סוכה אין הנאה ואז הוא לא מתחבר לסוכה טוב טוב טוב אני שומע אני שומע אני שומע עכשיו תראו ביאור הלוכ רבי אומר הביאור הלוכ תשמעו חידוש נפל של הביאור הלוכ גולדיק אומר הביאור הלוחה באותו סימן ס שמדבר במצוות צריכות כוונה אומר רבי ויש אומרים שצריכות כוונה פירוש מן התורה כן כתב הרשב בפסחים אף עעל גב וכן מש בסוגיה בראש השונה אחד שתוקע לשיר עכשיו אמרנו את ראש השנה נכון תוקע לשיר מה הדין רבי יצא או לא יצא לא יצא כי הוא לא התכוון לשם מצווה אבל זיכרון טקטי מה שפו בדאורייתא כ כתב ו כונים יפה ודע דכל זה ובשאר המצוות שאם הוא לא כיוון לא יצא אבל במצווה התלויה באכילה כגון כזית מצא פסח והוא הדין אכילה כזית בסוק בלילה הראשון דעת השולחן לקמן בסימן תעה סעיף ד ד יצא בדיעבד אפילו לא כיוון קודם כל סליחה מכבוד תורתכם הבירור לא חולק עליכם אתם צודקים אבל קודם כל הוא חולק עליכם אומר אם המצווה היא באכילה אכלת ולא התכוונת יצאתי או לא יצאתי יצאתי כ יש לי הנאה ובך מר שם גם בזה עכשיו צריכים להבין מה זה הבח אני קורא עוד טיפה כדי להגיד לכם את החידוש הנפלא יין בבך פרי מגוד בסימן ח בסימן ת רשי משמ מדבריהם דמצוה ציצית וסוכה הכוונה בהם לעיכוב אבך לא חולק על האכילה בליל הסדר שאם הוא לא כיוון מה הדין יצא אבל ציצית בלי כוונה בשניהם יש נאמר למען ידעו דרכם כי בסוכות הושבתי בציצית כתוב למן תראו נכון איפה שכתוב למן הכוונה מעכבת זה הכלל ההלכתי מצוין גם בתפילין דרך אגב גם מעכב אומר הבח אל תשווה לי בין סוכה לפסח בפסח אם הוא לא התכוון יצא בסוכה וציצית לא יצא what the מה החילוק תראו פי לפלו אומר הבח פרי מגדים מסימן חד נמצ צסו הכנה עקובה כמו בשאר לפי זה אם קראו לתורה ולוקח טליתו או טלית לעלות לבימה שאז זמנו באול אתם מכירים את הצעירים האשכנזים הרווקים אומרים להם בני ת התורה ילה משה בן זוחל ישר לוקח תלית ממישהו הוא חוף לו את הטלית מסכן ה הוא לא מבין איפה זה בא לו לקח לו לובש אותה תדעו לכם אומר הבח לפי זה אם לוקח שהזמנו בו מסתם הלא מתכוון בלבישת ללקים מפת סה שצית ממילא עובר בזה על מצוות הסק לקחת טלית מהר לעלות את התורה ו לא התכוונת לצאת ידי חובת מצוות ציצית ביטלת מצוות עשה של ציצית הלכת עם בגד ארבע כנפות בלי ציצית שמעתם למה הרי הבגד הוא עם ציצית כשרה למהדרין לא משנה לא התכוונת לשם ציצית אתה ביטלת מצוות עשה של ציצית מה בשביל הציבור נחמד זה לא נעים לא ככה הוא רוצה שיהיה משהו אבל הוא לוקח את זה מהר והולך עם זה מצוות מצוות ציצית הכוונה אמר מה מעכבת בלי כוונה ביטנת מצוות עשה דאורייתא של ציצית על כנפי בגדיכם לדורותם אה כמה אנשים מבטלים את המצווה הזאתי השם ירחם מה אתה כותב חכה שניה אחת תיקח תגיד הציבור מחכה חכו יש לי בח מה אני יכול לעשות מה אתם אתם בלחץ שנמצאים מצת השא ביטל השא אם לא שמכוון לשם מצווה ואז יוכל לברך גם כן אומר האולם לא נזרים בזה ואולי שטעמם מכיוון שאן רוצה לבוש את התנית ונו לשלה מפני כבוד התורה לשעה קלה אין זה לבישה מחייב תו בציצית דומי מי שלובש להרות לקונה מידתו שפטור מציצית הוא באמת זכות הביאור הלוחה על הציבור שבאמת הוא לא מתכוון פה לציצית באמת הוא מתכוון רק כדי להראות ואם לא מתכוון לשם לבישה אז ממילא גם אין גדר של חיוב כי מתי יש חיוב שזה דווקא למלבי מדן למשל מוכר ציציות ושם עליהם בגד ארבע כנפות בלי אבל זה נעשה רק בשביל המר קנטין הוא לא חייב בציצית דרך אגב יומר המוסגר זמן רבח תכף נביא אותו בחבה הוא לא לבש ציצית מצמר אז שאלו אותו מזמן אתה כזה צדק לא הוא אומר חם לי מוזלמן אמר חם לי הוא לא היה ב תיכוניסט כן חם לי אז הוא אומר הפשט הו אם חם לי אז זה כבר לא מה זה לא לא מלבוש אם זה לא מלבוש אז אני לא חייב בציצית כדי שנתחייב בציצית צריך להיות קודם כל רביס מלבוש עקוב צורים בכלל שואל זה בערת אגב ה אומר כולנו לובשים ציצית שלא לשם ציצית למה כי אנחנו פשים את הציצית בשביל ציצית לא בשביל מלבו לאצ ציצית אז הוא אומר כיון שאנחנו רוצים זה ח יצית אנחנו כן מתכוונים ל מלבוש התכוונתם מה שאני אומר לכם התכוונו בסדר ככה הוא לובש ש קובת שיעורים בקיצור רביס בעיקרון מה שצריך כוונה אומר הברך כמו ציצית זה מעכב אומר הברך אותו דבר גם בסוכה עכשיו השאלה היא מה קרה בסוכה שהב רוצה להבדיל את סוכה מפסח אפי שיש לנו גזירה שבה לכב בין שניהם תראו רבי יסאי את הבח במקור 10 ואחרי זה תראו חידוש נפלא ביותר ב שלומה זמן ךבך במנחת שלמה ואגיד לכם פה הל אוכ למיסה כנס בסופו של דבר ל אוכ למיסה שתשמעו דבר נפלא ביותר אומר הבח על כן ראי לומר דעיקר כוונתו לבאר פשט המקרא הוא שכוונה מצוות סוכה הא לזכור יציאת מצרים אבל אין פירוש המקרא שכוונה מצוות סוכה ה למען ידעו כי בסוכות ושבתי את בני ישראל לבד כי בזה מקיים מצוו כתיקונה מה שאמר הכתוב בהוציאי אותם מ מצרים לאק אלא הלמן ידעו אלא התורה הו ש הושיבה את בני ישראל בסוכות במצוות סוכה אין עניין של זכירת יציאת מצרים שימו לב טוב עיקר העניין מהוא לזכור את הסוכות בסוכות הושבתי את בני ישראל אבל קיום המצווה היא בידיעת ההושבה בסוכות לבד שזה נו אלה עיקר הפירוש שידעו כי ההושבה הייתה בסוכות הוציאו אותה מארץ מצרים שכתוב זה שמה כתוב במצוות סוקה מצ מצרים ן הרבה מצוות כלומר ם נשאר הרבה מצוות שתלן ביציאת מצרים יש ללמוד שגם מצוות סוכה תלאה ביציאת מצרים כלומר ודאי לרבי עקיבא עכשיו הוא עושה דבר נפלא מאוד הברך אומר הברך ככה במחלוקת בין רבי ליזר לבין רבי עקיבא ודאי שלפי רבי עקיבא סוכות ממש מה עיקר הכוונה צריכה להיות רבי יסי היציאה מאיפה ממצרים בודאי אבל רב ליזר שהוסיף על זה ושדרגו לא רק יציאת מצרים לא רק סוכות ממש אל ענני כבוד אז הוא אומר יש פה עניין גדול אפשר ד לרבי עקיבא אין החינמי דלמן ידעו לא כאלה אלא ישיבת סוכה לבד זהו מספיק אבל לרב ליזר דפליג ואמר נני כבוד היו בדבריו עיקר כן תרגם האונ קלוס הרי במטלת נין איבד והיקפן בהם לבעל כם בים שרה בשמש זכרון וזה יעלה על ידי מצוות סוכה שמצוות צילתה מרובה מחמתה זכר ל הכבוד שהגנו מפני החמה ואם כן רק על ידי כך זכור גם נפלאותיו נוראותיו שעשה עמהם להגן עליהם תכף מיציאת מצרים לא יודע אם אתם זוכרים אבל קודם הבאתי לכם את הלבוש הלבוש אמר מה הרעיון לזכור את ענני הכבוד לזכור את מה את גודל הנס אנחנו לא רק טכנית יצאנו ממצרים כוח ואנחנו גם הסתדרנו והגענו לארץ ישראל היה נס מה מבטא את גודל ההתפעלות של האדם עד כמה הקדוש ברוך הוא דואג לנו בענני הכבוד לכן אומר הבח לרבי עקיבא אם אתה זוכר רק צי מצרים יצאת ליב דר בלזר שפוסקים הלכה כמותו ולכן המחבר מבי אותו צריך לזכור את גודל הנס איך הנני הכבוד הוא שרבי עקיבא צריך לזכור מספיק את הסוכות וגודל הנס זיר את צית מצ כן אני הבנתי שיש יציא יכול להיות ש אבל מה שלא יהיה כ הור הדגיש את יציאת מצרים הוא מסביר את הור הסביר כן אבל הטור אחרי זה כתב תראו את הסוף שלו של התור נכון בהתחלה הוא הסביר יציאת מצרים כמו שאתם אומרים בסוף מה כותב התור ולאן יהו דתי זר בליזר ככה נראה לי אולי הבנתי לא נכון בסוכות שאומר הכתוב שו שיבנו בהם אתה רואה שורה האחרונה הם ענני הכבוד שהיקפן בהם לבעלי קש הרשם דג סות כדי שנזכור נפלאותיו ונורות איך איזה נפלאות איזה איזה כן אבל אבל איך איך נזכור אותם ב הכבוד לא ודאי אבל אני אומר עני הכבוד מחובר ליציאת מצרים ודווקא סוכות ממש מחובר דווקא לסוכות צ עוד פעם אנני הכבוד מחובר ליציאת מצרים אבל אבל ודאי שצריכים זכור את גודל הנס זה מסכימים איתי וזה ר בלייזר כן יופי מצוין אנחנו מסכימים ולפי רבי עקיבא אתם אומרים שצריך מספיק לזכור את מה את הסוכה כסוכה בסדר מצוין אז אני אם טעיתי זכור ואם לא אז אז גם שכוח העיקר שודאי שליבה דר בליזר עיקר העניין זה אנני הכבוד יופי עד כאן יצא פיל פלוי ולכן מי שלא זוכר את ענני הכבוד חסר לו בעצם העניין של השכירה של המצווה עצמה עכשיו זה הבח נחזור רגע לבך שמביא הביאור הלכה במקור שמונה אומר הבח תדע לך בציצית ו בסוכה אי אפשר להשוות את זה לפסח למה אומר הבח פשוט כי עניין האכילה זה לא האכילה מה אני צריך לזכור באמת רבי עסי את ענני הכבוד מסכימים איתי ליב דרב אליעזר יופי אם אם זה כך אדם שאוכל גם שהוא נהנה המצווה היא לא האכילה המצווה בסוף מהי מה היא אנינה הכבוד לכן המחבר והטור הזכירו את עני הכבוד זאת אומרת שאם הוא לא מכוון לשם הנני הכבוד אגם שהוא אוכל בסוכה מה הדין רבי יסי לא יצא ידי חובתו מה מה מה מה מה א נו מה ובלילה היו כל מיני לא יודע עכשיו חילוק יום בלילה הקדוש ברוך הוא הגן אליהם בעני כבוד יום בלילה לא לא הם מבינים את שלא לא אתווכח איתך כאילו אני לא בסוף אוקיי עכשיו רבי עישי מה יום כן תתוכח איתו אחרי איזה יום הלי אחרי השו תשמעו רגע עכשיו רבי עס עכשיו ב בא רבי שלמה זל מרבח אומר על פי זה חידוש נפלא ביותר והוא פוסק את זה ללוך אל מס אני אגיד כם את המנחת שלומה הבאתי אותו פה איתנו כמה חידושים נפלאים שאני בטוח ש סיבור פה ירש מזה אומר המנחת שלמה במקור 11 ומה שהבנו לבאר דברי הרן במסכת ראש השנה דעת הרמבם דף הגב פסק מצוות זכות כוונה אפילו אחי גם פסק בכפו לאכול מצ יצא אף על פי שלא נתכוון למצווה למה נהנה באכילתו הוא משווה אותו ל מתעסק בחלב ואריות חיה בקורבן למה מפני שנהנה ותמו הוא על כל פנים לא התכוון לצאת הוא מוכרח שכל הדין כוונה הוא רק לעשות המעשה למצווה אבל שנ אינה מקרה מיסה אף על פי שלא התכוון זה בדיוק נראה לי גדור שאמרתי לכם בפסיק רשה אף על פי שאינו מסקב עשו אותו כמו מה כמו מסכן זה הפשט ולפי זה כתב כבוד תורתו ד בציצית כיוון שנהנה אף העל פי שלא נתכוון לא מקררה כובש בכנפות בלי ציצית זה נגד הבח שראיינו קודם זוכרים כ הבח אמר צריך לכוון לשם מצוות ציצית עכשיו נראה נרא אומר השום מזמ אין זה שייך לנידון דידה לא כל המלך שנהנה לא שייך לדין אכילת אכילה בליל סוכות למה אתם הנוה זה מה שנראה התכוונתם קודם היא חלק ממצוות אכילת מצה שהרי אם אכל שללא כדרך אכילה לא יצא כל העניין של מצה זה האכילה כמו שכתב רשי פסחים ל עמוד א דינו נ מתמה ימחו וגמה ימחו את המצה גמה אותה לא אכל אותה לא יצא וכמו כן ההנאה היא גם חלק מה דריות שהרי המשמש מת באריות מה הדין רבי אסי פטור באכילה ואריות מה גדר המצווה או האיסור מילה אחת הנאה היייתה לי הנאה נהניתי אכלתי לא באריות אדם נהנה אדם שימש לאלא לא התחייב אין מה לעשות מת באריות פטור כי עיקר הגדר זה הנאה מה שאיין כן במצווה ציצית לא בהנאת למינ ואין הנאת בישה שייך לקיום המצווה אין שמה הנועה כל מה שהוזכר בנין הנאה לבישה הוא רק בנוגע לשבו י שם בגד ו מלבוש זה לא הנאה כהנאה ערך בפני עצמו אלא לקרוא לזה מלבוש ובר מנדן א בהנאת הלבישה ו מהבגד ולא מחוטי הציצית אלא שאף תמצא לומר את הציצית והבגד כחד חשיב מכל מקום אין הנאת הלבישה שייך לקיום המצווה וכד אמרו בציצית האנוי היא לא חלק מהמצווה זה רק חתמצ שזה יקרה מה מלבוש עכשיו שמעו את החידוש שלו הוא הדין אין להשוות נהנה במצא לסוכה מה שעושה פה שלום ז מרבך חולק על המשנה ברורה המשנה ברורה אמר לנו שמי שאוכל בליל סוכות בלי הנא זאת אומרת סליחה בלי כוונה יצא ידי חובה נכון אמרנו במפורש אכל בליל סוכות הבח וגם גם השולחן ערוך הבנו את זה גם במשנה ברורה הוא אמר במפורש שאם אכל בלא הנאה בליל סוכות זאת אומרת בלי כוונה סליחה מה הדין יצא למה כיוון שמה כיוון ש ננה נכון הבאנו את זה גם בביאור הלכה גם גם סוכה למה למה רק הוא אמר במפורש והוא הדין סוכה אני אני רואה את זה במפורש רבי איסי תראו את זה בבקשה במקור שמונה בשורה רביעית דע כל זה בשאר מצוות אבל מצווה תלוייה באכילה כגון מצא בפסח והוא הדין אכילת כזית בסו בליל הראשון הוא יצא בדיעבד אם לא כיוון למה כי בהם הכל תלוי במה רבי במה בהנאה זהו זה הבור לא במפורש בא רבי שלמה זלמ רבך על פי החשבון שעשינו עכשיו שאם גדר המצווה זה לא עצם האכילה יוצא ככה הוא הדין אלא להשוות נהנה ד מצא לסוכה דאף שהוא נהנה ממה שאוכל אבל לא נהנה כלל מהסוכה פיל לו מי שהגדיר את זה רב יש פה צבי דינים הנאת אכילה והנאה מ מה מהסוכה ואף בכי גבנ שיודע שעכשיו סוכות ומצווה לאכול אך אינו יודע מהמצווה מיוחדת שיש בלילה הראשון גם כן נראה ומכל מקום ההנאה היא לא מהסכך שלמעלה רק ם מה שהוא אוכל אין זה דומה למצווה ולא יוצא בזה לכן לא ידעתי מה משביע המשנה ברורה סוכה למצה והליבה דרב שלמה זמנו רבח מי שלא התכוון באופן אקטיבי יוכל לא כזה כביצה בליל סוכות ולא התכוון לשם מצוות סוכה של ענני הכבוד לא יצא ידי חובת מצוות ישיבה בסוכה אם אתם רוצים אני אקרא לכם את זה בצורה יותר יותר ברורה אומר האוכל ו הישן זה הליכות שלמה מצוות סוכה לא נתכוון כלל למצווה כיוון שלא קיים מצווה כלל שהרי מצוות דאורייתא צריכות כוונה אפשר שהרי הו כאוכל או ישן חוץ לסוכה הוא אומר לא רק אכילה כלל שינה שלך חייבת להיות בכוונה לשם סוכה אם לא אתה יושב מחוץ לסוכה כל הוא כותב את זה הוא לפי כך יש להיזהר לכוון בכל שעה שהוא בא לאכול או לישון בסוכה לשם קיום המצווה סתם נכנסת באלמה לא התכוונת ביטלת מצוות עשה דאורייתא של ישיבה בסוכה מצ בו לא עוד פעם יש מצווה שבעה ימים מה לגרום רבי יסאי מחוץ לסוכה עזור לך תחזור אתה צריך להיזהר שב ימים לא לישון איך אתה עושה ו דבר מדיל הוא נמצא בסוכה נבך הבן אדם מבלע בסוכה יושן בסוכה לא יצא אד חובת מצות סוכה קומ אזה פלה פנוים כי גם בקיומי אומר המלחת חינוך אסור לך לבטל אם אתה כבר אוכל אתה כבר חייב לאכול איפה בסוכה אומר פתום מזן מה זה לאכול בסוכה כבול שם סוכה אם אתה אתה לא צריך לישון שבעה ימים אתה לא חייב לישון אבל אם ישנת צריך לישון איפה בסוכה לא התכוונת לשם סוכה ביטלת מצוות סוכה ז מרך חולק על משנ בורה ישראל רוב העולם כנראה שומר למשני בורה אין מה לעשות הוא הוא כותב כאן בהמשך שאדם צריך כל פעם להגיד את בני ביתו אומר ודאי לי אומר כותב כאן בהמשך אם הוא התכוון בהתחלה הוא לא צריך כל רגע לכוון לשם סוכה כל מבר במה שמתכוון בתחילת עשיית המצווה אמרינן שלדת הראשונה הוא עושה ויוצא ידי מצווה אף לגב שאינו מכוון כל הזמן למצווה אבל נכנסת כל פעם לסוכה תכוון לשם מצוות סוכה וענני כבוד או ותוספת המשפט הבא וענני כבוד ענני כבוד לפחות בלילה הראשון ענני כבוד אנחנו כן נוהגים בלילה הראשון לפני שנכנסים לסוכה אומרים לכולם רבי יסי נ לכוון במצוות עשה דאורייתא הלילה הראשון זה ודאי דאורייתא זה חיובי לשם מצוות ישבת מסוכר כנגד ענני הכבוד אומר וז עוד חידוש כתי מאוד מעניין לפי זה מהקידוש עד שאתה אוכל את ה כזית לא לדבר כי זה כל זה הגדר של מצוות הכוונה בישיבה בסוכה הוא אומר עד שאתה לא גמרת את הגזית לא לעשות אפסק בין הקידוש לבין נטילת ידיים לבין המוצי כדי שיהיה חטיבה אחת לשם מצוות הסוכה איך כי הרי אנחנו אומרים את זה בקידוש נכון בסקות וכולי אז אז הוא אומר כן הוא אומר אני אקרא לכם רק את הלשון שלו הוא אומר לפני הקידוש הכריז רבנו יש לכוון בשעת הברכה השרש מצו ש בסוכה גם המצוות אכילה פת בסוכה ולכן רצוי שלא להפסיק בדיבור משעת הקידוש עד אכילתו וכן להיזהר לאכלו לא תוך כדי שיעור אכילת פרס תוך ארבע דקות רבי יסי את הגזית יש כאלה נוהגים לאכול עדיף לאכול כביצה ולכוון בקיום מצוות סוכה לשם זכירת יציאת מצרים למן ידעו דורותיכם כי בסוכות הוצאתי ושהם זכר לענני הכבוד משפחה של איש יוצאים כמה דקות שקט מה יקרה אפשר אפשר שיכוון פעמיים אבל כמה דקות קצת שקט רבי ישא אני אגיד לכם אני אגיד לכם מה עושים בתקיעת שופר מרגע הברכות עד סוף המ קולות שקט אני זוכר שהייתי בקהילה היה קצת דיבורים בתפילה אז אני אמרתי להם במצה סוקה מי שיפסיק בדיבור יצטרך לחזור על כל התקיעות הייתה לי דממה מוחלטת כבר חשבתי לתקוע כל שבת בשופר כדי להרוויח את השקל ככה אומר לכתחילה אם מישהו דיבר כמובן לא חוזר אבל לכוון אותם ועיקר אני אומר לכם רבי עיס מי שרוצה חבת כל הדעות לפי דעת ה בך שחילק בין מצה לבין סוקה תחדש לנו היום פה משהו נפלא ביותר בגדר הזה של של הכוונה במצוות סוכה בסדר אם אתה כל השבוע לא אוכל לא אוכל לחם ואתה אוכל שאר דברים אחרים וככ אני אגיד במאמר המוסגר הפוסקים נחלקו שהיום הרבה אנשים לא אוכלים ארוחת צהריים לחם במיוחד בזה אתה קובע סעודה מקבל שני ל עם תפוח אדמה פירה זה הסעודה שלך יושבים אוכלים בסוף מה שהכל נפשות נכון אכל אכל אכל אכל בלי בילה את קרסו מה מברך בסוף אמרו הפוסקים אם זה קביעת סעודה אולי צריך בשביל זה גם סוכה כי הרבה אנשים אוכלים את זה בחוץ לוקחים בטיולים לוקחים איתם צידניות רק דברים של כאלה שהכול וזה ולא רצ סוגה אז הפוסקים נחלקו בעניין רוב הפוסקים אומרים אין צורך כל זמן שלא קבעת סעודה על פת זה לא נקרא בגדר קביעת סעודה או על קבי מזו אבל יש פוסקים שמחמירים רק ללמדכם עד כמה מצוה סוכה באמת ה היא חביבה ביותר ויש בה מעלה יתירה אני רק רוצה לגמור את דברינו במנטל דאגת חת הזהירו אותותי לכמו ברבע לש כדי שיהיה לכם רווח בין עדר וובין עדר מחד שלמה כותב שבחלב ועריות אם הוא לא נהנה אין גדר נכון אז באכילה חייב להיות הנאה ואם נהנית אכלת כה הינו במצא ובארות אם הוא שמש מת פטור למה כי אין הנוה עיקר האיסור זה הגדר של ממה של הנוה תשמעו דבר מעניין אנחנו בעיצומו של יום הכיפורים אומרים פרשת עריות מנחה כולם כבר סמרטוטים כולם בכל שזזים רק מתעוררים משל היונה מי שחושב שיש בזה סגולה כדי לתרום קצת לבית כנסת אבל כולם זה מה קוראים רבי סי פרשת עריות רב קיב היגר מרוב שהוא התפלל בדבר הזה הוא עסה קירה האם הפרשת עריות זה מדין הקדוש קדושת יום טוב או מדין התענית האם זה כמו ויכל או לא נפק מינה האם מי שלא צם יכול לעלות או לא יכול לעלות אם זה מדין הקדושת יו טוב יכול לעלות אפילו שהוא צ אי זה מדינה תענית הוא בטת תענית כר נפלא שלרב קיב הגר עם כמה נקמנות אה גבלד אבל זה לא עכשיו אבל אני באמת שאלתי מה הרעיון עיצומו של יום הכיפורים פרשת הרייס מה העניין תראו רביס הרייס בלי הנוה זה לא הרייס זה מה נפסק ללכ חלבים ואריות כיוון שנהנה הוא מתחייב לכאן ולכאן זאת אומרת שהנה מחברת אם אתה לא רוצה אתה מתחבר בכל מקרה הרמבם משווה תמיד בין תורה להבדיל בין הריות אומר הרמבם מי שיש בו מחשבת הריות שמתגברת יעסוק בתורה שי אהבת יהלים יעלת חן ובאהבה יש כתומים זאת אומרת של תורה בלי הנאה זה לא זה לא זה לא תירה ככה מה משוה ביניהם כמו שמיש מריס לא נהנה לא תורה בלי הנוה זה לא טייה זה לא תורה אדם צריך שתורה דברי תורה יהיו ערבים עליו מתוקים עליו שמחים וכולי וכולי בלי הנאה אין חיבור לתורה אני רואה פה אנשים מגיעים באמצע השבוע עוזבים את העבודה יש פה עורכי דין יש פה עסקים יש לכם הנאה של תר אתם מחוברים לתורה בכל מקרה נהנית התחברת יצאת לידי חובה תלמוד תורה ביום הכיפורים יש מצווה לא רק לעשות תשובה אלא גם לעשות תשובה מאהבה הרי בנות ישראל היו יצאות אל הקרמים לחפש את השידוכים שלהם תראו ם היום היה איזה ישיבה או בית דין אומרים רבי יס שידוכים בעיצומו של יום הכיפורים וא מה שהיו חוטפים במ שורים חרם חמור הרא משנה מ שזה משנה מפורשת לא היו ימים טובים לישראל ר מה מה מה ראו חזל מ בתו באב זה בין הזמנים שיצאו לך בשידוכים מקום שסבו במקומות אחרים אבל ביום הכיפורים יצומו של יום כל העניין הוא להביא את האדם למצב של הנאה איך תשובה מאהבה יש אהבה תורה יש הנאה אדם אם צריך להגיע למדרגה של תשובה לתשובה מאהבה רק תשובה מאהבה זדונות נפחות לו כזכויות אז כדי לגרום למצב הזה צריך שיהיה חידקים באוויר של אהבה עיצומו של יום הכיפורים קוראים פרשת עריות דרס זה הנו תורה היא כנגד תגביר את ההנאה מתורה אם יהיה לך יר הנאה מתורה יהה לך יותר אהבה תורה יהיה לך גם תשובה מאהבה וזה התשובה האידיאלית שזדונות נפחות ו כ זכויות זה מה שאנחנו צריכים לזכור בעזרת השם יום הכיפורים הבא עלינו טובה לגרום יותר לדביקות בקודש בריך הוא כמו בנות ישראל שרוצות לחבר את כל הפרודים ביחד אנחנו גם רוצים להתחבר לקודש בריך הוא אז שנזכה תמיד שיהיה לנו לא הנאה מאיסורים חס ושלום הנאה מתורה כדי שנהייה מחוברים אליה כדי ב ואם יש הנאה מתורה תמיד אני אומר את זה אם יש לאדם וההר אבנה ברקות הנהנים אז הוא יזכה שבניו נהייה אנחנו מצאנו מצצ כולנו יודעי ולומדי תורתך לשמע אשריכם רבי יסי שבזכות התורה שלכם יהיו עוד זכויות לנו ולכלל ישראל ונכתב ונחתם כולנו על חיים טובים ולשלום אמן