סודות המטבח הרוחני | שיעור לטו בשבט | אגדתא - לה | הרב בן ציון אלגאזי

[מוזיקה] ו משבט ניתן לזה מילך בענייני אכילה כך מנהגי כל שנה לתת משהו בענייני אכילה בתו משבט להרים עוד משהו בענייני אכילה א יש מדרש שמופיע בויקרא על הפסוק גומל נפשו איש חסד הגמרא ש מדברת על הלל פעמיים פעם אחד שהוא היה הולך לרחוץ את גופו גומ נפשו יש חסד פעם זה הולך על העניין של האכילה תראו את הסיפור שמופיע פה המדרש אומר בשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלך והולך עמם תחת סנטרי הוא נפטר מתלמידיו והם נדבקים בפו בכל אופן הפתח מתלמידיו בכל אופן הולך ו והולכים עמו אמרו לו תלמידיו רבינו לכן אתה הולך הוא רצה הם רצו כנראה לדעת בכל אופן לאן הוא הולך אמר להם נגמול חסד םדן אכסניה בגו ת לך לגמול חסד עם האכסניה מתחסנת בתוך הבית הזה אמרו לו כל יום אית לך אכסניה אמר להם ועדי נפש עלובת עליו אכסניה הי אומר להם כל יום אתם אתם כל ום אמר לו כל יום אתה מתחסן אומר להם כן כל יום אני מטפל באכסניה הזאת נמצאת בתוך הבית ב גוף היומ דן אחה למחר לת אחה בקיצור הלל היה עושה עסק שלם מזה שהוא הולך לאכול כי הוא הולך לטפל באכסניה שנמצאת בתוך הבית והתלמידים איתו את כל יום הרב אריה כל הציבור איתו ביחד אלכים הרב לאן אתה הולך כל ארוחת צהריים לת וארוחת צהריים הזאתי זה היה עסק שלם עד כדי שהפסוק אומר זה גומן נפשו איש חסד רב מה העניין ים הרוחת צהריים 10 דקות רבע שעה כמה ורט ונגמר העניין מה צריך את כל את כל המעמד הזה של גומ נפשו איש חסד הדבר המעניין הוא שמצאתי בסיעת דשמיא והר אננו בתורתך שיש חילוק נפלא בפסוקים בין שני מצבים בין אכילה לבין סביה על צדיק למשל נאמר צדיק אוכל ל סובה נפשו צדיק הוא אוכל אבל זה לא נגמר באכילה זה לסובה נפשו אנחנו מברכים בברכת המזון על גדר סביה ואכלת ושבעת וברכת אכילה כזית בלבד סביה כביצה כשאנחנו מברכים מדין תורה על מה אנחנו מברכים לא מדי רבנן מה אנחנו מברכים על הצביה יש שני דינים רבי ז צב דין אי אפשר בלי יש דין אחד אכילה דין אחד סביה האכילה היא לא משוייכת דווקא לברכה כשאתה שבע אז יש גדר של כה כי צדיק אוכל לשובע נפשו הדבר הזה מתגלגל לאורך כל הדרך תראו תראו בפרשת המן האחרונה שראינו בפרשת פרשת בשלח שמה כתוב גם רשי מחלק בני דברים הם בערב יאכלו יאכלו בשר ובבוקר לבוע מה לחם על אכילה של בשר אוכלים בשר רשי אומר ששאלו שלאו כעוגן אוכלים אבל מה ששאלו כעוגן דבר הכי בסיסי מה כתוב על זה לשון סבייה פיל פלוי יש אכילה ויש סבייה אנחנו אומרים איני ךול אליך יסברו ואתה נותן להם תוכנה מו פותח את ידיך ו משביע לכל חי רצון מה היה צריך להיות הרבה יותר פשוט פותח את ידיך ומאכיל לכל חי רצון צריכים שכ כל הבריאה כולה תאכל הקדוש ברוך הוא לא מאכיל הקדוש ברוך הוא מתכוון באכילתו שוא נותן אי אכילה צ הוא משביע לכל חי רצון מה ההגדרה של אכילה לעומת צביעה כאן נצליח להבין עכשיו דבר שבאמת מחלקים אותו לא שמים לב אליו בברקת מן שלוש ברקת מן שלוש אנחנו אומרים לאכול מפריה ו לשבוע מטובה עוד פעם יש לאכול מפריה אוכלים את הפירות אבל לשבוע מטובה סביב המשפט הזה שלאכול מפריה ולצבור מטובה יש מחלוקת גדולה בי בין הפוסקים תראו בבקשה מקור שבע הוא מביא את ה את את רבו הראש הטור אומר כתב שאומרים נוכל מפי סבו מטובה ואן לא אמרו שאן לחמוד הארץ בשביל פריה טובה אלא לקיים מצוות התלויות בה אומר אומר התור איך אפשר להגיד בתוך לאכול מפריה וצבוע מטו אנחנו רוצים גשמיות לאכול פה מהארץ אתכל חס ושלום הכל צריך להיות מה רבי עסי רוחני ואומר ואבי אדוני הראש זל לא היה אומרו וגם לא היה אומר ונודה לך תקשיבו הראש היה מדלג על החלק הזה בברכת מן שלוש לאכול מפריה ולשבוע מטובה נשמע גשמי מדי גס מדי אי אפשר לאכול את זה בא הביסוס וכותב וכתב בספר המצוות שיש לומר כי אתה השם טו מתי לקוד לך ע הארץ כדי שיהיו מאין חתימה סמוך חתימה וכתב עוד ויש אומרים ונוכל מפריו נסבה מטובה ואיין ללא אמרו ככה אמר טוור שאין לחמוד הארץ בשביל פריה ואבי דנזל היה אומרו כאן כתוב בגה לא היה אומרו נראה שטעמו ני ש מפרש שמה שאנחנו אומרים נוכל מפר זבן טובה אין התכלית בשביל האכילה אלא מה שאומר אחר כך ומכך עליה בקדושה ו לגרסאות שכן אומרים נוח מפ טובה לא נתקיים בזה זה חתמצ בסוף שמה שבסוף נודה לקדוש בריך הוא נכון שנאכל אותם בקדושה וטהרה והוא התכלית אלא משום דברכת מפני האכילה הוא אומר ונאכל ו אומר הבית יוסף נבך אי אפשר שאנחנו באמת נהנה מכל קדושת ארץ ישראל בקדושה מתרה אלא אם כן לפני כן מה נעשה נאכל אבל באמת התכלית היא לא האכילה אומר הבית יוסף אלא לברכך עליה בקדושה ובטהרה בא הבח אומר פה הבח דבר נפלא ביותר אומר הבח מה העניין שנאכל אותה בקדושה בטהרה אז הוא כותב תימא בתשע הלו קדושת הארץ נשפת פה מקדושת הארץ העליונה היא נשפת גם מפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ אומר לנו הבר תדעו לכם באר ארץ ישראל השכינה פה שורה ושאנחנו אוכלים מפירות הארץ אנחנו לא אוכלים פירות אנחנו מתבלבלים אנחנו אוכלים שכינה אוכלים כינר אתה אוכל תמר אח יודע עם פירות טורקייה בתאנים שלהם אני לא יודע נים יש בעיה אבל כל מה שזה ש כשאתה אוכל מפירות ארץ ישראל השכינה שורה פה וממילא אנחנו כל הזמן ניזונים מהשכינה עצמה תראו איזה דברים נפלאים הוא אומר כי על כן הזהיר מאמר בסוף פרשת משאה ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה אשר אני שוכן בתוכה כי אני השם שוכן בתוך בני ישראל ואמר אם תטמאו את הארץ נמשכת הטומאה גם פרותי היונקים ממנה וכבר נסתלקה השכינה מקרב הארץ אשר אני שוכן בתוכם ממש בגוף הארץ נסתלקה מפני התו שת מתם אותה מתמים את הארץ המשמעות היא שהשכינה מסתלקת מקדושת ארץ ישראל יש פה קדושה עליונה שנמצאת בארץ ישראל עיני השם אלוקיך בא מראשית שנה ועד אחרית שנהם לי אנחנו מטמאים את הארץ השכינה מסתלקת מפה ואומר הבח לכן אתה באכלכם פירות היונקים מטומאת הארץ הסתלקה השכינה כ שהטומאה נכנסת עם אכילת פירות בתוך בני ישראל יוצאת כנגדה הקדושה מקרב ישראל ועל כן ניחה שאנחנו מכניסים בברכה זו ונאכל מפריה ונשבע מטובה למה שמעו דבר נפלא ביותר כי באכילת פירותיה אנחנו ניזונים מקדושת השכינה ומת תה ונשבע מטובה כל פעם שאנחנו אוכלים צריכים להרגיש שאנחנו אוכלים שכינה ואם אנחנו אוכלים מפריה וצבוע מטובה ונברך עליה בקדושה ובטהרה כי הכל פה שכינה ניזונים מקדושת השכינה ומטהרת ונשבע מטובת פילפלים זה כל קדושת ארץ ישראל השכינה ששרה פה מזה אנחנו ניזונים זה הדבר הגדול ביותר שיש אם ככה נמצא דבר נפלא ביותר שיש באמת ש שני מהלכים יש אנש שאוכלים כל היום עסוקים באכילה הראש שלהם בתאוות האכילה כל הזמן הם נשארים בתאוות האכילה ואני אגיד דבר קצת חריף זה בדיוק כמו בעלי חיים בעלי חיים יש להם גם תאוות אכילה אולי רוב תאוותם של בעלי חיים תאוות האכילה הם עסוקים כמעט יום ולילה באכילתם לכן רוב בעלי חיים ראשם כפוף כנפי מטה כי כל הזמן הם מחפשים רק מה שנמצא כלפי מטה איפה שיש אוכל שמה הם נמצאים כל הזמן זה עיקר עיסוק אדם שמסתפק רק באכילה זה מה שמעניין אותו רק לאכול בתאוות האכילה בידו הוא נדמה כמו בעלי חיים הוא חייב האדם להמשיך למדרגה נוספת לא לאכול מפריה לשבוע מטובה לחפש איפה הנקודה הפנימית שיש בתוך האוכל שלו איפה זה נמצא הדבר הזה מופיע בפסוק כי לא על הלחם לבדו יחייה אדם כי על כל מוצא פי השם יחייה אדם אומר האריזל אל תהיה ניזון מהלחם הלחם לא מזין אותך באמת מה שמזין באמת זה מוצא פי השם שנמצא בתוך הלחם אדם שיש לו מדרגה מעבר ללחם הוא רואה משהו מעל שם נמצא מקור השכינה באמת יש רבנו בחייה נפלא ביותר הוא אומר תראו שתי משפטים ברבנו בחיי על הפסוק הזה מה זה לא על לכם לבדו יחי אדם זהו על כל מוצא פי השם כלומר עעל הכוח הנגזר מפי עליון כלשון הדבר יצא מפי המלך שפירושו גזר וכל הכוחות האמצעיים קראם הכתוב מוצא פי השם כלומר הם כולם נגזרים ויוצאים מכוחו בא כתוב להודיע שאין עיקר החיו במזון מסיבה אחר סיבה כעניין הלחם אם אתה חושב שאתה ניזון מהלחם ובזה אתה מסתפק אומר לנו רבנו מחייה תדע לך מזה אתה לא חי אי אפשר לחיות מלחם זה לא המזון האמיתי של האדם צריכים אותו האכילה צריכים ות של הגוף אבל כל אכילה שבגוף יש עוד מדרגה עליונה שהנפש צריכה אותה מה זה רבי יסי נקודת פי השם הבא כתוב להודיע שאיין עיקר החיות במזון מסיבה אחר סיבה כנין הלחם שאנו אוכלים ממצאים רבו אלא שעיקר החיות במזון הכוח המתקרב אל הסיבה העליונה כי כל מה שהתקרב מכוחו יתברך והתמעטו האמצעים הוא עיקר החיות אומר רבנו בחיה אתה יודע מה באמת יש בלחם מה שמגיע מתוך הראיה של האכילה וכאן השאלה הגדולה מה המדרגה היותר עליונה שאנחנו יכולים להגיע אליה להשיג אותה באילות אנחנו אוכלים כל הום עסוקים באכילה בבוקר חת צהריים חנת ערב בן לבין קצת מגרגרים פה ושם זה איך פתאום מכל האכיל האלה יש פה עבודת השם כזאת נשגבה אומר רבנו בחיי שזה עיקר החיות במזון המתקרב אל הסיבה העליונה איפה המזון שמתקרב אל הסיבה העליונה כדי להביר את הרבנו בחיי הזה בעומק אז שתשמעו מהלך נפלא ביותר עם ישראל במדבר אכלו מן המן הזה היה מאכל רוחני ביוסה אומנם הם ניזונו בגוף אבל באמת הכל היה רוחני עד כדי כך שכתוב על המן גמרא מסכת יומ פרק שמיני לחם אבירים אכל איש לחם הנבל באברים אומרת הגמרא הכל היה רוחני לא היה לו פסולת הכל היה זך ונקי המן הזה גם נצר כל פעם מהלכים רוחניים לדעת מה מדרגתו של האדם הצדיקים המן היה יורד על פתח ביתם הבנויים צריכים ללכת כמה מטרים הרשעים צריכים מפות עם וז לחפש איפה הזה כל יום אדם יודע על פי המן מה מדרגתו הרוחנית אתמול עשית איזה אוירה מחרת בוקר אתה כבר רואה את המן במקום אחר אומר הופס ריך תשובה אתה רואה שאתה מחפש את המן כבר לא יודע איפה זה בכלל צריך כבר איסורים כל יום המן היה נותן לאדם אינדיקציה באיזה מדרגה רוחנית הוא היה עוד מעלה היה למן שאם אתה משאיר את המן בערב פירורים בסוף למחורת וירום תולים אי אפשר להשאיר שום דבר משאריות המן אני תארו לעצמכם היום אנחנו איך אנחנו חיים כל בית נורמלי יש מקרר למטה מקפי למעלה דוחסים במפי כל מיני דברים נשאת חירום שם ארכם אולי החז בלה יזרוק טילים עוד פעם חוזר ונאור אולי זה אלי מה משים לא מסתפקים במקפיא למעלה יש גם מקפיא שמד מיד מטבח גם זה לפעמים לא מספיק צריך שגם בסלון יעמוד את זה מקפיא העיקר כל הזמן שיהיה לנו מצבי חירום במן לא היה מקפים רבותיי האמצאה הזאתי לא הגיע לשם בלילה היו צריכים כל יום לעשות ביאור חמץ ביאור חמץ כל יום תשביתו שעור מבתיכם כל יום היו עושים בדיקת חמץ כי אם השאירו פירור תולעת מי רוצה תולעים בתוך הבית שלו תראו לכם נגמרת ארוחת ערב יש בבית 10 12 ילדים ידעים הכל נקי פותחים את המקרר אין אפילו גבינה פק טוקפה נגמר המקפיא לא מדבר הכל ריק אישה אומרת לבעלה מחר צריכ לתת להם אוכל תלמוד תורה של תורס מוישה לא איך זה נקרא במדבר לא יודע מה תן להם לאכול אומר לה תשמעי באמת צריך כל יום לורר רך משמיים שמחר נזכה גם למן זה רבותיי אתם יודעים את התחושה שאין לך כלום כל אחד יש לו נכון באיזה סליק בחדר בם זה שת חירום לא יהיה בחדר אוכל אני אדע יש פה איזה זה פ כלום גולת כל יום עם ישראל היה יוצר קשר חדש עם קודש הבריך הוא עם ישראל בא לקדוש ברוך הוא אומר פה הפסוק התחילו לצעוק אמרו ויסו כם בני ישראל וכולי ואז וישו ותקצר נפש העם בדרך וידבר העם באלוקים משה למה התו ממצרים אמרו במדבר כי אין לחם אין מים ונפשנו קצה בלחם הקלוקל אין לחם אין מים נפשנו קצה בלחם חת סנטרה בתוך הדבר עצמו אם אין אז איך נפשנו קצה בלחם הקלוקל היה הם לא רצו יותר את המן למה לא רוצים את הקדוש ברוך הוא לא רוצים את המתח הזה כל יום כל יום יהיה מחר לא יהיה מחר כמה יהיה מחר איפה יהיה מחר מה הקדוש ברוך הוא פוגע בהם וישלח השם בעם את הנחשים השרפים וימשכו את העם וימות עם רב מישראל למה על תלונת המן קדש בריך הוא שולח עליהם דווקא אתת הנחשית אין לקדוש ברוך הוא במאגר שלו עוד בארסנל יש עוד הרבה איך י תמצ למה גף את הנחשים הנחש והמן מקבילים זה לזה למה גמרא ביומה שם בסוגיית המן כתוב על הנחש שהוא היה אוכל כל מעדני עולם בסוף הוא היה תום טעם עפר עפר תאכל כל ימי חייך גם במן היו טועמים כל המעדנים שבעולם בסוף הם אמרו מה רב יזי קצה נפשנו בלחם הכן אתה אוכל אוכל אוכל אוכל שואלים אותך איך האוכל לא לא היה כלכך את היום למה אכלת ששעה לא משנה אכלתי אבל אר אנחנו כמ כמו נחשים אכולים אוכלים כל מעדנים שבעולם איך היה נפך לא מוצלח אז יש השוואה בין המן לבין לבין הנחש אז פה יש דבר נפלא על הנחש כתוב מה הוא קיבל קללה אחרי חט אדם הראשון ועפר תאכל כל ימי יך שואלים וכי כללה היא ברכה כל מקום שהוא הולך מזונותיו עמו עולה לגג אומרת הגמרא מזונות אמו יורד לקרקע המיליונר הכי גדול בעולם הנחש יש לו יש לו מזוז פרנוסה בלי גבול כל מקום שהוא הולך זה קללה או ברכה רבי יסי אין לך קללה גדולה מזאת מי שחד נודניק אתה לא רוצה יותר להתעסק איתו מבקש מך מבקש מך את אומר תשמע קח את זה לך מפה לא רוצה לראות אותך קיבל או לא קיבל רבי עסי קיבל הכל הוא תברך או תקלל לא רוצה לראות מישהו ואתה נותן לו הכל זה לא אומר שיש לו הכל ההפך הניתוק הזה בסופו של דבר זה כללה הקדוש ברוך הוא לא רצה יותר קשר עם הנחש מה עשה הקדוש ברוך הוא אמר קח את כל מזונותיך אליי אל תרים טלפון אל תתקשר אל תגיד שחסר לך לא רוצה לשמוע אותך בכלל דווקא הנתינה הבלתי מוגבלת היא הקללה הכי גדולה שיכולה להיות לפעמים היתרון זה החיסרון דרך אגב גם בלימוד זה ככה אחת מבין הכל זה ברכה אני לא חושב שזה ברכה צריך לא מבין שוכח אעמל עוד פעם מתחדש שם הברכה לפעמים החיסרון הוא הייתרון והיתרון הוא החיסרון הנחש הקדוש ברוך הוא זרק אותו ממנו עם ישראל לעומת הנחש כל היום היו חסרים לא היה להם כלום בסוף היום לא היה להם כלום כל יום יצרו קשר חדש עם קודש ה בריך הוא ריבונו של עולם אין לנו כלום אולי מחל תעשה לנו גם נס כל יום יצרו קשר מה מה מה הו עם ישראל הקדוש ברוך הוא אומרים לו תשמע קצה נפשנו בלחם ה נמאס לנו מה המתח היומיומי אם יהיה או לא יהיה איך הם רוצים להיות כמו הנחשים שיהיה להם בלי גבול שיהיה להם חסכונות שהכל יהיה מלא ונגמר העניין אומר להם הקדוש ברוך הוא אתם רוצים להתנתק ממני להיות בבחינת נחש שמנותק מיד פגע בהם מה את ה נחשים השרפים מה עשה הקדוש ברוך הוא מה מה איך הריפוי שלהם אומר הפסוק מיד ויו השם משה עשה לך שרף שים אותו על נס ויה כל הנשו וראה אותו וחי והיה משה נחש הנחושת בחו והבית א נחש הנחושת בחית אומרת המשנה מסכת ראש השנה וכי נחש ממ אתו נחש א ישראל מסתכל כלפי מעלה הם רצו להסתכל כלפי מטה כמו בעלי חיים הם רצו להוריד את כל מדרגת האוכל למה לאכילה מה התיקון של האדם באוכל זה לשבוע לראות את מוצא פי השם דווקא בעניין האכילה כשישראל מסתכלים כלפי מעלה יש שני אנשים שאוכלים יש שאוכלים ומסתכלים כלפי מטה ויש שאוכלים מסתכלים כלפי מעלה אכלת כמו שאכלת פספסת את מטרת האכילה בסדר הגוף ניזון כל הכבוד לך הסתכלת כלפי מעלה ושיבת את ליבך לאבינו שם בשמיים קיבלת עוד כוחות של אמונה עוד כוחות של הודעה לקודש בריך הוא שמשפיע עלינו אני אגיד לכם אפילו דבר יותר פשוט סתכל כלפ למעלה זה אגיד תודה לאמא שהכינה את האוכל פתאום הכל ברור מאליו אתה מגיע ישר מגישים לך צלה אחת אולי צריך להגיד תודה לא צריך לסכל משהו מעבר לאוכל שאכלת ואתה שבע כל פעם שאתה יוצא ממדרגת האכילה הפשוטה להתבוננות יותר נעלת במי שנתן את האוכל במקור האכילה בתלות שלנו בקודש בריך הוא בפרנסה שלנו במי שהכין את האוכל שם עברת מהגדרה של ואכלת להגדרה של ושבעת ואם ושבעת אתה מסתכל כלפי מעלה מיד מה התוצאה רבי סי וברכת לאכול מפר ולצבוע מטומ ונברך עליה בגדו שבת אתה מבין פתאום מעלה אחרת מעבר לאוכל שאכלת הגעת למדרגת צביעה למדרגה יותר גבוהה שיכולה להיות אם זה כך תראו דבר נפלא ביותר כשאדם חסר לו והוא יודע להתבונן אז הוא מודה לקדוש בריך הוא והוא יוצא מבחינת האכילה כשיצחק ברך את יעקב אמר לו ויתן לך האלוקים ת לשמיים משמני ארץ אוב דגן ותירוש העולם מבין מה זה ויתן לך אלוקים יתן תן לך איזה מנה אחת הפים ואתה מסודר תן לך אלוקים המדרש מיד מתקן אומר ויתן לך אלוקים יתן יחזור וייתן מה הברכה הכי גדולה יהיה לך קצת תדע להסתכל כלפי מעלה להודות לס בונן מאיפה הגיע האוכל אה התחברת אליי יחזור ויתן איתן יחזור ויתן זה הברכה הכי גדולה שיכולה להיות אם זה כך עכשיו אפשר גם להבין את מה שפתחנו בהתחלה הלל היה אוכל התלמידים היו הולכים לאכול כל יום אוכ צהריים מצויין הלל היה עושים מיזה עסק עסק שלם הולך לאכול עם כוונות ם כל העסק לא זפו את כל מידי כונות יש כאלה שאוכלים עם כוונות עליונות לא לא זכינו אבל הלל אף פעם בשבילו האוכל לא היה כילה אחר יד להשביע רק את רעבונו הוא משתוקק ונגמר לא הוא תמיד מסתכל על משהו מ אומר לו הלל מה אתה עושה הולך לאכול אומר מה הולך לאכול כ יום את הולך לאכול כל יום אוח צהריים הכי פשוטה שבעולם אלים יודעים אוכלים נגמר העניין אודר להם לא יש לי פה אכסנאי נמצא בתוך הגוף יש פה ריח שנמצא בתוכו אני צריך לדאוג לו וקודש הבריך הוא כל פעם דואג לו כל פעם היייתה התבוננות מחדש על מקור האכילה ועל הסתכלות שלה על פי ההתבוננות הזאת שישראל מסתכלים כלפי מעלה הלל פתח להם את העיניים ולכן הלל נקרא גומל נפשו איש חסד רוב העולם גומלים את גופם הם צריכים לדאוג לגוף מעניין אותם הגוף הגוף אכל טוב יש לו את הזה שלו מצוין אבל מי שיש לו טיפה מעלה יתרה יודע להתרומם על החיים הגשמים הפשוטים הוא פתאום גומל נפשו איש חסד עכשיו זה גם ברור לגמרי למה צדיק אוכל לסוב ה נפשו אדם רגיל אוכל לצורך גופו אבל צדיק הוא אוכל בשביל מה בשביל האכילה האכילה לא מעניינת אותו הוא יאכל משהו מינימלי כשכבר הוא אוכל זה לצורך המדרגה העליונה לסובה נפשו שהנשמה תתרומם כל פעם שאתה מברך ברכת המזון בכוונה עצומה איזה מדרגה פתאום יצא לך מהאוכל שכחת כבר את האוכל פתאום הקשר עם קודש בריך הוא מילה ממילה במכת המזון אתה מבין מי השפיע עליך גולת פתאום האוכל נהיה תפל לעומת המעלה העליונה של הצבייה שאכלת ושבעת וברכת על פי זה אני אסיים בשני ממהלכים קצרים אחד כתוב שאדם אום רגיל הוא פוסע פסיעה יתרה אז הוא ניתן ממנו אחד מ-500 ממאור עיניו כך אומרת הגמרא מה הפסחים איפה הוא משלים את המאור עניו שהלך ירד ו קצת המספר במשך השבוע הלך מהר התרוצץ ודם איך הוא מחזיר לעצמו את המספר בקידוש כתוב שבידו הוא מתבונן על הנרות על הקידוש חוזר לו האחד מ-500 שניתן ממנו למה ניתן ממנו אחד מ-500 ודווקא בקידוש זה חוזר חזרה הקדוש ברוך הוא אומר לאדם תלך לפרנסה אין בעיה אבל מה האדם כשהוא הולך עיקר העניין בסוף זה לא הדבר הגשמי זה עיני כול אליך יסברו מסתכלים כלפי מעלה כדי להגיע בסוף כל מה שאנחנו עושים זה להגיע לדביקות העליונה למעלה העליונה הוא לא מסתכל כלפי מעלה הוא חשב שהוא עושה את המיסה אז הוא אולך יותר מהרם אני אלך יותר מהר לעבודה ואני אעשה יותר פעולות אולי אני אזכה לי יותר ני ביטלת את הישראל מסתכלים כלפי מעלה דים את ליבם הופ לקחו לך אחד מ500 מאור עיניך האמונה הביטחון מקודש בריך הוא ניתן ממך לקחו לך איפה הוא מחזיר את זה חזרה מגיע שבס קודש הוא יודע ששום דבר בשבת הוא לא יכול לעשות מחזיר לעצמו את כוחות האמונה מסתכל בקידוש במי שזה קדוש ד השבץ כברש עשות יותר חוזר לו אחד מ-500 ממור עיניו אסור לנו לבטל רגע אחד בכל המהלכים שלנו הגשמים את העיני כול אליך יסברו לא לפגום בראיה כדי לראות את הדברים מעבר כי לא על לחם לדוח אדם כי הכל מוצא פי השם חיה אדם על פי זה יש רמבן נפלא ביותר לא יודע הרמבן נמצא פה כן לא לא נמצאה אבל תראו יש רמבן הרמבן אומר על הפסוק שאנחנו אומרים עעל האבות כתוב שהוא היה בא בימים זקן ושבא ימים כתוב את זה על אברהם שיה זקן על יצחק זקן ושבע ימים מה זה זקן חס ושלום אוים ל אבות כל החיים מה ח זה וזוב היו צבעים מה הפשט אומר הרמבן דבר נפלא אומר הרמבן יש שני אנשים שחיים בעולם יש אנשים שכל מטרתם בעולם זה למלא את תאוותם יש להם תיו כל מיני תאוות בטח גם תאוות האכילה וכ אומר אדם שכל מה ש מדרבן אותו לעשות בעולם המניע זה כוח התאווה אומר כלל גדול נקוד בידינו אין אדם מת ואפילו מה חצי תאוותו בידו מי שכל היום מה שממלא אותו הדחפים שלו זה למלא את תאוותיו תמיד הוא ימות בחצי תאוותו בידו אומר אבל הצדיקים התאווה לא מעניינת אותם מעניין אותם תמיד החלקים היותר עוצמתיים שיש היותר עליונים שיש איך איך הם יוצרים מצב כזה כל פעם הם רואים דברים רוחניים הם כל הזמן סבאים בדברים הגשמיים רק מתוך מהמהלך גשמי שמגיע למדרגה יותר עליונה אדם יכול להגיע לסביה זה מה שאמרנו לאכול ריה ולצבוע מטובה אומר צדיקים שכל חייהם הם באים בימים והם חיים בחיים רוחניים מלאיים ולא קטנוניים של גשמיות כשמסיימים את חייהם מה הם שבעים זקן ושבע בבחינת סבנו מטובך שמח לב שמשותיך מה זה סבנו מטובך מה אנחנו אוכלים את הזה כשאדם נמצא בהתרוממות הרוח והוא שבע מטוב השם אז הוא מגיע למדרגה גבוהה מאוד מי שחי בצורה הזאת בעולם בתיקון אכילתו ולא בצמצום של האכילה הוא זקן ושבא ימים זקן ושבע המדרגה הכי גבוהה שיכולה להיות אי אפשר בלי לסיים בסיפור חסידי אנימ שיש דקה סיפור חסידי אז מספרים שפעם הגיע איזה יהודי לבעל שם טוב אמר לו אני צריך לדעת איך אני מתקן חיתי תן לי איזה חוסיד שיודע כ אמר לו הבעל שם טוב יש איזה יהודי פלוני שנמצא באיזה כפר ניד תארח צלו שבש ש שבת תלמד תיקון האכילה הוא היה בטוח שמגיע לאזה צדיק שעת שהוא אוכל ממש תיקונים ומקווה וכל העניינים שאכל טוב מגיע ליהודי הזה שמה כ רוא יהודי סליחה על גס כזה כולו זה ואז אומר טוב אולי עכשיו ככה הוא אוכל אבל מגיע שבס מגיע איזה תיקונים הוא עושה באכילה בשבס מגיע ליל שבת כוש בן אדם הולך לבית כנסת חוזר צ'יק צ'ק אומר לאשתו אוכל שמונה סיירים היא מביאה לו שמונה סיירים מבלע לא מדבר ו כלום גומר גמור לגמרי לא זמירות שבת לא זה בקת המזון צקצק נדב אולי מומר אולי בסעודת הבוקר כנגד אברהם אבינו שמה יהיה גבל משהו מגיע הבוקר חוזרים מהתפילה אומר לי איתו אוכל מביאה לו כמה שר צ'ון צ'ון רן צ'ון רק אחד קיגל מבלע לעבל לך פה אומר אולי שודה שלישית רעבה ראבין שמה את כל התיקונים שמה זה עוד פעם ג שלישית עוד פעם נשפר לגמרי הגעתי פה כל כל השבת שלי אני רואה אדם שכל היום מבלע מבלע בגלל זה הוא נראה כמו שהוא נראה מה מה הבטום שלח אותי תגיד לי רך להגיד לי מה הסיפור שלך שאתה ככה אוכל אני אספר לך אומר אני הייתי יהודי צנום מאוד הייתי דקיק יום אחד עברתי ליד איזה מקום הראייתי כמה גויים לוקחים יהודי ו לים בו את מ כותם אומר אני אכנס פה לסיפור כמו שאני נראה עם אחו אותי עוד יותר גם ככה אני נראה הרינג יעשו ממני אז מה מה אני יכול לעזור לא יכולתי לעזור לו עוגמת נפש אמרתי אני אעשה תיקון אני אוכל כמו שצריך אני אהיה כמו שצריך יהודים יותר לא ייפגעו באזור פה כולם מפחדים ממני באזור אין יהודי שנפגע נגמר העניין הניצחון המוחלט אין אין משחקים פה רבי סת מי ש ככה כמו פצב לא הזה הוא אומר ש עכשיו הבנתי אין אכילה איך הוא אוכל תמיד רואה הצלת כלל ישראל נוכל מפריה ונצבע מטובה שכו