נשיאת הפכים טבעית ובחכמת לב - הרב יהושע שפירא

נחזור רגע לפרק א' בפרק א' מה שאנחנו עסוקים זה לראות שהטוב בעולם תופס 99 פסיק 99 אחז של המציאות והרע ע תופס א חלק קטן מאוד של המציאות כמובן שזה בעצמו תלוי בנקודת מבט ועל זה אנחנו מדברים כאן ו פרק י בפרק ב סליחה אנחנו עסוקים בשאלה החלק ש עדיין יש רע בעולם ובייחוד שהחלק הזה במובן הסובייקטיבי הוא הרבה יותר גדול כלומר אם תשאל במובן האובייקטיבי כמה רכיבים של פילי פלאות עובדים בעדם נורמלי אפילו עם מוגבלות מה זה אי אפשר לטאר כמה אחוזים עובדים באופן פילאי אבל כשבאים לראות את החווייה הסובייקטיבית אז שמה אנחנו חווים הרבה מאוד רע והחוויה הזאת לא מתאימה למציאות האובייקטיבית מפני שזה חלק מהבחירה האחריות והמשימה האנושית לחשוף בעצמנו את גודל הטוב שנתנו לפנינו שהוא נסתר כדי שנגלה אותו בכוחות עצמנו בפרק ב' דנו בשאלה מה עושים עם הרע גם האובייקטיבי גם הסובייקטיבי וערכנו לבאר את ה זקה אמיתית שברא ואת הפריצה שלה מעבר לגבולות של הטוב בעולם הזה היא מבקשת טוב שמעבר לכל גבול ומידה עכשיו ב פרק ג' קראנו לו לטוב ז רתיך על פי אותו פיוט נפלא של רבי ישראל נג'ר שהוא שואל ואיך תאמר דוד אהבתני אתה לי בן ממ זרית ואיך תאמר דוד אהבתני אז השאלה של הזריה בין הגויים זריעה בי זריעה בין הגויים היא זו ש יוצרת את זה הקת השאלה איך תאמר דוד הבטני והתשובה היומי לטוב זה רתיך לשם ולתהילה ש רתיך כלומר ש יש מענה בתוך הזריה שהזרע היא לטוב האם אנחנו יכולים לטעום את העניין הזה של טוב ז רתיך תשובה כן א זה מה שהפיוז את העיניים ולהרגיש ולחוש את הטוב שבגלות את הטוב שבצר את הטוב ש בייסורים בפרק ב' דןו ברע ש בייסורים ומה תפקידו באמת תפקידו גם לטוב ואיך אנחנו מתייחסים אליו כרע ואיך אנחנו זועקים את הרע למדנו הכה למדנו איוב כלומר לא למדנו את כל הספרים רק טעמנו מהם כאן אנחנו מגיעים לממר אחרת שהיא מצוה תעשה מדאורייתא מצווה לא קלה המצוות העמוקות ביותר בתורה אבל הא מצוות עש מ דאורייתא בכל מעודך אומרים חזל בכל מידה ומידה שמודד לך והגמרא מבארת בין במידת טובה בין במידת פורנות כלומר שבכל מידה ומידה לא מתכוון מעט או הרבה של טוב אלא מידת טובה ומידת פורענות הוה מודה לו מאוד מאוד שלכן צריך אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה והברכה על הרעה ועל הטובה יש בה בעצם שניות שהיא מבטאת בדיוק את הפער שבין פרק ב' לפרק ג אם אדם יברך על הרעה הטוב והמטיב ולמרות שלעתיד נברך הטוב המטיב גם על הרע אבל אם אדם ברך היום על הרע הטוב המטיב הוא ברך ברכה לבטלה והוא לא רק מך זה כשקרה אלא הואו מך זה בפני עצמו כלא כשקרה אבל באמת זה שקרה ואדם לא יכול לברך הטוב המיתי ולרע ומצד שני הוא בכל זאת מברך ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם ובשמחה הוא אומר זה ברכה ואני מודה מאוד מאוד ואני עושה את זה בשמחה אבל לא הטוב אמיתי יש פה איזה כפילות מאוד מאוד מחודדת שקשה להכיל אותה במבט ראשון בשביל להכיל את הס החריפה הזאת צריך להרפות מהניסיון לאחוז אחיזה תקיפה במושגים שבהם אני עוסק כי אחיזה תקיפה אומרת רגע או שאתה אומר שאני מודה מאוד מאוד ואני מודה בשמחה או ש אתה אומר דיין האמת אם אתה מעודה מאוד מאוד בשמחה ללכאורה הסיומת צריכה להיות הטוב המתים איך יכול להיות שאתה מודה ובשמחה ואתה אומר אבל הטוב המתים זה שקר זה לא פשוט יש פה דרישה מאוד נושא הפכים בתוכנו אבל הקדוש ברוך הוא ברא אותנו באופן שיש לנו כישרון לנסיעת הפכים ויותר מכן שאם לא ניסע את ההפכים לא יהיה לנו שקט ושלווה יש לנו שקט ושלווה רק כשאנחנו עשים הפכים כי כיוון שיש לנו כישרון לראות את כל הצדדים ואיין לנו יכולת לראות צד אחד ו לעצור בו אין לנו יכולת כזאת גם אם נרצה מאוד לראות רק צד אחד האישיות שלנו קופה לינו לראות הרבה מעבר לכך צרות עין צרות עין זה זה שאני רואה את שני הצדדים בנקודת מבט צרה אבל לא לראות את שני הצדדים בכלל אי אפשר אדם בהכרח רואה שני צדדים זה ה כישרון הטבעי שלו אלא שבכל זאת יש לנו נטייה לאחז בצד אחד וכאילו לראות בו את חזות הכל אבל לא יהיה לנו שם מנוחה לכן אם אדם רק יודע בשמחה מסתובב פה בשנים האחרונות אני לא יודע אם עכשיו מסתובב בפנימיה לא מסתובב פנימייה ספר שנקרא חיים גרייצר מכירים את הספר מסתובב הנופל הסיפור המרכזי של הנופל הזה שבבסיס שלו יש בו זה בסיס של אמת אם כי שמעתי פעם אני לא יודע אם זה נכון הרי ה מחבר קוראים לו שני אוסון הוא בן דוד רחוק של הרבי זה צד אז הרבי כתב לו שאם אתה כבר כזה כישרון אפשר גם לכתוב אמת עם כזה כישרון כבר אפשר לכתוב אמת אתה לא מוכשר אז אין בריירה אולי אבל יש לך כזה כישרון למה לא כתב את האמת בכל זאת אני חושב שהבסיס ש הסיפור כן היה מעשה שהחלק הזה אולי היה בפועל לא בקי בדבר הזה וגם כעסקת בו זה היה לפני הרבה מאוד שנים לא זוכר בדיוק ואתם בקיים וזה על כל פנים המיס שם הוא ש יהודי שלמד הרבה על אין עוד מלבדו ממש מהא אדמור הזקן שיקל את בנו בנו נפטר ממחלה והלכו לקבורה והאבא רקד על הקבר הטרי אין עוד מלבדו ובאמצע הריקוד הוא נקרא מהסטי הפנימית שהוא חש בין האידיאולוגיה שהוא ספג בבית המדרש לבין אבא שקובר את בנו והוא ב אמצע ה לווייה באמצע הריקוד ברח משם והתגלגל ונפל והיה משכיל והיה ליטווק ובחרת ימו חזר להיות חבדניק עשה גלגול ארוך ארוך ארוך בסוף חזר להיות חבדניק נדמה לי שהשלד הזה הוא כן אמת אבל אני לא לא יודע ם כל הפרטים שבו לא על כל פנים אם נתמקד רגע רק באותה שעה שהוא רואה שמצד אחד אין עוד מלבדו סיז נוחל לבולים אין עוד מלבדו כולל הבן שלי היה חי אני חי הוא נפטר אני עדיין חי זה הכל אבל הבולים אין עוד מלבדו ואם ככה אז אולי זה מה שהושר שמה מי יודע אם ככה אז אין ל מה להצטער אין עוד מלבדו ואין עוד מלבדו זה וודאי טוב גמור והכל בסדר מצד שני הוא אבא ומה התשובה שבאמת יש שני צדים ואי אפשר לנפש לחיות לא רק את זה ולא רק את זה מאיפה אנחנו יודעים שגם את הצד השני של רק עובד אי אפשר לחיות תלכו פעם בהלווייה של אדם חילוני אני חוזר עכשיו מ ניחום מבלים משפחה חלקה דתית חלקה חילונית אז כל האחים החילוניים יושבים בשבעה ומה לראשם כיפות למה אני כואב מאוד את האובדן אבל אין עוד מל וכולם מכילים את שני הצדדים אי אפשר בלי שני הצדדים זה מה שאומרת הגמרא שיש אנשים ש שמחים בייסורים זה לא שהם לא יודעים שיש ייסורים שהם לא מרגישים בכלל את הייסורים הם מתייסרים והם שמחים בזה שמחים בייסורים מקבלים מאהבה כלומר מקבלים זה הם סופגים את הכאב הם נעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם הם שומעים שזה חרפה אינם משיבים ועונים מקבלים מאהבה ושמחים בייסורים וזה יכולת שהיא מצוות עשה מדאורייתא לכלל אחד ואחד מישראל כל אחד ואחד לפו שוא אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניה עם בריאותיו א אנחנו לא נדרשים ל לדרגה שאין לנו אפשרות להגיע אליה אבל כן אנחנו דרשים להפיק מעצמנו את היכולת לשאת את ההפכים ומצד אחד להרגיש את הכאב היסורים מצד שני להודות מאוד מאוד גם במידת פורענות ואפילו לקבל בשמחה ואין הכוונה לשקר לעצמ אין הכוונה לשקר לעצמ וסיפרתי כמה פעמים את הסיפור על ראש ישיב אחד ולי סיפרנו זה גם לאחרונה אולי ביום העצמאות אני כבר לא זוכר שהיה ראש ששי אחד קראו לו רבי מאיר נדמה לי היה לפני 300 350 שנה ראש ישיבה עשיר עולם והעשירות שלו היייתה מירושה שהוא ירש מאבותיו יערות גדולים ו היערות האלה היו מספקים את החומר בהרה לחימום הבתים חת הירות הגדולות במזרח אירופה לא זוכר איזה עיר זה היה כל פנים הדרך היייתה כך שבחורף אי אפשר לעבוד כשיש סופות שלגים אבל כשהיה איזה ימים יותר רגועים אז העובדים היו היה המון עובדים שגרים ביערות וכשלא היה סופה אז העובדים היו חוטבים עצים קושרים אותם לרב סודות שמים אותם על הנהר וכשזה היה מגיע לעיר הגדולה אז היה שמה איזה סכר כזה ועובדים אחרים היו עוצרים את הרב סודות ופורקים אותם ומפרקים אותם בפתי העיר ומוכרים אותם כעצים להסקה וכמו היום אם יש לך חברת פז או חברת דלק אתה שיר עולם אז כך זה היה גם השיר עצום שנה אחת בחורף פתאום היה קיץ באמצע החורף והעובדים עבדו במרץ ראו שעדיין קיץ אז לא רצו לקשור את כל הרפסודות ולשלוח כדי להספיק לכתוב עוד עצים כי את הרב סודות אפשר כנראה היה לקשור תחת איזה סככה שמה ליד המים אז חיכו ובינתיים חטפו חטפו חטפו והיה עוד יומים של שמש והחליטו לא היה דבר כזה החליטו לחוב לכתוב עוד ולכתוב עוד ולכתוב עוד יה כמויות עצומות ופתאום מתהפך הגלגל ונעשה ערה נוראית ואז התחילו לקשור וגם קשרו בחוף זה ושלחו את כל ה עצים על המים וכיוון שהשערה נעשתה מאיפו להיפוך אז כל הרפסודות נשתברו בדרך ובקושי הגיע משהו לעיר הגדולה עשו כיוון שזה כמות עצומה של סחורה אז המכלים הבינו שכאן יש הפסד עצום הלכו ובדקו כמה שווה ההפסד ומצאו שאותו רבי מאיר נשאר נקי מנכסיו או שהפסד היה כמו כל ההון שהיה לו רבי מאיר היה יושב בישיבה בכלל לא היה עוסק בעסקים היה לו אנשים ממונים על העסקים והוא הה יושם בישיבה עכשיו צריך להודיע לו מה שקרה שוא הפסיד את כל אונו בפעם אחת אז המכלים שמה נלי החשבונות לא היה ניחם ידעו ש הקרובים אלי זה התלמידים אז הלכו לתלמידים לישיבה קרו החוצה לכמה חבר'ה רציניים אמרו להם תראו ככ וככה המצב תראו להודיע לראש ישיבה אמה אנחנו מנהלים את העסקים אתם מנהלים את העסקים זה לא עניינם לא זכינו אמרו להם תשמעו הראש הישיב קרוב אליכם יותר ואתם גם התפרנסתי עסקים האלה וגם תכ עשות לראש הישיבה הרבה יותר מתאים שאתם תעשו מה שאנחנו נעשה דיינו דיינו פתאום קפץ אחד ואמר אני אעשה אחד ברכים שאלו אותו מה מה אני אעשה הוא הולך לראש ישיבה ואמר לו שהגמרא אומרת שצריך לברך על הרעה כשם שברך על הטובה אומרת הגמרא לקיבול בשמחה הוא שאל איך אפשר לקבל בשמחה את הרעה אז הראש השיבה העריך להסביר זה אברך שוב מוכשר הסביר לו בעמקות אברך בשלום עשה עצמו אינו מבין אומר רשי כן אבל זה רעה אני שומע את כל ההסבר אבל זה רעה כשאדם רע לו יכול את כל הזה זה אפשר ראש שישי ו ראה שהוא במצוקה אז הוא החיל בסבר עוד הרבה לילה מזה לקח פעם שנייה ושלישית אז אחרי שהוא רואה שהראש שישי כבר שקוע עמוק בתוך הסוגיה אז הוא שואל אותו אם היו אומרים לרב שהוא הסיג את כל עונו במכה אחת רב היה יכול לקבל בשורה ככזאת בשמחה אחרי כל ההסברים נגיד שהיה מגיע לרב עניין כזה בפול רשש אומר כן עדיין כי הייתי רואב את זה כך וכך וכך וכך אז אמר לו אותו תלמיד רבי ככה שהפסדת את כל הזה כי היה ימים של קיץ כמו שאתה זוכר ואחרי זה התהפך והכל זה ובדקו שש נחרד חרדה גדולה הוא תופס אותו חזק אומר לו אתה אומר לי אמת אומר לו כן אז הוא התעלף אחרי זה א לטפל בו התאושש התאושש הוא אומר תראו אתה מסביר מסביר מסביר ואת הפשט של הגמורה אתה עוד לא מבין אז ה הכנות כאן היא דבר קריטי שאדם צריך לדעת איפה במציאת ההפכים הוא נמצא אל כל זאת מה אומרים אחרי שאדם נ פתר קדיש תגדל תקדש מרבה א תברך וישתבח ויתפאר תרומ והתנסה מעללים ומשבחים ופערים ומרוממים שם שמיים ואומרים את זה תוך כדי הלווייה וגם ברוך דין האמת האם מצינו אנשים שקרה להם אסונות גדולים אבל כש בכו ברוך דן האמת זה היה ברוך מה יותר רוטטות כולל גם איזה בחינה של הודעה להגיד שמחה לא יודע לא מנהני ליבי להגיד אבל איזה הודעה איזה מקבלים באהבה גם אם לא שמחים משרים מקבלים באהבה האם פגשנו כן ה אדם צריך ללמוד הרבה בשעות אחרות כדי שחס וחלילה כמנה נצלן משעות כאלה אבל שעות הא מנבות אותנו תמיד איזה בחינה של עוגמת נפש של צער של כאב של ייסורים יש לאדם כלם חייב אם זה לא את המקום בנפש ששנ ממדים שישנם בנפש אז זה שאני לומד ם כל אחד על כמה הלחי ד ך ל הטובה וכולי וכמה הכל אין עוד מלבדו אז בסוף כשקורה משהו לא עלינו אז זה בכלל לא פועל הוא בכלל לא בסיפור פועל במקום אחר בנפש בסיפור אז איך זה בכל זאת משפיע האמירה שזה בכלל לא פועל היא לא נכונה זה כן פועל אבל זה לא פועל ש מהמוח ללב זה עובר בלי מסננים יש מחיצות יש מסכים ומסננים את ה הבננות ואת התפיסות אבל האם משהו בכל זאת חודר ככל שאדם מעמיק יותר ותפוס יותר בזה אז זה גם חודר יותר לפי ערך באמת יש אנשים ש לומדים פחות וספוגים בזה יותר והלימוד ושקיעה בלימוד הם לא בהכרח המדד לעד כמה היכולת להודות על הרעה כשם שודה ל טובה אלא שלולי הלימוד הרבה פעמים היכולת הזאת הייתה עוד הרבה יותר נמוכה לפעמים אתה רואה שזה דווקא מעלה באנשים פשוטים לא פחות מאשר באנשי מעלה ש אנשים פשוטים פשוטים עם איזה אמונה תמימה שיכולים להודות על הרעה באיזה טבעיות שהמון אינטליגנציה מחודדת לא יכולה לא האינטליגנציה נותנת את זה אלא שהלימוד בכל זאת יכול להרעיף איזה שהם רסיסים גם לתוך החלק האינסטינקטיבית הטבעי אבל בעניין הזה הרבה פעמים ליהודים פשוטים יש מעלות עצומות על חכמים והמעלה הכי גדולה זה להיות גם חכם וגם תם להות שניהם ענקי עולם אמיתיים היו חכם ותם ביחד באיזה תמהיל מופלא רבנו הרב ציודה התבשר בשבת ש גיסו הגדול גדול הרב רענן נפטר נפטר בשבת ו אחתו הרבנית הגיעה מבית החולים והיה נדמה לי ביקור חולים וכמה מאות מטרים שם זה הישיבה הישיבה הישנה בית הרב קוק מה שנקרא היום ושמה הרב צודה היה בשבתות ו הגיע באמצע השבת אני לא יודע אם היא אמרה או לא אמרה אבל הוא הבין שכבר זכרי וכל השבת זה היה פעמיים הסיפור הזה פעם אחת עם פטירת הרב רענן ופעם שנייה עם הגאון מבין שגם מישהו בא בבוקר והוא הודיע זה הה אחרי התפילה בשחרית התפרסם בגאולה שהגאון מצבי נפטר הוא היה ידיד טוב של רבנו רב ציודה ו סיפרו את זה לרב ציודה אחרי התפילה בשחרית רב ציודה כבר היה מבוגר ומספרים לו הוא לא הוא לא שמע המספר סיפר יותר בקול ד לא שמע סיפר עוד יותר בקול ממש בכל רעש גדול תוד לא שמע אז מישהו אישה את המספר אומר זו מספר מוצאי שבת ו במוצאי שבת רב ציודה עשה הבדלה ואני לא שמעתי את זה מהרב יס בעצמו אבל ככה אני שמעתי את זה מהרב רמר זכרונו לברכה שהיה שמה קמדו מלי שהוא היה שמה אחרי זה תלמידים אחרים ספרו לי את זה בשם מבדל החיים ארוכים הרב וויס והם אולי שמעתם מה הרבס יש לו עיני בדולח אז הוא אומר הרב צודה אז היה מחזיק את הכוס זה שמעתי גם הרמ היה מחזיק את הכוס היה לו ידי פלדה צד היה ידי פלדה היה לו כוח אי אפשר לטאר כוח פיזי ד רגע אני אספר לכם סיפור היה לו כוח פיזי כבר מזמן לא סיפרתי סיפור י אז הוא היה מחזיק את הגביע זה לא היה זז והוא התחיל את ההבדלה כרגע לו הכל ואז באמצע ההבדלה הרביס אומר שזה היה כשהוא אמר המבדיל בין קודש לחול במילה לכול אז היד התחילה לרוד וכשליש מהיין נשפך מרוב רעידה שליש מהעין נשפך הוא השתנק נחנק בקושי הצליח לסיים את ההבדלה שתה מהיין נשפך עעל הרצפה חצי שעה בכי בלי הפסקה זה הה גם אצל הרב רענן וגם אצל הגון מצבי שזה השבת שבת קודש אין הוא לא שמע בכלל מה הוא אומר הוא חשב שהוא לא שומע א פעם שני חושב שהוא לא שומע אפס תגובה אחר כך במוצאי שבת התפרקות מוחלטת זה צריך להיות גם חכם וגם טם גם שכל וגם רגש שאי אפשר לטאר במלחמת יום הכיפורים גם שמעתי מהתלמידים הציוד הה יושב לומד בשמחה עצומה בשמחה עצומה אמר רק מתוך שמחה יבוא ניצחון המלחמה מתוך גבור מתוך תוך שמחה והדברים שמחים כי נתינתה מסיני היה יושב לומד בשמחה היו מגיעים בשורות משדה הקרב והוא מגיעים אם היה בשורות על הרוגים הצד מיד היה פורץ בבכי הסרים שכך וכך הוא מיד היה פוץ בבי חימר ואם היה פצויים היהה לרב צוד אני הייתי בעיניי הייתי שמה הרבה פעם היה לו ארון קודש קטן עם ספר תורה בגובה כזה בערך אמה זוכר משהו כזה זוכרים משהו כזה קטן קטן וכל פעם היה בעל כרי נדמה לו לפעמים שיש נגיעה בין האותיות כי זה היה כזה קטן צ יודע רוכב מסתכל טוב טוב לא זה לשון הרע לספר תורה לא והיו מסתכלים יותר ואים ש צוד היה ללא עיניים מה כן אז כי היה הרבה שנים זה היה שמה בעובדיה 30 היה כזה טוב לא יודע על כל פנים אז הוא היה ניגש לפני הארון קודש שהיה באמצע הספריה כזה ארון קודש כזה באמצע הספריה לפני ארון הקודש ואומר תהילים להגיד תהילים מתיישב חזרה הדברים מ שמחים כי נתי נתן משינ זה זה חכם וטעם ש ומיל אחר שיש בו גם כן איזה חכם וטעם וגוון אחר לגמרי זה רבי שלומה ז מרבח אתה קורא את התורה משמחת אתה רואה חכם ש בחכמים פיקח שב פקחים טעם שאיין כדוגמתו ו היכולת הזאת להיות עם כל הלב המרגיש וגם להיות מכוון זה יכו ענקי עולם אמיתיים שנזכה להיות דבוקים קצת צדיקי אמת יפל העוצמה של הח שלו היה יהודי אחד יהודי טוב שלי שהגיע מארצות הברית לבד הגיע לישיבה וחן אצל רמות חיפ רום עם קוקו ענק הגיע לארץ רצה ללמוד תורה בישיבה חור זה לא מתחיל בכלל הגיע לרב טרו אחר מות חפרו ז אחרי כנראה לא שח לא מתאים ב ד שרב ת אמר אתה רצה תלך לרב צודה אבל אז הוא הלך לרב צודה הוא נכנס בדלת של הרב צודה היה שיעור נדלי צ להפסיק את הכל קם נתן לו נשיקה הושיב אות ד קלט אותו באזה אחרי זה הוא גם היה אצ רב צודה קצת משמש מקורו לרב ציודה וכשהוא התחתן אז א הוא היה הוא אתלט רציני והיה מתח עם ההורים את האמא הכרתי אחר כך את האבא אולי הכרתי קצת נדמה לי כ לא זוכר על כל פנים האבא היה אתלט גם כן בארצות הברית והיה מטח בין ההורים לבן לא יודע בדיוק שם לא זוכר את המיסה אחרי זה האמא הייתה כאן ו התקשרה מאוד לא דה בדיוק על כל פנים הרב ציודה א רצה לקרב את האבא בחתונה רב צוד רקד עם האבא כל הזמן עכשיו האבא אתלט כבר לא היה לו כוח אבל אי אפשר הרב צד החזיק אותו כך שהוא לא אכל להוציא את היד פלדה אי אפשר היה להוציא את היד הוא החזיק אותו ורקד ורקד ורקד ורקד ורקד וו להמשיך לרקוד הה ל כוחות זה אי אפשר לטאר יש יש לי קרוב משפחה גדל בנימוסים אירופאים אז במצא יום הכיפורים הלך לרב ציודה לשאול מה שלומו אחרי הצום אז הרב צודה אחיך אמר לו שעד שהוא לא צם שלושה ימים הוא בכלל לא מרגיש רעב ועד שהוא לא אוכל אוכל של שלושה ימים הוא בכלל מרגיש שהוא אכל הגוף הוא כל כך חזק שהתנועות הפשוטות האלה בכלל לא הענק גם גם את הדוב גם את הרי את הרי כבדך כן מה זה בו השמחה ש יש ו חיצוני מה לפני שאנחנו מדברים על הביטוי החיצוני הביטוי החיצוני זה ברוך אתה השם וגם באיזה שמחה האם זה אומר שלא בוכים לא עין במר בוכה ולב שמח עכשיו איך באמת עושים את שניהם אז האמת היא שלמרות מה שאנחנו סבורים שמחה בעצם ועצב וצער הם לא טרת דסתרי רבי נחמן אומר ששמחה באמת זה נמצא בבעל שם טוב גם אבל רבי נחמן זה עוד יותר מחודד זה נמצא כבר בבעל שם טוב ששמחה ועוללות זה תרת דסתרי אי אפשר גם לשמוח וגם תעולל אדם שמח לא יכול תעולל ואדם שמתעלל לא יכול לשמוח וצער ועצבות אי אפשר ביחד אם אתה מצטער אתה לא יכול להיות עצוב אם אתה עצוב אתה לא יכול להצטער אבל שמחה וצער הולך ביחד ועצבות והוללות הולך ביחד איזה חידוש מופלא הבעל שב טוב אומר אותו בקצרה ורבי נחמן אומר אותו יותר בחדות כתר קול של הבעל שם טוב שכל הדיבורים שם היו בקיצור נמרץ אז שמחה וצער זה לשון הזוהר הקדוש חדוה תקיע בליבה עם סיתר דה ובחייה תקיע בליבה עם סיתר דה והראיה שתראו גם את ההפך ש עכשיו היה חתונה בבלת הבת של הבן יוחד של הבז התחתנה בשבוע שעבר זה חתונה ענקית עעם ברכת ראש הממשלה עם שרים זה בל זה אימפריה ענקית זה עשרות רבות של אלפי אנשים ו אז ב אחד בחופה שמה הרבי היה ואתה רואה שהרבי ש הוא גם איש שסובל הרבה ייסורים בגופו איש חולני מאוד משחרת ל ילדותו וזכה רק לבן אחד כנראה גם מחמת מחלתו אני לא יודע אבל זכה רק בן יוחד אבן וחיד הזה עכשיו יש לו הרבה ילדים זה לא הראשונה שהוא מסיא כבר שניים אולי לא זוכר אין פה מישהו שבקי בכל ה ס פעם בישיבה של פעם היו כאלה שורקים את כל השמות את כל התאריכים הרב יש יש מה יש יש בטח בחתונה אז א אז פעם הם היו באים לשיעורים שלי ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו על כל פנים אז תוך כדי החופה הרבי בוכה למה כי יחד עם החדוה תקיה בליבה בסי תרדה בחיה תקיה בליבה בסי תרדה כי הצר הוא שחן ותאום של השמחה ובחבל אומרים הרבה פעמים ש בהתוועדויות שרים ניגוני שמחה והרבה פעמים אחר כך גוני געגועים אז פעם שמעתי רב יצחק אני לא זוכר נדמה לי שם אחד ה משפיעים אולי רב קסלמן לא זוכר לא זוכר כבר אל שמעתי עם הרב יצחק שהוא אמר ש ש בניגוני שמחה צריך גם להרגיש את הצער אבל בוודאי ש בניגוני געגועים צריך להרגיש שמחה עצומה ההתכללות הזאת היא בדיוק נסיעת ההפכים הטבעית בנפש ו הייתי מחליף את השאלה שלך בשאלה על מה השמחה על מה שמחים אדם היה לו צרות על מה הוא שמח כמובן שזה תלוי באיזה מדובר ויש גוונים גם אבל יש מכנה משותף של כל הצרות והמחנה משותף הוא שכיוון שהקדוש ברוך הוא שהוא טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו ולגדולתו אין חקר והוא לא ינום ולא ישן אז ב ב ראייה לגמרי לגמרי מעמיקה וחודרת ושל טוב עד אין קץ הוא רצה לעשות כך אז כמובן שזה הטוב הכי עליון נסגר לכן אני מודה ולכן בתוך הצר שאני מצטער בחיצוניות עיין במר בוכה ולב שמח ובגלל העין במר בוכה אני אומר דיין האמת ולא הטוב המתי ובגלל בלב שמח אני אומר ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם ומברך ומברך בשמחה עכשיו מעבר למחשבה יש כאן חוכמת לב חוכמת לב זה לא חוכמה רגילה היא לא עוסקת באובייקטים של העולם אלא היא עוסקת בזרמים בים הסוער של הלב והלב הוא ים סוער ולהיות חכם איך מנווטים בתוך הים הסוהר של הלב זה א חוכמה גדולה חוכמת לב אני אספר על זה משל זמן לא סיפרתי סיפור לא רל מה נעשה שאל את השאלה אני חייב לענות לך אז אני אענה לך בסיפור יש לי חבר חבר טוב איש מרץ חילוני לגמרי יועץ ארגוני ברמה הבכירים במשק וחברים מאוד מאוד טובים אפילו נתנו הרצאות להנהלות באלעל בהוט הרצאות משותפות על יעוץ ארגוני הוא קרא לזה רוד מ מפרקי אבות להרווארד בחזרה ככה הוא קרא לזה תנו להנהלה של אל ל שלות לחלק מסוים והאמת היא שאם היה לא זמן והיה לי זמן כנראה זה היה קורה הרבה יותר אבל לא אין זמן ולי אין זמן אז זה לא קורה אבל ה הוא מאוד רוצה וגם אני הזדמנות מיוחדת במינה ללמד פרקי אבות דרך יעוץ ארגוני להנהלות טוב חוויות רקות היה איתו על כל פנים הוא א א משיט יכטות מיש עמיד אולי יותר מזה ואחד מה א נופשים שהוא עושה זה לוקחים כמה וכמה זוגות חברים סוכרים יחתה גדולה לכל אחד יש חדר ב יחתה נוסעים בין כל מיני מדינות עוגנים בכל מיני חופים מבקרים חוזרים ליכטה נוסעים מין בילוי שכזה ו אומר תשמע ללמוד להשיט יכטה איין דבר כן מזה עד שמגיעה סערה כשמגיעה הסהרה אם אתה לא רב אומן מסוכן אומר אני כבר השט יכטות ושערה שהרים אותנו לגו לגובה 12 מטר והוריד אותנו חזרה ואחרי זה הרים אותנו עוד פעם וריד עוד פעם וחוזר חלילה יודעים מה זה 12 מטר כשעומד בבית המדרש עד ה תקרה זה 12 מטר אולי פחות לא פחות משהו כזה זהו אתה עולה את כל זה יורד עולה יורד עולה יורד אמר לי בית של שלוש קומות זה משהו כזה ועכשיו הוא אומר מה הקונץ שמה הוא אומר זה לימוד לכל החיים אם אתה מחזיק חזק את ההגה אז אתה הולך נגד הגל מי יותר חזק הגל הוא מנפץ אותך אתה עבוד אם אתה משחרר את ההגה אז הגן לוקח אותך לכל כוח אתה מטלטל אתה נאבד ואתה מוקה חבול אז מה אתה צריך לעשות הוא אומר אתה צריך להרגיש את העוצמה של הגל ללכת איתו לכיוון שאתה רוצה והאמת היא שזה חוכמת לב חוכמת לב זא היה הלב הוא סוער הוא בוודאי סוער כשיש לאדם ייסורים כשהוא שומע חרפתו כשהוא נעלב אלבון זה אחד הצרות הכי גדולות של הלב שכמה שאנחנו מסבירים לעצמנו ומנסים להרגיע את עצמנו הלב הוא כמו ים סוהר אתה עולה 12 מטר יורד 12 מטר מתנפץ עכשיו אז מה אתה עושהו להפקיר את הכל אתה כמו קליפת אגוז תוטל מגל אל גל להילחם נגד גל אין לך שום סיכוי זה הרבה יותר חזק ממך חוכמת לב זה להחזיק את ההגה בעדינות להרגיש את הגל לראות איפה אתה יכול לכוון ליד שאליו אתה רוצה ללכת כדי לצאת מהסערה ולצאת משם הוא אומר עיקר מה שלומדים זה את זה כל השר זה קל זה האומנות ובשביל להשיט סירה בים פתוח אז אתה חייב לדעת איך עושים את זה אז ה האמת כאן היא שצריך חוכמת לב א צריך להיות קשוב ללב אבל לא להיכנע לו איך נשים קשוב ליב ולא להיכנע אז אתה צריך להרגיש את הים ואת השערה שלו כלומר אתה צריך שיהיה לך הרגש כאילו מה עובר על הים זה מה שהוא אומר להרגיש את העוצמה של הגל אתה אתה עומד עם ההגה כל האורחים סומכים עליך חייהם של הרבה אנשים בידיים שלך של אשתך ושל החברים הכי קרובים שלך כל הזוגות הכל תלוי בך עכשיו מה זה משימה לא פשוטה וזה סכנת חיים לפעמים זה יכול להגיע לסכנת חיים זה לא בדיחה ומה אתה מרוכז להקשיב מה הגל אומר באיזה עוצמה הוא באיזה כיוון הוא איפה הוא חזק יותר איפה הוא פתוח יותר את כל זה אתה צריך ב יש דק להרגיש ושם עם זה ללכת וככה גם בלב הלב הוא סער הוא מעלה ומוריד אתה בוכה אתה צוחק איפה רואים את זה הכי בקלות כשקורה אסון צ הילדים כי שם הים הכי פתוח אז אתה רואה ילד הוא שומע אחרי זה כאילו לא היה דברים בעולם אחרי זה עוד פעם אחרי זה עולה 12 מטר יורד 12 מטר ובתוך הנפש של מבוגר זה כבר קורה אחרת והעיקר זה ללמוד קודם כל מנישואים הרבה יותר קטנים ופשוטים לא לפעול רק עם האינטלגנציה א להיות חכם לב ולהקשיב לחדוה שמלווה את הבכיה וגם לבחי שמלווה את החדווה להיות יכול להקשיב להיות יכול להקשיב זה אומר ש לבינו השבוע לחופה את אור שנשא לאישה בת של אפ מאיר השם מקום דמה שנרצח עכשיו האם זה נראה לנו מוזר או משהו יוצאת דופן שדווקא בשעת השמחה של החופה פתאום הצר תגבר וידד זה נראה לנו מוזר זה פעם ראשונה שאתם פוגשים את זה תבין זה ככ כי דווקא בשעת השמחה מרגישים את החסר וגם הפוך הייתי עכשיו בנחום אבלים אתה יושב ומה האבלים מספרים דווקא בשעת הצער פתאום וואו היה ככה והיה ככה ולא ידענו ופתאום זה וזה ואתה רואה עיניים בורקות מהסיפורים וחלק מהסיפורים עכשיו הייתי אני בא מתוב ללכת לבית העבר עכשיו הייתי חלק מהסיפורים הם שומעים פעם ראשונה הם מספרים פעם ראשונה הם ויש משהו איזה ברק של איזה מפגש הרבה יותר חי הלכתי לבקר חבר איש עמוק בשבעת אחרי הצהריים היינו שנינו בירושלים אני אצל ההורים של אשתי הוא אצל המשפוחה של ההורים של אשתו אז נפגשנו אחרי הרבה זמן שלא נפגשנו אז נכנסתי אני שאל אותותו במה אתה עסוק עכשיו אז הוא אומר אני עסוק בשאלה האם יש חיים לפני המוות לא הסוגיה שהוא עסוק עכשיו האם יש חיים לפני המוות אתה רואה שלפעמים אחרי המוות פתאום הדמות של הנפטר היא חיה עם תיבת תהודה ופתיחות וברק בעיניים הרבה מעבר למה שהיה כשא הייתה בחיים חותה אז דברים טבעיים זה לא שאנחנו אומרים פה איזה מצווה תלושה מנוגדת לחיים לא שמחים בייסורים זה כישרון שלכולם יש אחרת לא ה אי אפשר היה לצוות עלינו בכל מועדיך שפת אמת אומר שהראשונים מקשים איך אפשר לצוות בכל לבבך הרי הלב אינו ביד האדם אומר מכאן שלב ביד האדם שהרי התורה אמרה בכל כ הפוך מה אתה מקשה שזה הלב לא ביד האדם מכאן רה ש כן בדוש מה מה התה הקושי בדיוק הוא מפקי את הקושיה במקום שאין תרוץ שיש תירוץ אין קושיה כלומר אתה יכול לנצל את הקושיה כדי להגיד לא זה רק היה נראה לי כי מכאן אני למד שבאמת זה לא נכון ומ מת כאן יש אפשרות לצוות על הלב ובכל מאודך אתה למד שיש אפשרות לצוות על הלב להיות בשמחה בשעת הצער יש לאדם כישרון כזה כבר צריך לסיים בפעם שעברה כשהגענו לכאן למדנו עשינו הפסקה מה היה עניה אתם כבר האיתם אה שברה למדנו עניה והרב אמר שאנחנו קופצים את אה ואז אמרנו שקופצים לפרק ג כן מה זה קיץ שלם למדנו זה היה קיץ שעבר מה כי זה התחבר לי לפרק ג' אז לא ידעתי איך א זה היה שנה שעברה אז כבר את זה בעצם א אז רק נמר א צריך לחשוב איך ממשיכים עלה טוב אני אני אחשוב מה אפשר מס מזמן לספר סיפור כן גם נכון טוב אז אולי נקדיש לפעם הבאה נקדיש לספר סיפורים א תשאל את הרל אם הוא מסכים לא י אבל א רק אני אגיד שיצא השנה ספר של רבי צבי כזה קטן ספר על העניין הזה חסד ומשפט חסד ומשפט עשירה א ש בדקדוק שאנחנו דקדק דווקא הוא קיצר קצת אבל במבוא ישם דברים נפלאים מאוד כדאי לראות טוב שבוע הבא אז אולי פרק ד' כי את כל זה למדנו בחוד פרק ג' בעצם טוב