נזיקין - ממון או איסור? | שיעור במסכת בבא קמא | הרב בן ציון אלגאזי

[מוזיקה] שוט מורנו ורבנו הרב יהושע שליטא בשוט רבותינו רב שלומי רב אוריה רועי רב יהודה מלמד רב יהודה גוזברגליטמן שלא החסרתי אף אחד פשוט כל רבני הישיבה ברשות כל התלמידים שמחים מאוד לחזור בזמן אלול ברוך ברוך השם נוספו תלמידי בית המדרש פרחי תלמידי החכמים נוספו לבית המדרש ונזכה בעזרת השם שיהיה זמן גדול שנוכל בו להמשיך להגדיל תורה ולאדירה בעזר השם אנחנו נעשה שיעור פתיחה על בבא קמה ננסה להסביר איזשהיא נקודה בהסתכלות שלנו על כל ענייני ניזיקים אבל לפני שניכנס למהלך עצמו קצת להסביר את עניין בבא קמה כל בבא קמה שהוא השר הראשון בכל ענייני הבות בא להסביר את ענייני ניזיקים כי מדומני שבתוך כל הבות זה הדבר החמור ביותר שיש. יש ש 400 אחרות מדברות בענייני עבדות, בענייני פועלים, בב מציע, בענייני ירושות, לאחר מה ישב. פה מדובר בדבר החמור ביותר של ניזיקין. ולעשה המסכת שלנו מתחלקת באמת לכמה חלקים. יש נזכי ממונו של האדם, שזה תחילת כל המסכת למעשה שישה פרקים ראשונים מתעסקים בנזקה ממונו של האדם. ממונו של האדם הלך והזיק. עד כמה האדם חייב לשמור זה נעסוק היום. כמה הוא חייב לשמור, כמה הוא חייב למנוע שהמון לא ילך ויזיק. ואם הזיק באופן כזה או אחר, יש כמה אפשרויות שיכולים להזיק. כמו שהגמרא אומרת פה, ארבעה אבות נזיקין. ארבעה אבות נזיקין לזה שהאדם ממונו הולך ומזיק או לחילופין יש מנה. אמר גם שיכול שאדם בעצמו מזיק. אבל בעיקרון הגמרא בהתחלה מסכת בהתחלה מתעסקת בממונו של האדם שהולך ומזיק. יש איך תמצא שהאדם גם מזיק לחברו. וכאן זה מתחלק לשני אופנים. גם זה המסכת עוסקת אופן אחד שבו האדם גונב או גוזל את חברו שזה הכל בסופו של דבר אדם מחסיר מממונות של חברו לפני הנזק לפני הגניבה לפני הגזיל היה לחברו סך מסוים של כסף על ידי פעולתו של האדם האסורה האסורה אני אומר על הכל בגדר איסו כזה או אחר ודאי שהוא גרם לזה שממונו שווי ממונו של האדם פחד וזה זה הגמרא מדברת לאחר מכן מדברים ממש משהו יותר חמור. לא רק שממונו של האדם הלך והזיק או שהוא עשה פעולה כזאת או אחרת בנזק כלפי חברו, כלפי ממונות של חברו, אלא מדובר שאדם חובל בעצמו. וזה פרק החובל. זה בהמשך המסכת. סך כל המסכת כולה עוסקת בזה שאדם עושה דברים של נזיקין או שממונו מזיק או שהוא מזיק לממון חברו, או שהוא מזיק לגופו של חברו. פעמים שאדם מזיק על ידי ממונו שלו, פעמים שהוא מזיק על ידי גופו שלו. אז יש כמה אופנים שאדם מזיק לחברו ויש כמה אופנים איך הוא מזיק לחברו. האם על ידי עצמו על ידי ממונו. זה המסכת באופן עקרוני. מצוין זה ההקדמה העקרונית שיש. אנחנו נעסוק היום בגדר הזה של ה נזכי ממונו. ננסה טיפה לחדד בעזרת השם איזה שיעור חידוש בגדר הזה של נזכי ממונו. נתחיל קודם כל מגדר האיסור עצמו להזיק. כולכם ראיתם את זה פה במקורות הראשונים שהבאתי במקור אחד למקור חמש. מה גדרי האיסור להזיק באופן עקרוני? אז יש לנו שיטת רבנו יוינה שמופיע בתחילת אבות שמדובר פה נכלל בגדר של לא תגזול שהרי הכתוב לא תגזול לא חנזיקין בכלל אותו עליו ואין אין התורה שתה קבלת משה רבנו זה נראה לי הכי פשוט שבעולם שחיפשתי לעצמי מה מקור האיסור לגזול להזיק גזל מה אתה עושה בגזל לוקח ממון חברך מפחיד כשאתה מזיק ממון חברך אתה מוריד לו מהשוויות שיש לו זה גדר האיסור כך גם הלך הטור הטור אמר במפורש בתחילת הלכות נזיקין כשם שאסור לגנוב ולגזול ממון חברו כך אסור להזיק ממון שלו אפילו אם אינו נהנה כיוון שמזיקו בין במיזית בין משוגג חייב לשלם בלבד שלא יהיה אנוס כז אנחנו עושים חלוקה בין אדם שמזיק על ידי ממונו או על ידי אדם שמזיק בעצמו אבל בעיקרון כל המושג שנקרא איסור נזק הוא חלק מגדרי איסור גזלות וחבלות כלפי חברו כן לגזול ממון חברו ככה זה אלא מה? הדבר פה שיוצא מדברי רבנו יונה והטור כנספך אני אומר את זה צריך לדון אם זה נובע מגדר גזל וגניבה זאת אומרת שאותו אחד שיעשה פעולה של נזק הוא גם יהיה חייב הוא גם יהיה פסול פסול עדות כי הרי כשאנחנו מדברים על פסולי עדות מדין רשע אז אחד מהדוגמאות הקלאסיות שיש ודאי לגבי עניין של רשע דחמס אז מי שגוזל או גונב הוא פסול עדות האם מזיק אחד שמזיק ממון חברו הוא גם נכלל לפי שתו הראשונים האלה גם בפסול עדות כי הוא נחשב כראשה הבך במקום לא הבאתי אותו רק לא רוצה להיכנס להסכר בדבר הזה אומר החינמי אם זה המקור אז כל מי שמזיק שם רשע עליו שם רשע עליו פסולדות גם אם הוא לא עשה פעולה של גנבה וגזלה באופן כזה או אחר לעומת השיטות ראשונים האלה שמביאים מדין גזלה וגנבה יש מנחת חינוך המלכת חינוך רוצה להגיד שזה נובע מדין חובת השבת העבדה שאדם מוצא עבדה חייב להשאיר את זה לחברו ההיגיון פה שיש שהתורה חייבה כל אדם לשמור על ממון חברו המון חברך חביב עליכנך עד כדי שהתורה חיבה אותך להשיב ממון לחמך אז אם יש חובת השבה לדאוג ממונו של חברו כל שכן שיש חובה כמובן שלא להזיק לממון חברו כי אם אתה צריך להשיב אותו עד שאתה תלך ותשיב קודם כל תדאג שלא תזיק לכן אומר המנחת חינוך גם לישראל נראה זה לא היה רק מכוח התורה ציוותה להשיבה ודתו מכל שק שלא להזיקרו ויה לזה נפקמינה לגבי גוי כי השבת השבת עבדה לגוי אין אנחנו חייבים בה כי רק לאחיך ולא כלפי גוי אז אולי זה יהיה נפקמיילה בגנזק כלפי גוי אבל בלי להיכנס כרגע לעניין של גוי עוד צפיח שיש פה לגבי ממון חברו המקור הוא הליבה דמנחת חינוך עניין חובת השבת עבדה כך יוצא באופן באופן פשוט הידרמה כותב פה דבר נוסף הוא מוסיף פה עוד עניין אומר היד רמה מעבר לעניין של ואהבת לך כמוך נמצא בדרמה מקור ארבע לפניכם אני קורא בשורה הרביעית היינו תמדני דלא מעשיו בגופו דבר הניזק מי הוא היסגוף דנו מעשיו איסור הרו מה היא איסור להזיק דסיר למגרם מדה דעת מינה איזקהנשה אסור לגרום מצב שבו יה נזק למישום למה אם ישוב לפני לפני עיבר לא תיתן מכשול וכאן רק אני צריך את העזרה שלכם לפני בתו מישול אסור להכשיל את חברו דהיינו להזיקו בצורה של מכשול כיפשוטו זה לא פה עצה רעה ולא כל הלימודים כיפשוטו אסור לך לגרום למישהו אחר שהוא יקשל אם זה כך אז בכלל כל גדר של מכשול כלפי חברו זה גם להזיק ממון חברו זה אפשרות אחת או משום לרעך כמוך זה זה ודאי שלפי כל הגדרים האלה זה לא נכלל בכלל לא גניבה ולא גזלה וכל מי שיזיק עליבדיה דרמה ומנכת חינוך הוא לא יהיה פסול עדות זאת אומרת אין אפילו אבאמינה של שם של רשע כלפיו זה רק כל מיני ייסורים כאלה כאלה ואחרים כן קצת לפני עיור לפני עיור לפני עיבר לא תיתן מכשול כפשוטו כך כך יוצא מדיבריה הדרימה בסדר מה מה לא לפני לפני עיבר. מי שעובר על לפני עיבר הוא נחשב רשע. אבל זה לא אין חיוב מלכות. אין חיוב מלכות זה לא שם רשע. זה רק על עבירות מסוימות. לא נראה לי שפה יהיה אם זה מצד זה בטח לא השבת עבדה גם לא לפני עיבר. לא נראה לי שיהיה גדר של א של רוש. מצאו גדר של איסור. לא יותר מזה. כך כך נראה בפשטות. אלא אם כן הרבונים חושבים אחרת. אני לא יודע אבל לא נראה לי שפה יהיה הרמבם סוף דבר בהלכות נזכה ממון פרק א' פרק הלכה א' כותב כל העניין של בהמה אם לא שמר בהם טוב ולא ממ יש רשות לב לשחות או זה וכולי מפני שאסור לאדם להזיק ולשלם מה שהזיק זה גם יהיה נפקמינה אם אני טוען שיש איסור בעצם הנזק עצמו אדם שמזיק עובר על איסור גם אם אחרי כן הוא רוצה לשלם ולהשלים את ממון חברו זה בטי אפשרי אומר הרמבם אפילו לגרום הנזק יהיה אסור. למה? כי ההבנה הפשוטה שעצם פעולת הנזק זה איסור. נקודה. אדם שמזיק באופן כזה הוא אחר, הוא עושה פעולת איסור. ולכן גם אם הוא ישלם אחרי כן זה לא יהין שום דבר. עד כאן הפתיח לענייננו. אלא מה? כל הפתיח הזה פה עכשיו לורה לא מתעסק בסוגיה שלנו. כי כאן אנחנו מדברים במצב שבו האדם הולך ומזיק את ממון חברו. מה מקור האיסור של האדם אסור ללכת ולהזיק? אבל אנחנו מדברים כרגע, כמו שאמרתי בתחילת המסכת בזה שממונו של האדם הולך ומזיק. אז על זה יש טור שהטור בשפ"ט כותב בתחילת דבריו כשם שאסור לאדם שיזיק את חברו ואם הזיק חייב לשלם כך צריך לשמור ממונו שלא יזיק ואם הזיק חייב לשלם. נקודה. אז הטור למיסם מחבר בין שני הדברים האלה ביחד בין זה שאדם אסור לו להזיק לבין זה שאדם צריך לשמור על ממונו שלא יזיק את ממון חברו. ולכן אפשר בפשטות לחבר את שניהם ביחד. כמובן שפעולת האיסור פה שתכף מדבר עליה בהרחבה כלפי ממון חברו זה לא גדר האיסור של האדם כלפי ממון חברו אבל הטור מחבר שבשניהם בסופו של דבר יש איסור לגרום לנזק בעולם או על ידך ממש או על ידי ממונך. עכשיו נתחיל את השיעור. יש גמרא בדף ב' עמוד ב כי אחרי שהגדרנו את כל מה שהגדרנו פה אנחנו רוצים להגדיר מה הגדר הזה של של האיסור למה היא נפקמינה הגדר הזה של האיסור וה תודה רבה שכך אה אז ננסה להגדיר מה הגדר הזה של האיסור האם גדר האיסור עצמו זה נובע כלפי האדם אם אנחנו אומרים בטור שזה גם כלפי א ממונו של האדם אז מה הגדר למיסה בגדר של הנזק הזה אז יש גמרא אצלנו בדף ב עמוד ב הגמרא ממצאת גם לפניכם אומרת הגמרא קרן מנעלן כי אחרי שהגמרא אמרה שיש לנו שלוש שבות נזיקין באשור ואחד מהם זה קרן אז קרן מנן אומרת המרנו רבנן כי יגח אין נגיחה אלא בקרן שנאמר ויש צדקיהו בן קננה קרני ברזל ויאמר כה אמר השם באלה תנגח את הרם ואומר בכור שורו הדר וקרני רם קרנה בהם עמים ינגח רדיוסי הארץ שואלת הגמרא מה היא ואומר תמיד שהגמרא מביאה עוד פסוק אחד הגמרא מיד מסתפקת להגיד מה נצרך עוד פסוק אחד אומרת הגמרא וכי תמה דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן אולי נגיד ש אי אפשר ללמוד מדברי קבלה שזה צדקיהו וצריכים ללמוד מדברי תורה ולכבנו פסוק בכור שורה דר תשמע בכור שורה דרלו וימלפו זה רק גילוי מנדאי בעלמה דנגיחה בקרן אומרת הגמרא כאן כתוב בכור שורה דר בקרנרם קרניו אנחנו צריכים להבין שהנגיחה נעשת בקרת כתוב באל תנגח את הרם בקרת אומרת המרה זה לא לימוד זה רק כינמית אלא מה הוא דתימה כיפלק רחמנה בינתם למועד אנ בתלושה אומרת הגמרא לא אז באמת אין בעיה זה לא עניין של דברי קבלה ודברי תורה אלא בשביל מה אני צריך את שני הפסוקים הייתי חושב שהחילוק בין תם למועד מילה אחת לגבי תם ממועד כולם מכירים אני רק אומר את הדברים תם לעולם ישלם כשור תם שנגח לעולם ישלם רק חצי נזק בלבד מרגע שהוא מועד וך הוא ישלם נזק שלם אומרת הגמרא הייתי חושב שהחילוק בינתם למועד בתשלום אם מחצי נזק ונזק שלם זה רק לגבי תלושה בלבד קרן תלושה שכמו שרשי אומר בו במקום היא לקחה את הקרן שמה את זה בין שניה ונקחה אז הייתי חושב שבתלושה יהיה חילוק בין תם למועד אבל במחוברת האבא המינה שמיד זה נהיה מועד אימה כולם מועדתי ולמה יש אבא אמינה להגיד שבמחוברת כולם מועדתי כי זה מחובר לשור ורשי שאומר וזה אורחו ככה ככה לשון מחוברת דאורכהו זה דרכה וכל דבר שהוא דרך אז מיד משלמים על זה נזק שלם בכל דבר של בהמה שמזיקה אם יש חילוק בין דבר שהוא בא בהפתעה לדבר שאחרי כן נהיה קבוע זה נכסה חילוק בין תם לבמועד אבל דבר שבא מעיקרו כדבר שהוא אורכה זה דרכו ברגע הראשון כבר ישלמו נזק שלם אז קרן שהיא מחוברת הייתי אומר זה אוכל של השור הם מה כול המועדת היא בכור שהורדר ואין חילוק בין קרן תלושה לבין קרן מחוברת לעולם זה לא אורחי ולעולם יהיה חילוק בינתם למועד כך או כך עד כאן פשט הגמרא מצוין על האבאמינה של הגמרא שהגמרא אומרת שאולי אנחנו נגיד שאם זה מחובר אז אוטומטית זה יהיה גדר של מועד הרשבא שואל שאלה ועל הרשבא הזה נשתברו כולמוסין רבים וזה בדיוק אנחנו רוצים להבין מהרשבא מה ההגדרה של ניזיקין בכלל וגם לגבי הדין שלנו אומר הרשבא מקור שבע ומחובר את אמקולה מועדת היא קשה לי אדרבה אימקולה תמי לשלם חצי נזק בפוד למה דכל פו כממונה כולל לטובע חומרה לנדבע הלשון הזאתי של הרשבא לא ברורה עד הסוף מה זה הכולה והחומרה פה אני לא הסדרתי עם זה אני חייב להגיד זה צריך להיות בדיוק הפוך אבל כל אחד בהסתכלות שלו כנראה מה כולם למה החומרה? דבר אחד ברור אומר הרשבא למה באבאמינה של הגמורת אם אנחנו נגיד שיש לנו מחוברת זה חו ולכן שלם מלכתחילה נזק שלם למה נגיד בדיוק הפוך זה ממון אם זה ממון אז נלך לכולה ואם זה לכולה נגיד שיהיה שמה גדר של טעם ממועד ולכן ישן בורק חצי נזק ולא נזק שלם באופן אוטומטי זה השאלה של הרשבה אומר הרשבא אדרבה זה דכלפוק ממונה נתייחס לכאן לתשלומים של שור שזיק כמו זה גדר של מומן אז תמיד יש לנו כלל המויצי מחברו עליו הראיה נושלמו חצי נזק למה הגמרא מיד קופצת להגיד שנלך לחומרה משלם נזק שלם זה שאלת הרשבא עונה הרשבא ויש לומר אדרבא בנזיקין ספקדו להחמיר כמו ייסורים אומר הרשבא האבאמינה שלי הייתה שנזיקין זה ממון וספק ממון לכולה אבל אם אני מתייחס לנזיקים כאיסורים נזק נכון שיש תשלום ממוני אבל כל נזק הוא איסור כמו שפתחנו את שיעורנו להסביר שכל גדרי ניזיקין זה ייסורים כל ספק ייסורה מה יהיה רבי סאי לחומרה ולכן הגמרא הייתה לה אבאמינה להגיד שיהיה תשלום נזק שלם מהרגע הראשון כמחוברת ואז התורה חידשה שבכל אופן יהיה חילוק בין תם לבין מועד אבל באמת כל גדרי נזיקין איסורין ספק איסורה לחומרה נקודה זה מה שאומר הרשבא כן פה מדובר לגבי כי אתה עובר מעליסו לא הוא לא אומר כל דבר שיש לו השלכה ממונית אז זה הכוונה של הרב רועי השבת הבדה באופן פשוט נחשב כמון באופן כממון אני בוא רגע נעשה רגע סדר בדברים אני מבין את השאלה שלכם כי זה בדיוק הספק שיש אין דבר שבסוף אין לו השלכה ממונית בוא נתחיל ככה בסדר כל דבר קחו קורבנות האם קורבן יהיה פיגול או לא פיגול זה איסור או ממון ודאי שזה יהיה גדר של מה איסור אז אני חייב למישהו כסף אני חייב לו כסף אני לא משלם אז לוב רשע ולא ישלם חוז לנותן אז מה זה איסור וממון אדם אדם רב פוסק למישהו שהבגד שלו שטנס בגד יקר תזרוק אותו לפח אז מה זה עכשיו איסור מומן אם אם הוא אם הוא טעה ובסוף טעה בהלכה וזה רק את הבגד שלו סוף דבר צריך להגדיר מה כל דבר האם הוא ממון או איסור השבת עבדה באופן עקרוני למה שהרב הוא שאל בפשטות נראה לי גדר של ממון. אם יש שמה ספק זה יהיה לכולה. אם אתה רוצה צריך להשיב או לא צריך להשיב. זה השאלה. מה כוונת הרשבא? זה כוונת שיעורינו. זאת אומרת שגם הממון שבו יהיה לחומה ויהיה לי לאיסורי. אבל זהזה דבר קשה מאוד כי אם אני אגדיר את מה שהרב אוי רוצה להגדיר אולי בהגדרה לכל דבר לכאורה גם אם נגיד שיש פה גדר ייסורי נחלק בין מה ישה האיסור עצמו לבין תוצאת האיסור מה ישאי האיסור לפי מה שביארנו ודאי זה גדר ייסורי מחמד מיסה האיסור נוצר לי מה חובה ממונית אז אז על מה הרשבא מדבר מדבר על החלק הראשון על מיסי האיסור או מדבר על התוצאה שאני חייב עכשיו ממון אם זה יהיה על מיסה האיסור זה ספקה יהיה לאיסורה לחומרה אם זה יהיה על תוצאת הממון זה יהיה לממון כי זה יהיה ואז יהיה לכולם זה השאלה מה שר הרשבא לכאורה באופן פשוט דיבר שכל פעולה של נזיקין בכללותה היא נמצאת תחת כותרת אחת שנקראת מה רבי סי ייסורים ואם זה ייסורים זה לחומר למה זה בוא רבותיי נשארו עוד כמה דיני ממונות נשארו עוד כמה גדרי ממונות בעולם. בוא אל ת אל תה כאילו תחזרו לגות. יש עוד קצת דיני ממונות אבל יש דברים ממוניים שיש להם אלמנטים ייסוריים. הרשבה רוצה לחדש שהגדר של נזיקין כוח האיסור שבו הוא יותר גדול מהכוח הממוני שבו. ולכן אם יהיה לי סופק אז לכאורה אני צריך להכריע באמת לחומרה. דרך נביא את זה היה. שאלה מצוינת. שאלה מצוינת. אני גם בדיוק כשראיתי לרשב זה מיד עלה לי הגמרא הזאתי מופיעה הלאה מה קורה שמה שמה אנחנו אומרים אני בד חכמים מפורש ההפך תמשיך זה מוציא מחבר עולם בראיה טוב מה ייסורי אה אין לך אינמ כיונו כיונו לדעתך הרב מוריה גדולים וטובים כאילו הכלסוף זה גדר כפורה ייסורים אין פה מומן בינינו הממון הוא נהפך לחתכת איסור זה זה מה שרוצה להגיד אבל זה תמח כי לכאורה באמת אני מתעסק פה בניזיקים ניזיקים באופן הפשוט לפחות לפי החילוק שאני עשיתי החילוק ש בין המיסה של הנזק כי כל מה שביארנו פה בתחילת השיעור מדובר על זה שאתה עושה פעולת נזק קח את הפטיש הרסת אמרתי אמרתי סתם הסתפקתי למה לא הביאו פה פה גם עוד שיטות של בתשחית. בתשחית אדם לוקח משהו והורס אותו, מזיק אותו לכל הפחות שיהיה קדע של השחתה ואז פעולת הנזק ודאי איסוד. זה שאחרי זה אני חייב לך כסף זה לא גרם מכל הלוואה אחרת כל כל חיוב ממוני אחר שאני חייב ביני לבינך שתייחס זה כמו הרשבא לכאורה מה שהוא עשה את כל מהלך הנזיקים כולל המיסה של הנזק כולל החיוב מחמת הנזק כלל בגדר אחד שנקרא איסור ולכן הספק איסור היה לחומרה מה מה ההבדל מה חילוק מה? מה בזה שקיבלת הממון חזרה? חייב להיות עסקה הכל ממון נקרא רק עסקה דוגמלוואה נתתי דוגמה כהלוואה מה מה למה חייב להיות תשכה מהכל ממון זה רק בעסקאות בלבד חוץ מזה הכל ייסורים השבת הבדה זה הכל ייסורים מה הייסורים אני מחבר אני אני רוצה לקילו אבל אבל זאת אומרת מה רק קניון קיונים בלבד מה ש רוצה להגיד ק הלוואה מה יהיה אז אז מה זה קרה גם אז מה אז אז איפה החילוק מה אם התורה אמרה שיש איסור התורה אמרה גם לשלם לשלם הלוואה התורה גם אמרה מה ריבית מה יהיה ריבית ייסורי החלק שהקרן יהיה ממון והריבית יהיה ייסורי טוב בסדר זה זה עכשיו ננסה לברר רבי יסאי האם הרשבא מתכוון להגיד כמו שהרב הרב שלומי רצה להגדיר חוץ מאיסקה זאת אומרת עלועס וקניונים הכל ייסורים וכל מקום שיהיה ספק אין פה מועצים מחברו עליו הראיה לל טוב לא אין סיב סיבת השלום מה מופיע שמה רק גדר האיסטו כיסו איך קראתי לזה מיסה הנזק כן לא יודע חיסרת שילמת כן יש הרבה מקורות זה קון נכון ואפילו להגיד לך תגיד יותר מזה אני רוצה לשלם לו יהיה לו חדש ואני רוצה להזיק איסון כי זה הולך על המיסה בחתם סופר מה למה לא כי לא צריך זה שלום דבר דבר פשוט מה מה אתה לא חייב להשלים את מה שאתה חיסרת כן מה צריך פה סכל פשוט אני לא מבין מה צריך פה איזה סיבת תשלום מיוחדת מה זה קרה מכל כל חיסרון אחרי של תשלום של גזלה וגניבה ודברים אחרים בספורת בסדר אז כאן אתה צריך כאן אתה צריך להחזיר את הממון אז מה יש הבדל מה למה מה מה מסכת פסוק בשביל של הכפל בשביל הקנס לא על עצם החיוב עצמו של שכל ישר הרב הרב יוד שכל ישר אדם גנב חיסה לא צריך להשלים את מה שהוא חיסה למה אבל יש פסוק בשבט צריך פסוק אבל בספור אני שואל אותך אני שואל אותך מה למה אז מה כי עברתי על איסור ונגמר העניין כן עברתי סו אז מכאן בלך זה הכלפי שמיה אין אין פה חלק ממוני יותר אין חלק ממוני מה גם אני ככה גם ככה על בוא מה לגבי לגבי לגבי ייסורים מה אתה רוצה להגיד כמו שהרב יהודה רוצה להגיד שהכל הכל זה ייסורים בסופו של דבר גם מי בם כתוב תורה זה רק לגבי שבודים רק רק נפקמ לגבי שיבודים זה לא יותר משעבודים כי כי אני רוצה להגיד לך שיש דק מד שעיבוד כל מקום שכתוב מי בקטו התורה מיד אחרי זהו השם למד שיש פה שיבודים שהתורה חיבה אותך חיובה אותך בגדל שיהיה בודים לא חיבה אותך לאשיב גדל שיהיה בודים לא יותר מזה לא ודאי שלא לא נראה לי פשוט אדם אדם שכל ישר אדם התורה צריכה אותו לנפקמין נוספות כפל לשבודים לא יודע מה והשיב את הגזלה עצמה אם יש לך השיב את הגזלה אתה יכול להשיב כסף במקום גזלה מה זה גדר אחר כן כן התורה צריכה לפתור אותו ל שהתורה פטרה אותו אבל התורה יש שמה פסוקים מחלוקת קודם כל אבל מחלוקת אבל מהדמר הזה היה צריך פסוק מיוחד טוב מה אפשר להתווכח בטח שאפשר להתבקח אנחנו מתבקרים רבי יסד שמעו אני מוכן לחלק את החילוק של הרב שלומי יש ודאי חיוב שם של ממון על הלבואה וקניונים ועיסקה בכל העסק אבל נראה לי פשוט גם שכל חיובי הממון האחרים בגדרי ניזיקין שעשיתי בגדרי גניבה וגזלה וכולי שבהם אדם צריך להשלים את מה שהוא חיסר מחברו זה לא גרם מכל הלוואה אחרת אלא מה החילוק יהיה רק דבר אחד שלזה ודאי ניקרה ממון כי זה ביני לבינך נעשה מרצון נעשה מדעת וכל דבר שלא נעשה מדעת בספוריה רב יהודה אני חייב להחזיר איך אני אקרא לזה עכשיו זה זה הוכוח שיש האם זה איזורים או לא איזורים א כתובה בתורה וכולי אבל אבל אבל זה שאני חייב זה לא גרם מכל הלבואי אחרת מכל דבר אחר שלקחתי ואני מחזיר את המון חברי בסברה פשוטה במשקל ישר אין לך נמי זה יהיה נבקמינה בסדר אין חינמי אם אם זה גרה סתם ככה יכול להיות שהיה פה רק כולה כי זה ממון באה התורה וחידשה וזה מה שהרב יהודה רוצה יש פה איסור אז איסור אז כמו שהרב אומר אז אז ילך לחומרה בסדר אין לכן נעמי אז אז אז הוספנו פה עוד רק עוד אלמנט של נפקמינה שבסופק אנחנו נלך לחומרה אבל לולי הסופק כן בדיוק בדיוק כי אם לא היה סוף בגדים צריך לשלם זה ודאי כי כל חיסרון של ממון צריך לשלם באופן קרוני כך נראה באופן פשוט טוב באחתם סופר רבי יסאי ומנסה להסביר את הרשב חתם סוויפר הזה הוא תמוע ביותר אומר אחתם סויפר אומנם בנזיקין מנתחרי דעיקר עניין נזיקין היא גדר למצוות עשה ושמרתם מאוד נפשותיכם ואל תעמוד על דם ראך וכתיב היה עליך דמים אין מסכת קטן ושיער הקדוש ברוך הוא בחוכמתו שאם מתחייב אתם כך והמואד כך אתם כך והמועד כך והבור כך ורגל כך וכדומה וזה נגדר הדבר וכל אחד ישמר מנזקיו הקדוש ברוך הוא רוצה שאנשים בסופו של דבר ישמרו את הנזיקים של הנזיקים ואם אנו מסופקים עם קרן מחובר די לו בשמירת טם או בשמירת מועץ ספקו להחמיר וכן כל מה שאנחנו מסופקים בכוונת הקרע צריך להחמיר מספק איסור רב יפה אומר פה אחת סופר כל מה שהתורה רצה להגיד יש פה איזה גדר כללי שנקרא ונשמרתם מאוד נפשותיכם ואל תעמוד אדם ראך וזה בא למנוע נזיקים בעולם שלא יהיה נזיקים בעולם ולכן לכן התורה רוצה להגיד לנו שישמר תשמור את עצמך ואת ממונך ואת כל מה שיש לך כדי שלא יהיה נזקים בעולם ואם אנחנו מסופקים עם קרן מחובר די לו בשמירת טעם או בשמירת מועד ספקו יהיה להחמיר למה כי כל דבר שאנחנו מסופקים בכוונת הקראה וזה הפשט כן ציון בגמרא אצלנו אומר אומר החתם סופר פה התורה אצלנו מסופקת בכוונת הקרא האם אנחנו אומרים שיש לנו קרן שהיא מחוברת היא תהיה תם או מועד כי מצד אחד זה אורכה, מצד שני אנחנו אולי נגיד שיש פה גדר של טעם מועד. בצד הזה של ספק בעצם התורה עצמה, מה היא רוצה, התורה אומרת לך להישאר לשמר מנזיקין. אז הפשט הוא תמיד יהיה לחומרה. ולכן כשהגמרא אמרה פה, אולי באבאמינה נגיד שמדובר פה בקרן מחוברת, לעולם היא תהיה מועדת והנזק יהיה נזק שלם. כי זה רצון התורה. הבסיס הוא כדי שיהיה מצב של שמירה. ואם אני רוצה שיהיה מצב של שמירה אז שבספק אני אלך לחומרה כי אני מסתפק בפשט של התורה מה היא רוצה בעצמה בפסוקים שלה אני קורא עוד פעם וכל מה שאנחנו מסופקים בכוונת הקר צריך להחמיר מספק איסור הנקודה כן שהגמרא דנה פה בספק פסוקים בספק לימודים מהפסוקים זה ספק רע בספק רע עצמו אנחנו תמיד יהיה נידונים נחומה זאת אומרת ככה אם היינו דנים לפי החתם סופר בעניין ממונות בחלק הממוני אז ודאי שבחלק ממוני ספק ממונה יהיה מה לכולה מה גם בנזיקין גם בנזיקין אבל כיוון שפה אנחנו מספרקים בעצם כוונת התורה עצמה והתורה כבר גינתה לנו במקום אחר שיש גדר של חובת שמירה מניזיקין של משברת מדשותכם לא תמות אדם ראך את התורה לא יודע לא יודע אני לא יודע אז הרב זה השאלה הטובה ביותר לחתם סופר מה הפשט? משהו כללי ואז גם זה יגמר. אז הנה זה החתם סופר עשה. אין שום קשר לא ברור לגמרי מאחתם סופר. מה הוא לקח פה? איזה איסור מאוד כולל שנקרא לא תמודם ראך. על זה הוא הלביש את כל גדרי נזיקין ומזה הוא יצר גדר של ייסורים ומזה הוא חידש שאם יש ספק במה התורה רוצתה בספק של הקרא תלך לחומרה הזוי אבל נפלא ילו לא לא ברור מה מה הוא ככה הוא רוצה להגיד אמנם הוא אומר כל ספק שנולד אחר כך אם היה מיסה כך או כך או אם הלכה כפלוני או כפלוני אזינן לכולה לנדב ככל ספק ממונה יש שני שלבים בלימוד והלמיסה בלימוד זה ספק של התורה חומרה בלמיסה אחרי זה יהיה ויכוחים בין אנשים שזה יגיע כבר לביזדין זה כבר יהיה לכולה כי כבר שמה זה יגדר יקרה בגדר של מה של ספק ממונה ולכן שם נלך על אף על פי דעית באיסורה יש המקור הוא איסור למס מה שעושה פה אחתם סופר הוא לא מחלק כמו שאבדכם חילק בהגדורה בין מיסה נזק לתוצאת הנזק מיס הנזק זה האיסור, התוצאה זה חיוב ממוני לא הוא אומר המיסה עצמו של הנזק קודם כל הדיון עצמו זה בעצם הדיון של התורה מאיפה אני לומד פה את הגדר שנקרא אתם מועד מחובר תלוש שקויך אחרי שאני חידשתי את הגדר הזה כששם בספקות שהתורה לומדת תמיד זה יהיה לחומרה אם זה יגיע בשלב הבא לחלק הממוני זה כבר יהיה ספק ממון לכולה כמו כל ספק ממון פילפלוים ולכן לכן הפשט של של הרשבו בו בפשט של הגמרא הוא פילפלים זה מה שהוא אומר ואת תשפיר דברי הרשבו כי למה הרשבו פה אמר ספק ממון לחומרה לא בגלל שספק ממון לחומרה כי ספק ממון לכולה ספק ממון לחומה בדרשות התורה אז אני אלך לחומרה באמת זה הפשט נפלו ביוסר תמוע ביותר ניפלו ביוסר לא תמוע ביותר הדיוק שלו שפה מדובר בספק בפסוקים בלימוד תמוע ביותר מה שרבי תציין קודם שהוא לוקח איזה משהו מאוד כוללני שלא תעמוד על דם ראך ונשמרתם מאוד נפשותיכם מזה הוא קובע שהכל פה מדובר בייסורים ואז ממילא גם ממילא גם הפסוקים שילכו בעקבותיהם בספק שלנו בפשט של הגמרא יהיה לחומרה זה הדעת המועה ביותר בחתם סופר אבל פילפלוים מה הרב ממים פשט תחתם סופר מה בסדר? חנמי שכך אי אפשר אי אפשר שלא כן זה לא זה זה כיליים זה כיליים כילאיים מה שעושה אתם מסופר אז מה אז מזה עכשיו בסדר בסדר אבל זה לא קשור עכשיו לעניין של של של של של של דיני נזכי ממונו של האדם מדובר פה בדין בדין כללי אנחנו רוצים לדברים פה עכשיו שהגמרא הסתפקה פה הסתפקה בקרן בקרנריהם וכולי תגיד שיש פה דבר דבר אחד תגיד שיש ספק בעצם הפסוקים עצמם של התורה בלימוד אבל להבין מתוך זה שמדובר פה בהנחת יסוד של ייסורים בגלל שני הפסוקים האלה ומתוך זה להכריע בתורה שיש פה ספק איסור ומזה יש לך ספק ברור שהבסיס הוא השמירה אבל את תסתפק בתוך השמירה עצמה אל תביא את הפסוקים שמנו לפני כן אני מזכירים איתך לגמרי הרב אוריא בשמירה עצמה תגיד לי צריך לשמור וכולי אבל אל תפתח בפסוקים שהם לא קשורים לעניין והעקרונות זה איסור ואיסור זה חומרה ונגמר אם אתם מבינים תחתם סופר אשרינו זאת אומרת שכויך ברק בספק ממונה בספק ממונה ונזיק רגע רגע רגע מילה מילה אחד הרב מספק במציאות זה מה שאנחנו עונים לאליה שמה זה ספק במציא זה יותר טוב מהתירוץ שאמרנו לפני שמה ספק במציא הזה כן דבר מציא תשמע האמצעי זה שמירה תורה שלא ש >> אז אז למה למה במהלך הזה של הרב אי אפשר להסתפק ולא ישמרנו וצריך לא תעמוד אדם ראך השמרתם עוד נפשותיכם נשמע כאן לא תעמורה אינטרס >> נמנוע נזיקים >> לכולה כדי להגיע שמצ לא סבבה זה לאס וזה זה הפשט של הרשבו שהגמרא הסתפקה בספק של המטרה בפסוקים עצמה והרב הרב לוקח את זה גם למשמרתם זה צריך במגמה הכוללת במגנה הפרטנית הכל נשאר בספק במטרה והאמצעי זה ממון כן אבל תמוע לא צריך עד טוב יכול להיות אני לא יודע אני אני אגיד לכם אני אגיד לכם רבי רק דבר אחד אני שומע כל מה שהרב אומר רק אני חושב שאם אם זה מהפסוקים האלה עד רבא זה גם במטרה כמו שהרב קרא לזה זה ממון אני אסביר עכשיו למה זה היה מה שקשה לי גם אם הרב מגדיר זה יהיה ממון ולא עובד אני אשמר אם טוב ברשותכם בוא בוא נמט ברכת שמואל ואז נחזור חזרה לך אתם סופר אני אומר אומר הברכת שמואל הוא ארוך כך תקרא קטעים ממנו הוא רוצה לחדש חידוש אומר אומר הזה יש פה ודאי אלמנט ייסורי במה שהגמרא מסתפקת מה ולא ישמרנו בעליו אבל זה לא רק ולא ישמרנו בעלם צה שנסביר את זה טיפה יותר יותר יותר בהרחבה אומר אומר הבקת שמואל בצי דברי לפני רב חיים זהצל רב חיים סלוביצ'י כמובן אמר שהוא אומר דדין דלא ישמרנו אסורה ככה אמר לו רב חיים מה מה מה הספק של הרשב בו מה זאת אומרת כתוב ולא ישמרנו בעליו איסור ביאור הדבורים דלא נאמר דווקא לעניין חיוב ממון אלא גם לעניין שיחשב מזיק ורשע כלפי שמיה הספק שהיה קודם מזיק והביא היה לזה מדין חיוב כופר דהרי גם כן הוא חיוב דלא ישמרנו והוא נאמר עניין עונש בידי שמיים דנאנש על רציחת שורו דאה בקופרה כפרה והחנמי גם כן דין שלא ישמרנו דיני זיקנו נאמר לעניין עונש בידי שמיים מה אומר רב חיים אומר רב חיים אם יש ב במהלך הממוני אלמנט ייסורי אלמנט ייסורי די באלמנט המוסרי הייסורי הזה שאני אחשיב אותו כגדר של ייסורה ולא כממן וזה הפשט ברשבו כיוון שכתוב בפסוק ולא ישמרנו בעליו אדם צריך לשמור את ממונו ומי שלא שומר את ממונו בסופו של דבר ה נוצה גם חיוב כלפי שמיה כי הרי בקח כפרה ודאי יש חיוב כלפי שמיה אם זה כך אני מסתכל על זה כממון כסליחה כאיסורים ולא ולא גדר של ממון אני רוצה ברשותכם עכשיו לרב אוריה ולרב רועיד לחזור חזרה לחתם סופר אחתם סופר אומר הכל זה גדר ייסורי בסדר הכל גדר ייסורי יש לזה כמו שהרב קרא לזה אמצעי לכזה מומן הוא לא אומר ככה לניו דתי הוא אומר באמת זה מומן אדם חייב כלפי חברו התורה חיבה אותך חיוב ממוני כלפי מי שלא מי ש הממון שלו שהזיק אלא מה די בכך שהתורה שבה פה חיוב גם כלפי שמיה שזה יהפך ממון למה לייסורים זה שני עולמות שונים לגמרי זה כבר לא מהותו איסור אלא מהותו מה מו אומן ממון אני חייב ממון התורה אמרה לך תשמע אם יהיה איזה השלכות מחיקות לכת שיהיה פה איסור והאיסור הזה יגרום גם חיוב כלפי שמיה אז אני אגיד שהנפקמינה פה היא גדר של איסור נפקמינה לרשב בספק יהיה לך אומר לא לא אני רק ברשותכם רק הרב אוריה וזה לא קיבלו את מה שאמרתי לכם אתמסויפר זה לא הפשט מה? כן אבל כאן התורה אמרה יש כאן כאן ולא ישמרנו והתורה אמרה קרה כפרה זה זה מה שהוא רוצה להגיד מה מה לא תגזול עצם הדבר עצמו הוא ייסור מלכתחילה זה ודאי בספק בעצם המיסר של הגזלה פה פה הוא רוצה להגיד שלעולם גם אחרי החלק ה הייסורי שיש תמיד נשאר גם חלק ייסורי נוסף שהוא מה קופרה כפרה זה לא רק המיסה עצמו לעולם לאחר מכן נשאר חלק ייסורית מה לא ברור זה פשוט שיש לך מגון הוא חייב קודם לשלם מזה שממונו הזיק נכון ולא זה מה שאמרנו רבי חיים ולא ישמרנו בעליו זה חלק ממוני שכו אבל החלק הממוני הזה לא נגמר רק בחלק הייסורי הזה שלא שמר אותו וכולי גם אחרי כן נשאר חלק חלק ייסורי היה חלק ייסורי בהתחלה תראו תראו רבי תראו עוד קטע אחד בברכת שמואל אולי אולי לא והנה נחקור בספקות כאלה שיש דין חיוב ממון וגם עונש בידי שמיים יש חיוב ממון וגם עונש בידי שמיים איך אב ודינם לעניין ספקות האם נאמר דאב כמו ספקי איסור והולכין בספקן להחמיר כי אייסורין או לא אלא דיה מתחלק דינם דין עניין לכתחילה חשוב באמת ספק איסור אך ספק דלא ישמרנו ולעניין דיעבד אבספק ממון אנחנו נחלק את זה לשני חלקים החלק הראשוני יהיה ספק איסור החלק הסופי יהיה ספק מה ספק ממון ונראה ודאי נפקמינה בדין ספק דנזיקין בין לכתחילה ובין לדיעבד הרב שלום אתה שומע כמו דחזינה בנזקי גופו ויש חילוק בין הבעיות שנניין נזדיקין דבדיבד ודאי יהיה ספקו להקל כמו ספקו דאדם המזיק אבל עניין הבעיות של עניין שמיכת המזיקין חזינן דזנינן בספקו למהלך מר האם אנחנו נחלק את זה שני חלקים או שנגיד שיש פה חלק אחד לכתחילה ובדיעבד ואז ודאי שפה מדובר בחלק הממוני או אפשר להתחיל בחלק הייסורי לאחר מכן זה יהיה יווצר לחלק הממוני אלא אם כן יהיה לזה נפקמינה כלפי שמיה שיהיה לו חיוב כלפי שמיה שזה ימשיך להישאר חלק כיסורים מה מה ודאי זה לא אחתם סופר אני רוצה להגיד זה אני רוצה להגיד זה לא אחתם סופר אחתם סופר רוצה להגיד משהו אחר לגמרי הוא אומר אומר מלכתחילה הכל גדר של איסור ולעולם זה נשאר בגדר של איסור ולכן תמיד הספק יהיה לחומרה הוא לא טוען ככה הוא טוען יכול להיות שיש פה אפילו חלק ממוני אבל כיוון שבחלק הממוני יישאר משהו איזשהו אלמנט ייסורי זה יהפוך אותו גם בספק לאיסור זה כל הבורד שלו מה מה כפרה מי החתם סופר כי הכל איסור מלכתחילה את הגודל כי אני נכון אבל לא עבר נגמר רגע עבר נגמר הרב עבר נגמר לא שמר עבר עכשיו מגן בלך אתה חייב לי כסף נכון לא שמרתי עברתי על איסור מצוין. נכון? למה גם התשלום יהיה חלק ייסורי? כי כיוון שהעניין לא נגמר בזה שלא שמרת, כי לאחר מכן גם יש חיובים נוספים שנוצרו פה. זה מה שהוא רוצה להגיד. החיוב לא נגמר. יש חיוב אחד בסיסי לא ישמרנו בעליו. נקודה. והחלק הזה של החיוב מה הוא חלק? איזה חלק? מה הוא חלק? ייסורי. ייסורי. לא ישמרנו זה ייסורי. לאחר מכן, לכאורה יהיה חיוב ממוני. אבל זה לא כי אנחנו אומרים שהתורה גם תילה לאחן גם חיובים יש חיוב כלפי שמיה וכשנשאר חיוב כלפי שמיה הגם שזה נחשב כחלק ממוני זה יחשב כאיסור לקח לי הרבה זמן להסביר את זה בעזה אבל צרך טוב, כיוון שהזמן כבר קצר, רבי יסאי, מה מה בכפל בחלק של הכפל? בחלק של הכפל כן למה לא הרב רוצה שזה היחידה הכל נהפך למומן לא תחלק הקרן מומן הכפל קנס קנס אם כנס זה ייסורים או לא קנס כן נגיד חדש בקנס מידה מסוימת כן דם מסוימת מה טוב זה בסדר אבל מה מה לעשות אפשר להגיד אבל אם יש חלק של ה זה שקוראים לזה קנס והכנס הוא חלק ייסורי זה מה שרצה אז זה המשיך להיות איסור אבל מה אבל אם יש מה לעשות שאני מגדיר את שני או שני אפשרות עוד שני אפשרויות נוספות או שהכל נגדיר כקרן או רגע אז עכשיו עכשיו אני אלך לפי מה שאתה רוצה לומר עכשיו אם אם באמת בתנוח אז החלק האחרון של השיעור רבי יסאי בתקודות שיש לי אני אנסה לחדש פה משהו נוסף על כל העניין למה לפי הרשבו באמת נכון מה מה מה נכון לא לא נכן ולכן בלכתחילה הזה נשאר ספק איסור כן לחומרה כן כי זה זה כבר לא ממון זה כבר איסור עכשיו רבי ישראל ברשותכם אני רוצה אני רוצה רק להגדיר הגדרה שלישית ואחרונה בשיטת הרשבו וזה מבוסס על מה שאמרנו קודם חוץ מהחתם סופר שהוא תמוע כמו שאמרתי אה אה אה אה קצת על הברכת שמואל וקצת לנסות להסביר את העניין בצורה אחרת קצת במיוחד לגבי הנידון דידן אני רוצה לעשות בדיוק קודם כל כפתיחה לעניין שאנחנו דיברנו פה שהגמרא הסתפקה ועל זה אמר חתם סופר יהיה לי פה ספק דאורייתא לחומרה אף פי שלכאורה זה מדובר פה בממון באופן עקרוני פה מדובר בעיקרון בגמרא לגבי קרן רק זה ההקדמה ההקדמה הפשוטה שלי יש כמה אבות אבות ניזיקן בשור יש קרן יש רגל יש יש אש נכון יש קרן שאין רגל הגמרא פה אצלנו מדברת בספק לגבי יצירת חיוב בקרן. האם יש חילוק בקרן מחוברת בין בין בין בין תם למועד? יפה. אבאמינה ומזכונה. ברשותכם נלמד גמרא בדף מו. גמרא מו אני אני מדלג כי זה מה שהזכיר מקודם אליה. רציתי רק להזכיר את זה. לכאורה יש פה ספק ממון דבר. נעבור לגמרא במקור שתמס. אומרת הגמורה אני זקזק בתשלומין איתמה. פנקניזקה פנקניזקה בטם רב פפה אמר ממונה רב הונה בד רב יהושע אמר כנסה רב יהודה זה קצת קשור למה שחדש אז מחלוקת לגבי חצי נזק האם זה בגדר ממון או בגדר כנס פפה אמר ממונה כסבר סתם שברים למחזקת שמו כאמת ובדינו דבשלומי כולי רחמנ דחסד דעקתי לא הייד תורה בסדר אז זה כמון אף על פי שלכאורה זה לא ממון המשתלם בראש ולכאורה זה צריך להיות קנס לא יש פה ממון המשתנה בראש התורה רק הורידה ושהתורה חסה על בני אדם שלא שלא לא לא רועד רבונה ברב יהושע אמר לא חצי נזק זה כנס למה כסבר סתם שברים בחזקת שימור קיימת ובדינו דלה לשלם כלל כן זה פשוט שלא צריך לשלם שום דבר כ ורחמנ דקנסה כי איך דלניטרור התורה כנסה את האדם כדי שישמור את שורו אבל באמת באופן עקרוני סתם שברים מה בני שימור נינו הם לא מזיקים ולכן תשלום של חצי נזק בטעם יסודו בקנס ולא ב בממון מצוין זאת אומרת אין בכלל חיוב התורה כנסה אותך חייבה אותך לשלם תראו שניים מגדולי הראשונים איך הם מגדירים את הגדר הזה של הקנס אומר רבנו חננל שם בגמרא רב הולבד רבי יהושע אמר פלגניזקא קנסה סתם שברים בחז חזקת שימור קיימת. כלומר כשימורים הם אינם צריכים שומר לשומרם כי הם בני תרבות. ולא הזהירה התורה לשמור אלא את המועד בלבד שנאמר ולא ישמרנו בעליו ובדינו דלא לשלם כלל. רחמנא כנסה כי אכנירה לתורה. נקודת. מה אומר רבנו רבנו חנן? אומר רבנו חנן דע לך שהדיון פה בעיקר הוא רק נקודה אחת. שמירת הבעליכי צריך לשמור לא צריך לשמור הוויכוח הוא כמה אני צריך לשמור בהתם האם אני צריך לשמור אותו כי הוא באמת נקחן או שאני אומר בכלל הוא לא נקחן בכלל זאת אומרת אין פה בכלל דיון זה מה שאני רוצה לדייק מדברי רבנו חננל אגב גם רשי בכתובות אומר את זה במפורש נראה רק את רש"י לו בחזקת שמרו קיימם לא ישמרו בעלים שלא יזיקו אלא מזיקין אפילו ניזקדלה באורך לך על מרמי טו היו וזה שלא שמרו בדיין דלשלם כולה אלא דכרס רחמנ עליה ומי הוא מה שמשלם בדין משלם מה המשמעות של רש"י ברבנו חננל לניהו דעתי יש פה חילוק בין קרן לשן ורגל ואני רוצה להסביר את החילוק ועל פי זה גם להסביר את הפשט של הגמורה שלנו נכון שבסופו של דבר תמיד נסתכל על כל דבר אם יש בו טעם ומועד אבל עיקר הגדר ההבדל שיש בין תם למועד הולך על קרן מה מה עושה עושה אותו טעם מה עושה אותו מועד לא הנזק כנזק אלא השמירה כשמירה נכון אפשר לחזור לכל אחקירה מה מחייב נזכה ממונו של האדם האם זה שלא ישמרנו בעליו או המיס עצמו של הנזק זה כל כל השיעורים תספים זה השבוע מסתומה אבל אני רוצה רק לדייק פה דיוק כשאני מדבר על מצב של קרן אליבה דמנדה אומר שקרן זה קנס זאת אומרת זה לא מתחיל בכלל מחיוב כספי אין חיוב כספי אני רוצה לדייק מהפשט של הגמורש. התורה אומרת שיש פה גדר של כנס. המשמעות היא שבגדר תם אין בכלל חיוב כספי. אין כסף. מה כן יש רבי סאי? חייב לשמור. לא חייב לשמור. כשאין כסף והדיון הוא רק אם אני חייב לשמור או לא חייב לשמור. ודאי שפה אין דיון של ממון אלא דיון של איסור עם בלבד. זה מה שאני רוצה לומר. לעומת קרן ורגל שן שן ורגל. שמה בעצם מיסה הנזק הוא לא החיוב עצמו אם שמרת או לא שמרת הם הזיקו אתה שילמת נגמר העניין ממילא עכשיו יוצא מצוין אומר הרשבו באבמינה אולי שן יהיה כמו קרן יהיה כמו שן ורגל ואז החיוב יהיה לגבי ספק ממון ואם זה ספק ממון יהיה מה ספק עלמה לכולה בא אומר הרשבו ואומר לא פה מדובר בספק יסור כי פה לא מדובר בשן ורגל אללה מדובר במה בקרן ואם זה קרן הדיון הוא לא ישמרנו בעליו זה מה שאמר רב חיים רבוכבר לא ישמרנו בעליו הדיון הוא רק לגבי השמירה בלבד ואם אני מדבר על שמירה יש חיט צה בשמירה להסביר שבכלל אין כסף כי החיוב של טעם עליב דרב הונה בדרב יהושע זה כנס ממילא זה רק גדר איסור ולא גדר ממון מה כן אני אני אני מקבל את מה שאתה אומר. במיוחד ברשי באופן עקרוני. לכאורה מדובר גם בניזיקין באופן כללי, גם ברשי. אבל סוף דבר תנסה שנייה אחת להתמקד בסוגיה שלנו. נכון שבנשונו של הרשב הוא מדבר נזיקין כיפשוטו אבל על מה הרשב פה מסתפק בזה? מחוברת אמה כול כזה כל הפ ממונה כולה על הטובע בכו דיה הוא מדבר על עצם הוצאת הממון אז הוא אומר לו אדרבה בניזיקין סוק איזה סוג ניזיקין אם זה נזק כנזק שאין בו בכלל חובת שמירה תוסיף תוסיף על הרשב עוד משפט תוסיף עליו עוד משפט ש לא אני מסכים אני מסכים אני מסכים מחבות הרב יהודה טוב כן או או נכון נכון אתה רבנו תן שהוא הביא שם כן כן כן אני חושב אדרבה אני שמעת אני חושב שאדרבה דווקא להסביר שיש פה מושג שנקרא קנסה בעצם הדבר עצמו זה מסתדר לכאורה להסביר רק נקודה אחת שעצם העניין שמתווכים כרים בגדר שאם יש כנסה הגדר של החיוב נשאר במה שמירה או לא שמירה תבדילו רבי סאי בין נזיקין לבין חובת שמירה ואם יש דיון לגבי חובת שמירה ואז יוצר למציאות של כנסה זאת אומרת שאין פה דיון ממוני אלא דיון ייסורי ואם ואם אתם מסכימים איתי רק רק רק רק למה שאומר רב חיים שלא ישמרנו בעליו מה מה הוא רוצה להגיד לו אדוני אז אתה שואל אותי על מומנט אתה שואל אותי על איסור ביסורים אין החינמי בוא נבדוק צריך לשמור או לא צריך לשמור ואם זה כך זה נחשב כספי כיסור על כל דבר ועניין גבלת מה >> כן כן כן כן כולה תמ ואז רגע רגע תמשיך ואז הם כולה רגע רגע רגע אבל תמשיך תמשיך ואם ואם כולה תמ מה? אז מה לא צריך לחינמי? מה מקסימום יהיה קנס? רגע רגע חצי נזק על חצי נזק מה יהיה הרב הנה קנס עוד פעם עוד פעם חובת שמירה יש אבל יש חובה יש חובה יש יש חובה לשלם לא ואם בכל אופן צריך לשלם מה יהיה כנס כן לא לא ישמרנו התורה התורה התמקדה בזה והתורה אמרה ולא ישמרנו לא ישמרנו זה הולך על מועד רבותיי רגע אני אגיד לך הרבי יהודה ולא ישמרנו הולך על מועד רגע רגע רגע נעשה פה סדר מה לא למה לא לא רגע נעשה סדר רבי נעשה סדר ולא ישמרנו ודאי הולך על מועד נקודה זה הנחת היסרות אני רוצה עכשיו לקחת הלא ישמרנו כלפי מי כלפי תם למדמר כנס הפסוק בכלל לא מתייחס אם פסוק בכלל לא מתייחס אז אין בכלל איסור תבינו אם יש קנס זאת אומרת אין בכלל לא ישמרנו ואם אין לא ישמרנו אין איסור אין איסור מה מה? מה? לא, הגמרא הסתפקה. מה זאת אומרת? הגמרא הגמרא לא הגמרא לא הגמרא לא אמרה שזה מועד. סליחה הרב הרב של הגמרא אומרת אם כולה מחוברת היא ואז ואז יהיה יהיה לזה גדר ישר מועד ולא טם אז ברשבו לא בגמרא ברשבו נכון אומר הרשבו נכון למה הגמרא מתייחת זה ישר כמועד בוא ניכס את זה כטעם ואם זה טם תמשיך על הרב זה יהיה בשמורה לגמרי ואם זה שמורה לגמרי זה גדר כנס יש כוך צריך צריך להבדיל בין הפשט של הגמורה למען מה שרוצה הרב בו להגיד אני אני חוזר על מה שרב שלום י ודאי שאבא מי שהגמרא זה יהיה מחוברת ואם זה מחוברת זה מועד ואז ודאי שיש פה חיוב וייסורים ותשלומים וכולי אבל הרשבא רוצה להגיד בוא נעביר את זה לטעם והטעם שהרשבא רוצה להגיד זה יהיה גזר של טעם של מה של חיוב של שאין שמירה אין חיוב שמירה בכלל ואם אין חיוב שמירה בכלל אז מה חובת התשלום רבי זית כנס בטעם רבי יסאי זה מה שאומר מי שומר לא אמרתי אף פעם רבי ישראל בטעם נו מה אתם רוצים למה לא בטעם טוב למה שם לחמיר מספק שמירה אבל אתה רואה שיש מהמר שם לאחמיר מה מה הרב מה הרב רוצה להגיד מה הרב יהודה הרב פשוט פשוט וקל כל הגדר שלא ישמרנו מדובר על איסור ולא ישמרנו התורה התמגדה חובת שמירה או לא חובת שמירה הרב יכול להודות לי שחובת שמירה או לא מדבר על גדרי ייסורים ולא מומנס כן אם הוא מועד ולא שמר איסור כלום כלום לא כלום שום דבר זה מה שהגמרא אומרת זה מה שאומר שאומר רבנו חנל אומר רבנו חנאל אם זה פלגניסק כנסה בטם אין שום חובת שמירה לא צריך שמירה אני רבותיי אני ולכן הבת רבנו חנאל ולא אני אני קורא אני קורא אני קורא אני קורא בתוך רבנו חננאל כלומר שמורים אין שאינם צריכים שומר לשומרם כי הם בני תרבות ולא הזהירה התורה לשמור אלא את מי את המועד אבל תם רב מה זה הרציטות של הגמרא אז הגמרא אומרת באמת לא צריך לשמור התורה כנסה אותו כדי שישמור בכל אופן אבל באמת מצד עצמם השור עצמו הוא מטורבט הוא חמוד הוא שמור כן התורה נתנה לך איזשהו קנס אבל הקנס הזה מקורו בזה שהוא אקסטר זה לא קשור לשור אין חובת שמירה הבסיס הוא אין חובת שמירה התורה רוצה עכשיו שתשמור יותר לכן איתי לכנס על מי יש חובת שמירה זה רבנו על זה אפשר להתווכח רבי יסא זה יכול להתבקח את הדמחה ברבנו חנל במבואר שכל חובת השמירה למנד אמר הקנס הזה רק על מועד בלבד נקודה לו מה >> נכון אין חינם אין זה מה שאומר הרב מחילה בשם רבנו חנניה אבל זה מה שהוא אומר אני מתנצל בשמז גם בשם בשם רשי לא זה לא נעים לי כן הוא שמור נגמר ולכן הקנס מה הוא רק אקסטר אקסטר אקסטר של התורה זה הכל לא עוזר עוזר מצוין רבי יסא עוזר מצוין עוזר מצוין אבא אמינה והמסקונה אבאמינה של הרשבו הייתה שאנחנו אנחנו נדבר פה בעניין שמחוברת יש הכל פה סובב עניין של שמירה ואם זה מועד נכון הגמרא אומרת מועד יש חובת שמירה אומר הרשבו למה זה חובת שמירה בוא נגיד שזה טם רגע עשו אני מוסיף ברשבו טם חצי נזק כנס אין חובת שמירה בכלל אין הבן אדם אמר לא אנחנו רוצים להגיד שבכל אופן יש גדר של של טעם הגמרא רוצה לחדש יש לנו גם גדר תם ממועד ויש פה לא רק אלמנט של ממון אלא אלמנט של ייסורים. מה השתנה שבסופו של דבר אני מסתכל על זה שיש פה גם טעם במועד. מה מה מה אבאמינה בוא רגע נסתכל רק על רגע עזבו רגע את המסקונת עזבו רגע את המשכונת באבמינה באבמינה אנחנו נגיד שכל חובת כל העניין פה הוא חובת שמירה או לא חובת שמירה אין פה בכלל דיון לגבי עניין של של א בסדר ייסורים ואז אם זה כך אנחנו נעשה חילוק בין תם לבין מועד ואם זה תם אין בכלל חיוב ייסורי אלא רק חיוב ממוני עד כאן אתם מסכימים איתי אין חובת שמירה זה מה שאני רוצה לחדש אין חובת שמירה ולמה אין חובת שמירה תמשיך הרב רועי כי מדובר פה בקנס ולא בשקו זה הכל מה לא תירוץ לשבור את הראש לבד לא כי אם אני אתחיל שתירוץ אני לא אגמור אז תשבור לבד מה אבאמינה זה אבאמינה נקודה ולמה ולמה זה כאן רגע עוד משפט אחד אחרון לא לא נכון עד א עדא דרבא נכון בסוף הוא אומר לך הוא אומר לך בסוף זה גדר של ייסורים כי אני יכול להגיד לך שאם אני חזה טעם ומועד אז אז אני אחלק בין מצב שאני חייב לשבור או לא חייב לשמור עכשיו תעשה את החשבון לבד אם אני חייב לשבור זה יהיה ייסורים אם לא חייב לשבור זה יהיה יהיה ממון לא תשמעו הרשב בו קשר רבותיי אני רק אני רק אני רק א חייב חייב חייב לומר זה רק היה גדומה לכל לכל בבקמה של כל הקשיים של ההגדרות שנזכה ממונות של האדם רק חייב לסיים שבאמת ברוך השם רק מבחינת הישיבה העוצמה עצמות הולכות וברוך השם גודלות שנה א' א ברוך השם גדולה ששני רמים ילוו אותה גם הרב אוריה וגם הרב רועש בשנה ב' יש לנו את הרמים המוחזקים כבר הרב שלומי והרב יהודה שנה ג' הרב דודי שהם נמצאים בעזרת נשים אנחנו עושים מאמצים לתת להם סולמות לרדת בעזר השם אה עושים נעשה מאמצים ו שנה ד' והו הרב אבשלום והרב והרב חנן שוז וכמובן הכולל גם כולל רבנות גם כולל דיינות נמצאים תחת הרב יהודה גולברג כל העוצמות האלה ביחד נותרו נועדו בשיל דבר אחד להעמיד פה תלמידי חכמים גדולים יגדין תורה ויעדיר ‏y