מתיקות הדעת האלוקית | עבודת אלוקים - שיעור 21 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] פעם שעברה סיימנו במה שנראה לי כחידוש אה הסברתי של הרב הרב א מקשר את הגמרא בן דרים על ברכה בתורה תחילה נודעת ש אומרת שכל הגלות תלויה בעניין הזה של ברכה בתחתורה תחילה על מה עבדה הארץ על עוזבם את תורתי ו לתלוט את הגלות בניין כזה הוא כמובן דורש הסבר סבר המהרל אומר ש לא הזכירו שם שמיים עסקו בחוכמה של התורה אבל לא באלוקיות של התורה רבנו הרב ציודה היה אומר שהכוונה לנוסח של הברכה אשר בחרבנו מכל העמים כשורש ומקור לנתן לנו את תורתו. הרב זצל נראה שהולך בדרך קרובה. אם אנחנו צודקים בפירוש שלנו, הולך בדרך קרובה למהל, אבל אה נגיד מורכבת יותר או מפרטת יותר. אומר הרב ש ההמקה בהבנת דעת אלוקים שזה כל ז אחרי א ההסברה שבדור שלנו צריכים ללמד יותר פנימיות ות התורה באופן המתאים ודווקא בשפה שכל העם יבין אותה כל אחד לפי דרגתו והדעה הזאת שמתרחבת על ידי לימוד פנימיות התורה היא הברכה בתורה תחילה למה כי הפסוק של ברכת התורה הוא כשם השם אקרא גודל לאלוקינו. והגודל זה ששם השם הוא לא נתפס בקטנות בדעה מצומקת ביראה מדמות מאיימת בלבד אלא ברוממות של גדולת השם שזה עומק דעת אלוקים שיש לזה דרגות זו למעלה מזו עד אין חקר ודווקא כש לומדים תורה צריך את הרקע שמה היא התורה הזאת דבר השם שאם אתה מקבל את זה כדבר השם של דמות שכל עניינה זה המגלב והעונש על כל פרט ופרט אפילו שיחה קלה דנים את האדם ו א איזה נקמנות בלבד שהשכר ועונש הוא כל הסיפור אז ממילא זה לא גודלות לאלוקינו ואם כל העבודה המוסרית בעולם היא הרבה יותר מפותחת אז זה יוצר גם משבר עצום ולפי זה יוצא עוד דבר שלא אמרנו בפעם שעברה שכיוון שכל הגלות באה משלא ברך בתורה בתחילה אז יוצא שעיקר הגאולה לפי זה תלויה בברכה בתורה תחילה וזה מה שאומר כאן הרב בעצם כלומר זה זה מחדד הרבה יותר את השילוב של התערה המרומזת הזאת בכל מה שלמדנו שדווקא בדור הזה שפעמי מגאולה מגיעים בדור הזה אנחנו נזכקים ללימוד פנימיות התורה כיוון שהוא סיבת הגלות כשהוא איננו, כשהדמות האלוקית יורדת ממעמקי הדעת להבנות נמוכות והקדוש ברוך הוא מגלגל את התרבות העולמית, את המוסריות העולמית, כך שהיא כבר תטבע גדלות הרבה יותר גדולה ותאלץ את לומדי התורה. לתת גודלוקינו זה דקירה מבחוץ. המוסריות שמתעדנת, שמתפתחת, היא דקירה מבחוץ כדי שנעשה תפקידינו לתת גודל אלוקינו, כלומר למכת דעת אלוקים כרקע אמיתי ל א ברכה ללימוד התורה. זאת הברכה בתורה תחילה. במידה מסוימת אני חושב שהדור כבר בשל השאלה הזאת שהוא אה לא תמיד אומר אותה בחדות אבל שהשאלה המרכזית בעניין הזה זה לא אה האם דבר מסוים הוא נושא בעונש כזה או אחר או בשכר כזה או אחר כלומר לא השכר והעונש הם השאלה המרכזית שזה מוביל לקטנות בדעת אלוקים שכאילו יש כאן דמות שכל עניינה זה להזכיר ולהעניש ובין שניהם בעיקר להעניש אלא שהעיקר הוא טוב השם שלכן השאלה זה למה בכלל לנהוג בדרך של שכר ועונש בעבר השכר ועונש היה בסיס של התפיסה ואיך זה מסתדר עם טוב השם היה קושיה ש רוב הציבור כנראה אמר זה למעלה מדעתנו אני לא יודע שכר בעונש זה ברור ואיך השם הוא טוב וזה אני לא יודע ועכשיו מתהפך הפכת לנו השאלה ובצדק שהשם הוא טוב זה חייבת להיות הנחת עבודה בסיסית אי אפשר בלי זה אבל כיוון שאתה מבסס את השאלה את ההנחה הזאת אז מותר לך שאלה אז למה הוא נקט בדרך של עונש זה שאלה מצוינת למה מי שטוב לכל נוקט בדרך של עונש ואנחנו צריכים לעמול הרבה להעמיק את נקודת המוצא של הטוב האלוקי המוחלט ומתוך כך גם לעיין יותר ויותר ולפרש ולבאר יותר ויותר למה שכר ועונש זה דרך טובה כדי לגלות טוב שהוא מתפשט עד אין קץ שאין לו גבול וזה אה הסוד של לימוד פנימיות התורה. אומנם את לימוד פנימיות התורה אפשר לבאר בדרכים שונות, אבל זה נראה שהרב זצל נוטה להסברת הרמח"ל ש מפרש את כל פנימיות התורה. בדרך הזו שהיא מסבירה את ההנהגה האלוקית למה הקדוש ברוך הוא נוהג בדרך כזאת ב הנהגת המציאות אין בהנהגה של עולם הטבע אין בהנהגה ובעיקר של השכר והעונש וכשפנימיות התורה מסבירה את ההנהגה האלוקית היא מסבירה בעצם את הסיבה למה טוב שלם מתגלה באופן שהוא מופיע כסכר ונש. האם אצל הרב זה בולט כמו אצל הרמחל בדרך שעכשיו אמרנו לא. לא. והסיבה היא שהשכר ועונש, כמו שאומר הרב במהלך הידיעות, כל התפיסה של שכר ועונש פרטי זה דבר חדש שהופיע בתורה שבעל פה לא נמצא או כמעט לא נמצא בתורה שבכתב. ההבדל בין לא נמצא לכמעט לא נמצא זה בפירוש לא נמצא וברמז נמצא מעט אבל התורה שבכתב לכל אורקה לכל כד ספרים של התנך עוסקת בכר ועונש לאומי כדי לעורר אותנו לקרבת השם פה בעולם הזה כל הרעיון של עולם הבא והשכר ואונש ה שנבה אליו אומר הרב זה חלק מהירידה של האומה הישראלית לגלות והרב נוטה יותר להסברות שמתאימות ללפני המשבר ל אה כתוב השם שמתגלה בעולם הזה ולא נצרך לברוח ממנו לעיסוק ב עולם הבא ושכר ועונש פרטי שיש בזה ירידה גדולה כמבואר במהלך הידיעות אז לכן הרב לא מסביר בדרך כלל באופן א מפורט וגלוי את הסברת הרמחל אבל יש כאן משהו שהוא כן היפוך שהרמחל מאוד מאוד תורח להסביר שהיסוד הוא טוב השם ועכשיו נותר לנו להבין למה נברא העולם עם כל כך הרבה סבל ועם כל התיאוריה של שכר ועונש ובעיקר עם העונש. אבל נקודת ההנחה היא טוב השם. והרב זצהל כאן בעצם אומר כל המוסריות בעולם טובה טוב הרבה יותר עליון מאשר דמות שכל עניינה זה עונש. מבחינה זאת זה דומה אבל התמונת העולם שנפרסת ברמחל עוסקת הרבה יותר בעולם הבא כשכר עונש ליחידים כמו פרק א' המפורסם במסטילת ישרים אבל לא רק גם בספריו שמסבירים יותר פנימיות ההיגיון הזה מונח כל הזמן בפרק א' של מסילת ישרים הוא הכי חד שיסוד מה שאדם צריך לדעת בעולמו זה שהלהתענג על השם זה בעולם הבא יש טרקלים אתה בפרוסדור אכן את עצמך בפרוסדור כדי שתזכה בטרקלין וכל המסילה עוסקת בעבודת השם הפרטית ושכר ועונש פרטי והרב זצל ל עוסק בטוב השם ומתגלה בתוך המציאות בתוך ההתחדשות של התחייה של האומה ושמילא הופעת האור האלוקי מופיעה בעולם הזה כפי ערכו של העולם הזה ועיקר עיקר הופעת האור האלוקי בעולם הזה זה תחייתה של האומה הישראלית זה רק השלמה למה שאמרנו קודם שכל זה בעצם סגירת המעגל, פתיחת המעגל הייתה שעבדה הארץ שלא ברך בתורה תחילה. כלומר לא נתון גודל אלוקינו עומק דת אלוקים של טוב השם וטוב השם גם בלוגיקה של שכר ועונש. והגאולה מסתיימת בכך שאנחנו נאלצים, נדקרים. כל התרבות העולמית המערבית בעיקר שממנה יצאנו, היא מתרוממת הרבה במוסריותה ובטענותיה יחד עם סיגים שלפעמים הם עוד הרבה יותר גרועים א ממה שהיה קודם. ההתפתחות הזאת לא נקיה וזקה אבל בכל זאת היא התפתחות וזה דוקר אותנו להלץ לעסוק בהבו גודל אלוקינו כרגע לתורה כרגע ל לימוד מצוותיה של התורה שיקרן הוא השכר ועונש בסדר שאלות עד כאן טוב, אז זה אנחנו מתחילים עכשיו אומנם אומנם כל זמן של המושג של עבודת אלוקים עומד בתור עבודה מתייחסת לעצם ועכשיו אנחנו חוזרים בעצם לכל מה שלמדנו במאמר רדת אלוקים זה המקום להודות לרבי יהודה שסיכם ועמל ויגע מסתובב פה מי שרוצה יש לו יש לך עוד זקין א יכול לקחת הערכנו בזה שנה שלמה כשלמדנו את מאמר דת אלוקים אז בתור עבודה מתייחסת לעצב ערום הוא מגולה הוא מגולה כאן הכוונה לא גלוי אלא חשוף ללא לבושים. חשוף ללא לבושים. הכוונה היא ללא גילוי טוב השם. רק יש מישהו כזה, יש דמות אלוקית, אבל ללא התלבשות בטוב, אלא רק דילוג מזה שיש אחד כזה לזה שיש שכר ועושים. אז ממילא במה הוא מתלבש? בדמות של הריץ שאי אפשר להימלט ממנו. זה הכוונה מגולה. מגולה אין הכוונה שהנסתר גלוי במובן הרגיל שאנחנו מדברים עליו, אלא שהעצמיות לא מלובשת בטוב השם, אלא היא דמות שזה מה שיש לנו להגיד עליהם. זהו. היא קיימת והיא מופיעה או מתגלה אלטרנטיבה לגילוי הזה שהוא גילוי של לבושי טוב השם היא מתגלה בריצות של שכר ועונש ומי היא רק מה שאני פוגש מתוך החומרה היתרה של הלימוד בסכר עונש שזה נכון לגמרי זה לא שאנחנו חושבים ששכר עונש זה הסברה קיצונית הזויה לא נכונה משיכיסטית כל מיני מילים שלא לא לא לא חס ושלום שכר ועונש זה אמת וכל אומר הקדוש ברוך הוא ותרן יוותרו מאוי למה שכל האומר הקדוש ברוך הוא ותרותרו מאוד מה נורא כל כך אז הוא טעה צריך לל לוותר את אלא שכשאדם יגלה שכשהוא טען שהקדוש ברוך הוא ותרן אז הוא השאיר את עצמו בבוץ של המשמעות העמוקה של החטא נתק מהאור האלוקי אז כל מעל התהפחו איך איך אני נקתי בעמדה שתשאיר אותי שקוע בחושך? זה הכוונה ותרו מאודי זה לא שאתה עושה משהו אחר אה אמרת שניותרן עכשיו תחטוף הנה סכין חותכים לך את המים זה ילדים בגן לא ראוי שיחשבו ככה אלא ההפשטה הכי בסיסית היא שהכוונה היא שכל המאיים שהם איזה חוש של אינטואיציה חדה מה אתה צריך שכל והלב שהם חשיבה והרגשה. במאין יש אינטואיציה. שתי כליותיו יועצות אותו. זה איזה עצה חדה אינסטינקטיבית. והעצה החדה האינסטינקטיבית היא שאם אני נוקט בדרך של הקדוש ברוך הוא ותרן אז ממילא אני נשאר להיות שקוע בתוך החטא בלי לטפל בו כי הקדוש ברוך הוא ויטר לי אז אני נשאר בתוך הביצה של התינופת שלי ואז כשאני מגלה מה קרה פה אז העין שלי מתהפכות מה ההבילות שנקתי בה כלפי האישיות שלי עצמי. אז שוב נחזור זה כל זה היה להסביר את המילה מגולה. שמגולה כאן זה כמו ערום. הכוונה בלי יכולת הופעה מלובשת