משיבת נפש | שפת אמת לפרשת יתרו- תרלב | הרב יהושע שפירא

אחד דקר [מוזיקה] קלה טוב אנחנו בעזרת השם ב שנת תר לב דור ה מתחיל הראשון בזוהר הקדוש שבת כללה דכל אורייתא כולה השבת היא כללות כל התורה כולה וכן בגמרא הכופר בשבת אוי מומר לכל התורה כלומר יש דעות שונות בדברי רבותינו האם מומר לדבר אחד הוא מומר רק לאותו דבר הוא חשוד עליו כמו מי שחוטא באריות חשוד על האריות מי שחוטא בממונות חשוד על ממונות או שהוא מומר לכל התורה כולה והגמרא אומרת ש המומר לשבת מומר לכל התורה כולה ויש ודאי עוד עניין אחד זה קשור מאוד זה המומר לעבודה זרה מומר לכל התורה כולה כומר מי שמאמר לעבודה זרה זה מאוד ברור למה הוא מומר לכל התורה כולה מפני ש אם הוא עובד עבודה זרה הוא הוקר את כל יסודות האמונה אין תורה זה ממילה הוא מומר לכל התורה כולה ו הצד השני של המטבע זה השבת שלכאורה היא מצווה פרטיית אבל כמו שאומר הזוהר הכללה דכל אורייתא כולה כלומר כשם שה עבודה זרה היא הירת כל התורה כולה ככה השבת היא העמדת כל התורה כולה שבת תהיה אמונה כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ וביום השביעי שבת נפש האמונה בבריאה האמונה בהנהגה האלוקית כולה נתונה בתוך מצוות השבת ולכן הכופר בשבת אב מומר לכל התורה כולה כי שבת קלל ד כל הוריית כולה וא אומר סת אמת מדוע ככ הם הדברים כי קבלת התורה ועשרת התברות היה קיום כל הע עולם אז כאן יש הר חווה ש כל התורה וכל עשרת הדיברות הם קיום כל העולם כלומר זה השבת עוד רגע תיכנס כאן אבל כשאנחנו אומרים ששבת היא יסוד כל התורה כולה אז ה המקום להבית על השבת או רק נזכיר דבר אחד ש התפילה של שבת בבוקר היא עוסקת בזה שזה זמן מתן תורה ישמח משה מתנת חלקו כאבן ל ותו קלי תפרת ו בעומדו לפניך על הר סיני ושני לחות אבנים מוריד בידו ושמירת שבת זה פרט בתוך עשרת הדיברות שני לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהם שמירת שבת אבל זה פרט שכל הכללות נתון בתוכו כלומר בעצם אדם בשבת בבוקר חוזר למעמד הר סיני שזה הזמן של מעמד הר סיני תורה ניתנה בשבת הוא חוזר למעמד הר סיני והוא חוזר למעמד הר סיני מתוך נקודה אחת בתוך עשרת הדיברות שכולל את כל עשרת הדיברות ואת כל התורה ולה את כל מעמד הר סיני את כל נתינת התורה וזה וכתוב בהם שבירת שבת לכן כתוב בתורתך אז קבלת התורה בעשרת הדיברות היה קיום כמו כל העולם כמו שאמרו חזל השישי הידוע שלמה ב בריאת העולם נאמרו יום ראשון יום אחד יום שני יום שלישי וביום שישי נוספת אות ה השישית עלה כתוב את העולמות כולם בשיש סימן אם ישראל מקבלים את התורה מוטב א אם לאו אני מחזיר את העולם לטוב ובואו יוצא שכל העולמות כולם תלויים במתן תורה בשישי בסיון כמו שאמר מורי זכני אזר בעצם במידה מסויימת אפשר לומר שתפילת ליל שבת היא התפילה שנוגעת לימי ה עצמם תפילת שבת בבוקר זה התורה המעמידה את העולם כולו את מה שהיה בליל שבת ותפילת סעודה שלישית זה עתיד יום שכולו שבת ומנוחה לחי העולמים זה השבת שלעתיד לבוא כמו שאמרו אמר מורי זקני זל כשרת הדיברות נגד רה מאמרות וכל הפרשיות האלה המירה היסודית הזאת של בעל חידושי הרים חוזרת פעם אחר פעם הוא כמו אדם שנכנס בו מקודם יצר הרע ואחר כך בא יצר הטוב שהוא תיקונו אז כך קודם ניתנו עשרת המאמרות ועל ידם יש קיום העולם החומרי העומד בפני עצמו הנראה כמנות משורשו זה בחינת יצר הרע אחר כך נכנס יצר הטוב אם היה יצר הטוב מגיע ראשון רבי עקיבא אומר יש ספר אותיות דרבי עקיבא רבי עקיבא אומר דבר נפלא דרשת אותיות ה אומר שלתה יש שתי התחלות אני אומר את זה במילים שלי בהרחבה כמו שמסבירים את דבריו א התורה יש שתי התחלות א' וב הא' של התורה נמצא בפרשה שלנו איך מתחילה התורה אנוכי השם אלוקיך הבת של התורה נמצא בתחילת הספר בראשית אומר אם היינו מתחילים את התורה מא' כלומר שספר התורה היה מתחיל מהתורה מאנוכי אז כל העולמות היו בטלים אז הכל היה חוזר לאחדות האלוקית לא' אלופו של עולם ובראשית זה שיש שני עניינים יש מקור אלוקי ועולמות קיימים אז ה תורה מתחילה מבראשית והשבת מתחילה מבראשית זה עשרה מאמרות כי אם היצר הטוב היה מקדים ליצר הרע אז יצר הרע היה נבל בו ולא היה לו מקום בכלל אז לכן נותנים מקום ליצר הרע הראשון כדי שיהיה לו איזשהו משקל אם יעק אבינו היה יוצא הראשון ולא גונב את הבכורה כשני אז עשו לא היה יכול בכלל לקבל תוקף הוא היה נמס בתוך בכורתו של יעקב אז מוציאים את עשו ראשון ואחר כך יעקב מגיע יצר הרע ראשון ואחרי זה יצר הטוב והעולם מתחיל בעשרה מאמרות כדי שיהיה לו קיום זה הב שיש גם עולמות ח אחר כך מתגלה באנוכיות שורשו באחדות אלוקית שכוללת הכל ואחר כך בא יצר הטוב שהוא תיקונו וכמו מקודם טוהו ובואו כן היו מעשרה ממרות קרובים אל הטבע כלומר טוב הבו מוזכר כאן בגלל שיום השישי זה התנאי שלא יחזרו כל העולמות לטוב בבורו אז ככה שרה ממרות הם קובים על הטבע שזה המצב הראשוני עד שהיו עשרת הדברות להתחדש ולתקן חיו של העולם כנל להיות נגלה ו מבורר כי רק ממנו יתברך בכוח התורה כמו שאמרו בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית כלומר יש את הא' של הפרשה שלנו רמוז בב בר בשביל התורה שנקראת ראשית שראשית זה אחדות אחת פשוטה ויתא כי התורה החזירה נשמתם של ישראל שברחו בשעת עשרת הדיברות עד עכשיו היה הקדמה עכשיו זה החידוש הנפלא של ה של המאמר הזה אומר התורה החזירה נשמתם של ישראל שברחו בשעת עשרת הדיברות כלומר כשנאמר עשרת הדברות נשמתם אז איך היא חזרה התורה החזירה אותם זה מדרש בשמות רבא מי שיש לו זה מקור שבע פה אמר רבי לוי שני דברים שאלו ישראל מלפני הקדוש ברוך הוא שיראו כבודו וישמעו קולו והיו רואים כודו ושומעים את כולו שנאמר ותנו ותאמרו אן הרנו השם אלוקינו את כבודו ואת גודלו אז ראו וכתיב ואת כולו שמנו מתוך האש אז ראו ושמעו כל העם רואים את הקולות ולא היה בהם כוח לעמוד שכיוון שבאו לסיני ונגלה להם נשמתם על שדיבר מהם ש נאמר נפשי יצא בדברו לכן אחר כך הם אומרים דבר אתה עמנו ונשמע ולדבר השם עמנו ונמות אז אם כן נפשי יצא בדברו פרכה נשמתם אבל התורה ביקשה להם רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא מה היא ביקשה יש מלך משיא ביתו והורג אנשי ביתו כ כולם באים לשמחה וכולם מתים נכון הם לא מתים בגלל שהוא לוקח חרב אלא מרוב שמחה הם מתענגים ופורחים בנשמות הם אבל בכל זאת יש מלך משים איתו והורג אנשי ביתו כל העולם כולו שמחים בתורה ובניך מתים מיד חזרה נשמתם שפרחה שנאמר תאמר תורת השם תמימה משיבת נפש כלומר היא מחזירה את הנפש אז רוב הפרשנים אומרים תורת השם משיבת השם משיבת נפש ה משיבה על המקור האלוקי כלומר אתה היית בתוך העולם ואתה עכשיו שב על ידי התורה להיות דבוק בהשם אבל כאן חזל אומרים הפוך שהתורה משיבה את הנפש לתוך הגוף לעולם הזה לולי התורה היייתה פה בורחת נשמתם באמת יש להבחין במדרש בין שני עניינים מה מוציא את הנפש ומה משיב את הנפש אז מה שמוציא את הנפש זה לשמוע את כל השם נפשי יצאה מתי בדברו שדברו זה גם עשרת הדיברות וגם כשהם שומעים את הכול את האלוקי שעקרו ולא יהיה לך אז הנפש יוצאת והתורה היא משיבה את הנפש חזרה לתוך הגוף זה יש פה במדרש שניות כזאת שתי תנועות רצו השוב בדברו נפשי יצא ו מי משיב את הנפש התורה משיבת נפש וית כי התורה החזירה נשמתם של של ישראל שפרשו שפרחו בשעת עשרת הדיברות וזהו שכתוב תורת השם משיבת נפש שאין שמה מדרש והיינו שהתורה היא העצה להתלבש חיות השם יתברך תוך מעשים גשמיים גם כן מה שיש לנו צעד שאנחנו ברצו רוצים להידבק בו ולצאת מגדרי העולם הזה זה דבר השם במעמד הר סיני אבל התורה שניתנה תורה נמשלה למים מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך התורה לוקחת את הנשמה שקרתה למקום גבוה ומורידה את זה חזרה למקום נמוך עושה את התנועה הפוכה ומר בדרך כלל מה אנחנו מבינים שמה התורה עושה לוקחת אותנו להיות דבוקים בהשם אומר לא דבוקים בהשם זה מצד הבקשה שלנו לעמוד במעמד הר סיני לראות את כבודו ולשמוע את קולו על ידי זה אתה דבוק בשם עד כדי שמתבטל העולם הזה מתבטל הקשר שלך הנפשי יצא מדברו והתורה עושה את ההפך היא יורדת ממקום גבוה למקום נמוך לא הכוונה שאני במקום נמוך והא יורדת עד אליי אלא שאני במקום גבוה כי נפשי יצא בדברו שמעתי את עשרת הדברות אמרתי במעמד הר סיני עליתי מעל גדרי העולם הזה ואני שם והתורה יורדת ומורידה את נשמותיהם של ישראל להיות פה בתוך גדרי העולם הזה יורדת ממקום גבוה למקום נבוך משבעת נפש אז זה הטרה היא העצה כתוב בזוהר הקדוש תריג מצוות ה תריג עיתי תריג עצות זה עצות איך להיות דבוק בשם כאן בתוך העולם הזה שיוכל האדם להידבק בו יתברך אף בעולם הזה וזה משיבת נפש לשוב הנפש להיות מקושר בשורש החיים שלו בשור ה שכיות שלו עוד רגע הוא יסביר יותר ש הכוונה כאן ההדגשה כאן היא המילה על נפש משבעת נפש לשוב הנפש הנפש היא הדרגה שבתוך גדרי העולם הזה עוד רגע הוא יסביר ר אני כבר מקדים זהו משיבת נפש לא משיבת אלא משיבת נפש שגם דרגת הנפש תהיה מקושרת כי נפש מדרגה תחתונה ה מידו חשבתי זח כך הוא או כי נפש מדרגה התחתונה כמו שכתוב בזוהר הקדוש שיש נפש רוח נשמה נפש של חיי העולם הזה כמו שכתוב בפסוק כי אדם הוא הנפש זה החיות של גדרי העולם הזה זה הנפש ואם יבה את הנפש להיות בתוך גדרי העולם הזה והוא ממש בחינת השבת למה זה קשור לשבת משיבת משיבת משיבת זה לשון שבת אז השבת זה משיבות נפש ושב פה בעל השמועה שכל הזמן אנחנו חוזרים על דבריו דובי פתח ביקשת שניצר לך פדיחות לחיים לחיים בקרה שלא אבל אני שמעתי שהוא מתכוון שכן אבל זה בעל השמוע אומ זה נגד עיניו מה אני יכול לעשות שכל עשרת אמת רוצה לומר שעיקר עניין השבת זה למשוך אותה לימי החול זה ממש פה מאוד מאוד מחודד ש השבת זה להוריד אלוקות לעולמות לא להעלות אותם מחוץ לעולמות להוריד אלוקות לעולמות לכן יקרה זה להמשיך אותה בתוך ימי החול ולא להפריד ואים את זה בתוך השבת בזה שאוכלים ושותים מתענגים וקראת לשבת עונג זה לא יום ש אנחנו כמו ביום הכיפורים דומים למלאכים לא אוכלים לא שותים לא יושבים לאלא לא זה לא יום כזה למרות שיש איזה ראייה ראשונית שכאלו מה זה השבת שש ימים עבוד עשי את הכל בחתך אתה בתוך גדרי העולם הזה והשבת זה שאתה ל השם אלוקיך הוא אומר לא השבת זה שהנטייה הראשונית שלך להיות דבוק בשם זה כמו יום כיפור כמו מעמד הר סיני נפשי יצא בדברו עזוב את העולם הזה והשבת ם ישיבת נפש לא תאכל להתענג בתענוגים ברבורים סל בדגים זה השבת שיש אלוקות בתוך גדרי המציאות בתוך העולם הגשמי זה משיבת נפש זה כל התורה כולה נכון אם אדם לא עומד לפני הר סיני בכלל נפשי לא יצא בדברו אז אין מה להשיב הוא הוא שקוע בתוך הגשמיות על אחד כזה בכלל לא מדברים פה בוודאי ש אדם צריך את המדרגה הזאת קודם רק שבתוך הדבקות האלוקית יש שני צדים יש רצון זה מעמד הר סיני ויש את התורה שהיא משיבה יש את הרצו שפרחה נשמתם ואת השבת שמשיה אותנו שהפריחה תהיה בתוך גדרי העולמות הוא ממש בחינת השבת דכתיב ב וינפש ומה מה הוא נפש נפש משיבת נפש והי נפש ומה זה הנפש כי אדם הוא הנפש לאכול ולשתות ולהתענג ובתנאי שקודם אתה עומד במד הר סיני ונפשי יצא בדברו אבל היכולת שלקחת את הנפשי יצא בדברו של מעמד הר סיני ו לאכול צונ שזה באמת אזה איך אפשר הרי מתי אוכלים צונ בשבת בבוקר זה הזמן של מעמד הר סיני אתה עומד מול המעמד הרס תה אוכל תשוט עכשיו זה מזעזע זה מה שיש לך לעשות יש אדמור הזקן ממר חריפה חריפה כן א זה פחות פחות לא פחות נורא שהוא אומר שאכילת שוט יותר מ תקיעת שופר אדמור הזקן מאיפה יודעים שבשבת כשאוכלים ונט לא תוקעים בשופר אר זה כן באמת קיד שופר זה מן המיצר אנ אני במרחב אני יוצא מיצרי עולם הזה ועולה זה כל השופר הולך וחזק זה מעמד הר סיני נפשי יצא בדברו התקה שפר בהיר ד מלא חרדו הנפש יוצאת אבל כשזה חל בשבת אז חוזרים לכל קיגל צוט בראש השון קיגל וונט האמת אני לא אוכל קיגל אני לא אוכל צוט לא אוהב את זה כ גם אסור לי יש לי המחלים אסורים עלי אבל אף פעם גם כשהיה מותר לי לפני שהתפרצה הסכרת זה לא היינו חזקים בקוגל וונט אבל בלהסביר קוגל וונט זה אנחנו צריכים להיות חזקים שהתורה רוצה ש הנפשי יצא בדברו יחזור לתוך וינפש זה בעיה חמורה אתם לא מדברים יידיש אני כן כן אני לא שיש עליה לכל נפשות ישראל אליו יתברך והיינו שיש נחת רוח לשם יתברך מעבודת בני ישראל וממילא נמשך חיות מחדש לבחינת נפש כנל רבי יהודה הלוי אומר אדם חושב אם אני צם אני דבוק בשם אם אני אוכל אז אני מנותק אני בעולם הזה אבל עד כמה הצום מדבק ועד כמה מאכל מדבק זה לא דבר שאדם יודע כמו שהוא לא יודע כמה אוזניים צריך אמר אם לא היה אוזניים היו שאלים אותך אתה צריך לשמוע בוא נעשה אוזניים כמה צריך מאיפה אתה יודע אומר גם כמה לצום וכמה לשמוח הי כמה להתענג באוכל אתה אתה לא יודע יש בתורה מצווה בשנה יום אחד לצום וכמעט 70 ימים לאכול זה מה של התורה נראה פרופורציות אחרי זה חתנו חרבנו נוספי עוד צומות אבל מדאורייתא בשנה אחת בשנה לצו ו כמעט 70 ימי יום טוב 60 ומשהו ימי שבתות וימים טובים לת ריינו שיש נחת רוח לשם יתברך מעבודת בני ישראל וממילא נמשך חיו מחדש לבחינת נפש כי נודע שעל ידי שבת נמשך חיוץ לימות החול כתוב זוהר וכולי וכולי אז עיקר עניין השבת זה להמשיך לתוך ימות החול שיש להם קישור ודיבוק ושושן על ידי השבת כמו שכתבתי בפרשה הקודמת כמר שעיקר עניין השבת זה למשוך את האור האלוקי לתוך המציאות לתוך ימי החול ונמצא כי השבת הוא שורש התורה להמשיך יות התורה במעשה בראשית התורה ניתנה בשבת אבל השבת היא זכר למעשה בראשית מעשה בראשית זה עשרה מאמרות ף על פי שהתורה אין ב השבת אין בה מאמר כל עשרה מאמרות זה בששת ימי המעשה השבת היא לקחת את התורה ולמשוך לתוך ימי בראשית אז היא בעצמה היום שבו ניתן תורה כלומר בש ש יש את זה במקומות אחרים בשפת אמת שבש ימי המעשה ניתנו ערה מאמרות ובשבת ניתנו עשרת הדיברות אבל כל עניינה של שבת זה לקחת את עשרת הדיברות לתוך עשרה ממרות ללכן אחרת היא לא הייתה זכר למעשה בראשית להפך היינו עושים ביום שישי סיום ששת ימי בראשית וארץ אלוקים את כל אשר עשה נו טוב מאוד זה כתוב בששת ביום שישי עושים יום שישי חגיגה על שש ום בראשית מסוג אחד ו מזח למעשה בראשית ואחרי זה חגיגה אחרת על מתן תורה בשבת לא שבת זה זכר למעשה בראשית מה הזכר למעשה בראשית שיש תורה בתוך מעשה בראשית כי באמת בעומדו לפניך להר סיני אם שני לכות ובנים הוריד בידו מה זה הוריד בידו שהוריד אותם להעיר לתוך ששת ימי המעשה זה הוריד בידו וכתיב וינח ביום השביעי על כן ברך אומר ולכאורה אדרבה ו כל זה זה גם יש פה עוד עניין רק להזכיר אולי כולם שמו לב אבל בכל זאת שמצוות שבת נתנה כאן בפרשת יתרו כי ישלה זכר במרא בפרשה הקודמת אבל עיקר מצוות השבת זה זכור את יום השבת לקדשו זה בפרשת יתרו אז כתוב וינח ביום השביעי על כן ך ולכאורה אדרבה כיוון שנח ביום השביעי מסתו הו מבורך וראוי לכך אז הפוך בגלל שהוא מבורך לכן נח וכאן כתוב היה נח על כן ברך איך זה מסתדר אומר ההגיון אומר הפוך שבגלל שיש ברכה לכן יש מנוחה כמו יש שפע אז תנך מי שטרך בערב שבת אז יש לו הרבה ברכה בבית אז הוא בשבת הוא יכול לנוח אז בגלל שהוא מבורך הוא נח אך שנו תם על קדושת היום בלבד ר זה לאס למה היום קדוש רק כותם איך יכולים לישראל לשוב בשבת למקום נחתם הוא תבטל הוא ידבק בו יתברך כי וינח על כן ניתן זה הכוח להמשיך במקום הברכות לכל העולם שזה פירוש ברכה הרי כתוב ויקדש אלוקים את יום השביעי ברך קדש הפוך קדש א ברך וקדש אותו אז הקדושה זה עצם הייחודיות של יום השבת ויברך אומר הזוהר מני מתברכים כולו יומין כמו שהוא נותן ברכה ביום השבת שמזה כל ששת הימים מתברכים כלומר ויקדש זה מצד עצמו ויברך זה מצד השפעתו לששת הימים אז הוא אומר על כן ברך הכוונה היא שבגלל שהיה שם מנוחה אז יכולה להיות ברכה על ידו ממנו לכל שאר הימים שזה כל מה ש הוא רוצה להגיד כאן זה שהתורה לוקחת את הנשמ את השמות שפרחו ויש לה את היכולת להאיר אותם בתוך העולם הזה להשיב אותה משיבות נפש והשבת היא גם משיבות נפש והיא נפש היא משיבה לתוך גדרי העולם הזה והקדושה של יום השבת דומה למעמד הר סיני שזה יום השבת שפרחה נשמתה אבל הברך זה שמחזירים את השבת לתוך להיות ברכה בתוך גדרי העולם הזה ולכן לכן הוא אומר וינח ביום השביעי שהמנוחה זה כמו המשיבות נפש שיש מנוחה ולא נפשי יצא בדברו כלומר זה אחרי נפשי יצא בדברו אז הוא מחזיר את הנפש משיבת נפש וינפש ואז על כן ברך בגלל המנוחה הוא נותן ברכה בתוך גדרי העולם הזה ומני מתברכין כולו ימין כל המציאות כולה הנפש מתברכת שנזכה חיים חיים ברך קש