Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
אחד די קרא
[מוזיקה]
קלה
טוב בת השם
ש שעור יהיה לי עינוי
נשמת הכרנו ואהובי רבי זליג יצחק ורבי
נחום בעזרת השם איזה יום השנה שבת שבת
תודה רבה
אורי אנחנו בשנת
רלד דיבור
המתחיל
והוצאתי אולי
נקדים הערה
מעניינת שבסוף הפרשה
הקודמת משה רבנו בא טענה הקדוש ברוך
הוא למה זה
שלחתני מאז באתי לדבר בשמך
הרע לעם הזה וצל לא הצלת את
עמך ובעצם כתגובה לטענה
הזאת הקדוש ברוך הוא אומר לו ארבע לשונות
של
גאולה והשאלה איך זה עונה
זה כבר כתוב בראשונים
בספור שארבע לשונות של גאולה מדברים על
ארבע ארבעה שלבים ל מי שמחדד את זה באופן
נפלא סבא קדיש של צות אמת בעל חידושי
רים והוא אומר דבר יקר מאוד
מאוד אומר
נקדים עוד הקדמה משה רבנו שומע מהקדוש
ברוך הוא בתחילת
שליחותו שפרעה לא יסכים בקלות לשלח הוא
התנגד ואני אכה אותו הוא
התנגד אז למה הוא תמה כפרעה
מתנגד יש מקום גדול
לומר שהתמיכה של משה
היייתה מפני שהוא צפה ש
פרעה יהיה
מוכה הוא לא צפה את זה שישראל יהיו מוקים
בדרך כלומר
שפרעה אומר אני לא נותן לכם תבן לכו אתם
תכו ששו זה מצב שבו
בשלב שפרעה
מתנגד ישראל סובלים הוא אומר הרע לעם הזה
כלומר הרע לפרעה אתה נותן לו מכה מתנגד
אתה נותן לו יותר חזקה עוד מתנגד אתה מקשה
את ליבו חוטף חוטף חוטף חוטף ועם ישראל
עומד מבוכה כפיים זה אני מבין אבל שישראל
סובלים בדרך
למה אז
אומר החידושי הרים שארבע לשונות של גאולה
זה ארבעה שלבים של גאולה מהסוף להתחלה נלך
ולקחתי אתכם לי לעם זה מעמד הר סיני
קבלת התורה היחס בין ישראל לקדוש ברוך הוא
ולא בין ישראל
למצרים וגאלתי אתכם זה קריאת ים סוף ששם
זה סוף וקץ לכל
הקשר
והשעבוד
והפחד
מהמצרים והצלתי אתכם אז זה כתוב בפרוש
והצלתי את ם מעבודתם כלומר הפסקת
העבודה חזל אומרים שזה הה בתחילת
המכות אז לפי זה מה זה והוצאתי אתכם מתחת
סבלות
מצרים הוא אומר והוצאתי אתכם הכוונה היא
לימים שבהם כששוק
קשוב למה כי עד אז בעצם ישראל היו תחת
סבילות מצרים היה מתכונת לבנים היה הסכמים
אתה קם בבוקר עושה איקס לבנים הולך הביתה
עבודה קשה מאוד זועקים
ו סובלים אבל זה לא בלתי נסבל סובלים
הכוונה זה
נסבל אני א אני אסבול אני יכול לשת את זה
והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים הכוונה שזה
יהיה ת
ניתן
ל
לסבור
ואז התחלת הפנימיות של הגאולה שזה לא
להוציא את ישראל מהגלות אלא להוציא את
הגלות מישראל כי כשישראל יכולים לעשות
מתכונת ולסבול את העבודה אז עדיין הם
מוכנים להמשיך את הגלות ומשה הוא מפריע את
העם הזה
וגם ישראל מתלוננים עליו אנחנו רק יותר
סובלים אבל כשזה בלתי נסבל אז אומרים זה
זה בלתי אפשרי להמשיך ככה ואז ישראל
בפנימיות כבר יצאו מהגלות אז אומר זה
והוצאתי מתחת סבילות מצרים שזה יהיה בלתי
נסבל ולדורות עולם כלל ה פעמים שהתורה
כותבת על יציאת מצרים כמעט אף פעם היא לא
מזכירה לשון אחרת יש פעם ועליתי אבל תמיד
זה יציאת מצרים הרשון והוצאתי כלומר שאותם
ימים שזה הפך להיות בלתי נסבל זה עיקר
ה קריאה מתוך ה
שיעבוד א כל פנים כאן השפת המת מדגיש חלק
אחר אומר והוצאתי והצלתי ולקחתי אפילו
מדלג על
גאלתי ובתוך ולקחתי ממשיך הפסוק ואומר
וידעתם כי אני השם המוציא אתכם
מתחת מוציא אתכם מתחת תפילות מצרים לא לא
בטוח שזה מה שכתוב שמה
טוב זה כתוב הוצאתי הראשון אבל כאן אנש
מוציא
אותכם
מה לא לא עכשיו כאן בתוך ולקחתי ולקחתי
אתכם לי לאם וייתי לכם אלוקים דעתם זה
המשך ודעתם כי אני השם המציא םם אוציא
אתכם מתחת צבות מצרים אה שוב מתחת סבלות
מצרים יופי בסדר תודה אז בדעתם כי אני השם
אלוקיכם מוציא אתכם מתחת סבולת מצרים
ראינו כי כל הרצון בגאולת
מצרים היה לידה שהשם יתברך הוציאנו
משם כלומר
אחריה ולקחתי שהוא סיום ארבע לשונות של
גאולה אז הקדוש ברוך הוא הוא חוזר ווא
אומר למה כל שלבי הגאולה אלה בשביל להגיע
למידתם כי אני השם הוא מציא אתכם ראינו כי
כל הרצון בגולת מצרים למה הקדוש ברוך הוא
עושה את כל זה היה לידה
וידעתם למען ידעו דורותיכם הידיעה
שהשם מוציא אותנו לידה שהשם יתברך הוציאנו
משם ולכן צריכים לזכור תמיד יציאת מצרים
כמר כל יציאת מצרים בעצם היייתה אמצעי
המטרה היייתה
לידה ולכן בכל יום ויום אנחנו זוכרים
יציאת
מצרים בשביל לקיים את האבד אתם ברוך אתה
אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בברו
אמן עכשיו כדרכו השפת אמת עובר
ל השלכת העניין הזה על כל איש ישראל זהי
שפה רב צדוק הכהן מלובלין אומר שהזכרת
יציאת מצרים בכל יום ויום זה גם כדי
להזכיר לאדם שאפילו הוא נמצא בשפל המדרגה
מבחינה הגשמית ואיין לך שפל יותר גדול מזה
שעם שלם משועבד במקום שאי אפשר לצאת ממנו
וגם רוחנית הוא נמצא בשפל המדרגה שהרי
ישראל במצרים היו שויים במט שרי טומה אומר
אדם מישראל צריך לזכור בכל יום ויום ששי
אפילו בשפל המדרגה הגשמית ו בשפל המדרגה
הרוחנית
גם בלא שום התרות
דלתתא הקדוש ברוך הוא יכול לגול אותו משם
גאולה שלמה זה סגולתם של ישראל אז כאן הוא
אומר והאמת כי בכל עת יש מצרים לכל לכל
איש ישראל מצרים זה לא היסטוריה רק אם זה
היה רק היסטוריה אז מה י דע ואבה למה
אנחנו צריכים לעסוק בזה אלא מצרים זה זה
תבנית יסוד שהולכת איתנו תמיד לכן אנחנו
צריכים לזכור את זה
תמיד למה אנחנו צריכים לדעת תמיד כי השם
הוציא אותנו ממצרים כי זה רלוונטי כל יום
כל עת בכל
שעה כל עת יש מצרים לכל איש ישראל לכן
מזכירים בכל יום יציאת
מצרים לכן הבי דעתם הוא רלוונטי תמיד
אוכפי מה שיודעים וזוכרים שהשם יתברך
הוציאנו אין צריך להיות בפועל תוך
המיצר
כלומר
ה מיצרים של העולם הזה זה ממשיך ללפף
אותנו לאורך כל הימים וכל השנים בין בפרט
של כל אחד ואחד מישראל בין
בעניינים הלאומיים
כמו שאנחנו עוברים ב מאז שהאומה קמה לתחיה
היא מלופפת כל הזמן במיצרים והזיכרון
שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו ממצרים במצב
לאין ארוך יותר גרוע גם גשמית וגם רוחנית
יש כתוב
בספרים שלמה יצאנו ממצרים בחיפזון
אז כתוב שישראל היו במט שערי טומא לכן יש
לנו ספירה של מט ימין ואם היו נשארים עוד
רגע אחד היו יורדים לשער הח ואי אפשר היה
לצאת יותר כי שער ה50 זה עבדון
מוחלט אז בשביל לא להגיע לשער ה 50 שכבר
היינו על הפתח אז בחיפזון ייצאו ממצרים
כדי אז יוצא שיצאו
ממצרים בתחתית כל המדרגות
הרוחניות ולכן גם מלאכים אומרים בקריאת ים
סוף הללו עובדי עבודה זרה
וכולי לא רק המצרים הם עובדו עבודה זרה
אז כשאנחנו
היינו בשפל המדרגה הקדוש ברוך הוא הוציא
אותנו ובכל עת ובכל שעה אנחנו עוברים גם
מאבקים עם המיצרים של העולם הזה וכשאנחנו
זוכרים שהוא הוציא אותנו אפילו מהמצב הקשה
ביותר
קל וחומר שהוא מלווה אותנו
ומנהיג אותנו
וגואל אותנו מכל המיצרים בכל יום ויום
ומוסיף אומר עוד דבר אחד
שכפי מה
שיודעים אז בכלל לא צריך להיות במצר כומר
במיצרים כומר אדם קם בבוקר לא זכר יציאת
מצרים אז המיצרים מלפפים אותו אבל אדם קם
בבוקר מזכיר יציאת מצרים ובאמת נתון בזה
שהקדוש ברוך הוא מוציא אותך מכל המצרים אז
מתוך זה
כשמגיע מהלך היום עם היצרים שעלולים להגיע
ממילה הוא לא נשתול כי הוא יודע מראש שאני
אחוז במי שכל המצרים אלה לא מעכבים
מהגאולה
שלו אז לכן אומר כפי מה שיודעים וזוכרים
שהשם יתברך הוציאנו אז אני מחובר
לישועה ואז אין צריך להיות בפועל בתוך
המצר למה צריך להיות בתוך בפועל בתוך המצר
כדי להיזכר עוד פעם בישועה של השם לזעוק
אליו ולהינצל על
ידו אבל אם אני דבוק
בו עוד לפני על ידי ידיעה שהוא הוציאנו
ממצרים שזה אבל לקחתי אתכם לי לעם דעתם כי
אני השם המוציא אז ממילה לא צריך להיכנס
לתוך המצר אין אין צורך פה הוא רק אמצעי
כשאדם שוכח ומגה לומר כוחי ועוצם ידי שהכל
תלוי בי ואני עשיתי את כל החייל הזה הרן
אומר בדרשותיו
ש אדם צריך לומר כוחי ועוצם ידי עשה לי את
החיל הזה אבל יש לזה תנאי וזכרת כי השם
אלוקיך הוא נותן לך כוח לעשות חיל הוא
אומר זה דקדוק פשוט בפסוק שהרי אם הכוונה
שלא כוחי ועוצם יהודי עשה לי את החיל הזה
אלא הקדוש ברוך הוא עשה לי את החיל הזה אז
הרי היה צריך לכתוב זכרת כי השם ליך הוא
עושה לך את החיל הזה אבל כשכתוב כ זכרת כי
השם אלוקיך הוא נותן לך כוח לעשות חיל אז
ממילא ומרתה זה באופן חיובי לא באופן
שלילי אתה צריך להגיד כוחי וצם ידי ובלבד
שאתה זוכר שהקדוש ברוך הוא הוא ברכך בכל
מעשה ידיך הוא נותן לך את הכוח לעשות חיל
אבל כשאתה שוכח אתה וזכרת ואומר כוחי וצ
די
לבדי אז אתה פועל לבד בתוך גדרי העולם הזה
ואז אתה נופל תוך המיצרים
אז צריכים להביאו במיצר ושיראה כי הכל
מהשם יתברך אין ברירה אתה צריך להציל אותו
איך אתה מציל אותו אתה משעבד אותו ואז הוא
זוכר את השם ו על ידי זה הוא כבר לא צריך
להיות במיצר בעצם ודעתם כי אני השם המוציא
זה מייתר את המיצר אז ממילה כבר לא צריך
מצרים ויציאת מצרים היה הכנה לדורות כמו
שכתוב בגמרא המוציא כולל
להבא זה גמרא על הברכה ברכת
המוצי ש הגמרא שם יש שמה מחלוקות אבל
הגמרא שם אומרת שהמוצא זה בן לשעבר זה עוה
מתמשך המוציא זה לא שפעם הוא הוציא אט זה
כל הזמן
אז אם בברכת המוציא שזה אותה לשון זה
האוזן של השפת אמת שאנחנו חוזרים עליה כל
פעם שכתוב אני השם המוציא בגמרא יש דיון
על המוציא מביאים גם את המוציא הזה שמה
והגמרא בעצם אומרת המוציא זה לשון שלובה
מתמשך כל הזמן אז אם כן זה כולל גם לאבא
ומעיקר המשמע כלומר כל ציר הזמן אז פירוש
יצית מצרים היה לדות אז אם כן אם כשכתוב
כי אני השם המוציא הוא עדיין מוציא כל
הזמן הוא מוציא למה כי כל הזמן מיצרים זה
דבר ששייך באדם אנחנו נמצאים
במלחמה מכל כך הרבה כיוונים כל כך הרבה
חזיתות גם חזיתות של לוחמים שיורים עלינו
וגם חזיתות בינלאומיות של אלה שמיצרים את
צעדנו עכשיו יותר ויותר מתגלה עד כמה
ביידן הצר את צעדינו מתחילת המלחמה הוא
הצר את צעדינו ולא נתן לנו לפעול ואנחנו
מקווים ש
ה מילים של כל אלה שסביב טראמפ שמתכוונים
להיות בעדינו לא התמוססו למול הלחצים
שמפעילים עלינו בעסקאות מופקרות
מטורפות ושהפעם זה יהיה
אחרת ועל כל פנים המיצרים הם לפנינו כל
הזמן עכשיו יש סכנה שנאמר כוחי ועוצם ידי
יש לנו דור הניצחון יש לנו עם גיבור אז
כוחי ועוצם די זה סכנה
שנמצאת לפנינו גם בעניינים הכלליים בוודאי
גם בעניינים הפרטיים ביחוד ב דור הקרייזי
שלנו לא היה דור עם קריירות כל כך מוצלחות
מעולם אז כל אחד אומר כוחי וצדי עשה לי את
החיל הזה
ולכן הוא צריך עוד יותר בדור כזה את
הזיכרון
שהקדוש ברוך הוא הוא גול אותנו דרך כל
המייצרים והצרות שעוברים עלינו בכלל דרך
כל מה שעובר עלינו בפרט וכשאתה זוכר את
הפעולה
האלוקית בתוך כל נסיבות הטבע
ומיצרי
ה מעבר מה שעובר עלינו בעולם הזה אז ממילא
אתה נמצא במקום שכבר לא צריך את המיצרים
אבל ככל שאנחנו שוכחים יותר את המוציא
אתכם מתחת סבלות מצרים
ומייחסים את כל הפעולות
הנפלאות דיברנו שבוע שעבר הרבה על
ההתבכיינות את כל הפעולות הנפלאות
המדהימות שעם ישראל עשה למה כי אני כי השם
אלוקינו הולך
בקרבנו
זכרת צריך לזכור השם אלוקיך עושה לך את
החיל
הזה פיס באמת צריך לחפס בעם ישראל שלפני
מצרים גם כן אתה כוחי ווצי שבגללו הוא
ישראל ורה
הוא לא מתייחס לזה כאן וזה שאלה
א מסוג אחר לגמרי המהרל דן
בזה לא מצד הפקפוק בקדוש ברוך הוא מצד
בחירת יוסף שזה כן יכול להתפרש ככוח וצ
די ויש הרבה מקום
לדון למה היייתה גלות מצרים
אבל כאן אנחנו נוגעים רק
לדפוס שיש
מיצרים בכל התהליכים הפרטיים וכלליים
בעולם הזה כדי לדחוק
בנו לפנות אל השם להיות דבוקים בו אם לא
הינו מצרים היינו שוכחים
אותו אז ה
אולי היה
מן ההשלמה הזאת שדובר
בהתחלה עעם
הסיבולת
זה המבנה הארגוני שנוצר שמה של הנוקים ושל
השוטרים ושל הכל אז בסופו של דבר נוצר מצב
של זכרנו את האבטיחים השר אחל במצרים זה
בסדר אנחנו נסתדר פה תשאיר לנו פה את
הבטיח ואת הדגים הכל ואנחנו נסתדר פה אז
אולי פה היה איזה
מין אל תזיז לנו ת האבטיח אל תזיז
[‏צחוק]
יח שזה כאילו הגענו למתכונת אני מצאתי לבד
את החניה
כן
כן זה מתכונת
הלבנים הסתדרנו ופתאום פרעו ל להשתולל הוא
אומר זה אז אנחנו מד מגיעים אליו נסתדר את
זה אבל הפעם זה לא
מסתדר פירוש שיציאת מצרים היה לדורות ו
כפי מה שאדם זוכר ביציאת מצרים כן מתעורר
אצלו יציאת מצרים בכל זמן ולכן זה מצבת
הזיכרון מצבת הזיכרון זה שהתבנית הזאת
שהיא תבנית היסוד של ישראל בעולם תשוב כל
פעם מחדש ועל ידי שהוא זוכר אז אז ממילא
הוא יוצא עכשיו ממצרים בעיקר חייב אדם
לראות את עצמו כאילו הוא יצא
ממצרים
למה כי זה לא רק שאני חייב להיות עם
חווייה כאילו הייתי שם בהיסטוריה מי שעשו
לי הצגה עם תלבושות של המצרים ונוקס וכל
הסיפור ואני אכנס עם משקפיים תת ממדיים ד
רבדים ואני אכנס לתוך הזה ואז אני אחווה
את זה וזה המצווה מה מה הטעם
בזה זה תיירות משרד התיירות שעשה את זה
אבל כאן זה לא בשביל שאני יוכל לחוות מה
היה פעם ואי אפשר זה הכל דמיונות אלא בגלל
שכל התבנית הזאת מלווה אותנו לעולם המוציא
זה עובה מתמשך עיקר גלות מצרים הוא שאין
השכל והדעת של האדם מתפשט כראוי בכל מעשיו
כמו שכתוב בספרים בחסידות כתוב ש עיקר
המיצרים זה שהדבק בהשם השכל והדעת פה זה
שכל
דקדושה שזה הזיכרון
של ההנהגה האלוקית את העולם והדעת זה
התקשרות להנהגה האלוקית אז אין השכל והדעת
מתפשט כראוי כלומר האם אתה וצר יהודי שיש
לו צורות תגיד לו תגיד לי הקדוש ברוך הוא
מנהיג את העולם או לא אומ כן אבל אל תפריע
לי עכשיו אני רוצה לחזור למקום שבו בעצם
אני לא מערב אותו
זה נתק שהתפשט של השכל והדעת לא מגיעים
לכל האזורים אין חמצן באיברים אז הם מתים
אבל ואז יש
גלות אבל כשאדם זוכר ויודע
וידעת ודעתם כי אני השם אז ממילא הגילוי
אלוקים מתפשט בכל המייצרים וממילא אין
גלות והשם יתברך ציווה להגיד זה לבני
ישראל במצרים הרי כל הארבע לשונות של
גאולה
זה מה שאומר הקדוש ברוך הוא למשה כדי
שיגיד לישראל
מתי ב קישוש כש
ותבן לא רק בזמן שהם עבדים אלא בזמן ש הם
כבר קורסים מרוב עבודה כבר אין מתכונת והם
מוקים
וחבולים ושם והשם יתברך ציווה להגיד זה
לבני ר במצרים כי הו צועקים מעבודה קשה
בפועל אומר להם אם אתם תדעו שאני לוקח
אותכם אז ממילא כל מה שקורה מסביב זה כבר
מיותר זה לא זה לא תופס אין את הצורך שזה
ידקור ואחר כך ששמעו משה רבנו עליו השלום
כי אחר הגאולה יחול עליהם שם שמיים ולקחתי
וייתי לכם
לאלוקים וגבר אצ
צער זה שעל ידי שימות מצרים אין יכולים
להתקרב לשם יתברך לקבל ל מלכותו כו על זה
אומ מה אתה דואג ממצרים אומ מה אני דואג
אני מוכר חבול עובד לא יכול לנשום
זועק אומר טוב זה באמת צרה גדולה אבל אתה
יודע מה הדאגה
אמיתית
אתה עובד קשה בעולם הזה באמת עבוד קשה זה
לא לא קל
אתה
נאנח היהודי נאנח הוא עובד קשה ה אומר לא
אבל הבעייה המרכזית במצרים זה שזה מפריע
מהתאבדות את האלוקים על ההר הזה זמ וואו
זה באמת נורא בהיום זה הבעיה שלי כואב לי
אני עובד קשה זה בעיה אבל הבעיה המרכזית
העיקרית הליבה את כל הבעיות ושהיא בעצם
הסיבה גם לזה שאני עובד קשה ונהנה
זה בגלל שזה מעכב אותי מעבודת השם ר זה
שיש מיצרי עולם הזה וזה גורם לי כאב
וזעקה זה רק הקליפה שכש מבינים אותה היא
בכלל באה לשרת משהו אחר היא לא אומרת בפני
עצמה עיקר העניין זה שה מיצרי העולם הזה
מפריע לך מעבודת השם מהדבקות בהשם
ולקחתי וכשאתה דואג על זה
אז ממילא אנחנו מגיעים מהטפל אל העיקר
מהקליפה אל הפרי ואז הקליפה כבר לא חייבת
להיות מראה יכולה להתמתח גם הקליפה בעצמה
וזה כי ממנו ניקח לעבוד את השם ואחר יצאו
בחוש גדול כומר אתה לוקח גם המשעבד אותך
ואתה הופך את הקליפה
לפרי וזה היה דאגו על זה ויה זה הכנה
כלומר זה שהם יודעים בתוך מצרים שהעיקר זה
ולקחתי אתכם לי לעם ואני המוציא תמיד אז
ממילא לא צריך אחרי זה את הגלות אז יש
גאולה לכן ארבע לשנות של גאולה הם
הפתרון
לעינוי בני ישראל
במצריים והוא ללמוד גם לנו
ללימוד גם לנו על זה שמצפים לגאולה כדי
להיות עבדי השם יתברך סופר
שפעם
[מוזיקה]
א רוסיה בלית הקוזקים הגיע יהודי הביתה
ואשתו רואה שהוא שמח אז הוא אומרת לו מה
אתה שמח אז הוא אומר לה הרב דרש בבית
הכנסת דרשה נפלאה זה חיזק אותי אומרת לו
מה הוא דרש אמר הוא דרש שעוד מעט יבוא
משיח ויקח אותנו לארץ ישראל ושם כבר לא
יהיו קוזקים והכל יהיה
טוב אז האישה שהא קרת הבית לא קראתי לאשתי
אשתי לא לאשתי ביתי מגרדת בראש מגרדת
מגרדת אמרת יש לי רעיון יותר טוב אולי
שיקח את הקוזקים לארץ
ישראל אז מה דאגה שלא יהיו קוזקים זה
הדאגה אבל זו דאגה חשובה אבל היא רק
הקליפה ש דוקרת כדי שתדאג למשהו אחר
שמצפים לגורה כדי להיות עבדי השם יתברך מה
ניתן לקוזין להיות עבד השם יתברך בארץ
ישראל שיכול עלינו שמו יתברך על ידי זה
נזכה לגאולה שלמה במרה באמן וא אמן אמן