מציאות בשלושה רבדים - עמוד התפילה - הרב יהושע שפירא

יסודות המדעיים כשמסתכלים באופן הגלוי שלהם הם יסודות של החומר הממשי בעולם הזה באמת באופן סמוי גם היסודות האלה מכילים דרגות הרבה יותר גבוהות אבל אנחנו לא עסוקים בהם. הם היו רק המשלנו. הנמשל שלנו זה האות. האות יש בה מימד שהיא היסוד של המציאות, היא אבני בניין של המציאות. וכל העולם הפנימי עומד על סוד האותיות שגם הם כמו האתום יש בהם עוד לרדת ירידה לפנים מירידה בכל אות יש עולמות שלמים שהולכים ומתרבים עד אן קץ וה ריבוי הזה זה ה שורש שבו הקדוש ברוך הוא בורא את העולם. הקדוש ברוך הוא בורא את העולם על ידי ה אותיות, לא מפני שהוא צריך לכך, אולי דיברנו על זה כבר, ש לא במאמר אחד יכול להיברא ששואלת המשנה זה עדיין שאלה ברובד מסוים ואפשר היה לשאול שאלה עוד יותר חריפה והלא יכל להיברא בלא מאמר כלל. אלא שמשנה לא דנה ברובד הזה. מפני שההנחה של המשנה זה שהעולם בנוים אותיות. זה פשט. אבל האם הקדוש ברוך הוא יכל לברוא את העולם בלי אותיות? פשיטה. זה ברור. רק שאז היה עולם אחר. כל הסדר של העולם שלנו, מי שמבין אותו מצד מהמכב האלוקיים, יודע שהעולם הזה הוא עולם של התלבשות המאמרות, כלומר ההופעה של אותיות בצורה מלובשת. האם כולנו אמורים להיות בקיים בכל עולמם של האותיות? א' בסוף כן. אנחנו בשבוע שחל בו לג בעומר והזעקה של כל גדולי ישראל לדורותיהם על כך שזונכים את הנשמת הדאורייתא. האותיות הם עומק הנשמת הדאורייתא. עומק העומקים שלשמת הדאורייתא והזקה של חכמי ישראל על הזיבת ונתישת הנשמת הדאורייתא היא לא מפסיקה להקות גלים וכידוע שמרן הרב זצל זעק רבות מאוד על העניין הזה ואף על פי שיש מחלוקת בקרב תלמידיו מי ומי ומתי הם הנקראים אל הדגל הזה. אז שתי תשובות בדבר. א' בסוף לומדי תורה צריכים להגיע לשם. זה ברור. וב אנחנו א תלמידי אלו שסוברים שהרב התכוון לדחוק גם באנשים יותר פשוטים כולם להגיע לשם וודאי שמי שבא בבית מדרש חסידי אז הוא יותר שייך לחלק הזה באופן טבעי אשרנו שזכינו לבוא מבית מד מדרש חסיד. אז התביעה הזאת נדברת אבל יחד עם זאת שהבעל שם טוב אומר את הדברים בוודאי גם תלמידי חכמים עצומים אבל יש גם לנו מה ללמוד מזה. מה יש לנו ללמוד כשאדם לומד תורה? יש לורה כמה רבדים. יש לורה רובד של הסברה שהוא לומד. וסברות כאין הסברות שאנחנו לומדים בתורה נמצאות להבדילי לפי הבדלות גם בחכמי החול. עכשיו א קראתי מאמר בגלל איזה עניין א שנת התבקשתי להגיב עליו על השוואה בין איזה חילוק א למדני דק של החזון איש א האם יש דמיון בין אדם שרואה קרון של רכבת שהולכת לפגוע ב קבוצה של אנשים, תהרוג מספר אנשים. אם חס וחלילה זה יקרה. הוא יכול לס את הכרון ממקומו, לתת איזה נגיחה בקרון, לעשית אותו ממקומו. אבל אז זה יהרוג מישהו אחד. זה חסוך עשרה וזה הרוג אחד מותר לו אסור לו מה הסוגיה שמיד קופצת לראש שגויים צרים על הירה והוא תנו לנו אחד אם לא נהרוג את כולכם או זה מוות של עשרה מול מוות של אחד אבל כשאתה המוות של אחד אתה הגורם אז החזון איש אומר שיש הבדל עצום ביניהם למה שזה לא דומה למרות מרא עיניים הראשון אומר בעיירה שצרה עליה אויבים אתה מוסר בידיים את הנהרג להריגה ובקרון אתה מציל בידיים ויש בתוצאה הריגה כלומר אתה השאלה אם אתה פועל את פעולת הריגה למען ההצלה פעולת ההצלה מה נספך מה המעשה ומה הנספך אם המעשה הוא מעשה הריגה ויש נספח הצלה או המעשה הוא מעשה הצלה ויש נספח הריגה ואז כותב המאמר מביא שבאומות העולם החילוק הזה נמצא גם כן אצל חכמי אומות העולם להבדיל לפפי הבדלות ועוד חילוקים הוא מערך אותו היגיון נמצא גם במקומות אחרים ומצד החוכמה שבדבר אפשר לראות דמיון וגם א יש שם אולי איזה הערה שכלית שאפשר לדום בה אבל מה שהם אמרו הוא חול ומה שהחזון איש אמר הוא קודש ואנחנו מתחילים כל שבוע המבדיל בין קודש לכול אי אפשר לשות את זה לזה כי גבוה השמיים ארץ כן גבו דרככם דרכים דרככם אז יש בתורה גם בשכל שלה היגיון אלוקי אבל יש בתורה דברים שבכלל הם למעלה מהשכל הם עצם התורה ההקדמה של הרמבן לתורה כתוב שכל התורה משמותיו של הקדוש ברוך ומה שאנחנו רואים לפנינו זה רק סידור של שמות השם באופן המתאים לגדרי העולם הזה. אבל התורה היא משהו אחר לגמרי ואפשר גם לקרוא אותה באופנים אחרים לגמרי. וישמותיו של הקדוש ברוך הוא עוד לא מכל מה שאנחנו יכולים לקלוט כאן. אפילו מה שהתלמידי חכמים המקובלים הכי עליונים וגם רשבי בוודאי העיד על עצמו שהוא לא יכול להבין אפילו לא טיפה מן הים מהעומק של התורה הקדושה ומהעומק של אות אחת בתורה הקדושה. עכשיו כשאדם מאמין שכל אותה העוונה שלו והתפיסה שלו, אלא מצד עצם השימוש האלוקי בה שהקדוש ברוך הוא השתמש בה כדי לברוא שמיים וארץ, היא לאין ארוך מכל מה שאדם מבין ויכל להבין. אז הוא נדבק באות לא בגלל שהוא מבין את המילה, לא בגלל שהוא מבין את ה פסוק, את המשפט. לא, זה הרבה לפני, עוד לא התחלנו להגיע למילה. הוא אומר אות והאות היא כבר אלוקות. והמובן הזה של אלוקות זה מתגלה בשלוש שכבות. השכבה הראשונה זה שכל העולמות קיימים מהחיוניות האלוקית שמחיה אותם. אין להם עמידה אחרת. זה לא שיש עולמות ויש בהם חיוניות אלוקית. יש חיוות אלוקית ולכן יש עולמות. אין חיוני אלוקית. אין עולמות בכלל. החיונית האלוקית היא המתלבשת לראות כעולמות. ו לכן כשאדם עוסק באות אחת בתפילה אז הוא יודע שזה עולמות שלמים. כ חזרנו את זה פעם אורות התשובה. יש איזה סעיף יש שמה עוד התשובה זה השוכב שמה לא הנה פרק ד סעיף א' בסופו וב אחרי שהרב א מדבר על על התשובה שוטפים הם זירמי התשובה הפרטית והכללית דמיונם כגלי שלבות של גוף השמש שמש אשר במלחמת עד הם מתפרצים ועולים והם נותנים חיים להמון עולמים וליצורים אין ספורות אין כוח לקלוט את ההמון הרב של הצבעים הרבים אשר לשמש הגדולה הזאת המהירה לעולמים כולם שמש התשובה מפני מפני שטפם ורבויהם מפני מהירותם הנפלאה מפני שהם באים עם קור החיים בעצמם שהזמן בעצמו הוא רק אחד מהתבניות המצוצמות שלו. אני מדלג קצת. הרב אומר בהגות מילין אי אפשר לנו לבטא את המחשבה רחבת השחקים הזאת. ייחודים אנו מייחדים בשמות אנו מכוונים. נקודה שמיים וארץ חדשים ומלוהיהם עצורים שם אות ועולמים מתגלים מה יותר עליון נקודה או אות נקודה יותר עליונה מאות אות זה כבר מגושם יחסית שבתפויה אנחנו אומרים אותיות שיש להם גם ניקוד ועוד יותר עליון מהכל זה הטעמים. הטעמי המקרא. הטעמים הם העליונים מעל הכל. א זה השורש שעולם הניגון הוא עולם יותר עליון מעולם הדיבור. כי הטעמים הם הכי עליונים. אחרי זה נקודות, אחרי זה תגים ובסוף האותיות. האותיות הם הכי מגושמות יחסית. רביעייה מאוד מאוד יסודית בפנימיות התורה אנחנו בשבוע שחל בו זה טעמים נקודות תגים אותיות. והאותיות הם כבר הכי הכי מולשות. יש א זה אטום אות זה כבר אטום אבל יש חלקיקים תת אטומים ובסוף אני לא יודע אם אתם יודעים אבל יש תיאוריות מדעיות ש תיאורית המיתרים שמעתם פעם על תיאוריית המיתרים שהחלקיקים הכי בסוף הם לא חלקיק אלא זה מיתר שמתוח בין שני כתבים ושהרעידות שלו עושות איזה ניגון כזה שמנו נוצר החומר. תקראו תאורית המתרים. תגלו ותמצאו. זה הלפני החלקיק הראשון. זה מתאים מאוד. האם עדיין הם חושבים ככה או לא? לא, לא משנה. אם לא חשוב אולי מחר ולאכן כן כן כן יוצא את כל ה זה שהסוכר במתיקות זה המחייה את כל הגוף זה הם כבר הגיעו מזמן אז נחזור לענייננו אז אדם בא להתפלל אם הוא מתפלל מצד שכלו אז באמת הוא צריך להבין מה מדובר אבל אם הוא מתפלל מצד החיוניות האלוקית אז הוא אומר אות והוא רואה עולמים שלמים נבראים זה על ידי זה שהוא מעורר את השפע האלוקי לחיות את העולמות זה דרגה אחת עולמות אבל זה רק הקצה התחתון. באמת זה שהעולמות שלמים מתגלים זה הלבוש החיצוני. מה שמתגלה ברמה עוד הרבה יותר עליונה זה הנשמות. הנשמות זה הדמויות הפנימיות שאינם משועבדות לגדרי העולם הזה בכלל של ישראל. ישראל קדמו לעולם. העולם הוא רק לבוש שלהם. זה לא הם. והישראל שקדמו לעולם מתעוררים עוד הרבה יותר מאשר העולמות על ידי האות. והאמת היא שכיוון שישראל קדמו לעולם והם תמצית כל העולם אז לכן על ידי התעוררות הנשמות. ממילא גם התעוררות העולמות. ובסוף מתגלה שבכל יש נשמה. גם בדומם יש נשמה. איפה אנחנו רואים שבדומם יש נשמה? מה מלאך מכה ואומר זה לגבי הצומח? אבן מקר תזרק. אבן מקר תיזק. ירעם הים אומר לו ירם הים זה לא צמח. כל הצי הצ לכן לא הזכרתי צייר. אבל נראה לא נהרות עמך הוכף יחדרים ירננו מה זה כל התיאורים האלה אפשר להגיד שזה שירה איזה סימבוליקה כזאת איזה ליריות זה אבל לא מתכוונים באמת טוב זה אבל בבלי אבלים של אנשים חיצוניים וודאי שיראם הים הום לא זה מפני שאין ים אלא האלוקות שבו אז גם לים יש נשמה כי הכל חי כנסת ישראל תמציא את ההוויה כולה אז הנשמות מחיות גם את הכל אלא שביהודי הנשמה מופיעה ובשאר היא מסותרת אבל נשמה זה מה שמחה את הכל ו למעלה מהנשמות זה החיים האלוקיים עצמם זה לא רק מה שאנחנו מבינים על ישראל שלפני שנברא העולם, אלא על הרצון האלוקי לפני שנברו ישראל. בשלושת המדרגות האלה אדם צריך לקשר את עצמו כבר באות הראשונה של התפילה. שבאמת שאפשר להסביר את זה גם באופן יותר מובן קצת אנחנו הלכנו ל תעלומה אפשר לפר על התעלומה או לחות אפשר אפשר שתי דברים שני הים אחד זה עניין ההתלבשות הרב אמר שהאותיות זה בעצם אה העולם המה בדיוק מתלבש המאמר של הקדוש ברוך הוא מתלבש המאמר של הקדוש ברוך הוא מה זה מה קור שהוא מתלבש ומה הוא מתלבש מה קיים חוץ מהמאמר שבו הוא מתלבש זה שאלה אחת השנייה זה החילוק מבחינת החיות זאת אומרת האותיות הרב אמר שמולמות לעומת הנשמות הרב הסביר שהנשמות זה גם החיות של העולמות לכאורה החיות של העולמות זה המאמר עצמו הוא אחיות זה בני הבניין לא כאן כאן האות יש לו שלוש קומות הוא לא נכנס שבתוך האות יש שלוש קומות כן רק בגלל שהרב הזכיר פה נקודה אז נכנסתי לתעמנים נקודות לא לא לא אני אומר ההבדל בין האות שמחייה האות שהיא הבני בניין של העולם לבין הנשמה שמחיה את העולם טוב בוא בוא נלך ראשון ראשון ה הנושא של ההתלבשות יש לו שני ממדים הוא סוגיה עמוקה ומופלאה מאוד מאוד נגיד רק בקיצור נמרץ יש ביחות שאנחנו בשבוע שחל וולק בעומר אז היה ראוי להפליג יותר דווקא בסוגיה הזאת זה סוגיה מהעמוקות שבעמוקות וגם נתונה במחלוקות חריפות הרב חזר למושג הרבה פעמים פשוטז אז אז נסביר נסביר את זה בהסברה פשוטה יחסית ורק נזכיר שהיא לא לגמרי מלא סברה הפשוטה יחסית זה אה למדנו את זה בשיעור א' עכשיו שהמשל הגשמי לעניין הזה זה בביולוגיה כשטא נולד מתאולד תא מטא בהתחלה בקרום של התא יש איזה התאבות ההתאבות הזאת ממשיכה להתפתח הולכת וגדלה עד שנעשה תקין תא קטן שגם הוא הולך וגדל. כשהוא מספיק גדול הוא נפרד מהטעם המקורי ונעשים שניים. מה מחיה את התא השני שנולד? השורש שלו בתא הראשון שעכשיו הוא כבר עצמאי אבל בכל זאת שורשו בתא הראשון. בתאים אם ימות אתה הראשון, אתה השני יתקיים, הוא כבר לא תלוי בו. אבל בדרגות המציאות מלמעלה למטה כל דרגה החלק התחתון שבה מתאבה ומתחיל לצבור עוצמה ולגדול ועד שהוא נעשה קדמות בפני עצמה קטנה עוד בתוך המדרגה העליונה ואז הוא נולד ונעשה מדרגה בפני עצמה אלא שאם תסלק את העליונה אין לה תחתנה קיום. היא קיימת רק מכוח עליונה בכל רגע ורגע. וזה נקרא התלבשות. מה שהתחתונה שנולדה מתחתית העליונה עומדת כרובד עצמאי אבל תלויה בחיוניות שבעצם היא מקורה ושורשה שבאה מהמדרגה שמעליה ולי המדרגה שמעליה שמחייבת כרגע הזה אין לה קיום וזה נכון לקרוא התלבשות זה שונה לגמרי מהמשל התלבשות הר המשל התלבשות התפל פשוט שזה בגד לבן אדם שאין קשר לבגד זה כמו התלבשות של אור ולא התלבשות של בגד והמילה התלבשות נמצאת גם על אור נכון בתהילים החור בקדם צרטני תסוכין תלמישן יש פסוק מפורש שגם אור זה לבוש ואור זה אותו DNA ואם תוציא את המוח ואת הלב מה קורה לאור? הוא קמל ומת מיד אין חיות לאור יש אור תלישני מקרה שמה במזמור הזה אין אור ישר אתה יודע איך אומרים בחסידס ודאי מופיע הפסוק שאור ולבוש זה ביחד נדמה לי שיש פסוק כזה מה שהצה טוב זה לא חסיד זה גם שס זה גם שס שזה פסוק מפורש טוב אה אשר אני טועה נדמה לי שיש על כל פנים בואו נשוב לענייננו הרב הסביר ש של מהלול לא יש נכוןפוטנציאל מה מצא אור ובשר תלבשיני אור ובשר תלבישיני איוב י איו איוב י שכך א פ את השאלה הרב סביר התפצות שלנו לא מי נכון נכון זה התלבשות של אילה מעלול ולא עין מיש ושביל עין מיש אה צריך לעסוק בעוד סוגיה גדולה כאן כלומר גם אילה מהלול יש בה שני דברים אחד זה המשכה ואחד זה דילוג כל עילה מהלול זה גם נמשך אבל גם האם הלול לול כול היה בעילה לא אז אותו עלול זה עין מיש ויש דילוג של עין מיש בתוך ההמשכה מעילה לדוכן אני ראיתי מחבר את זה מבן אדם שמד לכתוב לתת צדקה צדקה זה בכלל לא קשור כל פעם לכפות מהתחלה ספר את הכתיבה לבעצם מילה מהלול ואת הצדקה זה האם אבל על זה מסביר זה מול זה. אנחנו רוצים לדבר על זה שהם נמצאים באותה השתלשלות. ההשתלשלות מעילה לאלול כוללת אין ספור מעין ליש בתוכה. בוודאי שיש בה אה נקודות מהפך שנקראות מעין ליש בגלל שיש חידוש גמור שלא היה בכלל. כלומר העילה לא קללה עלול בכלל. ירה קילה והיות אלול כהלול זה מעין ליש גם במילל עלול אפשר להכחיש את זה אז יש מימד של עין מעין ליש גם מעילה להלול טוב חוץ מזה יש עוד דבר אחד זה לא זה שיש בכלל כותב שני לגמרי שהוא עין מיש גמור יותר זה כל זה דרגות של השתלשלות אבל חוץ מזה יש חומר שהוא בעצם לא תולדת ההשתלשלות אלא יש לו גם מקור אחר אבל עזוב את זה יש ויש להעריך ואין כאן מקומות וגם שיש בזה חילוקי דירות חריפים נחזור לענייננו אז אומר הבעל שם עכשיו בואו בואו נגיד את זה באופן המוסבר את השאלה השנייה שלך שכחנו בסדר לא נורקא אות מתלבשת בעולמות זאת אומרת ש השורש כאילו 100אותיות שהם מתעבות אז נהמאמרים מהמאמרים עד שניה גשמיות זה ממשיך לחיות את זה זה התנשות האותיות לא מותכן כן עכשיו בואו ניתן דוגמה מוסברת לעניין הזה אדם מתפלל ולא באותיות כי באותיות זה עלום אלא נדבר על מילים על משפטים לירושלים ירח ברחמית השוב אז יש לדבר על שלושה עניינים כשאדם מתפלל על ירושלים חמישוב אחד עד זה שיש לנו שכן בהופרעה שעוסק בזה רבות זה שיהיה בניין יהיה בניין צריך להביא את כל העולי רגל איך זה יהיה צריך איך מהנדסים שישבו הדריכלים שישבו ויתכננו איך יעלו כל עולה הרגל ויש היום הרבה יותר אנשים אני לא מדבר כי ביתי בית תפילה יקרה לכל העמים איך מיליארדים זוכים להגיע אבל בואו נדבר רק עמך בית ישראל שוודאי ראשוני בתור אני יש לי אינטרס לדבר אפילו רק הכהנים איך יכנסו שהם עוד יותר ראשונים. רק הכהנים איך יכנסו? אז הוא יושב ומתכנן, יש לו תקציבים ומהנדסים והדרכלים יושבים ומתכננים איך זה יהיה עם השכלולים הכי זה והתמות וכל אחד איך הוא יותר איך נכנס שהכל יהיה אפשרי פיזית כמובן שצריך גם ללמוד את כל הלכות הבניין עצמו ובוודאי למד אמר שאנחנו מחוייבים לבנות בנות ומקדש שירד משוכלל הוא לא במקום החובה לבנות. איך הוא מטועם בין זה לזה? זה מתלבש בזה אבל זה לא במקום חובתנו לבנות. וכשנזכה ונהיה ראים אז הקדוש ברוך הוא יגלה לנו על ידי נביאיו ויגיד לנו איך לבנות ונצטרך לבנות את זה פיזית ויהיו פועלים ויהיו רחובות ויהיו כל הנצרח בגשמיות כדי שירושלים תהיה בנויה עם ליבה בתוכה המקדש זה פשיטה עכשיו בזה מתכוונים. אבל אם המקדש יבנה בדרך הכי מופלאה שלו, אבל הנשמות ישארו, בואו נדבר רגע על הלבבות. הלבבות ישארו כמו שהיה קודם. אז זה מה זה בית חרוב בניתה. כי מה הוא הבניין באמת? מהנשמות שבו דרגת הנשמות זה העיקר לכן כשבא טיטוס תחריב את המקדש יוצאת בת קל ואומרת בית חרוב החרבת למה אמר הוא חרוב כי הנשמות כבר לא זכו לקדושת המקדש למעלת הדבקות בקדושת המקדש וממילא בפנימיות הוא חרוב מה שיש גשמיות זה זה כלום זה קבח תחון אז מה יהיה מדרגת טם של הנשמות ועד כמה הנשמה תאיר את כל אופק החיים של האומה ושל כל יחיד ויחיד בתוכה זה ודאי עניין הרבה יותר חשוב ועמוק ועיקרי בבניין ירושלים אז הוא אונה ירושלים מיר הקודש ולאי כולל גם את זה ולא רק את הבנייה הגשמית את השרת השיקוצים ובניית ה קודש אלא את השרת השיקוצים הלבבות והערת הקודש של הנשמות. זה ודאי עיקרי אלין ארוך. אבל עוד למעלה מזה זה שהנשמות הם אנחנו. אבל כל האושנות אנחנו אומרים שזה סודות עליונים. אושנות זה אחד מה תפילות שהפשט שלהם הוא סוד. למרות שיש גם קצת פשט אני והוא זה כמו אני והוא יש א להפוך בזה אם אני זה הקדוש ברוך הוא והוא זה אנחנו או אני זה אנחנו והוא זה הקדוש ברוך הוא יש פירושים לכאן ולכאן אבל מאיפה באים המילים אני והוא יודעים משלושה פסוקים בפרשת בשלח ויסא ויך מה ויסא ואב שהם כל אחד מהם הוא בדיוק 72 אותיות והם יוצרים 72 שמות קודש שהשם הראשון הוא האות הראשונה של הפסוק הראשון האות האחרונה של הפסוק השני ועות הראשונה של הפסוק השלישי זה השם הראשון זה שם והוא אחרי זה השם השני זה האות השנייה של הפסוק הראשון אחת לפני האחרונה של הפסוק השני והאות השנייה של הפסוק השלישי הפסוק ה והשם ה-36 שזה ה אחרי החצי זה שם של אני ומזה זה נולדו השמות אני והראשנה רש"י במסכת סוכה מחשבן את כל החשבון הזה וזה סתרי תורה אבל בסתרי התורה האלה שלני והוא אושיענה יש עוד דבר פשוט מאוד של סתרי תורה של עולמות של נשמות אלוקות אולי עולמות נשמות אלוקות אני הקדוש ברוך הוא והוא נשמות ישראל הושיע עולמות, עולמות נשמות אלוקות והפשט של אני והוא הושיענה זה שלא רק אנחנו נושאים אלא גם הקדוש ברוך הוא וזה כל ההושנות שלנו והוצאתי אתכם נקוב והוצאיתי איתכם בכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם ועל התפילה על השכינה על האלוקות אצל בעלי הסודות היא הייתה עיקר התפילה על צער השכינה וכשאדם אומר ובני ירושלים יר הקודש אז מלבד הבניין הגשמי וענייני עולם הזה שהשתנו כשיבני ירושלים והשמדת כל האויבים ושקט ושלום ושלווה בגשמיות בעולם עולמות. אבל חוץ מזה יש עיקר הרבה יותר גבוה וזה מצב הנשמות והרתם בעולם בבניין ירושלים. ומה שעוד הרבה למעלה מזה זה הערת האלוקות והוצאתה מגלותה ומצערה. וכשאדם אומר הוא בלי ירושלים הוא מוכון לשלושת הדרגות האלה. והרבה עוד קודם זה בגלוי ומוות שזה כולל נסתרות אבל זה עדיין גלוי ממובן שיש שלוש דרגות כאלה באות זה עלום לאין ארוך ואף על פי שיש הרבה הסברים על האותיות אבל זה הסברים של מה שעלו מהעין ואבל שם טוב אומר כשאדם מגיע לתפילה אז הוא צריך לכוון לעולמות נשמות אלוקות ולחיות את כל הרבדים האלה להיות שמה אז בוא בואו נחזור מהשעה אז בואו נמ