מעלת האחדות בישראל | שפת אמת לפרשת חוקת- תרמה | הרב יהושע שפירא

אח די קרא גלה צפר תבה אנחנו רוצים ללמוד היום בשנת תרמ בעניין פי הבאר הדיבור המתחיל הראשון בעניין פי הבאר שנברא בערב שבת בן השמשות כך אומרים חזל במסכת אבות שעשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואחד מהמהם הוא פי הבאר נכתב ההסבר לעניין הזה סוף את העם ונה להם מים ושת אמת מדקדק כאן את העניין של אסוף את העם ש בפשט כדי שיהיה לכולם לא נועד פי הבהר ופתיחתו והמים שיוצאים ממנו רק בשביל להשקות חלק כולם צמים אז ספים את כולם כדי לתת להם מים אבל זה דבר שהתורה לא צריכה לכתוב אותו כמו שלא כתוב שראובן הגיע או ששמעון הגיע אנחנו יודעים אפילו לא כתוב שהם הגיעו רק אספה לי אבל לפי זה העניינים הטכניים הנלוים להשקיה של המים הם לא חלק מהסיפור בתורה באמת התורה העלים עין כל כך הרבה פרטים אז למה כשהקדושים שכדי שכולם יקבלו הוא כן מוזכר אפשר היה להשאיר אותו להבנה פשוטה שכל אחד מבין שאם העם צמא למים ויש מים אז נותנים את זה לכולם פשיטה מכאן אנחנו למדים שכנראה בשביל לפתוח את פי הבאר בשביל לזכות אל המים הגנוזים הללו זה לא מים גלויים זה מים גנוזים ממתי ה גנוזים אומרת המשנה מששת ימי בראשית [מוזיקה] מהשעה של כניסת שבת ערב שבת בין השמשות ביום השישי לבריאה מאז הם גנו זים ומחכים הם נבראו כבריאה מיוחדת עוד מעט עשות באמת רכיב את המועד הזה של ערב שבן בין השמשות שעסקו בו רבים וכאן מוארת נקודה אחת של העניין הזה אז באותה שעה נבראו מים גנוזים שנעלמו מעין כל מ ששת ימי הבריאה ועד הבאר כאן בפרשתינו אז אותם מים גנוזים יוצאים לאור על ידי האיסוף של בני ישראל כלומר ספלי אם אנחנו לא א מקבל לא מסתפקים בפשט שיש פה איזה סיפור טכני אז אספה לי זה סיבה על ידי האיסוף זוכים שהמעיין הגנוז מששת ימי בראשית אצא לפועל כי הקדוש ברוך הוא ברוך שמו לעולם מוכן כביכול להשפיע על התחתונים מטובו כלומר המעיין נמצא כשאנחנו אומרים שהמעיין נברא בערב שבת אנחנו בעצם אומרים שכשוך הוא ברא את העולם הוא ברא אותו עם המעיין הזה שאפשר להשקות ממנו וזה כבר הכל מוכן מצידו יתברך הכל מוכן מאז הוא מעולם הכל מוכן אלא מה יש הסטרה למה אך שיהיו התחתונים כלים לקבל המעניין הזה מותנה בכך שיהיה התחתונים יהיו מוכנים לקבל צריך לשים לב שיש שפע אלוקי שהוא לא מותנה בזה שהתחתונים היו מוכנים לקבל אנחנו נושמים בכל רגע ומוארים מאור השמש ושפע של חיים סובבים מפעמים בקרבנו בלא ערף בשפע עצום וכל אחד יש בקירוב מאה מיליארד תאים רק במוח עם קישורים ביניהם באופן של מיליארדי מיליארדי מיליארדים זה משהו מופלא ביותר וזה לא תלוי בהכנה זה פועל אצל מ שיש לו תורה ומצוות אצל מי שאין לו אצל יהודי אצל גוי יש חלקים שהקדוש ברוך הוא משפיע בנגלה והם לא תלויים בהכנה ובכוח של המקבל אבל יש דברים היותר משמעותיים בעולם שהם תלויים בכוח המקבל אם הוא מקבל מכין את עצמו אז הוא זוכה להיות קשור למדרגה שמוכנה לו במעמקים במסתרים ואם לא אז הוא לא זוכה אם חלק מהשפע האלוקי החלק העמוק יותר הפנימי המופלא יותר האלוקי יותר יש תנאי שזה מקבלים רק על ידי ה הכנה של התחתונים לקבל וזה הוא הכ וזה הכוח הו בבני ישראל כמו שכתוב ויתן לך האלוקים תעל השמיים ושמני הארץ שזה דווקא לך וזה מה שבעצם יש פה הסבר יש פה קצת נדמה לי העלמה של הדיון אבל בעצם הוא אומר זה הפירוש של ספלי שבשביל להוציא את המים צריך הכנה של בני ישראל ומה ההכנה שכל ישראל יהיו כאיש אחד בלב אחד כשישראל מתאספים כולם כאיש אחד בלב אחד אז הם זוכים לקבל ואם לא אז המים נשארים במעמקים והם לא יכולים לקבל את זה שהם בני ישראל הכלי מחזיק ברכה כמו שכתוב יברך את אמו בשלום המשנה ידועה שהשם עוז למו יתן השם יברך אתמו בשלום לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום למה זה קשור לכהן כי השלום זה האחדות האספל שכולם כאיש אחד בלב אחד ואז על ידי הש ם יש כלי מחזיק ברכה הברכה כאן היא הברכה של המים המוסתרים ובשביל שהם יתגלו צריך את האספה שזה השלום לא מצא הקדוש ברוך הוא לישראל קני מחזיק ברכה אלא השלום השם מברך את תבוא בשלום והמה ישראל יכולים לאסוף כל הפרטים ועל ידי זה נפתח להם הבהר והמעיין על ידי האיסוף נפתח להם הבאר והמעיין ומכאן גודל מעלת האחדות וישראל שכש אוספים את כולם אז יש בהר במעיה זה לא אומר שמשה רבנו עסק רק באחדות במובן הפשטני של המילה אנחנו אחרי פרשה שבה קראנו על שרופים על בלואים על מדרגות אני מי יכול להיכנס מי לא יכול להיכנס וזה לא אחדות כזאת שאומרת שכולם באותה דרגה כל העדה כולם קדושים ואף אחד לא צריך להתנשא זה רק ראנו בפרשה הקודמת ברור שאחדות אמיתית יש לה תנאים כשאדם יש לו אחדות והרמוניה בגופו זה לא אומר שהראש והרגל מ אותה קומה זה לא אומר שאין חלקים ש אדם צריך להפריש מהגוף הוא צריך לגזוז ציפורניים ולהסתפר יש דברים שאדם צריך להרחיק אצפה לי הכוונה שכל מי שהוא חלק מהשרת השכינה וישראל ויודע את מקומו בתוך התמונה הגדולה הוא חלק באמת כשהקדושים למשה רבנו יספה לי אז למשה יש פה תפקיד א מיוחד במינו הוא וודאי לא כמו אחד מהעם יש לו דרגה עליונה וה תפיסה שהיום רווחת לפעמים בכל מיני מקומות שכאילו האחדות של ישראל והשם שרוצה את השלום וגדול השלום בוודאי שגדול השלום וכמה מעלות טובות נאמרו בחז על מעלת השלום ולא מצא כי הקדוש ברוך הוא כים מזרי גחה זה מה שאנחנו עכשיו עוסקים בו לגלות פנימיות נסתרת אלוקית אי אפשר אלא על ידי שלום ואז אנחנו לפעמים מתבלבלים עם תרבות מערבית של פלורליזם של פוסטמודרניזם של כל אן פנ שבון לשון חזל שכולם אותו דבר שזה החטא של כוח שכל הלדה כול מקדשים ואנחנו ואים ודאי שכל העדה קדושה כולם קדושים ובלבד שמשה רבנו התנשא על כהל השם ואם לא אז כל הדה לא יכולים להיות קדושים א יתן להם קדושה אם לא משה רבנו בראשי וכאין זה כל עניין האחדות והשלום שהוא לא מבלבל בין רגל לראש הראש הוא ראש והרגל הוא רגל ואז כל העדה כולם כאיש אחד קדושים בתוכם השם והם היכולים לאסוף כל הפרטים ועל ידי זה נפתח להם הבאר ומיה כמו שכתוב חפרו השרים במחוקק וכאן הוא רומז למה שהוא יבאר אחר כך שיש שני עניינים שחפרו השרים זה האבות הקדושים ובמחקר זה השבטים הקדושים עוד עוד נראה את זה והיא השלמות שנמצא בכלל ישראל על ידי האבות והשבטים שהמה חפרו והוציאו הפנימיות מכוח אל הפועל כלומר מה זה בעצם הבאר הזאת האם כל הבעייה שהייתה לישראל במדבר היייתה שלא היה מים לשתות או זה מעניין שפרשת משאי מסופרות מסופרים המסעות הר סיני קבל התורה ל מסופר מה מסופר ויבואו עד אה ושם 70 12 מנ עינות מים ובואו לא מה זה לא מרתה אלימה אלימה ובואו אלימה ושם 12 אנות מים ו70 תמרים מה מה מה זה איזה דבר זה 12 ענות מים ו70 דפים למה זה חשוב אני תמיד אומר אפילו בפרשת משאי אי אפשר להתאפק מלספר איזה נשיקה הקדוש ברוך הוא נתן לעם ישראל כשהם יוצאים ממצרים הם באים אלימה ואומרים להם אתם 12 שבטים יש לכם 70 זקנים מששת ימי בראשית הכל מוכן בדיוק בשבילכם ואזה אי אפשר לוותר על זה ויבואו אלימה ושם 12 אנות 0 כמרים הרמר משה קורדוברו את הספר שלו הגדול אלימה הוא כתב לפי עינות ותמרים והעניין הזה הוא גילוי עמוק של בהרות פנימיות התורה כלומר חזל קוות זה השפת אמת שאלת המים במדבר היא לא שאלה טכנית שאחרת במדבר ימותו הג בסוף למטה מטה שאלה טכנית אבל היא בעיקר שאלה פנימית של יניקה מהשורש האלוקי ולכן היכולת כאן לינוק מהשורש האלוקי שאל פי הבאר שהיה מששת ימי בראשית מ בין השמשות הראשון זה הסתרת כל ה אין מים אלא תורה אין מים אלא גילוי אלוקות אין מים אלה שמיים שיורדים אל הארץ זה מים אז ש שמיים מחיים ארץ זה הדבר שנסתר מעיני הבריות עד שבאו האבות הקדושים אברהם מ א אברהם האזרחי אתמול היה דף היומי מאיר ממזרח צדק שאיתן האזרחי נקרא אברהם אבינו שהוא מאיר את האור איזה אור הים הנפש אשר עשו בחרן שיש עולם נסתר והוא ידע לדלות את המעיינות ולכן הוא חופר בהרות ויצחק חופר בהרות וכל חפירת הבהרות של האבות הקדושים זה שוב לא עניין טכני הראיה שלא כתוב לנו באיזה כלי הם ממה הוא היה עשוי מאור ממה ממה היה עשוי הכלי שם דלו אנחנו לא עסקים בזה האם אברהם אבינו הלך עם כיפה או עם שטריימל אנחנו לא עוסקים בזה לא יודעים חסידים אומרים ודאי הלך שטריימל מה ילה על דעתך שאברהם אבינו לא הלך עם שטריימל יכול להיות סברה הי למה נקרא אבל התורה לא כותבת יש המון ענינים תכניים לא כתובים אז למה חפרת הבהרות כתוב כי חפרת הבהרות זה רק הביטוי החיצוני של זה שאבות הקדושים חפרו השרים הם חפרו את הבהר של הגיל ו אלוקות של ערב שבת ן השמשות וחפירה שלהם היא ההכנה של כל היניקה השמימית האלוקית שלנו של המים שנוז במעמקים ואנחנו על ידם יכולים להוציא אותם אז לכן הוא אומר זה לא אני חפרתי את הבהר זה בערך פרוע שרים אז האבות הקדושים הם חפרו לא רק זה אלא שיצחק חופר את הבהרות אשר חפר אברהם אביו כלומר הוא מתקשר לגילו אלוקות שכבר אברהם גילה והוציאו הפנימיות מהכוח ל הפעל עכשיו הוא חוזר בעצם למשנה הוא לא לא לגמרי מבאר את דבריו אבל מכלל הדברים אתה מבין מה מה ה הוא רצה לתרץ מה הוא רצה לדגדג ולכן בשבת קודש שמתן הברואים ו מתאספים להיות מוכן לקבל השבע השפע כי בששת ימי המעשה אדם עסוק במלאכתו וכש עסוק במלאכה אחת הוא לא יכול להיות עסוק במלאכה אחרת הוא בפרטים כל עניין השישה זה כמו שישה צדדים שכל צעד לוקח לקצה אחר ארבע קצוות אבל מעלה ומטה וכל עניין ששת הימים זה שאתה הולך לאיזה פרט חלקי עד הקצה אבל מה עניין השבת שיהיה נקודה ה שביעית שהיא כונסת אוספת אספה לי היא כונסת ואוספת את כל צדדי המציאות לנקודת חיות הפנימית הגנוזה בכל הצדדים כאחד לכן זה בערב שבת בן השמשות כלומר כשאנחנו עוברים מה הפירוד של ששת ימים אל האחדות אל השמיטה מכל מלאכה כשאני שובט מכל מלאכתו אז אני מבט אחת מכל המלאכות ביחד כשאני עושה מלאכה אני לא יכול לעשות שתי מלאכות ביחד אבל כשאני שובט אני לא יכול לא לשבט מכל המלאכות ביחד אם שבט אתי זה מכולם בבחינה זאת השבת היא איסוף של כל הצדדים בעניין אחד זה מעלת השלילה ל החיוב למרות שיש מעלה גדולה לחיוב על השלילה אבל יש מעלה עליונה לשלילה לחיוב שאם אני אומר שיש פה מחת בחדר הזה למרות שאולי אפשר להכניס פה 10ה מיליון מחתים בחדר אבל מספיק מחת אחת בפינה שאני כבר אומר דבר נכון אבל אם אני אומר אין מחת בחדר הזה א זה חייב להיות מוחלט שכל 10 מיליון אפשרויות למחט בכולם לא יהה מחת זה כללי יש מחת זה פרטי אחד 10 מיליון זה מספיק אין מחת זה הכל כו מה אין כאלוקינו אין כלוק כן באמת כל התארים השוללים כל התרים השוללים הם התרוממות מהחלקיקים שזה תמיד צריך להדגיש אבל הם התרוממות חלקיות של התרים החיובים אז לכן הוא אומר לכן בשבת קודש שמתעלים הברואים ו מתאספים להיות מוכן לקבל השפע מהשם יתברך שבת להשם ששת ימים זה לעולם הזה ושבת זה הפנייה ולכן בערב שבת במעבר באסלי שם נברא פי הבאר וזהו בקבלת שבת שמניחים כל המעשים ומבטלים עצמם לשורש כאנחנו באנו לכאן אז היה יהודי שהיה גבי שלט ברמה ב חבורת מבוגרים שהייתה פה בשולם שרף שולם כן ו הוא תמיד אמר לי שכשהם היו הוא בא מגליציה והוא אומר אצלם בבית כנסת היו אבלים וחפוי ראש היו עניים מוקים וחבולים הגלות בכל קשיה הוא אומר היו נכנסים לבית כנסת ועדיין אבלים וחפוי ראש וכשהיו אומרים רב לחשבת ומ הקבה והוא יחמול עלי חמלה כל בית הכנסת היה מתהפך מחושך לאור א זה היה כמו מתה כסם זה הה המנהג שמה מדורי דורות שאומרים רב לחשבת בעמק הבכה אז כולם עוזבים את זה בכוחה יש בקבלת שבת איזה מעיינות נסתרים שמתגלים אז מניחים כל המעשים ומבלים עצמם לשורש וכפי בש מבררים זאת שהכל להשם שכל מה שעשיתי בששת ימים זה מכון בסוף בשביל השבת היום יום חמישי בשבת אמרנו שיר של יום לא אמרנו היום יום חמישי סתם זה יום חמישי שמכוון אל השבת והכל מהשם כל השבוע הולך אל השבת והכל נובע מהשבת זה אולי קשור םם ישראל משמרים שתי שבתות שבת אחת זה שכול להשם שבת שניה זה שהכל מהשם אז נאמר ויר אלוקים את כל אשר עשה והנה תורמות באותה שעה של ערב שבת בין השמשות מה כתוב ויאר אלוקים את כל כל מלשון ספלי שהכל מתכנס אחד את כל אשר עשה והנה טוב מאוד וי ערב י בוקר יום השישי ויכולו השמיים וארץ כלומר הסיכום של כל מעשה בראשית שהיה בערב שבת בן השמשות כי הרי אין בריאה בשבת אז האיסוף של הכל זה בדיוק השעה הזאת של ערב שבת בין השמשות ו אלוקים את כל אשר עשה וזה באמת טוב מאוד מה זה טוב מאוד זה לא טוב רגיל טוב רגיל זה עושים שמיים זה טוב עושים ארץ זה טוב בעלי חיים זה טוב ופות זה טוב אבל כל זה טוב מאוד זה דרגה אחרת הנשמה היתרה נכנסת זה טוב מאוד בוודאי זה אמת לעולם כי הכלל היא טוב מאוד בפרטים יש בעיות אבל הכלל הוא טוב מאוד רק לא בכל עת זוכין לאסוף כל הבריאה אי אפשר כל הזמן לאסוף את כל הבריאה כי זה עלמת פרודה אז יש בפו צעד ושכבה ורובד שבו יש הפרדה בין החלקים וכשבאים לזה כשכן אוספים את את כל הצדדים של הבריאה אז חלה ברכה מן השמיים אז הבאר והמעיין המים האלוקיים הם מוצאים את דרכם להשפיע לכלים וזהו נעשה ערב שבת ונ השמשות והוא הנשמה ייתרה שיורדת את התחתונים ונמצא מפתיחת פי הבאר בכל שבת אומ אז אם כן כל ערב שבת הרי זה לא שרק אז זה היה באותה שעה אלא כל ערב שבת חוזר העניין הזה שויער אלוקים את כל אשר עשה בתו מאוד וי ערב י בוקר יום השישי זה הסיום ואז נכנסים לשבת ממילה כל עניין פי הבאר ומה שזכו חפרו השרים ו ישראל זוכרים לפי הבאר זה חוזר בכל שבת לכן הצדיקים ומכל שכן האבות הראשונים והשבטים אם חפרו הבאר בכוח מעשיהם כלומר הבאר הזאת יש לה שני צדדים אחד זה שהקדוש ברוך הוא כבר הניח את הברר הזאת בערב שבת בין השמשות ובכל שבת ושבת היא חוזרת ונורה זה לא תלוי בבחירה ובמעשה האנושי זה נשמה ייתרה ש כל יהודי מקבל באשר הוא שם אבל יש לאדם לצדיקים העליונים כוח שלמרות שהקדוש ברוך הוא הוא ברא את זה בין השמשות אבל חפרו העשרים הה היייתה קיימת הם חפרו וגילו אתכ כן כמו שכתוב זה תלמיד חכם אקרי שבת אז עצם דרגתו זה שהוא אוסף את כל הנבראים חזרה אל השורש האלוקי אז הוא פותח את המעיינות של התורה שיש בו לעולם הביטול והתעשרות להשם והיתה כי כל שבט חקק במטה הו לשבטו היה מעיין וראש השבט הלך ועם המטה שלו הוא סימן ונהיה נהר שדרכו הגיע המים לשבט שלו זה במחוקק עכשיו הוא אומר את זה דברים נפלאים כי כל שבט חקק ממטה ו לשבטו והעניין אולי צריך להיות ככל ראש שבט לא יודע נשיא שבט אולי זה ה כמו שכתוב ודאי במדרש כתוב שהיו הנשיאים עומדים על גבה טוב כל שבט ח מה יוצא כ שבעצם השלמות שהכל ביחד אם הבריאה צ פירו אז ארץ הייתה פה שלמות אז מה עכשיו ור אנחנו צריכים לחזור לה כן באמת א כתוב בספרים שש יש הבדל בין טוו לבואו טוו זה ירידה כבר לתוך הפירוד ולכן זה ובואו זה הוא בו זה הגילוי אלוקות זה זה המעיין בעצמו כי בבריאה ניתה הפרדה פשה שמיים וש אור נכון הפרת הפרדה זה לא טוב אנחנו צריכים להתאסף טוב יש תעריך זה נכון ההפרדה הייתה לא כדי שישאר פירוד אלא כדי שאנחנו נבוא מהפרט אל האחדות והיתרון ש שכל החלקים מתאחדים הוא יותר גבוה מאחדות פשוטה לפני שירדנו לפרוד לפחות מצד העולמות זה זה היתרון בבריאת העולמות ביציאה לעלמה ד פרודה והעניין הוא שיש יב צינורות ומיני השפעות היורדים משמיים כמו שכתבתי במקום אחר ועל זה היו היב שבטים שכל אחד פתח שער וצינור מיוחד עכשיו הוא עושה כמה חשבונות והם היב בקר שהים עליהם מלמעלה אצל שלמה הכיור הים המים היה יב בקר אז יוצא שהמים הם מתגלים רך יב שיב בקר היו מחוללים מתחת רגליהם לחבר הים שלא יהיו שובים לא שמים אליהם זה היה הכל מעיינות משהו שבא מהמעמקים והוא קנל שהם עושים הצבי צינורות למשוך מהמעיין להים הים זה לא כמו שאנחנו רואים היום ים ים זה הכוונה כלי מחזיק והמעיין הוא מעמקים מעיין מבית השם יצא נרוץ מהר וברור העניין כי עיקר כוח הצדיקים לחי השפעות עליונים מדברים הנצרכים לזה העולם לינוק מהשורש האלוקי לכאן שכל היב ברכות אמצעיות ש בתפילת 18 הם הדברים הנצרכים בעולם רק שצריך להיות דבוק בפנימיות ושלא יהיו שובים כנל אז אומר זה ברכות שפע ברכה זה יב ברכות והם היב חודשי השנה שיש בכל חודש התחדשות עניין ושר מיוחד וגם שבט מיוחד יש לכל חודש הוא כתיב ששת ימי המעשה יהיה סגור מה יהיה סגור בעצם פי הבהר של המים העליונים סגור בששת ימי המעשה שזה אלמ ד פרודה וביום השבת נפתח הפנימיות והוא פי הבאר שמרנו שמתי פי הבאר נפתח בכוונת שבת ו זה בכוח האבות למה בכוח האבות שורש הג סעודות שבשבת סדה כנגד אברהם כנגד יצחק כנגד יעקב זה בארך פרו העשרים לכן יש שלוש סעודות ושבת וביום החודש יפתח הוא במחוקק שמ יב שערים שלמטה שמג נעשה יב איפה נעשה מג יב ארבעה תורי און עודם פטדה וברקת זה ג' לשם שבו חלמה זה ג מג נעשה יב אז הוא אומר מג האבות הקדושים כאילו מה זה ה באמת מה יש בפנימיות של החושן מה כתוב אברהם יצחק ויעקב חזל שואלים מאיפה יש צדיק שמה כש שנים בורים תומים אז יש ביצחק אז אברהם יצחק ויעקב וכל השבטים אז יוצא שמג נסה יב וגם רואים את זה בעין שזה שלוש כפול א זה נעשה מג נעשה יב זה שרים זה האבות הקדושים ומחוקק זה יב השבטים זה זה ביום החודש יפתח שג נעשים יב וכן הסדר התפשטות דרך הנ ארנו חלקנו