מנחה ומוסף של שבת | הלכות שבת | צורבא מרבנן- קיג | הרב בן ציון אלגאזי

אחד ד קרא גלה טוב אנחנו נמצאים בתפילת מוסף תפילת מנחה אנחנו מתקדמים בתפילות בתוך תפילות שבת עשינו קריאת התורה שניים מקרא וחד תרגום היום אנחנו מוסב במנחה אז נתחיל קודם כל תפילת מוסף כמובן תפילת מוסף מופיעה ב במקור אחד לפניכם ושל מוספים כל היום רבי יהודה אומ עד שבע שעות נחלקו התנאים עד מתי אפשר להתפלל תפילת מוסף האם אפשר להתפלל עד שבע שעות או כל היום זמן תפילת מוסף יש איזה נפק מינה גדולה אלינו כי זה הכל תלוי כמובן בקורבן במקדש אומרת הגמרא ומוספים כל היום אמר רבי יוחנן ונקרא פושע זאת אומרת גם למי שאומר שאפשר להתפלל תפילת מוסף כל היום א עד שבע שעות זאת אומרת שבע שעות זה הלך אבל אפשר להתפלל כל היום בכל אופן מי שיתפלל מוסף כל היום נקרא פושע זאת אומרת גם למה נאמר כל היום מן הראוי להתפלל עד שבע שעות בלבד הרמבם כותב במפורש כך תראו מקור שלוש תפילת המוספים זמנה אחר תפילת השחר עד שבע שעות ביום ומתפלל אותה אחר שבע שעות אף על פי שפשע יצא יד חובתו מפני שזמנה כל היום זה אחד הדברים העצומים ביותר הזמן שלה באמת כל היום אבל מי שמתפלל אותה אחרי שבע שעות נקרא פושע למה יש את הזמן כנראה שהמחלוקת היא לא כזאת קיצונית כי זה תלוי בקורבן פה יש דבר שברור שהוא הקורבן במקדש גם היה לכתחילה עד שבע שעות אי לכך גם התפילה צריכה להיות מגבילה ונכון שגם המקדש בדיעבד אז כיוון שהכל הוא האי של המקדש לכתחילה ובדיעבד לכן זה הדין לגבי תפילת מוסף מה מה היא נוק מינה שיש בדבר הזה של תפילת מוסף תפילת מוסף היא תפילה ייחודית שהיא לא כמו שאר התפילות אחרות אף על פי שהגמרא אומרת מסכת ברכות שהתפילות כנגד קורבנות תקנום הראייה לזה אומרת הגמרא בגלל תפילת מוסף האבות סדום תקנום כנגד קורבנות הריה תפילת מוסף בכל אופן יש הבדל בין תפילת מוסף לבין התפילות האחרות תפיל תפילות האחרות אם לא התפללת באונס או בשוגג יש לך תקנה תפילת תשלומין למוסף אין תשלומן לא התפללת מוסף כל השבס כולה או כל יום טוב עבר זמנו בטל קורבנו על זה נאמר עבר זמנו בטל קורבנו על התפילות האחרות לא נאמר עבר זמנו בטל קורבנו יש לה תשלומים זה נפקא מינה אחת נפק מינה נוספת שיש לגבי נשים האם נשים חייבות בתפילת מוסף כן או לא מחלוקת גדולה מאוד הם יכולות להתפלל אם רוצות מתפללות אבל מה הדיון הדיון הוא שנשים לא שייכות בקורבנות ציבור כיוון שהם לא שייכות במחצית השקל נשים לא יודעים ותות השקל רק גברים הי נותנים מחצית השקל נכון שהיום אנחנו נותנים זכר למחטי שקל גם גם לנשים למה כי הכלל הלכתי אומר שאישה לא חייבת אבל אם היא נותנת לוקחים ממנה תמיד הסבתא שלי הייתה אומרת נותנים לך תיקח מרביצים לך תברח אז אם אישה נותנת נותנת צ שקל לא ייקחו יקחו אז כיוון שיש לה צד של שייכות היא גם יכולה להתפלל האם היא חייבת להתפלל כמו חובה של תפילות אחרות לא למה קורבן ציבור יש כמה הבדלים בין מוסף לבין התפילות האחרות תוספות אומר מקור ארבע הי באותה ולא התפלל מנחה לא באתה ולא התפלל תפילת מוסף דודאי אינו מתפלל בערבית דך יקרא את הקורבנות כבר עבר זמן תפילת מוסף גם לא תקנו שבע ברכות של מוסף אלא משום נשמה פרים שפתינו ובזה ודאי עבר זמנו בתל קורבנו שאר התפילות רח מנינו אתם שומעים פה זה קורבן פה זה רחמי רחמנו ולב שיתפלל אדם כל היום כולו ואיין כאן עבר זמנו בת אחרת עבר זמנו בטל קורבנו הכלל חל רק על תפילת מוסב בלבד אנשים אוהבים להגיד את זה על כל תפילה זה לא נכון תוספות מחלק בין תפילות של רחמן לבין מוסף שזה מה זה למרות ש נכון הזמנים שלהם כנגד הקורבנות הכל נכון טוב ויפה בסוף הם נקראים רחמה ממוסף נקרא קורבן מה לעשות זה חילוק ברור שיש אמרתי קודם טוב נחזור אומר המחבר על אוכ למיס ז בפו במקדש אם שכחו להקב קורבן מקדים שני קורבנות ה אחר כך אה תשלומין אין במקדש תשלומין כי זה רק לתפילות יש תשלומין לא לקורבנות אין החינמי לכן אמרתי ששאר התפילות האחרות שיש להם תשלומים הם באו תקנו כנגד הקורבנות אבל הם לא יסוד יסוד התפילה זה רחמי לכן הגמרא אומרת נשים חייבות להתפלל למה אומרת הגמרא רך מנינו מוסף בסדר מצויין אומר המחבר מקור חמש זמן תפילת מוסף מיד אחרי תפילת השחה ואין לה אחרה יותר מאחרי שבע שעות ואם התפלל אותה אחר שבע שעות נקרא פושע ואף על פי כן יצא ידי חובתו חיייבים להגיד גם שהפושע פה זה לא פושע קרימינלי שהוא צריך להיות במעצר וכולי זה כמו שהוא חנה בכחול בכחול אדום בלי בלי לשלם זה נקרא פושע יש פושע ויש פושע זה לא הפ זה לא הפושע למה אזה מצה מה לא לא זה לא מצווה הבאה בעבירה אה אחרת זה מצווה הבאה בעבירה אתה אומר אה כי יש זה נפק מינה לגודל הפשיעה הרי אתה לא יכול להשוות מי שחונה מקום האסור למי שפורץ לתוך החנות שניהם פושעים אבל זה פושה חמוד מחמד וזה פושה מקצועי כאן זה לא מקצועי מהי נפק מינה שהוא לא מקצועי אז תכף תראו את השבת הלוי מפני שזמנה כל יום שך ולא התפלל ע שבר זמנה א תשלומין רמבי מתפלל אותה קודם תפילת שחרית יצא אם הוא יחרה שבע שעות שיתפלל א לא תפ יתפלל בדיי יתפלל החבר אומר אם מתפלל נקרא פושל יצא ידי חובה הוא לא אומר התפלל לא חייב להתפלל פשוט פושל רוצה להיות פושל פושע ו מתפלל גם הפושים מתפללים רבי ז כן מה תדע לך רוב הפושע ישר קודם כל הוא שם כיפה שחורה דבר ראשון לנה לא לבנה זה רק סוג מסוים של רובם שחורה יש כאלה שיש להם שחורה גם לפני שהוא נהי פש זה משהו אחר אני תמיד ספר לכם בדיוק עכשיו כתבתי אייזה מאמר שספרתי לכם את זה ש שעשינו עשינו פתיחת ב צו בבתי הסוהר יש 40 מדרשות יש 40 מדרשות תורניות בתי הסוהר אז פתחנו ומ בתי הסוהר התכנסו כל רבני בתי הסוהר ביחד היה בכלא הילון אחריב לפני כן עסה לי המפקד של של המחלקה התורנית של הזה האגף התורני עשה לי סיום אומר עומדים פה שלושה סדרים פשו אנשים יודעים שס שס פגין אמרתי לו אז מה חזר פה אומר מקווה זהו הדבר הכי החזר פ כל יש פה ספרים אז שדיברתי עם רבנית הסוהר אז אמרתי תשמעו קודם כל לכל הפושים פה יש עתיד גדול הרה יוסף הצדק איפה הוא היה ולאן הוא הגיע אנחנו לא צריך עכשיו לכת יוסף הצדיק כל כך רחוק אננו אפילו בהיסטוריה הקרובה שלנו בכנסת אבל מעבר לכך אמרתי להם אני מאוד חושש שאם כולם ילמדו פה צורבה לכם לא יהיה פרנוסה כולם פה ידעו על אח אז הסגן הרב הוא הוא מרוקאי ככה כבד אומר לי כבוד הרב אין לך מה לדאוג בכלל כל הכוחות שלנו מאוד מרוצים כולם חוזרים שמרחם ל לכן אני אומר הפושע פה הוא לא הפושע של כלי פושים יותר חמודים מהי נפק מינה דוק אחז הוזים א כמו את השופטים מאגף התורני נמוך אה יפה הרגעת אותי שכוח הרגעת אותי לא את את הרבנים את הסו שכוח כמו אתה שוה בעניינים אני רה אלי שמי שעובר דרכך הוא לא חוזר אחרי זה במקור שש במקור שש אומר השבט הלוי וגם שם הזן ה מבין כ נפק מינה למיסה תראו מה קורה למשל בשמחה תורה אני תמיד רגיל הדבר הזה גם ביום הכיפורים ביום הכיפורים אנחנו תמיד עם הפייטנים אוהבים לצלצל ב בזה ולהרחיב להרחיב להרחיב וכולם בלחץ להתחיל מוסף לפני שעה שביעית גם בשמחת תורה עושים הקפות באמצע יש קידוש וכולי האם גם אז מי שמתפלל אחרי שבע שעות יום כיפור שמחת תורה שזה בדרך כל יותר מקובל זה גם נקרא גדר של פושע תראו בבקשה תשבת לוד שבת לוד כותב ככה מקור שש והחנה מבי ידן זה נקרא פושע א פושע מזיד זה הפושע המקצועי שדיברתי לכם אלא מתצלומי וא רק בגדר מתעצל זה עדיין כמה שעות לפניו זה אפשר עוד להתפלל עד סוף היום אם כן ביום הכיפורים זה מאכרים לא מחמת עצלות אלא מחמת עבודת היום נכון לכן של ציבור שחרית חי גבנה שמחת תורה אין חשש מתואר פושע מתעצל כן נראה לדתי כיוון שהפושע פה הוא רק מתעצל ויש סיבה טובה למה לאחר הוא אפילו לא פושע שלנו כן נרא זכות אבל ודאי אין אין סיבה של מצווה כנל אסור לפשוע ומה זה הפשע פה רבי סי אדום לבן תצל בסדר מצוין מה ני לא לא אתה כן הלת שחה כבר ב 425 רבנו לא יודע מתי הה קם אבלור השבע שעות זה לא ממר גע שאתה קם ל שחר הרב אני קתי יום ב לא באתי לך בתלונות ר אתה שתי של אתה אומר לי שעה שביעית שי של אני ו5 אוי ו אני מגוז עלי לא כולה אני אשלי קים לבדב מני [מוזיקה] טוב טוב עכשיו רבי יסי מה קורה הרמה הביא אם אדם מתפלל תפילת שחרית במוסף לפני שחרית יצא על מה מדבר הרב מה איך אדם עולה לו בראש יתפלל מוסף לפני שחס קודם כל בקורבנות זה ודאי הופך את סדר היום יש קורבן תמיד של שחר ולח אני אגיד לכם מה הציור תפילת שחרית בשבת בשבת רגילה זה ב וחצי או או אז בדיוק אנה זה בורי בורי מכיר לא מכיר את זה אישית אבל מכיר את זה באופן כלי 8 וח מתחילה תפילת שחרית זה המלצה בלבד השעה אנשים זוחלים עד סוף התפילה מה שיפה כולם גומרים ביחד לקידוש כולם מגיעים ביחד אז אחד הגיע ישר מוסף אומר מה לא התפלל בציבור מה מה זה זמן קמתי מאוחר אז הוא אומר ישר קודם כל אני מתפלל עם הציבור מוסף אחרי זה אני אתפלל ב ד שכז אחרי כן מה יצא הוא התפלל פעמיים ביחיד והוא מאוד חושש לתפילה בציבור מאוד חושש אפילו שהוא קם שעתיים אחרי כ אב בכל אופן זה בנפשו אז הוא אומר אני ארוויח תפילה בציבור ממוסף זה מה שוא מדבר אומר הרימה אם הגיע לבית כנסת הצטרף עם הציבור למוסף ואחרי כן רוצה להתפלל שכריס יצא אומר המשנה בורה אלא ד אסור להקדים שום קורבן לכתחילה לפני קורבן תמיד של שחר ובדיעבד יצא מצוין עכשיו רבי יסי א הדוגמה שהבאתי לכם זה המלחת יצחק הוא מביא רשג בשם שיבולי הלק שריך לחות דברי חכם אח ש לומר תפילת מוסף בציבור עדיף אך קדימה תפילת שתין שם כן מסיק המרש הלח מיס הוא אומר המרג אומר עדיף מוסף בציבור אומר זה לא נכון עדיף שיתפלל כודם כל שחרץ ביחיד ואחרי זה מוסף גם ביחיד ובלבד שיתפלל כסדרן שחרית מוסף כן דבר כ מסודה אוקיי ופסקי תשבות מביא פה שלא רק זו גם צריך לפניכן לקרוא בתורה כדי בי יש סדר לתפילה יש שחרית יש קריאת התורה יש אחרי זה מוסב וכולי מצוין טוב לגבי ענים זמירות אשכנזים נוהגים הכל בסדר לא לא נחי בדבר הזה עכשיו ניגע רבי סי בנקודה נוספת זה לגבי תפילת מוסף זמנה עדיפותה ומקומה בתוך התפילות עכשיו דבר על תופעה נוספת מאוד מעניינת אכילה בין שחרית למוסף אחילה בן נת שחרית מוסף הדבר הזה נהוג בעיקר אצל האשכנזים בשתי מועדים בשנה גם ב ראש השנה כיוון שהתפילות מאוד ארוכות וגם בשמחת תורה אנחנו מפסיקים באמצע עושים קידוש כולם טועמים תומי החיים זכו יותר מתואמים קצת ולאחר מכן מתפללים תפילת מוסף האם הדבר הזה ראוי ונכון ודאי שההלכה הייא שברגע שהתפללתי שחרית באופן עקרוני באופן עקרוני אני אומר אתה חייב לעשות קידוש לפני שאתה אוכל אני אומר באופן עקרוני כי יש מצבים שאפשר גם בלי קידוש לאכול לפני תפילת מוסף אבל באופן עקרוני התפלת ה שכריס אתה חייב להתפללל לעשות קידוש אז במקרה כזה האם מותר לאכול לפני תפילת מוסף זה השאלה שלנו או אז הרב רוצה לחלק בין אכילה לשתייה שתייה ודאי אפשר ודאי אני אומר עדיף לעשות קידוש אבל שתייה יותר קל אכילה היא יותר בעייתית זוכר ב הו עושים קידושים בבית כנסת הור איפה ספרדים מרוקאים כן מה הו מרוקאים אוכלים כל הזמן של העופות טוב זה גם תוך כדי התפילה מביאים הערק לכל הציבור שניה בפסוקי דזמרה מבינם לבן לא אל תביא ראייה מן המרוקאים בעניין של אוכל ושתייה זה יש להם מדרגה מיוחדת ושים מוסף קצר [‏צחוק] כן אני מכר אתזה גם אמרקאים עושים באופן גבוע תפילת מוסב קצר נכון כי הם קצת גם שטו לא מנהג תמיד לעשות קצר ולמה בגלל שהוא אומר בגלל האכילה ושתייה קודם לא יודע רוב מנהגי הספרדים לא אוכלים באמצע התפילה לא עושים קידושים לא עושים משחקים אני אומר בלי קשר אתה אומר לקידוש אני אומר אל הוא מדבר על קידוש אני לא כל חיי גדלתי בין הספרדים ולא ראיתי הוא זה שראיתי חלתי בין האשכנזים ש שהיו עושים קידושים באמצע התפילה אין דבר כזה תפילה היייתה ברצף גגם לא הייתה כל כח ארוגה בשר חיס בראש השנה מתי מתי גומרים 11 11 תמיד אני אומר הההבדל בין אשכנזים לספרדים בראש השנה הספרדים זה יום חג לאשכנזים זה יום דין אחד ב בקרסים שלו אז אז לכן לא היו עושים הפסקות באמצע היום כל מי שגודל בישיבות הוא אר לתופעה הזאת שיש קידושים באמצע התפילה אתם ודים קידושים אני אגיד לכם יותר מ זה רבי יסי בישיבות עושים קידושים יש שבתות חזנות כנסים כמה צרצרים ביחד ואנשים מוכנים לסבול איסורים מחפרים והם והם כיוון ששילמת הם לא יכלים לעשות אותך כזה מוסף צ'יק צ'ק שבת חזנות שאני בעוונותי התחטבתי בה כמה פעמים זה עד א ח שים בצהריים עד סעודת צהריים סעודת שבס בצהריים אז אתה לא יכול להחזיק את הציבור מ8 וחי עד שתיים בצהריים בלי לאכול אנשים גם חוששים שצריך לעשות סעודה לפני חצות צ החזנים הם כן אבל אבל אף עלפי אף עלפי שהציבור אוכל אוכל את הגבינות יש פינת עוגת גבינה לפני שכי ותואמים מזה כדי ב אבל אבל אבל יש להם על מה לסמוך כי החלוש והראה רי הוא כחולה ומותר לו לאכול וכולי אבל שם רבי ישראל לא עושים רק קידוש עם מזס עושים את הסעוד שחרית של שבת ארוחת בוקר של המלון עושים בן בן בן שחרית למוסף חסים נותנים ידיים יושבים אוכלים בטח אתה שילמת אז מה אתה תקבל סעודת שחרית זה אתה חייב לקבל בכתוב שם הבעיה הגדולה על מה סומכים שם לעשות סעודה לא קידוש רבי סי זה העניין תמיד אני אומר ם מתפלל פה על מנחה מדבר גם תפילת מנחה היום שזה חזן יש חזנים שהם קצת מבלבלים את המוח וכולי יש חזנים טובים וגם יראי שמיים יש ויש בקיצור אז אחד כזה ליצן הביאו אותו לבית כנסת החזן הגבאי לא יודע איפה הוא השיב אותו כשלא הוא לא מתחז אמ לשים אותו ליד הרב החזן בכל אופן יש זה נקרא כלי קודש הרב הוא כלי קודש ואחז נשיר את הכלי קודש במזרח כל התפילה הוא שגע את הרב כל רגע שאלו שאלות של בובקס הרב לא יודע מה לעשות איתו מה מה הוא תקה פה עלי לידו בקיצור הגיעו למנחה אז אומרים אדם הוא בהמת אושיה השם שואל החזן את הרב תגיד לי למה הצמידו אדם ובהמה אומר אתה שואל אותי תשאל את הגבים מה אתה רוצה ממני טוב נחזור נחזור לעניינינו נחזור לעניינינו אלאיש יש חזנים שהם לא לא רצויים לא רצויים גבאי אחד סיפר לי את זה שבדי דו בעובדה שהיה אחד שלא רצוי והציפור מאוד חשש שימשיך בשוח אן עד אז אמרו לו כל הזמן הגבאי תשמע תוציא אותו שלא אם הוא ד וצים בית כנסת כ הוא זה בקיצור הוא בא אליו אומר לו אתה גומרו שום פנים באופן לא קיצור ההוא כל הזמן אומר לו תוך כדי בסוגת זמר שהוא גומר ההוא אומר לושו נים שו הגיע השוכן ד עומד ליד הסטנדר שונד צועק אגב התעצבן עליו תחיל לתפוס אותו הוא רואה פתאום שהוא קשור עם הרטל אומר לו מה זה אומר אתה חושב שפעם ראשונה רוצים להוציא אותי טוב נמשיך על רבי עיסי אז אז הגמרא מביאה מסכת ברכות שמר ונ אסור לאדם שתום כלום קודם שיתפלל תפילת המוספין אמר להב צי מוספין ביחיד ת אמרר ר וחן שדור אמר ציבור שנו חה לא ק רבי יע בן ל הגמר מסיימת ומרת ו כתה זאת אומרת שמותר לאכול גם לציבור לפני תפילת מוסף זה מה שיוצא פה מדברי הגמרא ולכן המח פוסק במפורש מקור 13 מותר לטעום קודם תפילת המוספים שימו לב לטעום דהיינו אכילת פירות או אפילו פת מועד אפילו טימה שיש בה כדי לשעות לב אבל סעודה אסור לשבת בסעודה לפני תפילת מוסף בלתי אפשרי אומר המגן אברהם אף על גב ואסור לאכול קודם קידושין קידוש ממקום סעודה המגן אברהם אומר אם עושים כזה קידוש בתוך הבית כנסת איפה הקידוש במקום סעודה אומר המגן אברהם אין שום בעיה יש לומר דדי ששתה יין אחריו ההלכה אומרת שקדוש במקום סעודה רצוי לאכול כזית מזונות אבל אם אין כזית מזונות שתית רביעית יין זה נקרא קידוש במקום סעודה המקדש יש כאלה אומרים שבעצם הרביעית שהוא שתה כבר יצא ידי חובה סעודה הכי טוב שישתה עוד רביעי רביעית יין אנחנו עכשיו בפסח אין אין אין עוגות בזוס כל העוגות שהכל עושים קידוש לפני הסעודה רוצים קצת לטון כל מיני דברים מה מה עושים אין כביית סעודה איין מזינ כל אחד שותה עוד רביעית מיץ נבים זה נחשב קידוש במקום סעודה נקודה ואז אתה יכול לאכול מה שאתה רוצה פתרון מאוד פשוט מס צעי מיס הצעיד מצויין והתפלל במקומו ל אחר כך פד ואין ומר דנו חי לי כמד קידוש הוא רשי לאכול מעד פד וחיל עליו קידוש אומר המשנה ברורה מה זה מעט פד יוכל לאכול עד כביצה אפשר לאכול עד כביצה פת בסעודה שלפני מוסף העיקר שלא יקבע סעודה כן כדי לשעוט את הלב דנו שאוכל פירות הרבה אכילת פירות לא מקר קבע ונראה דם או עכשיו ב המשנה מורה אומר נראה די אם חלש ליבו יכול גם פת לאכול עד שתתייעצו אם יש לו חלישות הלב הוא יכול להתפלל הוא יכול לאכול כמות של פת עד שתתיר דעתו אין הגבלה אף שהוא יותר מכביצה אני הגעתי למסקנה שכל אלה שמגיעים שבת חזנות הם חלושי לב שמעו לשמוע כל כך הרבה חזנים כלכך הרבה שעות צריך אשפוז אז כיוון שהם חלושי לב יש להם עתר על פי המשנה ברורה לאכול סעודה לפני תפילת מוסף זה המקור מצויין כן כן אני אומר א יש יש על מי לסמוך באופן אוטומטי אומרים אתכל הציבור באמת אלה שמגיעים לשבתות כאלה זה אנשים בני 80 ומ הם באמת חלושי לב בדרך כלל ויש להם התר לאכול ודאי על פי המשנה הברורה ואומר ה אומר השמירה שקי לחתים חזנים שמעים אותי אני גמרתי את הקריירה שלי של חזנים פינסקי לא פינסקי את שומע אותו אתה מתר אתה מקבל כוחות אידו אני מדבר על אלה שכן איסורים חפרים מקור 16 שמעתי מברד נוהג להכל מיני תרגמה יכול אפילו יותרר מכביצה מיני תרגמה בפרט זה ברבים דמתקרי הדדי כמו בשמחת תורה שמקדשים אומר שלז רבך בקידוש שעושים בישיבות בתי כנסיות שלא מדקדקים לאכול דווקא כביצה או אכלים מני רגימה ככה יותר כי מזכירים זה לזה נמצא בבית כנסת כל הבטו שלא יקבה סעודה כדי שלא ישכח בסוף להתפלל אבל מזכירים אחד השני לכן אין צורך לדקדק יש כאלה פוסקים שמדקדק ם הציבור שלהם היה בישיבה היו בודקים שכל אחד יאכל רק כביצה רק כביצה מודדים שלא יעבור חס ושלום מעבר ל אפשר קצת לעבור מעבר כי זה קודם כל זה הראי בת מזכירים זה לזה מתקי הדד מצוין כן כן גם ראש השנה עם השופר לו דעתי לא צריכים לדקדק מזכירים זה זה אין שום בעיה מה ה מי לא שיתפלל מוסף שלא ישח מוס שלא ח מוסף ע כשי לא ראנו שזה הסיבה מוס לא זה עקר עיקר הסיבה שם יקח להתפלל ימשך בסעודתו ולא יתפלל מוסף ואז הוא ישתה משהו ובכלל ואז כל המסס כיוון שיש מד קרי הדד נגמר העניין זה פיתרון מאוד פשוט בכלל בכל דבר כזה של מצווה לפני כן לא אוכלים אם מד קרי הדד אפשר ניתן בסדר ואומר המשנה ברורה דבר מעניין תשמע כבוד הרב בבור מביא כתב אליהו רבא דם חלש ליבו ואיין לו יין ולא שר דבר לקדש עלו רשאי לאכול פירות והוא הדין מנ תרגמה מחמישה מינים קודם מוסף אף בלי קידוש אבל בלב אחי אין להקל בלו אחי יש כאלה שאומרים שירק שתייה ת נראה את הלקות יוסף אבל מי שחלו ליבו יש לו אפשרות גם להקל גם בלי קידוש לפני מוסף כי יש פוסקים שאומרים שלא נקבע חובה לקידוש אלא אחרי מוסף מוסף כ שכס כבר התפללנו ו הנקות יוסף גם כותב את זה לכן שלתי לטרום כ ת מוסף בלא קידוש על היין שיש אומרים שקודם מוסף לא חלה עליו עדיין חובת קידוש אתם שומעים ולכן מי שאיין לו יין לפני קידוש יכול גם לאכול מ תרגד לפני מוסף כן ויש אומרים שמותר לטעם קודם קידוש הרב כן ספק ספק כן לט קידוש הרב אם יש לו כזית עוגה יקדש על היין וישתה ממנה רוב רביעי בבד ויאכל כזית עוגה ויוצא בזה לכל הדות הכי טוב לקדש אין הבדל אין הבדל שכריס שחרית אין קמינה הרב אם זה לפני קורה אחריה זה לא קמינה אם רוצים לעשות הפסקה ואחרי זה לקו בתורה גם אפשר הדבר היחיד שהבאתי פה רבי עיסי אלה שעושים סעודות או קידושים לפני מוסף הבעייה יהיה לגבי כהנים כהן שותה רביעית יין הוא לא יכול לעלות על דוכן שתויה יין נכון אז צריך לחכות לפחות חצי שעה ככ אמר רבלי יושי חצי שעה שהוא לא יוכל מיד אז אלה כהנים ששותים ואחרי זה מיד מתנים מוסף כי בדרך כלל הקידושים אלה הם די מהירים אלה שעושים קידושים יש כאלה שבקי אושים האלה מחלקים גם ויסקי וכל מיני מיני שכר כאלה ואחרים בעייתי מה מצבים אין בעיה צבים זה שתייה קלה שמכים עלא הגפן זה הכל אז אבל אם שותה יין יבש חצי יבש חצי רטוב רטוב לגמרי מה רביעיית רביעיית מי רביעית בלך הואב לא אם הוא שדה רביעית חייב לחכות חצי שעה הוא לא יכול להורות גם לא יכול להעלות הדוכן אם אם הוא הרב גם בעיה בעיה גדולה הדבר הזה הכהנים צריכים לשים לב כתבתי על זה פה שלא יעלו לדוכן נסיים רבי יסי בתפילת מנחה במנחה אומרים צדקתך למה אומרים צדקתך שלוש פעמים יש צדקתך צדך צדק שלוש גדולי עולם יצאו מן העולם בשעה הזאת של תפילת מנחה ברעב דרבין משה רבינו דוד המלך ויוסף הצדק סתם כנגד כל אחד מהם עושים צידוק הדין כיוון שזה צידוק הדין נפק מינה אם זה יום שלא אומרים בו תחנון לא אומרים הדבר המעניין הוא תמיד יש ויכוח אם יש חתן בבית כנסת בשבת שבת שב ברוכת חתן כל אחד מתחיל לפני כן להזיז את הראש כן כן כן צדקתך לא צדקתך כאילו זה זה מה שיציב את הציבור אבל לא משנה ברגע שלא אומרים משהו מתכנון עושה טוב לציבור לא בגלל הכמות בגלל התכנות תכנו עושה קרצ לא י שום דבר נכון זה יום שלא אומרים תכנות במת אנשים כולם שמחים כאילו הרוויחו איזה משהו ככה זה תקם של ישראל כי גם ככה אנחנו סובלים מאוד השם יראה לכם גם היום א מה מה זה דינים כן כן זה יכול לגרום לפיקוח נפש לפי לפי הזוהר הקדוש כן קיצור עושה טוב לאנשים א א לכן גם החסידים כל פעם שיש איזה ורסייט או משהו לא אומרים תחנון זה נקרא אלולה מה קורה בימים שבהם יש חתן היום עצמו אומרים בפו תחנון אבל בגלל הגברה לא בגלל החפצה יש שמחה האם אומרים חנו או לא אומר האלקות יוסף בימים שאין אומרים בהם ודוי אן אומרים שבת אבל כשיש חוסנו ו אבי הבן ו סנדק בית הכנסת יש לומר צדקתך כמו כל שבת רגילה החתן לא מבטל את העסק מעניין שהוא מגיע למנחה רגילה או שחרית בתי כנסיות אז לא אומרים להם תחנון אני מש פה חתן בישיבה אני אומר לו תבוא כלם למנחה אני מזהיר אותך אבל אבל אבל אבל הרב עובדיה אומר בשבת צדקתך יגידו כולם חלקו עליו וסוברים גם כף החיים ואישי ישראל אם יש חתן או סנדק או או לא משנה מה לא אומרים צדק נך כל דבר כזה בעניינים כאלה יותר מכלים נוכח נוכח מה כרטיס קרטיס שלהם מועל לא מועיל אמנם המנהג שלא אמרו בית הבל אפילו ש פנים שם ציפ ונראה לי הטעם זה לא אמרו כשפרץ בשבתו משום הבלות אבל בעניין המירה צדקתך ש גם בבית החתן או בית תינוק הנימול אין אומרים אותו וכן ביום שאן אומרים את אומרים אותו זה לא חשיב פרסלו על כן המנהג שלא לאמרו אפילו בציבור מנהג הולם שיש חתן או אבי הבן או סנדק לא אומרים או מואל כמובן לא אומרים צדקך מה כן בשבת יום חול לא אומרים לא אומרים יש חטא לא אומרים לא תפילה לספרדים לא תפילה לדוד לא ציח לא מצד היום אין פה יום צר ויש חתן נכון אבל אני אומר כ אתה לאמת כיש חתן מצד היום עצמו יום רגיל היום הוא יום רגיל אבל חתן הפך לך את היום לפחות התפילה חתן לא אומרים נקודה דלגין מה מה לא אשכנזים יש חתן לא אומרים תחנון לא למנצח השים אומרים כל הזמן גם ביום טוב אה למנצח נצח יש כ לא יודע יום אחד שכן אומרים אני לא יודע אנחנו הספרדים מאוד פשוט יום של שמחה או דבר של שמחה אין למנצח נגמר כן תמיד אני אומר בינים האלה אשכנזים יותר אוהבים את הפריות מהר פריות ש לא לא לא זה לא זה לא יום של שמח לא כלום אין אין צי צריך שיהיה שבת שבו ביום חול לא היו אומרים ואו כמו שאמרתי חתן וכולי וכן כותב הישי ישראל וכן כל יום שאן אומרים אותך ממות החול אין אומרים צדקת ח צדק בשבת כולל ברית מילה כולל חתן שהקדוש ברוך הוא יהפוך נות הימים האלה ימי שסון ושמחה בעזרת השם סורות טובות ישועות