מלכות שנולדה בשירה | שיחה לפרשת בשלח | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] שלום וברכה אנחנו בשבת פרשת בשלח זו שבת מיוחדת במינה ראתה שבחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הנביא שנאמר זה כללי וענוו מצביע באצבע ו מדברת כביכול על השם יתברך. זה גילוי שאין כדוגמתו אפילו בנביא גדול ועליון ועליון כמו יחזקאל הנביא. ומכאן אנחנו למדים איזה מאורע עצום איזה מהפך אנחנו עוברים בשירת הים, בקריאת ים סוף. חז"ל אומרים, הרמב"ם מונה את זה לאחד מיג עיקרי אמונה, ש אז ישיר משה זה המקור לתחיית המתים מן התורה. ומי שלא מאמין בתחיית המתים לא יזכה לתחיית המתים. ולכאורה זה דבר תמוע מאוד כי הפשט ורשי אומר ככה הוא לא מדבר על העתיד שאז עוד ישירו שיר אחר עוד פעם אלא אז באותה שעה של יציאת מצרים משה בני ישראל ישאירו את השירה הזאת בסיפור על העבר ולא על העתיד ומכאן לדרוש את תחיית המתים ולומר שמי שלא מאמין הוא לא יזכה לתחיית המתים והרמב"ם מציב את זה כאחד מיג עיקרי אמונה שמי שטועה בזה הוא מחוץ לשלמה אמונה ישראל זה דבר תמוע ומלמד על עומק החשיבות של מה שקורה בקריאת ים סוף ואחר כך בשירה הזאת של אז זה שיר משה חז"ל דורשים את המילה אז של אז זה שיר משה עם הפסוק מקולות מים רבים עם הפרק של השירת הים של מקולות מים רבים אדירים משברי ים ולומדים שגם שם יש אז נכון כיסכה מאז ואומר המדרש על זה דבר נפלא בעצם צריך לחלק את העולם לשניים העולם של עד שירת הים והעולם שמירת הים הקדוש ברוך הוא מתגלה בעולם כשתי דמויות שונות בשני החלקים הללו אומר המדרש אז שיר משה עד ההודכתיב נכון כיסכה מאז שוב זה גם השוואה בין קולות מים רבים אדירים לבין קריאת הים אמר רבי רבי ברחיה בשם רבי אברהו אף על פי שמעולם אתה נכון כיסכה מאז מעולם אתה אז המדרש אומר תחלק את הפסוק לשניים מעולם עולם אתה זה מה שהיה אף על פי כן לא נתיישב כיסך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה לכך נאמר נכון כיסך מאז כלומר אתה מעולם אבל כיסך נכון כלומר נתיישב ונודעת בעולמך רק משירת הים אז זה שוב משה שגם במדרש הזה אנחנו מבינים שבעצם יש פה איזה קו פרשת המים, קו פרשת הים עד אליו ומאליו זה עולם שונה לגמרי. וכך ממשיל את העניין הזה המדרש. משל המלך שעשה מלחמה וניצח ועשו אותה אוגוסטוס, אמרו לו, עד שלא עשית המלחמה היית מלך. עכשיו הסינוך אוגוסטוס. מה יש כבוד בן מלך לאוגוסטוס? כמו מה פירוש לעשות אוגוסטוס? במה אוגוסטוס מתעלה למעלה מדרגת מלך? אלא המלך עומד על הלוח ואוגוסטוס יושב. כשיש מקום שממנו מנהלים את הממלכה, המלך עומד. נכון כי שכה זה רק מאז שינוך האוגוסטוס. מאז שיר אז יש גם כיסא. נכון כיסכה מאז אבל עד אז מעולם אתה עומד. ולא נכון כיסך. כך אמרו ישראל באמת עד שלא בראת עולמך היית אתה. מעולם אתה. מעולם הכוונה עוד לפני העולם מקדמה דנה. מי שבראת אותו אתה הוא. אחרי שבראת את העולם אתה הוא עד שלא נברא עולם. אתה הוא מי שנברא עולם. אלא כביכול עומד. בין לפני שנברא עולם בין אחרי שנברא עולם אתה עומד. שנאמר עמד וימודד ארץ. כלומר, בשלב שהוא בורא את העולם וגם בשלב שבתוך העולם הוא מודד את המידות בין מים עליונים למים תחתונים, בין דרגות בתוך המציאות כל ששת ימי הבריאה ואחר כך בין העמים לישראל והוא בוחר באברהם ואחרי זה יצחק ויעקב ומוריד אותם למצרים. כל זה עדיין זה הבדלות של וימודד ארץ הוא ממודד את הארץ לראות איך היא צריכה להראות עמד והימודד ארץ אבל משמדת ביום ואמרנו שירה לפניך ואז נתיישבה מלכותך וכיסך נכון נכון כיסך מאז ואז ישיר כלומר יש שלב שהמלך עושה מלחמה והשלב שהמלך עושה מלחמה מה זה תפקיד מסוג אחד? ניקח אנחנו עוד מעט אנחנו 30 יום כל ימי קודם ימי הפורים בפורים יש את אחשוורוש עד שנת למלכותו שבעצם זה הרקע לפני המגילה והמגילה הזה כשבט המלך אחשוורוש על כיסא מלכותו בשנת שלוש אז מה קרה עד אז הוא עשה מלחמות אולי הוא יצא בראש צבעו או שכל הזמן היה בכוננות ובפעילות ועוד לא נתיישב והכל נכנס לרוגע. עד שנת שלום הולכו היה מלך. משנת שלמולכו בעצם לפי המדרש הזה השם שלו זה אוגוסטוס שנתיישב כיסאו. עד שלא נגיע שירת הים הקדוש ברוך הוא רק מלך שעדיין נלחם עדיין יוצר את המציאות. מי נכון כשכה מעולם מאז הכל העולם השתנה עכשיו התיישבה מלכותך נכון כיסך ושני התפקידים האלה הם כאילו חוצים את העולם לשתי דרגות של מלכות אלוקות מה קרה שם בקריאת ים סוף ובשירה שבגללם אנחנו אומרים שיש עולם חדש ברקע כמובן ועוד נרחיב את זה אחר כך יצירת האומה הישראלית עד עכשיו זה רק סידור לקראת כולל בחינת אברהם יצחק ויעקב והירידה למצרים והשבטים אבל זה סידור לקראת עכשיו יש עם זו יצרתי לי כאן זה הלידה של האומה הישראלית השיבוד המצרי מסתיים הוא לא מסתיים במצרים כי הם רוטפים כשלא נותר מהם עד אחד, השיעבוד המצרי הסתיים והאומה הישראלית יוצאת לחירות עולם ומתוך שירה היא מקבלת את עצמאותה האוטונומית כאומה מבין האומות וכל זה קורה על ידי הים. כשאנחנו רואים את הסיפור של הים אנחנו יכולים היינו למצוא פתרונות אחרים. מצרים רודפים אחריהם. יש חיות רעות, יש מדבר, יש ים. לאן אנחנו היינו בוחרים ללכת? אולי שגיעו אבני ברד, אבני בלסטראות מן השמיים. היה מכת ברד במצרים היה מכת בכורות, מת כל בכור. יבוטו כל הרוטפים ירדהם ברד, יבוא הרוב. הרי רק עכשיו עברנו את המכות. מצרים רודף. מה הבעיה? כבר פתרנו בעיות כאלה ואם לא אז אפשר לעשות כביש במדבר הרי הקדוש ברוך הוא ממציא להם מים במדבר הקדוש ברוך הוא ממציא להם מעיין שמלווה אותם ומן לאכול אז הוא יכול לעשות שביל במדבר ולהוריד מלמעלה חיצי ובליסטראות שיחצו והמ המצרים לא יכלו להגיע או שיגיעו ואז להוריד עליהם ולחלות אותם. יש עוד דרכים. זה נראה כאילו לקרוא את הים זה הדבר הכי פחות מתכבל על הדעת. נכון שבזה למען רבות ופתאי יש נס יותר גדול אבל עדיין צריך להבין טעם למה זה הנס? למה קריאת הים היא העניין פה. ובאמת במבט המור כמו שאנחנו אומרים על האבות הקדושים שלמה הם היו הקרים למה האמהות היו הקרות מפני שניתבה לתפילתן יוצא שלא בגלל שאני הכרה אני מתפללת אלא בגלל שהקדוש ברוך הוא רוצה את התפילה אני הכרה זה הופך סיבה ומסובב כך נכון לומר שבגלל שהקדוש ברוך הוא רצה לקראת את הים לכן הוא מחזיר אותם לפי אחרות ולכן הוא נותן למצרים לרדוף וקריאת הים היא היד, היא לא הפתרון, היא המבוקש וכדי להגיע למבוקש מסובבים את הדברים כך שמצרים ירדפו ולא יהיה ברירה ונגיע אל מה שמראש קורה הדורות מראש תכנן שנרד לים. הירידה לתוך הים היא בעצם צלילה למעמקים. בדרך כלל הים נקרא אלמה דיתקסיה. לעומת היבשה שהיא עלמדתית גליה. ביבשה אנחנו רואים חפצים, צמחים, אנשים, בתים. אנחנו רואים מציאות מלאה בפרטים בים. אף על פי שיש עולם חי שלם בדגה שבתוך הים, אבל הכל מכוסה. במשטח אחד תכלת שאנחנו קוראים לו ים וכל זה מסתיר את החיים שיש בתוכו. מצרים היו בעלי ניסטר. הם ידעו להפוך מטה לנחש. הם ידעו להוציא דם, הם ידעו להוציא צפרד. חרתומים היו במצרים שידעו את המציאות לא רק מצד חיצוניותה אלא גם מצד פנימיותה ועומק העומקים של ידיעת הפנימיות שלהם זה אמירה לי יורי ואני עשיתי מי כלומר אני המים מה פירוש אני המים כל השכבה הנסתרת של המציאות שמכוחה כל החכמים שסביבי יכולים לשנות את המציאות. הם שולטים במעמקים שלה, בניסטר שלה. זה הכל מחמת שאני הנסתר בעצמו. ליורי ואני עשיתי. הוא טען שהוא המים. ולכן הקדוש ברוך הוא מכה אות דווקא במים כי המים הם באמת עומק העומקים של המציאות. ועומק העומקים הזה מתגלה המאבק העמוק, המלחמה, קץ המלחמה מבריאת העולם עד עכשיו. אז עכשיו המלחמות היו בחוץ, היה מלחמת ארבעת חמישה המלכים זה ודאי מלחמה בחוץ אבל להבחין בן ישראל לעמים זה עדיין יש עמים חיצוניים פעם ראשונה שיש מלחמה שהיא בעומק שהיא בניסטר שהיא בעלמה דידקסיה שמישהו טוען אני השורש של העולם לי יורי ואני אסיטיני אני הפנימיות של העולם עולם אני המקור של העולם ושמה עכשיו יש מאבק זה המלך עמד והימודד ארץ הוא מודד מנקודת ארכימדס שהיה התקציה מהיא הארץ ועל זה יש מאבק מאבק בין הקדוש ברוך הוא לבין לי יורי ואני עשיתיני ושם מתגלה כל הסוד ואחרי שהקדוש ברוך הוא מנצח ח את פרעה וחילו במלחמה הזאת הוא מניח ל לאנושות כולה ולעם ישראל בפרט את הדעת ששורש הראש של כל פנימיות המציאות וממילא כל הנגלה של המציאות הכל הוא אלוקות. זה היה המאבק, זה היה הניצחון. בשביל זה חוזרים לפי החירות. בשביל זה בוקים דווקא את הים. הסיפור של הים זה הסיפור שלמד במודד ארץ של מלך שעושה מלחמות שהוא נאבק לגלות מה הוא השורש של העולם. וכשהוא היה מעולם אתה לא היה מאבק, לא היה מול מי. לאט לאט המציאות האנושית התבעמה, ירדה, חטרה למעמקים, גילתה את הסוד, גידלה חרתומים ועכשיו מגיע המאבק. והמאבק הזה הוא ארס ולדתו של העם היהודי. העם היהודי שהוא הסוד של המים האמיתיים של העולם. כלומר השורש האלוקי שמחייה קל ומעיין מבית השם יצא וישכ את נחל השיטים אז יבק השחר עורך זה השורש הפנים פנימי של כל המציאות ולכן הוא על זמני מעולם אתה מצד אחד ותחיית המתים מצד שני ורואה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הנביא שפחה מגלה משהו שהוא מת ההיסטורי, את הניצחון של מי שלמעלה מההיסטוריה בתוך ההיסטוריה. אין את הניצחון של הקדוש ברוך הוא על כל ה קשה עורף הזה של פרעה. פרעה מלשון עורף שהוא מייחס את הכל לעצמו, כולל את הפנימיות לעצמו ופתאום התגלה. שגם כל מעמקי הפנימיות יבשה בתוך הים. הכל הכל הוא השגחה אלוקית. והמאבק הזה על הפנימיות הוא נופל על א מלחמה, נופל על המצרים במקום שלהם, בתוך העומק של מצרים ומגלה את מה שלמעלה מכל זמנים. יש ניצוץ של תחיית המתים, ניצוץ של עולם שלם שמתגלה שם. והניצוץ המרכזי הזה זה שמעכשיו יש בהיסטוריה אומה ישראלית. זה הפלא, זה מעמקי הים, זה מעמקי הנסתר של שורשי המציאות שיש אומה אלוקית שמחשבתם של ישראל קדמה לכל ומחשבתם של ישראל תהפוך את הכל אז הפוך אלמים לקרוא שפה אברורה בשם השם וכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא כל זה מתגלה ברגע אחד כי עד עכשיו זה רק היה למודד ארץ, להילחם, להו. אבל הלעידה שנולדת מהמוק הזה, הנכון כיסכה שיש התיישבות של אוגוסטוס, של מלכות עניה השורשית שמיושבת בתוך המציאות, זה מתוך ההופעה של האומה הישראלית. עם זו יצרתי לי ויצרתי לי מה? תהילתי יספרו. זה שירת הים. זה לא תפילה של בקשה, זה לא תורה של הדרכה פה. גם בקשה באה מתוך המציאות, גם הדרכה אלוקית בתורה היא כלפי המציאות, אבל כאן השירה להשם כי גאו גאה. אני עולה אל המלכות האלוקית שה מתגאה לאילא לא גאו גאה לא מכל ענייני העולם הזה וזה מתיישב בתוך הלבבות בשירה שפורצת מתוך האחרות של מעמקי המציאות שיצאו מהשעבוד ניצחון המלחמה על כל הקליפות זה לא ניצחון שלא השאיר עדיין קליפות בעולם תפקידם של ישראל זה שהם עכשיו השליח ליישב את כיסאו גם בכל הלבבות שעדיין לא נתשבו אבל כשמסתכלים על מפת העולם אז יש כבר את המקום שבו תהילתי יספרו והסיפור הזה הוא נוגע לעתיד לבוא כתוב היה ביום ההוא ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה כיווינו לו ויושנו זה השם שהם כיונו לו שזה יהיה גלוי חשוף ולא יחנף עוד מורך והיו עיניך רואות את מורך עד שאפשר להצמיע באצבע הנה אלוקינו זה כמו הפער בין נבואת משה רבנו לשאר נביאים שכל הנבים נתנבאו בכשה התנבא בזה אספקלריה מהירה זה גילו אלוקות שלם בלא הסתרה בלא קליפה זה מה שיהיה לעתיד לבוא וזה מה שהוא מתנוצ צץ ב שפחה בתוך הים ראתה שפחה על הים כלומר על מעמקי הפנימיות של המציאות ומעמקי הידקסיה את הנה אלוקינו זה ומשה רבנו ממשיך את זה בהיותו נותן התורה בעצם בכל השירה אנחנו רואים את זה הרי השירה הזאת לא מדברת רק על העבר היא מסיימת בחזון הגדול השם ימלוך לעולם ועד מלכותו של השם מעכשיו היא כבר ברורה, היא תגיע, היא כבר מופיעה בעולם רק נשר להוציא אותה מהכוח לפועל שזה תפקיד האומה הישראלית לכל אורך הדורות אבל כבר יש התיישבות שהשם אם לא יכול לבד זה ננעץ כבר כאן וכל העתיד לבוא של מקדש השם כוננו ידיך ששמעו מי מרגז הואחיל אחרי זה שם פלשת איפה יושב פלשת? עכשיו סיימנו להקות את מצרים. זאת השירה. אבל יושי פלשת, אלופי אדום, הם כבר עכשיו רועדים, כבר עכשיו מאורערים, כבר עכשיו אין להם יסוד לעמוד מפני שבשירת הים התגלה שכל היסודות הכי עמוקים, הכי נסתרים, הכי חרתומים. לי הורי ואני עשיתיני גם הוא נמס כנמס דונרג מפני השם וממילא אין קיום ואף אם לא כל אחד ממואב יודע את זה אבל מה זהח זה אין לו קיום השם מופיע וההופעה הזאת שנאוצה ברגע הזה של קריאת ים סוף ו שירת הים היא מספרת את כל ההיסטוריה היא מספרת את בית המקדש היא מספרת את מלכות השם הנצחית לעולם ועד והיא מספרת שכל הקליפות בעצם כבר מאורערות, כבר מפוררות ומה שנותר לנו עכשיו זה את התהליך של האומה הישראלית שצריכה להוציא לפועל את מה? את אותה תחיית המתים, את אותה מלכות ניצחית של השם ימלוך, שכבר התגלתה בשעה הזאת של יציאת מצרים. ולכן החשיבות של תחיית המתים כמה שעומד לנצח את כל המציאות, לנצח את המוות, לנצח את הקליפות, לנצח את כל המראה של עולם מנותק. המוות נראה כאילו אם כבר יש מישהו מת, הוא לא יכול יותר לחיות. אבל החרתומים גם מטה שלא יכל יותר לחיות הפכו אותו לנחש לחרטומים היה כוח שהיה בו מימד מסוים של מחיי מיתים הם הגיעו לשורש כזה הם הגיעו למקום שהוא נוגע בפנימיות של המציאות וכשישראל מגיעים לשמה אז כל תחיית המתים מתגלה וכל הזכות לעתיד לבוא להיות קשור לתחיית המתים ומפני שהשורש הזה כבר ננץ בנו אז ישיר משה וזה נרמז במה שכתוב נכון כיסרה מאז כלומר שכל המעולם אתה כל מה שמעבר לגבולות העולם הוא מתיישב בלייבותיהם של ישראל באז ישיר והוא רואה וצופה את כל העתיד ישיר שר לא נאמר אלא ישיר אז הוא ישיר זה העבר של מעולם אתה ועתיד של תחיית המתים שהשירה שכל המציאות חוזרת אל השורש האלוקים תחיית המתים כמו שבכל הנבואות על העתיד לבוא אנחנו שומעים שירה מכל המציאות ההרים ירננו ירמים מומלו לו שדי בכל אשר בו כל המציאות תגיד שירה שירה זה היעד העתידי של המציאות. אמר רבי עקיבא, כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל שירה וזמרה. שירה זה החזרה אלא הבלתי גבולי. הקדוש ברוך הוא בורא את העולם בדיבור. השירה היא עלייה חזרה לאלוקות. זה הדרגה של תחיית המתים. זה הדרגה של עתיד לבוא וזה הדרגה של האומה הזאת. מה נולד פה? זה היום הולדת. זה שעת ההולדה. תהילתי יספרו השיר על השם כי גאו גאה האלוקות שלמעלה מכל הסתרות זה מה שנולד כאן והטיל התי ספר הוא הוא לא בתוך הזמן הוא מתנוצץ לתוך הזמן אבל הוא שייך למה שמע מעבר לזמן מי שהיה בשירת הים מי שהיה בקריאת ים סוף וכל הנשמות שלנו אפילו החלק השפחתי שב בנו היה שמה הוא כולו אומר שירה וכולו מאמין בתחיית המתים ואם אדם מנתק את זה מתחצמו אז הוא ניתק עצמו ממה שלמעלה מכל זמן ומקום מה שלמעלה מכל קליפה שיכולה לחצות מה שלמעלה ממעמקי הים יותר קל לנו לראות כוכבים רחוקים מאיתנו מיליוני שנת אור מאשר לראות את הקרקאית של הים אנחנו חודרים כאן לשורש כזה שכש הוא מתגלה כשורש האלוקי של הכל מעולם אתה והוא מתיישב בליבנו נכון כיסכה אז אנחנו תואמים את הטעם בשביל מה ישראל נבראו בעולם ולכן לידתם של ישראל מתרחשת כך שהקדוש ברוך הוא מגלגל את הכל שנגיע אל הים והוא יבקע ונרד למעמקים שהיה מונח עליהם ומשם נעלה ונגיד שירה שהיא המלכות של השם עד העתיד העליון של השם ימלוך לעולם ועד שנזכה לראות את זה בימינו בקרוב ולומר הנה אלוקינו זה כיוונו לו ויושיאנו שבת שלום لا [מוזיקה] >> [מוזיקה] >> لا ‏na