מלאכת כותב ומוחק (המשך) | צורבא מרבנן - קצב | הרב בן ציון אלגאזי

חדה [מוזיקה][שירה] [מוזיקה] אנחנו בהלכות כותב ומוחק בשבת אז שבוע שעבר דיברנו על כתיבה במחשב שסיכמנו שיש בזה גדר של איסור דורית לפי רוב השיטות היום נעשה עוד עוד קצת בענייני כותב ומוחק העניינים של היום זה ענייני א כתיבה ומחיקה באותיות בעוגות תוגות עם הולדת, תוגות חתן וכלה כאלה ואחרים או בסקיוויטים של פטיבר שיש שם חותם שנחתם בטבעת המלך פטיבר העוגיה הטובה לא יודע איך קוראים לזה שמה וכולי אז כל הדברים האלה האם אפשר לאכול אותם בשבת לכאורה אנחנו אוכלים אותם אנחנו מוחקים אותם תוך כדי אכילתנו איך איך מתנהגים [‏צחוק] זה יש מורדכי הכל מתחיל במורדכי מורדכי מגדולי הראשונים מקור אחד לפניכם בעמוד 67 כותב כך נשאל לרבנו מאיר עוגות עוגות התינוקות כותבים עליהם האותיות ותיבות איך אוכלים אותם התינוקות ביום טוב הרי הוא מוחק אוכל משיב אם מישהו מוחק ביום טוב לקיסור הדאוריית מוחק אלא על מנת כתוב כדאמרנו פרק גדול מיה איסורה דרבנן איקע ובתינוק אין לחוז קטן אוכל אין ב מצפשו אחד דלא ספיין לי בידיים מצוין אומר המרדכי אין בעיה אם זה תינוקות יכולים לאכול עוגות אין בעיה אבל אם זה אנשים מבוגרים שהם אוכלים כיתובים על גבי עוגות הרי שהם מוחקים אותם אומנם זה לא איסור דאורייתא כי צריך להיות מוחק על מנת >> לכתוב אבל איסור דרבנן יש כי מוחק כמוק נחשב כיסור דרבונו לכן לפי דעת המורדכי אי אפשר בשבת לאכול עוגות שיש בהם כל מיני כיתוביות כאלה ואחרות כי עושים פול של מחיקה ולכן כותב הרמ מקור שתיים להלכה >> מה >> לא מתקבל למחור >> לא צריך להתקבל זה פסיק רש שדרבונון יש פסיק אין מה לעשות שאם תאכל זה ימחק הרב א אבינועם שליטה >> מה זה >> אלא אם כן אתה בולע את זה כמו שזה אבל לא נראה לי מה >> אה מה זה העניין הזה של [נחירות בוז] איך הדלא ספינן לבד >> איך הדלוספינ מתי א לתינוקות אסור להכין לו אותם דברים האסורים אבל בית דין לא מצים להפרישו אם אתה לא נותן לו בידיים אתה לוקח לטעה אומר תאכל את הלטעה חמודי זה זה תיטם זה טוב אז אם אתה לא נותן לנו את הלטעה בידיים והוא רואה לטעה קטנה ווא קצת מלק אותה זה אין בעיה >> אבל אתה נותן לו את העוגה >> אתה נותן לו את העוגה הוא לא הייתה על שולחן גבוה הוא לא הגיע ואז >> לא אבל הוא לוקח את עוגה מה יש עוגה אתה צריך לתלת את היד שלך לאכול הוא יאכל אותך הוא אוכל >> אני רק שואל למה זה לא גדר של נותנים לו בידיים כי הוא לוקח את העוגה יש עוגה זה אוכל אם אתה לא נותן לו את העוגה בידיים אלא הוא לוקח לבד אם נקרא כזה אין חובה להפרישו במיוחד שזה יסודרבו >> אז הפטיבר אם הוא על המדף להוריד אותו לילד זה כן בעיה >> רגע תכף עם פטיבר אנחנו אנחנו תכף ניגע בטב אתה יכול לתו גם בידיים אפילו >> זה אפילו לא לטעה ולא כלום אתה יכול לתת לו את זה בסדר זה כשר ככה אתה בדץ הפטיבר בקיצור זה מה שפוסק הרמה פוסק הרמה מקור שתיים לפיכם אסור לשבור עוגה שכתוב עליה כמין אותיות אף על פי שאינו מכוון רק לאכילה למה זה אף ומוחק איזה מוחק מדרבונון יפה בא הדגון מרבבה זה הנודע ביהודה על היערות שלו על השולחן ערוך ומאיר כך אומר מהדגום הבא אפילו דעת מגן אברהם שאפילו ביסו דרבונון עשו פסיק רשע נכון זה החידוש פה יש פה יסוד רבונון יש פה פסיק רשע כמו שבירתי לרב אבי נועם אה אז לכאורה גם בפסיק רשע באיסור דרבונון יש בעיה כי הרי זה ייסור דרבונון כי זה מוחק של מנת לכתוב מכל מקום הרי איך דינו מתכבל ומקלקל ועושה קילה אחר יד גם המגן אברהם מתיר שם אפילו בפסיק רש פסיק רש ויש פסיק רש אומר לנו ד יהודה פסיק רשע שממש עושה כדרכו כמלאכתו אין זה ייסור דרבנן גם זה יש פסיק רשע אבל אם הוא עושה את זה דרך קלקול והשחטה אפילו פסיק רשע אין פה יש למחוק מדרבונון מה זה למחוק דרבונון אני מוחק שלא מנת לכתוב מוחק יפה יש כשאני מוחק אני מקלקל מי שאוכל עוגה רביסי הוא מקלקל לגמרי ומכל שכן דכולו יתנוו דמקלקלו גם זה לאחר יד אין מחיקה בכך כי הרי אף אחד לא מוחק תוך כדי שהוא אוכל נכון אז מחיקה כי לאחר היד אומר התגול מבא יש לי פה חזניצטרופה של כמה סיבות שאין שום בעיה לאכול עוגה בשבת ולמחוק את האותיות כי אפילו מקלקל אפילו מוחק מדרבון עונן פה ושלוש גם מסודרבנן שלא מנת לכתוב פשיט דא מתכוון גם מותר אפילו בפסיק רש ולכן נראה ליניוסדוטי דבר גמור זה כל האחרונים תמו על איסור זה רק שלא מינו לייבם להקל כיוון שיצא מפי מערה מרוטנבורג אין שם מרדכי אם דברים יצאו מפי המרה מרוטנבורג אין למעלה מהמרה מרוטנבורג אומר רב נודע ביהודה אבל בסבורה אין מה להחמיר בשביל מה יש פה את כל הדברים שנראים שמותר לאכול עוגות עם כיתוביות בלי שום בעיה ולכן נראה לניהודעת תידמרם שם נשאל עוגות התינוקות שכים אותיות וטבות אין אוכלים אותם תינוקות ביום טוב וכון שכתוב אותיות תינוקות בה הידיעה נראה לנו את דעתי שהיו גילים לכתוב בכוונה שכל תינוקות סגולה תחקם ועם זה היה מתקבל וגם לא מקלקל לכן לא התירק דינוקות אבל בעניין אחר מותר אפילו לגדולים והמחמיר יחמיר לעצמו ולא לאחרים נקודה אומר אומר הנודה ביהודה לתינוקות היו עושים להם באמת שם חיכו בצורה מכובדת מי שיודע בגים שלוש לוקחים א אני ראיתי את זה בצפת מכנסים את התינוק בטליס לוקחים אותו ברחובות שלא יראה מראות האסורים לוקחים אותו מהר מהר לתלמוד תורה שמה הוא מגיע יש לו אותיות עם דבש והוא מלק אותם וגבלדיק מתוקים מדבש ונופצופים שמה הוא באמת מלקלק בשביל בשביל שיהיה לו מתיקס כזאתי והוא רוצה למחוק אבל מי שמבלע איזה עוגה באופן כזה זה או אחר זה דרך בלי זה לא דרך א מחיקה ולא דרך כלום ולכן אין להשוות בין הליקוק של התינוקות לבין אכילת העוגה ומותר בלי שום בעיה לאכול עוגות בשבת עם כיתוביות על פי הנודע ביודה כי אין בזה שום גדר של אפילו פסיק רש דרבונון אין מצוין המשנה ברורה במקור ארבע כותב שבכל אופן יהיה מותר אם הוא עושה את זה בתנאי שהוא אוכל את את מוחלג את האותיות דרך אכילתו זאת אומרת מה שאני מבין ממנו שאם יש עוגה ועליה יש כיתוביות לכבוד החתן והכלה או מוישיניה בר מצווה מעבירים את העוגה כל אחד ולוקח ביס כל העוגה >> לאך לא באות >> לא זה לא זה לא המשמעות של המשנה ברורה רבי נועם גם אני רציתי להבין כמוך אני הבנתי שלוקחים את כל העוגה בשלמותה מעבירים אותה אחד אחד במשפחה וכל אחד נועץ את שיניו בעוגה תראה רגע בוא נראה את המשנה ברורה לפני שאנחנו דנים בו ד ומוחק ואב דנו על מנת לכתוב איסורה דרבנן מיקה ואף שאינו מתכוון למחוק פסיק שהוא אסור דרבונון בסימן שנדע והיה דג שמצד להקל בעיקר זה יש לסמוך עליו כשאינו שובר ממקום האותיות בידו רק בפיו דרך אכילה >> האותיות עצמם >> כן אפשר להסביר כך מה הבעיה אין >> בין האותיות >> זאת אומרת תחתוך כבר מערב שבת >> למה לא בשבת בין האותיות >> בין בין האותיות >> וא את האות עצמה שאתה מוחק את האות עם הביס את זה תאכל ב >> טוב אני גם רציתי להבין כמוכם רבי יסאי שנחתוך בן כל אחד יקח שלוף משולש של עוגה נכון והאותיות שעליו אומר השמירת שבת כנחתה מקור חמש מחילה שהוא מוכל שהוא חולק עליכם לגדולי החוינים חתך את המאפה מי בעוד יום מותר להוציא ממנו פרוסה בשבס גם אם התפרק על איזה עוד שלמה עוד ציור שלם אם הוא עושה את זה מבעוד יום אבל בשבת הרב רבותיי אבל בשבת עצמה מה הדין בלתי אפשרי כן לפי הרבנו הבנתי אותך שאפילו בשבס אני יכול לחתוך >> מפרקות הוא אומר מפורש אתה מפרק אות >> אם >> אני לאי את האות האות של אתה לא מוחק אותה האות שלמה רק הביץ מוחק את האות >> בהרה שש בהערה אני אני למדתי ממנו שחותכים את העוגה מתי >> מבעוד יום שש שש שש רבי אילן ובעניין הקריאה בין שתי אותיות של מילה אחת לכאורה שלבי ראיה לאסור מעד חותך בין אותיות של השם השם יתברך חי גבנה חייב אולם שמעתי מהגשה שיתברך דין לחוץ דווקא עניין מחקת השם יתברך מצון בחיגי גבנה כיוון שצירוף האותיות הוא גורם לשמו יתברך ואם יפריד בן דקים בזה שאין כן בנידון דידן אין לחוש מה שמפריד בין האותיות כי כל אותומד נפרד יוצא בסוף כמו שרבי אבי נועם אומר הוא צודק ואני לא צודק שלכאורה לפי זמן גם בשבת מותר לי לחתוך בין האותיות והאותיות עצמות שנחכות הם נחכות תוך כדי אכילה עצמה טוב אז א למה יסה תכף תכף עכשיו נראה למעשה אתם יודעים מה בוא נראה את השמירה שבת ככתה אחרי זה נלך לרב עובדיה מקור 10 כותב הרב עובדיה כך דברי מאפה שיצירו עליהם אותיות או ציורים כל שהם באמצעות ממרח כלשהו או על ידי סידור של חתיכות פרי או סוכריות קטנות זו על זו וחלקצב הזה דרך אגב את כל זה כבר עשו מתי רבי זי בערב שבת כבר שבוע שבר דיברנו שבשבת עצמה לא מציירים על דיסות סותלץ' מי שפה תרוקי וכאלה לא עושים את זה בשבת אלא מבערב שבת מותר לאוכלה מפיש על ידי האותיות והציורים מתקלקלים אבל אסור לחתוך את האותיות הציורים עובר לאכילתם חתכת מאפה מבעוד יום מותר להוציא ממנו פרוסה בשבס גם אם מתפרקת על ידי זה עוד שלמה או ציור שלם הוא כל הזמן חוזר על הנקודה שהכל נחתך מתי מ מבעוד יום אבל לפי החשבון שרבי שלמה זמן נויר בך אתם צודקים אני לא יכול להגיד שלא בתנאי אני מדגיש עוד פעם שיבות זה שיטתו בין האותיות ולא באותיות עצמם האותיות רק נאכלות יום את הכית היו זה הכיתיר >> לא הוא משאיר את זה הוא עושה חתיכות דקות מן הדקות מה מהצרך עוגה לפעמים בעוד יום בשביל להגיש את זה נשאר שלם >> ואני חתכת הרסת זה מה שהוא רוצה להגיד אבל אין מה לעשות כי לשתתו לפי המלר בך אני מסכים הוא לכאורה עומד תשאיר את זה שלם בשבס תחתוך בין אותיות בלחם בסקוויטים שוקולד וכדומה שהאותיות והציורים שבהם הם מחומר המוצר עצמו כמו בסקביטים כאלה ואחרים פטיבר מותר לחתוך אותם לשברם אפילו מקום האותיות בידיים וכן מותר לשבור דברי מאפי עשויים בצורת אות או ציור יש כאלה שעושים ג'ונגל בשקיות חיות וזה אין שום בעיה לשבור אותם כל מה שהוא בעצמו ולא תוספת אין שום בעיה אמנם החזון איש חולק על זה אני חייב להגיד חזון איש מקור תשע אומר מה זה משנה אם זה על האותיות או בעצם האותיות כל שבירת אותיות מחיקה מחיקה מדרבונון הוא עוסר אבל הלוכל מהיסה כל הביסקוויטים והמיניהם נסוגיהם מסוגיהם שיש להם צורות וכיתובים בתוכם מותר לאוכלם ולשוברם לפני כן אפילו לא צריך לאכול אותם בלי בעיה טוב כל זה היה שיטות האשכנזים הרב עובדיה יוסף זכת גברכה שמעתם ממנו את זה גם בשיעור אני אגיד לכם את ההרחבה של מה שאנחנו קוראים פה עכשיו הוא כותב מקור שבע כך עוגה שכתוב עליה כמין אותיות מצבע מאכל. מצד הדין אפשר להקל לשוברה ביד או לחתוך אותה בסכין אפילו את האותיות עצמם. אבל עדיף להחמיר לשוברה בפה דרך אכילה. איך יש שני אפשרויות או כמו שאני אמרתי אפשרות אחת העוגה עצמה להעביר אותה או לחתוך בין ה דבקים ולתת לכל אחד חתיכה. מה מה שמעתי ממנו בשיעור? הוא אמר שאדם צריך ללמוד הלכות שבס כדי ב גם ייסורי דאורייתא גם ייסורי דרבנן אז בחשבון שלנו כמו שאמרנו פה אצלנו זה מוחק זה רק דרבנן כי זה מוחק שלא על מנת לכתוב איי כולם צועקים פה משתברורה מגן אברהם זה פסיק רשע פסיק רשע אסור אפילו באיסור ד רבנן אומר נכון זה פסיק רשע אבל לפסיק רשת דלא ניחלה למה דלא ניחלה אומר הרב זכר בשיעור כתוב לכבוד החתן והכלה אומר אתה חתכת את האותיות ה וח לכבוד יוצא אתה תן בהכלה אומר החתן נהפך להיות תן להיות שועל או לא נחלה להיות שועל אומר לא ניחלה אומר לא ניחלה זה פסיק רשת דרבונן דאחלה יהיה מותר >> אז למה הוא כותב להחמיר כי בדרך כלל השיטה שלו תמיד להקל בפסיק של >> הוא יקל הוא יקל הוא יקל למה >> הוא כותב עדיף להחמיר >> עדיף להחמיר שומרה כי >> בדרך כלל זה כולה שהוא >> כן אני מסכים איתך אני מסכים איתך הוא מביא את הראיות מביא שלוש ארבע ראיות שכל דבר שהוא פסיק רשת דרבנן דלא לא ניחלה הביא עוד דוגמה אחת מעניינת אם דיבר פה על ניש כתיבה היה בזמנו חברת גלי היה לה סמל מסחרי של חתול אתם לא זוכרים את זה בטח חיבורי זוכר הוא הזקן בחבורה לפני זה היה א כל מי שרצה לקנות נעליים לכל המשפוכה לאברחים וכאלה היו הולכים לחנות גלי קונים 10 נעליים ב50 ש₪ משהו כזה >> מהזה צפרד >> צפרדה זה היה יכול להיות זה משהו אחר זה ללי גלי זה היה עם חתול בקיצור אז הרב עובדיה אומר שהיית הולך אז כל הדרך רואים את הפרסומת של גלי כי אתה עשה הולך על חול או על שלג או משהו אז שאלו אם מותר ללכת דבר כזה אז אומר בואו נעשה רגע חשבון אומר זה כתיבה לכאורה אתה כותב נכון אמרנו כבר שכל כל חותמת בשבת השה אומר אבל זה כותב דאורייתא או דרבנן >> דרבנן למה זה כתב שאינו >> מתקיים דרבנן ניחלה בפרסום של גלי או לא מה אכפת לי מהגלי הזה אז אומר כיוון שזה פסיק רשת דרבונון דלאני חלה יהיה מותר בסדר על זו הדרך הוא הביא הוא הביא עוד כבר נזכר בשיעור זה מתחיל לגלגל אומר שהיה היה א היו מאשנים ביום טוב והיה על על הסיגריה כתוב תעים הוא מלבורו הוא אומר שהוא מעשן הוא מוחק תוך כדי הזה נו מוחק יש פה מחיקה כי הרי אך מעל בורא עולם יש כוח התירשן ביום טוב מחביר תבוא לברכה טוב עד כאן עד כאן בעניין הזה של ה של הכתיבה והמחיקה בשבת קודש עכשיו רבי יסאי נעבור לעוד נקודה אחת מעניינת קצת נגענו בזה בשבוע שעבר לגבי עניין של קירוב אותיות ריחוק אותיות אם דיברנו על עניין של הסיגריות רק נזכרתי מיתה דבדי חוטה סיפרתי את זה מזמן באיזה מקום שאחד ראה את החבר שלו מעשן שני סיגריות. אומר לו למה אתה מאשן שני סיגריות? הוא אומר לו כי אחי יושב בכלא הוא לא יכול לעשן אז אני מעשן בשבילו שומע כונה מעשן טוב אחרי שבועיים רואה אותו עם סיגריה יחד אומר לו מה זה טוב אחי ך השתחרר אומר לו אני הפסקתי לעשן [‏צחוק] טוב נחזור חזרה לעניינינו החקה בקירוב של חלקי אותיות יש הרבה פעמים שאנחנו רוצים זה כמו פאזלים למיניהם וסוגיהם שמקרבים אותיות וכולי אמרנו בתי כנסיות שרושמים את הנאשמים שעלו לתורה כמה הם הם חייבים לאחר השבס כדי שהגבאי יהיה לו דין רועיד אחריהם. נכון? ויש א שאלו אותי השבוע גם יש כאלה קוביות לשים אותם במגנט לקרב אותם ואז נותנים הוראות לבעל. בבוקר האישה לפני שהיא יוצאת מקרבת אותיות תשתוף את הבית תעשה כלים זה שהכל יהיה מסודר ואם לא סכנת הפשות. את כל זה היא כותבת בצירוף אותיות ממגנטים על המקרר. ככה אמרו לי שר >> הרבה נשים עושות את זה. לא יודע לא הכרתי את זה. אני מקווה שאשתי לא תקשיב אבל אבל בכל אופן ככה ככה ככה זה הדיון פה עכשיו כרגע אם מותר לקרר אותיות כן או לא תראו את המגן אברהם המגן אברהם במקור 11 כותב ככה כמין אותיות כתב בתשובת הרמה דספר שכתוב על הדפין אותיות מותר לפותחו ולנועול לאו דכיוון דעשוי לנעול ולפתוח לקום מוחק האם שריך ובלבוש כתב שהוא קרוב להיות חטאת וכן נראה לי להחמיר יש הרבה חבר'ה שעל תנכים שהם קיבלו מהתיכון רושמים בקצה את השם שלהם מומו פותח נמחק סוגר אתה רואה פתאום כתוב מומו בשבת מוחק כותב אומר המגן אברהם אין בעיה הלבוש כותב זה ממש כמו איסורי דאורייתא סוגר כותב דאורייתא מוחק מוחק דאורייתא יפה בא הטז ותראו את התז הבאתי את הטז לא הבאתי את הטז עצמו וכתבתי שהוא כותב שמותר לפתוח ולסגור אותיות ספר שכתוב באותיות בבזה כיוון שסובר שקירו ורחוק אותיות אינם נחשבים כתיבה ומחיקה. אתה זוכ מאיפה את זה? הגמרא אומרת שאם אחד כותב אות אחת בטבריה אות אחת בציפורי. זה הסוגיה בשבת לגבי דין כותב. הגמרא שמה אומרת א אם חסר רק מעשה של קירו בין האותיות זה יהיה אסור אם רק בעיה טכנית אבל הוא מוכר שאף על פי שאותיות רחוקות מבחינה לחתית אין לדבר משמעות ולכאור הוא הדין אם יחיד כקרב את האותיות שלא יתחיים כי לא משנה רבי יסאי ה המרחק שיש ביניהם העניין הוא תכלס אם יש בזה דין כותב או אין בזה דין כותב שמה יש דין כותב זה ייסורי דאורייתא אפילו שזה רחוק כאן אין בזה כותב אז אין בזה ייסורי דאורייתא לא כותב לו לא מוחק >> אבל זה לא שונה בתנך כי אתה ממש חותך את האות עצמה שכותבים כאילו על הצדזה אז זה לא אות אחת פה ואות אחת שם שהתקרבו כמו במגנטים זה עכשיו אני פותח >> אבל זה לא כתיבה זה לא כתיבה ממחיקה הוא טוען נתן זה לא כתיבה ממחיקה שמה אתה כותב הוא כותב אות אחת בטבריה כותב אות אחת בציפורי הוא יוצר את מיסה הכתיבה ולאחר מכן יש רק בעיה מה לעשות נחבר פה הוא אומר לסגור ולפתוח זה לא מעשה מחיקה וכתיבה המיס של של הסגירה הכתוביות כבר נמצאות תראו את הגמרא הבאתי פה מקור 12 כותב האורכות שבת מקור 13 ובספר מאמר מרדכי ותוט אבני נזר כתבו לדחות את ראיית הרמה והתז מהגמרא דאות אחת בטבריה אות אחת בציפורי תענתמי אין אדמות כלל קירוב שני אותיות זו לזו לקירוב שני חצאי אותיות דקירוב שתי אותיות אינה מלאכה כלל כיוון שכל אות עומדת בפני עצמה כבר כתובה אך קירוב שני חצאי אותיות זה לזה יוצר את עצם צורת האות. זה מה שטוענים פה כנגדו. אתה כל פעם הורס את האותיות ויוצר אותיות. יוצר ומוחק אותיות כל הזמן. זה עצמו כתיבה. לכן כתבו לעסור לרחוק חלקי אותיות זה מזה מטעם איסור מחיקה. ולכן בדרך כלל רבי יס מן הראוי אני דעתי להחמיר ספרים ש בקצה הדפים שלהם כתובים כל מיני כותביות אין לפותחם ולסוגרם בשבת בסדר וזה קורה הרבה לחבר'ה צעירים שיש להם כל מיני אמרתי תנחים ודברים כאלה ואחרים או או שיש ספרים ש מוכרים אותם ככה עם כיתוביות בקצה שלהם גם זה בלתי אפשרי בסדר המשנה ברורה הולך כדעת המתירים אומרת המוחק בספר שכתוב לה פרשת אותיות יש אוסרים לפתוח על ידי הפתיחה שובר אותיות ומוחק שנועלו וכותב דעת הרמה הרמה כדעת הטז שמתיר להקל לכן דעת הרבה אחרונים זה הטז וכיוון ותעמם דכיוון דעשוי לנעול ולפתוח תמין לקבל זה מישהו מחיקה בכתיבה אז מי שרוצה לסמוך יש מסמוך כמובן ואב כדלת הנסגר ונפתח תמיד אין בו משום בניין וסתירה כאילו זה עומד ככה באופן קבוע לפתוח ולסגור לא יודע השוואה קצת נראה לי שמה בכלל אין גדר בניין מסתירה כי זה דלת פה סוף דבר פעם אחת הוא יכול לקרוא פעם אחת הוא לא יכול לקרוא את הספורה הוא מעל מקום מכל מקום זה טעות פה מכל מקום נכון להחמיר כשיש לו ספר אחר נקודה בסדר והשמירת שבת כתב כנחתה כותב למיסה שיש רבים שמכינים לפתוח את האותיות אך נכון להחמיר לא להשתמש בספר כזה יש הרבה ספור להגיד שלא אם יש בידו ספר אחר לכתחילה ודאי טוב שלא לכתוב שום אותיות או ציורים על חודי דפי ספר. אני חושב שזה מעבר לבעיית הכתיבה והמחיקה בשבת גם כבוד הספר. למה נכתוב בזה שלו כל מיני שמות כאלה ואחרים? טוב אה אה רבי שלומן נוער בך רק מביא פה בהגעה השבעת מדה שאם זה דברים שהם בופקס סתם כל מיני ציורים כאלה חסרי משמעות אין עם זה בעיה. הרב אליהו מרן הרב אליהו שהשבוע הזה יהיה יום היוזד שלו שהסתלק אור עולם מהעולם באמת נהיה חושך אחרי שהוא הלך אז הוא כותב אם נקל מקום שיש רק סידורים כאלה אינו יודע להתפלל על פה מותר לו לפתוח סידור כזה בשבת רצוי שלא לפתוח את הספר מיד באמצע אלא לפתוח דף אחרי דף ואז לא ניכר שמוחק דבר חכם מאוד לא בבס אחס אלא בהתחלה ואז להעביר עמוד עמוד ויש עוד דבר מעניין שאומר הרב פיינשטיין מה קורה אם אדם רוצה נקרא לו ספר חתיכת גמרא נקראה לו מרוב שהוא לומד אז יש לו אתלייבס נקרא נקרא חתיכה והוא רוצה כדי לדעת איך לצרף כמובן בלי להדביק בסלותם חס ושלום זה איסור דאורייתא כמובן כל פעולה של דבק בשבת היא ייסורי דאורייתא מדין תופר אבל רק להצמיד על מנת על מנת לקרוא אז אז אה אז היה איזה היה פעם סיפור עם מרשה או משהו שהוא דחה איזה תוספ תוספות לכ איזה תוספות ומישהו שכה שהתחייה של תוספות הייתה כל כך זה מרוב שהוא התלהב המערשה הוא קרא את הדף אמרו לו בסדר אתה התוספות הזה לא מצכן בעיניך אבל הצד שני של הזה הוא אומר אוי לזה אוי לשכנו אומר התוספות זה לא טוב האגרות משה כותב ב-18 בדף קרוע בספר אין זה מחיקה כשמרים הדף ולא משום כתיבה כשמניח מותר לצרב חלקי דפים ביחד ואף ללבוש שהביא המגן אברהם שכתובת חדר פים זה אסור לבדות אומר שזה אפילו איסור דאורייתא ככה אמר הלבוש מאחר דרובה דרובה ניקר מחצי את האות שעל החלק האחד איזה אות הוא ולא נתקן כלום מה שנשמח לו חלק השני הוא אומר ספרה מאוד מעניינת הרב פינשטיין אומר גם לפני שחיברת את הדף אתה כבר יודע מה ההמשך הרי רובנו יודעים את השס בעל פה חסר לך חלק מהעמוד אתה לא תמשיך אותו לבד אוטומטית תמשיך רק כדי להיות בטוח אתה מצרף כיוון שהדברים כבר ברורים וידועים לרוב העולם בשס אז זה לא אתה לא עושה תיקון מיוחד של כתיבה ממילא מותר לחבר אותם ביחד פני פלוואים מכאן הראיה שחייבים לדעת את הש"ס בעל פה כי אחרת יכול להיות בעיה אוקיי עכשיו רבי ישראל נעבור לדבר האחרון בדקות שיש לנו נקווה שנספיק אותם זה לגבי קריאת אריזות וכל מיני כאלה ואחרים שיש בהם בעצם קריאתם מחיקת אותיות הדבר הכי שכיח בשבת בקיץ ארטיקים על כל הארטיק הם רושמים את כל הכתיביות שבעולם ממה הוא מיוצער וכמה שגוכס והאלרגיה שיש עליו ואלה דברים נמצא ללמדים דים שמי שרוצה לפתוח ארטיק בשבת כמעט ולא יכול להימלט מזה שהוא קורע כמה בכמהאותיות >> גם על זה יש בלאגן אבל אבל שמה זה לינון קשה לפתוח את זה תמיד אתה קורה >> כן הממתקים בשבת הם בעייתים ביותר אומר תבוא עליו >> מה מה >> יוטי שלסקי כל טיון >> של ביצ'ובסקי >> כל תיון >> אבל למעלה אתה אני חושב שאתה יכול לקרוע בלי בעיות כן אבל שקיות קפה כאלה קטנות שיש קפה טורקי וכאלה אין לכם כמעט בכל פתיחת מאכלים בשבת אתה תוך כדי זה לא נמלט ממחיקת אותיות מה עושים למי הבעיה גם הבעיה קודם כל רק להרגיע את הציבור לאשכנזים ספרדים אין להם בעיה לאכול ממתקים לפתוח הכל בסדר תסבוך אתבורי זה רק בגלל שאתה א פינסקי [‏צחוק] צריך להולד משפחה הנכונה מקור 19 אומרת חס ושלום משפחה לפניה אסור לשבר עוגות מקור 19 דעתם אבלי על כל פנים מקלקל מכיוון דאחר שנשברו לא מועין שום קירוב אי אפשר לעשות מהם חיבור אחר ששיברם אבל כאן אין קלקום מה שמחיקם על ידי הפתיחה והוא מדבר פה בעניין העוגות חזר פה עוד פעם לעוגות ובא הערמה בשוט וכותב מקור 20 ולא דם מי לעוגה שכתובים עליה אותיות דעשו לשמר דועיל ואוכלן כביד מיסד אי אפשר לחזור לקרבן אחר כך אבל אם היה מפרידם זה מזה וחוזר מקרבן ד אפשר דשרי דקרבה לא מעשה בקיצור הפוסקים פה מסתפקים האם מותר נפתוח את האותיות האלה כן או לא נעבור לפחות להלוך למיסה בשני הערות בשבוע הבא נגמור את העניין עד הסוף מקור 21 כותב שמירת שבתחתה ככה דברי מאפה שהדביקו בהם תבית ועלי השם מאפיה וכדומה יסיר בסמוך לאכילה לתביד שמותר לכתחן כדי שלא לפגוע באותיות המודפסות שבה אז אז תשימו לב טוב אם יש לך חלה והחלה כתוב עליה חלה תצביא בהשגחת הרב לנז להסיר את המדבקה של החלה לפני המועצי כדי שלא יהיה חסר מהלחם משנה אבל כשאתה רוצה אחרי זה להסיר כדי שלא יאכלו את הווין צריך להסיר עם קצת לחם כדי לא למחוק את האותיותשכנז >> אשכנזים אשכנזים אחותך נקניק שעל קליפתו כתוב שם בית חרושת וכדואמה יזהר שלא לפגוע באותיות ומטב לקולפו לחותכו מבעוד יום כן הכולב ביצה יזהר שלא לפגוע באותיות המוחתמות עליה וכן הדין לגבי פירות וירקות שדבוקות מדבקות עליהם שם המגדל או מחיר המוצר כל הדברים האלה לאשכנזים יהיה בעיה אז צריכים ביום שישי עוד תפקיד אחד חוץ מחיתוך נייר טואלט וחוץ מ שעון שבת צצוח נעליים להסיר את המדביקס ביום שישי מכל הדברים שיש חשש שמן בשבת תקרא אותם ותמחוק אותם בסדר זה לפי האשכנזים נראה 22 23 ובעניין הקריאה בין שתי אותיות שמילה אחת שמעתי ברח דין לחווי דווקא עניין מחיקת השם יתברך מצאנו באחי אבנה וכולי אז לפי הרב זה צריך להיזהר ביניהם שלא תהיה בעיה לדעת הספרדים זה חשוב ב23 הקורע שקיות נילון של פתוח מאכל מותר לו לקורן מקום האותיות אין זה נחשב כמוחק ממה שקורה במקום האותיות שאין דרך מחיקך בכך וגם אי מתכוון מה לעשות מוחקם זה פסיק רש דרבנן דמהניחלה ואין שום בעיה אשכנזים צריכים להיזהר הספרדים כמה שיותר מהר יאכלו וזבעו שבת שלוםך להב [מוזיקה]